ארמית במסמכי הגניזה

שטר אורכתא (ייפוי כוח). נזכרים בו: מח'לוף אבן עין סארה; יצחק [ה]לוי בן [...] אלעג'מי; אלכסנדריה; סכום של 6 דינרים; ומשה נאמן הישיבה (ייתכן שהוא המורשה לגביית 6 הדינרים ממאן דהוא). מנפיק האורכתא הוא הרופא עובדיה בן יפת הלוי. התאריך והמקום אינם משתמרים. מח'לוף אבן עין סארה מוכר ממסמכים רבים הקשורים בסחר הודו, המשתרעים על פני התקופה שבין 1103 ועד 1141 (ראו גויטיין). מסמך זה שייך לקצה המוקדם יותר של טווח זה, שכן הוא אושר על ידי צדוק בן יאשיהו אב בית הדין ובית דינו (המוכר ממגילת אביתר וממסמכים מצור בשלהי המאה האחת-עשרה). על המסמך העיקרי שבע חתימות: ע'אלב בן אהרן הכהן; נתנאל בן עמרם; משולם בן סהלאן; משה בן נתן בן נחמון; יוסף בן יעקב; עלי בן אלפצ'ל; ועלי בן מבורך. על האישור (קיום) ארבע חתימות: צדוק בן יאשיהו אב בית הדין (שגם כתבו); אליהו בן חלפון; נתנאל בן יוסף; וארח בן נתן השביעי (השביעי בחבורה), הידוע גם בשם מסאפר בן והב, המוכר ממסמכים מאלכסנדריה משנות ה-90 של המאה האחת-עשרה ועד שנות ה-10 של המאה השתים-עשרה.

מכתב פרטי הכתוב כמעט כולו בארמית, עם מעט ביטויים בעברית. (נדיר למצוא מכתב שכולל כמות כה גדולה של ארמית.) תיארוך: ייתכן מהמאה ה-12, וכמעט בוודאות בין המאות ה-11 וה-13. נפתח בברכות נרחבות לנמען (לא ברור אם שמו נשמר) ולילדיו, ובהם יהודה (המכונה "פרח התורה") ותינוק שזה עתה נימול. הכותב מביע תקווה שהילדים יגדלו להיות תלמידי חכמים מלומדים (ולאלופינהו מקרא ומשנה וכלל תלמודא גמרא וסברא). גוף המכתב משתרע בערך משורה 17 ועד שורה 27. השולח מסביר שהתעכב במקום שבו הוא שוהה אך ורק משום שעליו עדיין להשלים את העתקת מסכת בבא קמא. נוסף על כך, המכתב המודיע לו על מועד ברית המילה הגיע לידיו רק בשעת הדלקת נרות שבת, ובבוקר שלפני כן לא הייתה שיירה שיכול היה להצטרף אליה. נראה שעדיין נותרו לו להעתיק 30 קונטרסים (ל קוטרסין ניירין) לפני שיבוא. מסיים בברכות ובדרישות שלום נוספות, ובכלל זה לתמים, מצליח, מרדכי ושלמה המלמד וילדיו. [מסמך זה זוהה בטעות במקום אחר כתשובה מן המאה ה-9.]

ששה דפים המכילים תשובות גאונים על מסכת סוכה, ולאחריהן תשובה ארוכה בעניין מסירת עדר כבשים לרועה בשבת. התשובה הראשונה פורסמה על ידי וורטהיימר ב"קהלת שלמה", עמ' 50–51, והשנייה שם, עמ' 82–89. דף 1, רקטו: סיומה של תשובה הנוגעת לסוגיה בבבלי סוכה יז ע"א. התשובה פורסמה במלואה, מכתב יד אחר, ב"אוצר הגאונים" על סוכה, עמ' 23–24. בשורה 10 מופיעה תשובה נוספת על סוכה יד ע"א, שפורסמה שם בעמ' 21, מס' 40. בשורה 12 נפתח נושא חדש בתוך אותה תשובה עצמה, המצטט מסוכה יב ע"ב, ופורסם שם בעמ' 20–21, מס' 36. בוורסו: תשובה נוספת מאת רב סעדיה גאון, ככל הנראה בכתב-יד של סופר אחר, ששוגרה אל מאיר הכהן בן עלי, ובה נדון אם מותר ליהודי למסור את עדרו לרועה גוי בשבת. בדף 2, רקטו: המשך תשובה נוספת באותו עניין. בוורסו, שורה 7: תשובה מאת רב נחשון, המוכרת לנו בנוסח קצר יותר מתוך "גאוני מזרח ומערב", מס' 54. בדף 4, שורה 18: תשובה מאת רב האי גאון.

גט מעוצב בכתב קליגרפי. מקום העריכה: בומביי/מומבאי (במתא במבי דעל כיף ימא). תאריך: י' באדר ה'תרל"ט = 5 במרץ 1879. שם הבעל: סולימאן חיים בן [אליה?]ו חיים. שם האישה: אסתר בת יוסף. חתומים על הגט: יצחק בן רחמים ויהודה בן אברהם. כתובת הנישואין של אותו זוג שמורה במסמך אחר (PGPID 41064). למסמכים נוספים מבומביי באותה תקופה, ראו: 1) שטר שחרור עבד מיום כ"ה בכסלו ה'תרכ"ז = 3 בדצמבר 1866, שבו עזיזה בת יעקב בן בנימין ובעלה נתנאל בן לוי משחררים את העבד אברהם/אִבּראהים. (המידע נמסר על ידי משה יגור.) 2) כתובה מאב ה'תרע"א = 1911, המופיעה כמסמך מס' 5 בקישור: http://notrikon.blogspot.com/2019/12/blog-post.html. 3) ייתכן שגם המסמך PGPID 28282 שייך לקבוצה זו — גט הדומה במאפייניו למסמך הנוכחי, אך אינו משמר פרטים על מקום ותאריך.

שריד של כתובה (ההתחלה והחתימות קרועות). החתן: ישעיה בן יהודה (שמו שלו מופיע בשורה 16 ושם אביו בשורה 1). הכלה: מואנס (?) (בשורה 1). תשלומי הנישואין: 10 + 20 = 30 (דינרים נאצריים?). הסכום הכולל יחד עם הנדוניה: 373. פירוט הנדוניה מופיע בשורות 7–10. על בסיס תנאי טהרת הנידה (שורות 15–16), ואולי גם על בסיס סוג המטבע, גויטיין מעריך את התאריך לסביבות 1190 לסה"נ. אחד התנאים הוא שהכלה רשאית להישאר בבית אביה במשך השנתיים הראשונות (שורה 15). בצד האחורי מופיע גוש טקסט לא מזוהה בערבית-יהודית, רשימות בכתב ערבי, ומרכיבים רפואיים יחד עם כמויותיהם (חלק ממרשם), למשל אופיום, שיח קוצני (ח'ולאן, khawlān) ותחמוצת אבץ (תות'יא, tūtiyā'). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

recto: חוזה חכירה של מתחם באשקלון, מתוארך לסביבות 1120(?)–1146. נציגי הקודש מחכירים מתחם באשקלון לשלמה הזריז בן חלפון. verso: רישום של דמי השכירות השנתיים ששולמו לזקני ההקדש, שנשמר בידי החוכר. דמי החכירה השנתיים עמדו על רבע דינר או 8.5 דרהמים ורק, וכיסו את התקופה מתשרי עד אלול. התשלומים בוצעו בדרך כלל מספר חודשים לאחר תום השנה. שמורים רישומים של עשרה תשלומים מסוג זה, המשתרעים על פני התקופה שבין שנת 1131 ועד 1146 (מרחשוון ד'תתק"ז). חוזה החכירה עצמו נושא ארבע חתימות, בעוד שהתשלומים השנתיים אושרו בידי שני חברי בית הדין. המסמך כולל כתיבה בשלוש שפות שונות: עברית, ארמית וערבית-יהודית. אישורי התשלומים מסודרים בסדר כרונולוגי.

ביפוליום מתוך פנקס בית דין. בדף 1v: העתק מילולי (נסח'ה... נקלנאהא מלה במלה) של כתובה. מתוארך ליום שלישי, י"ט באלול שנת 1468 למניין השטרות = 27 באוגוסט 1157, תחת סמכותו של הנגיד שמואל בן חנניה. נכתב בכתב ידו של הדיין מבורך בן נתן. החתן: נתנאל בן שלמה, המכונה טאהר בן אבו אל-יֻמן. הכלה: [סת אל-]בנאת בת חלפון. אבותיהם של החתן והכלה כאחד נפטרו. מתנת הנישואין עומדת על 10 + 40 = 50 דינרים, והנדוניה (המוזכרת באופן חלקי) כוללת פריטים יקרי ערך, ובהם: ענק עשוי אבני ג'ט (שחם) ופנינים בשווי שבעה דינרים, סיכת אגס, מקל רועים, חנכ (ענק צוואר צמוד) משובץ בפנינים, ולאזם (תכשיט הנענד על החזה) מזהב ופנינים בשווי תשעה דינרים.

שטר שחרור של שפחה. נכתב בקהיר, ביום שני, ה' בכסלו [..]14 לשטרות — אולי [7]14 לשטרות, היינו 1166/67, או באחד העשורים הסמוכים, שכן אחד העדים, אהרן בן יעקב, חתום על מסמך משנת 1170. בעל השפחה הוא מנשה בן יעקב הכהן. שמה של השפחה המשוחררת פותח באותיות תוכ או תומ. העדים על השטר הם אברהם בן עמרם ואהרן בן יעקב המלמד הלוי. בצד האחורי מופיעה הצהרה שלפיה השפחה קיבלה את שטר השחרור בפני עדים, אך ההצהרה עצמה אינה חתומה. כמו כן מצויות בצד האחורי כמה שורות נוספות בכתב עברי שלא זוהו. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל "החברה הים-תיכונית" כרך ה').

שריד מראש כתובה (או שטר אירוסין?). הכלה: רתב או רותב (רתב) בת [...] בן יצחק הכהן השר. החתן: ישועה הכהן [בן ...]. המקום: פוסטאט. התאריך: חשון א'תר"ד למניין שטרות = אוקטובר/נובמבר 1292 לסה"נ, תחת סמכותו של דוד הראשון בן הרמב"ם, עם ברכה גם לבנו אברהם. גויטיין מציין כי המסמך מבחין בין התארים "מרינו" ו"מורינו" — הבחנה שאבדה בתקופות מאוחרות יותר (לרבות בעברית המודרנית). שמות העדים לא השתמרו. בראש המסמך כותרת מעוטרת באותיות גדולות, שרבות מהן מקושטות בפרחי ליליות (fleurs de lis) בעיצוב גס. (חלק מן המידע מבוסס על CUDL)

שטר הרשאה (אביזאריה). המקום: טריפולי (שבסוריה). התאריך: יום שני, ט' בסיוון ד'תתל"ט, הוא 13 במאי 1079. השטר נערך בין עולא הלוי ובין ישועה "פאר הקהילות". על השטר חתומים: יהודה בן נתן הכהן, חלפון בן אהרן הכהן, אבראהים בן צאלח, נחום בן ינאי, מושפיר בן צדקה, שלמה בן חלפון, ושמואל בן אהרן. הקיום (אישור השטר), שהושלם ככל הנראה בפוסטאט, חתום בידי שלמה בן יצחק נין מאיר גאון, צאלח בן יבחר החבר, ויעקב בן יוסף. בקיום מופיע גם שמו של יתר הלוי בן שלה, ככל הנראה בהתייחס לחתימה שהייתה במסמך המקורי וכיום חסרה.

כתובה בנוסח ארץ-ישראלי מהעיירה צא במצרים (סא אל-חג'ר, כפר על הגדה המזרחית של זרוע רשיד של הנילוס בדלתא, סמוך לעיר המצרית הקדומה סאיס/סאי). מתוארכת ליום שני, ג' בניסן ד'תתמ"א = 15 במרץ 1081. החתן: עלון בן דניאל. הכלה: עזוז בת יוסף. העדים: משה בן יפת; יצחק בן ישועה; עמרם בן יוסף; שמואל בן [...]; בשר בן חלפון הלוי. הכלה היא גרושה, ומתנת הנישואין המוקדמת (המוהר) עומדת על שני דינרים בלבד, בעוד שהנדוניה הסתכמה בחמישה דינרים ושליש בסך הכול. (מהדורה: פרידמן, ריבוי נשים בישראל, כרך 2, עמ' 175–181.)

כתובה. מקום: תיניס, מצרים. תיארוך: סוף המאה העשירית. שני קטעים שרדו. פיוט ארוך ומורכב לחג הפסח (תפילת הטל) נכתב משני צידיו של אחד הקטעים, וכן על גב הכתובה (לפי פרידמן, נישואי היהודים, כרך ב', עמ' 339). תיאור חלופי: קטע של כתובה שנתפר לקטע קלף נוסף (החוט עדיין שרד במקום) ושימש מחדש כמגילה (rotulus) לליטורגיה לטל. קטע נוסף של אותה כתובה שרד בשמורה אחרת. הכתובה היא של סיידה בת שלמה ושל ישועה [...], מתוארכת ליום חמישי, ד' לחודש (החודש והשנה לא השתמרו). חתום על ידי העד חיסון בן עלי.

כתובה. מקום: ירושלים. תאריך: יום שישי, ו' בטבת ה'רי"א לבריאת העולם, הוא 11 בדצמבר 1450. החתן: ח'לף אללה בן יצחק. הכלה: סת אלבנין בת עמראן, אלמנה. המטבע שבו נעשה השימוש בכתובה הוא האשרפי הזהב (המוזכר תחילה בשם הכללי "פרחים", ובהמשך מוסבר בתוך המסמך עצמו כ"מטבע מלך מצרים, הנקרא אשרפי"). תשלומי הנישואין: 5 + 10 = 15 אשרפים. הנדוניה: 10 אשרפים. אחד התנאים שבכתובה קובע כי "הירושה היא כמנהג דמשק". העדים: שמריה בן יוסף; אברהם/עטיה בן יעקב. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

כתובה. שריד (פינה תחתונה שמאלית). החתן: נתן בן יוסף הדמשקי. הכלה: בטריקה בת צמח, בתולה. פרטי תשלומי הנישואין והנדוניה אינם משתמרים. בין החתומים כעדים: דוד בן אהרן הלוי; שמואל בן אברהם; ישועה בן אברהם הלוי; אפרים בן צביאן הכהן; החבר נתן בן ישועה הלוי; ויעקב בן יוסף בן עמרם השופט. במסמך מופיעה גם הצהרת אישור (קיום) חתומה בידי עמרם בן שמואל וסהלאן בן אברהם — ראש הקהילה הבבלית (העיראקית) בפוסטאט בשנים 1034–1049 לסה"נ. כאן נושא סהלאן את התואר "סגן הישיבה", ואביו מכונה "בחיר הישיבה".

גט. מקום: פוסטאט. תאריך: [15]35 לשטרות = 1223/24 לסה"נ. המאה מאוששת על ידי החתימה החלקית של [...] בן מיופה בצד האחורי, אשר חתום גם על מסמך נוסף מראשית המאה ה-13. הבעל: שבתי בן ממל (מֻאַמַּל?) אלעַסְקַלאני. האישה: סת [...] בת יפת מאלכסנדריה. (גויטיין קרא את שמה "סֻתַית", והתעתיק שלהלן גורס "סֻתות", אך נראה כי פשוט חסר המשך שמה.) הצד האחורי הכיל ככל הנראה במקור תוספת חתומה המאשרת כי קיבלה את הגט. בהמשך הצד האחורי נוצל לשימוש חוזר עבור רישומים שונים. המסמך נחתך לצורת מתומן מעוגל.

כתובה (חוזה נישואין), נוסח פורמולרי, שנמצאה בתוך סידור תפילה בנוסח ארץ ישראל. החוברת מכילה גם נוסחאות פורמולריות לגט אישות ולהנחיות הבעל לסופר ולעדים בנוגע לכתיבת הגט ומסירתו. במקום ציון מקום מפורש, נוסח הגט מציין: "עיר פלונית, הסמוכה לצוען מצרים (=פוסטאט), היושבת על נהר הנילוס". בחוברת מופיע גם פיוט המוקדש ל"אדוננו אביתר (בן אליהו)", שכיהן כגאון בשני העשורים האחרונים של המאה האחת-עשרה. אחד-עשר דפים נוספים מאותה חוברת נמצאים בכתב יד אחר. המידע מבוסס על מרדכי עקיבא פרידמן.

קטע מכתובה (שטר פרנא). המקום: ככל הנראה צור. תיארוך: בערך שנות ה-1090. כתב היד של הסופר נראה זהה לזה שבכמה מסמכים נוספים, ובהם מסמכים שפורסמו במהדורת פרידמן. הכלה: סתות בת צבאח, בתולה. שלוחהּ הוא אלעזר בן יוסף. מעטים מהפרטים הנוספים השתמרו. גויטיין זיהה גם שני מסמכים נוספים ככתובים בידי אותו סופר, אך קיימת אי-בהירות מסוימת בנושא, שכן בכרטיסיית האינדקס שלו לאחד המסמכים (#8182) הוא כתב: "לא! פשוט חלפון בן מנשה". (המידע מבוסס על מהדורת פרידמן ועל גויטיין, חברה ים-תיכונית.)

קמיעות מאגיים להגנה מפני עקרבים, שנועדו להישא גלולים בתוך בית קמיע סביב הצוואר. המאגיקון העתיק את הנוסח של הקמיע פעמים רבות, וצייר בתחתית כל אחד מהם עקרב מסורבל. ניכר שכמה מהם נחתכו ונמכרו. הנוסח של הקמיע זהה לזה שמופיע בקטע מקביל, אלא שבמקביל מופיעים שני שמות מאגיים נוספים ואין בו איור. בצדו השני של אותו קטע מקביל מופיעה רשימה בכתב סתרים. ראו גדעון בוהק, "Some 'mass-produced' Scorpion-amulets from the Cairo Genizah", בתוך A Wandering Galilean (2009), עמ' 35–50.

נוסח משפטי. קטע מספר נוסחאות משפטיות המכיל מספר סוגי שטרות, ובהם גט שחרור. בצדו האחורי של T-S J3.16, התאריך שמור רק עם המספר 88, בעוד שמרגוליות, שערך לראשונה את הטקסט, אולי ראה עוד דיו, שכן הוא קרא ארבעת אלפים וחמש מאות ושמונים ושמונה שנה לבריית עולם (4588 AM), שהם 828 לספירה. ב-T-S NS 211.1 שמור תאריך מלא. ראה מרגוליות, הלכות ארץ ישראל מן הגניזה, עמ' 1, 3, 9–10, 14, 18–19, 27–31, ויחזקאל דוד, הגט ונוסחאותיו על פי תעודות מהגניזה ומקורות אחרים, עמ' 172–75. AA

מסמך משפטי בארמית, מתוארך לחודש ניסן בשנת 1488 למניין השטרות (סלאוקי), היא שנת 1177 לספירה. המסמך עוסק באישה בשם סאדה, בעלה, ועניין הקשור לקרקע שנמכרה — ככל הנראה ויתור של האישה על "שעבודה" על הקרקע. שמות נוספים המופיעים במסמך הם בו אלפח'ר ו-[...] בן עוזיאל. על המסמך חתומים אלעזר בן צדוק הלוי החבר; וחסד[אי ...] המשורר. הקיום (אישור בית הדין) חתום בידי שר שלום [...] גאון יעקב (זכרונו לברכה) ויוסף בן דניאל הלוי. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

כתובה. לא הושלמה (אולי בשל טעות בשורות 4 ו-5). המקום: פוסטאט. התאריך: אלול א'תקנ"ב למניין השטרות, היינו 1241 לספירה. החתן: ישועה התלמיד בן שמואל הלוי. הכלה: סת אלרשידה בת ישועה התלמיד, יתומה ובתולה. במסמך נאמר גם כי הוא 'אירס' אותה, מה שמלמד שלא היו אירוסין רשמיים שקדמו למסמך זה. תשלומי הנישואין: 40 + 10 = 50. כתב היד דומה לזה של עמנואל בן יחיאל, אך אינו זהה לו. בצד האחורי רישומים שונים בערבית-יהודית ובכתב ערבי. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

גט (שטר גירושין) בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100–1138). שם הבעל חסר. שם האישה: סת אלבנאת בת נעמן הכהן. התאריך הנקוב: י"ד בתמוז [4]13, ‏4 למניין השטרות (סלאוקי), כלומר 1413 (1102 לסה"נ), 1423 (1112), 1433 (1122) או 1443 (1132). קיים גט נוסף לאותה אישה משנת 1124 לסה"נ, ולכן ההשערה הסבירה ביותר היא ששטר זה ניתן בשנת 1122 לסה"נ. על הצד הראשון חתום [...] בן שמואל החבר, ועל הצד השני, באישור שהאישה קיבלה את הגט, חתום נתן [בן שלמה?] הכ[הן].

מסמך משפטי. גט מפוסטאט, שתאריכו י' באדר ב' א'תקל"ז (10 במרץ 1226). הגט הוא בין אברהם בן יוסף ובין נצר בת ישועה (או נצ'ר בת ישועה). לגט זה קדם גט אחר שנכתב עבור אותו זוג כחודש קודם לכן. החלק התחתון של הקטע נקרע לחלוטין, ולכן שמות העדים חסרים. ייתכן שלאחר שהגירושין הושלמו והפכו סופיים, נקרע החלק התחתון של המסמך. צד ה-verso, שבו היה אמור להיכתב אישור הקבלה של האישה את הגט יחד עם חתימות העדים, ריק. (המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

גט. בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מתוארך: יום חמישי, כ"ח בטבת א'תמ"ח לשטרות, שהוא 24 בדצמבר 1136. הבעל: צדקה בן יצחק החזן. האישה: נצ'ר בת נדיב. בצד האחורי מופיעה עדות על כך שהגט נמסר כדין, חתומה בידי נתן הכהן בן שלמה וחלפון בן מנשה. בנוסף, ישנה הערה נוספת בצד האחורי בערבית-יהודית הנוגעת לאישה שבעלה נפטר ואשר נישאה לחסן בן אברהים, יצרן הכישורים העני (אלעאני אלמע'אזלי). (המידע מבוסס בחלקו על כרטיס המפתח של גויטיין ועל מהדורת וייס.)

גט גירושין מאגי, מאת עמראן בן מרדכי ממעזיה (אולי קהיר החדשה?) לחביבה בת [...], ובהמשכו לחש לפתיחת דברים (במקביל חלקי לקטע אחר), שנועד ככל הנראה להגביר את יעילותו של המסמך. מדובר בטיוטה או בתבנית, שכן רוב שמות המקומות נותרו בנוסח גנרי (מדנת פלונית או בקרתא פלונית). (חלק מהמידע מבוסס על CUDL ועל כרטיס הקטלוג של גויטיין.) קיימים אזכורים רבים של הקטע, וזיהויו של בוהק מרמז כי איתר מספר חיבורים היברידיים מסוג זה המשלבים קמיע וגט.

רקטו: גט. מקום: קהיר. תאריך: יום שישי, כ"ד באדר שנת 1[6]50 לשטרות, הוא 5 במרץ 1339. הבעל: עזר בן יהושע. האישה: שומייסה בת מרדכי. הגירושין לא הושלמו במעמד זה, שכן אין חתימות עדים. השוו לגט אחר משנת 1310 שייתכן שמדובר בו על אותו הזוג. בתחתית הרקטו ובוורסו: רשימות בלתי קשורות בערבית-יהודית, ושלוש שורות בכתב יד של ילד כתרגיל כתיבה. ראו גט דומה עם שימוש משני דומה (אולי בידי אותם סופרים?). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

גט על תנאי, בכתב ידו של מבורך בן נתן. מתוארך לחודש אב שנת 1480 למניין השטרות, היא שנת 1169 לספירה. הסוחר אבו סעד משה בן יפת מוסר את הגט המותנה הזה לאשתו טרם יציאתו למסע לתימן. חתומים: מבורך בן נתן ושמואל בן סעדיה. ראו גם את הרקטו והוורסו של מסמך נוסף מאותו עניין. (חלק מן המידע מבוסס על גויטיין ועל מאמרם של אמיר אשור ובן אותווייט, "בין מצרים לתימן בגניזת קהיר", שראה אור ב-Journal of Islamic Manuscripts כרך 5 משנת 2014.)

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: יום חמישי, י"ב בסיוון א'תקל"ב למניין השטרות = 3 ביוני 1221. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גטין הנמצאים תחת אותה שמורה. הבעל: הצורף (אלד'הבי) מוסא בן מכארם מקהיר. האישה: סת אלוקאר בת אבו אלברכאת מפוסטאט. ישנם שני עדים, ובהם יחיאל בן אליקים, אך חתימת העד השני לא שרדה. בצד האחורי (verso) מופיע אישור קבלת הגט על ידי האישה, חתום בידי יחיאל בן אליקים ואליהו בן זכריה. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

קטע מתחתיתו של מסמך משפטי, ובו רק חלק האישרור (ולידציה), שבו מוזכר עלי הכהן הפרנס כאחד החותמים. נכתב ואושרר בידי הלל בן עלי (פעיל בשנים 1066–1108 לסה"נ), ואושרר גם בידי יצחק בן שמואל ועולא בן יוסף הלוי. בצד האחורי (verso) מופיעה בסמלה בכתב ערבי, ולאחריה הביטויים الحمد لله حمد الشاكرين ("השבח לאל שבח המודים") וכן وحسبي الله ونعم الوكيل ("ודיי לי האל ונעם הפטרון"). (המידע מבוסס על CUDL ועל כרטיסיית גויטיין.)

גט. המקום: בלביס. התאריך: 17 באדר ב' 1483 למניין השטרות, הוא 15 במרץ 1172. הבעל: מנצור בן אברהם. האישה: סת אלבית בת מוופק המשוחרר (ha-meshuḥrar). העדים: יהודה בן טוביה הכהן ועלי בן ישועה הכהן. בצד השני (verso) מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה בידי העדים שמואל בן סעדיה הלוי ומנשה בן יוסף. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין ועל Mediterranean Society.) בתו של מוופק המשוחרר מופיעה גם במסמך נוסף (PGPID 1325).

גט. המקום: חלב. התאריך: יום חמישי, י"ח באב א'ת"ק לשטרות = 3 באוגוסט 1189. הבעל: אלעזר בן שלמה הכהן, המכונה אבו נצר אלצארפי, ממצרים. האישה: סת אלגרב בת יהודה, ממצרים. העדים: טוביה בן אליה בן תמים החבר ואלעזר בן עמרם. בצד השני (verso): ייפוי כוח לשליח, אברהם בן חננאל, לגבות את כספי הגירושין, חתום על ידי אותם עדים. ראו גם הערות גויטיין הקשורות לכך, וכן את התיאור של המסמך המקביל (PGPID 32292) לסיפור המלא.

גט. מתוארך ז' בתשרי א'תכ"א למניין השטרות, שהוא ספטמבר 1109. נכתב ונחתם בידי יצחק בן שמואל הספרדי. הבעל: חסן בן הִבּה. האשה: פאצ'ילה בת חוסיין. חתום גם בידי ברכות בן שלה הכהן (ייתכן שזהו אדם שונה מברכות בן שלה שחתום על מסמכים רבים מאוחרים יותר במאה ה-12). בצד האחורי מופיע אישור קבלה, וכן חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, ובהם פריטים כגון סירופ לימון (מֻרַמַּל לַימוּן סָאאִל) ומַסטיק.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: ככל הנראה אב א'[ת"פ]ה למניין השטרות, היינו 1174 לסה"נ, על סמך נוכחות חתימותיהם של שמואל בן סעדיה הלוי (פעיל בשנים 1165–1203) ומבורך בן נתן (פעיל בשנים 1150–81). הבעל: אבו אל-חסן בן סלאמה. האישה: חֻסן בת אבו אל-יֻמן. החתומים: יעקב הכהן בן יוסף; שמואל הלוי בן סעדיה. האישור בצד האחורי של המסמך, כי האישה קיבלה את הגט, חתום על ידי שמואל הלוי בן סעדיה ומבורך בן נתן.

גט. נכתב בקהיר. מתוארך ליום חמישי, י"א באב א'תמ"ב למניין השטרות, הוא 6 באוגוסט 1131 לספירה. הבעל: יהודה בן מנשה הלוי. האישה: סת אלח'וואת בת אליה (השוו T-S 10J2.22). העדים החתומים על הגט הם עלי בן נתנאל הלוי והלל בן שבת הכהן. בצדו האחורי של המסמך מופיע אישור קבלת הגט על ידי האישה, חתום בידי העדים אליהו בן עלי החבר והלל בן שבת הכהן. (המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין ועל CUDL.)

כתובה. נכתבה בפוסטאט ביום שני, א' בחשוון בשנת 12[..] למניין שטרות, כלומר בין השנים 888–987 לספירה. הכלה: זהרה בת עלי. שם החתן חסר. החתומים על השטר הם שלמה בן [...], צדוק בן יצחק (החתום גם על שטר נוסף מסוף המאה העשירית בערך), חביב בן עדאי, משה בן שלמה, ועלי בן חסן בן ב[בד?]. בצדו האחורי של המסמך מופיע טקסט בעברית שזיהויו לא הוברר וקריאתו קשה. (המידע מבוסס בחלקו על קטלוג CUDL.)

גט. בכתב ידו של חלפון ב"ר מנשה הלוי. נכתב בפוסטאט. מתוארך: ט"ז בסיון א'ת"ל לשטרות, הוא 28 במאי 1119. הבעל: יפת ב"ר חלפון. האישה: סת אלרום בת סעיד. העדים החתומים הם יפת ב"ר צדקה וחלפון ב"ר מנשה הלוי. בצד הוורסו מופיע אישור קבלת הגט על ידי האישה, חתום בידי יפת ב"ר צדקה ומעלי ב"ר יצחק הכהן. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין הכרוכים יחד באותו כרך. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

שטר משפטי מתאריך 1513 למניין השטרות, היינו 1211/12 לספירה. הדמויות המעורבות: ת'נאא' בת בהאא' המכונה אלוישי — האלמנה, חשׂוכת ילדים; אבו אלגַ'ית' בן הִבּה — בעלה המנוח; ואבו אלסֻרור בן הִבּה — אחי הבעל, שהיה חייב לשאתה לאישה לאחר מות אחיו על פי דין ייבום. לפי גויטיין, הבעל וגיסה היו בני־דודיה מצד אביה. במסמך זה מעניק אבו אלסֻרור לת'נאא' שחרור מחובת הייבום, הלא הוא שטר חליצה.

מסמך משפטי. גט מפוסטאט, מתוארך ל-כ"א בתמוז ד'תתפ"ו (14 ביולי 1126). זהו אחד מארבעים גיטין הנמצאים תחת אותה שמורה. הגירושין הם בין ששון בן מבורך ובין סת אלאהל בת יחיא. עדי הגט הם יצחק בן שמואל הספרדי וחלפון בן מנשה הלוי. בצד האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה אף היא בידי יצחק בן שמואל הספרדי וחלפון בן מנשה הלוי. (המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין)

גט. מקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, ז' חשון א'תמ"ה לשטרות, דהיינו שנת 1133 לסה"נ. נכתב ונחתם בידי חלפון בן מנשה. חתום גם בידי נתן בן שלמה הכהן. הבעל: ישועה בן מבשר. האישה: דיאר בת יפת. צד ה-verso ריק (כלומר, חסר אישור על כך שהיא קיבלה את הגט). בכרטיסיית האינדקס של גויטיין נרשם כי דיאר בת יפת המופיעה בתעודה אחרת (משנת 1158 לסה"נ בקירוב) היא ככל הנראה אישה אחרת.

כתובה שנכתבה בכתב יד גס ומסורבל (גויטיין מכנה אותו "כתב עלוב ביותר"). מקום עריכת המסמך: קהיר. התאריך הנקוב: אב א'[ש]פ"ב למניין השטרות, היינו שנת 1071. החתן: יעקב בן ישועה. הכלה: דורה (?) בת יצחק. תשלומי הנישואין: 1 + 2 = 3. לא נרשמה נדוניה. במסמך מוזכר גם הסכום 12.5, ועובדה זו מלמדת כי אין מדובר בנישואיה הראשונים של הכלה. (המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

רקטו: גט. מתוארך: יום ראשון, ט"ז בחשוון א'תנ"ו לשטרות = 15 באוקטובר 1144. מקום: אלמחלה. הבעל: ישועה בן מריות (אדם בעל אותו שם נדיר מופיע כעד במסמך אחר). האישה: מליחה בת דוד. העדים: ראובן בן יעקב ואלעזר בן גלעד. ורסו: תוספת המציינת כי מליחה קיבלה את הגט החתום בידי ראובן בן יעקב ו[...]. מתחת לכך רישומים של נוסחאות משפטיות שכנראה אינן קשורות לעניין, בכתב יד אחר.

שטר שחרור לשפחה, שניתן על ידי יפת ב"ר יוסף. מקום: קהיר. תאריך: יום שלישי, כ"[.] בשבט 1341 לשטרות, שהוא 1030 לספירה. שם השפחה חסר; נראה שחתיכה גדולה ממרכז המסמך נגזרה בכוונה. האישה המשוחררת קיבלה שם חדש עם שחרורה – מברכה (mubaraka?). חלק מחתימת עד אחד נשתמר. בגב המסמך ישנן ניסיונות עט הן בכתב ערבי והן בכתב עברי. מהדורה בעבודת הדוקטור של יגור, מס' 10.

כתובה. קטע (פינה שמאלית תחתונה). תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-11, לפי גויטיין. החתן: משה בן יעקב. הכלה: רחמה, לא בתולה. ברשימת הנדוניה נכללת שפחה בשם סרף (סרף) המוערכת בארבעים דינרים. אחד הסכומים (של הנדוניה?) מסתכם ב-58 דינרים. חתומים על השטר: יעקב בן משה הכהן, מבורך בן אברהם, חיים בן משה ושלמה בן סעדיה. (חלק מהמידע מתוך כרטיס המפתח של גויטיין.)

שטר גירושין (גט). נכתב ונחתם בידי שמואל ב"ר סעדיה הלוי (פעיל בשנים 1165–1203). מיקום: פוסטאט. תאריך: תשרי 14[..] לשטרות, המתאים לטווח השנים 1088–1187 לספירה. הבעל: אבו ל-חסן ב"ר א[...] הכהן. שם האישה חסר, אך היא ממוצא אלכסנדריה. אין רשומה בגב הדף המעידה על מסירת הגט, אך ייתכן שהיא נכתבה בחציו החסר. בגב הדף ישנן מספר שורות הנראות כחשבונות בכתב ערבי.

כתובה. המקום: טבריה (הנקראת כאן "טיבריא קלוניא" / טיבריאס קולוניה). התאריך: יום חמישי, י"ב בסיוון [ד']תשצ"ה לבריאת העולם = 22 במאי 1035. החתן: יצחק בן אברהם. הכלה: נאעמה בת משה. ייתכן שהחתן זהה ליצחק בן אברהם החתום על מסמך אחר שנכתב בטבריה בשנת 1051 (PGPID 6953). המידע מבוסס על מהדורתו של פרידמן. יש לציין שפרידמן מתייחס למסמך זה תחת סימן מדף שונה.

כתובה. תיארוך משוער: המאה האחת-עשרה. החתן: עלי [בן ...]. הכלה: מבארכה בת [...] הלוי, בתולה. לא נשתמרו פרטים נוספים על תנאי הכתובה או על בני הזוג. על המסמך חתומים שישה עדים: נסים בן הלל, הרון בן פהיד הלוי, שלמה בן זכאר, ישועה בן יוס[ף], [יע]קב בן יצחק, וח'לף [בן ...]. בצדו האחורי של המסמך מופיעה חתימה נוספת, ככל הנראה ממסמך אחר, של מבורך בן ישועה.

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: 144[.] למניין השטרות, כלומר 1128–1138 לספירה. הבעל: יוסף [בן עלי]. האישה: [סת] אלג'מיע בת שלמה. (ייתכן שלמעשה היו מאורסים בלבד ולא נשואים; שטר האירוסין שלהם משנת 1132 לספירה השתמר בקטע אחר.) חתומים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצד האחורי תיעוד שהאישה קיבלה את הגט. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.)

גט. המקום: פוסטאט. התאריך: י"ט באב ד'תתקט"ו לסלווקים, שהם 20 ביולי 1155. גט זה הוא אחד מתוך ארבעים גיטין הכלולים בתיקייה. הבעל: מנצור בן מחפוט' הכהן. האישה: סת אלדאר בת בו נצר. העדים החתומים: מבורך בן נתן החבר; שלמה בן שמואל הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה על ידי אותם שני עדים. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

קטע מראש כתובה. תאריך: כנראה [תת]מ"ט לבריאת העולם, שהוא 1188/89 לספירה. החתן הוא או שמואל הלוי "בחיר הלוויים" או בנו של שמואל. הכלה היא [...] בת תקוה הידועה כאבו אל-ת'נא. התאריך יכול להיות גם ד'תתמ"ט לבריאת העולם, אך אדם בשם שמואל הלוי "בחיר הלוויים" מופיע גם ב-T-S 13J5.5 (1204 לספירה), והשם אבו אל-ת'נא שכיח יותר במאה ה-12 מאשר במאה ה-11.

גט. הבעל: צדקה בן של[ומה] (אולי זהה לבעל המופיע בתעודה אחרת באותו שם). האישה: מליחה בת ברכות. הגט נכתב ונחתם בידי הלפון בן מנשה הלוי (פעיל בין השנים 1100–1138). חתום גם בידי יצחק בן שמואל הספרדי. בצדו האחורי של המסמך תיעוד על קבלת הגט בידי האישה, חתום בידי הלפון בן מנשה ובידי מעאלי בן יצחק הכהן. החיבור בין הקטעים נעשה על ידי עודד זינגר.

שטר כתובה בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). שם החתן הוא ככל הנראה יצ[חק בן ...], ואילו שם הכלה ושאר הפרטים לא נשתמרו. ייתכן ששייך יחד עם קטע נוסף (T-S 12.604). לפי תיאור נוסף (PGPID 20032): קטע כתובה. שם הכלה: סת אלאהל בת יוסף. שם החתן לא נשתמר. בכתב ידו של חלפון בן מנשה. ייתכן ששייך יחד עם קטע נוסף (T-S 12.595).

כתובה. שריד (רצועה אנכית ארוכה מצדה הימני של הכתובה). דומה מאוד לכתובה אחרת (T-S 12.659, שפורסמה על ידי פרידמן ב-JMP, מסמך 6). שם החתן: דוד. התאריך ושאר הפרטים לא נשתמרו. החתומים על השטר: שמחה בן [א]הרן הכהן, יהודה בן עִמרן, יחיא בן נחום, צאלח בן חסן הלוי, אברהם בן פנח[ס] הכהן, נעמאן בן עֻמר. (המידע מבוסס על CUDL ועל מהדורת פרידמן.)

מסמך משפטי. גט מפוסטאט. מתוארך: יום שני, י' באדר א' א'תקל"ז למניין השטרות (9 בפברואר 1226). זהו אחד מארבעים גיטין הנמצאים תחת אותה שמורה. הגירושין הם בין אברהם בן יוסף לבין נצר בת ישועה (או אולי נט'ר בת ישועה). תחתית הקטע נקרעה לחלוטין, ולכן שמות העדים חסרים. גט נוסף נכתב עבור אותו זוג כחודש לאחר מכן. (המידע על פי כרטיסיית גויטיין)

קמיע שנועד להשתיק את מתנגדיה של האישה, ובמיוחד את אבו אל-סרור. שני האנשים המדוברים אולי ניתן לזהותם עם זוג נשוי המוזכר ב-T-S 12.559, מסמך שחרור שנתן סעדיה בן יהושע, אביה של אישה בשם סת אל-חוסן, לבעלה פרחיה אבו אל-סרור בן יוסף, לאחר מותה של סת אל-חוסן. (מידע מתוך בוהק וסאר, טקסטים מאגיים מהגניזה שהוכנו בעד או נגד אנשים בשם, עמ' 87)

צוואת שכיב מרע של יפת הלוי, שנכתבה בדמשק. התיעוד אינו מתוארך, אך ראו בצד השני של המסמך. בצוואה הוא מקדיש שליש מבוסתן ובית הנמצאים בכפר חמורייה בקרבת דמשק, ומתנה שההכנסות מן הנכס ישמשו לרכישת מזון לתלמידי תורה. שני נאמנים מתמנים לפקח על העניין: יקותיאל ופתחיה. לפי גיל, מדובר במסמך מתוך אוסף תעודות ההקדשות היהודיים מגניזת קהיר.

מסמך משפטי (קיום/אישור). מקוטע — שרד רק הצד הימני. נכתב בידי אברהם בן נתן אב. עוסק באנשים כגון: [...] בן [...] מדמסיס, ברכאת בן [...], [...] בן ברכות, יוסף בן [...], [...] בן חלפון החבר, [...] המומחה, אברהם בן [...], ואברהם בן חל[פון]. (המידע מתוך הערותיו של גויטיין.) ככל הנראה נכתב בידי אברהם בן נתן אב, בין השנים 1094–1115.

שטר שחרור של שפחה. נכתב בקהיר ביום רביעי, י"ח בסיוון אתכ"א לשטרות, הוא שנת 1110. בעל השפחה הוא טוביה בן יפת הרופא, והשפחה ת'באת, מארץ יוון. השטר נכתב, נחתם והעידו עליו אברהם בן נתן אב בית דין ואברהם בן חלפון בן אברהם בתחתית הצד הקדמי, ושוב בצד האחורי — שם הם מאשרים כי השטר נמסר לידיה. (חלק מן המידע מבוסס על קטלוג CUDL.)

גט. מתוארך: יום שישי, כ' בסיוון א'ת"ר לשטרות (אלפא ושית מ[אה ש]נין לשטרות) = 10 ביוני 1289. (ייתכן אך פחות סביר שבמקום "שנין" כתוב עשור מסוים). הבעל: [...] בן יוסף. האישה: [...] בת שלמה. אחד העדים הוא יוסף בן נתנאל. הגט נמסר באמצעות שליח. בצד השני (verso) מתועדת מסירת הגט בעדות. (המידע בעיקר מאמיר אשור דרך FGP.)

הוראות לשחרור שפחה שנכתבו בידי אברהם בן יג'ו. מדובר בחלקו התחתון של הדף; בחלקו העליון של אותו דף מופיע מסמך אחר. בצדו האחורי של הדף מצויה טיוטה של מכתב שכתב אברהם בן יג'ו עבור אדם אחר, ושאינה קשורה כלל למסחר ההודי, ועל כן לא נכללה במהדורת גויטיין-פרידמן. הטיוטה כן ראתה אור במהדורת אסף, "טקסטים", עמ' 149–151.

שטר אירוסין, ובו ישראל בן דניאל (החתן המיועד) מקדש את סתונה בת דוד בן אברהם (הכלה המיועדת). השטר נכתב ביום ראשון, י"א בתמוז ד'תשס"ז (1318 למניין השטרות = 1007 לסה"נ), בפוסטאט. אבי הכלה משמש כנציגה, בעדותם של דוד בן שמעיה וכלף בן אברהם. מתנת הנישואין עומדת על 250 דינרים, מתוכם 100 דינרים כבר הוקדמו ושולמו.

רקטו: גט עבור [...] בן מנחם (הבעל), מתוארך לראש חודש אייר [...]3 במצרים. ייתכן שניתן לחשב את התאריך המדויק של המסמך על סמך השנים שבהן ראש חודש אייר חל בשבת בשנים המסתיימות ב-3__ בתקופת פעילותו של חלפון בן מנשה. ורסו: שובר קבלה מאושר בעדים, חתום בידי [חלפון בן] מנשה (1100–1138 לספירה) ו-[...] בן משה החבר.

גט. המקום: רמלה. התאריך: אדר ד'תשפ"ו לבריאת העולם = ינואר/פברואר 1026. הבעל: מנשה בן שמואל. האישה: חֻסן בת יוסף. חתומים על הגט החבר אברהם בן שמואל השלישי ויהודה המומחה בן שֵׁלָא. בצד האחורי של המסמך אין רישום של קבלת הגט, אלא רשימה של פריטים (אולי חומרי מרפא?) וסכומים בדינרים הכתובים באותיות ערביות.

שריד מכתובה הקובע כי הכלה תעבור מצור לעכו בתוך שנים-עשר חודשים, מתוארך לסביבות 1028–1037. אבי הכלה העניק לה דירה בעכו שבה יתגוררו בני הזוג, בתנאי שיהיה רשאי לשהות בדירה יחד איתם בכל עת שיחפוץ — לבדו או בלוויית בני משפחה אחרים, בין אם לביקור ובין אם לישיבת קבע. בצד השני (verso) מופיע טקסט בכתב ערבי.

כתובה מאוחרת. מן התאריך נשתמר רק סוף השנה – 36 –. שם החתן הוא שמואל (שורה 11) וסכום דינרים מופיע בשורה 12. על פי הפלאוגרפיה, המאה הסבירה ביותר עבור השנה __36 לבריאת העולם היא ה'רל"ו, שהיא 1475/76 לספירה. שרידי המילה מאתיים עשויים להיות נראים בתאריך המקוטע בשורה 1, אך קריאה זו אינה ודאית.

מסמך משפטי. נוסח שטר שחרור לשפחה. צד פנים: נוסח מודע לביטול שחרורה של בת שפחה כנענית קטינה. גב הדף: נוסח שטר שחרור לדוגמה, עם שמות ותאריכים-מציינים, מקהיר. גב הדף פורסם על ידי: פרידמן, אדון ושפחה: שני מסמכים מן הגניזה, השנתון של מכללת גרץ ללימודי יהדות, עמ' 61–63 (תחת המספר T-S K27.45).

כתובה ממטרופוליס, ככל הנראה משנת 927/8 או 1027/8. פרידמן קורא את "מטרופוליס" כמונח כללי לעיר, ולא כשם של מקום ספציפי: במקום המילה "מדינה" המקובלת לציון "עיר", משתמש המסמך בכינוי הייחודי "מטרופוליס" — כינוי שפרידמן מציין שלא נתקל בו באף מסמך גניזה אחר (Jewish Marriage in Palestine, 81).

גט. מתוארך: א' בכסלו א'[ת]י"ב לשטרות (1100 לספירה). חתומים עליו הלל בן עלי וחלפון בן מנשה. שם הבעל: שלה בן יהודה. שם האישה: [...] בת אברהם. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.) המסמך בעל חשיבות מבחינה כרונולוגית, שכן הוא אחד המוקדמים ביותר הנושאים את חתימתו של הסופר הפורה חלפון בן מנשה.

טיוטה של גט. מתוארך: ז' בתמוז ד'תתל"ו לשטרות, דהיינו 1065 לספירה. הבעל: עלי בן דוד. האישה: מילאח בת אברם. נכתב ונחתם בידי עלי בן עמרם, וחתום גם בידי אהרן בן יפת. הגט לא נמסר בפועל לאישה. ראו גם גט נוסף לאותו זוג ממספר שנים מאוחר יותר, אף הוא לא נמסר. (המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

נוסחת גט או טיוטה. מיקום: פוסטאט. ניתן לתארך אולי למאות ה-11 או ה-12. שורה אחת נותרה לא שלמה וללא תאריך אולי כטיוטה או נוסחה. שורה שתיים מזכירה שם בעל מסעוד ב. יוסף ב. ניסים. שם האישה הוא סיידה. מסמך זה מהווה מקרה נדיר שבו בעל מציין שהוא עצמו ניסח את הגט (שורות 12-13). MCD. ASE.

שריד זעיר מטיוטה של גט המגרש את צמח בן [...]. השנה השתמרה רק בחלקה: תשרי [...]93. ככל הנראה מן המאה ה-11, ולפיכך ייתכן שמדובר בשנת 1032 (אם השנה היא ד'תשצ"ג למניין הבריאה) או בשנת 1082 (אם השנה היא א'שצ"ג למניין השטרות). אפשרות לתקופה מוקדמת יותר אף היא אינה נשללת — 932 או 983.

שטר שחרור עבד. רק הפינה השמאלית התחתונה של המסמך השתמרה (או אולי המחצית השמאלית כולה של מסמך קצר במיוחד). שם הבעלים הוא מבשר בן יפת. אין פרטים על המשוחרר. חתומים: תמים בן שמואל הכהן; סעדיה בן ח'לפאן. על פי שמות העדים, המוכרים ממסמכים אחרים, ניתן לתארך את השטר לסוף המאה העשירית.

גט. המקום: קהיר. התאריך: כ"ט בטבת אלף תמ"ג למניין השטרות, שהוא 19 בינואר 1132. הבעל: ישועה בן עלי. האישה: סת אלפח'ר בת צדקה. העדים: נתן בן שלמה הכהן וחלפון בן מנשה הלוי. בצדו האחורי של המסמך מופיעה קבלת הגט על ידי האישה, חתומה בידי העדים יוסף בן יפת הלוי וחלפון בן מנשה הלוי.

גט חליצה (שחרור מנישואי ייבום). בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. המקום: קהיר. התיארוך: 1127–1138 לסה"נ, על בסיס שנות פעילותו של חלפון והאזכור החלקי של מצליח גאון. האלמנה היא מֻפַדָּא בת מנשה הלוי. בעלה המנוח הוא יוסף בן חלפון הלוי, והאח המבצע את החליצה הוא משה בן חלפון הלוי.

שטר גירושין (גט). מקום: מניית זפתא. הבעל: ישועה ב. יוסף. האישה: ביתה בת שלמה. תאריך: יום חמישי, ה' בניסן שנת תמ"ו לשטרות, שהיא שנת 1135 לספירה. חתום על ידי שבתי ב. אברהם וישועה ב. שמואל. בגב אישור שגט הגירושין נמסר לאישה, חתום על ידי משולם ב. נתן וישועה ב. שמואל.

קטע ממסמך משפטי מאוחר, חתום יעקב הכהן, כנראה כתובה ל[...] ב' חיים ו[...] בת משה. הכלה לא הייתה נשואה קודם לפי האזכור 'בתוליכי כסף זוזי'. הספרה האחרונה של שנת הבריאה היא כנראה 8: ייתכן 5558, 5568, 5578, 5588 או 5598 (טווח פעילות יעקב הכהן כסופר: 1790-1840 לספירה).

גט גירושין. מיקום: פוסטאט. מתוארך: [14]58 לשטרות = 1146/47 לספירה, או [15]58 לשטרות = 1246/47 לספירה. כתב היד אולי מוכר (יוסף ב' יעקוב ראש הסדר?). שם הבעל חסר, ושם האישה הוא סית אל-[...]. בוורסו יש הערה המפרטת 'מליחה בת אבו אל-פרג'' ו'יוסף ב' אבו אל-[...].'

שבר תחתון מכתובה מפֻסְטָאט, בערך אמצע המאה ה-12, לפי זהות העדים. שם הכלה סִת אַלְ-אַהְל. החותמים: X ב. יְחֶזְקֵל, מְנַשֶּׁה ב. יִצְחָק החזן, יְהוּדָה ב. מֹשֶׁה הַמֻּמְחֶה. אישור על ידי חִיָּה ב. יִצְחָק, אֶפְרַיִם ב. מְשׁוּלָּם, וְהִלֵּל ב. צָדוֹק אָב.

שריד קטן מכתובה בנוסח ארץ-ישראלי. מקום הכתיבה: ככל הנראה צור. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-11. נכתב בידי החבר עמרם בן צדקה (שכתב גם כתובה בצור בשנת 1079 לסה"נ, וכן מסמכים נוספים). הכלה: [סתהום?] בת מבורך. לפרטים נוספים ראו המהדורה של מ"ע פרידמן.

שטר גירושין (גט), ממחלה אל-כבירה. שם הבעל מועמר ב. טוביה. האישה מ[ל]י[ח]ה? בת מעלי. חתום על ידי נסים ב. שילה (שחתם גם על TS 16.140 משנת 1121) ויהודה ב. אלעזר, שגם כתב את המסמך. בגב אישור שהגט נמסר לאישה, חתום על ידי יהודה ב. אלעזר ושלמה ב. צדקה.

קטע זעיר משטר נישואין. בפנים: ככל הנראה מהסכם נישואין או כתובה, עם סעיף מונוגמיה וכנראה תנאי לגבי מגורים. בצד האחר: ככל הנראה הקיום (האישור המשפטי של שטר זה) בסמכות מסליח גאון. נשמר רק חלק מהתאריך: אד[ר ... 14]48 (נשאר רק תמ) = 1137 לספירה.

שריד קטן מראש כתובתה של כרימה בת יוסף. התעודה מתוארכת לשנת [13]68 או [14]68 למניין השטרות. כתובה נוספת עבור כלה בשם זהה מצויה בקטע אחר, שם היא מכונה "הבתולה". אם אכן מדובר באותה כלה, ייתכן שאותה כתובה משקפת את נישואיה הראשונים.

גט (שטר גירושין). תאריך: יום שלישי, 8 ניסן 1435 לשטרות = 1124 לספירה. נכתב ונחתם על ידי חלפון בן מנשה. בעל: ישועה בן שלמה הכהן. אישה: סת אל-בנאת בת נועמאן הכהן. חתמו גם: יצחק בן חיים נפוסי ומנשה בן עמרם (עד מסירת הגט, בגב).

כתובה שנכתבה על ידי יוסף ב. שמואל הלוי משנת 1195. שם הכלה סת אל-פורס. רק שם אביו של החתן נשתמר — יוסף. הכלה מתוארת כ'גרושתו' וכ'בתולה', כך שהזוג אורס, התגרש ולבסוף נישא. רשימה ארוכה של פריטים כתובה בנדוניה. הכתובה חסרה. AA

שבר זעיר, כנראה מהחלק האמצעי של כתובה, לאור האזכור של 'דמיפטרא ביה' (מה שיביא לגירושיה), המצוי בתנאי נישואין. גם מספר אותיות מסעיף הטבילה, שהחל להופיע לאחר 1176. כנראה נכתב על ידי יוסף ב. שמואל הלוי (תיארוך: כ-1180-1210).

גט. נכתב ונחתם על ידי נתן בן שמואל החבר. מקום: פוסטאט. מתוארך: יום שלישי, 8 תמוז 1451 לספירת שטרות = 25 ביוני 1140 לסה'נ. בעל: ח'לפה בן ישמעיל. אישה: חסנה בת סלאמה. גם חתום על ידי מבורך בן נתן המלמד. בורסו אישור קבלת הגט.

גט שחרור לעבד. מקום: פסטאט. תאריך: יום חמישי, כ"ה אייר 1396 לספירה הסלאוקית, שהוא 1085 לספירה. בעלים: מדללה בת שלמה. משוחרר: מח'לוף. עדים: אברהם בן יצחק; שלמה בן מבורך החבר; צדקה בן [...]אל, אברהם בן שלום, ומשולם בן יפת.

גט (ספר כריתות). טיוטה ועותק נקי באותו עמוד. נכתב וחתום על ידי עלי ב. עמרם. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום רביעי י"ג טבת 1374 סלאוקי (18 בדצמבר 1062 לספירה). הבעל: השופט עות'מאן ב. יהודה הלוי הידוע כאסד. האישה: מונא בת יפת

גט שנתן יאיר בן דוד, המכונה אבן סלימאן, לאשתו סת אל-נצ'ר בת משה. פוסטאט, יום שני 5 שבט 1456 לספירת שטרות (1.1.1145). חתום על ידי חייא בן יצחק ונתן בן שמואל החבר. בורסו העדות שקיבלה את הגט, חתום על ידי שני עדים נוספים.

שטר גירושין (גט). תאריך: יום שני, י"ח באדר 1430 לשטרות, שהוא 1119 לספירה. הבעל: חלפון ב"ר מבורך. האישה: סת אל-אהל בת יצחק הלוי. בגב השטר, אישור שסת אל-אהל קיבלה את הגט, חתום בידי משולם ב"ר מנשה החבר וחלפון ב"ר מנשה.

כתובה או הסכם קדם-נישואין בכתב ידו של הלל ב. עלי (פעיל 1066–1108 לספירה). הכלה: סת אל-ואפא בת שלה הלוי. החתן: ברכות הלוי. האישה מסכימה לגור בבית חמותה. עדים: פרחיה ב. יחזקאל, אליה ב. עלי המוסמך ויוסף ב. יצחק הרב

גט (שטר גירושין). נכתב ונחתם על ידי חלפון בן מנשה. תאריך: יום שישי, 25 אייר 1439 לשטרות = 1128 לספירה. בעל: נתן בן שלה. אישה: סת אל-דלאל בת מבשר, הידועה כבשארה המשוחרר. חתם גם חלפון בן ג'אלב. יש אישור קבלה בגב.

כתובה הקובעת כי 200 הזוז "נתקנו על ידי החבורה הקדושה" וכי הדינרים נושאים את הסימן "של השליט הזמני". התאריך, המקום והעדים לא השתמרו, אך סביר להניח שהנישואין נערכו מחוץ למצרים, שכן מוזכרת בה מתנה של "סדין מצרי".

גט. הבעל: משה בן דוד. האישה: פאצ'ילה בת מבורך. תאריך: יום חמישי, כ"א בסיון א'שצ"א למניין השטרות = 11 ביוני 1080. מקום: קהיר (אלקאהרה הסמוכה לפסטאט). חתומים עליו אהרן בן אברהם ומשה בן אברהם הכהן. צד הוורסו ריק.

גט. מיקום: פוסטאט. תאריך: י"ד תמוז 1335 סלאוקי = 24 ביוני 1024 לספירה. הבעל: עמרם ב. ח'לף ב. אהרן אבן אסקווי הלוי. האישה: מועתזה בת עלון ב. עבד אל-באקי. נכתב וחתום על ידי החזן דוד ב. שכניה. עד: מוחסן ב. חסין

שבר תחתון: גט. נכתב על ידי נתן ב. שמואל. מתוארך: יום ראשון, כ"ה שבט 1456 סלאוקי, שהוא 1145 לספירה. בעל: מכארם ב. משה. אישה: עמאאים בת עמרם. אחד העדים הוא יפת ב. שמריה. קרוע באמצע. אין אישור קבלה בצד החיצוני.

כמה שורות אחרונות של מסמך משפטי, המכיל אישור מבית הדין. התאריך והמיקום לא שמורו, אך העדים הם יעקב בן אברהם, נתן בן שמואל החבר (פעיל 1128-1164), ומשה בן שלמה, מה שמאתר אותו בפוסטאט ברבע השני של המאה ה-12.

כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ' תמוז 1376 סלאוקי = 1065 לספירה. החתן: פדייל ב. אפרים. הכלה: חסנה בת יוסף. לאחר מכן התגרשו ונישאו מחדש שנתיים מאוחר יותר. גב הדף ובתחתית צד הפנים: שיר או טיוטת מכתב בעברית

גט (ספר כריתות). מיקום: פוסטאט. תאריך: 1533 סלאוקי (1221/22 לספירה). הבעל: ישועה ב. [...]. האישה: סת אל-הנא בת [...]. חתום: אליהו השופט. בגב: אישור שקיבלה את הגט, חתמו: אליהו השופט וחלפון ב. אלעזר הכהן

גט (שטר גירושין). מקום: מנית זפתה. תאריך: יום שלישי, 23 אייר 1436 לשטרות = 1125 לספירה. בעל: חלפון בן משה. אישה: בנאת בת סיבאע. נכתב ונחתם על ידי אברהם בן [...]; חתם גם לוי בן אברהם. יש אישור קבלה בגב.

כתובה לנישואי סהלאן וכלתו. כ-אמצע המאה ה-11 לסה'נ. נכתבה על ידי יפת בן דוד. חתומה על ידי יעיש הכהן הפרנס בן אברהם, [סהלאן בן] אברהם אלוף החבר, אלעזר בן ר' [...], שלמה בן [...] ו[אפ]רים החבר בן שמ[ריה].