מסמכי שלטון בגניזת קהיר — עמוד 21

רקטו: שרידיהן של שתי שורות ממסמך לשכה (chancery) בערבית במרווחים רחבים, ככל הנראה צו או פקודה רשמית. השורה הראשונה נקראת "من حياطة دينه واظهره لدولته من", והשורה השנייה כוללת ברכת צלוואלה (ṣalwala) קטועה. ורסו: עמוד שלם בערבית הנראה כלקוח מחיבור ספרותי או מתפילה. השורה הרביעית מלמטה נקראת: من مشرق الارض ومغربها وسهلها وجبلها وبرها وبحرها ومع ذلك... ("ממזרח הארץ ועד מערבה, ממישוריה ועד הריה, מיבשתה ועד ימה, ועם כל זאת...").

מסמך מנהלי-מדינתי בכתב ערבי. אחת-עשרה שורות מקוטעות, ככל הנראה מכתב המופנה מפקיד זוטר לפקיד בכיר ממנו. הפקיד נושא את התואר חמיד אלדולה. השולח מציין כי הוא מאוס לחלוטין במחוזות שתחת שליטתו (אעמאל), וכי [….] איננו בידיו: "كاره بالاعمال كاملة فما في يدي". קריאה חלופית אפשרית היא: "تجارة بالاعمال كاملة فما في يدي" — כלומר "המסחר במחוזות וה[…] אינו בידי", שאם תתקבל הרי שמדובר בהקשר של פקידי מדינה ומסחר. דרוש עיון נוסף.

רקטו: שריד של חשבון פיסקלי בכתב של דיוואן פאטימי, הכולל סכומים בדינרים. בשורה 7 מוזכר משהו "אלמבארכה אלי מולאי" (או "מולאהא"), והמילה הבאה אולי "יאקות". בשורה 4 מופיעה מילה מהשורש خدم, אולי "מסתח'דם" (פקיד ממשלתי). ורסו: בסמלה ולאחריה שתי שורות שיר מאת אלמתנבי: عَواذِلُ ذاتِ الخالِ فيَّ حَواسِدُ [وَإِنَّ ضَجيعَ الخَودِ مِنّي لَماجِدُ] يَرُدُّ يَداً عَن ثَوبِها [وَهوَ قادِرٌ وَيَعصي الهَوى في طَيفِها وَهوَ راقِدُ]

צו של בהראם (1135–1137), הווזיר של אלחאפט' (שלט 1130–1149), המעניק הגנה למנזר סנטה קתרינה בסיני, לבישופים ולנזירים שלו, וליבול החקלאי ולנכסים שלהם מפני התערבות של פקידים צבאיים ואזרחיים מקומיים. סימני הרישום שעל הצו מעידים שהוא נרשם כדין בלשכות הכספים הרלוונטיות של הדיוואן הפאטמי. המהדורה והתרגום של רוסטו משלימים את הפער שהותיר שטרן בשורה 17 ומשפרים את נוסחו של שטרן במקומות נוספים בפרטים קטנים.

ייתכן שמדובר במסמך רשמי בכתב ערבי, אך כתב היד גס ובלתי-מיומן. אפשר גם שמדובר בשטר חוב (IOU) שעיצובו מזכיר מסמכים מדינתיים. עניינו של המסמך הוא חוב (שני קיראט?) שחב אבו סעיד אלחרירי בקשר למשהו הנוגע לחשבון של דיוואן. מתוארך: ג'מאדא אלאוּלא 594 להג'רה = 1198 לספירה. ابو سعيد الحريري ما عليه... الديوان عن عجل حساب... في ... المستخدمين(؟) قيراطين وكتب بتاريخ جمادى الاول سنة اربع وتسعين وخمسمائة

מסמך מדינתי, קטע, בכתב ערבי בגודל עצום, ככל הנראה צו או הוראה רשמית. מוזכרים בו "ארבעה עשר ראשים" (li-arbaʿa ʿashara raʾs) — אולי של בקר. הקטע נעשה בו שימוש חוזר עבור מספר כתבים שונים בעברית ובערבית-יהודית. בגב המסמך, בכתב עברי קליגרפי, מופיע הפסוק מזכריה ו, יא, ומתחתיו כמה ביטויים בערבית-יהודית שנשמעים כאילו נלקחו ממכתב. כמו כן יש כתב בכתב עברי בצד הפנים של הקטע שקריאתו קשה הרבה יותר.

דו"ח או תזכיר המופנה לפקיד איוובי, ובו נזכר השליט המכהן אל-מלכ אל-עאדל (הראשון, נפטר ב-1218) ובנו שמס אל-דין ממדוד (הידוע גם בשם מַוְדוּד) שנפטר זה לא כבר. השמורה הרשומה במאינץ היא הרישום המקובל, אך המסמך אינו נמצא בפועל במאינץ: התצלום הוא מתוך מיקרופילם השמור בספרייה הלאומית בישראל, ואילו המקור היה שמור במוזיאון לנייר במאינץ אשר נסגר מאז, וכיום הוא בחזקת אבוד. צירוף: מרינה רוסטוב.

עצומה מאת אלחסן בן אבו סעד, ככל הנראה אל וזיר (כמה מן התארים המופיעים בה דומים לאלה של טלאיע אבן רזיכ). הוא מתלונן על עוניו ועל מצבו החלוש, ומבקש כנראה הגנה מפני התנהלותם של המתווכים בענף סחר התרופות והבשמים בפוסטאט, אשר השתלטו על השוק ומונעים מסוחרים לעשות עסקים עם מגיש העצומה. בצד האחורי כתוב הקידוש לפסח באותיות גדולות בכתב 'ילדותי'. (חלק מהמידע על פי כרטיסיית גויטיין.)

מסמך מדינתי, דו"ח פנימי, בכתב ערבי. השולח הוא ככל הנראה יחיא בן חאמד(?) בן סאלם, והנמען הוא קאדי (אל-חצ'רה אל-סאמיה אל-קצ'איה). התיעוד מתוארך למאה ה-12 או ה-13. בתחתית צד הוורסו מדווח השולח כי בהגיעו לדהרוט הגיע שליח מטעם הסולטאן ובפיו הידיעה שהפרנקים הגיעו למקום מסוים, ועל כן מגויסים פרשים ורגלים (אל-פארס ואל-ראג'ל) מכל המחוזות במטרה להילחם בפרנקים. דרוש עיון נוסף במסמך.

מסמך מנהלי עות'מאני, המתוארך לחודש ג'מאדא אל-אוּלא בשנת 1238 לה'. דף פנקסני הקשור לדיוואן אנואל אל-חריר (Dīwān Anwāl al-Ḥarīr) באלכסנדריה, כאשר רוב שמו של המוסד מופיע בשורה השנייה של הכותרת. במובן הרחב יותר, המסמך עוסק בפיקוח השלטוני על ייצור המשי ועל ייבואו וייצואו — כשהמילה "אנואל" כאן מציינת ככל הנראה נולי משי. בתחתית המסמך ניתן להבחין בחותם דהוי. נדרשת בדיקה נוספת.

רקטו: מסמך ממשלתי בכתב ערבי, ככל הנראה מתקופה מאוחרת. דוח פנימי כלשהו בנימה רשמית מאוד. בתחילת המסמך מוזכר עניין כלשהו המוצג בפני "מולאנא סולטאן אל-אנאם". כמו כן מוזכר דבר־מה שהוכרז במג'לס אל-שריף בנוכחות הכול — "בין סאאר אל-חאצ'רין". שאר המסמך מורכב כולו מברכות וקריאות תפילה לצד תארי כבוד, ככל הנראה עבור ה"סולטאן". המרווחים בין השורות גדולים, והכתב כתוב בצורה אלגנטית.

ככל הנראה חשבון פיסקלי. הרישומים מסודרים בקפידה בטורים, הן בצד הפנים והן בצד הגב, ותופסים כמחצית מרוחב הקטע. בשורה 3 בצד הפנים מופיע השם בו אל-קאסם אבן אל-[...]. בשורה 6 בצד הגב מופיעה ההתייחסות "אל-[...] בלדיאר אל-מצריה". בשורה התחתונה של צד הגב ייתכן שמופיע השם עבד אל-עט'ים בן [...]. דרושה בדיקה נוספת. נכון ליולי 2025 הקטע אינו משומר, וניתן לעיין בו רק במקום הימצאו.

מסמך מדיני בכתב ערבי, מן הארכיון הפרטי של הקהילה הקראית בקהיר. המסמך הוא צו (סִגִ'ל) מאת הח'ליפה הפאטימי אל-ט'אהר אל הקהילה הקראית. הח'ליפה מורה למושלים — ובמיוחד למושל ארץ ישראל, אמיר אל-ג'יוש — כי על הכיתות היהודיות היריבות לנהוג כל אחת על פי מנהגיה שלה בחופשיות, וכי אין להתערב בענייני הקראים בבית הכנסת שלהם. המידע מבוסס על מחקרו של שטרן על הצווים הפאטימיים.

הקטע השמאלי-עליון של הקטע: התכתבות רשמית בכתב ערבי. המסמך נכתב כנראה עבור מתאסלם חדש מסַמְטָא (בדלתא של הנילוס). האמיר פח'ר אלדין כתב לעז אלדין שיכתוב למושל סמטא ויורה לו שלא להטריד את האדם הנדון בעניין מס הגולגולת (ג'זיה), שכן הוא כבר התאסלם. בתחילת המסמך מתבקשת הוצאת מסמך רשמי (משרוח') שיישא את סימן הרישום של הנמען בכתב ידו (בידיה לעלאמתה). דרוש עיון נוסף.

צו מטעם המדינה הפאטמית המופנה לפקיד זוטר. המסמך שימש מאוחר יותר בשנית לכתיבת טקסט קופטי המתוארך לשנים 408–410 להג'רה, ולפיכך ניתן לתארך את הצו עצמו לתקופה מוקדמת יותר — ככל הנראה לימי שלטונו של אל-חאכם, ואולי אף קודם לכן. הטקסט הקופטי פורסם בחלקו פעמיים בעבר, וצפוי לצאת במהדורה חדשה בעריכתו של וינסנט ולטר. המידע מבוסס על מרינה רוסטוב ווינסנט ולטר, יולי 2021.

שבר צו: שורה אחת בצד הפנימי. 'adal(a) ואחריה שן+לולאה (מילה חלקית). נחתך, שימוש חוזר, ונכרך בטקסט ספרותי בכתב עברי: 12 שורות בצד הפנימי, 9 בצד החיצוני. נראה שהדיו מסתכן דרך הדף (כלומר, לא פאלימפססט). אינו מצטרף עם ENA 979.1, אבל הם ככל הנראה מאותו הצו והקשר שימוש חוזר. קריאת העברית עשויה לציין האם שני אלה הם עמודים רצופים - ולכן אולי שורות רצופות של הצו.

עצומה (או אולי מכתב תלונה) שבה מוזכרים השמות אסמאעיל ועומר אלכֻּתאמי. על עטיפת הנייר נכתב בצרפתית: "תלונה נגד אדם משבט כֻּתאמה [...] פאטימי", ועל פיסת נייר נפרדת קטנה נכתב באנגלית: "תלונה נגד אדם משבט כֻּתאמה (מן התקופה הפאטימית)". לא ברור באופן מיידי אם מדובר בעצומה רשמית, וייתכן שזהו מכתב תלונה. הכתב בחלקו התחתון של המסמך הולך ונעשה קטן יותר בהדרגה.

שבר צו: שורה אחת בצד החיצוני. wa-ri'āyan li-kum[ ]. נחתך, שימוש חוזר, ונכרך בטקסט ספרותי בכתב עברי: 15 שורות ועוד הערות בצד הפנימי, 13 בצד החיצוני. נראה שהדיו מסתכן דרך הדף (כלומר, לא פאלימפססט). אינו מצטרף עם ENA 979.2, אבל הם ככל הנראה מאותו הצו והקשר שימוש חוזר. קריאת העברית עשויה לציין האם שני אלה הם עמודים רצופים - ולכן אולי שורות רצופות של הצו.

שריד של מסמך מדינתי, כתוב ברווחים גדולים בין השורות. ככל הנראה מדובר בצו או גזירה. נשתמרו ראשי ארבע שורות בלבד. ייתכן שהטקסט מזכיר אינדיגו (אלניל) וכן חקירה או בדיקה של עניין כלשהו (אלתפתיש ען). הקלף נוצל מחדש לכתיבת פיוט עברי משני צדדיו, בידי סופר שכתב ידו נראית מוכרת מן האשכול הגדול של מסמכי מדינה ממוחזרים מתקופת אלאפצ'ל (ראשית המאה ה-12).

מכתב רשמי של התכתבות או דוח, בכתב ערבי. המכתב מתחיל בבסמלה וצלוולה (ברכות על הנביא) ואחריו סעיף תקביל (עבד מנשק את הקרקע) ונוסחת אנהאא. הכותב מביע כמיהה לנמען ומכנה אותו 'מולאנא אלכריים אלעאלי'. הוא מזכיר שהוא בשירות (פקיד?) גמאל אלדין אלחכימי ומתייחס פעמיים לקבלת ידיעה על משהו (פהמהמא אלממלוך), אפשר שתי מכתבים קודמים שהגיעו מהנמען.

קטע עליון: דוח פנימי מדינתי/פיסקאלי. תיארוך: לא ברור, אולי המאה ה-12-14. לאחר הבסמלה, פותח בנוסחאות תקביל ואנהאא מקוצרות. מעביר מידע על אדם בשם שעבאן בן אברהים (או אפשר סעדאן בן אברהים) ועמיתו וסכום כסף השווה ל-12 דינרים. השורה האחרונה עשויה להתייחס לעסק שלא הצליח, אך זה ספקני ודורש בדיקה נוספת. מתחת לכך ממשיך חשבון פירוטי (תפציל).

מסמך ממלכתי, כנראה פאטמי מאוחר או איובי. עלי בן אחמד הטוחן מדווח לוזיר (שמו לא ידוע) על מצב רעוע של מסג'ד אל-זמאם. המצב הורע עד כדי כך שאחד הרצפות עומד לקרוס. הוא מבקש שיוצא רסקריפט (תוקיע בי-אמר) לעלי בן סאלם כדי שהמסג'ד יוכל להיות משוחזר לתפארתו לשעבר. המסג'ד ידוע כיום כמסג'ד מוחמד אל-צגיר וכנראה שם קבור מוחמד בן אבי בכר. YU

צו ממשלתי. שלוש שורות מקוטעות מסופו של צו רשמי שיצא מהדיוואן, ככל הנראה מופנה לפקיד מחוזי, ובו אזכור של מג'לס אלנט'ר (ראו אלקלקשנדי, צֻבְּח אלאעשא ח', 331). הטקסט ששרד הוא מתחילת חלק הסיום של הצו, הכולל את דברי האזהרה והתוכחה ואת פסקת התיארוך (שכרגיל לא השתמרה). הדף נעשה בו שימוש משני עבור פירוש רבנו חננאל לבבא קמא צ"ח, ק"א.

מסמך(ים) פיסקאלי(ים) בכתב ערבי. המסמך בורסו פותח ב'דיואן אל-ח'אץ אל-סעיד'. אחריו סכומי כסף שונים. גוש הטקסט שמתחת מבהיר: 'ממון ת'ע'ר אל-אסכנדריה חמאהא אללה תעאלא במשארפת אל-קאד'י אל-[...] אל-מכין אמין(?) אל-מולכ עז אל-קד'את...' תאריך: 531 לה'ג'רה = 1136/37 לספירה. המסמך בפנים מתייחס גם למוחרם של אותה שנה. ראוי לבחינה נוספת.

קטע ככל הנראה מתחתיתו של חשבון פיסקלי פאטימי, כפי שעולה מן הצַלוַלה המופיעה בתחתית הקטע: "וצלי אללה עלי סידנא מחמד ואלה וסלם תסלימא". השורות העליונות השמורות נפתחות בצירוף "חמישה עשר בדיוק" (خمسة عشر سوا), ולאחריו כמות של אִרְדַבִּים — 26 או אולי 226. בהמשך מופיע הביטוי هذا المبلغ جملة كافية, כלומר "סכום זה הוא כמות מספקת".

מכתב מעבד אל אדונו בענייני ניהול ומנהלה. על עטיפת הנייר נכתב בצרפתית: "מכתב מעבד אל אדונו המסביר לו את שיטת הניהול שלו" ("lettre d'un esclave à son maître expliquant sa methode d'administration"). על פיסת נייר קטנה ונפרדת נוסף תיאור באנגלית: "מכתב מעבד הנקרא גַ'אנִי בֵּק (Gani Bek) אל אדונו, המסביר לו את שיטת הניהול שלו".

עצומה, או לפחות מכתב פורמלי בכתב ערבי. שמורים חלקים מ-11 שורות. שמורות נוסחאות נימוס רבות, אך לא ברור כמה מהתוכן. הכותב חושף את התלהבותו לביצוע שירות 'אל יודע כוונת העבד בביצוע שירות לḥāḍra al-jalīla'. מכיל סעיף raʾy 'wa li-ḥaḍratihi l-jalīla raʾyyuhā l-muwaffaq'. נעשה שימוש חוזר בצד הפנימי לשירה עברית. דרוש בדיקה נוספת.

קבלה ממשלתית המעידה על תשלום מס ממשלתי על מכר אישה משועבדת; מוכרת: סִתּ אַל-אַהְל בת יעקוב היהודי; קונה: סֻמְרָה בת בּוּ סַעִיד היהודי; המשרתת: תַוְפִיק; התיווך: אוּם סִתּ אַל-אַהְל אַל-דַּלָּאלָה (ככל הנראה אמה של המוכרת); מתוארך כ"א לרביע ת'אני 522 לה' = 24 באפריל 1128 לספירה; התשלום היה 2/3 דינר

מסמך ממלכתי, טיוטת דו"ח, בכתב ערבי. מופנה לפקיד זוטר שתאריו הם 'אל-ראיס אל-מוחרם אל-אמיר עמאד אל-מולכ'. מדווח על אירוע שהתרחש על גדת הנילוס או הים (שאטי' אל-בחר). תיארוך: כנראה המאה ה-13. ספרות קופטיות/יווניות מפוזרות בין שורה 7, שורה 9 והשוליים, כנראה משימוש מאוחר יותר לחשבונות בורסו.

שריד של מסמך רשמי (דקרט/פרמאן). רק מעט מילים ניתנות לקריאה, בכתב גדול וקליגרפי. בנוסף מופיעות מספר מילים בכתב ערבי קטן יותר בפינה השמאלית העליונה של הקטע, ייתכן שאינן קשורות לגוף המסמך, אך אולי מדובר באיזושהי הערת תיוק או רישום ארכיוני. הקטע עשה שימוש חוזר עבור טקסט ליטורגי בעברית.

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. גוזר שיש לבצע את הטקסים לפי המסורת 'ואן יכון אל-עמל בי ל-רסום' ומזכיר 'אל-דולה אל-שריפה'. חמדלה לקראת הסוף. חלק מהטקסט קורא 'אלד'י עלא קדר חאלה... ויכון אל-עמל בי-ל-רסום... לל-אעאנה עלא אל-תוטן... ען הד'ה אל-דולה אל-שריפה... ואל-חמד לל-לאה וחדה'. נדרש בדיקה.

צד חיצוני: קבלת מס מארכיון אבו ל-חסן ב. וַהְב עם סימן רישום al-ḥamdu li-llah ʿalā niʿamih. שם הג'הבדה הוא מיכאיל ב. עבד אל-מסיח. בצד הפנימי יש גם חשבון פיסקאלי (שנעשה שימוש חוזר לקבלת המס או שנעשה בו שימוש חוזר מאוחר יותר) עם זרמי חשבונות מרובים, כל אחד מתחיל ב-'al-dālla minhu'.

מסמך פיסקאלי; פותח בבַּסְמַלָה מקוצרת ובשם בּוּ מַנְצוּר וַכִּיל אַל-דִּיוָאן; רשימת ארבעה שמות עם כמות ארדַּבּ: [...] 20 ארדבים; אבו אל-ברכאת 10; אבו סַעְד 10; אבו יעקוב 10; סה"כ 50 ארדבים; הרישום בתחתית: 'אלה שהשיח' [...] כתב שמותיהם ותשואותיהם לאמיר צארם אל-דולה'

פנקס מסים (ח'ראג') מהתקופה הממלוכית של הכפר מנית ח'מיס. המסמך מתוארך כנראה ל-11 ג'ומאדא ל-אח'ר 706 להיג'רה. מזכיר שמות של פקידי מדינה 'אל-מקאם אל-אשרף אל-כרים אל-עאלי [] אל-אמירי אל-כבירי אל-מח'זומי אל-צפוי ג'והר אל-סאפי אל-אשרפי'. גובה המסים הוא אל-חאג' אל-סעיד...

עצומה לפקיד ממלכה. בערבית. לאחר תַקְבִּיל, הנמען מוקבל בתארים רבים ('אַלְ-מַגְ'לִס אַלְ-עָּאדִּלִי אַלְ-סַּיְפִי אַלְ-נָּאצִרִי(?) אַלְ-כָּמִלִי אַלְ-הָּאדִי'). העותר מתלונן על 'חולשתו' ו'בדידותו' (אִנְקִטָּאע) ו'עניו'. אופי בקשתו אבד. שימש מחדש לפיוט בצד הראשון.

צו, ככל הנראה עותק ציבורי עם ריווח עצום בין השורות. מזכיר את חתימת/עלאמת (khaṭṭ, khuṭūṭ) שני עדים צודקים (al-shuhūd al-ʿadlayn) ומפקחים (al-mushārifīn). מזכיר גם שני דיוואנים (dīwānayn). 'جميعها خطوط المشارفين والشهود العدلين وخطه ليخلد الديوانين ويطالع بم..ها'.

מסמך ממלכתי, כנראה עצומה או התכתבות רשמית. שורה ראשונה - 'אל-צאלחי אל-ח'דמה לל-מג'לס'. השורה השנייה כוללת את המילים 'אל-ממלוכ כתב' בכתב גדול ומספר מילים אחריהן. השורה השלישית כנראה כוללת תארים לפקיד אליו מופנה המסמך 'אל-אג'ל אל-מולווי'. אולי טיוטה. טעון בחינה.

מסמך ממלכתי, ייתכן שבר צו, שתי שורות, עם ריווח רחב. השורה השנייה נקראת כ'כֻּתִּבַ לִ-סִת חָ'לַוְן מִן שַׁוָּואל עַזַּ'מַ-לְלָּהוּ'. שימש מחדש בהרחבה לכתב ערבי המזכיר 'דִּיוָאן' מספר פעמים וייתכן שמצביע על הפקדת כספים. גם שימש מחדש לכתב עברי. דרוש בדיקה.

מכתב או התכתבות רשמית, ככל הנראה מתקופת האח'שידים, בכתב ערבי. מזכיר שני פקידים, אבו אל-פדאאל ואבו בכר עלי בן סֻלְח, ואנשים נוספים. מזכיר גם את פסטאט, מינוי מישהו (לתפקיד) בשם מישהו אחר, ומישהו שקיבל נחל — מקום/דרגה/כבוד מאל-איח'שיד. נדרש בדיקה נוספת.

רוטולוס. 4 קטעי כתב ערבי הודבקו יחדיו לרוטולוס ארוך לטקסט ספרותי עברי בצד האחורי. טקסט 1 הוא צו (מרווח שורות רחב, כתב גדול). טקסט 2 מכיל מספרים בכתב פיסקלי אך יכול להיות גם מרשם. טקסט 3 מכיל ריברוק (עשוי להיות ספרותי). טקסט 4 פונה לקאדי ומכיל ברכות.

מסמך ממלכתי, שבר תחתון, בכתב ערבי. 'אלד'י לא יקדר פיהם עלא ג'ירה... ומחאסבתה עלא אסתקבאל סנה ח'מס[...עלא מא אסתח'רג'ה ואחצ'ר מא'. הביטוי 'ומחאסבתה עלא אסתקבאל סנה ח'מס[...]' רומז להסדר חשבונות כספיים. המסמך עשוי להתייחס לעניין מיסוי. נדרש בדיקה.

שבר של עצומה (פינה ימין עליונה). הטקסט השמור: 'בשם אלוהים הרחמן הרחים, יאריך אלוהים ימי החצרה הנשגבה... הג'לאליה, עוזרת ה...'. הנמען אולי אישה נכבדה: 'ג'לאליה' יכולה להתייחס ל'חד'רה' ללא קשר למין, אך 'נאצרת אל-ד[ין? דולה?]' יהיה מוזר לנמען זכר.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. כמעט שלושה שורות שרדו. כנראה דו'ח. מזכיר מס קרקע 'ח'ראג' זרע'. חלק מהמסמך קורא: 'פאן סאלתני אדאם אללה עזה ללאנעאם בל...ען ח'ראג' זרע ו....לסנה ח'מסין ואתנתין וא[רבעמאייה]'. דרוש בדיקה. שומש מחדש לטקסט ליטורגי עברי בפנים.

מסמך בכתב קנצלריה, מרווח שורות רחב, שמורים חלקים מארבע שורות מאי שם לקראת אמצע העמוד מלמעלה למטה. שוליים ימניים רחבים ושוליים שמאליים שמורים שלמים. הטקסט חצוי באלכסון, כנראה כשהושלך (ואחר כך נעשה בו שימוש חוזר לטקסט בורסו; ראה רשומה נפרדת).

כנראה צו לפקיד נמוך, לאמוד על פי כתב היד הרשלני. הקטע לקראת הסוף מכיל אינשאללה, ואחר כך כותיבה, כאשר התאריך נקרע, כפי שהוא כמעט תמיד בקטעי צווים. הטקסט אינו מסודר ברובו בשורות אופקיות. שמו של עבד אלמלך אל[...] מופיע בפינה השמאלית העליונה.

פנים: כנראה מסמך חשבונאות פיסקלי לתאריך יום ראשון, ט'ז מוחרם 492 AH (13 דצמבר 1098 לסה'נ). מתחת: אולי מפרט תוצרת חקלאית (כגון 2 ארדב שעורה). נדרשת בדיקה. גב: פתק בכתב שונה על טחנה (טאחון). אולי גם הפנים קשור לטחנה - מסים או הכנסה מפעולתה.

קבלה בכתב ערבי (וַצַּלַ אִלַא בַּיְת אַלְמַאל אַלְמַעְמוּר) בשם אברהים בן סנבאט אל-צבאג' (הצובע), היהודי המגרבי, מתאריך רמדאן 442, עם הכנסת הכספים על ידי אחמד בן מוחמד בן יחיא; בורסו רישום מפורט בדיואן אל-ג'ואלי של פוסטאט וחתימות עדים.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. כנראה דוח או עצומה עם תרג'מה בעמודה הימנית שחלקה קורא אלממלוך מחמד. המסמך מתחיל בנוסחת תקביל הסטנדרטית וסעיף האנהאא עם חסבלה בתחתית. פרט לשתי השורות הראשונות כל המסמך דהה וקשה לקריאה. תיארוך: מאוחר. דרוש בדיקה.

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו הנוגע לנזירים בהר סיני. הווזיר טלאאיע מורה לאמיר עיזז אל-מולק סעד אל-דולה ופאריסוהא, מושל אל-טור, ולממשיכיו, לשמור על הגנת הבישוף של הר סיני ונזיריו, לבטל מסים חדשים שהוטלו ולא להתערב בעצי הדקל של המנזר.

מסמך מדינה. תאריך: ג'מאדא א' 524 AH. יש סימני/הערות רישום בראש. נראה מעניין מאוד, אולי מזכיר מיסוי, אברהים אל-ארמני, 'כת המזרחנים' (טאאפת אל-משאריקה) ואישיות בתואר 'מואייד אל-ממלכה ומג'דהא עמאד אל-דולה ונצרהא...'. נדרשת בדיקה.

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. פקודה (מַרְסוּם) ממלוכית משני אמירים למפקח על ענייני האיכרים באזורם (אל-פלאחיה ו-אל-מֻזָּרַעה בנאחית אל-אח'צאץ) להאיץ את גביית המסים בשקידה ראויה. ואם הנמען יתמהמה, יפגוש את אגרוף הברזל. דרוש בדיקה.

מסמך מדינה, ארבע שורות שבורות בכתב קנצלריה, שנעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי. מתחיל בבסמלה ואחריה פסוק קוראני 'נצ'ר מן אללה ופת'ח קריב (61:13) וחסבלה. הצד החיצוני מציג כתמי דיו כבדים שנראה כניסיונות עט הן בערבית והן בעברית.

רקטו (שימוש משני): שיר שבח ל(הרב?) יהודה בן יוסף 'נשיא האל' שה'שפט את בנות פאס על מרדן והגלן מחמדן'. הקהילה מלאת הכרת תודה לאל שהוא שלח להם כ'גואל' ומזין אותם ב'דבשו ובשרו'. ייתכן שכתב היד מוכר מקטעים אחרים. דרוש בדיקה.

קבלת מס גולגולת (ג'זיה) עבור סַלְמוּן [...], ייתכן מורה (מֻעַלִּם) בפוסטאט; הסכום הכולל בפינה הימנית העליונה; שני ה'עַלָאאִם': 'וְאַלְחַמְד לִלָּה עַלָא אִחְסָאנִהִי' ו'וְאַלְחַמְד לִלָּה אַלְמֻוַפַּק לִחַמְדִּהִי'

מסמך ממלכתי בכתב ערבי, ריווח רחב, ייתכן שעצומה. מזכיר וַזִּיר אך חלק משמו חסר. חלק מהטקסט השמור נקרא כ:'...וְאַלְ-מַוָּארִית' / וְלְמַוְלָאיַ אַלְ-וַזִּיר אַלְ-אַגַ'לּ / אַלְ-צֻּדַּה(?) אַטָּאל אַלְלָּה בַּקָּאה.'

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו של שירכוה, הווזיר של אל-עאד'ד, הנוגע לנזירים של הר סיני. הח'ליף מעניק לאל-עאד'ד זכויות למקריוס, בישוף סיני ונזיריו, ואוסר על גביית מסים בידי מושלי אל-טור או הפרעה לנזירים הנוסעים למצרים.

ורסו (שימוש מקורי): שבר של כתובות רשמיות בכתב ערבי. מתייחס לחסן בן חיון ובני דודיו שרוצים שהשולח יסע עמהם; מתייחס ל'מולאנא' המנוח ולנדיבותו כלפי השולח; וכיצד הוא לא יקבל החלטות מרצונו אלא רק 'דרך אדוננו הוזיר'.

ורסו: התכתבות רשמית בכתב ערבי. שבר מפינה ימנית תחתונה, עם ראשי 7 שורות שמורות. מזכיר בית זיקוק סוכר (מטבח'), קאדי, והנמען אולי נקרא אבו עמראן. ברקטו יש טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית, כל סעיף מתחיל ב'טען יצחאק'.

מסמך חשבונאי פיסקאלי, ככל הנראה. גדול ושמור היטב. דרוש בדיקה. תיאור חלופי: שבר, הצד הפנימי והצד החיצוני שניהם מכילים מה שנראה כניסיונות עט (כמה חזרות, קישורים שוברים, ללא שורות אלא מילים וביטויים שבורים).

מסמך פיסקלי בכתב ערבי. מתייחס לשני אִקְטָּאעוֹת (עַלָא אַלְ-אִקְטָּאעַיְן אַלְ-מַד'כּוּרַיְן). השורה האחרונה נושאת תאריך שעשוי להיות 403 לה' או 430 לה'. השבר מקומט מדי לקבלת מידע נוסף. ראוי לבדיקה ושימור.

עתירה מעות'מאן בן עומר לג'והר אל-צפוי, המבקש ממנו כסף. [על עטיפת הנייר: 'מכתב מממלוך בשם עות'מאן בן עומר לאדונו ג'והר אל-צפוי, מבקש ממנו לשלוח לו סכום כסף. המילה 'דחוף' כתובה סביב הכתובת באותיות עבות.'].

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו של טלאאיע, הוזיר של אל-פאאז, בנוגע לנזירים בהר סיני. הוזיר מורה לבטל את מס 10 הדינארים ושתי השטיחות שנגבה לאחרונה על ידי הנציבים מאנטוניוס, בישוף הר סיני, ולהגן על הבישוף ונזיריו

חשבון פיסקלי. מכיל לפחות שני סימני רישום, אחד מהם 'אלחמד לל-לאה וביה תופיקי'. מזכיר גם יהודים (אל-יהוד) ומכיל חסבלה. מתוארך לחודש מחרם [.]84. תרגול סופרות בורסו. מסמך נוסף כתוב בין השורות בדיו חום דהוי.

ביפוליו מפנקס המכיל רשומות מרובות של תשלומי מסים, כולל שם הנישום וסכום ששולם. סימני רישום גלויים. ניתן לזהות כאחד מסוגי ספרי הפנקס (מח'זומה, רוזנמג', ח'תמה ותוואלי) המתוארים במדריכים פיסקליים פאטמיים.

תכתובת רשמית. פנים: מכתב קצר. מזכיר אחמד בן עלי אל-[...]; 'מחפש את אדוני אבו אל-פדל'; 'בזה יש אומץ ומרץ'; ובקשה מהנמען. גב: אולי הכתובת. באותיות גדולות בהרבה. מזכיר [...] אל-דולה ג'עפר בן צפי אל-דולה.

מסמך מדינה, שבר, בכתב קנצלריה, מזכיר את דיוואן אל-אמוואל. כפל השם 'אעדאהומא' (שורה 3) מרמז שהוא מופנה לשני אנשים, השם הראשון מסתיים ב-[..] אל-דולה, והשני מכונה אל-שייח' אל-ג'ליל. כתב עברי בצד החיצוני.

שמונה השורות הראשונות של מכתב המיועד לאיש נכבד, בכתב יד מיומן של סופרי חצר. ייתכן שעוסק בסחר. מוזכר מכתב שהגיע מ'עמיתיו בעיר המצרית טלחה'. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בצד האחורי על ידי אותו סופר יהודי.

מסמך ממלכתי, ככל הנראה עצומה או דוח, המופנה לפקיד המכונה אל-חצ'רה אל-שריפה. מקומט ודהוי. השולח מונה לתפקיד במקום כלשהו ואחר כך שוחרר (וקד אטלק ללממלוך וסלם אליה). שרידים של צלוואלה בשורה האחרונה.

עמ' 7v: שבר (9 שורות) ממסמך ממלכתי יוצא דופן. מזכיר את הח'ליף (אל-חדרה אל-טאהרה) ומכיל ספרות יווניות/קופטיות רבות, שאינן טיפוסיות למסמכים פיסקליים. מראה סימנים של שימוש בכריכת ספר. דורש בדיקה.

שלושה שברים, שאחד מהם (עם עוד אחד דבוק אליו) הוא חלק מזכרון מדינה, בקשה או צו המכיל את הביטוי אל-אמאם אל-חאפיז' ובוורסו, אל-דיואן אל-ג'יושי. תאריך: 1131–1149. מראה סימנים של שליפה מכריכת ספר.

ישנם שברים מרובים תחת סימן המדף הזה; חלקם חיבורים. A, עמ' 3 - מסמך ממלכתי או טיוטה בכתב ערבי. מכיל עלאמה גדולה מהרגיל ותוארים נוספים, דהויים. הוא חיבור עם שבר 3, עמ' 3 תחת אותו סימן מדף.

קבלה לתשלום של חוכר מס (דאמין, שורה 2) בפוסטאט. חודש רמדאן של שנת 701. עלאמה: אל-חמדו לילאה סלמא תסלימן (?). הגב כולל הערה על החנות (דוכאן) של מישהו. 9 x 7 בערך. פריט 19 ב-DPUL.

חשבון פיסקלי, או אולי מסחרי. מזכיר סכומי דינרים, מקומות והביטוי 'אל-תוקיעאת אל-אפצ'ליה'. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט קסמי בעברית ושפה לא מזוהה (או חסרת משמעות). דרושה בדיקה נוספת.

מסמך מדינה: דוח לפקיד בכיר (עם סעיפי תקביל), מתקופת הח'ליפה הפאטימי אל-עאמר, 509 היג'רי (1115 לספירה). בעברית בצד האחורי: תאריך 527 (1133). ניסיונות עט קופטיים ואחרים בגב.

מסמכים מנהליים, כנראה. בצד אחד: עבד אלמחסן בן חסן - 1 דינר וזיפה. בצד השני: מוסלם בן סלאמה - 1 דינר וזיפה. יש גם כותרות/סיומות/סימני אימות. פריסה דומה ל-BL OR 10599.26.

שבר תחתון - מסמך ממלכתי, גזירה, בכתב ערבי. ארבע מילים מקוטעות שנוצלו מחדש לטקסט ספרותי עברי. הטקסט עשוי להיקרא 'אן בקלם לסנתה אליהמא וזנה'. תרגול סופרות, בסמלה בורסו.

ככל הנראה מסמך פיסקלי 'וצול', בכתב ערבי. מתוארך לשנת 525 ה'. נראה שהמסמך שימש שוב לחשבונות אישיים. מזכיר הכנסה מחנות '(...)דוכאן' ושמות של אנשים אחדים. נדרש בדיקה.

צו (?) לפקיד נמוך יותר או מכתב לנכבד, 5 שורות קטועות מאמצע. כתב ערבי, ריווח שורות רחב, כתב קנצלריה. נייר חום. נעשה בו שימוש חוזר ליצירה ספרותית בערבית-יהודית. MR.

מסמך ממלכתי, ככל הנראה טיוטה, בכתב ערבי עם תרגול סופרות. פותח בכינויי הכבוד הרגילים ומזכיר כיסופין לנוכחות הנישאה 'שוק אלא אל-חדרה אל-סאמיה'. נוצל מחדש לכתב עברי.

קבלה רשמית לאבו [...] אל-עטאר על תשלום של 5 דרהמים. הסכום כתוב בשלושה מקומות שונים ויש עלאמה ('אל-חמד לילה עלא נעמתהי'). מה שנכתב בתחתית (תאריך? שם הסופר?) נקרע.

שבר צו, ככל הנראה גזנווידי, המכיל סעיף פקודה ותחילת סעיף תאריך (חתוך). מארכיון/גניזה של משפחה יהודית בבאמיאן, אפגניסטן, שהתגלתה בסוף המאה ה-20. בפרסית ובערבית.

קבלת מס גולגולת (ג'זיה) של מסאפר בן יוסף בקהיר לשנת 502 היג'רי. 'תד'כרה בסם...' עם סימוני רישום של דיוואן אל-ג'ואלי. מתוארך 2 רג'ב 502 (5 בפברואר 1109 לספירה).

התכתבות רשמית, בכתב ערבי. מיועד לשהאב אלדין מסוים. אפשר מאבו אלמנא בן ח'ד'ר, אך זה קשה לקריאה. הברכה הפותחת קוראת: 'עביד אלחצ'רה אלסאמיה אלסלטאניה אלעליה...'.

קבלת מס שהונפקה לאבו אלחסן בן והב עבור ערבותו על הצביעה במדינת אלפיום. מתוארך: 5 ראביע א' 404. נכתב יום אחד לאחר PGPID 35734. הגב מכיל מכתב וכמה תרגילי כתיבה.

ביפוליו עם חשבונות פיסקליים. עמוד אחד מתחיל: 'הגיע ל-[בית המאל?] אל-מעמור מטעם מוחמד בן עמאר הוכיל ב-[...]', ואחר כך התאריך: 413 או 423 AH. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב או מסמך מדינה בכתב ערבי. מרחק רחב בין השורות. שלוש שורות שמורות. מוזכרים איקטאעאת והשנה 589 ה', אם נקראת נכון. המקום המוזכר נראה מית אלח'יר במחוז גרביה.

רקטו: מסמך פיסקלי, שבר זעיר ממנו, מהשוליים השמאליים. מתוארך ל-27 רמדאן, 'עזמה-א-לאה ברכתהא'. ורסו: ייתכן שמדובר בצד השני של אותו מסמך; בעיקרו שוליים ריקים.

מסמך מדינה, ככל הנראה צו, שלוש השורות האחרונות, נכתב לרגל חג עיד אל-נחר. פאטימי לפי הברכות, פאטימי מאוחר/אייובי מוקדם לפי הכתב. חשבונות עסקיים בצד האחורי.

ורסו (שימוש מקורי): שבר עתירה בכתב ערבי. ככל הנראה מהתקופה הפאטימית. 4 שורות ראשונות נשמרו. כולל תחילת תקביל ('אל-מממלוכ יקבל אל-ארד') ובקשה ('ויסאל...').

מסמך בכתב ערבי. אולי מכתב או עצומה. שמורות 4 שורות. תיארוך: אולי המאה ה-13. מזכיר שמות שונים כולל 'סיידנא' ומהד'ד'ב בן צדקה. קשה לקריאה. דורש בחינה נוספת.

שורה שברירית של טקסט ערבי במרווח רחב (כנראה צו) נראית בשוליים השמאליים; המסמך נעשה בו שימוש חוזר להעתקת פרשנות מקראית. מילה שלמה אחת בלבד נשמרה: מסתעמלאן.

קבלת מס, כנראה פאטמית. נכתבה בגב של עצומה קרועה או מכתב פורמלי בכתב ערבי הקורא 'עבד מולאנא וסיידנא', ואחר כך שורה שנייה 'צלוואת אללה עלייהי'. נדרשת בדיקה.

רשימות בערבית בעלות משמעות לא ברורה, דורשות בדיקה. ארבעת עמודי הביפוליו מלאים. כנראה חשבון פיסקלי. מופיעים שמות רבים כגון קוסטנטין, אבן אל-אסיוטי, מנצור.

קבלה. זעירה (השוו ENA NS 83.413). כוללת את הסמל, שם המשלם, תאריך, והסכום במילים ובמספרים יוונים/קופטיים. אולי רישום בסלסול בפינה ימין עליונה. תאריך: 407?

ורסו: מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. שמורות שש שורות מהתחתית, עם ריווח בינוני רחב ושוליים מבוזבזים. אולי התכתבות רשמית. שימש ברקטו לעבודה פרשנית ביהודית-ערבית.

מכתב רשמי מתקופת הממלוכים. [על עטיפת הנייר נכתב: "מכתב מתקופת הממלוכים הקווקזים (?)"; על פיסת נייר נפרדת קטנה נרשם: "מכתב מהתקופה הממלוכית הצ'רקסית"].

קבלת מס עבור אבו אל-חסן ב' סעיד היהודי. מילת מפתח: צחח. עשויה להזכיר את הרובע אל-ממצוצה. הסופר הוא עבד אל-רחמן ב' עבדאללה. התאריך נרשם אך קשה לקריאה.

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. טיוטות של בעיקר פתיחות מסמכים ממלכתיים, המתחילות ב'בסמלה'. הטיוטה הראשונה מזכירה ד'מאן, והשנייה אקטאע אל-מוקטעין. דרוש בדיקה.

התכתבות רשמית הנוגעת לניהול מחוזי, המזכירה חקלאים ותלונותיהם ואמירים שונים, 'אל-עאמל' ו'אל-קאיד'. שמורות כתריסר שורות. שימוש חוזר ברקטו לפיוט בעברית.

עצומה לפקיד מדינה. בכתב ערבי. שבר (פינה ימין עליונה). נשמרו רק חלק מתארי הנמען: 'אל-מג'לס אל-סאמי אל-אג'לי...אל-אסבהסאלארי'. תאריך: אייובי או ממלוכי.