פיוטים מגניזת קהיר — עמוד 3

קטע ממכתב בעברית, המכיל שבחים לראש גולה: ונסיך . . . הוצק חן . . . אומר על ברי . . . בהזהירו זהי . . . . וזוגיו וחביריו . . . . ודורך על במתי שו . . . . נשיא גליותינו גאון תפא[רת] . . . נשיא ישראל ויהודה ראש . . . . משארית יעקב בימיו . . . . הוורסו נראה כפיוט.

הסכם שותפות. מזכיר 30 דרהמים ומתוארך לעשור הראשון של החודש [... של שנת] 1490 לשטרות (= 1178/79 לספירה). מזכיר [...] בן אברהם, פתחיה, אבו עלי בן ת'אבת, סעיד בן אבו אל-ח'יר, מנצור בן אחי הפקיה, ופתוח (אולי זהה לפתחיה). שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שאלה משפטית בעניין ירושה, בטיוטה. אחיו של הנפטר לא שילם, ככל הנראה, דבר לאלמנה. עיקר השאלה כתוב ביהודית-ערבית, ובתחתית הדף ארבע שורות בכתב ערבי. נראה ששלוש השורות הראשונות לפחות בכתב הערבי קשורות לעניין (פעמיים מוזכר בהן סיידנא). בצד ההפוך של הדף מופיע פיוט.

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. כנראה דוח. מוזכר בו אל-סיד אל-אג'ל אל-אספהסאלאר. "...וְשַׁוְקַהוּ אִלָא נַצ'ְרִהִי... יוּוַפִּק מַקָאצִ'דַכּ וְיֻגְ'רָא פִי... אל-מַגְ'לִס... מֻחְתָאג' אִלַיְהִי...." תיארוך: תקופת האיובים או הממלוכים. נוצל מחדש לפיוט עברי בצד הרקטו.

דוח או עצומה בכתב ערבי. כ-7 שורות נשתמרו, עם רווח רחב בין השורות. כתב יד בולט; זנב הפי עולה למעלה ומקיף את כולו ויורד בצד שמאל. מוזכרים: "התערבותם עם אנשי... מה שמדווח עליהם... מוהוב ב. מנצור השליט (? אל-עאמל) ממנו... שירות (ח'דמה) בעניינם...." בגב יש פיוט.

חלקה התחתון של איגרת, הבאה בעקבות איגרת שלמה אחרת. הכותב, היושב בדמירה, שולח 18 דרהם משום שהנמען — קרוב משפחה שלו בפֻסטאט — מכר לו במחיר נמוך מהרגיל. האיגרת עוסקת בעניינים מסחריים, ובכלל זה בגד משי קרוע. בצד השני: פיוט הפותח במילים "על מה יציר תיגע עצמך".

ביטויים ורישומים גם מעצומה (יוקביל אל-ארד') וגם מצו תשלום (ידפע למוצ'צ'להא) לשייח' המכין אבו אל-פרג' (תחילת המאה ה-13). ישנה גם שורה אחת בכתב ערבי. אלה כתובים בשוליים ובצד האחורי של טקסט עברי ספרותי (נראה ליטורגי או פיוט). ישנם גם ניסיונות קולמוס שונים.

חשבונות של שוחט. גויטיין מתארך את המסמך ל-1179 או 1183 לסה"נ. הדף נוצל מאוחר יותר בשנית לכתיבת פיוטים. מידע נוסף ניתן למצוא בכרטיסיות של גויטיין על שמורה זו ועל קטע נוסף קשור. כתב היד הוא של ידותון הלוי, והקטעים הללו מכילים גם פיוטים שלו לצד החשבונות.

מסמך מדינה או עתירה בכתב קנצלריה וכתב ערבי גדול. מילים שניתן לקרוא בנקל כוללות את al-Qāhira, al-Ḥāfiẓiyya, al-majlis al-sāmī al-mālikī al-sayyidī al-ajallī al-Afḍalī, al-marsūm. נעשה בו שימוש חוזר לרישומים בעברית ובכתב ערבי. על ה-verso מופיעים פיוטים.

שער של ספר שירה עברית ופיוטים, בכתב ידו של ידותון הלוי, עם חתימתו בתוך מדליון על הכריכה. בצד האחורי שלושה שירים, הראשון שבהם הוא של שלמה אבן גבירול. בראש יש המילה 'קובילה' בכתב ערבי, בדרך כלל סימן רישום על מסמכים ממלכתיים המציין שמשהו נבדק מול מקור.

מסמך בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. סוג המסמך אינו ברור, אך נראה שהסופר השתמש בסרגל לחלוקת חלקי הטקסט הפנימיים (תכונה נפוצה ברשימות/טבלאות וחשבונות). כתב הסופר בורסו מאומת בשברים שונים מהמאה ה-12 שנעשה בהם שימוש חוזר לסליחה ופיוט בעברית/ארמית.

רקטו: רשימות יוחסין למשפחות נכבדים, ובהן שושלת היוחסין של הנגיד שמואל בן חנניה (בן שמואל בן חנניה בן שמריהו הששי בן שמואל). וכן שושלת היוחסין של משפחת אבן פצ'לאן: אפרים בן עזריהו בן אפרים בן עזריהו בן חסדאי השר הגדול הירושלמי בן איוב. ורסו: פיוט.

רישומים בכתב ערבי ובכתב עברי כאחד, על גבו של פיוט עברי. אחד הקטעים הערביים מתוארך: סוף רג'ב 64[.] AH, המתאים לטווח 1244–51 CE. הקטע בתחתית הוא מ'מלחת אל-אעראב', שיר הדקדוק הערבי של אל-חרירי: ونوّن الاسم الفريد المنصرف إذا اندرجت قائلاً ولم تقف...

חוזה גביית מסים (ד'מאן) מתקופת הח'ליף אל-מֻסְתַנְצִר. מוזכר בו פקיד מדינה בתואר כאפי אל-דַּוְלה. מוזכרים שני שערים של קהיר; שמו של אחד מהם בלבד נשמר — באב אל-זֻוַיְלה. נעשה בו שימוש חוזר בגב הדף לפיוט עברי הבנוי סביב המושג 'קדוש' (קדוש, קדושים).

מכתב המופנה אל עולא הסר הנכבד בן [...]. בעברית (לפתיחה הפיוטית) ובערבית בכתב ערבי (לגוף המכתב). רק הפינה הימנית העליונה שמורה; מספר מילים חסרות בסוף כל שורה, ואינו ברור כמה חסר בתחתית. מן השמור נראה כי המכתב עוסק כולו בשבחים והתנצלות על דבר מה.

בצד הקדמי טיוטת מכתב המיועד לשמואל השר מסוים. בעברית. פיוטי למדי: 'מכתבך הפיץ ניחוחות... שמתיו על ליבי כחותם... ידי נטפו מור...'. בצד האחורי נוסחאות מרובות למכתבי פנייה. בשוליים של הצד הקדמי שלושה מרשמים רפואיים. הכל בכתב ידו של ברכות בן שמואל.

מכתב בעברית. ייתכן שהוא ממוען ליוסף בן דוד (לפי הכתובת בצד ה-verso) או לחזן הדמשקאי סעדיה בן מבורך (לפי מה שכתוב מעל המכתב בצד ה-recto). מה שנותר מהמכתב מורכב כולו מצירופי לשון פיוטיים. בצד ה-verso קיים גוש טקסט נוסף שנראה כעוסק בענייני הלכה.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. מוזכר בו אבו אלמנא אלרייס; משהו שאירע עם הרייס והאמיר [...] אלט'אהריה(?) בשערה של אלכסנדריה, וכולם שמחו שמחה גדולה; וכן שמואל הסופר. בצד השני יש דיון הלכתי על יום הכיפורים, אולי בכתב ידו של נתן בן שמואל, ולאחריו פיוט.

עצומה, כנראה. בכתב ערבי. פנייה לפקיד נמוך בבקשה להזמין אנשים מסוימים. נשמרו חלקים של 5-6 שורות. מתייחס לסוכנים, לבקשה מ'מושבך הנישא' (מַג'לִסְהָא אל-סָאמִי), ולשמות כגון עבד אל-רחמאן, בו אל-חסן ואל-סֻכַּרי. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בצד הרקטו.

מסמך פיסקלי אִכְּשִׁידִי. מוזכרים בו בשמם גם סיידנא אל-אכשיד (=מֻחַמַּד בן טֻע'ג') וגם אבו אל-מִסְכּ (=כאפור). תאריך: 329 AH = 940/41 CE. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי. אותו סופר עברי כמו T-S NS 235.185, שגם בו שרידים של מסמך מדינה דומה. ASE

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: אולי המאה ה-13. פותח במוטו הנה אל ישועתי. קטע (החלק העליון בלבד). נושא המכתב הוא להודיע לנמען שאל-שייח' אל-ראשיד אבו מנצור הגיע. בשוליים ישנן רשימות דהויות מאוד בערבית יהודית ובכתב ערבי. בגב הדף ישנו פיוט בעברית.

ביפוליו של פיוט עברי. בדף הימני של הצד הפנימי ישנם חשבונות מוקפים בערבית-יהודית ובמספרים יווניים/קופטיים. מזכיר ערער (אבהול), שרף סנדרך (סנדארוס), אלון (שב), מלח סלע (מלח דראני), קציעה (דאר ציני), שיבולת שועל (נארדין) ופריטים שונים נוספים

קטע ממכתב רשמי בכתב ערבי. מבקש או מורה למעז/מעתז אל-דולה לחתום על מסמך כלשהו לצורך אימות הוצאה: واستدعيت من [تفضل؟] معـ(ـتـ؟)ـز الدولة ان يضع خطه فيها لصحة النفقة على الرسم المتعارف فمن يجري(؟) مجراه. נעשה בו שימוש חוזר בצד הוורסו לפיוט.

על הגב קטע קטן של מכתב ערבי או דו"ח רשמי. תחילתן של ארבע שורות נשתמרו. ביטויים: ويصالحون(؟) الخدمة وكتاب . . . . امرهم ويحصل لهم من يبق(؟) . . . شاهد المعاملة . . . . . ما يقنع . . . . . الذي كان נעשה בו שימוש חוזר על הפנים לפיוט עברי.

מכתב בכתב ערבי. כ-10 שורות תחתונות שמורות. דהוי במקומות. ביטויים: '...אם הוא עדיין בחיים...' (ש. 4); 'עלייה לירושלים' (שש. 4-5); 'שתי הקהילות' (אל-ג'מאעתאן) (ש. 7). מסתיים בחמדלה וצלוולה. שומש מחדש לפיוט עברי בגב. נדרשת בדיקה נוספת.

ביפוליו המכיל מפתח פיוטים בתיבות על שלוש מארבעת הדפים. אחת התיבות מכילה גם את השם אברהם אבו אל-ח'יר חמש פעמים. הדף האחרון מכיל חשבונות לעסקי צימוקים מתוארכים לשעבאן 960 = יולי/אוגוסט 1553 לספירה. מזכיר שועא; שמחה; יעקוב; ואלכסנדריה

עצומה או דיווח. שמורות כ-10 שורות תחתונות. כתב יד קשה. השורה הראשונה עשויה להתחיל במילים 'umūr al-thaghr.' מזכיר עקבות ניירת והתייחסות לתקשורות קודמות 'yaṣdur ʿan ḥaḍratihi l-jalīla'. נעשה שימוש חוזר לפיוט בצד החיצוני. דרוש בדיקה.

רשומות בערבית-יהודית, לפחות חלקן בכתב ידו של אברהם מימוני, שכן הוא חותם את שמו פעמיים. החלק בראש הוא פתק המופנה לאליהו הדיין ומבקשו לתת למביא רקעה מסוימת. הסעיף שמתחת הוא שאלה משפטית עם תשובה. בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב המופנה אל "בני", בפוסטאט. בכתב ערבי. כנראה ממאמו, שכן "אביך" מוזכר בגוף שלישי מספר פעמים. עיקר התוכן הוא ביטויי געגועים ותוכחות על כך שלא כתב. הם קיבלו את מכתב דודתו מצד האב של הנמען. על הוורסו ישנו קטע מהכתובת ופיוט בעברית.

מכתב רשמי. אולי עצומה? תאריך: ד' שעבאן 566 (או 567 או 568?) AH (12 אפריל 1171 לסה'נ, אם נקרא נכון). התרג'מה מתייחסת לשולח מ'אל-דיוואן אל-שמסי אל-סעיד' - כנראה פקיד בשירות שמס אל-דין טוראנשאה (אחיו של צלאח אל-דין). בגב: פיוט עברי.

תחתית מסמך משפטי בכתב ערבי. תאריך: 458 להג'רה = 1065/66 לספה'נ. נראה כשטר מכירה, אך דורש בחינה נוספת לתוכן. מתייחס לערב (ד'אמן אל-דרכ). חתימת עד אחד שמורה: אחמד ב' מחמד ב' איברהים אל-[...]. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לפיוט בעברית.

צד קדמי וחצי עליון של צד אחורי: פיוט אהבה בארמית לחג השבועות. צד אחורי: רשימת ספרי הלכה בערבית-יהודית המזכירה את המשנה, הלכות מאת יצחק אלפאסי, תלמוד (יבמות), מדרש הלכה על פרשת 'תזריע' וספרים של רב האי גאון ושמואל בן חופני גאון.

חמש שורות תחתונות ממכתב רשמי בכתב ערבי. מסתיים בבקשה או הוראה: 'וְיַפְעַל בְּדָּ'לִכּ מָא עָהַד מִן הִמַּתִה וְאַלְלָּה יֻוַפִּקְהוּ וְיְעַצֻ'דַּהוּ אִן שָׁא אַלְלָּה', ואחריו חַמְדַּלָה וצַלְוַלָה. שימש מחדש לשירה/פיוט עברי.

מכתב רשמי: דיווח או עתירה. נשתמרו כשבעה שורות בקירוב. השולח מביע את הכרת תודתו לנמען, שאליו ייתכן שמתייחסים כאל-מַוְלָא אל-שִׁהַאב(י). מוזכרים חשבון (חִסַאב) ודִּיוַאן. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בצד האחורי. דורש בדיקה נוספת.

רקטו: שטר פטורין בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. תאריך: תשרי שנת 1440 לשטרות = 1128 לספירה. החזן עלי הכהן משלם ל[...] בן שלמה הכהן 2.5 דינרים עבור ספרים שונים שהיו ממושכנים. מבין הספרים: פיוטים ליום השלישי ודרשות על התורה.

verso (שימוש מקורי): חלק תחתון של מכתב רשמי, ככל הנראה. רק מספר שורות נשתמרו. מסתיים ב-in shāʾ allāh ו-ḥamdala ו-ṣalwala. בדיו וכתב יד שונים, מופיעה כתובת: אל אל-מועלם ד'[...] מעבדו [בק?] מחמד. נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי.

קטע מכתב. השורות הפותחות הן ברכות עבריות פיוטיות והמשכו בערבית יהודית. מוזכר הסתרת דבר-מה בתיבה כדי שאיש לא יקנה אותו, עד שיגיעו הוראות נוספות. ברכות אל "הדרתו הקדושה". ייתכן שעל הצד האחורי ישנה טביעת ראי דהויה של הכתובת.

מסמך בלתי מזוהה בכתב ערבי. כתב יד ייחודי, עם אותיות גבוהות ועט דק. ייתכן שמדובר במכתב או בחשבון רשמי. נשמרו קטעים של 6 שורות. מוזכרת סכום כסף (אל-מבלע). נדרש בדיקה נוספת. נעשה בו שימוש חוזר ב-recto לפיוט עברי או תפילה.

מבוא פיוטי למכתב מישיבת ירושלים אל קהילת ארם-צובא, או מכתב שהוא כולו שיר. הפנים מכילים את השיר, הכולל אקרוסטיכון (אנשי צב... כנראה 'אנשי ארם-צובא'), וכל בית מורכב כולו ממילים המתחילות באותה אות. הגב מכיל את הכתובת.

מסמך משפטי. מתחיל בברכות לח'ליף השולט (אל-ז'אהר). אולי קשור לירושה; דן בענייני חקלאות. מזכיר יחידות קרקע המבוטאות בפדאן וכן שדות קני סוכר (קצ'ב). המסמך נעשה בו שימוש חוזר לפיוט הקשור לתפילת הגשם הנאמרת בשמיני עצרת.

מכתב בעברית פיוטית רשמית מאוד; הנמען מוזכר בבירור 'רבינו... בן...' אך שמו נקרע; שימוש בניקוד בבלי וכתב היד מרמזים על מוצא תימני; ייתכן שנשמר בסמוך ל-ENA 4101.11a+b (PGPID 40652), מסמך חשוב מתימן הנוגע לוויכוח משיחי

קבלה עבור פקיה, אולי עבור קומפלקס דיור (מן מאל רבע אל-[...]). ייתכן שאחריו שנה ([.]57?). חברו (צאחב) רג'א בן [...] מוזכר. סכום של 600-ומשהו דרהמי וריק מוזכר. בפנים ישנו פיוט. דרוש בדיקה נוספת. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פיוט לשבת בלק עם קולופון. 'מאת אִבְן אַלְ-שַׁטְנָאש, ה' ירחם עליו. נכתב על ידי הַחַזָּן אבו ל-חַסַן בן החזן מֻעַמַּר, ה' ירחם עליו, אִבְן אַלְ-גָּ'אזְפִינִי.' ל-T-S H15.10 יש פיוט מאותו משורר (יוסף אִבְן אביתור).

דוח מדינה? שלוש שורות שמורות, עם רווח רחב ביניהן: واحضار . . . ال . . . من جزيرة بني [عمـ؟]ـر فالذي اعتمده في ذلك(؟) . . . مستوقف فاستخرج . . . المذكورين الى . . . נעשה בו שימוש חוזר בפנים הדף לפיוט. דרוש בדיקה.

סוף מכתב רשמי בכתב ערבי. "...פִּימַא יַחְתַּאג' אִלַיְהִ..." לאחר מכן חַמְדַּלָה וצַלְוַלָה. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי, כנראה על ידי אותו סופר שעשה שימוש חוזר ב-T-S NS 111.63 ובאחרים (ראה Joins Suggestions).

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. בית כנראה נמכר על ידי [...] בן נוצייר. בעמוד הנגדי: חשבונות מפורטים להוצאות, אולי לבנייה/שיפוץ. אולי מתוארך ל-2[.] רג'ב 507 AH (=ינואר 1114 לסה'נ). בצד השני: פיוט עברי.

מכתב בכתב ערבי. שבר (צד ימין בלבד). מבקש מהנמען טובה הנוגעת לאבו ל-פח'ר ב. וַהְב. הצד החיצוני הריק שימש לרשימת פיוטים; הצד החיצוני (אך לא הפנימי) הוא הצטרפות ל-T-S 16.103 (הצטרפות: אלן אלבאום). דרוש בדיקה נוספת.

מסמך/מסמכים מנהליים. מתוארך: 52[6?] לספירת ההג'רה. מוזכר בו אל-דיוואן אל-ח'אץ. ייתכן שמוזכרות בו גלגלי מים (סוואקי). חלק מאותה לשון מופיע ברשומות גם ברקטו וגם בוורסו. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי. דרוש בדיקה.

מסמך מדינה בכתב ערבי. שמורות כ-12 שורות. כולל לפחות שתי פסוקאות תקביל, מזכיר 'ח'ידמה' והכנסה או מס 'אל-מוסתח'רג'. ורסו: פיוט בכתב יד זהה לורסו של T-S NS 325.232 + T-S 16.114 + T-S 24.57. תיארוך: כ-1100 לספירה.

כנראה רשימת תורמים. בערבית-יהודית. מפרטת שמות (כגון אל-טביב, אל-חכים, אבו אל-רצ'א (אב אלרטא), אבן עקבאן, אבן אל-שוויכיה, אבו אל-ופאא', ואבן נצייר). הסכומים הם חלקי דינרים. בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פתיחת מכתב או מסמך מדינה בכתב ערבי, כתוב בכתב קנצלריה ועם רווח רחב בין השורות, אך אולי מכתב פרטי עם ביטויי געגועים ואמירות כגון 'תמהתי/נדהמתי' (وعجبت). ברקטו פיוט עם הערות שוליים בערבית-יהודית (שמות תבלינים).

רשימת יזכור לאנשים ממשפחת כהנים בולטת. שמואל/ישראל הכהן פותח את הרשימה, אחריו בנו משולם ונתנאל. סעדיהו שנהרג על תורת ה' ה' יקום דמו; אהרון הכהן שנלקח בגיל צעיר; חסד-אל הכהן שביתו פתוח לתורה. פיוט בדף האחורי.

מכתב בכתב ערבי, בכתב יד דומה לכתב הקנצלריה. אך הנושא יומיומי יותר: "...מחצה לך ומחצה לי... שכרו היומי יהיה...." בגב (בכתב יד שונה) ישנה התייחסות אל-[...] אל-סולטאניה. בגב ישנו גם פיוט עברי. דרוש בדיקה נוספת.

מספר מילים ממכתב בכתב ערבי. כתב גדול, רווח רחב בין השורות. מזכיר מסמך ממלכתי אך התוכן השמור נראה מסחרי: "שלחתי אותו עם שניהם לצורך קנייה..." (אצ'חבתהמא אייאה בי-רסם שירא...). שימש מחדש לפיוט עברי בדף הקדמי.

שבר מראש מסמך מדינה בכתב ערבי. כולל בסמלה, אולי שריד של תרג'מה בפינה העליונה השמאלית, ושתי שורות מהפתיחה. השורה השנייה כוללת ברכות סטנדרטיות לח'ליפה (אמיר אל-מומינין) ולאבותיו ובניו. שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

שבר מכתב בערבית-יהודית. כנראה אותו סופר כמו ב-T-S 13J34.5 (אלכסנדריה, 1090 לספירה). מוזכר אברהם הסופר הביזנטי. מוזכר פעמיים שוק אלבז (שוק הבגדים). עוסק בסכסוך בין הכותב, החזן ושירות בית הכנסת. בגב פיוטים.

קטע מן החלק העליון של דו"ח רשמי או עצומה, המזכיר את מחסני בתי הזיקוק לסוכר: "...צלואת אללה עלא מאלכה ויונהי אן... פי ח'זאאן אלמטאבך' אלמבארכה... אלמבארכה אלסעידה...". בצדו האחורי של הקטע מופיע פיוט עברי.

מסמך מדינה או ככל הנראה טיוטה של אחד. חלק אחד מסתיים בביטוי 'לקנצלריה (דיוואן אל-אינשאא).' ייתכן שיש mamlūk ו-ḥaḍra ו(בצד) wa-ʿalā ābāʾihi al-ṭāhirīn wa-abnāʾīhi al-akramīn. בצד הפנימי יש שירה/פיוט עברי.

כותרת של יצירה ספרותית בכתב ערבי: אגרת עיסא בן עלי המתרופא בתשובה לאגרת עיסא בן אל-חסן המתרופא (رسالة عيسى ابن علي المتطبب جوابا على رسالة عيسى ابن الحسن المتطبب). ישנו גם פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הסופר עשה שימוש בספרות קופטיות-זימאם. שם המדף הסמוך ENA 3256.16v נעשה בו שימוש חוזר לאותו פיוט מנוקד ויתכן ששני הטקסטים הערביים קשורים אך אינם מצטרפים ישירות.

דו"ח (התכתבות רשמית של המדינה). שמורות 6 שורות מהחלק האמצעי. מתייחס לקבלות פנים אצל הח'ליף, האמיר וג'יה אל-דוולה, ולמישהו הנוסע מרמלה לדמשק דרך בניאס ו(לאחר מכן?) לצידון. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

מכתב פיוטי המופנה לאדם מסוים בשם יצחק. הרקטו כולל שיר עברי לשבחו, ובוורסו סיום המכתב הוא חלקית ביהודית-ערבית. בשוליים העליונים ישנן גם מספר מילים הכתובות בצורה גסה, שעשויות להיות בכתב ערבי או בכתב עברי.

רשימה בכתב ערבי בסגנון פורמלי. שורה אחת כוללת את השם בו אל-מעאלי, והשאר הם חודשים (אל-מוחרם, צפר, רביע הראשון, רביע השני). ברקטו משפט בערבית-יהודית ('מכתבי אליך הו מנצור...') ובורסו פיוט בעברית בכתב גס.

ורסו: דיון הלכתי בנושא גבר שהפקיד משהו אצל מישהו שמת לאחר מכן. אולי מ'כתאב אל-וודיעה' של רב סעדיה גאון. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). ברקטו ישנו פיוט (בכתב ידו של הלל בן עלי?).

רקטו: פיוט עברי בכתב ידו של משה ב"ר לוי הלוי. מעליו ובין השורות, באותו כתב יד, חשבונות ביהודית-ערבית. הפריטים המפורטים כוללים כמון, תמרהינדי וטוטייה. ורסו: המשך הפיוט ומילה שהועתקה פעמיים בערבית. ASE.

מכתב/דוח רשמי. סופי 6 שורות שמורות. קשה לזהות את תוכן הטקסט. נעשה בו שימוש חוזר בצד השני לפיוט עברי. ככל הנראה מצטרף ל-T-S NS 209.25 ועשוי להיות קשור לאשכול T-S H11.90 + T-S NS 274.22 + T-S NS 114.79.

שבר של עצומה. שמורים חלקים של 8 שורות, עם גדלי טקסט שונים ורווחים גדולים המחלקים לכאורה בין קטעים. מוזכרים 'היהודים', ויתר הטקסט מכיל שבחים והכנעה מצד ה'ממלוק' ל'סיידנא'. שימש מחדש לפיוט עברי בגב הדף.

מכתב בעברית. כותב המכתב שולח את התנצלותו ומדגיש שלא התכוון לפגוע בנמען. בסיום המכתב (שורות 18–22) הוא מוסר דרישות שלום לאנשים שונים בערבית-יהודית. בצד השני (verso): פיוט ליטורגי — סליחות לעשרה בטבת.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. שמורות תחילות של 7 שורות. מזכיר ספינה, ככל הנראה עגינת ספינה (מֻרְסָא), וככל הנראה מתוארך לשנת 406 ה'. דורש בחינה נוספת. שימש מחדש לפיוט עברי/סליחות בדף הקדמי (פזמון: חוס...).

שבר מחלק התחתון של מכתב עברי. חתום על ידי יצחק ב. שלמה ב. אליעזר. מכיל תאריך, ד' ניסן (שבוע פרשת תזריע), ללא שנה. נראה מאוחר. מבקש עזרה או הכוונה במקרה משפטי כלשהו. בגב נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי.

חשבונות פרטיים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. ברובו רשימת שמות עם מספרים. השמות כוללים: סיבאע בן מובארכ; [...] בן הילאל; סאלם בן חוסיין; איברהים בן צאעד; עמראן בן מוסא. בדף הקדמי יש פיוט עברי.

שימוש מקורי: ככל הנראה שרידי חשבון פיסקאלי. מוזכר המונח "אל-ח'ראג'יייה". בשוליים, בזווית של 90 מעלות, ישנה הערה ובה הצהרה של עַלּוּן בן [...] אל-ג'הבד'. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי משני הצדדים.

מסמך בכתב ערבי. פורמט חריג, עם טקסט בעיקר בעמודה אחת בצד ימין של הדף. ריווח ממוצע בין השורות. כתב יד קשה. המילה khizāna = אוצר או מחסן עשויה להיזכר. נעשה שימוש חוזר לפיוט בצד החיצוני. דרוש בדיקה.

שטר משפטי בנוגע לחלוקת כספים בין שותפים בתעשיית המשי (אלקזאזה ואסתעמאל אלתיאב). מוזכר סוכן בשם אלעזר; [...] בן עלי; סכום של 45 דינרים; ויפת שנפטר. שימוש חוזר בצד ב' לטקסט עברי בלתי קשור (פיוט?).

מכתב פנייה מיהושע ב' יוסף לנמען לא ידוע. שני השלישים הראשונים מורכבים משבחים חרוזים בעברית לנמען. בגוף המכתב, ביהודית-ערבית, הוא מסביר את עוניו (הנסיבתי) ומבקש עזרה. בצד ב' ישנם גם פיוטים/קינות.

טיוטה של תשובה (רספונסום), בכתב ידו של אברהם בן יג'ו. בנוגע לנישואין עם שפחה. ראה גם T-S G2.59. זו עשויה להיות טיוטה קדומה יותר של אותו מסמך. בוורסו יש פיוטים, גם כן בכתב ידו של אברהם בן יג'ו.

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. מזכיר סכום חוב לאבן אל-עסקלאני; סכום שהוא חייב עבור כותנה; בן דודו (אבן עם) הבה; מוחמד; ואל-חאג' נאצר. בתחתית ובורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חלק גדול מאיגרת עברית פיוטית, המכילה בעיקר שבחים והבעות כמיהה. כוללת את הרעיון 'ואם הגופים מפורדים אכן הרוח אחת היא'. שימוש חוזר לרשומות שונות וחשבונות(?) המזכירים שמות שונים בכתב גס בצד ב'.

מכתב רשמי בכתב ערבי. השולח קיבל מכתב מעלי בן אחמד אבן אל-איסר שנמסר על ידי הגולאם של אחד מהסוחרים הבגדאדים. מזכיר מישהו הנוסע לעיראק. בין השורות, סופר מתלמד העתיק מחדש את השורות. ברקטו פיוט.

שבר מכתב בערבית-יהודית. מזכיר 140 (או [.]40) דרהמים ומבקש מהנמען לטפל בתשלומים ובגביית סכומי כסף. מזכיר מליג' בסוף. כתב היד אולי ידוע (כנראה המאה ה-12). בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

קטע קטן של מסמך מדינה. מרווח רחב בין השורות. מתייחס לשכר הדירה או לשכר העבודה עבור סחיטת קנה הסוכר (al-ujra ʿan iʿtiṣār qaṣab al-sukkar). נעשה בו שימוש חוזר משני הצדדים לפיוט/סליחות בעברית.

דיפתר המכיל מספר מסמכים. בשני דפים ישנן חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. בדף אחד קיים קטע ממכתב ביהודית-ערבית, המזכיר את תפילות החג ואת בית הכנסת. בדף נוסף ישנה שירה עברית/פיוט.

חשבונות בכתב ערבי (3 שורות) וספרות יווניות/קופטיות (עשרות שורות). בחלק הכתוב ערבית יש בסמלה ואחריה כנראה השם אל-שיח' אבו זכרי (אדאמה אללה עִזַּהו). הרווחים הפנויים מולאו בפיוטים (יוצרות).

מכתב בערבית-יהודית. מוזכר אופיו (אח'לאק) של מישהו (ככל הנראה גרוע). מספר סדרת אירועים ('ביום ראשון... ואחר כך...'). מוזכר אבו סעיד. מסתיים בסעיף 'ראי'. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לפיוט.

פנקס מס. השווה BL OR 5566B.3 (PGPID 19261) ושאר הסימנים הביבליוגרפיים המוזכרים שם. שומש מחדש לפיוט. פנקס זה קורא: 2/3 + 1/4 דינרים; [בחודש הקופטי של] ברמהאת: 3 דינרים + 1/6; "מתוך זה"...

שבר קטן ממסמך ממלכתי, ככל הנראה צו. נשמרו רק שתי שורות, כתובות באותיות גדולות מאוד עם ריווח שורות עצום ביניהן: '...וְאַכְמַל נִיעְמַ וְאַפְצַ'ל אֻמְנִיָּה...' שימש מחדש בצד הראשון לפיוט.

מכתב רשמי קצר בכתב ערבי, בכתב קנצלריה. הנמען יתן לנושאים יוסף ועינאן(?) 100 חתיכות כסף 'למנייה ע'מר'. 100 קינטאר לחם (כ-5 טון) יימכרו 'בגינה'. השבר שומש לאחר מכן לפיוט עברי ('אל מלך').

תחתית מסמך מדינה בכתב ערבי. שרדו 3 שורות, עם מרווח רחב בין השורות. מצוין תאריך הכתיבה (י"ב בשַׁעְבָּאן, ללא שנה), לאחריו חַמְדָּלָה, צַלְוָלָה וְחַסְבָּלָה. בדף האחורי ישנו פיוט עברי.

מסמך תמוה. אולי הודעת פטירה? מציין את השם יפת ב[...]ט הכהן (ז"ל) ואחריו את התאריך יום שישי, ט"ז בתמוז שנת 1466 לשטרות, שהיא 1155 לספירה, ואז "סלאם עלא ישראל". בגב הדף ישנו פיוט עברי.

שבר קטן של חשבונות בכתב ערבי, אולי רשמיים. מזכיר שמות כולל חסן בן חוסיין וסלאר(?) בן אל-טונטאש (או אל-טנטאש) (שם זה מופיע הן בפנים והן בורסו). ישנו גם פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות בערבית בורסו, מהתקופה הימי-ביניימית. הרקטו נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית הקשור ישירות לשם המדף הסמוך ENA 3268.4. החשבונות הערביים אולי מצטרפים זה לזה. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית הקשור ישירות לשם המדף הסמוך ENA 3268.5. החשבונות הערביים אולי מצטרפים זה לזה. דורשים בחינה נוספת.

מסמך בכתב ערבי, קליגרפי. ככל הנראה מסמך ממלכתי. שמורים ראשי 4 שורות. המילה 'אעראד' מופיעה. דורש בחינה. בגב ישנן רשימות בכתב עברי, אולי של פיוטים (הכתיבה פשוטה ועשויה להיות מוכרת).

רקטו: עידוד פיוטי-פילוסופי לנפשו של אדם. ורסו: פיוט, פותח ב'אילותי ...תי לך נשאתי עיני'. בשוליים רשימות המזכירות סחורות כגון פלפל, ריבת ורדים, 'הסוכר הגיע עם סוחר הסוכר', וכדומה.

רשימה בכתב ערבי. רבים מהפריטים הם סכומי כסף (למשל, דינאר ואחד ו-[...]). ישנם קווים מאורכים בתוך מילים כך שכל שורה מתפרשת עד סוף העמוד. דורש בדיקה. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בגב.

עצומה בערבית, פאטימית מהמאה ה-12. הצטרפות לשבר זה מופיעה בשם המדף הסמוך ENA 3285.19r. שני שברי מדינה אלה נעשה בהם שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית (אולי פיוט). דורש בחינה נוספת.

קצות שלוש שורות ממכתב או מסמך בעל מראה רשמי בכתב ערבי. שימוש חוזר ברקטו לפיוט. נקרא בחלקו: '...אל-ג'ליל אדאם אללה... על מה שציוותיך(?) וענה אותי במה שקיבל על עצמו מפקודותיו'.

קטע מתחתית שטר משפטי, כתוב באותיות גדולות בכתב יד רועד מאוד. מתייחס לשפחה משוחררת (השפחה המשוחררת). נשמרת חתימת עד אחת: סעדיה ב' דוד. שומש מחדש בין השורות ובפנים לפיוט עברי.

תחתית מכתב דהוי מאוד ביהודית-ערבית, עם קצת עברית. כנראה מכתב מסחרי מהמאה ה-11. מזכיר אבו אל-פרג', אולי קאדי, אל-דאר אל-חרירי(?), וברכות למשה אבן אל-מג'אני. שימש בורסו לפיוט.

שבר של מסמך מדינה. אייובי? פריסה מעניינת. גוש טקסט אחד מתחיל ב'אוחד'ר אלי אל-דיואן פי...'; הבא מזכיר את אל-שאם. דרוש בדיקה נוספת. שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)