פיוטים מגניזת קהיר — עמוד 4

חשבונות עסקיים. ביהודית-ערבית. עשירים ומפורטים. מוזכרים סחורות כגון שמן ועופרת. מוזכרים אנשים כגון יצחק ואבו עמראן. ייתכן שכולל פרטים על תשלומי מכס. בגב הדף ישנו פיוט עברי.

מסמך בערבית בורסו, מהתקופה הימי-ביניימית. רק שתי שורות חלקיות גלויות אך מרווח השורות וכתב הסופר מצביעים על סבירות שזה היה מסמך מדינה. הרקטו נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית.

שברים של מכתבים בערבית ובערבית-יהודית. מזכיר את פ'ד'יל אל-נצ'ראני, אבן אל-ג'מאל, סכומי דינרים, צאחב אל-דאר. גב: פיוט בעברית על מות משה, כולל תרגום אונקלוס על דברים לד:ב-ג.

שבר מפתיחת מכתב לפרחיה הדיין — פרחיה בן יוסף, ממשפחת בן יג'ו שהיה מוקדם (ראש) של אל-מחל. נכתב על ידי מבורך בן נתן בעברית פיוטית. מכיל בעיקר ברכות. אולי מכתב לגביית כספים.

מכתב משפחתי בכתב ערבי. מוזכרים עסקאות של סכומי כסף קטנים ומלחפה (סוג של בגד). מוזכרים מכארם ואבו אסחאק. ברכות ממנג'א ומגיסו של הנמען מכארם. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי.

קטע ממכתב (פינה עליונה שמאלית). מאת פרחיה ב. יוסף אל-א[...]. רק הפתיחה העברית עם פסוקי מקרא וברכות פיוטיות נשמרה. ישנם גם מספר מילים בערבית-יהודית ו/או בעברית על הוורסו.

ורסו: טקסט לא מזוהה בערבית, כנראה מכתב: 'ואמא אל-ת'אלת'ה אן ואעוד' באללה ולם יופפ'ק(?) ממלוכ סיידנא מן חוסן ראיה וכת'רת רחמתה וראפתה וברכת תד'בירה למולוכה'. ברקטו פיוט.

מכתב עסקי ו/או משפחתי בכתב ערבי. שבר (חלק תחתון בלבד). השולח מדווח שהגיע לטנית. ברכות למורה סולימאן, ליוסף, לבו עלי, ולאשת השולח ולנערה. בגב (ובתחתית הפנים): פיוט עברי.

מכתב, אולי רשמי, הנוגע למסגדים ולפרויקטי בנייה ותרומות. מזכיר במפורש את אריחי המסגד. כמו כן 'נכסי הממשלה ב-[...]'. נעשה שימוש חוזר בשולי הצד הפנימי ובצד החיצוני לפיוט.

חשבון גדול בכתב ערבי. לא ברור למה. סכומי כסף מפורטים יחד עם חודשי השנה. השנה 497 מוזכרת = 1103/04 לספירה. נעשה שימוש חוזר לעברית (פיוט?) בצד החיצוני. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב רשמי או מסמך בכתב ערבי. אולי עצומה המבקשת מהנמען לנזוף ולאיים על קבוצת אנשים: 'ואל-זג'ר להם... ותהדידהם באבעאדהם...' שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר מצו, כנראה. הביטויים היחידים השמורים הם הפניה לח'ליפה ('אל-אמאם אל-עאדד לדין אלה אמיר אל-מואמנין', 1160-71 לסה'נ) ו'על אבותיו' כחלק מברכה. שומש מחדש לפיוט עברי.

קטע המורכב בעיקר מפיוט בעברית. הגב מכיל שני חלקות חשבונות בכתב ערבי. האחת מזכירה את מוסא בן ד'אפר והל. האחרת מתוארת 'המדאחה(?)' ומתייחסת ליום שישי ה-15 בד'ו אל-חג'ה

מכתב מסחרי גדול בכתב ערבי, המזכיר אוניות. כמו כן מועברות בו ברכות אל אנשים שונים וממנם. הצד השמאלי שרוף או לפחות משוחר. נעשה בו שימוש חוזר בפנים לפיוט. דורש בדיקה.

ייתכן שמדובר במכתב שבח. מורכב כמעט כולו מביטויים פיוטיים בעברית. בתחתית מופיע שם הכותב: כלב ב"ר יהודה. בראש הדף, בכתב ערבי: ʿAbd al-[...] al-Ṣayrafī dāma ʿizzahū.

מכתב רשמי ל'שער הישיבה' של מצליח גאון, כסלו 1442 סלאוקי (נובמבר-דצמבר 1130 לספירה). נושא המכתב: ישועה ב. יעקב. כתוב כנראה על ידי נתן ב. שלמה הכהן. בגב הדף פיוט

תכתובת רשמית (עצומה או דוח). מתייחסת לדיוואן אל-שאם (של סוריה). תחילת שתי שורות שמורות: 'אל-מוקדם מן ג'הת מולאיי... אל דיוואן אל-שאם...'. שומש מחדש לפיוט עברי.

ורסו: רשימת שמות. כמעט כולם מלווים בסימן הנראה כמו ג'. יש כתיבים חריגים ו/או שמות יוצאי דופן. ברקטו יש פיוט הפותח 'בשם יוי אל עולם', עם 'פזמן' המציין הפזמונות.

מסמך משפטי (אקרר) בכתב ערבי. מוזכרים 3 דינרים ושתי חתימות עדים. תאריך: צפר 449 לאה. הנהנה הוא צאצא של הוזיר העבאסי ג'עפר בן אל-פצ'ל בן אל-פראת. גב: פיוט עברי.

ורסו: עתירה, כנראה ('אל-ממלוק...'). בכתב ערבי. שבר קטן מהפינה הימנית העליונה. מזכיר את המילה צלאח, אולי חלק מהשם צלאח אל-דין (צלאדין). שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

הרקטו הוא פיוט עברי. הוורסו בראשו 'קידוש תרחים לאברהם הלוי בן יפת המומחה'. ייתכן שמדובר באותו אדם כמו ב-T-S 16.170 (PGPID 3430), אם כי הוא אינו מתואר שם כלוי.

עצומה, כנראה. בכתב ערבי. שמורות כ-4 שורות. מתייחס אל al-dīwān al-Mustanṣirī. בגב ישנו פיוט. ככל הנראה קשור לאשכול T-S H11.90 + T-S NS 274.22 + T-S NS 114.79.

חשבונות בכתב ערבי, לא ברור אם ממלכתיים, פרטיים או קהילתיים. ייתכן שמוזכר קינטאר זכוכית והביטוי 'מע אל-מוג'וד פי אל-חמאם(?)'. דרוש בדיקה. בצד הפנים ישנו פיוט.

דוח רשמי קצר בכתב ערבי. מסתיים ב'אנהא ד'אלכ וואל-ראי אעלאהו'. תיארוך: ככל הנראה מתקופת האייובים או תחילת תקופת הממלוכים. דורש בדיקה נוספת לתוכנו. ורסו: פיוט.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מפרט בעיקר מזונות, כגון סומאק, טחינה, בשר, ורימון. כתוב על דף כפול. שאר הקטע מכיל פיוטים, כולל שיר אחד של אלחריזי.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. ככל הנראה תכתובת פנימית. מזכיר קאד'י חמאד ב' עלי וכן אמיר אל-מומינין בשורה 4. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית ברקטו. דורש בחינה נוספת.

רישומים שונים על קלף קטן; פנים: 'אני ש[...] המלמד מעיד על שלמה אבן אל-עריישי על 5 מטבעות זהב'; גב: 'שלמה שיחיה', בסמלה ערבית, פיוט ביהודית-ערבית ואלפבית עברי

גב: שלוש שורות מעצומה לח'ליף אל-מוסתנציר. מודבק עם חתיכות נייר אחרות המכילות פתקאות שונות בכתב עברי וערבי ליצירת רצועה אנכית ארוכה. בצד הפנימי ישנו פיוט עברי

מספר שורות חשבונאיות הנותנות את שמו של מישהו (פקיה? אבו אל-חסן בן צאלח מוחמד אל-ק'[...]?), ואחר כך מספרים ביוונים/קופטיים עם סה'כ בתחתית. בפנים: פיוט עברי.

הוראות טכניות בכתב ערבי, אולי מרשמים רפואיים. יש גם רישומים בכתב עברי כגון 'החוברת הזו שייכת לחלפון בן [...]'. ברקטו יש פיוט; רשות הפותחת 'ה' הצילה נפשי'.

שבר קטן ממסמך רשמי, כנראה עתירה. השורה השנייה של השבר כתובה בכתב עבה יותר מהראשונה, וקוראים בה "אל-אקטאע אין שאא ללאה." נעשה בו שימוש חוזר בגב הדף לפיוט.

איגרת ברכה פיוטית בארמית הפונה אל רבי שמואל, ובה מוזכר "הנשיא וגאון טבריה". בצדו האחורי של הדף נכתב שיר בכתב יד שונה מעל להמשך האיגרת שמתחילה בצד הקדמי.

אינו מסמך משפטי. ביטויים פיוטיים, ככל הנראה מפיוט, בהתבסס על הכותרת 'גירה' (=אחרת) באמצע הדף. בגב: 'מולאי אלדיין אלאג'ל' — ייתכן שהוא שמו של מחבר הפיוט.

מכתב פיוטי, מכיל בעיקר ברכות, מסתיים ב'לרביעי שלנו (= רביעי הישיבה) הרב בן [...]', כלומר מצליח גאון. ENA 2806.5–7 הם עותקי מכתבים לשלמה גאון ובנו מצליח.

מי כמוך לשבת זכור. פיוט עברי מאת רבי יהודה הלוי, בתרגום ערבית-יהודית. זהה ל-Halper 282. הערת בעלות: נסים רצון. מתוארך: כ'ב אדר א' ה'תרכ'ז = 1867 לספירה.

עדות/ות עד בכתב ערבי, במקור בתחתית שטר הודאה שנעשה על ידי אישה. מתוארך: שוואל 427 לה' = יולי/אוגוסט 1036 לספירה. נעשה שימוש חוזר בצד החיצוני לפיוט עברי.

עצומה או דיווח המופנה לווזיר (...אל-אפצ'לי אל-ג'יושי...). קטע מהחלק העליון (תחילתן של 7 שורות שמורות). שומש מחדש לפיוט בצד הרקטו. תיארוך: פאטימי מאוחר.

אוספי פיוטים (רשות) הקשורים לפרשות ספציפיות: T-S 10H9.13 לפרשת וירא, ו-Halper 291 לפרשת אחרי מות. לכל אחד דף שער המציין שהוא שייך לפרחיה בן טרפון הכהן.

קטע מכתב המתייחס לעסקאות נדל"ן, המזכיר מקומות ובתים ספציפיים כולל בית נוצרי. בשוליים: ניסוחים אופייניים למכתבי פנייה לצדקה. בגב: פיוט המזכיר נבוכדנצר.

מסמך משפטי בכתב ערבי. שמורים תחילותיהן של 6 שורות. מוזכרים קאדִ'י, נוצרי, ואפשר ש-16 דינרים. ניזוק למדי. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט או תפילה בדף האחורי.

שבר מכתב לאדם נכבד (הרב הגדול ראש הסדר יחיד הדור), אולי הנגיד. בעברית. רווח רחב בין השורות. מזכיר את "שלוש בתי הכנסת". נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

מסמך מדינה, חשבונות מנהלתיים. שמורות מחצית ימנית של 14 שורות. מזכיר משרתים, תשלומים בתשלומים, ועם חודשי רמדאן, ד'ו אל-חיג'ה ורביע אל-אח'ר. בגב - פיוט.

עתירה המופנית לפקיד זוטר: 'וקד עטפת הד'ה אל-ריסאלה על... ולמולאי אל-סייד אל-אג'ל אדאם אללה עלוה... אל-ראי אל-עאלי פי אל-...'. שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

רישומים בערבית-יהודית ועברית על דפים ממוחזרים של פיוטים. רבים מהביטויים הם מתחילת מכתב. המילה 'גאמכיה' (jāmikiyya, משכורת ממשלתית) מופיעה מספר פעמים.

רישומים בערבית-יהודית ועברית על דפים ממוחזרים של פיוטים. רבים מהביטויים הם מתחילת מכתב. המילה 'גאמכיה' (jāmikiyya, משכורת ממשלתית) מופיעה מספר פעמים.

רשימת שמות (למשל, אל-שיח' אבו עבדאללה) וסכומי כסף בכתב ערבי. לא ברור אם מדובר במסמך פרטי או רשמי. ככל הנראה נחתך ושימש מחדש לכריכת ספר עם פיוט עברי.

מכתב רשמי בכתב ערבי ('ומה הדיבור כעת אלא ש... לו על טובו אז יעשה אדאם אללה עזה... ורוחב ידו, ובאמת אלוהים ובכבוד נדבתו...'). שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

חשבונות בכתב ערבי. מזכיר שמות שונים (כגון אבן אל-פקיר, יוסף, אבו עמראן, אבו אל-טאהר) ומספרים הקשורים לכל אחד. בפנים ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך בלתי מזוהה בכתב ערבי ראשוני. ייתכן שזהו השימוש המשני, ורשימת הפיוטים העבריים בצד הפנים היא השימוש הראשוני. מורכב בעיקר מחמדלה, צלואלה וחסבלה.

כתובה לסתונה בת [...] וליאיר ב. ח'לף. תאריך: ניסן 13[..] סלאוקי (= 989–1089 לספירה), במצרים. סך הנדוניה: 100 דינרים. שימש מחדש לפיוטים ליום כיפור

מכתב בקשת צדקה. ביהודית-ערבית. הכותב מסביר שאין למשפחה כסף לחג הקרוב, לא עצים ולא שמן; תמיד היו נותנים ולא מקבלים; מישהו בבית חולה קשה. גב: פיוט.

מכתב מאיש אל אביו. בכתב ערבי. בעיקר ברכות הפתיחה והסיום נשתמרו. השולח מבקש מהנמען לסייע למוביל המכתב בעניין מסוים. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט עברי.

דיפוליו המכיל טקסט דתי (או שירה?) בכתב ערבי, טיוטה של מכתב או עתירה, ספרות יווניות/קופטיות, ושימוש חוזר לשירי פיוט עבריים עם כותרות יהודית-ערבית.

רקטו: חלק ממכתב בערבית-יהודית, אחד מהמעטים בתיק זה מתקופת הגניזה הקלאסית. שרדה פתיחה פורמלית מכובדת מאוד וברכות לחגים. ורסו: פיוטים בכתב יד שונה.

שבר קטן של כתובות רשמיות בכתב ערבי. שמורים קצות 4 שורות. מזכיר 'אל-ולאיה'. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לרשימת ספרים ביהודית-ערבית ובורסו לפיוט עברי.

חשבונות בערבית עם ספרות קופטיות-זימאם. הורסו שימש לשירה ליטורגית (פיוט) בעברית. שני כתבי הסופרים מסייעים לתארך שבר זה כטרום-המאה ה-16/ימי-ביניים.

העתקים של אגרות שונות בעלות חשיבות היסטורית, לפחות חלקן מיוחסות לחסדאי אבן שפרוט. בנוסף ישנם פיוטים של דונש בן לברט. יש ביבליוגרפיה נרחבת ב-FGP.

שש שורות שירה או פרוזה מחורזת בכתב ערבי, עם ריווח רחב בין השורות. ככל הנראה פתיחה למכתב (מדינה?) פורמלי. נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי בצד החיצוני.

גב: תרגילי כתיבה בכתב ערבי כולל הביטויים 'צלואת אללה וברכאתה ונואמי זכואתה' ו'אנא אקביל יד חד'רת מולאי אלשייח' אלאג'ל'. צד פנימי מכיל פיוט עברי

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים שמות כגון סאלם, צפיי, הבּה, אבּוּ ל-חסן, אבּוּ ל-מרג'א, וח'לף. נעשה שימוש חוזר לפיוט ברקטו.

קטע ממכתב בכתב ערבי: '... וסיידי... אטאל אללה... אלאג'תמאע בה... אנה... יח'ליני מן אפצ'לה ולא יעדמני איאה אבדא...' שומש מחדש בפנים לפיוט עברי.

רשימות ונסיונות עט. מתייחסים ל'החבר, הנֵזֶר' ולנוסח הפתיחה של מסמך משפטי מתוארך 'יום ראשון בשנת 404' ולשם יוֹסֵף ב. צְדָקָה. בצד השני יש פיוט.

ביטויים מסוף מרשם רפואי, בכתב ערבי. ישנה גם שורה שאולי אינה קשורה מתחת, המסתיימת ב'צלואת אללה עליה'. ישנו גם פיוט בעברית. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך מדינה בכתב ערבי. חלקים מארבע שורות שרדו; פגום. מזכיר את מג'לס אל-ח'דמה של אמיר [...] אל-דולה. שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מתוך כרך פיוטים לימות כיפור. דף השער מציין את שם המחבר או הבעלים פעמיים: אהרן בן [...]. קיימות עוד שתי שורות בכתב ערבי הכוללות ביטויי אדיקות.

קטע תחתון: ייתכן שכתובת מכתב. ליהודה בן פרחיה (חמדת הישיבה ראש הנדיבים) בן חלפון. בצד השני: כותרת פיוט ליום כיפור שנכתב על ידי רב ניסי אלוף.

פנים: מכתב מאלחנן ב' שמריה, המתייחס לאבו סעד ואבו אברהים אל-אנדלוסי, עם שלוש שורות פיוט שחיבר סהלאן ב' אברהם. גב: פיוט שחיבר סהלאן ב' אברהם.

קטע קטן ממסמך ערבי רשמי. נשתמרו ראשיתן של 3 שורות: בִּיַד מַוְלָאי אל-שייח'... וְאַחְ'דַ'רַ... לָא זַאלַ... נעשה בו שימוש חוזר לפיוט ברקטו.

שיר דתי קצר (מיוחס לעלי בן אבי טאליב) בכתב ערבי גדול: 'רציתי במה שחלק האל ומסרתי ענייני לבוראי...'; שמש מחדש לפיוטים עבריים ורשימות פיוטים

מסמך מדינה בכתב ערבי, עם ניקוד ותנועות נרחבים. תאריך: כ-המאות ה-11 עד ה-13. מהלל שליט ומדגיש את השקט והביטחון בארץ. נוצל מחדש ברקטו לפיוט.

קטע ממכתב מאת טוביה (טוביאס) בן משה, בערך משנת 1050. כתוב בעברית פיוטית. תיארוך: בסביבות 1050 לספירה. בצד השני (verso): קבלה או חשבונות.

דוח רשמי בכתב ערבי. אולי מזכיר את נצר אל-[...] בן אל-פד'איל בן [...] בשורה הראשונה. שמורות כחמש שורות. ורסו: פיוט בכתב גס ודיו אדום/חום.

רקטו: תחילת מכתב ביהודית-ערבית ליפת הנדיב זקן הקהל ור' יוסף הכהן ראש הקהל (שניהם מוזכרים גם ב-T-S 13J6.21, כ-1100 לספירה). ורסו: פיוטים.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. מופנה לוזיר ('מולאי אל-וזיר'). המסמך נגזר ודבוק בתחתית. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בגב הדף ובין השורות בצד הפנים.

פתק בכתב ערבי, כולל בסמלה והמילה 'אל-קאד'י' (השופט). בפנים ישנו פיוט. חלק הפיוט קשור ל-T-S AS 113.114 ו-T-S AS 113.115. (מידע מ-CUDL.)

מכתב ביהודית-ערבית. ככל הנראה בכתב ידו של יהודה אבן אל-עמאני. מדווח על מחלת מישהו. מבקש פיוטים שונים, כולל אחד שחיבר דודו. דהוי למדי.

תחתית עצומה. בכתב ערבי. '...al-raʾy al-sāmī... bi-l-wuqūf ʿalā mā anhāhu... wa-yaqif ʿinda... in shāʾa llāh....' בצד החיצוני יש פיוט.

שבר קטן של התכתבות רשמית בכתב ערבי; שמורים חלקים של 3 שורות עם רווח רחב ביניהן. קשה לקרוא ביטויים שלמים. שימש בשני הצדדים לפיוט עברי.

תחתית של מסמך מדינה בכתב ערבי, אולי עצומה. נוצל מחדש בצד הקדמי לפיוט עברי. בצד האחורי ישנם גם טיוטות פיוט וכמה רשימות ביהודית-ערבית.

קטע ממסמך או ממכתב בכתב ערבי. מוזכרות בו "הגבירות" (אל-סאדאת), אבו יעקוב אבן אל-ברדאני, ועלייה (אל-טבקה אל-עאליה). בגב: פיוט בעברית.

בשוליים העליונים של פיוט מספר מילים בכתב ערבי המזכירות את השמות אבן אל-ערבי (Ibn al-ʿArabī) ואבו סעד (Abū Saʿd). את השאר ניתן לפענח.

רישומים בכתב ערבי ברווחים הפנויים של עמוד המכיל פיוט. "יא שייח' מוסא עסא.... אכתוב (או: אכתוב) פיהא...." נראה כטיוטה ולא כמסמך ממשי.

תחתית מסמך ממלכתי בכתב ערבי. נשתמרו רק התאריך (קשה לקריאה, פגום חלקית) וה-חמדלה וה-צלואלה. נעשה בו שימוש חוזר לדפי פיוטים (ביפוליו).

תחתית של צו, כנראה. "...[אל-מד'ה]כורה עלא פראאיד אללה עזה ווג'לה..." ולאחר מכן צלוואלה בתחתית. נעשה בו שימוש חוזר בצדו האחורי לפיוט.

מכתב המופנה לכבוד עם פתיחה ארוכה בעברית וגוף ביהודית-ערבית (מה שנשמר נמצא בשוליים). אולי בכתב ידו של ברכות ב' שמואל? בצד האחר: פיוט.

חשבונות מפורטים בערבית-יהודית להוצאות בנייה, כנראה עבור הקדש. כתוב על 1.5 עמודים מדפי כפולות המכילים פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב בעברית בכתב מרובע יפה. ממישהו בשם טוביה לקהילה בפוסטאט. עם פתיחה פיוטית ארוכה. בגב כתב מישהו 3-4 שורות בכתב גס המזכיר מספרים.

טיוטות ביטויים מפתיחת מכתב, בכתב ערבי. מוקפות ברישומים שונים, כולל אחד הנקב את אמיר סייף אל-דולה אברהים(?). ישנם גם פיוטים עבריים.

בשוליים העליונים: 'לרבנו ומורנו חייא ה[...]', ולמטה, לאחר רווח רחב, מה שנראה כפיוט או ברכה בכתב מרובע, שאינו זהה לזה שבחלק העליון.

מכתב מאת ישועה בן יהודה אל ראש הכלה עלי בן ישועה הכהן. נעשה שימוש חוזר בוורסו לשבחים פיוטיים בכתב יד אחר. (המידע בחלקו מתוך FGP.)

מסמך משפטי. מתוארך: חשוון 4813 לבריאת העולם, שהוא 1052 לסה'נ. שמות עדים אולי קריאים. שוימש מחדש חלקית לפיוטים של יוסף אבן אביתור.

קטע קטן מטיוטה של שטר משפטי בנוגע למכירת שפחה. מקום שמה הושאר ריק. אין פרטים שנשתמרו. קטע נוסף, שאינו קשור, ובו פיוט, מחובר לזה.

ורסו: מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, אולי סוג של חשבונות פורמליים. יש ארבע רשומות נפרדות שכל אחת מתחילה ב'ווצל להו'. שימש ברקטו לפיוט.

קטע מכתב מופנה לנגיד [מבורך] בן סעדיה. דהוי מאוד. מתייחס למחלות (אמראד'... מרד'אן...). דורש בחינה נוספת. נוצל מחדש ברקטו לפיוט.

מכתב בכתב ערבי. פותח ב'אל-עיזה לילאה תעאלא'. מופנה לאמיר הראיס אבו אל-פדאאיל. הוראות לעניינים עסקיים. שימוש חוזר בצד א לפיוט.

רישום חשבון בכתב ערבי. מופיעים בו התאריך (ללא ציון השנה), השם עלי בן יחיא, והסכום של חצי דינר. בצד השני ישנה שירה עברית/פיוט.

לא מזוהה, עם ציטוטים מקראיים כגון תהלים קלז:ו ומא:ו. רשימת פיוטים? בורסו גם נוסחאות טיפוסיות לעתירה. תיארוך: כנראה כמאה ה-13.

חלק עליון של רשומת בית דין פגומה, מבית דינו של מצליח גאון (1127–1139). עוסקת בישועה ובמילאח בת חלפון. שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

צד א: סוף מסמך משפטי הנוגע לירושה וסכום ארבעה דרהמים, חתום על ידי יוסף הכהן בן אב[רהם]. המאה ה-11 ומוקדם יותר. צד ב: פיוטים.

קטע ממכתב בכתב ערבי. כמה ביטויים: 'יחד עם הרייס עלון(?)... אם יגיע בשלום... יחד עם סייד אל-אהל ב' אל-[...].' בצד האחר: פיוט.