מסמכים בערבית מגניזת קהיר — עמוד 66

מכתב מפאטמה ל'אחותה' אלחאגה אם אלברכאת. בכתב ערבי. פותח בברכות לאבו אלפצל ונאצר אלדין וילדיו, ואז אם אלברכאת ו[סת אל]גמיע וילדיה ואישה נוספת וכולם בבית. גוף המסר מזכיר את הגעתו של מחמד אלאסיוטי. נראה שמישהו נהרג על ידי בדווים (עורבאן). השאר דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי מאוחר בכתב ערבי. מזכיר לפחות תאריך אחד, 4 בצפר 1301 להג'רה (1883 לספירה). הפתק הארכיוני והכותרת מציינים שמקורו ב'מג'לס אחכאם מצר'. ייתכן שעוסק בפרשה פלילית (המילה ג'נאיה מופיעה מספר פעמים) הכוללת את היהודי דאוד שכר. ארוך ומשומר היטב. זקוק לבחינה

טקסט ספרותי בכתב ערבי. תלמיד מוכיח את מורהו ומספר כיצד לא עמד בדבריו. הקטע הראשון מסתיים ב'וִיזַפּוּהָא וְיֻח'ְרַגּוּהָא מִן תַחְת אַלְ-סִּתָּארָה תַמַּת אַלְ-בָּאבָּה'. הקטע הבא מוכתר 'בָּאבָּה עֲנָאן אַלְ-ח'בָּאז וְאַלְ-תַּנּוּר' (עֲנָאן הנחתום והתנור).

חשבונות פרטיים של אלשיח' בו חסן בכתב ערבי, הפותחים בבסמלה ובכותרת "חסאב אלשיח' בו אלחסן". דוגמה מתוך הרישומים: "קיבלתי 2 דינרים פחות 1/8, ו-44 דרהמים, ו-5 פלסים". לאחר מכן מופיעות כ-20 שורות כפולות של פירוטים. כמה חודשים מוזכרים אף הם, אך ללא ציון השנים.

ככל הנראה חשבונות פיסקליים, בכתב זעיר במיוחד. לדוגמה: "מן מאל... אלאעמאל..." וכן "וצול... דינארין...". מתחת לכך ייתכן שמופיע תאריך (560 להיג'רה?). נראה שהדף שימש כחלק מכריכה של חוברת פיוטים בעברית, ככל הנראה על ידי אותו סופר שעשה שימוש חוזר גם בקטע נוסף.

מסמך ממלכתי, ייתכן שבר צו, שתי שורות, עם ריווח רחב. השורה השנייה נקראת כ'כֻּתִּבַ לִ-סִת חָ'לַוְן מִן שַׁוָּואל עַזַּ'מַ-לְלָּהוּ'. שימש מחדש בהרחבה לכתב ערבי המזכיר 'דִּיוָאן' מספר פעמים וייתכן שמצביע על הפקדת כספים. גם שימש מחדש לכתב עברי. דרוש בדיקה.

מכתב בכתב ערבי, כתוב ביופי. קטע (הצד הימני של הדף, רק תחילת השורות נשמרת). מופנה לפוסטאט. מעט מהתוכן נשמר. בשולי הדף הנמען מתבקש להעביר מכתב לאבו יעקוב יוסף/יוסף ב' עזריה. נוצל מחדש בשולי העליון וברקטו לרישומים או תרגילי כתיבה בעברית. טעון בחינה נוספת.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. דף קטוע מקודקס היסטורי, כנראה מביוגרפיה של הנביא או יצירה שיעית. מוזכרים מקדאד בן אלאסוד אלכינדי (תלמיד הנביא), פאטמה (בתו של הנביא) ומוזכרת גבורתו של עלי בן אבי טאלב. הנרטיב בגב עוסק במקדאד שמסכים למשהו שהנביא הציע באותו מקרה.

בקשת סיוע שנשלחה מירושלים לקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ככל הנראה נכתב בסוף המאה ה-19 או במאה ה-20, על סמך הפלאוגרפיה ומקום המציאה — בית הקברות בבסאתין. שם הסופר הוא מיכאיל יצחק כ"ץ. המסמך מתועד בקטלוג מוזיאון האמנות האסלאמית (פריט מס' 277) בערבית.

מכתב או התכתבות רשמית, ככל הנראה מתקופת האח'שידים, בכתב ערבי. מזכיר שני פקידים, אבו אל-פדאאל ואבו בכר עלי בן סֻלְח, ואנשים נוספים. מזכיר גם את פסטאט, מינוי מישהו (לתפקיד) בשם מישהו אחר, ומישהו שקיבל נחל — מקום/דרגה/כבוד מאל-איח'שיד. נדרש בדיקה נוספת.

חשבון בכתב ערבי, נראה פרטי אם כי הפריסה מזכירה מסמכים רשמיים. 'חשבון הסבון שהגיע בתאריך [...] ממוחרם בשנת [...] לחנותו של תאג' אל-מולוכ עם אבו אל-קאסם ב' אחמד אבן נפיע'. ברקטו מופיע השם היבת'אללה ב' חוסין בכתב ערבי, סביבו שמוש חוזר לטקסט ספרותי עברי.

רוטולוס. 4 קטעי כתב ערבי הודבקו יחדיו לרוטולוס ארוך לטקסט ספרותי עברי בצד האחורי. טקסט 1 הוא צו (מרווח שורות רחב, כתב גדול). טקסט 2 מכיל מספרים בכתב פיסקלי אך יכול להיות גם מרשם. טקסט 3 מכיל ריברוק (עשוי להיות ספרותי). טקסט 4 פונה לקאדי ומכיל ברכות.

שריד קטן ממסמך רשמי. הכתב גדול מאוד והמרווח בין השורות רחב. מוזכר בו אדם ש"קטע את שאיפות האוי[בים?]" ...סרם פטם מטאמע אלאעـ[ـדא(?) . . . ]מלי אללה עליה קיאם אלא . . . . שימוש חוזר לפיוט בעברית, ככל הנראה בידי אותו סופר שעשה שימוש חוזר גם בשריד נוסף.

שטר חליפין (ביל אוף אקסצ'יינג') על סך 120 קירש ששולמו לח'ואג'ה מוסא אבו הארון, מיום 25 באוקטובר 1915. המסמך כתוב בערבית. מסמך נוסף הקשור לח'ואג'ה מוסא אבו הארון רשום באותו תאריך, וייתכן שמדובר בכפילות של אותו שטר חליפין עצמו או ברישום חוזר בקטלוג.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה ימנית תחתונה). ביטויים: במלאחטתה בעין אלכראמה... כאן יעדר עליה... פאמא מואח'ראן... ל-יעוד בל... ויתקדם... יג'ב אלאמר אלמקדם דכרה... ודאלכ מע אל... וג'ואב הד'ה אלסטור יצל אלי מע מוצלהא לא עדמתך.... שימש ברקטו לתפילה עברית.

מסמך משפטי, כתב ערבי מאוחר. מתוארך 1243 לה'. ככל הנראה נוגע להעברת בעלות על משהו 'אַלְ-תַּסְלִים אַלְ-שַּׁרְעִי'. מזכיר את מחוז דמיאט ושלוש עדויות בתחתית. חותמת עם תאריך בצד השני. ייתכן שכולל מוּסָא נַעִים (מֹשֶׁה בֶּן נַעִים). דרוש בדיקה נוספת.

מסמך ממלכתי, שבר תחתון, בכתב ערבי. 'אלד'י לא יקדר פיהם עלא ג'ירה... ומחאסבתה עלא אסתקבאל סנה ח'מס[...עלא מא אסתח'רג'ה ואחצ'ר מא'. הביטוי 'ומחאסבתה עלא אסתקבאל סנה ח'מס[...]' רומז להסדר חשבונות כספיים. המסמך עשוי להתייחס לעניין מיסוי. נדרש בדיקה.

ורסו: מכתב בכתב ערבי. תיארוך: אולי כ-1150–1250. מזכיר את הגעת אל-שייח' אל-נג'יב ודן בהעתקת ספרים (אל-מג'לד... בי-אן יצלח אל-נוסחה...) ואולי כולל בקשה לעט חדש טוב תמורת 5 דרהם (...קלם ג'דיד ג'יד ויריד'והו ח'מסה דראהם אוח'רא...). טעון בחינה נוספת.

שטר הכרה (איקראר) של פתוח בן אחמד. מזכיר את השופט שלפניו נעשתה ההכרה, אדם נוסף בשם יוסף, ואת העיר פסטאט. מתוארך: אולי 623 להג'רה. עוסק בעסקאות בחנות סמים. חלק מהניסוח המשפטי מתייחס ל'ולא סמים, ולא כרכום, ולא שום סוג של סם...'. דורש בדיקה נוספת.

שבר של עצומה (פינה ימין עליונה). הטקסט השמור: 'בשם אלוהים הרחמן הרחים, יאריך אלוהים ימי החצרה הנשגבה... הג'לאליה, עוזרת ה...'. הנמען אולי אישה נכבדה: 'ג'לאליה' יכולה להתייחס ל'חד'רה' ללא קשר למין, אך 'נאצרת אל-ד[ין? דולה?]' יהיה מוזר לנמען זכר.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. כמעט שלושה שורות שרדו. כנראה דו'ח. מזכיר מס קרקע 'ח'ראג' זרע'. חלק מהמסמך קורא: 'פאן סאלתני אדאם אללה עזה ללאנעאם בל...ען ח'ראג' זרע ו....לסנה ח'מסין ואתנתין וא[רבעמאייה]'. דרוש בדיקה. שומש מחדש לטקסט ליטורגי עברי בפנים.

קבלת שכר (?). מזכיר עַסְקַלָן בראש ועבודה שנבצרה בבית הארחה. חלק מהטקסט נקרא: 'עַסְקַלָן מַעְמָה פִּיהִ..... מִמָּא אֻסְתֻח'ְרִגַ'ת מִן אַלְ-פַּנָּאדִיק...לְ-מֻקְתַּצַ'א אַלְ-עַמַל אַלְ-מַקְדּוּר(?).' ייתכן שיש שבר של חשבון פיסקלי בצד השני.

מסמך בכתב קנצלריה, מרווח שורות רחב, שמורים חלקים מארבע שורות מאי שם לקראת אמצע העמוד מלמעלה למטה. שוליים ימניים רחבים ושוליים שמאליים שמורים שלמים. הטקסט חצוי באלכסון, כנראה כשהושלך (ואחר כך נעשה בו שימוש חוזר לטקסט בורסו; ראה רשומה נפרדת).

הצהרה בכתב ערבי ('אקולו וא-אנא...') שנעשתה ונחתמה על ידי היבה בן מופצ'ל אל-מותטבב. מתוארכת: 18 שוואל 628 להג'רה = 19 באוגוסט 1231 לספירה. עוסקת בתשלום ב'דרהמים שחורים פשוטים' (סואד סאדי'ג'). בגב - הוראות קסם ל'עירור' (תהיי'ג'), בכתב ערבי.

כנראה צו לפקיד נמוך, לאמוד על פי כתב היד הרשלני. הקטע לקראת הסוף מכיל אינשאללה, ואחר כך כותיבה, כאשר התאריך נקרע, כפי שהוא כמעט תמיד בקטעי צווים. הטקסט אינו מסודר ברובו בשורות אופקיות. שמו של עבד אלמלך אל[...] מופיע בפינה השמאלית העליונה.

מכתב בכתב ערבי. מיועד ל[...] אלמלכי אלנאצרי. תאריך: כנראה תקופת הממלוכים. 'הגיע המכתב הנכבד הנאדר הנשלח מהמועצה הנשגבה... וידע את כל שהסביר ואשר לאמור לגבי הפרדות...' מוזכרים פרדות, חיטה ומישהו המבקש ארכה לתשלום חובותיו. דורש בדיקה נוספת.

פנים: כנראה מסמך חשבונאות פיסקלי לתאריך יום ראשון, ט'ז מוחרם 492 AH (13 דצמבר 1098 לסה'נ). מתחת: אולי מפרט תוצרת חקלאית (כגון 2 ארדב שעורה). נדרשת בדיקה. גב: פתק בכתב שונה על טחנה (טאחון). אולי גם הפנים קשור לטחנה - מסים או הכנסה מפעולתה.

מכתב, ככל הנראה מסחרי, בכתב ערבי. המופנה למישהו בשם 'מַוְלָאיַ ל-אֻסְתָּאד'', מכפוף. השולח מבקש מהנמען לא לגרום לו להצטרך לרחמיו 'פַ-לָא תַחְוִגְ'נִי' ומבקש ממנו לעשות משהו. ייתכן שמזכיר גם בַּטָּארִחִי, מוכר ביצות דגים או דגים מותססים.

טקסט ספרותי בכתב ערבי. תווים ערביים קטנים, בכתב לא קריא במיוחד, ייתכן שתפילה. שלוש שורות מודגשות וגדולות נקראות: 'חֻרִּר אִלָא גָ'מָּאדַא אַלְ-אָח'ִרָה / בִּסְם אַלְלָּה אַלְ-רַחְמָן אַלְ-רַחִים / וְלִלַּלָה אַלְ-אַסְמָּא אַלְ-חֻסְנָא.'

קבלה בכתב ערבי (וַצַּלַ אִלַא בַּיְת אַלְמַאל אַלְמַעְמוּר) בשם אברהים בן סנבאט אל-צבאג' (הצובע), היהודי המגרבי, מתאריך רמדאן 442, עם הכנסת הכספים על ידי אחמד בן מוחמד בן יחיא; בורסו רישום מפורט בדיואן אל-ג'ואלי של פוסטאט וחתימות עדים.

קבלה על תשלום שכר דירה עבור שלושה חנויות (חוואנית) מאיש בשם ח'ידר זייתון בחארת אל-יהוד, ליד הוקף של מוחמד אל-רחלאוי. הסכום הכולל היה 180, מחציתו 90. חתום על ידי צאלח אל-לקאני. מתוארך לשנת 1220 להג'רה. בגב, בכתב עברי: '[...] אבו חביב.'

מסמך מדינה, בכתב ערבי. כנראה דוח או עצומה עם תרג'מה בעמודה הימנית שחלקה קורא אלממלוך מחמד. המסמך מתחיל בנוסחת תקביל הסטנדרטית וסעיף האנהאא עם חסבלה בתחתית. פרט לשתי השורות הראשונות כל המסמך דהה וקשה לקריאה. תיארוך: מאוחר. דרוש בדיקה.

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה שמאל עליונה של הפנים). השולח ממתין לצו ('ואנא מונתד'ר אל-תוקיע ב-[...]'). מזכיר עניינים עסקיים. חלק מהכתובת שמור. מיעקוב בן [...] ל-[...] בשוק הבשמים (בפוסטאט). כולל הביטוי הנפוץ 'בלע' תואג'ר' (מסור ותגומל).

מסמך משפטי שנכתב על ידי נוטריון מוסלמי, חצי תחתון בלבד. מכיל שלוש הצהרות של עדים, מתוארכות 562 (?). בצד השני, הכתוב בכיוונים שונים, יש חמישה תוספות נפרדות עם אישורים, כולן מתחילות ב'אַעְרַפָּה' ומתייחסות לתוכן המסמך הראשי בצד הראשון.

טיוטת מכתב המופנה למיכאל [...]. תיארוך: המאה ה-18 או ה-19. ייתכן שעוסק במיכל של אמוניום כלורי (נושדר). השולח מבקש להשיב לו מחצית מהונו. הטקסט הראשי בקטע זה הוא עברי וספרותי. טיוטת המכתב כתובה בזווית של 90 מעלות על אחד מהדפים הריקים.

רקטו: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. שירה? ביטויים ממכתבים? ורסו: בכתב יד שונה, פתק בכתב ערבי המורה לנמען לשלם לנושא את [...] ואת הדינרים שהוזכרו. גם המילה 'אל-בגדאדי' מופיעה. תיארוך: נראה מוקדם מרוב חומר הגניזה, אולי כ-המאה ה-10 או קודם.

מכתב הממוען לאישיות נכבדה. עוסק במסעות ובעסקאות מסחריות, ובכלל זה במסחר בציוד צבאי ובבני אדם משועבדים. קריאות חלופיות (ASE): - במקום الحتة בשורה r10 ניתן אולי לקרוא الجبة (ג'ובה, "בגד עם שרוולים"), כפי שמופיע במסמך 37 (PGPID 40709).

חוזה שכירות לנכס (טַבַּקַה) לתקופה של שלוש שנים. המשכיר (אל-מאלכ): עלי נאפע. השוכר: מוסא/משה/Moses Schlesinger (موسى شليزنجر) מאוסטריה(?), החותם בשמו בכתב לטיני. תאריך: 10 ג'ומאדא I 1202 להיג'רה = 17 פברואר 1788 לספירה. טרם דיגיטל.

4 עמודים. 3 מהם הם פתקות קצרות עם חשבונות, חתומות ומאושרות על ידי אנטון אל-וכיל הידוע גם כאנטון עבד אל-לטיף, למועלים יוסף [איסחאק? עקאק?]. פתק בעמוד 3 כתוב כנראה על ידי אדם אחר. מתוארך 8 ו-9 באוקטובר 1821 (11-12 מוחרם 1237 להג'רה).

שטר הודאה (אקראר) בכתב ערבי. ~7 השורות הראשונות שמורות וחלק משתי שורות בשוליים. ההודאה נעשית על ידי לפחות שני אנשים, כולל אב [...] בן אברהים ובנו, לטובת סעד(?) בן [...] אלנצראני (הנוצרי). מוזכר סכום כסף (פולוס). דרוש בדיקה נוספת.

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו הנוגע לנזירים בהר סיני. הווזיר טלאאיע מורה לאמיר עיזז אל-מולק סעד אל-דולה ופאריסוהא, מושל אל-טור, ולממשיכיו, לשמור על הגנת הבישוף של הר סיני ונזיריו, לבטל מסים חדשים שהוטלו ולא להתערב בעצי הדקל של המנזר.

מסמך מדינה. תאריך: ג'מאדא א' 524 AH. יש סימני/הערות רישום בראש. נראה מעניין מאוד, אולי מזכיר מיסוי, אברהים אל-ארמני, 'כת המזרחנים' (טאאפת אל-משאריקה) ואישיות בתואר 'מואייד אל-ממלכה ומג'דהא עמאד אל-דולה ונצרהא...'. נדרשת בדיקה.

גב: פתק בלתי פורמלי מופנה ל'אדוני ואדון אל-ראייס'. לא ברור התוכן. מסתיים ב'וופקהו אללה תעאלא אן שאא אללה'. בפנים: שירת אהבה ערבית (בתמצית: 'לילותינו עם האהובה עברו כהרף עין, ועכשיו שהלכו, לילי הוא ליל העיוור ללא תקווה לשחר').

פנים: פתק לא-פורמלי מאבן אל-סוכרי לרופא שמואל, בכתב ערבי. מבקש ממנו לחקור את הדוח של מוכר מוצרים נוזליים שטוען שלפרי הדום (ד'יח) יש גרעין (פרץ) הפוגע בלקוחות. גב: תגובת הרופא המאשר שחקר את הענין. דהוי מאוד. דורש בחינה נוספת.

מכתב או דיווח רשמי בכתב ערבי, כתוב בצורה יפה. מצאדק בן הבת אללה. מיועד לקאדי. מרווח רחב בין השורות בצד הקדמי, מרווח צר בין השורות בצד האחורי. הטקסט בצד האחורי מתייחס לאלחבס, מג'לס אלוואלי, תשלום שנתי של דינר אחד. דורש בדיקה.

מכתב מאם לבתה 'אַלְ-סִת אַלְ-גַּלִּילָה בַּיְנַנָא אַדָּאם אַלְלָּה נִיעְמַתְהָא', המכיל סעיף תַקְבִּיל ומזכיר את מרחק הקשר ביניהן. כתוב על קלף, מה שמצביע על כך שהוא מהמאה ה-10 ממצרים או מהמאה ה-11 מאִפְרִיקִיָּה או סיציליה.

רקטו: מכתב דהוי (שלוש שורות בלבד) המופנה לאברהים אל-יהודי אל-חוואירי(?) מאת [...] אל-עטאר, נכתב או הופנה לווכאלת אל-[...]. ורסו: אברהים אל-יהודי עשה שימוש חוזר במכתב המקורי לשלוח מכתב לאל-חאג' עבד רג'ו(?) בנוגע לעסקה עסקית.

צו תשלום (או חשבון?) בכתב ערבי. אבו אלח'יר אלעטאר ישלם 80 דרהמים ממחיר התרופות/הבשמים. הסופר התקשה עם הקולמוס והדיו: הכתב מתדרדר בשורה הרביעית, שורה חמישית (ידפע אלשי...) הוחלה ונזנחה, ויש שריבוטים וכתמים ומספר טביעות אצבע.

מכתב חתום על ידי חברי בית הכנסת אלאסמאעיליה אל חברי הקהילה היהודית בקהיר, ובו תלונה על מצבם המידרדר של מקומות הישיבה ב[בית הכנסת]. המכתב כתוב בערבית. (המידע מתוך הקטלוג של ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה בעריכת חסנין מחמד רביעה).

מכתב מח'ד'ר וסולימאן לבעל הבית שלהם. בכתב ערבי. אפשר מודיע לו שהם עוברים דירה בסוף החודש ומבקש ממנו להסדיר את חשבונותיהם. נוסחאות האגרת כוללות סעיף תקביל בתחילה (עבדים המנשקים את הקרקע) והשפלה של השולחים המכנים עצמם עבדים.

הודעה לחברי הקהילה היהודית בקהיר לרגל הביקור השנתי בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "דליל ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 40.

מסמך ממלכתי, בכתב ערבי. פקודה (מַרְסוּם) ממלוכית משני אמירים למפקח על ענייני האיכרים באזורם (אל-פלאחיה ו-אל-מֻזָּרַעה בנאחית אל-אח'צאץ) להאיץ את גביית המסים בשקידה ראויה. ואם הנמען יתמהמה, יפגוש את אגרוף הברזל. דרוש בדיקה.

קטע המכיל כ-20 בתים של שיר על יום הדין האחרון. כל בית מכיל ארבעה פסוקים. השורה הרביעית מתחרזת ב-ينا או وبا לאורך כל השיר. הפסוקים נראים חסרי משקל ברור. המאה ה-10 להיג'רה? (מידע מקהלה) מספרים נוספו בעיפרון בשוליים השמאליים.

ארבע שורות בכתב ערבי מונומנטלי. הקטע נעשה בו שימוש חוזר בהמשך להעתקת ארבעה מכתבים שונים ושני פיוטים לחג השבועות, וכולם סובבים סביב דמויות מהמחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה, בפוסטאט. טעון בדיקה. לא מוזכר ב-The Lost Archive.

מסמך מדינה, ארבע שורות שבורות בכתב קנצלריה, שנעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי. מתחיל בבסמלה ואחריה פסוק קוראני 'נצ'ר מן אללה ופת'ח קריב (61:13) וחסבלה. הצד החיצוני מציג כתמי דיו כבדים שנראה כניסיונות עט הן בערבית והן בעברית.

טקסט ספרותי בכתב ערבי. מזכיר את עלי בן אבי טאלב ואת הנביא מחמד. כנראה קטע מטקסט שיעי גדול יותר המספר על תכונותיו של עלי, בעיקר על האירוע שבו עלי עמד על כתפי הנביא להרוס את האלילים מעל הכעבה. נוצל מחדש למכתב ביהודית-ערבית.

הודעה מטעם הקהילה היהודית בקהיר ומטעם הרבנות, לפיה כל היין הנמכר על ידי החברה "קוריאל אוריינטל" אינו כשר, ובצידה הודעה נוספת בנוגע לשחיטת עופות לקראת ערב החג. מתאריך 10 במאי 1953. המסמך בערבית ומקורו בבית הקברות בבסאתין.

ייפוי כוח שנכתב על ידי נוטריון מוסלמי, הפותח ב'[...] הֵאָ כִּתַאב וַכַּאלה כַּתַבַהוּ יִבּן הַתַם לַ-עַ[...]', עם 'אל-יהודי' שנוסף מעל השם החסר בשורה השנייה. שבע השורות הראשונות שמורות, עם חור ניכר בשורות 2-3. הורסו ריק.

הודעה על ציון יום פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא בדמנהור, הקוראת למבקרים לשמור על הסדר במקום. ההודעה היא מ-3 בדצמבר 1961, כתובה בערבית. לאחר פטירתו של הרב יעקב אבוחצירא (1806–1880), הפך קברו לאתר עלייה לרגל שנתי בי"ט בטבת.

מכתב מאל-חאג' מוחמד [...] אל בנו. בכתב ערבי. כנראה תקופה ממלוכית. האב מזכיר שהבן שלח לו משהו, בעוד הוא טוען שאין לו קשר לעניין ואנשים מאשימים אותו ששלח אותו רחוק אל הים. האב עייף מהעניין ומביע רצונו לבקר את בנו ברמדאן.

הודעה מטעם הוועדה החינוכית בנוגע לשיעורי הבוקר והערב לקיץ 1953, וטבלה המפרטת את שמות המורים והילדים שילמדו, וכן את מועדי המפגשים – (מספר 108) – בערבית. המידע מבוסס על חסנין מחמד רביעה, מדריך מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 30.

סעיף תַקְבִּיל, ככל הנראה תרגיל סופרות לעצומה פרטית: 'אַלְ-מַמְלוּכּ יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ' בֵּיְן יַדַיְ אַלְ-מַוְלָא אַלְ-אַגַ'לּ אַלְ-מֻתַפַּצֻּ'ל.' מוכתר בגליף (במקרה זה, בַּסְמַלָה מקוצרת). בַּסְמַלָה מלאה בצד השני.

פתק משפטי בכתב ערבי המזכיר 'אחד מזקני האסלאם' (שייח' משאייח' אל-אסלאם) מולאנא אל-שייח' אחמד אל-צ'דיקי(?) אל-מועלם, ואישה בשם סתיתה שהייתה יהודיה (סתיתה אל-יהודיה). תאריך: 8 מוחרם 1021 (11 במרץ 1612). ראוי לבחינה נוספת.

4 עמודים מהטקסט הרפואי של הפולימת הפרסי הבינוני הידוע לשמצה מחמד ב. זכריא אל-ראזי (נ' 925 או 935 לספירה) בשם אל-חאוי פי-ל-טב. העמודים הם מסעיף 'ניסיונות בית חולים' בסוף כרך 2 והדפים השניים הם מסוף כרך 3 ותחילת כרך 4.

מסמך ממלכתי, תאריך לא ידוע. שבר מעצומה ערבית (ל'...אל-עאלי אל-מולוי אל-סולטאני...'). הכותרות מצביעות על תאריך בסוף התקופה הפאטמית, האיובית או הממלוכית. יש פיסה קטנה של חומש מודפס, מה שמרמז על תאריך מהמאה ה-15 ואילך.

ורסו: שלושה מתכונים בכתב ערבי. הראשון עשוי להיות רפואי ('סמוך אותו על המקום. יעיל.'). השני, שתופס את עיקר העמוד, עשוי להיות מתכון לדיו אדום. השלישי, כתוב בצד בשוליים, לא ברור. המרכיב הראשון שלו הוא אגוזי מלך קלופים.

קבלת מס גולגולת (ג'זיה) עבור סַלְמוּן [...], ייתכן מורה (מֻעַלִּם) בפוסטאט; הסכום הכולל בפינה הימנית העליונה; שני ה'עַלָאאִם': 'וְאַלְחַמְד לִלָּה עַלָא אִחְסָאנִהִי' ו'וְאַלְחַמְד לִלָּה אַלְמֻוַפַּק לִחַמְדִּהִי'

מסמך ממלכתי בכתב ערבי, ריווח רחב, ייתכן שעצומה. מזכיר וַזִּיר אך חלק משמו חסר. חלק מהטקסט השמור נקרא כ:'...וְאַלְ-מַוָּארִית' / וְלְמַוְלָאיַ אַלְ-וַזִּיר אַלְ-אַגַ'לּ / אַלְ-צֻּדַּה(?) אַטָּאל אַלְלָּה בַּקָּאה.'

טקסט ספרותי. בכתב ערבי, קליגרפי. מכיל נרטיב הכולל את עמרו בן אומיה אלצ'מרי (אחד מחבריו של מחמד). עוסק בריגול (אלדוח'ול אלא דיאר אלקום ליסרק אח'בארהום) וכן ברוכב רזה ו-2 גמלות (נאקתאן) שנראו כזוג יענות (נעאמתאן).

קטע מכתב. בכתב ערבי. מיועד ל'אדוננו האמיר' (סיידנא אלאמיר). לא הרבה מהתוכן שמור. מוזכרים 20 דינרים. בשוליים העליונים יש בקשה מהנמען (אן ראא סיידנא אלאמיר...). בגב יש תחילת מכתב נוסף, אך זה כנראה דהוי מדי לקריאה.

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו של שירכוה, הווזיר של אל-עאד'ד, הנוגע לנזירים של הר סיני. הח'ליף מעניק לאל-עאד'ד זכויות למקריוס, בישוף סיני ונזיריו, ואוסר על גביית מסים בידי מושלי אל-טור או הפרעה לנזירים הנוסעים למצרים.

רקטו: תשע שורות אחרונות של מסמך משפטי בערבית מתוארך 555 להג'רה (1160 לספירה), עם חתימות שני עדים. ורסו: חשבונות בערבית המזכירים יחידות משקל (רטל) ושמות שונים, כולל הלאל בן אל-רצ'צ'אץ ואבו אל-סורור בן אל-אמשאטי.

ורסו (שימוש מקורי): שבר של כתובות רשמיות בכתב ערבי. מתייחס לחסן בן חיון ובני דודיו שרוצים שהשולח יסע עמהם; מתייחס ל'מולאנא' המנוח ולנדיבותו כלפי השולח; וכיצד הוא לא יקבל החלטות מרצונו אלא רק 'דרך אדוננו הוזיר'.

ככל הנראה מסמך משפטי בערבית, כתוב על קלף. שרדו תחילותיהן של 12 שורות, אך קשה לקבוע דבר מתוכנן. בשוליים הימניים נכתבו הספרות הערביות המזרחיות פעמיים. בצדו האחורי מופיעים סמלי "כדור ומקל" מגוונים בעלי אופי מאגי.

שורה אחרונה של מסמך בכתב ערבי. הרווח הפנוי מתחת מכיל עמודת כתב ערבי ב-90 מעלות לטקסט הראשי ואחר כך ארבע עמודות של סמלים (אסטרונומיים? לא ספרות קופטיות). בגב ישנו טקסט עברי/ערבי-יהודי בנוגע ללוח השנה הליטורגי.

ורסו: התכתבות רשמית בכתב ערבי. שבר מפינה ימנית תחתונה, עם ראשי 7 שורות שמורות. מזכיר בית זיקוק סוכר (מטבח'), קאדי, והנמען אולי נקרא אבו עמראן. ברקטו יש טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית, כל סעיף מתחיל ב'טען יצחאק'.

סוף מכתב משפחתי בכתב ערבי מעזיזה לבתה זובידה, מתוארך כ'ג שעבאן []57. עזיזה מוסרת ברכות לאחים של זובידה, בעלה סולימאן, עם אברהים, המלמד ח'דר ובתו עווידה (?). היא מפציר בזובידה ובבעלה לדאוג לאחיינית שלהם כחלה.

מכתב תודה מבן לאביו, שבו הוא מודה לו על סיועו והבנתו, ומביע גם את תודתו לבני דודיו על שסייעו לדודתם. המכתב נכתב בשנת 1947 לספירה בשפה הערבית. המידע מתבסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה.

מכתב בקשת עזרה מסוג כלשהו. בכתב ערבי. מאשה ('אני אובדת (האלכה)...'). אולי מזכיר תינוק (אל-טוייל); מזכיר גם 'הדרך' (אל-טריק), 'עת הצרה' (וקת אל-שידה), ובקשה להיות מעודכנת על הגעת משהו. מופנה לאבו אל-[...].

מסמך חשבונאי פיסקאלי, ככל הנראה. גדול ושמור היטב. דרוש בדיקה. תיאור חלופי: שבר, הצד הפנימי והצד החיצוני שניהם מכילים מה שנראה כניסיונות עט (כמה חזרות, קישורים שוברים, ללא שורות אלא מילים וביטויים שבורים).

מסמך פיסקלי בכתב ערבי. מתייחס לשני אִקְטָּאעוֹת (עַלָא אַלְ-אִקְטָּאעַיְן אַלְ-מַד'כּוּרַיְן). השורה האחרונה נושאת תאריך שעשוי להיות 403 לה' או 430 לה'. השבר מקומט מדי לקבלת מידע נוסף. ראוי לבדיקה ושימור.

מכתב מעניין בכתב ערבי. תיארוך: כנראה תקופה ממלוכית או עות'מאנית מוקדמת. מתייחס למסמך עם חתימת 'מלך הטורקים' (ועליה ח'ט... מלך אלאתראק). גם אולי משאלה שאדם אחר יועסק בתפקיד ממשלתי מסוים. דרוש בדיקה נוספת.

רקטו (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. מזכיר אלכסנדריה ואולי פוסטאט בטקסט השולי. מזכיר שליחת מכתב עם הארון(?). נעשה בו שימוש חוזר להוראה ביהודית-ערבית (ראה רשומה נפרדת).

מסמך מדינה בכתב ערבי. צו של טלאאיע, הוזיר של אל-פאאז, בנוגע לנזירים בהר סיני. הוזיר מורה לבטל את מס 10 הדינארים ושתי השטיחות שנגבה לאחרונה על ידי הנציבים מאנטוניוס, בישוף הר סיני, ולהגן על הבישוף ונזיריו

שטר חליפין (ביל אוף אקסצ'יינג') בסך 120 קירש המגיעים לח'אג'ה מוסא אבו הארון. מתוארך ל-25 באוקטובר 1915. המסמך כתוב בערבית. ככל הנראה מדובר באותו אדם, ח'אג'ה מוסא אבו הארון, המוזכר במסמך נוסף מאותו אוסף.

חשבון פיסקלי. מכיל לפחות שני סימני רישום, אחד מהם 'אלחמד לל-לאה וביה תופיקי'. מזכיר גם יהודים (אל-יהוד) ומכיל חסבלה. מתוארך לחודש מחרם [.]84. תרגול סופרות בורסו. מסמך נוסף כתוב בין השורות בדיו חום דהוי.

ביפוליו מפנקס המכיל רשומות מרובות של תשלומי מסים, כולל שם הנישום וסכום ששולם. סימני רישום גלויים. ניתן לזהות כאחד מסוגי ספרי הפנקס (מח'זומה, רוזנמג', ח'תמה ותוואלי) המתוארים במדריכים פיסקליים פאטמיים.

תכתובת רשמית. פנים: מכתב קצר. מזכיר אחמד בן עלי אל-[...]; 'מחפש את אדוני אבו אל-פדל'; 'בזה יש אומץ ומרץ'; ובקשה מהנמען. גב: אולי הכתובת. באותיות גדולות בהרבה. מזכיר [...] אל-דולה ג'עפר בן צפי אל-דולה.

מסמך מדינה, שבר, בכתב קנצלריה, מזכיר את דיוואן אל-אמוואל. כפל השם 'אעדאהומא' (שורה 3) מרמז שהוא מופנה לשני אנשים, השם הראשון מסתיים ב-[..] אל-דולה, והשני מכונה אל-שייח' אל-ג'ליל. כתב עברי בצד החיצוני.

שבר מכתב. בכתב ערבי. ל'האח היקר', מדווח על מצב בלגני (רַגְ'ג' עַזִ'ים) הכולל אנשים שונים, ואומר לו לנסוע לקהיר לטפל במשהו. בצד השני יש חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות וכן סימנים גיאומנטיים.

קטע תחתון: חלק תחתון של מסמך משפטי, בכתב ערבי. שטר מכירה. המוכר הוא דאוד ובנו גם מעורב. שני סעיפי עדים שמורים. התאריך קשה לקריאה; בגוף המסמך נראה שקורא 732 ובסעיף העד נראה שקורא 735. החודש הוא מחרם.

שמונה השורות הראשונות של מכתב המיועד לאיש נכבד, בכתב יד מיומן של סופרי חצר. ייתכן שעוסק בסחר. מוזכר מכתב שהגיע מ'עמיתיו בעיר המצרית טלחה'. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בצד האחורי על ידי אותו סופר יהודי.

חוזה מכירה בין עבד אל-רחים בן מרקורה לבהג'ה(?) בת ... בן מובארק באוקלול. מתוארך ליומאדא ה-1 415. שני העדים הם עקיל בן פד'אלה בן עלי בן מוח'תאר, ח'טיב אוקלול, ועומר בן עלי בן חסנון, המוסתח'לף באוקלול

שבר ממכתב משפחתי ערבי. אולי מרמז על קציר רע. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט עברי בין השורות ולטקסט עברי נוסף בגב. (השבר השני המשותף לאותה כתובת מדף אינו קשור - מתכוני קסמים מאוחרים ביהודית-ערבית ועברית.)

מסמך משפטי, בכתב ערבי. מסמך וקף ארוך מאוד אך חלקי, כנראה מהתקופה העות'מאנית. כולל גם כתב מונומנטלי מודגש באמצע, כנראה ממסמך שונה (של מדינה?) או סימן רישום עם חסבלה ותחילת תאריך 'ת'אמן'. דרוש בדיקה.

פסיקה בהיעדר המחייבת את מעטוק דאוד אל-ג'מאל לשלם 985 לירות עבור שכר דירה של חנות בירושת המנוח מוחמד אחי קאסים - 11 בינואר 1938 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 229) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מסמך ממלכתי, ככל הנראה עצומה או דוח, המופנה לפקיד המכונה אל-חצ'רה אל-שריפה. מקומט ודהוי. השולח מונה לתפקיד במקום כלשהו ואחר כך שוחרר (וקד אטלק ללממלוך וסלם אליה). שרידים של צלוואלה בשורה האחרונה.

מכתב מהרבנות הראשית של קהיר אל ח'ואג'ה אלי אבימלור וח'ואג'ה שלמה ליג'אר, ובו בקשה שלא יעבירו אף פריט מתכולת בית הכנסת ללא אישור בכתב שנרשם על ידי הנהלת בית הכנסת. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית.

מכתב מעורך הדין מוחמד חסן אל-נובי לחואג'ה סלמון מלול לתשלום סכום שכר בית המשפט בסכום כולל של 240 קירש מזומן - 24 בפברואר 1925 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 208) - בערבית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מסמך משפטי בכתב ערבי על קלף. אולי שטר מכירת נכס. שבר: שמורות תחילות ~10 שורות ושתי שורות נוספות בשוליים הימניים (חתימות עדים?). מזכיר סייד אל-אהל ואבו מנצור הקונה (אל-מושתרי). דורש בדיקה נוספת.