נרד במסמכי הגניזה

מכתב מלאמע בן חסן אלכנזי אל האפרכוס הנובי אֻרוִי בן ח'יאח' באִבְּרים, העוסק בעסקאות מסחר, תרעומות אישיות ומתחים דיפלומטיים. המכתב מרמז על מתחים משמעותיים בין לאמע לבין החצר הנובית, ובמיוחד עם אדם בשם אבן אלעסקלאני, שכנראה התעלל במשרתו של לאמע למרות טענותיו של האחרון בדבר נאמנותו למלך. לאמע מאשר את קבלתם של שני מכתבים מהאפרכוס: האחד ממוען אליו והשני אל הזקן אבו אלטאהר בן תריכּ, בנוגע למכירת עבד (וציף) ולרכישת סחורות. הוא מדווח כי מכר את העבד בחמישה דינרים באמצעות מתווך, לאחר שהתייעץ עם הע'ולאם של האפרכוס, ומציין תנאי שוק קשים: "אין איש בארץ ואין לאיש מן האנשים דבר". בכספי מכירת העבד נרכשו בשוק סחורות שונות: סוכר, חמאה, קמפור, תבלינים ובשמים (מסטיק, לאודנום, הל, צריף, קינמון, הדס), נרד, שמן בושם, מלח וערער. לאמע מציין כי המחירים הוכפלו עקב האינפלציה. לאחר מכן מתלונן לאמע על התנהגות פוגענית מצד המלך ומצד אדם הקרוי אבן אלעסקלאני: "ע'ולאמי כּבּלאם הגיע לחצר המלך, אך הוא (המלך) הראה הכרת תודה מועטה על מה שעשיתי למענו. המלך חייב לי שני סוסים. הוא שלח לי שתי שפחות זקנות וחסרות תועלת ושישה דינרים". הוא מביע תסכול על הפגיעה בו למרות נאמנותו: "אני משרתו של המלך וסגנו, וזה הממלא את צרכיו, ובאלוהים, אינני חווה מן האנשים אלא הנאה מסבלי". בהמשך מבקש לאמע מהאפרכוס שיכתוב למלך בעניין ההתעללות במשרתו הצעיר על ידי אבן אלעסקלאני, אשר ככל הנראה השפיל אותו ולקח ממנו "תוּמאן" (כסף). הוא מוסיף כי שלח סוס אל האפרכוס באמצעות מחמוד, "הע'ולאם של המפקד", ומבקש תשובה. לבסוף הוא מבקש את החזרת משרתיו אבו עבד אללה ומאריח'ורא, אשר ברשותם סחורתו.

מכתב מבניאם (בנימין) איש רשיד, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל אבו סעיד סוחר העפצים בפוסטאט. בערבית-יהודית. המכתב כולל הוראות דחופות למכור או לשלוח סממנים, צבעים מתכתיים וצמחי מרפא שונים, סביב שנת 1120. לזיהוי המוצרים ראו במיוחד שורות 8–10 בצד הפנים של מסמך מקביל. בין הסחורות הנזכרות במכתב: אפסנתין (לענה); כֻּנְדֻס (גבעולי גבסנית); זנג'פר (שנגרף, צינובר); סנבול (נרד); קֻסְט (קושט או קוסטוס); מַרְתַּכּ (מרתך, תחמוצת עופרת); סלקון (עופרת אדומה); ג'לנאר (פרחי רימון); קִטְנָה או קַטִינָה (מונח סתום שאולי הוא נגזרת של כותנה, אך בצורה זו משמעו לפי המילונים "כרס שלישית" של מעלי גירה); אבר (או אַבָּאר במשמעות עופרת, או אִבַּר במשמעות "מחטים"); ח'שח'אש אביץ' (פרג לבן); 1000 דודיה למסך (גויטיין משער: תולעי קרמס עפיצות); קֻרשיה (גויטיין משער: "ציפורניים ריחניות"; לפי לסאן אלערב מדובר בסוג של חיטה); ואסארון (אזרון או אזראון), שמחירו [ברשיד ככל הנראה] עומד על דינר אחד, בשל הביקוש מצד האנדלוסים. הכותב מתחייב לשלוח את הכסף ללא דיחוי, או לחילופין, אם הנמען חפץ בכך, רשאי הוא ליטול את התשלום מאבו נצר בן שעיא. רוב המידע נסמך על הערותיו של גויטיין. השוו למכתב נוסף מאותו שולח לאותו נמען.

מכתב מאת מחמד בן רמצ'אן, העולה לרגל, אל האפרכוס הנובי אורוי באבּרים. מטרת המכתב היא לעדכן את אורוי בעניינים עסקיים שונים. מחמד מזכיר משלוח סחורה (מתאג'ר) שאורוי ביקש, ומציין כי שלח מישהו לקוץ כדי לרכוש אותו, מאחר שהפריטים לא היו זמינים במקום קרוב יותר אליו. הוא מדווח שאל-מכארם טרם הגיע, ולכן אין הוא יודע איזו סחורה עלה בידו להשיג. כתוצאה מכך אין ברשותו גם בשמים שיוכל לשלוח לאורוי בשלב זה. הוא מסביר כי לא יכול היה לכתוב מוקדם יותר משום שיצא להיפרד מן האמיר כנז אל-דולה. עם נושא המכתב שלח מחמד תשלום (חק עין): "רטל של חומץ ואוקיה של נרד לסוכנת הבית" (צאחבת אל-דאר). קודם לכן שלח שתי אוקיות של שורשי נסקפתון (בנאכּ).