MIAC 23973.62

תיאור

מכתב מלאמע בן חסן אלכנזי אל האפרכוס הנובי אֻרוִי בן ח'יאח' באִבְּרים, העוסק בעסקאות מסחר, תרעומות אישיות ומתחים דיפלומטיים. המכתב מרמז על מתחים משמעותיים בין לאמע לבין החצר הנובית, ובמיוחד עם אדם בשם אבן אלעסקלאני, שכנראה התעלל במשרתו של לאמע למרות טענותיו של האחרון בדבר נאמנותו למלך. לאמע מאשר את קבלתם של שני מכתבים מהאפרכוס: האחד ממוען אליו והשני אל הזקן אבו אלטאהר בן תריכּ, בנוגע למכירת עבד (וציף) ולרכישת סחורות. הוא מדווח כי מכר את העבד בחמישה דינרים באמצעות מתווך, לאחר שהתייעץ עם הע'ולאם של האפרכוס, ומציין תנאי שוק קשים: "אין איש בארץ ואין לאיש מן האנשים דבר". בכספי מכירת העבד נרכשו בשוק סחורות שונות: סוכר, חמאה, קמפור, תבלינים ובשמים (מסטיק, לאודנום, הל, צריף, קינמון, הדס), נרד, שמן בושם, מלח וערער. לאמע מציין כי המחירים הוכפלו עקב האינפלציה. לאחר מכן מתלונן לאמע על התנהגות פוגענית מצד המלך ומצד אדם הקרוי אבן אלעסקלאני: "ע'ולאמי כּבּלאם הגיע לחצר המלך, אך הוא (המלך) הראה הכרת תודה מועטה על מה שעשיתי למענו. המלך חייב לי שני סוסים. הוא שלח לי שתי שפחות זקנות וחסרות תועלת ושישה דינרים". הוא מביע תסכול על הפגיעה בו למרות נאמנותו: "אני משרתו של המלך וסגנו, וזה הממלא את צרכיו, ובאלוהים, אינני חווה מן האנשים אלא הנאה מסבלי". בהמשך מבקש לאמע מהאפרכוס שיכתוב למלך בעניין ההתעללות במשרתו הצעיר על ידי אבן אלעסקלאני, אשר ככל הנראה השפיל אותו ולקח ממנו "תוּמאן" (כסף). הוא מוסיף כי שלח סוס אל האפרכוס באמצעות מחמוד, "הע'ולאם של המפקד", ומבקש תשובה. לבסוף הוא מבקש את החזרת משרתיו אבו עבד אללה ומאריח'ורא, אשר ברשותם סחורתו.

Princeton Geniza Project description: Letter from Lāmiʿ b. Ḥasan al-Kanzī to the Nubian eparch Uruwī b. Khiyākh in Ibrīm dealing with business transactions, personal grievances and diplomatic tensions. The letter suggests significant tensions between Lāmiʿ and the Nubian court, particularly with someone named Ibn al-ʿAsqalānī, who appears to have mistreated Lāmiʿ's servant despite the latter's claims of loyalty to the king. Lāmiʿ acknowledges receiving two letters from the eparch, one addressed to him and another to the elder Abū al-Ṭāhir b. Tarīk, regarding the sale of a slave (waṣīf) and a purchase of goods. He reports selling the slave for five dīnārs through a broker, after consulting with the eparch's ghulām, noting challenging market conditions: "there is nobody in the land and none of the people have anything." With the money from the slave sale, various goods were purchased in the market: sugar, butter, camphor, spices and aromatics (mastic gum, laudanum, cardamon, alum, cinnamon, myrtle), spikenard, aromatic oil, salt, and juniper. Lāmiʿ notes that prices have doubled due to inflation. Lāmiʿ then complains about mistreatment by the king and someone called Ibn al-ʿAsqalānī: "my ghulām Kablām has arrived at the court of the king, but he (the king) has shown little gratitude for what I have undertaken for him. I am owed two horses by the king. He has sent me two good-for-nothing, aged slave women and six dīnārs." He expresses frustration at being mistreated despite his loyalty: "I am the servant of the king and his deputy, and the one who fulfills his needs, but, by God, I experience from people only pleasure in my suffering." Lāmiʿ then asks the eparch to write to the king about the mistreatment of the his slave boy by Ibn al-ʿAsqalānī, who apparently humiliated him and took "tūman" (money) from him. He adds that he has sent a horse to the eparch with Maḥmūd, "the ghulām of the commander," and asks for a reply. Finally, he asks for the return of his servants who have his goods, Abū ʿAbd Allāh and Mārīkhura." MR Khan, Qaṣr Ibrīm, doc. 9