מסטיק במסמכי הגניזה

מכתב מסחרי, שנשלח ככל הנראה מאלכסנדריה לפוסטאט. הנמען הוא אבו עמראן מוסא, ואולי מדובר במשה בן אבו אלחי ח'לילה. תיארוך: בערך 1100 לספירה. השולח מאשר את קבלת מכתבו של הנמען בעניין המסטיק (שרף עץ) שהיה בביתו של הקאצ'י ואשר נמכר. השולח כתב לאבו אלח'יר סלאמה בן סעיד וביקש ממנו לגבות את התמורה. הנמען הזכיר את המצב בנוגע לאלום (צריף), דבר שגרם צער לשולח. הוא אומר: "עד היום אף אחד מן הביזנטים ואף אחד מן הרוקחים אינו קונה אותו." השווקים גרועים. הביזנטים אינם קונים דבר. הוונציאנים מכרו את הפלפל שהביאו תמורת שלושה טארי (רבע דינר סיציליאני) למשא. השנה לא הגיעו סוחרים מקונסטנטינופול. השנה הביזנטים ייבאו רק יין, גבינה, דבש, שמן ומעט מסטיק. עדיין אין ידיעות מהימנות על הספינות מן המגרב, אך נראה שהפליגו. על הנמען לדבר עם אבו אלח'יר סלאמה ולגרום לו לאסוף את השעורה מן המומחה ולמכור אותה. השולח מתלונן על עניין כלשהו הקשור באבו אלבשר. דרישות שלום לשר השרים (=מבורך בן סעדיה). נראה שהמכתב הסתיים במקור בנקודה זו. בהמשך מוסיף השולח: "הגיעו סוחרים מבנגאזי (ברניק) עם הידיעה שכל הספינות יצאו לדרך." דרישות שלום לאנשים שונים. ישנו סכסוך בין המגרבים לבין משפחת בן נחום הנכבדה מאלכסנדריה. מופיע משפט חידתי: "להם ראש אחד, ואילו לנו מאה ראשים." מוזכר אדם בשם יעקב בן ע'ליינה(?). בשוליים מוזכרים "אביתר וחבריו", ככל הנראה הכוונה לאביתר בן אליהו הכהן. (חלק מן המידע מבוסס על פרנקל.)

רקטו: מכתב ממשה בן לוי הלוי, ככל הנראה מקלּיוּב, אל אביו אבו סהל לוי בפוסטאט. הכותב מבקש מהנמען למכור את המעילים (אלשֻקַק) ובתמורתם לרכוש עבורו את הפריטים שפירט במכתבו הקודם. הוא מבקש מאחיו אבו אלחסן (ידותון) לשלוח אליו איזשהו מסמך (כתאב אלמזאיד?) שבעליו ביקש. הוא מבקש מהנמען לדאוג שהמספריים השייכים לפֻרַיג' יתוקנו ללא דיחוי וישלחו אליו, ומבטיח לשלם את מחיר התיקון יהיה אשר יהיה. הוא מודיע לנמען כי דודו מצד אביו, טאהר, שהה עמו בשבת. הוא שולח דרישת שלום לדודיו האחרים מצד אביו, עִמרן ובַיאן, וכן דרישת שלום לבו אליֻסר. ורסו: מכתב מאבו סהל לוי אל בנו משה, ובו רשימה מפורטת של עסקאות שביצע עבור הנמען. בין היתר השיג עבור בנו שלושה דרהמים של מסטיק (עִלכּ), ליטרה של כספית (זַיבַּק), ליטרה של ברבריס וחצי ליטרה של צריף (שַבּ). הוא זקוק לכלי (כּוּז) שבו שלח את הכספית, שיוחזר אליו ללא דיחוי, משום שנתן עליו ערבון. הנמען עדיין חייב דרהם אחד לטאהר, וכן 1 3/4 דרהם לבקאא הכהן. בשוליים מופיעה בקשה שלא להפסיק את ההוצאות הניתנות לאחייניתו או לקרובת משפחתו של הנמען. כמו כן מוזכר צאפי, הגֻ'לאם (העבד-נער) ששימש לעתים כשליח להעברת מכתבים וסחורות בין בני המשפחה בקלּיוּב ובפוסטאט (ומכאן שלא היה צורך לציין כתובות). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.)

מכתב מח'לף בן יצחק בעדן אל אברהם בן יג'ו בג'רבתאן (סריכנדפורם), מתוארך לאלול אתנ"ח לשטרות (אוגוסט 1147). המכתב כתוב בסגנון המנומס במיוחד האופייני לח'לף, ומכיל מידע על חליפת המכתבים ביניהם ועל עסקאות מסחריות משותפות: (1) המכתבים והסחורות שח'לף שלח בשנה הקודמת באונייה הג'רבתאנית אבדו יחד עם הספינה, וגם האונייה השנייה, שנשאה מכתב המסביר את האובדן, טבעה אף היא. (2) מבשר, אחיו של אבן יג'ו, טרם הגיע לעדן. (3) ח'לף קיבל את הסחורות שאבן יג'ו שלח לו מהודו: קערות קצא, נאד עם לימון, מעט זנגביל, וסל ובו פלפל וזנגביל. (4) ח'לף מבין מדוע לא הצליח אבן יג'ו לשלוח אגוזי בטל (פופל), שכן שמע דברים דומים מסוחרים אחרים בעדן. (5) ח'לף שלח לאבן יג'ו במנגלור את מה שכנראה היה הפינוק האהוב עליו: סוכר, צימוקים ושקדים. כמו כן שלח ויטריול, מסטיק לעיסה, עשרה גיליונות נייר לבן (פריט נדיר ככל הנראה, אם לשפוט לפי המראה הזה בלבד) וקושט, אך לא ארסן. דרישות שלום נמסרות לשיח' באמא. החור הנמצא בשורות 40–41 היה קיים כבר בזמן הכתיבה.

דף כפול (ביפוליו) שייתכן שמקורו בפנקס חשבונות של רוקח (עטאר), או לחלופין מתעד את חיסול עיזבונו של רוקח. כתב היד נראה דומה לזה של שמואל בן סעדיה הלוי. בין השמות המופיעים במסמך: אזהר; פצ'אא'ל אלצ'ריר (העיוור); פצ'אא'ל אחיו של המנוח; אבו אלחסן הלוי; אבו עלי הפרנס; אבו אלעז בן נעמאן; אבו אלביאן החזן; ח'לף; אבו אלפצ'ל הכהן; מנג'א בן אבו סעד; אבו סעיד; אבן פצ'אא'ל בן נעמאן; אבו אלחסן בן אבו אלפצ'ל; אבו סעיד; מחאסן בן הכהן. בין הסחורות הנזכרות: פואה (צמח צבע); כלים מסוג קמקם; עץ סנדל (צנדל); קופסאות או מכלים (עלבה); זרניח' (ארסן); ארגזים (צנדוק); שזיפים (קראציה); שרבטים או משקאות מרפא (שראב); ראסח'ת (כוחל, אנטימון); מרתק (תחמוצת עופרת); אגוז מוסקט (ג'וזה); מיני הלילג' ואמלג' (מירובלן); עץ אהל (עוד); כפור (כאפור); קדרות (קצריה); ורד; מהלב; קושט (קוסטוס); צנדרוס (שרף); מסטיק; הל; וציפורן (קרנפול). המונח קשה (קשّה — שאריות או פסולת?) מופיע פעמים רבות במסמך. (חלק מן המידע מבוסס על הערות גויטיין המצורפות.)

מכתב מאת משה בן לוי הלוי (פעיל בשנים 1190–1212 לערך), הנמצא בקליוב, אל בן משפחה בפוסטאט. משה מבקש מִרְוַד (מקלון להנחת כוחל) מכסף המצוי בידי אבן יעקב, ומבטיח לשלוח את התשלום עבורו. הוא שלח עם המוביל של המכתב משא של משי לאסין עבור אבו אלרצ'א בנה של סת זיאדה, אשר עליו לשלם 2.5 דרהם. הוא מבקש לדעת האם קיבלו את הכסף מסעאדה השפחה של טאהר בן אלע'זי, וכן לקנות בו את כל הסחורות שכבר סיפר עליהן לאמו, דהיינו: פוליפודיום (?, אשתיואן); קטורת עיראקית; לבונה; מסטיק לבן. הוא שלח עם המוביל של המכתב מכתב נוסף עבור אבן אלטפאל. בשתי השורות האחרונות הוא מזכיר את אבן אלנעמאן. בצד הפנים מופיע ביטוי תקביל (נשיקה) ושלוש שורות בכתב ערבי בסגנון לשכתי, ככל הנראה מתוך דו"ח ממשלתי מהתקופה האיובית (ראו רישום נפרד).

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. תיארוך: סביבות 1100 לספירה (לפי הערכותיהם של גויטיין ופרנקל). אין כתובת נמען. נשלח אל "אח". כפי הנראה נשלח מפוסטאט לאלכסנדריה (אם כי לא לגמרי ברור כיצד קבעו גויטיין ופרנקל שהנמען נמצא באלכסנדריה). השולח מביע את מורת רוחו על כך שהנמען לא העמיד לרשות השליח די כספים לתשלום דמי המכס על הסחורות שנשלחו. הוא מוסר פרטים רבים על הטיפול בסחורות בנמל ובבית המכס (צנאעה) בפוסטאט. בין הסחורות הנזכרות: כוחל, פואה (פווה), חריע (עצפר), פלפל, מסטיק ומחלב. בין האנשים הנזכרים: בנימין; "כל הסוחרים"; מוסלם; נער פוזל (צביّ אחול); אלמע'רבי; ואבן שכניה. כמו כן נזכרת מכירה פומבית בדאר אבן נאג'יה. (חלק מהמידע לקוח מהערותיהם של פרנקל וגויטיין; המסמך מצוטט גם במקומות נוספים במחקר.)

מכתב בערבית-יהודית, כתוב בכתב יד יוצא דופן. גויטיין מכנה אותו "כתב פפירוסים", ככל הנראה בהתייחס למסמכים הקדומים שערכו בלאו והופקינס בספרם "Judaeo-Arabic Papyri" (1987). מופיעים בו גם איותים מעניינים, למשל ואמגיר במקום ואמא גיר. הנמען מתבקש לשלוח את המשי שאבו אל-פרג' רוצה. לאחר מכן השולח מזמין עבור עצמו כמה מצרכים, ובהם קומקום (qumqum) של מי ורדים. מרבית צד ה-verso מורכב מרשימת מחירים, ובה נזכרים מצרכים שונים כגון סבון, שקדים, מסטיק, זעפרן, כְּתִ'ירָאא' (tragacanth), חינה, סומק, פיסטוק, שומשום, אזוב/חזזית (שַׁיְבָּה), לוֹטם (לבדנום), וכוחל. (חלק מהמידע מתוך כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מיפת בן מנשה אל אחיו חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה), בערבית-יהודית. הכותב מאשר את קבלת עשרה דירהמים באמצעות אבו עִמראן, ושולח לאחיו מעט עפר כובסים (טַפְל) המשמש לצרכי הבית. במכתב מוזכרות גם עסקאות במספר סחורות נוספות, ובהן: שרף או מסטיק (צַמְע'), חרוב הקסיה (כִ'יאר שנבר), כמלה (קנביל), זרעי לחך (בִּזְר לִסאן אלחמל), ותותיא (אבץ-תחמוצת) בצורת שפופרת (מַרַזיבּי). הדף נוצל מאוחר יותר על ידי חלפון בן מנשה לרישום של מסמך אחר (ראו רשומה נפרדת). חלק מן המידע מבוסס על "Mediterranean Society" של גויטיין (כרך IV, עמ' 407) ועל כרטיסיות המפתח שלו.

חשבונות או רשימת קניות (אולי תכנון תפריט?). אין זה מתכון רפואי. בערבית-יהודית. הרשימה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים, שכותרות שניים הראשונים הן "ליל ראשון" ו"ליל שני". בחלק הראשון מנויים: "תרנגולת אחת אצלי"; שום; לימון; זעפרן; פלפל; מסטיק. בחלק השני מנויים: "תרנגולת אחת אצלי, צלויה בלימון"; שלושים קַדַח של אורז; זִרבאג' (תבשיל זהוב חמצמץ ועדין; פריט זה מחוק בקו); במיה (?באמה); שום; כוסברה; עצי הסקה. בחלק השלישי מנויים: תפוח ושני סוגי מלפפונים (ח'יאר ופַקּוּס). (חלק מן המידע על פי CUDL.)

רשימות בערבית-יהודית המזכירות מגוון רחב של פריטים, ביניהם משקאות, בשר, לחם, קטניות, סבון, ומסטיק (?) "מסתכא" (שורה 2r), וסוגים רבים נוספים. הפלאוגרפיה מסייעת לתארך את המסמך למאה ה-18 או לראשית המאה ה-19. לאורך הצד השמאלי הרחוק של הרקטו מוזכרת ירושלים (שורה 6r), וכן המטבע "מתאקיל / metaqil", שעשוי להצביע על זהב במחירים המקושרים לפריטים הרשומים (לאור אזכור המילה "וזן / משקל" באותה רשומה: שורות 16–17r). אותו פורמט של רישומים ממשיך גם בוורסו.

ייפוי כוח המשובץ בתוך מכתב. יכין בן אלעזר ממנית זפתא כותב לאבו אל-חסן ולאבו אל-מנא ומורה להם לשלם ארבעה דינרים ליוסף בן עלון אל-מקדסי, שהם מחיר המסטיק והשק שבו הוא ארוז. שאר המסמך מהווה את ייפוי הכוח עצמו: יכין מצהיר שיוסף הוא שלוחו לצורך קבלת ארבעת הדינרים הללו, וכי הנמענים פטורים מכל אחריות וחבות ברגע שישלמו את הסכום. חתומים כעדים: אברהם בן נתן ו[משו]לם בן מבורך. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

מכתב מעמאר ב' [...] לרייס בו אל-מופצ'ל. בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-12 או ה-13. הכותב מדווח על מהלך טיפול מסוים לבעיות עיניים הכוללות דלקות, עמימות ראייה, אישונים מורחבים. הטיפול כלל ציפויים, טיפות עיניים ומרשם לשתייה. צמחי מרפא: אניס, ורד, לוונדר, אורגנו, מסטיק, שוש, מירובלן ואלוורה. הכותב מזכיר את מעברו לאחרונה לעיר קליוב.

מכתב בכתב ידו של הרמב"ם (בקירוב 1168–1204), הכולל מרשם רפואי המורכב ממי (ברזל), מסטיק ונרד הודי, ולצידו אזכור תמוה של מספר עצום של ספינות עץ: "הגיעו מן [הספינות] העץ אשר חסמו את הים/הנילוס, 100 ספינות ו-18 ספינות גדולות, כולן עץ." הצירוף בין הקטעים זוהה. ראו את מאמרה של א' וגנר משנת 2007 על קטע שהתגלה לאחרונה ממכתב שכתב הרמב"ם.

קטע ממכתב מסחרי בערבית-יהודית. ככל הנראה קשור לסחר הודו של המאה ה-12. נזכרים בו אבו מנצור; אמין אל-[...]; שיירת הכארם והשאלה האם דבר מה יספיק להתרחש בזמן ל'מוסם' (עונת הסחר); המחירים הנוכחיים של אהלים (סבר); בקשה לקבל מידע על מחירי המסטיק; ודרישת שלום ל[אבו אל-]רביע, שאליו שלח השולח מכתב תנחומים על מות בן דודו (אבן עם).

מכתב עסקי למבורך ב"ר אברהם אבן סברא. בJudaeo-Arabic. בשולי verso ישנה רשימת מחירים לסחורות הכוללת פלפל, nushādir (סל אמוניאק), גלינגל, שיבולת שועל, קמפור, סוכר מצרי ומסטיק. ב-recto מוזכרים אנשים כגון אבו יצחק אברהם ב"ר יעקב; אבו אל-פרג'; ברהון אבן אל-חצירא; אל-חוסיין ב"ר והייב. דורש בדיקה נוספת.

חשבונות בכתב ערבי, ככל הנראה מאותו סופר/מקור כמו T-S AS 178.67 (PGPID 36896). מזכיר פריטים כגון שמן זית, דבש, לימון, מסטיק, תלתן. כל האנשים הנקובים בשמותיהם הם 'X אל-דולה', למשל מֻח'תַאר אל-דולה, חִצְן אל-דולה אל-חכים, שֻ'ג'אע אל-דולה, צַדָּאם אל-דולה (או צַרָּאם? או שגיאה עבור צָאֶרִם?).

חשבונות בכתב ידו של ערוס בן יוסף. בראשו 'רשומה (מעריפה) של מה שנמכר בביתו של אדוני הזקן אבו אל-פרג' אבן שעיא'. מזכיר פריטים כגון מסטיק, קוסטוס, שעווה, סחורות של אבן טיבאן, טרטר טהור, כחל, סטוראקס, פשתן. גם מזכיר את אל-עפצי. בסוף מזכיר עסקאות נוספות כולל השכרת סירה ועסקים בפלפל ונחושת.

רקטו: מכתב שנשלח אל אלמחלה ועוסק בענייני עסקים שונים ובמכירת סוכר, מסטיק (מַסְטַכַּה) ואורז. מתוארך לשנת 1165. נזכר בו אדם בשם רשיד בן מפצ'ל, הצ'אמן (חוכר המס) של שַׁרְבִּין שבמחוז אלגרביה שבדלתא של הנילוס. (המידע מבוסס בחלקו על גויטיין ועל כרטיסיותיו). ורסו: מתכונים בכתב ערבי.

חשבונות כתובים בצורה מסודרת בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. בשורה הראשונה מציין אבו אל-פרג' אל-טחאן. פריטים ספציפיים כוללים לימון, פלפל, זעפרן, מסטיק, קינמון, שמן שומשום, שמן זית, כלי ברניייה, עוף, שמן פשתן, כוסות (? כיזאן), כלי חרס (פח'חאר), עיסת תמרים (עג'וה), ועוד.

רקטו: רשימה גדולה של צמחי מרפא בחמישה טורים עם ספרות (אולי כמויות או מחירים), שיכלה להיות חלק מפנקס חשבונות של רופא או רוקח. צמחי המרפא הרשומים כוללים ציפורן, משמש, שיזף, אבר לבן, עולש, מסטיק, חומץ תמרים, שוש ועץ סנדל. ורסו: רישומים ועיצובים.

פנים: מכתב או עצומה מופנים למישהו עם תארים רבים: 'אל-מווצ'קיה אל-מנצורה אל-חאמיה אל-מואיידיה...'. אולי מזכיר את הארמון (אל-קצר). בגב: הוראת תשלום למסירת פריטים כמו מסטיק, מחלב וכוסברה, עם חשבונות (המזכירים כספית) מתחת. נדרשת בדיקה.

פתק בלתי רשמי בכתב ערבי, ככל הנראה מאת בּוּ ל-חסן בן אבּוּ ל-טייב(?) ששמו מופיע בפינה הימנית העליונה. הוא מזמין לבדנום, ורד, מסטיק, תמרינד, קמפור, הל, ואומר 'אל תאחר לי דברים אלה.' ברקטו ישנן רשימות בכתב ערבי.

רקטו: חשבונות בכתב ערבי. מזכיר פריטים כגון שרבת רפואי, שעוה ומסטיק. ורסו: רשימה בערבית-יהודית, ייתכן בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מזכיר ערכים של פריטים מסוימים ואחר כך יפת בן עמרם הדיין ועבד אל-מֻנְעִם.

רשימת מזון ופריטים אחרים עם ערכים במספרים יווניים/קופטיים (שמן שומשום, שמן פשתן, שמן זית, סבון, לימון, בצל, חומוס, כרישה, מסטיק, סוכר, גופרית, כמון ועוד). בגב: תרגולי כתיבה אלפביתיים בכתב עברי וערבי.

ורסו: חשבונות, המזכירים מגוון חומרי מרפא כגון ורד, כוסברה לבנטינית, עץ סנדל ציילוני (צנדל מקאצירי), שרף מסטיק, מוסק, גיר במבוק, אניסה, מירובאלן צ'בוליק, מירובאלן הודי, עץ ענבר, ונרד בר (אסארון).

מכתב מאבן קדיב לאבו אל-חסן ב. אבו סעיד. ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים כגון מכירת שרף מסטיק. מוזכרים: תמים אבן אל-זיאת, מנג'א ב. אבי אל-[...], אבו נצר, אבו יעקב, ושמואל מגיע לפוסטאט

קטע ממכתב עסקי ביהודית-ערבית. מוזכרים שערי חליפין פעמים אחדות, מסטיק, רכישת קיניבר בשותפות עם הארון בן ניסים, ושמות כגון מועמר, בונייאם, בו אסחאק ואבו אל-מונג'א.

מרשם(ים) בערבית-יהודית. משתמש בכוסברה; כמון שחור; קינמון; שרף מסטיק; זעפרן; זעתר; כמון; אניס; שומשום; זרעי קנב/קנאביס (קנב); צימוקים; ציפורן; ואגוזים(?).

מתכונים בכתב ערבי. בין מספר מתכונים ישנו מתכון להכנת דיו ברזל-מרה. חלק מהמרכיבים הנזכרים הם: גפרית, מסטיק, שמן שומשום, עפצים, שרף ערבי ועץ תות

דף מקופל של חשבונות בכתב ערבי. הפריסה וכתב היד מזכירים מסמכים פיסקליים, אך הכותרות (בדיל, כמון, מסטיק, זעפרן, שמן זית, סומק) מרמזות על סחר.

הוראה ביהודית-ערבית. 'אני (כבר) חייב לך 7/8 דרהם. שלח לי סירופ רימונים תמורת 5/8 ושיזפים (סירופ?) תמורת 1/8 ומסטיק ומעט אניס תמורת פִלס 1.'

חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות עבריות; מזכיר אלמוגים, משי, מסטיק, שמן, שעורה, תמרהינדי, ריבת ורדים; תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13

גב: רשימות סחורות, כגון חמאה, שומן בהמות, מסטיק, שמן שקדים וסוכר לבן, וכמויותיהן בכתב ערבי. החלק התחתון בראשו 'הסחורות של בו עמראן'.

פקודת תשלום של אבו זכרי כהן לבנקאי שלו, אבו אל-ח'יר ח'ייאר, לשלם לנושא 1.25 דינרים תמורת שרף מסטיקה. מתוארכת אב 1451 (1140 לסה'נ).

פקודת תשלום של אבו זכרי כהן לבנקאי שלו, אבו אל-ח'יר ח'ייאר, לשלם 1.25 דינרים תמורת שרף מסטיקה. מתוארכת אב 1451 (1140 לסה'נ).

חשבונות. מזכיר שמות אחדים וסחורות מעניינות אחדות (למשל, כמון שחור, אוּשְׁנַה/חזזית, מסטיק). תיארוך: נראה כ-1150–1250.

ורסו: פקודת תשלום למסור לנושא פריטים כגון מסטיק, מחלב וכוסברה, עם חשבונות (המזכירים כספית) מתחת. דרושה בדיקה נוספת.

רשימת מאכלים/תבלינים/חומרי רפואה, אולי מתכון, מרשם, או חשבון. מזכיר הל, שקד, מסטיק, וחתיכת שרף אורן (עלכ צנובר).

רשימה בערבית של מצרכי מזון: חמאה, שמן טוב, זעפרן, מסטיק, אושנאן ושומשום, עם משקלות ומחירים; כנראה רשימת קניות

חשבונות עסקיים ביהודית-ערבית, מזכירים כמויות של סוגי סוכר שונים, מסטיק, פלפל וצימוקים, בין שאר הדברים.

גב: חשבונות פרטיים בכתב ערבי. מזכיר סחורות כגון הדס, קוסטוס, לבדנום, מסטיק, זעפרן, וכמויותיהן.

רשימת חומרי מרפא, הכוללת חומרים פשוטים כגון קונבולבולוס סקמוניה, מסטיקה, ענבר, שוש וקמפור.

רשימת חומרי מרפא (למשל, זרע עולש, שרש מתוק, מסטיק, אניס) עם כמויות. עבור מרשם? בכתב ערבי.

תרגילי כתיבה על בסיס מכתב עסקי; הזמנות לרכישת קינמון, פלפל, קוסטוס ומסטיק

חשבונות. מזכיר אנשים כגון מיכאיל וסחורות כגון מסטיק. נדרש בדיקה.