טיוטות ומסמכים לא גמורים בגניזה — עמוד 5

טיוטת הסכם קדם-נישואין בין בעל ואישה, המכילה את רוב התנאים המוכרים בשטרי נישואין מהמאה ה-12: סעיף מניעת ריבוי נשים, הרשות לאישה לעבוד, תנאי מקום המגורים, התנהגות הבעל. מוהר מוקדם: 10, מאוחר/נדוניה: 50. רשימת נדוניה לא נשתמרה. ניסיונות עט בתחתית הדף. שיר בצד א'.

קבלת מס ליעקוּב ב. אסחאק, ככל הנראה עבור מה שהוא חייב כחוכר מסים של משהו (min jumlat mā ʿalayhi ʿan [ḍamānih?]...). בצד החיצוני יש טקסט דמוי עצומה, ייתכן שהוא טיוטה או ייתכן שהוא תחתית עצומה אמיתית שנקרעה לנייר גרוטאות. מזכיר גם ג'הבז אבי .....דרוש בדיקה נוספת.

טיוטת מכתב מירושלים אל הקהילה בפלרמו, בעברית. התיארוך: המאה ה-11, מתקופת רב דניאל בן עזריה גאון, שנשא גם את התואר נשיא ונראה כי הוא הדמות הנרמזת בשורה 8. המכתב עוסק בפטירתו של סוחר ממצרים ובענייני הירושה שלו. בצדו השני של המסמך מופיע חיבור בענייני הלכות שחיטה.

שאלה משפטית בעניין ירושה, בטיוטה. אחיו של הנפטר לא שילם, ככל הנראה, דבר לאלמנה. עיקר השאלה כתוב ביהודית-ערבית, ובתחתית הדף ארבע שורות בכתב ערבי. נראה ששלוש השורות הראשונות לפחות בכתב הערבי קשורות לעניין (פעמיים מוזכר בהן סיידנא). בצד ההפוך של הדף מופיע פיוט.

טיוטת מכתב מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה. מהקטע שרד רק החלק העליון בלבד. תיארוך: ככל הנראה שנת 1028 לספירה, על פי הערכתו של גיל. במכתב משבח הכותב את ניצחונו של הצבא. המסמך נכתב על צדו הקדמי ועל גבו של קטע מצו רשמי מבית המלוכה (ראו PGPID 35179).

טיוטות מכתבים ביהודית-ערבית בורסו, תרגילי כתיבה אפיסטולריים שחוזרים ברקטו. תאריך: ז' אלול ה'תקצ'ז שהוא ספטמבר 1837 לספה'נ. לאור אופי החומרים החינוכי, ייתכן שהתלמיד העתיק תכתובת של מישהו אחר - כלומר שולח המכתב רשום כדוד מנשה. נמען טיוטת המכתב הוא יעקב לוי.

מכתב בערבית-יהודית. הכותב פונה אל הנמען בבקשה להתערב במקרה של גירושין, שבו האישה סובלת מיחס לא הוגן מצד בעלה. הבעל מנסה לרמותה ולשלול ממנה את נדונייתה (קֻמאש) ואת מאוחר הכתובה (מֻאַח'ר). ככל הנראה מדובר בטיוטה, וזאת על סמך מבנה המסמך והתיקונים הרבים שבו.

טיוטה של שטר מכירה לבית. המקום: פוסטאט. התאריך: 1483 למניין השטרות = 1171/72 לספירה, תחת סמכותו של "הרב הגדול בישראל" (ככל הנראה הרמב"ם, שכיהן באותה עת כראש היהודים). [...] בן איוב מאשר שמכר בית, או חלק ממנו, הממוקם בקצר אלשמע, לאבו אלביאן משה בן אלעזר.

טיוטה של אילן יוחסין של נשיאי הקראים. כנראה מאמצע המאה ה-11. רשימת היוחסין של יחזקיהו בן שלמה, אחד ממנהיגי הקראים במאה ה-11. מוזכרים בה יחזקיהו ראש הגולה בן דוד ושלמה בן יאשיהו, סבו של רב דניאל בן עזריה. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מסמך 70).

שטר שחרור דהוי מאוד, מאת בו-יצחק בן בו-אל-כרם אבן אל-דיין, עבור בו-אל-מעאני (או בו-אל-מעאלי) ובו-נצר בני אל-שייח' האמין(?) בו-אל-פחר(?). מוזכרים 1.5 דינרים. תיארוך: המאה ה-12 או ה-13. אינו חתום ועשוי להיות טיוטה. בגב הדף מספר מילים בערבית — דרוש בדיקה.

טיוטת מכתב ממישהו לאחיו אבו אל-חסן, שנשאר לבד בבית בחג האחרון בעוד ילדיו ביקרו אצל הכותב. הכותב רומז פעמים רבות לצערו של אבו אל-חסן ואומר שעליו לבוא לקראת החג הקרוב, שכן ביתו של אבו אל-חסן ריק והעומס קל יותר בתוך המשפחה. מוזכר מות בנו בן ה-18 של הדיין.

כנראה טיוטה של מכתב בעברית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) המכיל שבחים וברכות לנכבד בשם אברהם המשובח כ'נדיב' (זה כנראה אינו רבי אברהם בן הרמב"ם, לפי מ. א. פרידמן). הרקטו נראה עקבי עם מכתב שהושלם, אך הוורסו מכיל רשימות פזורות יותר בנושאים דומים.

recto: טיוטה של מכתב מיוסף בן סעיד אל אחיו משה. בעברית. מאוחר. נמסרות דרישות שלום לאביו ולאח נוסף. מספר מילים נמחקו במחיקת קולמוס ואחרות הוספו בין השורות. יוסף בן סעיד מילא את השוליים בתרגול כתיבת חתימתו המעוטרת והמסולסלת. verso: רישומים שונים בעברית.

הוראות בעברית להפקת כסף וזהב, ואחריהן תרגילי כתיבה בעברית בכתב יד שונה. בתחתית הרקטו טיוטת שטר הודאה (אקראר) בערבית, שבה עופר(?) בן מופד'ל מודה בחוב של 130 דרהם נוקרה לאשתו ח'ריפה(?) בת עבד אללה הגר (אל-מוהתדי). בשוליים הימניים טיוטת עתירה בכתב ערבי.

מכתב מאת שלה בר מבשר אל "הרב" יהודה הכהן בן יוסף, ראש הסדר. המכתב נכתב לפני מינויו של שלה לדיין. הוא נפתח בארבע שורות של שירה עברית. המידע מבוסס על פרנקל; פרטים נוספים אצל גויטיין. בצד ה-verso מופיעות גם שורות הפתיחה של מסמך משפטי, ככל הנראה טיוטה.

צד קדמי: טיוטה לא חתומה של מסמך משפטי בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך: עשרת ימי אלול ה'תקפ'ו = ספטמבר 1826 לספירה. משה בן מאיר בן נעים מודה שקיבל מאמו רוזה סכום של 1200 גרוש אריות בדרך של עיסקא לתקופה של 6 חודשים. צד אחורי: ניסיונות קולמוס בכתב ריבועי.

מסמך משפטי העוסק בבית ומוכרו הזקן [...] בן נתנאל הלוי. ככל הנראה טיוטה. מתוארך: 1437 לסלווקים = 1125/26 לספירה. שמות נוספים: בית שנקרא על שם מועמל אל-כאתב אל-[...]; בת אבו מליח(?); ו-[...] בן צדקה. מזכיר גם מחיר של 155 [...]. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו: שבר מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. אולי גם ספרותי: אמא בעד כאן אלד'י... ומא אעלמה אן... ורסו: בכתב יד אחר, פתק תודה לרופא (מחיבור ספרותי?): אנטויית ובה ארתדית שוכראן לאללה ולך איהא אלחכים עלא ארשאדך ותדבירך ומודתך ואלסלאם תם אלחדית' בעון אללה.

מכתב או טיוטת מכתב מבן אל אביו, בערבית-יהודית. התיארוך מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. עיקר המכתב מורכב מדרישות שלום, ובהן דרישות שלום מג'והרה ומ"אם ילדיי". אשתו של השולח בהיריון. השוליים והצד האחורי מלאים ברישומים שונים בעברית ובערבית-יהודית.

בצד הקדמי טיוטת מכתב המיועד לשמואל השר מסוים. בעברית. פיוטי למדי: 'מכתבך הפיץ ניחוחות... שמתיו על ליבי כחותם... ידי נטפו מור...'. בצד האחורי נוסחאות מרובות למכתבי פנייה. בשוליים של הצד הקדמי שלושה מרשמים רפואיים. הכל בכתב ידו של ברכות בן שמואל.

טיוטה של פתיחת מכתב, ברובה בערבית-יהודית. תאריך: כנראה לא לפני המאה ה-14. מוקדמת על ידי ~10 ציטוטים מקראיים (כולם חסרים פרט ל'וגו' בסוף כל שורה). מזכיר אנשים שונים כולל 'אביו' ו'[אבו] אל-פח'ר מוסא' ואסחאק. אברהים מברך אותם. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רקטו: הסדר פשרה שנערך בבית הדין של פוסטאט בין מפרג' בן יפת בן שעיב הדמשקי לבין יעקב בן יוסף העיראקי. הדיין התייעץ עם הגאון — ככל הנראה רב שלמה בן יהודה — שפסק כי על אחד משני הצדדים להישבע. טיוטה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (בערך 1020–1050).

קטע מכתובה. מכיל בעיקר חלק מרשימת הנדוניה. ייתכן שנכתב בכתב ידו של מבורך בן נתן. בין השורות ובכיוון הפוך מופיעה טיוטה של מסמך משפטי לא קשור שעמד להיערך. המסמך הנוסף עוסק בנתן בן משה אל-[...], בניו יפת, צדקה ומבורך, אחותם סת אלכל, ונכס בפוסטאט.

חלקה העליון של רשימה כפולה בכתב ידו של שלמה בן אליהו, ככל הנראה טיוטה: רשימה אחת כוללת סכומים, והשנייה ברובה ללא סכומים. הסכומים שנתרמו נעים בין חצי דרהם, שתרם בנו של יצרן הפעמונים, לבין חמישה וחצי דרהם. הרסוי תורם נאצירי אחד דרך הדיין יחיאל.

טיוטה או תרשים של כתובה ורשימת נדוניה של החתן עובדיה בן אלעזר והכלה מבארכה בת אברהם, אישה גיורת. תשלומי הנישואין: 2 + 10. סך הכל: 93 דינרים. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.) אותו סופר ואותה תבנית פריסה מופיעים גם בשני מסמכים נוספים מאותו ההקשר.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). טיוטה. בחלק המחוק: 'אדוננו הנזר (=נתן בן שמואל, פעיל 1128-1164) נכנס אליו... בנוגע למצווה...' בשורה הבאה: 'אתה יודע שאיננו וורקין...' (מידע חלקית מתוך CUDL) צורף על ידי אלן אלבאום.

טיוטת פתיחה של מכתב בערבית יהודית, עם ברכות מכובדות לנמען בשם דוד, שייתכן שהוא דוד הראשון ב"ר רבי אברהם בן הרמב"ם. בכל אופן, כתב היד נראה מהמאה ה-13. Recto: פינה שמאלית תחתונה של מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. כארבע שורות שמורות חלקית, חלקן מחוקות.

פתיחת מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של משה ב' לוי הלוי (נפטר 1212) המופנה לנכבד בשם עובדיה. פותח בשרשרת פסוקי תנ"ך (תהלים קכח:א; קיב:א; קו:ג; ישעיהו נו:ב; משלי יט:יז). שומש מחדש בצד האחר לניסיונות עט באותו כתב יד, כולל תהלים קיט:א ובסמלה ערבית.

רקטו: מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, אולי טיוטת עצומה שכן מכיל תקביל בשורה הראשונה ומסתיים בצלוולה וחסבלה. ורסו: קבלה עבור מוחמד כלשהו, עבור תשלום גדול של 17 דינארים, מתוארכת ג'מאדא II 548 להיג'רה (או 408? אך זה נראה מוקדם מדי). טעון בחינה נוספת.

שימוש משני: טיוטה של מסמך משפטי. תיארוך: זמן קצר לאחר 1055 לסה"נ, על בסיס תיארוך השימוש המוקדם יותר. עוסק בחוב המגיע מאפרים בן צביאן הכהן לשלמה בן אברהם. מצוין סכום כסף גדול: 291 דינרים, שמתוכם 100 דינרים שייכים לשותפות. השווה למסמך מקביל.

הטקסט הראשי בלדינו ועברית, כנראה דרשה או חיבור פרשני. הורסו מכיל גם: טיוטת תחילת מכתב משפחה בלדינו עם מספר טיוטות חתימה של אליעזר חזק; טקסט מוסר בעברית בכתב יד שונה; ניסיונות עט קליגרפיים של הא"ב הערבי; ורישומים מפוזרים וחשבונות בכתב עברי.

רקטו: מכתב מאדם קראי באלכסנדריה אל הנשיא הקראי דוד בן חסדאי, בנוגע לתמיכה בנשיא מצד הקהילות הקראיות במגרב. תיארוך: המאה ה-12. המכתב נפתח בריבוי ביטויי כבוד והערצה ובברכות על החלמתו של הנמען ממחלה. ורסו: טיוטה של פתיחה עברית מחורזת למכתב.

מכתב או טיוטת מכתב. בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-15. מכבד מאוד. השולח מזכיר ספינה ומשהו ששלח עם רחמים ומזהיר את הנמען שלא ייתן זאת לכל מי שיבקש. כמו כן מופיעים רישומים שונים, ניסיונות עט וחתימות תרגול ב-recto וב-verso.

טיוטת פתיחת מכתב ביהודית-ערבית. הכתב אופייני למאה ה-13, וכנראה של שלמה ב' אליהו. הוא פונה לרופא המכובד אבו עלי ומתלונן שסבל מחום הכבד (חומא אל-כבד) במשך מספר חודשים. בצד האחר: ניסיונות עט ורישומים בעברית ובערבית, ככל הנראה גם הם של שלמה.

רקטו: אגרת בקשת צדקה בעברית וביהודית-ערבית. כתב יד ראשוני. נכתב על פני דף כפול. אולי טיוטה. ורסו: העמוד הימני קשור לאגרת הבקשה. העמוד השמאלי דהוי מאוד; נראה שמדובר ברשימת שמות ותאריכים בתערובת של כתב עברי וכתב ערבי. נדרש בדיקה נוספת.

שבר ממסמך משפטי, אולי טיוטה או עותק. פנים מתייחס לסכום דינרים טובים; בגדים (חולה, ת'וב, מעג'ר) בצבעים שונים (אחד תכלת; אחד אדום, מוזהב ומגרבי); המספר 12. ורסו מתייחס ל-6 ד[ינרים?]; קניין משפטי מהקונה; ויצחק הנ'ל. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

טיוטת מכתב לאבו אל-חסן עם פסקת תקביל. הכותב מבקש מהנמען למכור סחורה (האדה אל-עדל) בכל מחיר שאלוהים יתן. בורסו: ניסויי עט כולל שמו של גאון בבלי: ישראל הכהן ראש ישיבת הגולה בן שמואל ראש ישיבת הגולה בן חופני ראש ישיבת הגולה בן כהן צדק.

שטר נישואין. תאריך: יום ראשון, י'ד תשרי 5557 = 16 באוקטובר 1796 לספירה. מיקום: קהיר. חתן: דוד גבאי בן סעדיה. כלה: ביתו בת ח'ליפה פינטו. מטבעות: ריאל, מדין. עדים: חתימת מאיר בן שלום בן-נעים מופיעה פעמיים. ייצוג טיוטה לא מאושרת. MCD.

צד שני: טיוטת עצומה (רֻקְעָה) לאישה (...אַלְ-פָּאצִ'לָה אַלְ-אַצִּילָה אַלְ-גַּלִּילָה אַלְ-מֻחְתַרַמָה...) בכתב יד שונה מהצד הראשון. השולח מתייחס לפרנסתו הדחוקה שלו או של מישהו אחר (מזכיר אבו אִסְחָאק) וככל הנראה ימשיך לבקש צדקה.

צד פנים: תחתית פתק מאלכסנדריה. ביהודית-ערבית. מזכיר משלוח פנינים. גב הדף: מסמך משפטי, אולי טיוטה (ללא חתימות), בכתב ידו של שלמה ב. אליהו. אזהרה לאשת משה ב. ברכות שבעלה יהיה זכאי לבטל מתנת רבע בית בקהיר החדשה אם לא תשרת אותו כהלכה

קטע מכתב (פינה עליונה שמאלית). ביהודית-ערבית עם הכתובת בכתב ערבי בוורסו. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. מתייחס לתקופה של 10 חודשים ולברכות לאחיו של הנמען, משה. נעשה בו שימוש חוזר בוורסו לטיוטה בעברית של פנגיריקון לחלפון בן משה מסוים.

שתי עותקות של הצהרה משפטית בכתב ידו של חלפון ב' מנשה הלוי (מסמכים מתוארכים: 1100–1138). טיוטה. שבה אבו אל-חוסיין משה ב' שלמה אל-עטאר מעניק לאשתו את כתובתה הנדחית בסך 50 דינרים ותוספת של 10 דינרים, ומתנה תנאים במקרה שתינשא שנית.

תחילתה של טיוטת שאלה משפטית המופנית אל הדיין יחיאל (בן אליקים) בעניין נדונייתה של אישה הנמצאת במעמד של זיקת ייבום, אשר רובה אבד. על פי המנהג המקומי, היה נהוג להשיב לאישה במצב כזה את מלוא נדונייתה. תיארוך: ראשית המאה השלוש-עשרה.

עצומה (טיוטה) מ-[...] מוח'לץ, ממנית ע'מר, לנכבד איובי. המלין מתלונן על בנו הקטן של שכן שעבר לאחרונה לאותו אכסניה שבו הוא גר. הילד הטריד ללא הרף את המלין ומשפחתו, ופצע את אשתו בנשיכה. תיארוך: כמאה ה-12-13. (מידע מתוך קאן ו-CUDL)

Recto (שימוש משני): טיוטה של מסמך משפטי בכתב ידו של הלל ב"ר עלי (פעיל 1066–1108 לספירה). עוסק בישועה ב"ר שלמה; בית קטן; מנית זפתא; וסכומי דינרים שונים. Verso (שימוש מקורי): שרידים של שלוש מילים מצו ממלכתי בכתב ערבי קליגרפי ענק.

טיוטה או סיכום של מסמך משפטי המתאר את גבולות נכס, כנראה בשכונה יוקרתית. דרום: בית אחד הידוע בשם כאתב ריחת(?) אל-קנד(?) ואחר מאת רוזיק אל-[...]. צפון: דאר אל-מוטרז. מזרח: בורג' בישארה אל-קלעי. מערב: הבית הידוע בשם כאתב אל-[...].

חשבון של הקודש, בערך משנת 1165. דף כפול מתוך פנקס. טיוטת החשבון תופסת רק את אחד מחצאי הדף, ויתר החלקים מכוסים בספרות קופטיות. רוב הפריטים נראים כמייצגים הוצאות, מלבד החלק האחרון שבו ככל הנראה מצוינות הכנסות מסוימות משכר דירה.

פנים: ראשית כתובה קראית. תאריך: יום רביעי א' אדר 12[..] סלאוקי (889–988 לספירה). ציור קטן בכותרת. גב ושוליים עליונים שמשו לאחר מכן לטיוטת כתובה אחרת (רבנית?) מ-22 אלול 1304 סלאוקי (993 לספירה). החתן: אהרון ב. בקאע. הכלה: דורה

מכתב, אולי טיוטה, מאברהם מסוים לנמען שאינו ידוע. התוכן אינו ברור, אך מוזכרים הפאשה והסולטן וכן שלמה מסוים. מתייחס לכתיבת עצומה לשלטון ולאי-יכולת לפעול עד הגעת הוראה. בשני צדי הדף רשומות שונות. (מידע בחלקו מאברהם דוד דרך FGP)

חוזה חוב, טיוטה. ביהודית-ערבית. תאריך: י"א חשון 1587 סלאוקי, שהוא 1275 לספירה. אבו סעד בן אבו אל-עלאא אל-צבאג' חייב לקבל סכום כסף מאבו אל-פרג' בן אבו אל-ריצ'א אל-צבאג'. מפורט לוח תשלומים. המסמך אינו שלם, ואין בו חתימות עדים.

מסמך משפטי, טיוטה. צד שמאלי בלבד. אין עדים. מקום: פסטאט. תאריך: ניסן 1542 לספירה הסלאוקית, שהוא 1231 לספירה. עוסק בעבד מולד (אלגלאם אלמעתוק... אלמולד אלגנס) ששמו לצערנו חסר. העניין קשור לתשלום בתשלומים, אך הפרטים קשים להבנה.

טיוטה משפטית או רשומה פגומה שנכתבה על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). דפדף, עם כתיבה משני הצדדים. עוסק באברהם מסוים; [...] בת נסים האלמנה של אבו אל-טאהר; נתנאל הכהן המוציא לפועל; בית; בית יציקה; ואבו אל-ופא.

מכתב בעברית. כנראה טיוטה. תאריך: כנראה מאוחר, בערך המאה ה-14 עד ה-16. מופנה לנכבד בשם בנימין, עם ברכות לבניו יעקב וישועה, כנראה תושבי ירושלים. מוזכרים גם שמואל המשכיל, מנשה ושמריה. השולח מצר על פרידתו מהם ומבקש שלא ישכחוהו.

טקסט משפטי (?) המתייחס אל-מנצור עמאד אל-דין וסכומים שונים; מילים אחדות בעברית ובארמית כתובות בין הטקסט הערבי, כולל רישומים קצרים — נדרש בדיקה נוספת. תיארוך: תקופה האיובית או הממלוכית. לפחות מכתב אחד (טיוטה?) לאדם בעל מעמד.

הערות משפטיות בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). טיוטה למכירת עבדים (בייע ג'לב). המוכר: משה בן מבשר. הקונה: אל-ראיס אבו נצר. הנמכרים: אישה בשם רבאב יחד עם בנה צאפי. המחיר: 19 דינרים. חיבור: עודד זינגר.

טיוטת כולופון למוצחף (תורה). הסופר הוא שלמה הלוי בן שמואל בן סעדיה בן [יצחק?] בן יעקב. אותו אדם מופיע ב-T-S 8J6.9 (1231 לספירה); אחיו יוסף בן שמואל היה גם הוא סופר ושופט מפורסמים; ואביהם שמואל היה שופט בבית הדין של הרמב'ם.

טיוטת פתיחה של מכתב כנוע למישהו המכונה 'אל-מולא [...] אל-ג'ליל אל-אציל אל-חכים אל-פהים אל-ודיד אל-סדיד...'. בורסו שרטוטים דומים ביהודית-ערבית (אל-ראיס וכו') וחשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כ-1150–1250.

רקטו (שימוש משני): טיוטת עצומה בכתב ערבי. השולח מודה לנמען על העסקתו בשירות הממשלתי (ח'דמה). מוזכרים "אלדואוין אלמעמורה". וריאנטים של נוסחת הראי "ולל-אראא אלעאליה פצ'ל" מתועדים בעצומות הממוענות אל אלעאדל. דרוש עיון נוסף.

רקטו: שיר לכבוד מנהיג חדש. ורסו: ניסיונות עט וטיוטת מכתב בכתב ערבי. הטיוטה מופנית ל'בו אל-מג'ד' ו'אחי היקר'. מתחת מופיעים השמות מאיר בן יכין ומאיר בן עמרם. ניסיונות העט בעברית הם תוכחות לעצלנים ('עצל הלא תבוש ותכלם...').

שוליים של הפנים וחלק עליון של הגב: טיוטת מכתב שנכתב על ידי שמואל בן סעדיה הלוי, אביו של יוסף בן שמואל, הסופר של המסמך המשפטי שבפנים. תאריך: סיון 1504 לשטרות (מאי/יוני 1193 לסה'נ). המכתב מופנה לראש היהודים ונכתב לפני פסח.

כנראה טיוטת עצומה. בערבית-יהודית עם מעט עברית. תיארוך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-13. הטקסט כתוב בעמודות המשתרעות רק על המחצית השמאלית של כל צד. מתייחס לבקשת ה'עבדים' (al-mamālīk), לתשלומים חודשיים, ולסכום של 1000 דינרים.

טיוטה של מסמך ממשלתי בכתב ערבי. מתקופת האיובים, מופנה לצלאח א-דין. 'הדיוואן הנעלה הנאצרי המאושר, ידאג אלוהים לרוממותו ויקרתו בחודש רמדאן שנת שש ושישים וחמש מאות'. נעשה בו שימוש חוזר לשירת אהבה ערבית ותרגול כתיבה בעברית.

טיוטת מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כנראה מאח בכיר לאח צעיר. השולח חרד מאוד עקב מחלת אמו ומבקש תגובה מהירה. הוא אומר לנמען לשמוע בקול מוריו בכל עת. הוא שולח הודעות בענייני כספים לשני דודים מצד האם שונים, אחד שופט ואחד חבר.

פנים: טיוטת מכתב או עצומה, עם תארים רבים ביהודית-ערבית ועברית או ארמית: 'רבאנו אלמולא... אלאמין אלצדר אלריש... שרף אל-דין אבן אל-מולא אל-קאטי עמיד.' כן ישנם רישומים בכתב ערבי. בצד האחר: תרגילי כתיבה עבריים ('הקץ עצל').

מכתב עסקי ביהודית-ערבית, אולי טיוטה שלא נשלחה. תיארוך: תחילת המאה ה-19 בהתבסס על נמעני המכתב המוזכרים בכותרת, חיים ואברהם צ'זאנה, הידועים ממגוון רחב של שברים אחרים ושהתגוררו באלכסנדריה. סעדיה פינטו מוזכר גם בגוף המכתב.

גט (ספר כריתות). טיוטה ועותק נקי באותו עמוד. נכתב וחתום על ידי עלי ב. עמרם. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום רביעי י"ג טבת 1374 סלאוקי (18 בדצמבר 1062 לספירה). הבעל: השופט עות'מאן ב. יהודה הלוי הידוע כאסד. האישה: מונא בת יפת

צד א: גט. מתוארך: [4]84[.] לבריאה = 1079–1089 לסה'נ. בעל: תמים בן שלמה. אישה: נפיסה בת דוד. חתום על ידי החבר יוסף בן חלפון הלוי ויוסף בן נחמן. צד ב: מסמך משפטי נוסף, ייתכן שטיוטה, המזכיר בית בעכא ואת השליח צדוק הכהן.

רקטו (שימוש משני): קטע משטר שחרור עברי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בין 1007–1055 לספירה). ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח לדוגמה, שכן כל הנשמר נראה כנוסח סטנדרטי ואין בו חתימות. נכתב על גבי מסמך ערבי קדום יותר.

ספר הודו א', 18a. טיוטה מבוטלת של הסכם פשרה במשפט שבין דוד אבן סע'מאר, בא כוחו של משה בן לבראט, לבין יוסף לבדי. הנוסח הסופי של הסכם הפשרה נשתמר בצדו השני של הדף (I, 18b). הביטול של הטיוטה סומן בשלושה קווים אנכיים.

מסמך משפטי המזכיר את הנגיד יהודה בן סעדיה. יש ביטויים על כשרותו המשפטית של גבר (כבצוואות שכיב-מרע); מצטט אותו כאומר 'בני אבו אל-עלאא עם אמו פלונית' (מכאן שזו טיוטה); ו'מצאתיה חסרה את הדינר'. (מידע חלקית מתוך CUDL)

דף 1: טיוטות של דיון רבני עם ציטוטים ממקורות רבניים. קטעים רבים חוזרים על עצמם והציטוט 'האשה אשר נתת' מופיע שוב ושוב בשני הדפים. דף 2פ: חשבונות. דף 2ו: טקסט אפיסטולרי לדוגמה; אולי טיוטת מכתב. מאוחר. (מידע מ-CUDL.)

שטר משפטי: הסכם אירוסין (טיוטה), בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מבטיח לאישה שתהיה לה דירה לעצמה שלא תשותף עם עבדה (ג'אריה), ושהוא לא יישא אישה שניה. לא נשתמרו שמות. (מידע בעיקר מתוך CUDL)

שבר מכתב או טיוטה בערבית-יהודית. החלק בפנים הוא בטון נסער, מזכיר סכום כסף, מנג'א, ושבועות בשם אלוהים (וחק אהיה אשר אהיה.... פוחק תורת אלהים חיים...). כתוב על דף משומש של מסמך(ים) ערבי(ים), כנראה רשמי. דרוש בדיקה.

פנים: מסמך משפטי. תאריך: ד'תתצ"ו = 1215/16 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. מעורבים: אבו אל-רביע סולימאן ושלמה הלוי (ייתכן שהם אותו אדם). גב: נוסחאון/טיוטה משפטית. מתחת: טקסט דהוי בכתב ידי רבי אברהם בן הרמב"ם.

גב הדף: ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח של עצומה בכתב ערבי. בסיבוב של 180 מעלות ישנו טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית. צד הפנים: שירה בכתב ערבי (למעלה), המועתקת ליהודית-ערבית (למטה) עם בתים נוספים של שירה ביהודית-ערבית.

טיוטת מסמך משפטי בכתב ידו של שמואל בן נתן, מתוארכת לאדר ב' 1456 לסלווקים = פברואר/מרץ 1145 לספירה, תחת סמכות הנגיד שמואל בן חנניה. הודאה שנעשתה על ידי אבו סעיד נתן בן שלמה (הידוע בשם אבן שלום). (מידע מתוך CUDL)

רקטו: שבחים לאל בערבית יהודית, ברמה גבוהה. אולי מהמבוא ליצירה ספרותית. נראה ככתב ידו של הלל בן עלי. ורסו: אולי רשומה משפטית או טיוטה שלה בכתב ערבי. 'מוחמד בן [...] הקונה, בתאריך יום שני, ה-10 של מוחרם ב-[...]'.

פנים (שימוש משני כנראה): טיוטה של מסמך משפטי או טקסט על נוהל משפטי, המזכיר דרישה מהיריב להישבע, ויתומים. גב (שימוש מקורי כנראה): שבר מסמך בכתב ערבי, אולי דוח רשמי. מזכיר הגעת מסמך אחר, שיירה (פעמיים), ונוסעים.

מחברת. בכרך 4 פנים יש טיוטה של מכתב פנייה ליעקב השר, בכתב יד מרושל מהמאה ה-15-16. הכותב מתאר עצמו כ'עדיין חולה וחסר אונים'. המכתב מוקדם ב-ליקי = לישועתך קויתי יי. רישומים וניסיונות עט בכרכים 1, 2, 3 ו-5 פנים.

ייתכן מכתב או טיוטת מכתב. בכתב ערבי. פורמט יוצא דופן. השולח מעודד את הנמען לבוא לבלות שבת אצלם: ...אעלמני ואן קדרת אן תסבת עינדנא... ועלא כל חאל אל-ראי עינדי אן תעלמני מא עליך.... יש חמדלה בפינה העליונה שמאל.

גב: טיוטת מסמך משפטי בנוגע לפיצוי כתובה בעקבות גירושין. התאריך הוא כנראה תחילת המאה התשע-עשרה בהתבסס על הפתק בגב המזכיר כ'ט אב ה'אלף תקע'ד (1814 לספירה). הזוג הגרוש הם דוד בן שלמה רצ'ו(?) ונחמה בת יוסף מנשה.

מכתב או טיוטת מכתב מאת ישועה ב. יפת הכהן המופנה לשני אנשים. פתיחה בעברית וגוף הטקסט בערבית-יהודית. מזכיר 10 דינרים ועניינים עסקיים שונים. מישהו בעל כתב יד שונה מהסופר העתיק רבים מהמילים ברווחים שבין השורות.

רקטו: מכתב או טיוטה ביהודית-ערבית. בקשת צדקה מגבר שנמצא בפוסטאט/מצרים 4 חודשים (שוליים עליונים) או 2.5 שנים (הטקסט הראשי) ואינו מועסק ואין לו בגדים מספיקים. כתב היד עשוי להיות מוכר. תיארוך: כנראה 1150–1250.

טיוטת חשבון של הקודש מסביבות 1222–23. רישום של חשבונאות שבה נשתמרו בעיקר ההוצאות. מפורטות הוצאות שביצע השמש אבו אלטאהר, הן על עבודות בנייה והן על שמן עבור בית הכנסת. כמו כן מצוינות מספר הכנסות מדמי שכירות.

דו'ח רשמי (או פשוט מכתב). כנראה טיוטה. כתוב ב-4 עמודות על דיפוליו, עם שורות מחוקות ושוליים ממולאים. מוזכרים קונסטנטינופול והפקיה אבו טאלב. כל קטע פותח ב'וינהי' ומסתיים ב'אנהא אל-מַמְלוּכ ד'לכ'. דורש בדיקה.

רקטו: כתיבה לא מזוהה בכתב ערבי, אולי חשבונות או תרגול סופרות. ורסו: שבר משטר הודאה משפטי (אִקְרַאר), הכולל חוב. שמורות תחילות 9 שורות, ונראה שהטיוטה נזנחה לאחר מכן (או לפחות לא נחתמה). מזכיר את קהיר החדשה.

רקטו: עדות משפטית. מיקום: [בנהא] אל-עסל. תאריך: 1584 לשטרות = 1272/73 לספירה, תחת סמכותו של [דוד הראשון המיימוני]. אין דבר מתוכן הפרשה שנשתמר. ייתכן שהיה טיוטה או שנזנח לאחר השורה האחרונה כאן (ממזרח שמש).

קבלת מס, ככל הנראה. דחוסה וקשה לקריאה. מזכיר את [...] בן צאלח, הדאמן של הדיוואן.... נדרש בדיקה. בורסו תחילת מכתב או עצומה (ייתכן טיוטה, או ייתכן מסמך אמיתי שהשאר קרוע) 'ממלוך אל-חצ'רה אל-סאמיה אל-אג'ליה'.

טיוטה של מסמך משפטי שבו סת אלעז' בת ישעיהו בן יפת ממנה את 'אמת אלקאדר' סת אלמלאח טרפה כנציגתה בכל הנוגע לחלקה בבית שברובע אלמצאצה. פתקה קטנה ללא חתימות, אך שמות העדים מוזכרים בגוף הטקסט: כוכב ואבו אלמנא.

מסמך מדינה או ככל הנראה טיוטה של אחד. חלק אחד מסתיים בביטוי 'לקנצלריה (דיוואן אל-אינשאא).' ייתכן שיש mamlūk ו-ḥaḍra ו(בצד) wa-ʿalā ābāʾihi al-ṭāhirīn wa-abnāʾīhi al-akramīn. בצד הפנימי יש שירה/פיוט עברי.

כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ' תמוז 1376 סלאוקי = 1065 לספירה. החתן: פדייל ב. אפרים. הכלה: חסנה בת יוסף. לאחר מכן התגרשו ונישאו מחדש שנתיים מאוחר יותר. גב הדף ובתחתית צד הפנים: שיר או טיוטת מכתב בעברית

טיוטת מכתב רשמי או התכתבות, בכתב ערבי. השולח כותב לנמען 'אלאמיר אלראיס' שישאר נאמן בשירותו ובאינטימיות שלו גם אם אינו זוכה לקבלת פנים אישית. בראש המסמך בתי שירה ערבית וניסויי עט, גם בכתב יד של סופר חצר.

רקטו, ושולי הורסו (שימוש משני): מכתב או טיוטה בעברית וביהודית-ערבית הנוגעים לאבו נצר אל-דוסטרי (=אל-תוסטרי) (נ' 1049/50), משהו מ'המערב', [...]ק אב בית דין, ו'חברינו (אצ'חאבנא) הקראים'. טעון בחינה נוספת.

עצומה בכתב ערבי. פותחת בתקביל ושבחים. עוסקת באביה 'אבו זכרי אל-טביב'. ייתכן שנפטר ו'הותיר צוואה על אודות הנערה הזו'. הטקסט ממשיך לתוך השוליים השמאליים ב-90 מעלות. ייתכן שמדובר בטיוטה. דורש בדיקה נוספת.

צד אחורי (שימוש קודם): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. הנמען מכונה 'אחי'. בעיקר שמורות ברכות הפתיחה, ותוכן המכתב אבד, אם כי יש לבחון עוד את גוש הטקסט בראש הדף. נעשה שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי בצד השני.

פנים: פרוטוקול בית דין. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שני כ"ו חשוון 1403 סלאוקי (1091 לספירה), בסמכות הנשיא דוד ב. דניאל. מתאר הליך גירושין והסדר בין יקותיאל ב. משה ומונא בת שמואל ב. נחום. ככל הנראה טיוטה

צד א: טיוטה אוטוגרפית של הרמב'ם לשיר בן 3 שורות שחיבר ושילב בתחילת 'מורה נבוכים'. צד ב: האגרת הפותחת את 'מורה נבוכים' המיועלת ליוסף בן יהודה. בכתב-יד אחר (של שלמה בן שמואל בן סעדיה?). וכן הערות שונות.

פנים (שימוש משני): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (נפ' כ-1055 לסה'נ). בעברית (אולי עם יהודית-ערבית בתחתית). תאריך: בסביבות 1019-1029 לסה'נ. מופנה כנראה ל'קהל' ומזכיר 'בית דין קבוע'.

שלושה שורות מתוך טיוטה של עדות משפטית. בצדו השני של הדף מופיע קטע ממה שככל הנראה מהווה תיק אחר, שנכתב באותה יד (לדוגמה, ניתן להבחין בצירוף האותיות ב"ה בשורה הראשונה במסמך זה ובשורה הרביעית בצד השני).

טיוטה של הצהרה בבית דין בכתב ידי שלמה בן אליהו, בנושא עזבון הרופא המנוח איברהים בן מוח'תאר אבן אילייאס. הוא מוריש רכושו, כולל ספרים רפואיים, לבית הכנסת בדמוה. מוזכרים גם 'אל-ריייס נועמאן' ורופא נוסף.