מסמכים בערבית מגניזת קהיר — עמוד 15

מכתב קצר בכתב ערבי, מאת אבו אל-חסן, המתייחס לכתב ידו של אבו אל-חסן אל-[...]. הנמען מצוּוה לשלוח את הדינרים שנמצאים ב[...]. מעל זאת, חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. שימוש חוזר ברקטו לסליחות בעברית.

מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה מימי הביניים. ממשלוח לקרובי משפחה. ביטויים רבים של רחמים עצמיים: 'יא וחשתי... יא אהלי... הלכתי עם כמות המחשבות... ועזבתי את הסמטה והבית... ואני לבד רחוק הבית'. דרוש בדיקה נוספת.

קטע קטן עם כתב ערבי בכתב יד של סופר חצר עם מרווח רחב. ייתכן שמסמך ממלכתי. כמה מילים מהשורות: 'בימא תשרח מן חאלהם', 'ג'מאל אלדולה'. ENA 3695.4, ENA 3695.5, ו-ENA 3695.8 נראים דומים מאוד, אולי ממסמך מקורי אחד.

תחילת שטר הודאה (אקראר). בכתב ערבי. כתב יד יפה. ההודאה נעשית על ידי 'כל אחד מ' אבו מנצור בן אבו אל-רדא בן הלאל ואבו עלי שמואל בן מחאסן, ואולי שמות נוספים ביניהם או אחריהם. ההמשך חסר. שימש לטקסט ליטורגי עברי.

קבלת מס גולגולת עבור [...] בן הבת אללה [...] אל-חסן הבנקאי היהודי בפסטאט לשנת 541 לה'ג'רה. תאריך: 19 מוחרם 541 לה'ג'רה = 1 יולי 1146 לספירה. מספר רישומים בראש, כולל אחד המזכיר את דיוואן אל-עמל (משרד הכספים).

מכתב/ים בכתב ערבי. תאריך: לא ודאי, כנראה המאות ה-11 עד ה-13. הרקטו כולל את הביטוי 'ברגע הגעת מכתב זה' (פסאעת וצול האד'א אל-כתאב). הורסו נראה כתובת (תצל האד'הי אל-אחרוף אלא...), אם כי אסור שכתובת תפתח בבסמלה.

מסמך בערבית בורסו, אולי. מהתקופה הימי-ביניימית. תחילת ארבעה שורות נראית אך כתב-היד הסופרי קשה מאוד לפענוח. הערה: הטקסט נראה רק עם הגדרות הניגוד והבהירות בערכים המרביים בצופה התמונות של FGP. דורש בחינה נוספת.

מספר מילים ממכתב בכתב ערבי. כתב גדול, רווח רחב בין השורות. מזכיר מסמך ממלכתי אך התוכן השמור נראה מסחרי: "שלחתי אותו עם שניהם לצורך קנייה..." (אצ'חבתהמא אייאה בי-רסם שירא...). שימש מחדש לפיוט עברי בדף הקדמי.

מכתב הכנראה מאת מנשה בן יהושע, בצור, אל החבר אבו אל-פרג' שמעיה בן אל-פרג', בירושלים. בכתב ערבי. T-S NS 322.101–17 כולם שייכים לאותו תיק כמו גיל, פלשתינה, מס' 521–23. אצווה זו אינה ערוכה ואינה מוזכרת בספרות.

שבר מראש מסמך מדינה בכתב ערבי. כולל בסמלה, אולי שריד של תרג'מה בפינה העליונה השמאלית, ושתי שורות מהפתיחה. השורה השנייה כוללת ברכות סטנדרטיות לח'ליפה (אמיר אל-מומינין) ולאבותיו ובניו. שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

תחתית מסמך משפטי בכתב ערבי. אולי שטר מכר, שכן 'אל-מושתרי' ('הקונה') מוזכר בתחתית. מזכיר [...] ב. אברהים ב. עלאן. יש חתיכת קלף נוספת תפורה בתחתית (עם החוט המקורי עדיין במקום) עם לפחות עדות/חתימה נוספת של עד.

מסמך פיסקלי עם מספר חלקים. לאחד מהחלקים האמצעיים יש מספר הערות מנהלתיות מעליו, אחת מהן קוראת 'יֻת'בַּת בִּי-דִיוָאן אל-אִשְׁרַאף'. נדרש בדיקה. ורסו הוא טבלה של ספרות יווניות/קופטיות, שייתכן שקשורה ואולי לא.

תחתית מכתב בכתב ערבי. דהוי ופגום. מזכיר מישהו ש'עלה לפוסטאט'. ברכות לאנשים שונים כולל 'אל-ראיס אל-ג'ליל אל-כביר'. בשוליים אולי מדווח ש'יוחנא מועסק במצודה (קלעה) אצלנו' (לאן יוחנא מוסתח'דם פי אלקלעה עינדנא).

עמ' 3v: מסמך משפטי בכתב ערבי. עוסק בשני אמירים, [...] א-דין אחמד ונאצר א-דין מוחמד, כולל את הביטוי 'נצפין באל-סוויה', ומתייחס לתוצרת חקלאית (ע'לאת). נעשה בו שימוש חוזר על ידי הרמב'ם ליצירה ספרותית בצד השני.

שריד קטן ממכתב רשמי בערבית. נשתמרו חלקים מארבע שורות בלבד. ייתכן שמוזכר בו ברקה (אלא אם מדובר בצירוף כגון "ברקיהי"), כן נזכר "חציית" הארצות (ויקטע אלבלאד), והוראה לנמען להודיע להם "ששני התירוצים הם [...]."

קבלת מס, עם כמה מאפיינים פחות שגרתיים. שתי אישורים בחלק העליון מוזכרים דיוואן אל-אקטאעאת אל-מורתג'עה. סכום של 13 דינר מוזכר. נכתב על ידי יעקוב בן דאאוד. תיארוך: נראה ד'ו אל-קעדה 454 להג'רה, 1062/63 לספירה.

דו'ח רשמי (או פשוט מכתב). כנראה טיוטה. כתוב ב-4 עמודות על דיפוליו, עם שורות מחוקות ושוליים ממולאים. מוזכרים קונסטנטינופול והפקיה אבו טאלב. כל קטע פותח ב'וינהי' ומסתיים ב'אנהא אל-מַמְלוּכ ד'לכ'. דורש בדיקה.

חשבון ערבי מאוחר. מתוארך 11 ד׳ו אל-קעדה 1221 להגרה (ינואר 1807 לספירה). השורה השנייה בצד א' מזכירה את המילה אל-צייראפי. צד ב' כולל חישובי חשבונות בערבית-יהודית המתייחסים ל'הוצאות מן הסבון'. דורש עיון נוסף.

עצומה או דוח, כנראה. בכתב ערבי. שמורים קצות 6 שורות. מוזכרים: al-muslimīn... mutawallī al-balad... al-ghulām... ʿalā nafsihi l-ʿādila... lammā kānat hādha l-waqt... li-anfusikum wa-khāfa... wa-taḍarraʿa...

מכתב או צו המיועד ל-[...] קוטב אלדין. בכתב ערבי. תיארוך: אולי מאוחר, כנראה המאה ה-14 או מאוחר יותר. השולח מבקש שרופ של [...] סגול, עיסה של [...] ועיסה של לבנדר. בצד האחורי חשבונות מסוג כלשהו, גם בכתב ערבי.

רקטו: כתיבה לא מזוהה בכתב ערבי, אולי חשבונות או תרגול סופרות. ורסו: שבר משטר הודאה משפטי (אִקְרַאר), הכולל חוב. שמורות תחילות 9 שורות, ונראה שהטיוטה נזנחה לאחר מכן (או לפחות לא נחתמה). מזכיר את קהיר החדשה.

קבלה מסוג כלשהו עבור סית אל-אהל בת [...] אל-יהודייה עבור משהו (תשלום חכר?) עבור ה-1/4 דאר אל-מונתקל אליה מ(סית אל-אהל אחרת?) בת [...] בקצר אל-שמע בזוקאק אל-חראני, שעבאן 535 להיג'רה = מרץ/אפריל 1141 לספירה.

הכרת חוב של 10 דינרים שהתחייב [...] בן עלי, תושב 'מעון הכומר', לאבו אל-חסן בן אסד בן ישמאעיל היהודי. הסכום ייפרע ב-4 תשלומים חודשיים של 1/4 דינר. מתוארך: ר' ב' 519 לה'ה (1125 לסה'נ). בצד האחורי טקסט עברי.

צד ב וייתכן שחלק מהצד הקדמי (שימוש מקורי): מכתב מסחרי בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המחצית הראשונה של המאה ה-11. מוזכרים כמויות סחורות וכסף, דבר מה מסיציליה, וחייטות. ברכות לאחות השולח ולאמה ולאבו אל-עלאא.

גב הדף: קטע ממכתב בכתב ערבי. הזמנת פלפל, רטל מרוורן (בּרדקוּש), קדח אניס (אנִיסוּן), קדח כַּמּוֹן (כּראוִיָּה), ו'השאר' סוכר לבן, "כדי שאוכל לסחור בהם, לעבוד בסמוך לצ'ראבין, ובתקווה ביום ראשון אהיה אצלך".

חשבונות מסחריים בכתב ערבי. מוזכרות כמויות שונות של חבילות (עִדְל) של מירובלאן (אִהְלִילַג') וכיסי (צֻרָּה) תבלינים (סַקַט). כמו כן מוזכר 'אל-עַלָאמה אל-מַד'כּוּרה'. בגב הדף מופיעות רשומות ספרותיות עבריות.

רקטו: קבלה בעלת מראה רשמי עבור צבעי (אל-צבאג') על שכר חנותו. מתוארך: מוחרם 545 להיג'רה = אפריל/מאי 1150 לספירה. בגב קיים מסמך קודם (טבלת חשבונות?) בכתב ערבי. T-S NS 306.143 ו-T-S NS 306.144 קשורים זה לזה.

אולי עתירה בכתב ערבי. תיארוך: התקופה האיובית או הממלוכית? בראש: [...] מנצור(?) בן אבו אלטייב אלמוא תעלק בדיוואן אל-[...]. מוזכרות ברכות לנמען, ואחר כך מוסא מסוים, ולאחר מכן הטוחנים (אלטחאנין). דרוש בדיקה.

תכתובת רשמית בכתב ערבי. פתיחת המכתב עם עלאמה ('אל-חמד לילה כת'ירא?') בעט עבה. בתרג'מה: 'אחינו הקאאיד אבו מוחמד [...] בן יוסף.' אחרי התרג'מה: בסמלה ותחילת התכתובת. בגב: טקסט ליטורגי או מקראי (פרשת שקלים?).

קבלה עבור מס הגולגולת (ג'יזיה) עבור היהודי בו ל-עלאא ב. בו ל-פצ'ל אל-קזאז (סוחר המשי) בפוסטאט. מתוארכת: 52[.] לה' = 1126-35 לספירה. אותו אדם: T-S AS 182.90, T-S AS 182.186, T-S Ar.35.170, ו-T-S Ar.35.204.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. אולי צו שניתן בתגובה לעצומה. ריווח רחב בין השורות. מזכיר מסגד ב-al-aʿmāl al-gharbiyya (מחוזות אל-גרביה) המפורסם במילוי משאלות. נעשה שימוש חוזר בשני הצדדים לטקסט עברי (בכמה כתבי יד).

קבלת מס, ככל הנראה. דחוסה וקשה לקריאה. מזכיר את [...] בן צאלח, הדאמן של הדיוואן.... נדרש בדיקה. בורסו תחילת מכתב או עצומה (ייתכן טיוטה, או ייתכן מסמך אמיתי שהשאר קרוע) 'ממלוך אל-חצ'רה אל-סאמיה אל-אג'ליה'.

שבר ממסמך/מסמכים ממלכתיים. יש כתב יד אחד ברקטו ושני כתבי יד שונים (מסמכים שונים) בורסו. רקטו מזכיר 'הד'יהי אל-רֻקְעַה'. ורסו מזכיר דיוואן. רקטו מסתיים בתפילות ל'מולאנא' וורסו מסתיים בצלואלה הרגילה למוחמד.

דף 14 רקטו: חלקה התחתון של עצומה בכתב ערבי: '...לעבדך בני פד'אאיל, ואנא מבקש שתחון אותי בחסד גדול זה, והשכר והתמורה יהיו מאת האל יתעלה. אל תאחר, כי אני מצפה לישועה מאת האל ומאיתך. אני מאחל לך שלום מרובה'.

קטע מן החלק העליון של דו"ח רשמי או עצומה, המזכיר את מחסני בתי הזיקוק לסוכר: "...צלואת אללה עלא מאלכה ויונהי אן... פי ח'זאאן אלמטאבך' אלמבארכה... אלמבארכה אלסעידה...". בצדו האחורי של הקטע מופיע פיוט עברי.

עצומה. קטע קטן. מכיל נוסחת תקביל (ולא הרבה מעבר לכך). נוסחת הפתיחה שלאחר התקביל דומה לפתיחות עצומות מתקופת הח'ליפה הפאטמי אל-אאמר. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט בערבית יהודית (פרוגנוסטיקות או פירושי חלומות?).

קטע קטן של מכתב בכתב ערבי. כתוב באותיות גדולות בכתב קנצלריה. השולח יהודי שכן הוא נשבע בתורה (בחק אלתוראה). בצד האחורי שברי שתי שורות בערבית בכתב שונה (... מן אלוולאיה... [...] בן אלחסן בן אחמד אל-[...]).

מסמך מדינה או ככל הנראה טיוטה של אחד. חלק אחד מסתיים בביטוי 'לקנצלריה (דיוואן אל-אינשאא).' ייתכן שיש mamlūk ו-ḥaḍra ו(בצד) wa-ʿalā ābāʾihi al-ṭāhirīn wa-abnāʾīhi al-akramīn. בצד הפנימי יש שירה/פיוט עברי.

מכתב לאבו אל-פדל. בכתב ערבי. שם השולח עשוי להופיע בפינה עליונה שמאלית. השולח מזכיר את פגישתו עם מישהו (אבו אל-[...]), ואחר כך מזכיר את אבו סלימאן ואת אבו אל-מנא. לא ברור כמה מהסיפור שלאחר מכן ניתן לשחזר.

מכתב מסחרי. השולח נמצא באסיוט או בקרבתה ומזכיר סחורות הנדרשות שם. מוזכרת המתנה לשיירה. טעון בחינה נוספת. הצטרפות ל-T-S AS 176.55 אינה ודאית אך סבירה מאוד. אם נכון, המכתב מופנה לאבו אל-פרג' כלשהו בפוסטאט.

כותרת של יצירה ספרותית בכתב ערבי: אגרת עיסא בן עלי המתרופא בתשובה לאגרת עיסא בן אל-חסן המתרופא (رسالة عيسى ابن علي المتطبب جوابا على رسالة عيسى ابن الحسن المتطبب). ישנו גם פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הסופר עשה שימוש בספרות קופטיות-זימאם. שם המדף הסמוך ENA 3256.16v נעשה בו שימוש חוזר לאותו פיוט מנוקד ויתכן ששני הטקסטים הערביים קשורים אך אינם מצטרפים ישירות.

חישובים מתמטיים נרחבים בספרות הינדו-ערביות וערביות, חלקם עשויים להיות חשבונות ספציפיים. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. ישנן גם מספר שורות של ערבית ועברית/יהודית-ערבית מקוצרת. דורש בחינה נוספת.

מכתב או עתירה. בכתב ערבי. הכתיבה רק בצד שמאל של הדף. יש טרג'מה עם שם השולח (בו אל-פדל), בסמלה, והטקסט הראשי פגום מאוד. הנמען מכונה 'אל-חדרה אל-סאמיה אל-אג'ליה'. ייתכן שמוזכרים 30 דינרים שנשלחו עם הנושא.

מסמך ממלכתי פאטמי עם עלאמה. גושי טקסט רבים, כתבי יד רבים. שורה אחת מוזכרת האימאם אל-מוסתנצר ביללה (הח'ליפה). גוש טקסט אחר מוזכר הבה בן ישראל ותאריך ד'ו אל-חג'ה 430 להג'רה, 1039 לספירה. דורש בדיקה נוספת.

רקטו: מכתב המלצה בכתב ערבי. אבּוּ יוסף מנג'א מבקש מהנמען באלכסנדריה לסייע למגיש המכתב, אבּוּ ל-פרג' החכם. (צירוף מאת OZ ומידע מאת OZ ו-NV.) נעשה שימוש חוזר ליצירה עברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.

דו"ח (התכתבות רשמית של המדינה). שמורות 6 שורות מהחלק האמצעי. מתייחס לקבלות פנים אצל הח'ליף, האמיר וג'יה אל-דוולה, ולמישהו הנוסע מרמלה לדמשק דרך בניאס ו(לאחר מכן?) לצידון. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לפיוט.

רשימה בכתב ערבי בסגנון פורמלי. שורה אחת כוללת את השם בו אל-מעאלי, והשאר הם חודשים (אל-מוחרם, צפר, רביע הראשון, רביע השני). ברקטו משפט בערבית-יהודית ('מכתבי אליך הו מנצור...') ובורסו פיוט בעברית בכתב גס.

מסמך רשמי מסוג כלשהו. אולי בכותרת 'מח'זומה'. מעל זה יש 'עלאמה' (אלחמד ל-ל-ה ראב אלעאלמין). מתייחס להמרת כסף (צרף) ואולי לאוצר (אלד'ח'ירה אלשריפה), ולפחות פעמיים ל-'הטוחנים' (אלטחאנין). דרוש בדיקה נוספת.

טיוטת מכתב רשמי או התכתבות, בכתב ערבי. השולח כותב לנמען 'אלאמיר אלראיס' שישאר נאמן בשירותו ובאינטימיות שלו גם אם אינו זוכה לקבלת פנים אישית. בראש המסמך בתי שירה ערבית וניסויי עט, גם בכתב יד של סופר חצר.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. ככל הנראה חלק מדיווח או התכתבות רשמית. קורא בחלקו: 'כפי שזקני הבדואים יודעים...' (ka-mā ʿarafa shuyūkh al-ʿarab...). יש גם כתב ערבי בשוליים אך זה ככל הנראה משימוש חוזר מאוחר יותר.

שבר מכתב בכתב ערבי. מזכיר נחלה (דַיְעַה); סכום של 300 ומשהו; תלונה על חוסר מכתבים (לא סירת לא כתאב ולא ג'ואב); ביטוי דאגה (תשוּש בקא ח'אטרי עליכ); ברכות סיום. נוצל מחדש לחשבונות בורסו. נדרש בדיקה נוספת.

ורסו: שבר ממכתב בכתב ערבי. 7 שורות שמורות. השולח מדווח שהתנאים נוראיים במיקומו; מדווח על מחיר החיטה והלחם; מתפלל לגאולה מאלוהים; מזכיר את כוונתו להיכנס לאלכסנדריה; מתחיל לספק עדכון על מצבו של אבו ג'אלב.

מכתב בכתב ערבי. החלק השמור מכיל בעיקר ברכות ומזכיר שמות כגון מוחמד בן יחיא, עבד אל-לטיף אל-האדי, נור אל-דין, קוטב אל-דין והפקיה סעד אל-דין. הגב מכיל קריאות והערה שהמכתב נכתב ב-3 לשוואל. דרוש עיון נוסף.

מסמכים בכתב ערבי קשה לקריאה, אולי תורכי-עות'מאני. הקטע הימני נושא חותמת דיו: 'קאים פי...303', שאולי מציין 1303 להיג'רה (1884/85 לספירה). ייתכן שנרשם כ-[1]208 להיג'רה (1793/94 לספירה). דורש בדיקה נוספת.

עצומה בכתב ערבי. פותחת בתקביל ושבחים. עוסקת באביה 'אבו זכרי אל-טביב'. ייתכן שנפטר ו'הותיר צוואה על אודות הנערה הזו'. הטקסט ממשיך לתוך השוליים השמאליים ב-90 מעלות. ייתכן שמדובר בטיוטה. דורש בדיקה נוספת.

מכתב רשמי או עצומה בכתב ערבי. שמורות כחמש שורות ועוד טקסט בשוליים. ניקוד ותנועות רבים יותר מהרגיל. קטעים: اتصل به ان . . . خدمته السامية قد . . . בדף האחורי מופיע כתב עברי בתמונת ראי. דרוש בדיקה נוספת.

צד אחורי (שימוש קודם): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. הנמען מכונה 'אחי'. בעיקר שמורות ברכות הפתיחה, ותוכן המכתב אבד, אם כי יש לבחון עוד את גוש הטקסט בראש הדף. נעשה שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי בצד השני.

תחילת מג'לס אסמאעילי אזוטרי, בכתב ערבי. דרוש זיהוי. צד קדמי: שלוש שורות בכתב כופי פרחוני מעוטר, עשוי להיות שער הכותרת של המג'לס אבל זו ניחוש. 'מג'לס' ניתן לקרוא בשורה 2. שני בתי שיר בתחתית. דרוש בדיקה.

מסמך קטעי, עם ריווח שורות ענקי, כנראה מסמך ממלכתי, מאוחר. המילה הקריאה היחידה היא 'ארדב', המתייחסת למידת דגן. המילה הקודמת עשויה להיות חיטה '[קמ]ח'. נעשה בו שימוש חוזר לכתב עברי בצד האחורי. דרוש בדיקה.

צד פנימי: מכתב/דוח/עצומה בכתב ערבי, בכתב לשכה. קטע (פינה שמאלית עליונה). לאחר הברכות, ביטויים קריאים כוללים '...אליך מן אלנאס מן אלמטאלבה אלד'י טלבוא...', ואז מוזכר מישהו בשם [...] בן עזאף. דרוש בדיקה.

מסמך משפטי. בכתב ערבי. מקומט ודהוי. מוזכרים ייפוי כוח (ויכאלה/וכאלה), מישהו שחתם על משהו (סטר עלא), 'מן אלטרף', המספר 24, ובית המוזכר (אלדאר אלמד'כור). נעשה בו שימוש חוזר בצד האחורי לעותק תחילת בראשית.

עצומה או דיווח. בכתב ערבי. דהוי למדי. קצות 5 שורות שמורים. מוזכר שעאמל מסוים מוכשר יותר ממישהו אחר (אקדר מנהו) ואחר כך מוזכר 'הצו הנשגב' (אלאמר אלעאלי). נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי בצד האחורי.

רקטו: פתק בכתב ערבי, אולי עצומה זעירה או דוח ('יֻנְהי', ש' 2). מזכיר ג'הבד' (סוף ש' 3). נדרש בדיקה נוספת. בשוליים, בכתב יד שונה, מזכיר '23 דרהם'. ורסו: קבלת מס, אולי עבור מס גולגולת של איברהים בן שאכר.

קבלת מס. הפריסה היא של קבלות הג'זיה (מס גולגולת) הרגילות, אולם זו עבור תשלום חכר (שכר קרקע) של קבוצת אנשים (אל-מוג'ב עליהם) בפוסטאט. התשלום נראה רק 1/2 דינאר לשנה שלמה (572 להיג'רה?). טעון בחינה נוספת.

שבר מדו"ח רשמי; שמורים קצות 4 שורות. מזכיר עיר (בי-ל-מדינה) ומסלולי נסיעה (אן אלמוד'ע אלד'י סלכ... מסלוכה אלמגרבי(?)) ואולי 'אחד מחופרי המחוזות הסמוכים' (אחד חופראא אל-נוואחי אל-מוג'אוירה). טעון בחינה.

ורסו (שימוש מקורי): מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, אולי התכתבות רשמית או משפטית. שמורים ראשי 7 שורות. מזכיר מונחים חקלאיים (אל-שג'רה, אל-אראדי, אל-מוזארע). רקטו (שימוש משני): לחשים קסם בארמית וביהודית-ערבית.

פנים: שבר של מכתב בכתב ערבי אלגנטי. קצות ארבע שורות שרדו: وحرس... مهجته... واقرن بالتوفيق حركاته انه سميع... تضاعف شوقي لخدمته... مشاهدته والانس بقربه. בורסו ישנן טיוטות של ביטויים ממכתב בערבית-יהודית.

רקטו: שטר הודאה (אִקְרַאר) בכתב ערבי. המוקיר הוא עלי בן עבד אל-רחמן. דורש בדיקה. ורסו: פתק בלתי רשמי (עצומה?) בכתב ערבי המופנה ל'שייח אל-ריס אל-מווּפַּק'. השולח אומר שהוא ממתין לנמען בבית. דורש בדיקה.

מכתב/דוח רשמי. סופי 6 שורות שמורות. קשה לזהות את תוכן הטקסט. נעשה בו שימוש חוזר בצד השני לפיוט עברי. ככל הנראה מצטרף ל-T-S NS 209.25 ועשוי להיות קשור לאשכול T-S H11.90 + T-S NS 274.22 + T-S NS 114.79.

שבר של עצומה. שמורים חלקים של 8 שורות, עם גדלי טקסט שונים ורווחים גדולים המחלקים לכאורה בין קטעים. מוזכרים 'היהודים', ויתר הטקסט מכיל שבחים והכנעה מצד ה'ממלוק' ל'סיידנא'. שימש מחדש לפיוט עברי בגב הדף.

גב: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי בשתי כתבי יד שונות, מאוחר. הראשון נראה טקסט ספרותי המזכיר מוות. השני מזכיר נישואין בסוף החודש. פנים: בעיקר תרגילי כתיבה ('יעקוב' ו'עות'מאן'), וסמלים גיאומנטיים. דרוש בדיקה.

קבלת תשלום או קבלת מס, בכתב ערבי. יש סימן רישום 'אלחמד לאללה ובה אסתעין'. שם המשלם אינו קריא בשל הכתם השחור במרכז הדף אך 'אלידהודי' אחריו קריא. כמה עקבות של ספרות קופטיות וסמלים גם קריאים. דרוש בדיקה.

גב: חלק עליון של מכתב בכתב ערבי. מופנה לאבו זכרי. מזכיר אברהים אל-ח'נדקי(?): '...אדוני השייח' הנכבד אבו זכרי... הגיע אליו אברהים אל-ח'נדקי וביקש ממני זאת ושלחתי... שלושה דרהמים...'. נדרשת בדיקה נוספת.

צד שני (שימוש מקורי): תחתית מכתב רשמי בערבית, ייתכן שעצומה ('...וְלַהָא חֲרַסַ אַלְלָּה עִזַּהָא רַאְיֻהָא אַלְ-מֻוַפַּק אַלְ-כָּאשִׁפָה אִן שָׁא אַלְלָּה'). מסתיים בחַמְדַּלָה, צַלְוַלָה, חַסְבַּלָה.

ורסו (שימוש מקורי): שבר מעצומה בכתב ערבי. המגיש מתלונן שה-ين (= עצי התאנה? הקש?) הועברו ממקום למקום. הנמען מתבקש ליידע גורם עליון (המועצה המלכותית?) שהם שייכים למגיש (לל-ח'אדם) ושאי אפשר פשוט להעבירם.

צו תשלום בכתב ערבי. השופט (אל-דייאן) מתבקש לשלם 4 דינרים לנושא בו אל-עִזּ. מתוארך יום שני ה-20 בשעבאן. בורסו יש הערות/חשבונות נוספים. ראה T-S AS 179.212 (PGPID 36725) וצווי התשלום הקשורים המפורטים שם.

ורסו: תחתית אקראר, מתוארכת לשנת 457 או 459 להג'רה בשורה הראשונה של הורסו (1064/65 או 1066/67 לספה'נ). עד הוא היבת'אללה ב' אל-חוסין ב' אחמד. הרקטו נעשה בו שימוש חוזר לתרגיל אלף-בית עברי עם ניקוד טיברי.

רקטו: שבר של דוח מדינה פאטימי. מזכיר: 'השחורים (אל-סודאן) ואלה המלווים אותם מהנוודים (אל-ג'וואלה) והקהילה (אל-ג'מאעה)... הדרך לשחיתות בארצות הסולטאן... העבד דיווח על סיבת סבלנותו לגבי מה שהם עושים...'

שטר הודאה (אקראר). בכתב ערבי. שבר (החלק התחתון בלבד). השם עַלּוּן בן יחיא אל-ישראאילי אל-[...] מופיע בשורה האחרונה של הגוף. אחת מעדויות העדים היא של עבדאללה בן עבד אל-רחמאן בן עאצם. דרוש בדיקה נוספת.

שבר ממסמך פיסקאלי המתייחס לתקציב השנתי של דיואן אל-אבואב (המכונה גם דיואן אל-ח'ראג'י ואל-הלאלי) 'من مال ضمان ديوان الابواب'. השווה ENA NS 71.22. תאריך: 523 להיג'רה (יתכן שהוא גם ח'ראג'י). דרוש בדיקה.

מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. ייתכן שהוא משפטי או רשמי. חַמְדַּלָה וצַלְוַלָה בשורה השנייה מהסוף. הוא נקרע ושימש מחדש לסוג אחר של מסמך בצד השני, מוכתר בגליף ועם חתימה מפורטת או עֲלָאמָה באמצע. דרוש בדיקה.

צד שני (שימוש מקורי): שטר מכירה בכתב ערבי. תאריך: 495 לה' = 1101/02 לספירה. צד ראשון (שימושים חוזרים): מסמכים או טיוטות בכתב ערבי. אחד הוא פתק המופנה לקאד'י סַנָּא אַלְ-מֻלְכּ המציין שהוראותיו בוצעו.

קבלת מס גולגולת של מוסא בן פֻתוּח', באלכסנדריה (בית'גר אל-אס[כנדריה?]). אשכול זהה: T-S AS 178.69 (PGPID 36898), T-S AS 180.22 (PGPID 37373), T-S AS 182.312 (PGPID 38982), T-S NS 327.43 (PGPID 25835).

רקטו: רשימת פריטים וכמויות, כגון כרכום, אטראף טיב, אשלגן (אושנאן). ורסו: צו תשלום. מחפוז מתבקש לשלם 7 ממשהו (דרהם?) לנושא. המספר חוזר בעברית בפינה עליונה ימנית. מתוארך: 2 ד'ו אל-קעדה (שנה לא מצוינת).

טקסט ספרותי בכתב ערבי יפהפה. עוסק כנראה בבן מלך הודו המספר חלום לחכם שבו ראה אישה רוכבת סוס מוקפת בפמליה של עבדות. החכם הולך למלך ואומר לו שהנסיך חייב לנסוע לסין (בלד אל-צין) כדי לבדוק אם חזונו התגשם

קטע ממכתב בכתב ערבי (חתיכה ימנית עליונה). הנמען מתבקש 'לשחרר' את הדינאר ולרכוש בד מקטע עבור השולח. 'עם מה שנשאר מהדינאר...' (הטקסט נחתך כאן). בצד הפנימי ייתכן שחלק מכתובת. גם פתקאות עבריות בצד הפנימי

שני מכתבים (או טיוטות) בכתב ערבי. אותו כתב יד בכל צד. פנים הדף: ממוען לאבו אל-רביע, מבקשו לשלוח 100 דרהם נוקרא עם הנושא ללא דיחוי. גב הדף: ממוען לאבו אל-ריד'א. הנמען מתבקש לפגוש עם הקאדי צפי אל-דין.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. שמורות תחילות של 7 שורות. מזכיר ספינה, ככל הנראה עגינת ספינה (מֻרְסָא), וככל הנראה מתוארך לשנת 406 ה'. דורש בחינה נוספת. שימש מחדש לפיוט עברי/סליחות בדף הקדמי (פזמון: חוס...).

קטע משטר מכירת נכס, כנראה. מתוארך: רמדאן 421 להיג'רה = ספטמבר 1030 לספירה. נוצל מחדש לטקסט עברי (שולי תחתית וורסו), אולי כולל חלק מרשימת ספרים (מוג'לד'...). יש גם טביעת דיו ממקטע אחר לא קשור בוורסו.

חשבונות בכתב ערבי, עם פרטים מעניינים, למשל, מזכיר חבר ואולי מאכלים כגון מלוחייה וזירבאג' (סוג של תבשיל) (שבע שורות מהתחתית). מעל: שתי בקבוקיות של מי ורדים (קארורתין מארד). כמויות הכסף בעיקר בדרהמים.

שבר של מסמך מדינה בכתב ערבי. חלקים משתי שורות שרדו: '...ויוטלק מא יג'ב לבקיית(?) שהור... מן מאל...'. שומש מחדש ליצירה רבנית או ליטורגית, המזכירה שמות רבים של אלוהים, חסדו ושבחו. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רקטו: כתובות בעלות מראה רשמי בכתב ערבי. מזכיר 11 דינרים, משהו הקשור לממשלה (אל-[...] אל-מחרוסה), השנה 610 (=1213/14 לסה'נ) או 620 להיג'רה (= 1223/24 לסה'נ), וכמויות אחרות בליברות. דרושה בדיקה נוספת.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. כנראה דף מטקסט היסטורי גדול יותר הנוגע לקרב הגמל. מזכיר 'אמיר אל-מומינין' שהוא אולי כינוי ל'עלי בן אבי טאלב. מוזכרת גם האיסור על לחימה בנשים, שיכולה להתייחס לאשת הנביא עאישה.

שני ביפוליו המכילים טקסטים עבריים שונים, רישום של בעל חיים מרובע-רגליים ושני עמודים של טקסט ערבי בכתב יד ראשוני, לכאורה קטעים או טיוטות של מכתב. לחלופין ייתכן שמדובר בשירה על נושא הפרידה בין אב לבנו

מסמך ממלכתי, קטעי, בכתב ערבי. מוזכרים 20,000 ארדב חיטה. קריאה זמנית של השורה הראשונה עשויה להיות 'אלמלך מועז' אלדולה'. אם הקריאה נכונה, ניתן לתארך את המסמך לתקופת הח'ליפה הפאטמי אלאאמר. דרוש בדיקה.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. ייתכן שהוא כתב מינוי אך יכול להיות שבר של עצומה (...וְתַדְבִּיר אֻמוּרִיהָ...). בצד השני יש שורה אחת בכתב ערבי גדול מאוד עם המילה 'אל-דַּוָואִין' (רשיון לעצומה שבצד הראשון?).

שבר ממסמך ממלכתי. בראש: 'אלא אל-דיוואן לית'ג'ר(?)...' מתחת: 'עמל... אצ'אפתה אלא ד'לך ואל-מסתח'רג'... אל-באקי(?) עלא כמאלה ותמאמה....' נוצל מחדש ברקטו לטקסט ספרותי או ליטורגי עברי. נדרש בדיקה נוספת.

כתובות רשמיות בכתב ערבי. שמורים ראשי 5 שורות. מזכיר את המונח 'אסתיח'ראג''. בשוליים יש תרגילי עט ו/או הסכמות, אחת מהן מתייחסת ל'אל-חד'רה אל-עאליה אל-שיח'יה'. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לתפילות עבריות.

רקטו: חשבונות בכתב ערבי. ורסו: רשימת חומרי מרפא ומינרלים הכוללת ארסן (זִרְנִיכּ), מיץ ברברית, טוטיה צינורית (מְרָאזִיבִּי), ענבר אפור, סַרְקוֹקוֹלָּה (עַנְזָרוּת) וחַגַ'ר אַרְמַנִי (לאפיס לזולי?).