רשימות וחשבונות מגניזת קהיר — עמוד 9

חשבונות בערבית-יהודית. ייתכן שכתב-היד מזוהה. סביר שמדובר בצירוף עם מסמך נוסף. נזכרים בו אנשים כגון יעקוב בן נחום, וכן סחורות כמו פנינים, אלמוגים ואבני קרנליאן (עקיק). מוזכר גם "הפנקס הגדול" (אלדפתר אלכביר) בכתב ערבי. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

דפים כפולים קטנים. בכל צד עמוד בערבית ועמוד ביהודית-ערבית. היהודית-ערבית היא חשבון או רשימה, כולל: מקלות להנחת כחל (מראוויד); פלדה; ח'יוט (מיתרים מוזהבים לראש?) גדולים וקטנים; וח'יזאן (קופסאות?) 'לילדים'. הטקסט הערבי מכיל 'ג'עלת בח'טי' ('רשמתי בכתב ידי').

מסמך בכתב ערבי. כנראה מתאר את מיקומי נכסים שונים. מספר שמות מופיעים ברשימה: תקי אל-דין. . . [...] אל-נצראני מֻסְתַוְקִד אל-חַמָּאם ('מדליק האמבטיה'). . . צאפי. . . אל-ראייס נַג'א. . . אחמד אל-קַשָּׁאש ב. עבד אל-מלכ. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית.

ורסו: כנראה רשימת צדקה ביהודית-ערבית וערבית. כולל שמות נותנים אפשריים: עזיז, רשיד, אבו סעד, בית עביד, מוסה, אבו עלי, בית ברכת, נצראללה, אברהים הכהן, שמואל אל-מוהד'ד'ב, אל-ראיס אבו מנצור, אבן הדיין, אל-ריצ'א, אבו יצחק, אבו אל-טאהר, אבו אל-מג'ד אבן אל[...].

שטר מטען ארוך במיוחד שנשלח מפוסטאט אל אלמהדיה, ובו פירוט סחורותיהם של לפחות שמונה סוחרים. בתחתית המסמך מופיע, בכתב ערבי, המשפט: "וחסבי אללה ועליה תוכלת" (=ודי לי באל ועליו בטחתי). המידע מבוסס על Mediterranean Society של גויטיין וכן על כרטיסיות המחקר שלו.

רשימה גנאלוגית. בערבית-יהודית. אבו עלי נפטר והשאיר שלושה ילדים: מוסא, אבו סעד, וסִתּ אל-כֻּל. אבו סעד נפטר והשאיר בן אחד: יחיא. מוסא עודנו בחיים ויש לו שלושה ילדים: אבו עלי, יוסף, וצדקה. סִתּ אל-כֻּל אף היא עודנה בחיים ויש לה שתי בנות: סִתּ אל-ניעם ונסב.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי. כל עמודה פותחת בתאריך. כל רשומה מופיעה במסגרת ופותחת בשם. לדוגמה: צַדַקָה, בַּרַכָּאת, עַבְּד אל-עַזִיז, אִבְּרָאהִים, קָאסִם, אבּו אל-מֻפַּצַ'ל, אבּו אל-בַּקָּאא, אבּו אל-ח'יר בן יַחְיָא, אבּו אל-מַעָאלִי, הִינְד, אבּו טָאהִר.

רשימה (ת'בת) של שמות הזקנים, שנכתבה הפוך בצדה האחורי של רשימת משלמי מס גולגולת חלקיים (ראו שמורה נלווית). הכותרת מחוקה כמעט לחלוטין, אך המילה 'ג'רידה' (אף היא במשמעות רשימה או מרשם), שמופיעה לרוב ברשימות של עניים, נראית בבירור בשורה השנייה. לפי גויטיין.

טיוטה של אילן יוחסין של נשיאי הקראים. כנראה מאמצע המאה ה-11. רשימת היוחסין של יחזקיהו בן שלמה, אחד ממנהיגי הקראים במאה ה-11. מוזכרים בה יחזקיהו ראש הגולה בן דוד ושלמה בן יאשיהו, סבו של רב דניאל בן עזריה. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מסמך 70).

חשבונות בערבית יהודית ובעברית. כתב יד ספרדי. תיארוך: התאריך מופיע פעם אחת בצד הרקטו ופעם נוספת בצד הוורסו. ייתכן שמדובר ביום רביעי, ו' בכסלו ה'תנ"ה (התנ׳׳ה), אך קריאת ספרת העשרות אינה ודאית. מוזכרים שמות כגון סולימאן, רחמים, יונה, יעקב, וגבאי בשם ראובן.

חשבונות בעברית ובערבית-יהודית. מאוחר. צד אחד: 'מה שקיבלתי מיעקב בן חליפה', ואז סכומים בסולטאנים, גדידים, קורון, ואיברהימים. מבין סוגי המטבעות השונים המפורטים, ההתייחסות ל'איברהימים' עוזרת לתארך את הקטע כלאחר 1520 לספירה. הצד האחר: 'מה ששילמתי לר' משה.'

חשבון בערבית יהודית (מחסבא מברכא) עבור רשיד/רוזטה (עאן ראשיד אל-מחרוסה) לתקופה ד'ו אל-קעדה 946 - שוואל 947 לפי הספירה המוסלמית = 1541/42 לספירה. מכיל רשומות מסודרות היטב ומפורטות המציינות הוצאות מסוגים שונים כולל 'האוצר' (בית אל-מאל). דורש בדיקה נוספת.

חשבונות בערבית-יהודית. מתוארכים במספר מקומות לפי הלוח המוסלמי, ככל הנראה לשנת 968 להג'רה (חסץ), אך סימון אלפאנומרי זה הפוך ביחס לשימוש בן-זמננו אחר, שבו האות ץ מייצגת 900 (ראו למשל מסמך אחר שבו ץ=900). המוצר "יין" (נביד) מוזכר לפחות פעמיים בצד ה-verso.

רשימות גנאלוגיות של משפחות סוחרים ידועות. התיארוך: סוף המאה ה-12 או ראשית המאה ה-13. קיימת חפיפה חלקית עם מסמכים נוספים: לגבי משפחת אבן נֻפַיע — חפיפה עם רשימה אחרת, ולגבי משפחת אבן ע'ֻלַיב — חפיפה עם מסמך אחר. (המידע מבוסס בחלקו על כרטיסיית גויטיין.)

חשבונות של שוחט. גויטיין מתארך את המסמך ל-1179 או 1183 לסה"נ. הדף נוצל מאוחר יותר בשנית לכתיבת פיוטים. מידע נוסף ניתן למצוא בכרטיסיות של גויטיין על שמורה זו ועל קטע נוסף קשור. כתב היד הוא של ידותון הלוי, והקטעים הללו מכילים גם פיוטים שלו לצד החשבונות.

חשבונות מהתקופה העות'מאנית, חתומים על ידי הפקיד הממלכתי מחמוד כאשף נאז'יר קסם אלאנו...(?). המסמך מראשיתו נראה כחישוב מפורט ולקראת הסוף הכרה בתשלום, או חוב של 822 קורוש ו-30 כסף. חתום וחתמה על ידי מחמוד כאשף 'נאז'יר קסם אל-(...)'. דרוש בדיקה טיפולוגית.

חשבונות פרטיים. תיארוך: המאה ה-11 עד ה-13. חלק מהרישומים עוסקים במשקלם של פריטים שונים. המונח "וזן" מופיע שוב ושוב מתחת לסרט ההדבקה הארכיוני שהונח לאורך השוליים הימניים של צד הרקטו. נזכרים בו אנשים כגון אבן עטייה, אלשריף ואבן ע'זאל. דרושה בחינה נוספת.

צד פנימי: ראשית הלכות יסודי התורה של הרמב'ם עם חלוקות הנושאים המסומנות באותיות עבריות בכתב גדול יותר. גב: חשבון מקלייוב המזכיר מזון מבושל ב-2.5 דרהם ושתייה (או ליתר דיוק סוכר) ב-1 דרהם. בשוליים של שני הצדדים יש פתקאות, בעיקר אותיות בודדות בגדלים שונים

תפילה ציבורית לכבודו של משה הכהן, נציג הסוחרים (וכיל אלתג'אר), הכוללת תפילה לעילוי נשמת אבותיו וקרובי משפחתו האחרים שנפטרו, ולצדה דברי שבח על נדיבותו ותרומותיו הנדיבות לעניים, לתלמידי חכמים, לבתי כנסת ולבתי מדרש. לרשימת מסמכים קשורים, ראו PGPID 2200.

דף מפנקס המכיל טיוטות או חשבונות. פסקה אחת מזכירה אבו מעאלי שקיבל 7 (דרהמים?) בשם החזן ו-10 בשם אבו אל-ברכאת אבן אל-אסכאף; פסקה שנייה קובעת 'כל הגרד לאבן אל-לחם'. הצד האחורי מזכיר תשלומים שנעשו על ידי 'אבינו'. מוזכרים גם כמויות סחורות, דינרים ותמרים.

דיפוליו מפנקס חשבונות. בכתב ערבי. תאריך: 1286 להיג'רה (1869/70 לספירה). חשבונות שונים וכותרות קצרות כולל שמות ומספרים. רקטו מכיל שני חותמות עגולות עות'מאניות. הדפים ממוספרים 18 ו-19 (במספרים ערביים מערביים), מה שמרמז שהיוו חלק מחוברת חשבונות של פקיד.

חשבונות ביהודית-ערבית עם מנחם מזרחי בכותרת. מתוארך ג' סיון [55]94 = 1834 לספירה. הרשומות מזכירות: אפרים חקים, רחמים לוי, נסים נאג'ר (אולי שיבוש של נג'אר), ברוך עפיף, יצחק ברכה, מוסא פארון, תדרוס/תיאודורוס אל-ביתה (רקטו), יוסף אלישע, חיים טאבר (ורסו).

רשימת שמות ברקטו ובוורסו עם סכומים מספריים הכתובים בספרות יווניות/קופטיות, ייתכן שמדובר ברשימה קהילתית. על פי הפליאוגרפיה, הרשימה משוערת למאה ה-15 או ה-16. בין השמות הנזכרים: יצחק בן סדיד, יוסף בן יעקב, שמואל צבי, ורבים אחרים. המסמך דורש בחינה נוספת.

צד פנימי (שימוש מקורי): רשימת שמות עם מספרים, כגון מנצור אבן אל-זעים; אבו עבדאללה; [...] בן עבד אל-מוחסין; פתוח אל-חאג'; מנצור מכרו של יחיא אח עבדאללה [...]; אבו אל-ריד'א בן [...]; אברהים [...]. גב: הנייר נקרע ונראה שנעשה בו שימוש חוזר לקבלה או הזמנה

רשימת הוצאות הובלה של נהראי בן נסים, סביב שנת 1045. כוללת פירוט של סוגי תשלום שונים עבור הובלת סחורות מפוסטאט לאלכסנדריה וטעינתן על האוניות. כמה מהאוניות המוזכרות מוכרות מתוך חשבונותיו של אבן עוכל. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 270.

טבלה בכתב ערבי ובספרות ערביות מזרחיות. ייתכן שמדובר בחשבונות, אך לא מן הנמנע שמדובר בחישוב לוח שנה או בעניין אחר. הרישומים מסודרים בארבעה טורים. האותיות נכתבות באופן בודד (ולעיתים נדירות בלבד הן מצטרפות למילים), וייתכן שהן משמשות כקיצורים או כקודים.

מסמך בכתב ידו של יפת בן דוד. אולי מפרט הוצאות והכנסות. בין פריטים רבים אחרים מזכיר את אל-בית אל-צג'יר, דאר אל-אזרק, בית הבעלבכי, אל-חבר, רקעה מנסים תמורת 8 דינרים; נגר. נקרע ונעשה בו שימוש חוזר ברקטו לנוסחאות משפטיות לביטול חרם נידוי (תחליל אל-חרם).

חשבונות בורסו, כשהכותרת מכותרת 'חסאב אל-אוראק מן....[?]' - אולי מתייחס לייצור נייר בהתבסס על מספר הפעמים שחוזר 'אוראק' לאורך החשבונות השונים. מתוארך בגמטריה שאינה לגמרי קריאה: ל.מה סצנץ אולי = ה'שס'ח (1607/1608 לספה'נ). הפליאוגרפיה תומכת בתיארוך זה.

רשימה של פרטי נדוניה, חלק מהסדר של גירושין. גויטיין מציע שרשימת החפצים בראש המסמך היא מה שהבעל מכר או מה שהתבלה; בתחתית מוזכרת גם התחייבות של 16 דינרים עבור הוצאות בתקופת היעדרותו; ו-4 דינרים של חוב. חתום בידי יצחק המלמד בן חיים ועולא הלוי בן יוסף.

חשבון הכתוב בכתב ערבי. ייתכן שמדובר במסמך רשמי או ממשלתי. תיארוך: לא לפני 1425 לספירה, על בסיס השימוש במטבע האשרפי, שהוטבע לראשונה בשנה זו תחת השלטאן אל-אשרף ברסביי. בשולי הדף ניכרים נקבי סיכות (בדומה לדפים אחרים באותו כרך), וכן שרידי דבק ו/או עור.

רשימת הנצחה למשפחות שונות, שנכתבה כנראה על ידי ידותון הלוי (סוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13), החזן של הקהילה הארץ ישראלית. אשכול קשור: T-S Ar.6.28 (PGPID 1278), ENA 2592.24 (PGPID 12808), T-S K15.46 (PGPID 23221), ו-T-S Misc.8.72 (PGPID 8337). ASE

חשבונות בכתב ערבי. בכתב יד קנצלרי. מסמך ממלכתי? מספר ביטויים קריאים: ...מקבוצ'ה ענ... עבדאללה אל-חנפי... ג'ומלתהום וְנֻצְף מִן... אל-יהודי... בשוליים ובגב יש טקסט ספרותי עברי. בגב ישנם גם שרידים אחדים של אותיות בכתב ערבי מקצות השורות של מסמך קודם.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי. פרטי עסקאות רבות, כולל אחת הכוללת 'נוחאס מכסור' (נחושת שבורה?). רוב השמות הנזכרים הם כלליים (אבו אל-חסן, אבו מוחמד), אולם יש אבו יעקוב אסחאק בן בהלול, שעשוי לאפשר זיהוי מסמכים קשורים ותאריך (ראה, למשל, T-S Ar.18(1).134).

רקטו: רשימות יוחסין למשפחות נכבדים, ובהן שושלת היוחסין של הנגיד שמואל בן חנניה (בן שמואל בן חנניה בן שמריהו הששי בן שמואל). וכן שושלת היוחסין של משפחת אבן פצ'לאן: אפרים בן עזריהו בן אפרים בן עזריהו בן חסדאי השר הגדול הירושלמי בן איוב. ורסו: פיוט.

רישומים בכתב ערבי ובכתב עברי כאחד, על גבו של פיוט עברי. אחד הקטעים הערביים מתוארך: סוף רג'ב 64[.] AH, המתאים לטווח 1244–51 CE. הקטע בתחתית הוא מ'מלחת אל-אעראב', שיר הדקדוק הערבי של אל-חרירי: ونوّن الاسم الفريد المنصرف إذا اندرجت قائلاً ولم تقف...

חשבונות ביהודית-ערבית בנוגע לסכומי כסף שחייבת אום וַחְשׁ. כמו כן ישנן רשימות חשבונות בכתב ערבי, שככל הנראה מהוות שימוש קודם של קטע זה. אלו מזכירים שמות כגון אבראהים בן אסמאעיל, עלי בן [...], אבו בכר ועיסא. הרשומה העליונה בוורסו מתייחסת לסוק ברבר.

חשבונות ביהודית-ערבית. מפורטים ושמורים היטב. שמות: אבן אל-מקאניעי; אבו עלי אל-צורי; זכרי ב' יחיא; יוסף ב' א[...]; יצחק ב' בונדאר (אולי זהה ל-T-S 8.27, בערך 1110 לספירה). סחורות: מרואח, ברזיליה. מוזכר מס המכס (מכס). אולי בכתב ידו של אבו זכרי כהן?

רשימת חשבונות שבגב קשורה בבירור לחובות ('דיווני') ומאורגנת לפי ימות השבוע. שניים מהפריטים עשויים להיות סכינים, אחד ספציפית של קצב ('סכינה כצפי.ה' - קרוב ל'כסאפ' בלדינו ובטורקית). בצד הפנים המבנה פחות ברור. הפליאוגרפיה מעידה על המאה ה-18 או ה-19.

רשימת תורמים לצדקה, שבה נשתמרו רק 26 שמות, רבים מהם זהים לאלה המופיעים ברשימה מקבילה אחרת. שני התורמים הראשונים, ובהם שוב נציג הסוחרים אלחאכּם, תורמים 1/8 דינר, כחמישה דרהמים בקירוב. לפי גויטיין, המסמך מתוארך לסוף המאה ה-11 או לתחילת המאה ה-12.

חשבונות וחישובים בלאדינו, מהמאה ה-16 (בהתבסס על הפליאוגרפיה ומטבעות שלאחר 1497). סוגי המטבעות הרשומים הם הקורונה הספרדית (קורונה) והנחושת החדש (ג'ידיד). שבר זה קשור ישירות לשם המדף הסמוך ENA 3518.2 - שני השברים אולי מצטרפים מספר חשבונות פיננסי.

חלק מפנקס של רשימות צדקה (דפים 15.5, 15, 39, 50). התאריך נשמר בדף 39: יום שלישי, י"ח במרחשוון (5 בנובמבר) 1107. דף 50 מכיל את החלוקה של יום שלישי שלאחריו [12 בנובמבר], שאף היא כללה 500 ליטראות אך רק 547 ככרות לחם. כתב היד הוא של אברהם בן אהרן.

רשימה בערבית-יהודית של סוגי מטבעות וחישובים כספיים. על פי תוכנה מתוארכת למאה ה-18 או ה-19. סוגי המטבעות כוללים מחבוב זהב, קיטעה, רובעייה, כסף (מדין), ו'פרנסה' (מטבע צרפתי כלשהו). סמל הכסף 'ק' לקורוש מתארך את השבר, לכל המוקדם, לשנת 1703 לספירה.

צד פנימי: מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. חשבונות עסקיים? צד חיצוני: רשומות שונות ביהודית-ערבית, כולל יחס ייחוס (עמרם ב. חלפון ב. [...] ב. עמרם ב. מאיר השר ב. דויד השר) ורשימת תיקונים שנעשו בכתובה, מהסוג שמופיע בדרך כלל בתחתית מסמך משפטי (חתן: דויד).

חלקה העליון של רשימה כפולה בכתב ידו של שלמה בן אליהו, ככל הנראה טיוטה: רשימה אחת כוללת סכומים, והשנייה ברובה ללא סכומים. הסכומים שנתרמו נעים בין חצי דרהם, שתרם בנו של יצרן הפעמונים, לבין חמישה וחצי דרהם. הרסוי תורם נאצירי אחד דרך הדיין יחיאל.

קטע מסתורי בעיקר ביהודית-ערבית, עם קצת כתב ערבי. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-16. רקטו אולי אוסף ניסיונות עט ואפוריזמים. בפינה שמאלית תחתונה ציטוט מגאלנוס על שאילת מתים (אהל אל-מקאבר) כיצד מתו. שתי שורות ראשונות של הגב אולי מרשם רפואי.

רקטו: רשימה גדולה של צמחי מרפא בחמישה טורים עם ספרות (אולי כמויות או מחירים), שיכלה להיות חלק מפנקס חשבונות של רופא או רוקח. צמחי המרפא הרשומים כוללים ציפורן, משמש, שיזף, אבר לבן, עולש, מסטיק, חומץ תמרים, שוש ועץ סנדל. ורסו: רישומים ועיצובים.

חשבונות בערבית-יהודית. תיארוך משוער: המאה ה-11 או ה-12. רשימה של קניות שנעשו עבור מישהו (אשתרי לה מן דלך). השם סעיד מופיע בקטע שמעל. בין הפריטים מופיעים סוגים שונים של בגדים והאגרות שנגבו עבורם. בנוסף מופיעה המילה שתרנג (אולי במשמעות שחמט?).

ספר חשבונות בכתב ערבי, מתקופת אל-חאכם. מוזכרים משקלות שונים ועסקאות בדינרים; המטבע הנזכר (לפחות פעם אחת) הוא הדינר אל-מועיזי. החשבונות כנראה קשורים לשותפות. הסחורות המוזכרות לעתים קרובות (פעמים רבות בכמויות גדולות) הן אלמוג ופשתן. דורש עיון.

גב: רשימת שמות ומספרים בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. כנראה רשימת תרומות. לדוגמה: בו אל-מנצור אל-סדיד, בו אל-חסן בן עמראן(?), אל-עמיד, אל-ראשיד, בו אל-פח'ר אל-עטאר (=סעדיה אבן אל-אמשאטי?). כולם שמות אופייניים מהמחצית השנייה של המאה ה-12.

דף כפול ממחברת. דף וחצי מלאים בשיר בלאדינו העוסק בבעל ואישה ובאביר, עם פזמונות המסתיימים כולם במילה "yo". שני הדפים וחצי הנותרים מלאים בחשבונות ביהודית-ערבית המזכירים את שנת 1581 (אלול ה'שמ"א) ו-1582 לספירה (אלול ה'שמ"ב). ראוי לבדיקה נוספת.

חשבונות בערבית-יהודית ובכתב ערבי. קליגרפי. מתוארך: רביע אל-אוול 417 להגרה = אפריל/מאי 1026 לספירה. פרטים מורכבים רבים על עסקאות. הסחורה העיקרית היא ת׳ואבים (בגדים). סוחרים שותפים: אבו יעקוב; אבו נצר; אבו אל-טייב מרוואן; מבארך/מבורך בן הלל.

רשימת שמות עם ספרות עבריות. תיארוך: לא לפני המאה ה-13. השמות כוללים את בן הסריקוסי (בן הסריקוסי), הכוהן נצראללה אל-ע'זאווי, בן אבו סעיד, החכים אלעזר מסינאס (?), סעיד אל-חכים, אבו אל-פרג, ועוד מספר שמות. Verso נראה דומה אך ניזוק מדי לקריאה.

רקטו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. פותח במשפט 'עבדך מברכך, יתמם האל את גאולתך'. מתייחס לסחורות שונות, כולל שמן זית, שמן פשתן, סבון ומחיריהם. וורסו: בוורסו יש רשימה ביהודית-ערבית, שקוטלגה בעבר כרשימת תורמים, אך הדבר אינו ברור.

פנים: חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. דומה ל-T-S AS 157.482 (PGPID 38905). מזכיר אבו סעיד בן אברהים. תאריך: מזכיר את שנת 456, כנראה 456 לה'ג'רה = 1063/64 לספירה. ורסו: מכתב בערבית-יהודית, בכתב יד שונה (ראה רשומה נפרדת). (מידע בחלקו מ-CUDL.)

חשבונות מאוחרים, מסודרים לפי פרשיות, עם שמות: עמוד 1: יום טוב (?) אריפול, נסים נצירי, נסים רצון, אברהם חכים (?). עמוד 2: אליהו צחל, נסים נג'אר, פינטו, דוד ביבאס, יצחק ביבאס, יצחק ביאלובוס, יוסף ביאלובוס, יוסף קטאווי, משה יאגי, משה אג'יון.

חשבונות בנייה בערבית-יהודית. מתוארכים בגב: 21 בד'ו אל-קעדה 967 להג'רה - 9 במחרם 968 להג'רה (1560-1561 לספירה). כתובים בקפידה עם פרטים רבים. חלק מהעבודה לבניית תופח רוח (באד'הנג'). מוזכרים גם אפר וקוצרומיל (מלט עשוי חול, שברי אריחים ואפר).

רשימת שמות בעברית ומעט לדינו, עם מספרים והערות אחרות (לרוב עם המילה 'הדלקה'). בין השמות: גיקטיל'ה, גדליה, מרדכי, משה איטאליאנו, יוסף, יום טוב, מאיר, יוסף פינטו, משה פינטו, שמואל [...], אברהם לוי. תיארוך: אולי המאה ה-16–18, אם כי זו הערכה.

מספר ביפוליות מספר חשבונות, ביהודית-ערבית, עם כתב יד ואיות ראשוניים. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. מזכיר שמות וסחורות שונות, בעיקר שמן. הביפוליו היה כנראה חלק מחוברת רחבה יותר לאור שתי סדרות חורי חוטים לאורך השדרה. חיבורים: אלן אלבאום.

רקטו (שימוש משני): חשבונות בכתב ערבי מסודר, המזכירים שמות שונים כגון מנחם, סלמאן אל-קזאז, אום הבה ואבן אל-ג'ארוד(?), וסכומים בדרהמים, שנראה שמתייחסים להכנסות שכירות מנכסים שונים. מזכיר גם כמויות חיטה. (מידע בחלקו מגיל.) ראוי לבדיקה נוספת.

גב: חשבון מסחרי בכתב יד שונה; שתי חלוקות בזוויות של 180 מעלות; מפרט הוצאות משלוח פלפל ופשתן דרך רשיד; מזכיר עלויות שוחד (בַּרְטִיל) עבור הספינה ובן נהראי; פנים: חשבונות ביהודית-ערבית מהמאה ה-11, ככל הנראה רשימת חובות (דיון) בסכומים גבוהים

ביפוליו של פיוט עברי. בדף הימני של הצד הפנימי ישנם חשבונות מוקפים בערבית-יהודית ובמספרים יווניים/קופטיים. מזכיר ערער (אבהול), שרף סנדרך (סנדארוס), אלון (שב), מלח סלע (מלח דראני), קציעה (דאר ציני), שיבולת שועל (נארדין) ופריטים שונים נוספים

חשבונות בערבית יהודית וספרות יווניות/קופטיות. בשתי כתבי יד שונות, כאשר שני גושי הטקסט מכוונים זה מול זה ב-180 מעלות. ככל הנראה רשימת קניות ליום שישי או חשבונות של מכולת (עמודה קטנה אחת כותרתה "הוצאות", אך השאר עשוי להיות הכנסות/זיכויים).

ביפוליו מספר חשבונות. בערבית-יהודית ובכתב ערבי. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. ערכים רבים ממוסגרים ו/או מחוקים. הסכומים גבוהים (למשל 44 דינרים בשורה אחת). מזכיר שמות כגון מוסא; אבו סהל מנשה; אבו אל-חסן; אבו נצר אל-טחן; אבו זכרי; חֻסַין; וחסן.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: כנראה עידן איובי או ממלוכי. מכותרת מג'ד אל-דין אבן אל-רומי(?). הטור הימני הוא זכויות (להו) והטור השמאלי הוא חובות (עליה). אותו הדבר בורסו אך עבור עלי בן יוסוף אל-ארמאני(?) ונשאר לא גמור.

רשימת שמות וסכומים כספיים בקורוש כסף ('גרשו'), מתוארכת כנראה למאה ה-18 או ה-19 (לאחר 1703). בכותרת רשימת הגב מופיעה המילה 'גבלת', כנראה מבנה סמיכות ערבי-יהודי של המילה 'גבלה' (מס הבשר הכשר). ייתכן שהרשימה מציינת תשלומים לגבלת חודש אייר.

חשבונות עם שמות וספרות. בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לסה'נ). מפרטים: אבו אל-פרג' בן צדקה, מעאלי אבן אל-חלאל (300+ כסף ושני דינרים), אבו אל-חסן אל-אערג' (23 דרהמים), ח'לף אבן אל-פוקאעי (5.5) ונצר אבן אל-מע'אזילי (2 דרהמים).

רשימת סחורות מסחריות. ביהודית-ערבית. תיארוך: לא לפני 1425 לספירה, בהתבסס על האזכור של אשרפים שהוטבעו לראשונה בימי הסולטן אל-אשרף ברסבאי באותה שנה. הערכים ניתנים בעיקר באשרפים, וכן בבונדוקים. הסחורות כוללות מוצרי יוקרה רבים, חלקם מתימן.

T-S AS 176.43 הוא פיסת בד קטנה עם מספר מילים בלתי קריאות בכתב ערבי כתובות עליה. עשוי להיות קשור לסחר ההודי של המאה ה-12 (ספציפית אברהם בן יג'ו) כמו קומץ קטן של קטעים דומים שנמצאו בגניזה עד כה. פיסה נוספת נראית מודבקת לגב T-S AS 176.44.

רקטו: רשימת תרופות מורכבות וחד-מרכיביות בערבית יהודית. כולל פריטים כגון ורד מרובה, שרב ליימון ספרג'ל, לכסניות של ברברי ראוונדי, וזרעי עולש. ורסו: רשימת שמות וסחורות בכתב ערבי עם ספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13.

פתק מסחרי המפרט מחירי סחורות שונות. אינדיגו (ניל): 50. פרא (ח'ולאן), משהו אחר ומור: 17.5. (?)צחפיה: שבע(?). חרוזים (ח'רז): 5. 15 דינרים. 'הנותר שנמכר בדאר אל-וכאלה: 5 דינרים'. בתחתית מפרט מוסק, מספר, והמונח מת'קאל. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רשימת שמות איטלקיים וערכים כספיים מתאימים, אולי תרומות קהילתיות. הפליאוגרפיה, הדיו והנייר המשורטט מראש כולם מצביעים על המאה ה-19 כהערכת תאריך סבירה. ברקטו מופיעים השמות ליאטו גריאני ושלום כהן. בורסו: אהרון ברסאנו, ויטה רוח ווויטה שלום.

חשבונות ביהודית-ערבית בכתב-יד סופרי מאומן מאוד ברקטו. תאריך: רביע אל-אוול [9]64 לה' = ינואר 1557 לספירה. הכותרת קובעת שהחשבונות הם על שמו של חיים חפץ מסוים בקשר לשוק ([?]סוק אלאגנב=שוק בינלאומי/זרים). החשבונות בורסו בכתב-יד סופרי שונה.

חשבון של ההקדש: הוצאות בנייה, בערך 1037. בכתב ידו של יפת בן דוד בן שכניה. רישום פגום מאוד, המזכיר את אספקת חומרים שונים, כגון נעורת, קש, קנים, לבנים, סיד, זרדים, חימר, מסמרים ומים. כמו כן, תשלומים לנסרים, בנאים, נגרים, טייחים ועוזרים.

טקסט תיעודי: שלושה גושי כתב בכתב ערבי, ככל הנראה שרידי חשבונות. נפתח במילים "עם אסמאעיל...". הטקסט הספרותי (והעיקרי): חיבור קבלי העוסק בנושא הקשור בחמשת חומשי התורה — ייתכן שמדובר בענייני קסם וניחוש או בהשגת משאלות הלב. תיארוך: מאוחר.

צד א' (שימוש משני): רשימת חלוקת בשר לאנשים בשם, כולל מחירים וכמויות. הכתב כנראה ידוע. שמות רבים מוזכרים, ביניהם: ישמעאל; אבו אל-חסן אל-עסקלאני; סיף בן עלי; צאפר; סמעאן; אברהם; אבו בכר בן עבד אל-רחמן; קאסם בן ח׳דר; אבו ל-[...] בן יוסף.

חשבונות ביהודית-ערבית. תיארוך: אולי המאה ה-18 או ה-19. רשימה גדולה ומסודרת של שמות בגב, כולל: יעקב מסעוד, דוד שמחון, ברוך יאיר, יהודה קודסי, משה תמים, מרדכי סמיכה, יתומי אברהם גריאני, רחמים גורן, אום סעדיה רווח, שמואל מימון ועוד רבים.

חשבונות ביהודית-ערבית; ערך אחד מופיע במיקום דרב אל-ג'ייידה[?]. תאריך: המאה ה-16-17 על-פי הפליאוגרפיה. בורסו 'גרוסים' מפורטים עבור אחד הערכים וזו כנראה התייחסות כללית למטבעות כסף אירופיות שהיו במחזור במצרים (ולא גרוסו ונציאני ספציפית).

דין וחשבון על הוצאות מסביבות שנת 1200. במסמך נרשמות הוצאות שונות, רובן על תיקונים, על ידי הפרנס ר' ישועה. הכתיבה מופיעה משני צידי הדף, כאשר בצד ה-verso מתחילה איגרת שאינה קשורה לנושא ההוצאות. (המידע מתוך גיל, Documents, עמ' 394 #106)

רשימת מקבלי צדקה, שבה מוזכר "בבית הכנסת של הירושלמים" — ככל הנראה התייחסות לאדם שגר שם. כמו כן נזכרות שתי נשים עם ההערה "יֻקְשַׁף ענהא" (yukshaf ʿanha), כלומר יש לבדוק את מידת זכאותן לקבלת התמיכה. נראה שגם פריט נוסף שייך לאותה רשימה.

חשבונות בערבית, מפורטים ביותר משני צדי ביפוליו. מהתקופה הימי-ביניימית. חלק מהערכים משתמשים ביחידה קיראט. כל המספרים כתובים במילים ולא בספרות. מכיל סכומים מפורטים לגבי מי ממשיך לחייב כמה. אולם לא ברור אם שמות שמורים. דורש בחינה נוספת.

חשבונות של בשׂם; רשימת קונים של בושׂם ערג' (ʿabīr), מוּשׁק (מור), וסַלוּח'ה (כנראה זהה לסַליח'ה, קליפה ארומטית הדומה לקסיה). השמות נראים ברובם מוסלמיים (ספרדיים?). השוו למסמך נוסף קרוב בתוכנו. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

חשבונות בערבית יהודית המפרטים חובות שונים. מוזכרים שמות כגון אבו נצר בן הלאל, אל-דמשקי, ברכאת בן סאלם, אבו אל-פדל בן נת[ן] ומוסלם אבן אל-נעג'ה. נראה שיש תאריך בין-שורתי, ככל הנראה תמוז 1465 לתקופת הסלאוקים (= יוני/יולי 1154 לספירה).

חשבונות ביהודית-ערבית (צד א) ובכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות (צד ב). תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13. בצד הקדמי מוזכרים אבו נצר אל-צירפי, [אל-שיח'] אל-רשיד אבו אל-חסן ויהודה אל-תאג'ר. בצד האחורי מוזכרים אבו אל-בהאא, אבו מנצור ואחרים.

חשבונות בערבית-יהודית בצד א' ובצד ב'. תיארוך: המאה ה-16 עד ה-17 לפי הפליאוגרפיה. מגוון שמות מופיעים אך רק מעטים קריאים לחלוטין: (צד א') יצחק קסטרו ויהודה אספנטו[?]; (צד ב') ניסים נאבי ו'אולאד אבו חנוד' (אולי יתומים). דורש עיון נוסף.

חשבונות בעברית ובספרות ערביות מזרחיות. תאריך: 5554 ו-5555 לבריאת העולם, המקבילים לשנים 1793–95 לספירה. כתב יד מסודר מאוד. מטבעות: ריאל, מדין. מוזכרים שמות משפחה רבים של סוחרים המוכרים מתקופה זו: אלארקון, שטיווי, קונדיוטה, ועוד רבים.

רשימת חברי קהילה ובתי אב בצירוף מספרים. נשים רבות כלולות ברשימה. רשימת חלוקה? השמות כוללים: ג'והרה; אבן יעקב שערני; דאוד; סעיד; שכנתו של מישהו ובתה; מישהו ואחותו; אל-דמשקי; אל-מגריביה; יוסף צהרג'תי; יהודה ובתו ובנו; צדקה ואמו; זהרה.

רשימת שמות וערכים כספיים בקורוש כסף. בין המוזכרים: יעקב קטאוי, יוסף בילובוס, יעקב עקובס, דוד דיין, ניסים אשכנזי, משה נעים, סעד זיתון, יצחק אסכנדרני, חיים מוסרי ועוד. שבר זה הוא איחוי ל-JRL SERIES C 86. תאריך: המאה ה-18 או ה-19. MCD.

חשבונות הרושמים שמות ודמויות מספריות מקבילות. תיארוך: בערך המאה ה-13 עד ה-15. הרקטו כולל הפניה לפרשת לך לך, אולי כחלק מכותרת ערך מתוארכת רחבה יותר. השם פרג'אללה אל-קודסי מופיע בורסו. שבר זה עשוי להיות קשור לשם המדף הסמוך ENA 3738.4.

חשבון של הקודש (הקדש). ככל הנראה נכתב על ידי שלמה בן שמואל בן סעדיה הלוי (הזיהוי על פי אמיר אשור). מתוארך: סיוון 1558 למניין השטרות = מאי/יוני 1247. בצד הרקטו מפורטות הכנסות משכר דירה, ובצד הוורסו מפורטות ההוצאות שנעשו באותה תקופה.

חשבונות מעניינים בערבית-יהודית, חלקם בגוף ראשון ("יום שישי: בַּטָּאל. יום ראשון: יצאתי..."). מזכיר 'ghilmān al-ṣāḥib', מזון לחמור ולגמל, ואת אברהם הפרנס. ב-recto ניסיונות עט בעברית כולל שורות שירה והביטוי 'כתאבי מקארב' (כתבי ירוד).

חשבונות בכתב ערבי המפרטים כספים (הניתנים בספרות יווניות/קופטיות) המגיעים (עִנְדַ) לאנשים שונים, כגון חיים (حايم), מכארם, יוסף, מחאסן, אבו אל-פרג', אבראהים, מוחלס, אבו עלי, ח'לף, ברכאת, חסון, בו סעד, הלאל ומוסא. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

רשימת שמות עם כמויות מתאימות המבוטאות בספרות עבריות, ייתכן שקהילתית; מאורגנת לפי פרשיות; מתוארכת כנראה לא לפני המאות ה-14 או ה-15; מוזכרים שמות כמו אברהם, יששכר, מאיר, סעדיה, דוד, יעקב, חיים, רחמים, נסים, רפאל, מעתוק, נחמיאס, מסעוד

ביפוליו המכיל מפתח פיוטים בתיבות על שלוש מארבעת הדפים. אחת התיבות מכילה גם את השם אברהם אבו אל-ח'יר חמש פעמים. הדף האחרון מכיל חשבונות לעסקי צימוקים מתוארכים לשעבאן 960 = יולי/אוגוסט 1553 לספירה. מזכיר שועא; שמחה; יעקוב; ואלכסנדריה

בצד ה-verso חשבונות בכתב יד מאוחר המזכירים מטבעות אשרפי ואישה בשם רבקה. אזכור האשרפי מאפשר לתארך את הקטע לא לפני שנת 1425 לסה"נ, השנה שבה הוטבעה צורת מטבע זו לראשונה תחת השלטאן אל-אשרף ברסבאי. בצד ה-recto תחנונים של שמואל בן נסים.

מלאי סחורות וערכיהן. בערבית-יהודית. מספר סעיפים: (1) תבאת(?) של היתומים/ההקדש; (2) תביעה כנגד אשת נחריר(?), המתחילה בנר אנדלוסי; (3) 'שאר הקמאש (הנדוניה) אצל האישה'; (4) עניין הקשור לבית הכנסת; (5) פיקדון מסוים (אל-מוד׳וע אל-...).

רשימת שמות (אבו אסחאק ב. טיבאן; אבו זכרי ב. מנשה; סעד אל-מלך; אבו ל-בשר אל-בזאז; אבו ל-חסין אל-תנִּיסִי; אבו מנצור אל-זייאת; אבו נצר ב. חפאד' אל-כוהן; אבו עמראן ב. מרדוך; [...] אל-ד'אמן) וכמויות של חיטה בוַיְבָּאוֹת ואִרְדַּבִּים.

חשבונות של מכולת. בכתב ערבי. תיעוד מה שרכש אבו ל-מנצור אל-חאוור. הסחורות כוללות חציל, בשר, לפת, כרישה, גזר ושום. התשלומים נעים בין רבע דירהם לשני דירהמים (עבור הבשר). שלושת העמודים האחרים של הדף הכפול מכילים ברכת המזון לימות החול.

חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות עבריות אלפאנומריות. תאריך: המאה ה-16 או ה-17 על-פי הפליאוגרפיה. הרקטו מזכיר שני מוצרי מזון - פלפל וג'ינג'ר, ספציפית: פלפל מגלד// זנגביל בלדי. השם חוואג'ה/חוג'ה אחמ[ד] מופיע בחלק העליון של כותרת הרקטו.

חשבונות בערבית-יהודית. כמו כן עמוד אחד של חיבור רפואי בערבית-יהודית הדן בגורמים שיש לשקול בהחלטה כיצד לפנות את המטופל. על העמוד הנגדי רשימת ספרים קצרה, כולל פירוש לכתובות וכרכים של שמואל בן חופני. שאר החשבונות דורשים בדיקה נוספת.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי ועם ספרות יווניות/קופטיות, המזכירים שמות שונים, סחורות וסכומי כסף גדולים יחסית. השמות כוללים את אל-ראיס סעיד, אל-ראשיד אבו ל-[...], מובארכ אל-יהודי אל-שאמי, ומכארם אבן אל-[...]. מהסחורות המוזכרות: זעפרן.