רבי אברהם בן הרמב״ם במסמכי הגניזה — עמוד 3

כתובה. מתנת הנישואין בסוף שטר הכתובה היא חמישה דינרים, והתשלום הנדרש עם סיום הנישואין הוא 30 דינרים. השטר מתוארך לשנים שבין 1205 ל-1237, התקופה שבה כיהן רבי אברהם בן הרמב"ם כראש היהודים (לפי גויטיין). יש לציין: בספרו "Letters from Medieval Jewish Traders" ציין גויטיין בטעות את מספר השמורה הזה עבור מסמך אחר, שהוא למעשה מכתב מסוחר מדרום איטליה.

כתובה לכלה [...] בת אלעזר. מתוארכת לכ"ח באלול שנת 15[.. למניין השטרות], בימיו של ר' אברהם (ייתכן שמדובר ברבי אברהם בן הרמב"ם). אפשר שנכתבה בידי יחיאל בן אליקים (הפעיל בין השנים 1213–1233). הכותרת בכתב מרובע גדול. בצדו האחורי של הדף שתי שורות הכתובות לרוחב, ככל הנראה טיוטה של פתיחת מכתב. מתחת לטקסט מופיע ציור של עיגול שבתוכו מספר מילים בערבית.

מסמך משפטי. קטע (פינה שמאלית עליונה). מקום: פוסטאט. מתוארך: ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1525 למניין השטרות, שהם 1213/14 לספירה, תחת רשותו של אברהם מימוני. עניינו הסכם חכירה (אג'ארה) בין סת אלכפאא בת אבו אלח'יר ובין [...] הכהן הזקן המכובד פקיד הסוחרים [...] אלנחאל. אותו סופר כתב גם את T-S 8J6.1, T-S 8J6.2, T-S 8J11.6, וככל הנראה גם את T-S 16.341.

מסמך משפטי מאלכסנדריה, מתוארך לשנת ד'תתק"פ לבריאת העולם (1219/20 לסה"נ), תחת סמכותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. המסמך עוסק ביפת הרופא ואשתו סת אל-[..]מע', ובזכות המגורים בקומה העליונה. העדים החתומים: המלמד ברכות בן חלפון; רצון בן פתיאן. עדי הקיום: הדיין אנטולי בן יוסף; שמואל בן יעקב; וחפץ בן יוסף. (המידע מתבסס על כרטיסיות של פרנקל וגויטיין.)

מסמך משפטי המתעד את פירוק השותפות העסקית והקשרים המשפחתיים המוצעים בין אברהם בן משה לבין שלמה הכהן אלבלביסי. שלמה עדיין חייב 12 דינרים, מהם הוא משלם שישה במזומן, ותמורת היתרה הוא נותן 'ח'נאקה' (ענק זהב) כבטוחה. חתומים על המסמך יצחק בן שמואל ונסים בן נהראי הרב. מתוארך ל-24 בשבט שנת 1100 (= פברואר 1100). (המידע מתוך כרטיסיותיו של גויטיין)

עדות משפטית מיוני/יולי 1225 לספירה (תמוז א'תקל"ו למניין שטרות) שנערכה תחת חסותו של רבי אברהם בן הרמב"ם (1186-1237). מוזכרת בה אישה המכונה 'בת אבו אלסרור'. בצדו השני של הדף מופיע קטע של עדות משפטית נוספת באותו כתב יד, אך ככל הנראה מדובר בחלק ממקרה אחר. בשורה 6 ברור שהסופר התכוון לכתוב 'נזר הרבנים', אך האות האחרונה במילה 'הרבנים' הושמטה.

מכתב/עצומה המופנה לרבי אברהם בן הרמב"ם, הנושא את התואר 'נגיד', ועל כן מתוארך לאחר שנת 1213 לספירה. בערבית יהודית. השולח מציין כי למד ושינן משהו לראש השנה ביום הראשון וכן את ההפטרה, ומבקש רשות (כנראה לקרוא זאת בתפילות בית הכנסת). בחלק התחתון של הצד הקדמי ובגב נעשה שימוש חוזר לטבלת שמות בכתב ערבי ובערבית יהודית, עם ספרות יווניות/קופטיות.

רקטו: חלקה התחתון של אגרת ביהודית-ערבית המופנית לאיש חשוב ממנו, המתחנן אליו לעשות טובה כלשהי ("ויֻבַיִּיד אל-מַוְלָא וַג'ה אל-שַפָּאעה פי דָ'לִכ") ולא לחייב את הכותב לבוא בעצמו. כתב היד נראה מוכר למדי (אליהו הדיין?), ככל הנראה מסביבות שנת 1200. ורסו: חלקה התחתון של אגרת ביהודית-ערבית בכתב יד שונה, הדומה לכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, כ"ב באדר א'תקל"ו לשטרות = 3 במרץ 1225, תחת סמכותו של הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (ראש היהודים בשנים 1205–1237). (במסמך עצמו נפלה טעות והוא נוקב בשנת "א'ל"ו" במקום "א'תקל"ו".) המסמך עוסק בשבועה שניתנה על ידי שלמה בן אליהו. העדים: מיכאל בן דוד; עזרא בן אברהם. (חלק מהמידע מבוסס על כרטסת גויטיין.)

רקטו: מכתב בכתב ידו של אברהם מימוני, ובו מוזכר יוסף. ורסו: מכתב מאת משה בן פרחיה, המוקדם של מנית גמר, העוסק בסכסוך משפטי סביב ירושה ומזכיר את אבן כמאל מבלביס וממנית גמר. (המידע מבוסס על קטלוג CUDL.) ראו גם את כרטיסיות גויטיין. החיבורים בין הקטעים נעשו על ידי מרדכי עקיבא פרידמן (כולל הקטע הזעיר ביותר שזוהה על ידי אלן אלבאום).

מכתב/עצומה מברוך אל אליהו הדיין. כתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת רשומה הן באותיות עבריות והן באותיות ערביות. תיארוך: ראשית המאה ה-13. הכותב מבקש סיוע בהשגת תַוְקִיע (צו או רסקריפט בתגובה לעצומה) מאת השולטאן, עבור אבו אלפרג' בן אבו אלוופאא'. כמו כן מוזכר במכתב כי נשלחה פתוא (שאלה הלכתית/משפטית) אל הנגיד (רבי אברהם בן הרמב"ם).

בצד ב': מכתב בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן בשנים 1205–1237), ובו מוזכר יוסף. (המידע מבוסס על CUDL.) ראו גם את כרטיסיות המפתח של גויטיין. צירופי הקטעים נעשו בידי מרדכי עקיבא פרידמן (וכן הקטע הזעיר ביותר — מופיע בתמונה הראשונה והשנייה ב-FGP, בשורה התחתונה, במרחק שתי קופסאות מתווית השמורה הצהובה — זוהה בידי אלן אלבאום).

מכתב מרבי אברהם בן הרמב"ם אל חיים בן חננאל. אוטוגרף בכתב ידו של אברהם. תיאור קודם של המסמך זיהה אותו בטעות כ"שלושה טיוטות של מכתב ששלח שלמה אל חיים". המסמך פורסם על ידי פ"ב פנטון במאמרו על פירוש יהודי-ערבי להפטרות מאת חננאל בן שמואל (?), חותנו של רבי אברהם בן הרמב"ם, בכתב העת Maimonidean Studies, כרך 1 (1990), עמ' 27–56.

רשימה של 57 שמות, בחלק מהמקרים בציון מקצועם (רבים מהם רופאים, ושכיחים גם רוקחים, סוחרי משי, ואורגי משי וצובעיו). הרשימה פותחת ב"אבו נצר אבן דאוד ואביו". בין השמות המופיעים ברשימה (בשורה 7) מופיע דאוד אבן אלרייס, שייתכן שהוא בנו של הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם ונכדו של הרמב"ם. (המידע מבוסס על CUDL ועל כרטיסיית גויטיין.)

מכתב ממשרדו של רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן כנגיד 1205–1237 לסה"נ) בפוסטאט, אל קהילת אלכסנדריה (נאמון). תיארוך משוער: סביבות 1220 לסה"נ. במכתב הוא מורה להם לסייע לאישה ולבתה הקטנה להגיע לארץ ישראל, שם נמצאת בת נוספת שלה. האישה היא גרושתו של פתוּח, החזן בבית הכנסת התימני בירושלים. המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.

מכתב מאלכסנדריה המביע את הכרת התודה העמוקה של הקהילה בעקבות מינויו של מורה ודיין מעורר השראה. המכתב נשלח לפוסטאט אל הח'אן של אל-מחלי ('פֻנדֻק אלמחלי'), מתחם ידוע שהיה גדול דיו לכלול בתוכו מסגד. הפתק הוא ככל הנראה מראשית המאה השלוש-עשרה; הכותב מתייחס לאברהם מימוני בתואר 'נגיד', תואר שנשא בין השנים 1213 ל-1237.

בצד הרקטו טיוטה של שאלה הלכתית בעברית בעניין שני אחים, שאחד מהם תובע את חלקו בירושת אביהם. אחד האחים, ראובן, החזיק במשך עשרים שנה בדירה מנכסי האב. הצוואה אינה בנמצא, וראובן הביא את אחד העדים שחתמו עליה. בצד הוורסו מקרה דומה בערבית-יהודית. כתב היד של הסופר מוכר משאלות הלכתיות שנשלחו אל אברהם מימוני ובני דורו.

recto: תחילתו של פרוטוקול בית דין. המקום: קהיר. התאריך: העשור הראשון של טבת א'תקצ"ג למניין השטרות, דהיינו דצמבר 1281, תחת סמכותו של דוד הראשון בן אברהם מימוני (נגיד). מגוף המסמך לא נשתמר דבר פרט לשמו של אחד הצדדים: אבו נצר הלוי. בverso מופיעים שני שירים בעברית, האחד מיוחס ל"שלמה הקטן" והשני לרבי יהודה הלוי.

מסמך משפטי שנכתב בפוסטאט בעשור האחרון של חודש כסלו בשנת 1529 למניין השטרות, היינו נובמבר 1217, תחת סמכותו של ר' אברהם בן הרמב"ם. הבתולה סת אלהנאא הגיעה לבגרות ומאשרת בבית הדין כי קיבלה מן האפוטרופוס את כל מה שהוריש לה אביה בעודה תינוקת, כולל דמי השכירות שנגבו מן הנכס בשנות ילדותה. המסמך מתוארך לנובמבר 1217.

בצד הרקטו: צו להטיל חרם על אדם שלקח ספרים מ"ביתנו" ולא החזירם. בסוף המסמך חתימה "כך כתב שלמה". בצד הוורסו: לאחר הצהרה כי החרם יוטל בקהיר, בפוסטאט ובדמוה, מופיעות חתימות החכמים המאשרים את הצו, אך נראה שכולן הועתקו בידי אותו אדם שכתב את המסמך — שלמה בן אליה. עתיד להתפרסם במסגרת מהדורות אברהם מימוני ובני דורו.

תרגילי כתיבה ורשומות רבות בעברית, יהודית-ערבית וכתב ערבי. בשוליים של הצד החיצוני יש טיוטת פתק לא פורמלי בכתב יד המזכיר את כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. ייתכן שאפילו חתום אלממלוך ר אברהם אך הוא מבולגן מאוד, כך שקשה לומר. בקשה מפח'ר אל-דולה אבו (אבן?) אל-פח'ר לסייע לאבו נצר אל-כאתב במחיר כסף נאצריה ושל זהב.

רשימה של 36 שמות, כולם פותחים בכינוי "אלשיח' אבו […]". הרשימה נכתבה על שלוש רצועות נייר אנכיות. גויטיין מעריך שזמן החיבור הוא מתקופת הנגיד דוד הראשון בן אברהם בן הרמב"ם, מאחר שמוזכר בה "רבנו דוד" (השם נמחק בקו), והשם מחרז (אולי מֻחַ'רַז?) מופיע גם במסמך אחר משנת 1241. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

הוראה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד, שורה 4v) לסופר לערוך הכרזה ולפיה בית הדין של פוסטאט הצטרף לחרם שהוכרז נגד אביתר אלכהן אלעאמדי בארץ אחרת. שנות כהונתו של רבי אברהם בן הרמב"ם בתואר "נגיד" מאפשרות אומדן של טווח התאריכים בין 1213 ל-1237 לסה"נ (הוא נשא את התואר ראיס אליהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ).

מסמך משפטי. מקום: פוסטאט. מתוארך לשנת 1541 לשטרות = 1229/30 לסה"נ, תחת סמכותו של אברהם מימוני. אלשיח' אלמהד'ב אבו אלת'נא נתנאל בן ברכות הידוע כאבן עמאר אלסכרי מצהיר הצהרה הנוגעת לאלשיח' אלת'קה הבה/נתן בן דוד. ההמשך אבד. השמורות הבאות כולן קשורות זו לזו, ויש סיכוי שתת-קבוצה מתוכן מצטרפת יחד למסמך אחד.

מכתב מאת דאוד בן יהודה אל הדיין אליהו, ובו הוא מביע את תדהמתו על כך שהנגיד (כלומר אברהם בן הרמב"ם) לא שלח מכתב תנחומים לרגל פטירתו של נכבד מקומי. ראשית המאה ה-13. ראו חומר מעיזבון גויטיין. ייתכן שהמכתב קשור למכתב תנחומים נוסף מאת שלמה בן אליהו, שבו הוא מבקש מדאוד בן יהודה להעביר את דבריו אל האבלים.

מכתב מיהודה בן טוביהו אל רבי משה בן מימון. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. נראה כי תוכנו ברכה לרמב"ם לרגל נישואיו. תיארוך משוער: 1168–1204 לספירה לערך, על פי השנים שבהן פעל הרמב"ם במצרים. הערה: הזיהויים והביבליוגרפיה המופיעים ב-FGP (תשובה אוטוגרפית של רבי אברהם בן הרמב"ם) מתייחסים למעשה לכתב יד אחר.

מכתב בכתב ידו של אברהם מימוני (נפטר 1237) או של בנו דוד, הפונה אל חזן ומבקש ממנו לארגן מגבית בבית הכנסת ביום חמישי בבוקר, לטובת איש עני, זקן וחולה, שיוכל להשיג שני תרנגולים ולחם. המידע נמסר על ידי גויטיין ועל ידי אמיר אשור; ראו גם מכתב נוסף שנכתב בכתב יד ובפריסה דומים. תיארוך: המאה השלוש-עשרה.

שאלה הלכתית שהופנתה לרבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד) בנוגע למקרה של אדם שנשא אישה שנייה בעת שהותו מחוץ לעיר שבה הוא מתגורר עם אשתו הראשונה, והשאלה היא האם נדרש גירושין במצב זה. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד (ראש היהודים) בין השנים 1205–1237 לספירה, ומשנת 1213 ואילך נשא גם את התואר נגיד.

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב לרבי אברהם בן הרמב"ם (שלט 1205–1237 לספירה). בעברית. כתוב על לפחות שני דפים כפולים. בין היתר, שמואל מתנגד בחריפות לפסיקה משפטית של ר' ישעיה מסוים שאברהם נטה לקבל: 'אל תחשוב שהוא גדול ועצום ושאנחנו עם הארץ...' המכתב כולל גם מידע על קשריו של שמואל עם רבנים בעכו.

טיוטה של שאלה הלכתית המופנית לסמכות הלכתית המכונה "אדוננו וגאוננו", העוסקת בנישואיו של אבו אלעלאא בן אבו אלחסן אלזג'אג' (הזגג), שנערכו בבית הדין המוסלמי. בהקשר לאותו אירוע מתייחס כותב המכתב גם לקראים (?) ולאדם המתואר כמשומד. צד ב' ריק. ללא תאריך. ככל הנראה מתקופתו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

מסמך של בראאה מלאה (שטר שחרור של בני זוג מהתחייבויות הדדיות עם הגירושין), שבו בעל ואישה מאלמחלה — אבו אלחסן בן אבו אלפרג' ומעאלי בת מנצור — מופיעים בפני בית הדין של פוסטאט. מתוארך ליום שלישי, כ"ה באב ד'תתקע"ג לבריאת העולם (=1524 לשטרות), היינו אוגוסט 1213, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

רישום עדות. שריד מסמך (פינה שמאלית עליונה). נכתב בפוסטאט בסוף סיון שנת 152[.] לשטרות, התואם לטווח השנים 1209–1218 לספירה, ברשותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. במסמך מופיעים [...] בן אבו אל-יֻמן (ז"ל) ו-[...] אל-צבאע' בן אבו אל-סרור. אותו סופר חתום גם על מספר מסמכים נוספים. אזכור אצל גויטיין.

פתק לא־רשמי מאת דוד לנשיא מסוים. בערבית־יהודית. תיארוך: ככל הנראה ראשית המאה ה-13. השולח מדווח שנפגש עם אחד מאחיו של אבו אלמג'ד (ככל הנראה מאיר בן יכין, סופרו של אברהם מימוני), אשר ישלח אליו "אותו דבר". השולח מדגיש כי הוא משתדל בחריצות להוציא לפועל את "העניין שהזכיר לאדוננו (סיידנא)".

טיוטות מכתב מאת אדם בשם שלמה, בכתב יד גולמי ולא מיומן. בצד הרקטו הוא כותב כי אין ביכולתו לבוא משום שאביו חולה. הטיוטה שבצד הוורסו ממוענת אל אברהם השר נר המערבי (כפי הנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). בשוליים הוא מזכיר את "אחי ואדוני אבו אלטאהר". (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

צד קדמי: שטר מכירת עבד. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כג חשוון 1542 = 31 באוקטובר 1230 לספירה, תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם ('הנגיד הגדול'). יש כותרת מעוטרת: 'זכרון עדות ברורה'. מוכר: הבה/נתנאל בן יוסף. קונה: משה בן טהור. מחיר: 310 דרהמים. עבד: אישה נובית ובשמה אבנוסה ('שנהב').

מכתב בקשה שנכתב בקפידה מאישה לנגיד דוד המיימוני (ככל הנראה דוד בן אברהם בן משה). ביהודית-ערבית. תאריך: כ-1237-1300. היא נשואה לחייט וחיה על צדקה עם ילדיה בבית השייך לקודש ללא גג, וחורף זה עתה החל. מתייחסת לסכום של 30 דינרים, אולי תשלום הנישואין הדחוי שהגיע לה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב המזכיר את רבי אברהם בן הרמב"ם. נראה שהכותב פנה אליו בשאלה הנוגעת לסדרי דין משפטיים, וכעת הוא מבקש מהנמען לגשת אליו ולקבל ממנו את פסיקתו (?). ייתכן שמסמך אחר קשור לזה. רבי אברהם בן הרמב"ם מכונה במכתב "נגיד" — תואר שנשא לאחר שנת 1213, במהלך כהונתו כראיס בשנים 1205–1237 לספירה.

מכתב מאת הנגיד דוד הראשון בן אברהם מימוני (נפטר 1300) אל הקהילה באשמום. כתוב בעברית ובערבית-יהודית. עוסק באדם בשם יוסף שהיה מעורב בסכסוך עם אבו [...]. קשור למסמך נוסף (PGPID 7489). בצד השני נעשה שימוש חוזר בדף לרישום מתכונים רפואיים או אלכימיים (אחד מהם משתמש בעופרת), בכתב ערבי.

מכתב המלצה מיהודה לאברהם הזקן בעניין אורג משי צדיק בשם טהור אלתלמיד, הנמנה עם תלמידיו של רבי אברהם בן הרמב"ם (מן ג'מלת אצחאב סיידנא). על פי המכתב, טהור "הוציא את העולם מליבו" וביקש להתמסר כל-כולו לעבודת הבורא. עיקר המכתב נסב על כוונתו האלטרואיסטית של טהור לשאת לאישה נערה יתומה.

מכתב ששלח שמואל בן אהרן מאלכסנדריה אל אבו אסחאק אברהם בן משה בפוסטאט. במכתב מסביר הכותב מדוע לא היה ביכולתו לשלוח את המשי שצבע בזהב, ומוסר דרישות שלום. הכותב אינו טורח לציין את שמו, ככל הנראה משום שכתב ידו היה מוכר היטב לנמען. (המידע מתוך גויטיין, Mediterranean Society, כרך ה')

מכתב הממוען לנתן, ובו מבקש הכותב ממנו לבוא לבקרו ולשהות עמו לאורך השבת אם יגיע עד אז. במכתב מוזכרים גם הג'אליה (מס הגולגולת המוטל על בני החסות); מכתב שנשלח לאלכסנדריה; ברוך; שלמה בן דודו של הכותב; ומוסא (?), נושא הפתק. מתוארך למאה ה-13. כתב היד דומה לזה של רבי אברהם בן הרמב"ם.

טיוטה של פרוטוקול בית דין בכתב ידו של הלל בן עלי. עניינו ביהודה בן [...], שהגיע ובידיו שני ייפויי כוח: האחד מאבו אסחאק אברהם בן חלפון, שנכתב בטריפולי (לבנון), והשני מאברהם בן משה אבן עצפורה, לצורך הגשת תביעה נגד משולם בן היבה אבן אלשויכיה. כמו כן מוזכר אבו יעקוב יוסף בן צדקה.

דיון הלכתי, אולי מתשובה, שנכתב על ידי שמואל בן יעקב, הרב הצרפתי שפעל בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. נראה שפונה ל'אדוני' והגב כתוב הפוך ביחס לגב. לכאורה דן בשאלות הלכתיות. מוזכרים רבנים שונים, כולל משה (הרמב"ם), רב האי גאון, יוסף הלוי (אבן מגאש) ויחיאל (ככל הנראה יחיאל בן אלקים).

מסמך משפטי ממניית גמר העוסק בחוב; נכתב בימי חג הפסח בשנת 1537 לשטרות, באמצע אפריל 1226 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. חלפון בן אלעזר המכונה אבן אלמשורר קיבל מנדיב בן שלמה חמישים דרהם ב"מזומן מצרי", שעליו להחזיר בארבעה תשלומים דו־שבועיים. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

פנים: שבר משפטי בכתב ערבי. כולל סוחר (אל-תאג'ר), טחן (אל-טחאן) בשם נוצייר בן אבי אל-מעאלי בן חסן, אברהם מימוני (אבו אל-[מונא] אברהים [בן מוסא] בן מימון אל-יהודי אל-ישראאלי), וטחנה (אל-טאחון). בפוסטאט. תאריך: 1205-1237 לסה'נ לפי שנות כהונתו של אברהם מימוני. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם (כיהן כנגיד 1205–1237) המופנה אל קהל 'גושן' והכפרים שסביבו, ובראשם הדיין שמואל. המכתב כתוב בערבית-יהודית. המומלץ הוא ר' שלמה הלוי, יוצא עיראק, אשר בעקבות חובותיו במולדתו נאלץ להותיר את משפחתו מאחור ולצאת לנדודים, וזאת על אף חולשתו וזקנתו.

פנים: קטע (צד ימין) של מסמך משפטי המזכיר את רשות דוד בן אברהם בן משה מיימוניס, אמצע המאה ה-13 (שלט בשנים 1237–1300 לספירה). שמות שנשתמרו בחלקם: [...] בן ברכות השר(?); [...] הזקן היקר הרופא הידוע בשם [...] הלוי הרופא. מוזכר סכום של 150 דרהם. הפנים והגב כוללים גם פיוטים. ASE

שאלה הלכתית המופנית אל רבי אברהם בן הרמב"ם, העוסקת בחיוביו הכספיים של בעל כלפי אשתו. הטקסט מזכיר מספר חפצים, ובהם כלי הבית של האישה ותכשיטי זהב וכסף, וכן את קיומם של שלושה ילדים. בצדו השני של המסמך מופיעה התשובה בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. הצירוף נעשה בידי אמיר אשור.

פנים: שתי רשומות משפטיות קטועות, ייתכן מפנקס בית דין. התחתונה: אבו אל-מחאסן [...] בן אבו אל-ריד'א ורכישת חנות עם ציודה ומאזניה תמורת 46[...]. גב: טיוטת ראש מסמך משפטי בכתב יד שונה. תאריך: 1540 לשטרות = 1228/29 לספירה, בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם. אחד הצדדים: שלמה הכהן.

שאלה משפטית בערבית-יהודית. ככל הנראה בכתב ידו של משה בן לוי הלוי, ובמקרה זה הנמען הוא כנראה משה מימוניאָ או אברהם מימוני. עוסק ברבע בית שניתן כמתנה בעת הנישואין ועשר שנים מאוחר יותר מצב הכולל משכנתה ושימוש ברכוש אשתו לפדיונו. בפנים ישנו פיוט לפסח. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך משפטי ביהודית-ערבית. מקום: דמירה הקטנה. תאריך: ו' אדר ב' 1546 לשטרות = 1235 לספירה, בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם. מישהו (שמו לא נשמר) משחרר את אבו אל-פח'ר בן סייד אל-אהל מכל תביעה בנושא שותפות עסקית (מועאמלה) ביין ומוצרים אחרים. חתמו: מצליח בן שמריה ומשה בן פרחיה.

רקטו: צו תשלום. כתוב בעיקר בכתב ערבי עם אותיות עבריות ל'אמת' בחלק העליון, 'שצ' אחרי השם, ו'ושלום' והתאריך. אבו אל-נג'ם הפרנס מתבקש לשלם 5 דרהם לנושא בעניין הקשור לדאר אל-בורג'. נכתב ב-8 לסיוון. כנראה בכתב יד של רבי אברהם בן הרמב"ם. בוורסו קטע ממסמך קדום יותר בערבית.

מכתב מסלים בן הארון אל רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד) בענייני כספים הנוגעים לילדיו של אחיו המנוח פרח' בן הארון אלג'נאוי, אשר היו תחת חסותו של סלים לאחר פטירת אמם. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם בתואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

צד א': קטע ממכתב בכתב ערבי. חמש שורות, שמורות היטב. כתוב ברמה גבוהה. אולי מכתב המלצה למישהו. צד ב': פתק כנראה בכתב ידו של אברהם מימוני. מסתיים בביטוי המשפטי 'והכל שריר ובריר וקיים'. ישנה גם רשימה בכתב ערבי המנה פריטים שונים (הוצאות בנייה? למשל מסמרים ועץ) ומספרים.

הרופא מנחם כותב לעמיתו, הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם, על מאורעות שהתרחשו בעת שנסע אל הכפר טַנַאן (במחוז קַלְיוּבּיה הסמוך לקהיר) כדי לבקר חולה. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כראיס אל-יהוד (ראש היהודים) בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם את התואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מכתב משולח לא מזוהה (שלמה בן אליהו?) לשיח' אל-צפי. הנמען מתבקש 'לתת את הנייר הזה' (מכתב אחר שהיה מצורף במקור?) לסיידנא הנגיד (כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). השולח נמצא במצוקה לא מוגדרת כלשהי. הנמען צריך לקרוא את המכתב לפני שיעביר אותו, כדי שידע מה לומר בשם השולח.

הודעה על איום חרם (חרם סתם) כנגד כל אחד בפסטאט או בקהיר או בסביבותיהן שיודע את מקומו של אבו אל-עלא בן יוסף אל-טביב (הרופא) ואינו מיידע את בית הדין היהודי. כתב ידו של אברהם מימוני, פעיל 1205-1237 לספירה. ורסו: רשומות עם מספרים קופטיים. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב, כנראה לחננאל בן שמואל. בעברית. כתוב על רצועת נייר צרה מאוד. תאריך: תחילת המאה ה-13. הוא מתלונן על אליהו הדיין ועל שוחד לשלטון. הוא מורה לחננאל להשוות מכתב זה למכתביו האחרים של שמואל לדיין מנחם ול'שר' (רבי אברהם בן הרמב"ם).

כנראה טיוטה של מכתב בעברית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) המכיל שבחים וברכות לנכבד בשם אברהם המשובח כ'נדיב' (זה כנראה אינו רבי אברהם בן הרמב"ם, לפי מ. א. פרידמן). הרקטו נראה עקבי עם מכתב שהושלם, אך הוורסו מכיל רשימות פזורות יותר בנושאים דומים.

פנים: ראשית מסמך משפטי. מקום: פסטאט. מתוארך: 6 שבט 156[7?] לסלווקים = 1256 לספירה. נכתב בתקופת מנהיג בעל תארים רבים ובהם דגל הרבנים; זה ככל הנראה דוד בן רבי אברהם בן הרמב"ם. אחד הצדדים הוא אבו עלא בן [...] ואחר הוא אמין אל-דין. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו: מסמך משפטי. תאריך: יום שני, ג' תשרי 1526 לספירה הסלאוקית (1214 לספירה). בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. בו סעיד בן אבו מנצור אל-נושאדירי מנסה לגבות חוב של 20 דינרים ממנצור בן אברהים; מנצור ישלם 5 דינרים עד אדר. בגב פירוש ביהודית-ערבית על תהלים צ.

תשובה הלכתית בעניין יתומים. נדונה בה הלוואה הנלקחת מיתומים בעל פה ללא שבועה, ומובאת קביעה כי מיתומים החייבים בחובות בשל הוריהם שנפטרו אין לגבות דבר עד שיגיעו לגיל בגרות. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) הסופר מוכר מתקופתו של אברהם מימוני.

עצומה ביהודית-ערבית עם פתיחה בעברית לסיוע כספי לרבנו אברהם, ניתנת לתיארוך לפי הכתב לסביבות המאה ה-13 (כלומר כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). יוסף אל-אנדלוסי בילה שלושה חודשים בפוסטאט, גלימתו קרועה והשלטונות דורשים ממנו את מס הגולגולת. הוא זקוק לעזרה.

שאלה הלכתית שנשלחה ל'חכמי ישראל' (ביטוי הנפוץ בתקופת אברהם מימוני), בדבר אישה שהשאירה כתובתה במקום אחר — האם היא זכאית לכתובה חדשה. פורסם אצל גליק, 'שרידי תשובות: קטלוג מתואר של שאלות ותשובות — קטעים מאוסף ז'אק מוסרי בקיימברידג'', עמ' 353-354.

טיוטת פתיחה של מכתב בערבית יהודית, עם ברכות מכובדות לנמען בשם דוד, שייתכן שהוא דוד הראשון ב"ר רבי אברהם בן הרמב"ם. בכל אופן, כתב היד נראה מהמאה ה-13. Recto: פינה שמאלית תחתונה של מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. כארבע שורות שמורות חלקית, חלקן מחוקות.

פנים: שני שברים של מכתב ביהודית-ערבית. כנראה נשלח לאברהם מימוני. מכיל הצצה מרתקת לדרמה: 'אמרתי לה: שמעתי שהתפייסת עם [...] ושבדעתך להינשא. אמרה: כן. אמרתי לה: איך?! טענת שהילדה היא ילדך מאיברהים. ענתה ואמרה: כאילו אתה מטיל ספק...'

רשומות בערבית-יהודית, לפחות חלקן בכתב ידו של אברהם מימוני, שכן הוא חותם את שמו פעמיים. החלק בראש הוא פתק המופנה לאליהו הדיין ומבקשו לתת למביא רקעה מסוימת. הסעיף שמתחת הוא שאלה משפטית עם תשובה. בורסו ישנו פיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פנים: שבר מכתב ביהודית-ערבית. כנראה מופנה לאברהם מימוני. '...מתימן לקוץ, ואמרו שם אותו הדבר שאמר סיידנא (יחיה שמו לנצח). אמרו לו זאת והכחישו (את מה שאמר?) בתוקף והובילוהו לדרך האמת... הם מונעים ממנו לנסוע בגלל יריביו המשפטיים...'

מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום חמישי, כ"ג תמוז 1538 סלאוקי = 9 ביולי 1227 לספירה. עיבאד ואחותה, בנות אבו אל-מג'ד, משחררות זו את זו מתביעות הדדיות. חתום: השופט אליהו. אושר על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם ויחיא ב. אלייקים

מסמך משפטי מבית דינו של רבי אברהם בן הרמב"ם. חברי בית הדין מפורטים בטבלה מסודרת: חננאל בן שמואל, יחיאל בן אליקים, יפתח בן יעקב, שלמה בן אליהו, יוסף בן שמואל וחלפון כהן בן אלעזר. ראו גויטיין, חברה ימי-ביניימית II, 546 מס' 16.

מכתב מתיק בית משפטו של רבי אברהם בן הרמב"ם, אל הדיין נסים באל-מחלה, נכתב על ידי שלמה ב' אליהו. מורה לנמען שלא לאפשר לאבו מנצור ב' אבו אל-ח'יר, חוכר המס של סנהור, להינשא מחדש לפני שיחזיר את מתנת הנישואין הדחויה לאשתו הקודמת.

רקטו: מסמך משפטי או מכתב. בכתב ערבי. מוזכר 'אבו אל-סרור אל-מד'כור'. דורש בדיקה. ורסו: מסמך משפטי ביהודית-ערבית. תאריך: 154[.] לספירה הסלאוקית (1228-38 לספירה) בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. כנראה כולל הצהרת טהור בן אלעזר.

פנים: שאלה משפטית לרבי אברהם בן הרמב"ם, בתואר 'נגיד' (לאחר 1213). ביהודית-ערבית. עוסקת בפדיון שבויות יהודיות שנמכרו לעבדות על ידי הצלבנים בעכו. נכשל שליח מצרים; הוא פנה לנסיך האיובי אל-מלק אל-מועז'ם בדמשק (1218-27).

חשבונות ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. כתב היד דומה לכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מוזכרים: אל-שיח' אל-נג'יב; אל-שיח' אל-מוהד'ד'ב; אבו אל-חסן; הכהן אבו אל-פרג'; יוסף; אבו אל-מונג'א; אבו אל-כרם.

פנים: שלושה שברים של מכתב מיהודה בן טוביה הכהן, בבלבייס, לאברהם מימוני. ביהודית-ערבית. מדווח שמילא את הצו הנוגע לחבר ר' ברוך למרות מה שאמרו כל האנשים האחרים. החלק הבא עוסק כנראה בסחורה יקרה ומכירה, אך נדרשת בדיקה.

פנים: מסמך משפטי. תאריך: ד'תתצ"ו = 1215/16 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. מעורבים: אבו אל-רביע סולימאן ושלמה הלוי (ייתכן שהם אותו אדם). גב: נוסחאון/טיוטה משפטית. מתחת: טקסט דהוי בכתב ידי רבי אברהם בן הרמב"ם.

שבר פגום משטר אירוסין, שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה), וחתום על ידי [יצחק בן שמואל] הספרדי, ניתן לתיארוך לשנים 1100–1127. החתן הוא אברהם בן משה, העומד לשאת את בתו של יעקב.

מכתב/עצומה מיהודה ב' חלפון לנגיד (רבי אברהם בן הרמב"ם, כיהן 1205-1237), עם כתובת חלקית הפוכה בצד האחר. השולח הוא ממנית [...]. הגב מכיל גם רשימה של הוצאות הקהילה השבועיות של פוסטאט, ביהודית-ערבית.

פנים: סוף מכתב, או טיוטת מכתב, מאבו אל-טאהר לאברהם מימוני (כ. 1205-1237 לסה'נ). נותרו 4 שורות חנופה בלבד. בעניין מעניין: החצי העליון של שורה 1 הועבר לתחתית הדף (הודבק שם ואז הנייר נחתך פתוח).

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

שבר מכתב ביהודית-ערבית. נראה כמו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. 'סלח לי... ר' אליה... מעריב... הדינר... דורש מאשתו... והשאר... נגבה ביום...' נעשה בו שימוש חוזר בגב לספרות יווניות/קופטיות.

פרוטוקול בית דין. תאריך: אמצע תמוז 1565 לשטרות = יוני/יולי 1254 לספירה, בסמכות רבנו משה השופט. הלאל בן הלאל מוכר לגיסו אבו [...] מחצית בית תמורת 400 דרהם נוקרה. חתם: אברהם בן משה הלוי.

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם על הנשיא עובדיה, המופנה אל הקהילה בבלביס בבקשה "לכבדו ולהעניק לו אירוח". המלצה זו נשלחה לאחר שאברהם מסר הוראות מיוחדות בעניינו לדיין המקומי פרחיה.

שטר משפטי, 1529 לשטרות = 1217/18, בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם: אבו אל-ברכאת/ברכות אל-סוכרי מוותר לדודתו מצד אם סיתת-אל-ח'יבא בת משה הכהן על כל תביעות ירושת משה הכהן. המסמך לא הושלם.

שאלה משפטית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם עם תשובתו בכתב ידו. שני יהודים נסעו יחד ואחד הפקיד אצל השני סחורה וכסף. האחר עזב עם נוצרים. תשובה: הנושא הרשלן אחראי אם התביעה מוכחת כראוי

טיוטה של חוזה נישואין (כתובה) בסמכותו של אברהם מימוני, המכונה במסמך "נגיד" (ולפיכך מאוחר לשנת 1213 לספירה). ישנם רישומים נוספים רבים בכתב עברי, בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

עדות משפטית. מיקום: קליוב. תאריך: 1205–1237 לספירה, בדרך לרבי אברהם בן הרמב"ם. הקהילה מבקשת מהנגיד למנות מחדש את תמים ב. יוסף למוקדם (חזן, שוחט ומורה) של קליוב בשכר 8 דרהם לשבוע

תחילת מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום ראשון, כא אייר 1531 סלאוקידית = 26 באפריל 1220 לספירה, תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם. כנראה בכתב ידו של שלמה בן אליהו. לא שמור תוכן.

שאלה הלכתית שנשלחה לדיין אנאטולי בנושא חוב. בכתב ידו של ברכות ב' שמואל. ראה מרדכי עקיבא פרידמן, 'תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם על ייסורי חייב', בתוך: מחקר הגניזה לאחר תשעים שנה.

שבר מכתב ממקורביו של אברהם מימוני. החלק השמור מורכב בעיקר מברכות שלום לאבו אל-פרג'; לאל-כוהן יעקוב ולאחיו ואביו; לאל-ראצ'וי; לאל-ת'קה; לרב חנאנאל (כנראה בן שמואל); ולסיידנא.

מסמך משפטי מפוסטאט בכתב ידו של שלמה בן אליה, נכתב תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם ומתוארך תמוז 1531 סלאוקידית (= 1220 לספירה), בנוגע לאבו אל-עז בן אבו עמראן, הידוע כאל-שראבי.

טיוטת פתק בכתב ידו של אברהם בן רבי משה בן מיימון (רבי אברהם בן הרמב"ם, 1205-1237) לכבוד יהודה הכהן בן טוביהו, מוקדם ביליס (שנות ה-1170 - 1218). מזכיר 'מוקדם אל-יהוד בלביס'.

רשימת חתימות - מי ומי בתחילת המאה ה-13. שמות כוללים: שלמה ב. אליה, אברהם ב. משה (=רבי אברהם בן הרמב"ם), יחיאל ב. אליקים, חנאנאל ב. שמואל, יפת ב. יעקוב, חלפון ב. אלעזר הכהן

תחתית מסמך משפטי, המזכיר יתום ואת השם הבה. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם? חתום על ידי יחיאל בן אליקים (פעיל 1213-1233 לספירה). גב: רישומים ערביים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

צד פנים: שאלה משפטית חלקית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם, עם התואר "נגיד", כלומר לאחר שנת 1213 לספירה. עניינה שותפות בחנות שולחני. בערבית-יהודית. כתב ידו של שלמה בן אליהו?

גב: הוראה אוטוגרף בכתב ידו של אברהם מימוני (כ. 1205-1237 לסה'נ). אבו אל-מג'ד יתן 4 דרהמים לנושא (מורה) עבור 4 שבועות של הוראת ילדי אברהים. הכסף יגיע מהוקף של אל-מוהד'ד'ב.

מכתב מאבו נצר בן ברכאת בן זיז אל-תג'אר ומאבו אל-פרג' בן משה הכהן לר' אברהם (ייתכן רבי אברהם בן הרמב"ם). ביהודית-ערבית. מבקשים עזרה בשם אדם אחר. ברכות לאישה ממשפחת הנמען.

שאלה משפטית בכתב ידי משה בן לוי הלוי. ייתכן שנשלחה לרבי אברהם בן הרמב"ם. עוסקת בשני שותפים שהתקוטטו על סחורה מסוימת. השאלה: האם שמעון הוא 'רפיק' (חבר) או 'שריך' (שותף)?

מסמך משפטי בצורת משמונה צלעות (כנראה לשמש כסימן או קמע); טבת 1529 לספירת השטרות (1217/18 לספירה), ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם; יוסף בחיר המסרא מוכר רבע מבית ב-150 דינרים

רשימת ספרים שנמכרו בבית הכנסת הארץ ישראלי בפסטאט ששייכו לאברהם החסיד המנוח, בנוכחות הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם בשני ימי שלישי רצופים. מוזכרים שמות קוני הספרים והמחירים.