רבי אברהם בן הרמב״ם במסמכי הגניזה — עמוד 5

קטע משאילתה כפולה שהוצגה בפני רבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד), ובה שתי שאלות הלכתיות: (1) אודות אדם המחזיק שפחה — לא לצורכי שירות — אף שהוא נשוי ואב לילדים. (2) אודות אדם שגרם לשפחה נוצרייה לקבל עליה את היהדות, אך חי עמה ללא נישואין. נראה שמדובר בנוסח נוסף של אותן שתי שאלות המופיעות במסמך מקביל. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם את התואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ. המידע מבוסס על כרטסת גויטיין.

מכתב משופט אל רבי אברהם בן הרמב"ם, ובו דיווח על מקרה שהובא בפניו באדר א' של שנת 1529 למניין שטרות (היא שנת 1218 לספירה). המכתב מכיל כ-32 שורות, מחוקות בחלקן אך ברובן עדיין קריאות. בתחתית המסמך נוספו 6 שורות של תשובה בכתב ידו של אברהם עצמו (אוטוגרף), אך רובן קרועות או מחוקות. בין הנזכרים במכתב: אסמאעיל בן מעאלי ואבו אלחסן הלוי, וכן נזכרת שיבתו הראשונה של אדם כלשהו מארץ לבנט. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

רשימת תורמים. תיארוך: מתקופת הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (1205–1237). ארבעה עמודים של שמות, זהים ברובם לאלה המופיעים ברשימות בנות התקופה, עם תרומות בסכומים של 1/4, 1/2, 1, 1 1/2, 1 3/4 ו-2 (דרהמים?). אחדים מן התורמים נותנים יחד עם פועלי בתי המלאכה שלהם: אבן אלשאער (בן המשורר, שם משפחה) וצֻנַّאעֻה, סעיד וצֻנַّאעֻה. בסך הכול ניתן לקרוא כ-214 שמות. ה"רצוי" מופיע כאן שוב, ששי בטור הראשון, אך עם הסכום הגבוה ביותר.

רקטו: שאלה משפטית בעניין שותפים במטבעה המלכותית שכספם נגנב. השאלה עוסקת במיוחד במקרה שבו אחד השותפים בורח ומסתתר כדי שלא יצטרך לשלם את חלקו. כתוב בעברית. ככל הנראה מתקופתו של אברהם מימוני, אך אינו ממוען אליו. (להשוואה: שטר משפטי גדול במיוחד מיום 12 במרץ 1066 לסה"נ העוסק בתביעה של 1,000 דינרים שמקורה בעבודתם של שני שותפים במטבעה המלכותית; אותו מסמך עוסק בענייני ירושה ואינו קשור לשאלה המשפטית הנוכחית.)

מכתב שכנראה ממוען לרבי אברהם בן הרמב"ם — "[בן] אדוננו ורבנו משה הרב הגדול (ז"ל)". בערבית-יהודית. המכתב נכתב על מסמך מדינתי ממוחזר בכתב ערבי, שממנו השתמרו ראשי שלוש שורות. החלק השמור של המכתב מרמז כי מדובר במכתב תנחומים לרגל מותו של אלצאדק אלחסיד אלשיח' [...] (אולי אדם הקשור לצד החסידי של משפחת הרמב"ם). בצד השני (ורסו) מופיעים ניסיונות קולמוס ורישומים מפוזרים (או אולי חשבונות מבולגנים?) בכתב ערבי.

מכתב בערבית-יהודית לשני נמענים שזהותם אינה ידועה. מתוארך: אלול 1524 למניין השטרות = אוגוסט/ספטמבר 1213 לסה"נ. הכותב מבקש תשובה מהירה "לאותו עניין שצוין". לפי גויטיין, מדובר בהוראה שניתנה בפקודתו של אברהם מימוני לסייע לאדם נזקק. במהדורתו בכתב יד של גויטיין מופיעה ההערה "בכתב ידו של אברהם מימוני", שורה 10. בצד ה-verso מופיע שיר, ככל הנראה בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212 לסה"נ).

מכתב מיהודה בן [...] אל אברהם מימוני, בערבית-יהודית. לאחר שם השולח מופיע שם העיר טריפולי, וחלק ניכר מן השם עצמו נראה וייתכן שניתן לפענוח: [?]...יהודה בן ח. הכותב מדווח על סכסוך משפטי עם ר' שם[...] ומבקש הנחיות מאברהם, או לחלופין שואל האם עליהם להתייצב בפניו באופן אישי. אברהם מימוני מכונה במכתב "נגיד", תואר שנשא לאחר 1213 לסה"נ במהלך כהונתו כראיס בין השנים 1205–1237 לסה"נ.

מכתב מהמלמד אבו סעיד אל אלשייח' אלרצוי, שבו הוא מבקש בלשון נמוכה וצנועה ביותר לקבל את שכר הלימוד המגיע לו מן הקהילה עבור ילדים שנשלחו ללמוד בבית מדרשו. בין האנשים הנזכרים במכתב: שלושה ילדים של אשת הפרסי (אמראה אלעג'מי) השוהה בפֻנדֻק, ויוסף אלמע'רבי. אותו שולח עצמו, הנקרא שם סעיד, כתב גם מכתב נוסף אל אברהם מימוני. יש לציין שגויטיין התייחס לעיתים לקטע זה תחת סימן מדף אחר.

רקטו: מכתב מיצחק בן בצלאל בן חיים אל דוד הראשון מימוני (בן אברהם בן משה), שכיהן כנגיד בשנים 1237–1300 לסה"נ. המכתב כתוב בעברית ועוסק בהגנה על "מורה הנבוכים". ורסו: לצד כתובת המכתב שברקטו, מופיעות שלוש שורות בכתב ערבי קליגרפי, ככל הנראה טיוטה לפתיחת עצומה (פטיציה), הכוללת נוסחת תקביל (taqbīl) ושורת תארי כבוד (al-kabīrī al-ajallī al-sayyidī).

פנים: שאלה משפטית המופנית לנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (לא מוזכר בשמו ישירות). נכתבה על ידי שלמה בן אליה בערבית-יהודית. עוסקת בלוי שנתן ליעקב עותק של כתובים ('מוצחף כתיו') למכירה בהתמחרות. גב: פתק לא-פורמלי לר' מיכאל מזמין אותו להוביל את התפילה מחר, יום חמישי, בעוד שהכותב מתכנן להעתיק 'החיבור' (משנה תורה של הרמב'ם).

שטר אירוסין קראי שלאורך השוליים העליונים מתנוססים עיטורים ססגוניים שצבעם דהה עם השנים. השטר נערך בי״ד באדר ה׳תנ״ד (1694) בקהיר. הכלה היא [ז]הרה בת ישועה בן יצחק הלוי, שזהו אירוסיה הראשונים, והחתן הוא אברהם בן משה בן אברהם חזן. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 50 כסף, 300 מדין, 200 מדין ו-800 מדין.

ראש הצהרה משפטית שנערכה בפוסטאט באמצע חודש אייר בשנת 15[..], תחת סמכותו של רבי אברהם בן הרמב"ם. אחד הצדדים הוא הבּת אללה. רוב המסמך חסר, ולא ברור אם אברהם מופיע עם התואר "נגיד" (תואר שקיבל לאחר 1213), כך שטווח התיארוך האפשרי הוא 1205–1237 לספירה.

מכתב מיהודה הכהן ב' טוביהו, כנראה מבלבייס, לאברהם מימוני (כיהן 1205-1237 לספירה) בפוסטאט. ממליץ על אחיינו אברהם ב' משה לצדקה. הכותב היה פעיל בשנות ה-1170 עד 1218, שימש כמוקדם של בלבייס, והיה חבר קרוב של משה ואברהם מימוני (מידע מאת אמיר אשור).

מכתב מופנה לנכבד, אולי לרבי אברהם בן הרמב"ם ('אברהם הנגיד הגדול' נראה לא בבירור בשורה 4, ובנו נקרא דוד בשורה 9). בעברית ובערבית-יהודית. שרידה שורה אחת בלבד: 'העבד שבור לב ועצוב...' - ככל הנראה מכתב בקשת נדבה.

שריד משאילתה המבקשת תשובה הלכתית, הממוענת לרבי אברהם בן הרמב"ם (הנגיד), בנוגע לגבר רווק החי עם שפחה. רבי אברהם בן הרמב"ם כיהן כראיס אל-יהוד בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ולאחר 1213 לסה"נ נשא גם בתואר נגיד.

הוראה אוטוגרף בכתב ידו של אברהם מימוני (כ. 1205-1237 לסה'נ). בעיקר בכתב ערבי עם כמה מילים בעברית. אבו אסחאק אברהים יתן לאליהו השופט 5 מ-[משהו] (דרהמים?). דומה מאוד להוראה ב-T-S K25.240. נדרשת בדיקה.

שאלה משפטית בכתב יד שלמה בן אליהו המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם, המכונה בתואר 'הנגיד' (לאחר 1213 לספירה). בנוגע לאיש הרוצה לגרש את אשתו ולשלם לה את הכתובה 'בתשלומים' (כלומר לא כלל).

שאלה משפטית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם (ד'ת'ל'ה-ד'תתצ'ז, 1205-1237 לספירה), עם תשובתו בכתב ידו. שגיאה נפוצה מכנה שבר זה MS 8254, fol. 16.

שאלות משפטיות המופנות לרבי אברהם בן הרמב"ם (שלט 1205-1237 לספירה), כנראה בכתב ידו של משה בן לוי הלוי, בנושא שותפות.

כנראה מכתב בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם, 1205-1237 לסה"נ; פנים שומש לטקסט ליטורגי עברי בכתב רועד

מכתב/ים ביהודית-ערבית בסגנון גבוה; גב ממוען למשה בן נסים ודומה לכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם