רב סעדיה גאון בגניזת קהיר

דיווח של פקיד פאטמי, שככל הנראה נשלח מצור. תיארוך: ככל הנראה 1109 לסה"נ (1108 לסה"נ אפשרי אך פחות סביר). נכתב על רוטולוס, שלפי ההערכה היה במקור באורך כ-3 מטרים, מתוכם נשתמרו כאן כ-1.7 מטרים. הדיווח עוסק בין השאר באירועים בטריפולי בעקבות בריחתו של פח'ר אלמלכ אבן עמאר (השוו T-S AS 153.176 + T-S AS 153.177), זמן קצר לפני נפילת טריפולי בידי הצלבנים. המסמך דומה לדיווח אחר אל אלמלכ אלאפצ'ל שנשתמר אף הוא בגניזה, ואשר מהדורתו ההדירה ג'פרי ח'אן. בין הנושאים הרבים שנידונים במסמך: בקשה לשליחת צי פאטמי לעזרת טריפולי; הסברים על כך שאבן עמאר היה אויבם של בני העם, של הנכבדים (אלמקדמין) של טריפולי ושל המדינה הפאטמית; כיצד הבוגד אלשריף אלעריצ'י שיגר לאבן עמאר סודות מדינה (אח'באר אלדולה), עד שסיף אלמלכ בן עלון הורה לעצור אותו; דיווח על סירה ובה עשרים ושניים גברים ונשים שהגיעה מעכא (עכו) שבשליטת הצלבנים, לאחר שהצליחו להיכנס אל העיר על חומותיה באמצעות חבל; בעלי הסירה מוסרים כי מהנד בן ע'ות' שב לג'בל עאמל(ה) ולכפר ברעם, ושם הוא משרת את הצלבנים וחי בקרבם; סכסוך דמים בין בני חדאת'א (حداثا בלבנון של ימינו) ובין שכניהם בני שבח'תאן, מהומה שהשלטונות במקום שליחת הדיווח נאלצו לטפל בה; וכן דברים הקשורים בגדודי צבא (אלמולדה ואלסוד, "השחורים"), מסים והצלבנים. בצד הוורסו מופיעה תפילה בעברית — הבקשה השנייה של רב סעדיה גאון. הקטע T-S NS 125.135 (PGPID 23587) מהווה צירוף לתפילה שבצד הוורסו, אך לא לדיווח שבצד הרקטו. עדיין חסרים כמה קטעים נוספים מן המסמך.

70 קטעים זעירים (6 על קלף; 64 על נייר), שמרביתם — 47 במספר — הם טקסטים בלתי מזוהים בערבית־יהודית (שורה 1, מס' 1–2, 4, 6–8; שורה 2, מס' 2–4, 6; שורה 3, מס' 1, 4; שורה 3, מס' 6; שורה 3, מס' 9; שורה 4, מס' 1–10; שורה 5, מס' 1–2, 5–6; שורה 6, מס' 1–4, 6–11, 13; שורה 7, מס' 1–6, 10–13). קטע אחד הוא ככל הנראה חלק ממסמך משפטי בערבית־יהודית, ובו מוזכר השם [...] בן דרמא (שורה 1, מס' 5); קטע אחד הוא ככל הנראה חלק מחיבור רבני, ובו אזכור של המשנה (שורה 2, מס' 1); קטע אחד הוא ככל הנראה טקסט רפואי, ובו אזכור של הוורידים (אלערוק) (שורה 2, מס' 5); ארבעה קטעים הם חלק מפירוש למקרא, ובהם ציטוטים מאיוב לו, טו; ירמיהו ז, כט; עזרא ט, ג (שורה 2, מס' 7; שורה 4, מס' 11; שורה 5, מס' 7; שורה 7, מס' 8); ארבעה קטעים הם ככל הנראה תרגומי מקרא (שורה 2, מס' 8; שורה 3, מס' 5; שורה 6, מס' 5, 12); קטע אחד הוא תרגום רס"ג לאיוב לו, ו–ט ולאיוב לו, כ–כג (שורה 2, מס' 9); קטע אחד הוא ככל הנראה חיבור רבני בענייני נדה (שורה 3, מס' 7); קטע אחד הוא אולי מכתב בערבית־יהודית (שורה 3, מס' 8); קטע אחד הוא תרגום של תהלים קד, כז–כח ושל תהלים קה, יב, עם פתיחות (incipits) בעברית ופירוש, ובו ציטוט מתהלים קמב, ו (שורה 5, מס' 3); קטע אחד הוא אולי חלק מחיבור דקדוקי (שורה 7, מס' 7); וקטע אחד הוא חלק מפירוש למקרא (שורה 7, מס' 9).

ששה דפים המכילים תשובות גאונים על מסכת סוכה, ולאחריהן תשובה ארוכה בעניין מסירת עדר כבשים לרועה בשבת. התשובה הראשונה פורסמה על ידי וורטהיימר ב"קהלת שלמה", עמ' 50–51, והשנייה שם, עמ' 82–89. דף 1, רקטו: סיומה של תשובה הנוגעת לסוגיה בבבלי סוכה יז ע"א. התשובה פורסמה במלואה, מכתב יד אחר, ב"אוצר הגאונים" על סוכה, עמ' 23–24. בשורה 10 מופיעה תשובה נוספת על סוכה יד ע"א, שפורסמה שם בעמ' 21, מס' 40. בשורה 12 נפתח נושא חדש בתוך אותה תשובה עצמה, המצטט מסוכה יב ע"ב, ופורסם שם בעמ' 20–21, מס' 36. בוורסו: תשובה נוספת מאת רב סעדיה גאון, ככל הנראה בכתב-יד של סופר אחר, ששוגרה אל מאיר הכהן בן עלי, ובה נדון אם מותר ליהודי למסור את עדרו לרועה גוי בשבת. בדף 2, רקטו: המשך תשובה נוספת באותו עניין. בוורסו, שורה 7: תשובה מאת רב נחשון, המוכרת לנו בנוסח קצר יותר מתוך "גאוני מזרח ומערב", מס' 54. בדף 4, שורה 18: תשובה מאת רב האי גאון.

ראש העמוד: פירושו של רב סעדיה גאון על שמות י"ב, א'. גב העמוד: שני קולופונים. הראשון, מעוטר, מציין כי הספר נמנה עם רכוש ההקדש של קהילת אורמיה (אורומיה) שבמחוז אזרבייג'ן המערבית של איראן כיום: "אלכלאם פי החדש הזה מן קול סעדיה בן יוסף אלפיומי תנוח נפשו בגן עדן. קדש לייי לכנסת ארמיה". בהמשך הוסף קולופון שני, מאת אפרים בן עזריהו, שקיבל את הספר מברוך בן ישראל החזן בעיר מראגה (מראגה). ברוך נטל את הספר מאורמיה משום ש"לא נותרה שם קהילה שידעה לקרוא בו ולו מילה אחת בלשון הערבית (הגרית)". הקולופון מנוקד חלקית בניקוד בבלי פשוט. תרגום של הקולופון מובא אצל הירשפלד (1904: 293–294). בניגוד להירשפלד, אפרים בן עזריה אינו חותם בשמו בתוספת "התלמיד הדל. שלום" — מה שמשתמע לכאורה מקריאת "צעיר תלמיד ושלום" — אלא יש לקרוא "צעיר תלמידי ירושלם", כלומר "הצעיר שבחכמי ירושלים".

דף 1v: רשימת ספרים המזכירה תורה ותרגום, שאילתות דרב אחאי, תשובות וחיבורים מאת רב האי גאון, פירוש למקרא מאת אבן סרג'אדו, מסכתות תלמודיות, חיבורים של רב סעדיה גאון ועוד. יש לשים לב שהתאריך 1024 לסה"נ מתייחס לטקסט שעל צד הרקטו, ולא לרשימת הספרים. עם זאת, סביר להניח שרשימת הספרים אינה מאוחרת בהרבה, שכן המחבר האחרון המוזכר בה הוא רב שמואל בן חפני (נפטר ב-1013). דפים 1r ו-2r: דיון בכללים הנוגעים לאותיות בגדכפ"ת ואהו"י, ככל הנראה מנוסח של "הדאיה אלקארי" (הדרכת הקורא). הקטע השמור עוסק בכלל "אתי מרחיק" ובניקוד המילה "בן". על פי הקולופון בצד הרקטו של P1, ההעתקה הסתיימה ביום ראשון, י"ג בסיוון בשנת 1335 למניין השטרות (= 1024 לסה"נ).

מכתב מאת ח'לף בן מוסא (חלפון בן משה) אלחבר הכהן בשם כל קהל "חצר אדר" (חצר אדר). רב סעדיה גאון מתרגם את שם המקום המקראי הזה — וכן חצור וחצרים — כרפח, ופירוש זה נראה סביר בהקשר זה. המכתב ממוען לאישיות נכבדה שייחוסה מסתיים ב-[...] בן פרח בן שלום(?) הכהן. הפתיחה כתובה בעברית וגוף המכתב בערבית-יהודית. הכתובת רשומה באופן חלקי בתחתית הצד הקדמי של המכתב בערבית-יהודית, וכן בצדו האחורי בכתב ערבי. במכתב מוזכרת העיר עסקלאן וכן שמות שונים, ובהם אבו עמראן, והיב בן סהל, ואבו אסחאק אבראהים. המסמך גדול בממדיו, אך דהוי כמעט מעבר ליכולת קריאה (במקומות מסוימים הוא קריא רק משום שהדיו דהה לחלוטין והלבין את הנייר במקום שבו היה).

מכתב תודה בערבית-יהודית. המכתב משבח תלמיד חכם ששהה תקופה מסוימת — ככל הנראה בימי החגים הנוראים — בעיירה פרובינציאלית. נוכחותו הוסיפה כבוד רב לקהילה היהודית, וגם היהודים וגם המוסלמים היו מרוצים ממנו. הוא התפלל מתוך סידור התפילה של רב סעדיה גאון. במסמך מוזכר אלשיח' אלת'קה אבו ע'אלב, אך לא ברור אם הוא האיש האהוב המדובר. במכתב מופיעות לפחות עשר חתימות. החתימה הראשונה היא של דוד בן עמרם הכהן, והיא בידו של מי שכתב את המסמך עצמו. שאר החתומים: ברכות בן [...]; סעדיה בן אברהם הלוי; יפת בן יש[ועה?]; אלעזר בן צדקה; צדקה בן יצחק(?) הכהן; יאשיה בן ארח; שארית בן מצליח הלוי החזן. (חלק מן המידע על פי כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מעובדיה הכהן בן יצחק אל בן דודו וידידו אבו זכרי יחיא הכהן בן יוסף בן יפתח בתִנִّיס, ובו מוזכרים כהנים נוספים. עובדיה הכהן קיבל מאבו זכרי יחיא הכהן סכום כסף כדי להשיג ספרים מסוימים שקבוצה או משפחה של כהנים בתִנִّיס רצו ללמוד מהם. עובדיה הכהן לא הצליח להשיג את הספרים שהתבקשו, ובמקומם שלח לתִנִّיס שלושה חלקים (קונטרסים?) של סידור תפילה בנוסח בבל ופירושיו של רב סעדיה גאון לאיוב ולמשלי. הוא ייעץ לידידיו ללמוד בספרים אלה עד שיעלה בידו למצוא את הספרים המבוקשים. (המידע מבוסס על רשימות גויטיין וכרטיסיית האינדקס שלו, וכן על "חברה ים-תיכונית" כרך 2 עמ' 194 ו"החינוך היהודי בארצות האסלאם" עמ' 137–138.)

העתק חלקי מן המאה ה-11 של האיגרת השנייה מתוך שלוש איגרות שכתב רב סעדיה גאון במהלך מחלוקת הלוח שהתחוללה בשנים 921–922 בין בני ארץ ישראל ובני בבל. בראש המסמך מופיעה כתובת בכתב ערבי. האיגרות ממוענות לתלמידיו של סעדיה — שלמה, עזרא ועלי שבפוסטאט — ובהן הוא מתאר את השתלשלות האירועים סביב הכרזת הלוח של בן מאיר מטעם בני ארץ ישראל ואת תגובת בני בבל לכך. סעדיה קורא לנמענים לדבוק בתאריכים שקבעו בני בבל, ולהקפיד שלא יבואו יהודים לאכול חמץ בפסח ולחלל את יום הכיפורים. (המידע מבוסס בין היתר על מחקרם של רוסטוב ושטרן על מחלוקת הלוח של 921–922, וכן על דברי גיל בספרו על מלכות ישמעאל ועל הערותיו של גויטיין.)

רקטו (שימוש משני): תזכיר עדות שנכתב בשולי רשימת מצאי השייכת לבית הכנסת של העיראקים (הבבליים) בפוסטאט, שנערכה באותו יום עצמו, 28 ביוני 1080. הרשימה היא של פריטים מבית הכנסת הבבלי בפוסטאט שהופקדו ואוחסנו בבית הכנסת של הארץ-ישראלים. ברשימה מופיעים ספרים רבים מאוד, ובהם "ספר תורה (קודקס) שאומרים עליו שהוא בכתב ידו של רבנו סעדיה" (כלומר בכתב ידו של רב סעדיה גאון, שורה 18). הרשימה מתוארכת ל-ח' בתמוז שנת אלף שלוש מאות תשעים ואחת לשטרות (= 1080 לסה"נ). בשוליים התחתונים, בכיוון הפוך לזה של הרשימה, נכתב מסמך נוסף, שבו אברהם בן טוביה הלוי תובע את יוסף בן יאשיה הידוע בכינויו אבן אלד'הבי בעניין חוב.

מסמך מדינתי פאטימי. דו"ח אל אלמלך אלאפצ'ל מ"אלת'גר אלמחרוס" (ככל הנראה צור). מתוארך לסביבות 1108. הקטעים הקשורים מתחלקים לאשכולות על פי אופי השימוש החוזר בכתב עברי בצדם השני: אשכול 1: שלושה קטעים, שניים מהם פורסמו בידי ח'אן; שימוש חוזר לפיוט עברי בכתב יד מוכר. אשכול 2: שני קטעים (גם הם פורסמו בידי ח'אן); שימוש חוזר לטיוטה של איגרת בערבית-יהודית. אשכול 3: סדרת קטעים שעל גבם נכתבה הבקשה השנייה של רב סעדיה גאון. אשכול 4: קטע יחיד ששימש לכתיבת קינות בעברית. המסמך זוהה וקוטלג בידי אלן אלבאום ב-2022. עתיד להתפרסם בידי פול קוב ואלן אלבאום.

רשימת ספרים בערבית-יהודית, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בין השנים 1100–1138). אחד הקטעים מזכיר: "וטריפות וניקוי... לרבנו סעדיה זל... דרג לבני פאס יג . . . כאגד". ייתכן שמדובר בחיבור על שחיטה מאת רב סעדיה גאון, ברוטולוס (כנראה דרג', דרג'ה) ובספר שנכתב על נייר (כאג'ד). קטע נוסף מזכיר מספר חיבורים נוספים שנכתבו על נייר, ובכללם ספר שכותרתו כוללת את המילה "אלאלפאט'", וספר אחד "בכתב ידו". סביר להניח שקיימים בגניזה קטעים נוספים השייכים לרשימה זו. ראו גם את הרשימה המקבילה במסמך נוסף (PGPID 11115).

רשימת מצאי של פריטים מעיזבונו של אדם שנפטר, הנמצאים באלכסנדריה. עיקר הרשימה מוקדש לספרים (שני עמודים), והעמוד האחרון מפרט כלי בית שונים. המסמך כתוב ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות, עם מקצת כתב ערבי. בין הספרים המופיעים ברשימה: ספר התורה; ה"תפאחה" על ויקרא; פירוש (תפסיר) על תהילים (רשומה זו נמחקה בקו); חיבורו של רב שמואל בן חפני על דיני שותפויות (אלשרכאת); תרגום (שרח) רב סעדיה גאון לתורה; ספרי קודש נוספים רבים; ויתכן שגם חיבור על אהבה (אלפאט' עלא אלאלפה).

בצד ה-verso: רשימת ספרים בכתב ידו של שלמה בן אליהו (זיהוי של פרנקל), שנכתבה על גב מכתב הממוען לאביו אליהו הדיין. תיארוך: ראשית המאה ה-13 (אלוני שיער שמדובר במאה ה-11, מאחר שאף אחד מן הספרים אינו מאוחר לתקופה זו). רשימת הספרים מזכירה תרגום של ספר דברים, פירושים לספרי מקרא (למשל לתהלים, לבראשית ולמגילות), והעתק של סידור רב סעדיה גאון בצד ה-verso(?). יש לציין שאלוני ושותפיו פרסמו את כתב היד הזה תחת מספר אחר, ככל הנראה בשל טעות או בשל שינוי במספרי השמורה.

כתובה למוברכה בת בנימין (מבארכה) ו[...] בן אהרון. הועדו על ידי יוסף בן שמואל, שלמה בן יוסף, אברהם בן מנחם, עלי בן דוד, יהודה בן צדקה ואלחנן אב בית דין (אלחנן בן שמריה, פעיל 994–1026 לספירה). מתוארך ביום החמישי בשבוע (השנה לא שמורה). הכלה הייתה נשואה קודם לכן. תשלומים: 5 + 5 = 10. סכום כולל: 80. בורסו יש טקסט ליטורגי יהודית-ערבי ועברי, אולי דרשה או קטע מסידורו של רב סעדיה גאון. השם 'סעדיה' כתוב למטה. (מידע מ-CUDL ומכרטיס האינדקס של גויטיין.)

רשימת ספרים בכתב ידו של שלמה בן אליהו, המזכירה חיבורים הלכתיים רבים, ובהם פרקים ד'–ו' מתוך "טומאה וטהרה" לרב סעדיה גאון, "חובות הדין" לשמואל בן חופני, שלושה חיבורים הלכתיים נוספים, ספר בן סירא (אבן סירא), ופירושים גאוניים על סדר טהרות. הקטע מזכיר גם כמה מספרי המקרא ופירושיהם. יש לציין כי אלוני ושותפיו פרסמו את כתב היד תחת הסימון "T-S K23.25–26", שהוא או טעות או שסימני המדף שונו מאז. כמו כן, T-S K23.25 אינו קיים עוד או שלא דוּגְתל.

רשימת ספרים שנמצאה בעיזבונו של יצחק בן משה, הדיין המקומי (נאא'ב) של סנבאט שבמצרים התחתונה. הרשימה מתוארכת לג'ומאדא' אלת'אני 545 להג'רה, היינו אוקטובר 1150. בין הספרים המנויים: מסכתות תלמודיות, חיבוריו של רבי יצחק אלפאסי, חיבורי רב האי גאון, חיבורי רב סעדיה גאון, מדרשים, תשובות של רבי יוסף הלוי, ותשובות הגאונים. (המידע מבוסס על CUDL ועל כרטיסייתו של גויטיין.) המסמך המפרט את הספרים והמסמך המפרט את החפצים נמנים על אותה רשימת עיזבון.

העתק של איגרת ששלח רב סעדיה גאון ליהודי פוסטאט לרגל עלייתו לכס הגאונות בשנת 928. ההעתק שלפנינו נכתב במאה האחת-עשרה (בסביבות שנת 1028 לספירה, על פי הצד השני). באיגרת מדגיש רב סעדיה את חשיבותה של תורה שבעל פה, מזכיר בשמותיהם את תומכיו בבגדאד, וקורא ליהודי פוסטאט לשמור על קשרים הדוקים עמו ועם ישיבתו, היא ישיבת סורא. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 2, עמ' 27. יש לציין כי גיל ציין בטעות את מספר השמורה של הקטע מאוסף לואיס-גיבסון.

טקסטים בכתב ידו של יוסף בן יעקב ראש הסדר. בצד הרקטו: טיוטה הנוגעת להעתקת המשנה והגמרא. בתחתית העמוד, כתוב הפוך ביחס לשאר הטקסט, מופיע קולופון — כנראה בטיוטה — שבו מציין יוסף ראש הסדר כי העתיק סידור של רב סעדיה גאון, אשר לדבריו היה כתוב בכתב ידו של סעדיה עצמו, בשנת 1201. בצד הוורסו: שורות הפתיחה של אגרת רב שרירא גאון בשינויי נוסח קלים. הטקסט נושא את הכותרת "ליקוטי ברכות דרבנו שרירא ז"ל" ופותח בשורת חרוז אחת, מנוקדת ומעוטרת.

עותק של פיהרסת (רשימת חיבורים) של כתבי רב סעדיה גאון, שנשלח לפוסטאט על ידי בניו של הגאון, שארית ודוסא, בשנת 953. עותק זה מתוארך ל-2 באוקטובר 1113. בפיהרסת מצוין תאריך פטירתו המדויק של רס"ג: יום ראשון, כ"ו באייר בשנת 1253 למניין השטרות, שהוא ה-15 במאי 942 לספירה. עותק נוסף של אותה פיהרסת עצמה מצוי בקטע אחר. (המידע מבוסס על גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 2, עמ' 30, ועל אלוני ופרנקל, "הספרייה היהודית בימי הביניים", עמ' 312.)

מכתב מאת חיים בן עמאר מפלרמו אל אבו אל-סרור, סוחר מפוסטאט (ייתכן שמדובר באסחאק בן ברהון אל-תאהרתי). המכתב נכתב ב-2 בספטמבר 1056. הכותב מזכיר את האירועים שהתחוללו בסיציליה ובמגרב, ועוסק בעיקר במשלוח סחורות — בראש ובראשונה עופרת מסיציליה. בנוסף מוזכר במכתב "כתאב אלאמאנאת" (ספר האמונות והדעות) של רב סעדיה גאון. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ד', מס' 650.

מכתב ביהודית-ערבית. הכותב מבקש העתק של תפסיר ספרי עזרא ודניאל מאת רב סעדיה גאון, או תפסיר משלי ואיוב שלו, או אחד מפירושיו ("פראריש") על התורה. הוא אינו רוצה שיהיה כמו תפסיר תהלים, שנכתב בכתב יד גרוע (גַ'אלִיק אל-ח'טּ). הנמען אולי ישאיל ספרים אלה מחבר. אשת הכותב ו'מאולא' (אביו?) שולחים דרישות שלום. ישנה הערת שוליים המסתיימת ב"אם _____, אל תשלח לי כלום."

קטע של ספר (או רשימת ספרים) ששייך לראש הגולה דניאל בן חסדאי, מסוף המאה ה-12. נראה כי הספר ניתן במתנה לנחום הכהן בן מנצור, והיה בבעלות דניאל בן חסדאי מ-25 באפריל 1135, לאחר מכן בבעלות יעקב בן עלי מאוגוסט 1174, ולבסוף נמסר לנחום. הספר מכיל חלקים שנכתבו על ידי רב סעדיה גאון ורב שמואל הכהן גאון בן חפני. (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 2, מס' 92.)

העתק של פִהרִסְת (רשימת חיבורים) של רב סעדיה גאון, ששלחו בניו של הגאון, שארית ודוסא, לפוסטאט בשנת 953. ההעתק עצמו נושא את התאריך 2 באוקטובר 1113. ברשימה מצוין התאריך המדויק של פטירת רס"ג: יום ראשון, כ"ו באייר, שנת 1253 למניין השטרות, המקביל ל-15 במאי 942 לסה"נ. העתק נוסף ושלם יותר של אותה רשימה עצמה השתמר בכתב יד אחר. צדו השני של הדף ריק.

עותקים של נוסחאות למכתבים, מאת ראש ישיבת בבל (ככל הנראה רב סעדיה גאון), השוהה בבגדאד. התוכן כולל מכתבי ברכות והודיה, מכתב נחמה, בקשה לכספים והנחיות לשליחת שאלות לישיבה, והגנה מפורטת של המסורת הרבנית נגד הקראים. (מידע מתוך CUDL)

מסמך נישואין (FGP) / נוסחה משפטית. דף נייר אחד מאוסף שטרות משפטיים (ספר שטרות). מכיל כתובה לנישואי יבום ושטר חלוקת קרקע. הכתב אופייני למאה ה-12. אותו סופר העתיק את סידור רב סעדיה גאון ב-CUL 1080 13.55. עברית וארמית. AA

מכתב מבני ברכיה העוסק בענייני הישיבות של בגדאד בתקופה שבה דוסא בן סעדיה גאון עמד בראש ישיבת סורא, וכן בחיזוק מעמדו של אברהם בן נתן (עטאא'), רופאו של האמיר באדיס, מאוגוסט 1015. יש לציין שהתעתיק הוא של גויטיין.

ורסו: דיון הלכתי בנושא גבר שהפקיד משהו אצל מישהו שמת לאחר מכן. אולי מ'כתאב אל-וודיעה' של רב סעדיה גאון. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). ברקטו ישנו פיוט (בכתב ידו של הלל בן עלי?).

דרשה או חיבור פרשני. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בין 1000-1138). פורסם על ידי יהודה רצהבי, 'קטע מחיבור פרשני של רב סעדיה גאון', תרביץ 68 (1999), 511-31.

חשבונות, או אולי סתם חשבון אריתמטי. בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות (?). ישנם שני דפים של מסמך זה, בעקבות 5 דפים של טקסט ספרותי מאת רב סעדיה גאון.

רשימת ספרים שנערכה על ידי יוסף בן יעקב הבבלי כחלק מהמבוא לפירוש על סידור רב סעדיה גאון. מזכירה יצירות ופירושים של מלומדים יהודיים רבים.

מסמך משפטי. בעברית. מוזכרים 10 פרחים של זהב. תאריך: אולי ה'רס"ג או ה'רס"ז, שהם 1502/03 לספירה או 1506/1507. אחד העדים הוא סעדיה הלוי.

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק). כולל שטר לדוגמה שנוסח בבגדד(?), 1270 לספירה הסלאוקית (959 לספירה).

קולופון של ספר השהאדאת וואל-ות'אאק של רב סעדיה גאון בבעלות יוסף בן יצחק, שופט בצוען; מתוארך: פורים 1419 שטרות = 1107/08 לספירה

קולופון לפירוש ר' סעדיה גאון על תפילת שמונה עשרה, נכתב באשקלון, 1061. על הגב: תחילת הפירוש הערבי של ר' סעדיה לאותה התפילה.

צד ב': קטע משמאל של גזרה פאטמית מוקדמת; מצד א' שמש רבי אפרים בן שמריה להעתקת חלקי תרגום רב סעדיה גאון לבראשית א:ג-א:טו

ספר שטרות של רב סעדיה גאון, 8-9, 12-13, מכיל שטר שותפות, הצהרת שכיב מרע, וצוואה. (נתונים מ-FGP מאת דן גרינברגר)

אוסף תשובות קצרות הנוגעות לנידה. בצד הקדמי מספר שורות מחיבור של רב סעדיה גאון על תפילות, עם קולופון.

רשימת ספרים. כתובה על קלף. כוללת ספר אל-טלאק; מספר ספרים של רב סעדיה גאון; ופירושי מקרא שונים.

שבר ממאמרו של רב סעדיה גאון על מילים יוצאות דופן במקרא (כתאב אל-סבעין לפצ'ה).

פיוט מאת רב סעדיה גאון. ברקטו יש קולופון הנוקב בשמו של דניאל בן יצחק החזן.

חיבור הלכתי על שטרות משפטיים מאת רב סעדיה גאון (הפנים עוסקות בכתובות)

קטע מספר תשובות של רב סעדיה גאון בערבית-יהודית. ראו FGP לתיאור מפורט.

יצירה ספרותית בערבית, המצטטת את רב סעדיה גאון (ששמו ניתן בכתב עברי).

דו-דף מתוך כתאב אל-שהאדה ואל-ותאאיק של רב סעדיה גאון. מידע מ-FGP.

חשבון בכתב ערבי. בפנים: תרגום רב סעדיה גאון לתורה, ויקרא יא:יג-כ.

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק).

קטע מחיבורו הפולמוסי של רב סעדיה גאון ספר הגלוי.

מספר חוזי רב סעדיה גאון, על קלף

סידור רב סעדיה גאון.