קהיר במסמכי הגניזה — עמוד 14

שטר משפטי בעברית, הסכם שותפות להשקעה. מתוארך ל-30 באייר ה'תקנ"א (יוני 1791). מקום: קהיר. דוד קריו (Carillo) השקיע כמויות של משי, כותנה וסחורות אחרות בהקשר לבית מרחץ ("המרץ") בשכונת היהודים בקהיר (בחארת אליהוד). המונח "המרץ" מופיע ישירות לאחר שמו של מקבל ההשקעה, שלמה שמחון, מה שמרמז על כך שככל הנראה היה הבעלים של בית המרחץ.

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך ל-28 בדצמבר 1812 לסה"נ (כ"ה בטבת ה'תק"ע), שבו דוד דיין בן אברהם מצהיר כי הוא חב סך של 12,000 מעות כסף (מ״כ) ליהודה בונאן. המסמך לא נחתם בידי עדים ושימש לאחר מכן לתרגול כתיבה: סופר שני העתיק את פתיחת המסמך שלוש פעמים שונות באותו עמוד. שאר העמודים נוצלו לרישום סכומים, חשבונות ותרגולי כתיבה נוספים.

רשומה משפטית (#86) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דפים 29v-30r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך כ"ח חשוון ה'שכ"ה (1564 לספה"נ). הסכם אירוסין חלקי של סית אל-אהל בת יצחק פירוז ויהושע בן אליהו הכהן. סית אל-אהל טרם נישאה ותשלומי הנישואין המפורטים הם: 50 כסף + 25 פרחים. השורות האחרונות של תנאי האירוסין לא נחתמו ונקטעות באמצע משפט.

ביפוליו עם מכתב/ים בערבית (בכתב ערבי) ובעברית. כולם נראים מופנים לנכבד/נכבדים, משבחים אותו ומבקשים עזרה. בעמוד השמאלי של ורסו מוזכר שם נמען: אבו בישר שלמה בן טוביה אל-עודי(?). בעמוד השמאלי של רקטו מדווח השולח שה'כושים (אל-סודאן) הכו אותי בדרך ל(קהיר) החדשה, אמרו זה... והוא יהודי'. הוא נפצע קשה ושכב ב-10 הימים האחרונים.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: י"ט אלול ה'תכ"ח (1668 לספירה). הכלה: קמר בת צמח ב' אפריים. החתן: שלמה ב' יהודה ב' שלמה רופא. מכיל תנאים נפוצים בתקופה: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 210 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

הודעה על קיום "יום הגניזה" עבור אשכולות טקסטים בבית העלמין באסאתין, מיום 18 בדצמבר 1949 – בערבית. המידע נלקח מהקטלוג של מסמכי הגניזה החדשה בעריכת חסנין מחמד רביעה (עמ' 34). סריקה של הקטע זמינה בספר "אלג'ניזה ואלמעאבד אליהודיה פי מצר" (עמ' 155), וייתכן שקיים עותק שני של אותה הודעה בבעלות המוזיאון לאמנות אסלאמית בקהיר.

הסכם פיוס בין בעל לאשתו. מתוארך: ו' בתמוז ה'תט"ו לבריאת העולם, שהם 1655 לספירה. המעמד נערך בביתו של אהרן רופא חזן (ככל הנראה בקהיר). לאחר סכסוך שפרץ ביניהם, נשבע שחאתה בן אהרן פירוז שלא יגרש את אשתו חנינה בת חנניה במשך עשרים שנה. בנוסף, שחאתה מתחייב לשלם לחנינה את שווי כתובתה תוך שלושים יום, במקרה שבני הזוג יתגרשו.

קטע ממכתב מסחרי בערבית-יהודית, ככל הנראה מהמאה ה-12. במכתב מוזכרים פריטים שונים, ובהם צמיד (סִוַאר) ופריט מזהב. הכותב מזכיר פגישה עם "הצעירים" (אל-צביאן); דבר-מה המלווה את הביזנטים הקריטים(?) (אל-רום אל-ח'ראא'ט); הגעה לקהיר; ותקווה לקחת דבר-מה בשבוע שלאחר מכן. צדו האחורי של הקטע נעשה בו שימוש משני לכתיבת פיוט עברי.

קטע מפנקס בית דין. מתוארך לכסלו ה'תפ (5480 לבריאת העולם), הוא שנת 1719 לספירה. גב הדף: מכירת שותפות חכירת מיסים לשנה אחת בבית המכס העות'מאני בפוסטאט (קהיר העתיקה). העסקה כוללת צדדים רבים: יהודה פרובנסאל, יצחק פואה, משה סלאמה, יצחק מנחם, שמואל ארדיטי, משה ארדיטי, והאמיר מוחמד ירק כתחודא מגוף הינקשרים אל-מוסתחפיזאן.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"א חשון ה'ת"ק (1739 לספירה). מיקום: קהיר. החתן: משה ב' שבתי ב' משה הכהן; הכלה: נַזְהָה בת ישועה ב' אליהו הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1320 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

הודעה ביידיש מטעם ועד בתי הכנסת של יהודי אשכנז בקהיר בנוגע לשמירת מקומות בבית הכנסת המרכזי, הקוראת לאלה שטרם שריינו מקום כי הדבר נדרש ללא חוזה שכירות, ומבקשת מן המאחרים לשריין את מקומותיהם עד שעת הצהריים של יום ראשון, 2 באוקטובר 1921. ההודעה אינה נושאת תאריך, אך נכתבה לפני אוקטובר 1921. כתובה ביידיש ובצרפתית.

מכתב מטעם הרבנות הראשית של קהיר אל הח'ואג'ה נסיר בסח, נשיא בית הכנסת בהליופוליס (מצר אל-ג'דידה), בנוגע לאדם הידוע בכינויו לוי ערוסה, המעז לשחוט עופות אף על פי שאין לו את ההסמכה והשיטה הנדרשת לשחיטה. המסמך כתוב בערבית ובעברית. ייתכן שמדובר בהתייחסות לבית הכנסת ויטלי מדג'אר בהליופוליס, שבנייתו הושלמה בשנת 1924.

רשומה משפטית (#31) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 11ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ליום חמישי בה'שכ'ב. עבד אל-מעטי אל-פולאדי וח'ידר אל-פולאדי מופיעים בפני שלושת הדיינים ובני הקהילה הקראית בבית הכנסת 'דאר שמחה'. השניים מסדרים לשמש כנושאי מיטה להובלת גופת אישה נפטרת לבית הקברות: רחל אשת עבד אל-מועין, בת צדקה הכהן

רשומה משפטית (#55) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 19ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לשבט ה'שכ'ג (1562/63 לספירה). הכרת חוב של שמעון בן יעקוב הלוי הסומך אל-קודסי כלפי יהודי רבני, סלאמה אל-רבאן, על 340 נצף פידה (מדין) החייבים כדמי שכירות לבית בקודש/הקדש הקהילתי הקראי. שמעון מסכים להחזיר את היתרה בתשלומים חודשיים

שטר אירוסין קראי שלאורך השוליים העליונים מתנוססים עיטורים ססגוניים שצבעם דהה עם השנים. השטר נערך בי״ד באדר ה׳תנ״ד (1694) בקהיר. הכלה היא [ז]הרה בת ישועה בן יצחק הלוי, שזהו אירוסיה הראשונים, והחתן הוא אברהם בן משה בן אברהם חזן. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 50 כסף, 300 מדין, 200 מדין ו-800 מדין.

רשומה משפטית (#87) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 30r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך א' כסלו ה'שכ"ה (1564 לספה"נ). הסכם טרום-נישואין בין החתן המיועד ראד'י בן שמואל ברכה והכלה חביבה בת נצר אבן אל-עטאר, המיוצגת על ידי דודתה מצד האם חביבה בת יהודה אל-חקאן בפני בית הדין בבית שמחה. אבי הכלה המיועדת נפטר לפניה.

רקטו: מסמך משפטי. מופיעה חתימה אחת בלבד של הסופר מאיר בן-נעים, אשר ככל הנראה נכללה לפני שהמסמך נזנח כטיוטה לא גמורה. מלבד חתימת העד השני וחתימת הצד המסכים, ישנם גם מקומות ריקים נוספים שמעולם לא מולאו. מיקום: קהיר. מתוארך לשנת 5550 (או אולי 555[.] כאשר הספרה האחרונה לא מולאה מעולם), שהיא 1789/90 לסה"נ.

רשומה משפטית (#79) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 27v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ערב של אותו תאריך כמו הערך הקודם: ג' אב ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). הודאת חוב בין עבד אל-לטיף בן משה אל-מע'ריבי ושמואל בן יעקב הלוי הסומך. עבד אל-לטיף מתחייב לתשלומים שבועיים עד לפירעון סכום כולל של 160 ניצף פיד'ה (מדין).

מכתב מאת סלימאן אלסכנדרי, השוהה בדמשק, אל גיסו פרג' אללה אבן פאצ'ל ואל אחותו של הכותב (אשתו של פרג' אללה) בקהיר. המכתב כתוב בערבית-יהודית. תאריך הכתיבה אינו ידוע. הכותב מזכיר עניינים עסקיים שונים ברמיזה. הוא מודיע כי הגיע בשלום לדמשק, ומוחק את המילה "חמאה" שכתב במקור במקום שם היעד. דרוש עיון נוסף.

רשומה משפטית (#90) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 31r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ו' שבט ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). יישוב סכסוך חלקי בין חצ בת אברהם אל-חקאן ועבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי. כל צד מסכים 'לא לחזור להביא חדשות' על האחר — ביטוי אידיומטי שניתן לתרגמו כ'לא לחזור להפיץ שמועות' על זה האחר.

מכתב מדוד חזן בירושלים אל אליה לוי בפוסטאט/קהיר. כתוב בערבית-יהודית. הכותב מתאר את מצבו הכלכלי הקשה ואת מצבם של הקראים בירושלים, ומספר כיצד "אנחנו באש מן הלחץ [של הרבנים]". הוא מזכיר כי חלה ועמד למות, החלים, חזר ונפל למשכב ועמד למות שוב, ולבסוף החלים פעם נוספת. מזכיר גם את עזה. דורש בדיקה נוספת.

רישום משפטי (מס' 10) בפנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך לראש חודש אדר ה'תמ"ג, כלומר 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 10) כתובה ורשימת נדוניה לכלה אסתר בת נתן בנאוי ולחתן משה מנשה בן נסים הלוי. הרישום כולל נוסח מקוצר של הכתובה המלאה, ובו אזכור של עיקרי התשלומים והתנאים המקובלים בנישואין.

רשומה משפטית (מס' 61) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך לשליש האחרון של חודש תמוז ה'תמ"ג, היינו 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 61) הסכם שכירות לשנה אחת על דירה מנכסי הקודש של קהל המוסתערבים בקהיר, בראש דרב אלנצור. הגבאי שלמה סקנדרי משכיר את הנכס בשם הקהילה ליצחק בן מרדכי ירושלמי.

רשומה משפטית (#93) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 31v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך תחילת חודש אדר א' ה'שכ"ה (1565 לספה"נ). אברהם בן דוד הלוי משחרר את עבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי מחובות הקשורים לחשבונות שותפותם ומוותר על תביעתו לפיצוי נוסף, שחלקו קשור לפעילות עסקית שכללה מתווך שאינו יהודי.

הודעה מטעם הרבנות הראשית של קהיר בדבר קבלתם בחזרה של אנשים מסוימים אשר שבו בתשובה בהתאם להוראת החוק לפיה הכול יהיו אחים להם, לאחר ששילמו את חובם והביעו את חרטתם בפני הקהילה, ולעומת זאת אי-קבלתם של אחרים. המסמך מקורו בבית הקברות בסאתין ושמור במוזיאון לאמנות אסלאמית (פריט מספר 21). כתוב בערבית.

הזמנה מטעם החברה "הפאמת כתר תורה" לציון יום השביעי באדר, יום פטירתו של משה רבנו עליו השלום. ההזמנה מתוארכת לשנת 1928 לספירה ועניינה טקס זיכרון שנערך בבית הקברות בבסאתין שבקהיר. המסמך כתוב עברית. על פי המידע מן הקטלוג הערוך בידי חסנין מחמד רביעה, הפריט שמור במוזיאון לאמנות אסלאמית (מספר 210).

רשומה משפטית (#65) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 22r של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך ט"ז תמוז ה'שכ"ד (1564 לספה"נ). עבד אל-רחמאן בן ח'יד'ר אל-פולאדי ומשה בן עבד אל-באקי הלוי מעידים שקיבלו שלושה אשרפי זהב (מטבעות) מאברהם בן דוד הלוי כתשלום עבור הצטרפותו לשותפותם בניהול חנות צורפות.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום שני כ"ג טבת ה'תי"ד = 1654 לספירה. החתן: יוסף הכהן ב' אברהם ב' יוסף; הכלה: בדרה בת שמואל הלוי ב' אברהם הלוי המלמד (בתולה). מהר: 50 כסף + טבעת זהב + 1500 מדין + 60 מדין גדולים. מוקדם: 200 מדין גדולים. מאוחר: 800 מדין גדולים. שאר הקטע חסר.

רשומה משפטית (#43) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 15ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-20 באייר ה'שכ'ג (1563 לספירה). הסדר חוב בין אחיין, פרג'אללה בן עבד אל-באקי הלוי, לדודו מצד האם אברהם בן דוד הלוי. החובות הקודמים קשורים ל'אבק זהב' (אלתראב אלצאגה), הנשענים על המונח המקצועי לצורפות

מסמך משפטי. מיקום: פסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי, ט' אדר ה'אלף ש'ט = 7 בפברואר 1549 לספירה. חוזה הלוואה בין אברהם בן מסעוד (מלווה) ואברהם אלחאג' בן דוד בן אברהם אלחגאג' (לווה). מטבע: דוקטים ונציאניים. יש רישומים רבים נוספים, כולל חשבונות המזכירים מטבעות קורונה ומשהו סולטאני.

שטר משפטי מיבפטוריה, אוקראינה. כנראה לא מהגניזה. תאריך: כ"ב סיון ה'תקל"ה (1775 לספירה). המסמך מפרט את חלוקת רכוש המנוח — בית, כרם ופריטי ארד — בין שלושת בניו. הכרם שוכן על גדות נהר אלמה בקרים. מקורו של קטע זה קשור כנראה לרכישות אברהם פירקוביץ' מחצי האי קרים ולא לגניזת קהיר.

רשומה משפטית (#56) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דפים 19ב-20א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-5 בשבט ה'שכ'ג (1562 לספירה). שמעון בן יעקוב הלוי הסומך אל-קודסי מוותר (גלק) על סכום של 60 אשרפי זהב לשמואל הלוי בקשר לשותפות שהייתה לשמואל עם אחיו עבד אל-ג'פאר. שמואל נשבע שבועה על התורה

רשומה משפטית (#38) בפנקס בית דין קראי בקהיר (שורות 13-19 בדף 14א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לכסלו ה'של'ה (1574 לספירה). רשומה חלקית המספרת על הכרת חוב בין שלמה בן שמואל הידוע כאל-פולאדי לעבד אל-כרים בן שמואל הלוי הידוע כאל-קאים. שלמה מתחייב להחזיר את הסכום תוך שבעה חודשים

תעודת מילה קראית. מיקום: קהיר. תאריך: יום רביעי כ' טבת 1771 לשטרות = 1459 לספירה. יחוס: שמואל פרג'אל ב' חנניהו אברהם ב' שלמה ב' עבדיהו ב' דוד ב' שלמה ב' אמציהו יוסף ב' שלמה ב' דוד ב' חסדאי ב' יחזקיהו ב' שלמה ב' דוד המפרש ב' בועז ב' יהושפט ב' [יאשיהו ב' שאול ב' ענן ועוד].

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: ד' סיון ה'תקט"ז (1756 לספירה). החתן: משה ב' יהודה ב' אהרון; הכלה: קמר בת ישראל ב' רצון הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 2,960 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים).

גט (ספר כריתות). מקום: קהיר החדשה. מתוארך: יום שלישי, י"א בחשון א'ת"ט לשטרות = 20 באוקטובר 1097. הבעל: טהור בן ישועה הכהן. האישה: בנאת בת נתן. חתום (ואולי גם נכתב) בידי אברהם בן נתן אב הישיבה ואברהם בן חלפון. צד ה-verso ריק. (המידע מבוסס על כרטיסיית הרישום של גויטיין.)

גט קראי. תאריך: ט"ז סיון ה'שצ"ב (1632 לספירה). הזוג המתגרש: יצחק ב' שמואל המכונה אבן אל-בַּרְדִּי ושמחה בת נתנאל ב' שמואל המכונה אבן אל-פוּלָאד'י. גיטים קראיים מוקדמי-מודרניים מגניזת קהיר הם נדירים מאוד — הדוגמה הנוספת הידועה היחידה היא Yevr. II A 1241/3 (PGPID 40244).

מסמך משפטי משנת 1819 לסה״נ (שבט תקע״ט) שבו יוסף יועבץ׳ מצהיר על 400 גרוש שהושקעו אצלו. יום החודש נכתב ב׳׳ז=9, אך ייתכן שהכוונה הייתה כ׳׳ז=29. כתב היד של הסופר מציג רמת קורסיביות גבוהה במיוחד בהשוואה למסמכים אחרים מקהיר של ראשית המאה התשע־עשרה. הסופר עצמו לא חתם כעד.

שטר אירוסין קראי, קרוע לרוחבו עם חסר כמה שורות אחרונות. מיקום: קהיר. תאריך: יום שלישי י"א תמוז ה'תקכ"ה (1765 לספירה). החתן: יוסף ב' גדליה ב' אהרון; הכלה: אסתר המכונה מסעודה בת סעד ב' עזר ב' ישועה הלוי רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1775 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום ראשון כ"ה טבת ה'ת"ט. מיקום: קהיר. הכלה: חנונה בת אפריים ב' אהרון. החתן: עבדיה ב' שמואל ב' עבדיה. החתן מתחייב שלא לנסוע מחוץ למצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. הכלה מתוארת כנשואה בעבר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 200 מדין + 100 מדין + 450 מדין.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום שני י"ט חשון ה'תקצ"א = 1830 לספירה. החתן: אברהם ב' יוסף ב' שלמה; הכלה: מסעודה בת יצחק ב' שמואל (בתולה). מהר: 50 כסף + טבעת זהב + 8240 מדין גדולים. 'הוסאפה': 8,240 מדין גדולים. מוקדם: 200 מדין גדולים. מאוחר: 800 מדין גדולים.

רשומה משפטית (#59) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 20ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-9 באדר ב ה'שכ'ג (1563 לספירה). פרג'אללה בן עבד אל-באקי הלוי מודה בחוב שהוא חייב לעבד אל-כרים בן יחיא פירוז בקשר למשלוח יין. השניים מסכימים על מחזור החזרה חודשי שימשיך לשנה הבאה ה'שכ'ד

רשומה משפטית (#97) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דף 32v של ייבר.-ערב. א 328). מתאריך כ"ד סיוון ה'שכ"ו (1566 לספה"נ). הודאת חוב חלקית בין משה בן עבד אל-באקי הלוי ופרג'אללה בן עבד אל-רחים שוקיר, בה משה מתחייב להחזיר לפרג'אללה סכום של 8 ג'דיד זהב בתוך שלושה עשר חודשים.

שטר אירוסין קראי מקהיר, מתאריך י"ז בתמוז ה'תקי"ט (1759). הכלה היא חנה בת ישועה בן יוסף, שהייתה נשואה בעבר (שם משפחתה האבהי לא מצוין בשטר), והחתן הוא אברהם בן יעקב בן דניאל הלוי הרופא. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 25 כסף, 1600 מדין, 100 מדין, ו-400 מדין.

מכתב ממאיר ב' נעים לקהילת קהיר/פוסטאט. בעברית. תיארוך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מספר סיפור מפורט על עמלו של מאיר לשם השגת אתרוגים לקהילה, אולי בירושלים. ישנה בעיה כלשהי והוא מבקש הדרכה או כסף. כולל סיפור דרמטי על תועים במדבר, מתקפת שודדים ושתיית מים מלוחים.

כתובה לדוד פראש הידוע כבוקג'י (?) בן אברהם ולאסתר בת יעקב מדינה. מטבע: מדין. מתוארך 2 באפריל 1802 לספירה (29 אדר ב' ה'תקס'ב), קהיר. הכלה גרושה ואלמנה בעבר, זוהי נישואיה השלישיים. החתן מתחייב לפרנס את בתה הקטנה חביבה. נערך ונחתם על ידי יחזקאל חפץ ומאיר בן-נעים.

טיוטת כתובה קראית בצד הרקטו וב-verso. הכתובה עצמה מתחילה ברקטו בשורה 6. התאריך הנקוב הוא כ"ג בשבט ה'תי"ד לבריאת העולם (1654). מקום עריכת הכתובה הוא קהיר. הכלה, שלא נישאה קודם לכן, היא קמר בת אברהם הכהן, ושם החתן פגום החל משורה 9: [אלעז]ר(?) בן משה בן ____(?).

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: קהיר. תאריך: סוף סיון ה'תקפ"ב = יוני 1822 לספירה. פירוק שותפות וסילוק חשבונות בין אליהו ב' זהל, יעקב הלוי עכובס ומרדכי קפנטון, שהיו שותפים בהלוואות בריבית (צראפליק) ובסחר אחר. מעורב גם ח'ואג'ה מיכאיל. אליהו ויעקב חותמים, לא מרדכי.

רשומה משפטית (#7) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 4א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-11 בתמוז ה'ש'כ (1560 לספירה). הסכם שכירות לכלי בית בין יצחק בן אבו אל-פרג' אל-פולאדי לאליהו יקין, בתשלומים של 10 נצף (מדין) לחודש לחצי השנה הראשונה ו-12 נצף לחודש לחצי השנה השני

מסמך משפטי הנוגע למינויו של משה אלבוטאנו (אלבוטאנו) לתפקיד גבאי של קהילת המערביים (המגרבים) בקהיר. במסמך מוזכר גם הסופר יעקב בן זמרה. המסמך מתוארך לחודש אייר ה'ר"ס לבריאת העולם, הוא שנת 1500 לספירה. המידע מבוסס על המהדורה שבדיסרטציה של דותן ארד (עמ' 352).

שטר אירוסין קראי. התאריך: ט"ז בתשרי ה'תמ"ה (1684 לסה"נ). המקום: קהיר. הכלה, שלא הייתה נשואה קודם לכן, היא חנה בת משה בן שלום הלוי, והחתן הוא ישועה בן שלמה בן שמואל הלוי. תרומותיו של החתן לקראת הנישואין מפורטות כך: 50 כסף + 1260 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

רשומה משפטית (#3) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 2א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-3 בסיון ה'ש'כ (1560 לספירה). הכרה בחוב שבה עבד אל-באקי בן משה הלוי, יהודי קראי, מופיע בפני בית הדין בעניין סכום מטבעות זהב אשרפי שהוא חייב לאברהם בן נסים אל-ענקארי, יהודי רבני

רשומה משפטית (#28) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דפים 10ב-11א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לאייר [ה'שכ'ב] (1562 לספירה). עבד אל-לטיף בן משה אל-מגרבי נשבע שיחדל להתקוטט עם כל אחד מבני הקהילה הקראית למשך 10 חודשים. קנס קהילתי של אשרפי זהב מוזכר אם יפר את שבועתו

טיוטת הסכם אירוסין קראי בכתב יד פחות מיומן מהרגיל לסוג מסמך זה. המסמך ננטש בשורה 8. תאריך: י"ד כסלו ה'ת"ס (1699 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: מְלִיחָה בת ישועה ב' מרדכי הרופא. החתן: דוד ב' יוסף ב' אהרון חזן. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 960 מדין + 1200 מדין.

הזמנה להשתתפות בהתכנסות ברחוב אבו אל-סבאע בקהיר, ועל גבי הדף מופיע מכתב בין חברים בעברית. מתוארך ליולי 1928. הפריט שמור במוזיאון לאמנות איסלאמית (מספר 91), והוא כתוב בעברית. המידע מבוסס על מהדורת חסנין מחמד רביעה, קטלוג המסמכים של הגניזה החדשה, עמ' 51.

בקשת סיוע שנשלחה מירושלים לקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ככל הנראה נכתב בסוף המאה ה-19 או במאה ה-20, על סמך הפלאוגרפיה ומקום המציאה — בית הקברות בבסאתין. שם הסופר הוא מיכאיל יצחק כ"ץ. המסמך מתועד בקטלוג מוזיאון האמנות האסלאמית (פריט מס' 277) בערבית.

הזמנה ממוסד צדקה ומהאיחוד היהודי במצרים להשתתפות בקורס של הוועדה החינוכית והמכון בכיכר אלט'אהר בקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ניכר שנכתב לאחר שנת 1923. כתוב בצרפתית, והכותרת בעברית. המידע נלקח מתוך הקטלוג של חסנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה.

גלויה בעברית ממשה חיי בן-עים בירושלים ל'מסייה לה-רבין' יוסף גברא בקהיר. מתוארכת לכ"ג אלול ה'תע"ר (1910 לספירה). הגלויה מודפסת מראש לעסק הסופרות של בן-עים כ'פברימנט דה ספרי-תורה, תפילין ומזוזות, בירושלים'. משה חיי בן-עים כותב כי דרוש לו כסף הרבה.

רשומה משפטית (#54) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 14v); בעברית; כ"א סיון ה'תמ"ג (1683 לספירה); הסכם ירושה לאחר פטירת מַרְחַבָּה בת אלעזר לוי דַּגָ'אגִ'י, אשת שבתאי וֻלָאנוֹ/וֻלָאגוֹ; מרחבה נפטרה ללא ילדים; עיזבונה מחולק בין אלמנה ואביה

רשומה משפטית (#53) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 14v); בעברית; כ' סיון ה'תמ"ג (1683 לספירה); הסכם קהילתי בין שלמה פְּרִימוֹ, גבאי הקהילה הסיציליאנית, לנסים גריאני, גבאי הקהילה המגרבית; הם מקצים כספים לשיפוץ נכסים בקודש של כל קהילה

רשומה משפטית (#48) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 17א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לתשרי ה'שכ'ג (1562 לספירה). עבד אל-רחמן בן ח'ידר אל-פולאד[י] שוכר בניין מגורים מהקודש הקראי שבו גרו קודם לכן סעדון ויהודי רבני מגרבי. תקופת השכירות נקבעת לשנתיים

רשומה משפטית (#4) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דפים 2ב-3א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-10 בסיון ה'ש'כ (1560 לספירה). שטר אירוסין של ניסב בת יהודה בן משה הלוי ויהושע בן אליהו בן משה הלוי. תשלומי הנישואים של החתן: 50 כסף + 17 פרחים + 20 פרחים

מכתב בערבית-יהודית. קטע: רצועה אנכית המכילה את הצד הימני של הדף הקדמי. כנראה מיועד למשה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים. מטבע: אשרפי. ייתכן שיש הפניה לקוליק (קאולנג') ותרופה. מוזכר 'הכחול הנחות בקהיר'.

דין וחשבון של ההתאחדות הכללית של הקהילה האשכנזית בקהיר לשנת 1943 לסה"נ, הכולל את חשבונות ההכנסות וההוצאות לשנת 1942 לסה"נ, את התקציב לשנת 1943 לסה"נ, ואת חשבון ועד הפרנסים לשנים 1942–1943. הדו"ח כתוב בצרפתית, וכריכתו בצרפתית ובערבית.

רקטו: השורות הראשונות של מסמך משפטי עות'מאני, עם שני חותמות והערה בכתב יד שונה, פותח בקריאה לבית הדין של קאדי הראשי של קהיר, ועוסק בשופט חנבלי בשם אחמד בן אחמד חיג'אזי אל-אג'הורי. ורסו: בכתב עברי, שם בית כנסת או קהילה (קק סקאלבין?).

טקסט מקורי: (טיוטה של?) מסמך משפטי ערבי הכולל הארון בן סולימאן. טקסט מאוחר ביהודית-ערבית: הסודות הארכיאולוגיים שנגלו על ידי 'נאזיר' מסוים, בעל אופי אזוטרי, המזכיר את אל-מיאדין, הארמונות האומיים, קהיר ומצר, כהף אל-סודאן וכהף אל-עקבה.

רשומה משפטית (#40) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דפים 14ב-15א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-20 באייר 1873 לספירה הסלוקית/ה'שכ'ג (1562 לספירה). פרג'אללה בן עבדה אל-באקי הלוי מודה בחוב של מטבעות זהב ג'דיד לדודו מצד האם אברהם בן דוד הלוי

רשומה משפטית (#41) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 15א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-11 בסיון [1873 לספירה הסלוקית/ה'שכ'ג] (1563 לספירה). יצחק בן אבו אל-פרג' אל-פולאדי משחרר את יהודה הרופא מחוב שכירות קודם ומוותר על כל תביעות נוספות

רשומה משפטית (#58) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 20א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-24 באדר א ה'שכ'ג (1563 לספירה). עבד אל-כרים בן דוד החזן פירוז מופיע בפני בית הדין לשכיר חנות לעשרה חודשים ליצחק בן עבד אל-כרים הכהן הידוע כאל-כורדי

תלונה של הקהילה היהודית בקהיר אל מועצת ה"גַ'בִּילָה" בנוגע להזנחה שניתנה לעניין השחיטה ולחוסר מחויבות להוראות ההלכה היהודית. התלונה מתוארכת ל-23 במרץ 1942. המידע נלקח מתוך הקטלוג של מסמכי הגניזה החדשה בעריכת חסנין מחמד רביעה.

חוזה חוב. ביהודית-ערבית. תאריך: כ"ז כסלו 5346 = דצמבר 1585 לספירה. מקום: בית הכנסת דאר אל-ח'אזין (קהיר). צדקה הלוי מאשר שהוא חייב 500 מדין לגיסו אברהם הלוי ב' דוד שייח אל-יהוד. חתמו: אליהו פולאד'י חזן, אברהם ב' ישעיה תבריזי.

מכתב חתום על ידי חברי בית הכנסת אלאסמאעיליה אל חברי הקהילה היהודית בקהיר, ובו תלונה על מצבם המידרדר של מקומות הישיבה ב[בית הכנסת]. המכתב כתוב בערבית. (המידע מתוך הקטלוג של ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה בעריכת חסנין מחמד רביעה).

רשומה משפטית (#46) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 16א-ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-19 בטבת. יאיש בן עבד אל-כרים רוכש כמות יין מעבד אל-עזיז בן יחיא פירוז ונשבע בש[ם] ה[מבורך] שישלים את התשלומים עד סוף חודש תמוז של השנה הבאה

הודעה לחברי הקהילה היהודית בקהיר לרגל הביקור השנתי בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "דליל ות'איק' אלג'ניזה אלג'דידה" (קטלוג מסמכי הגניזה החדשה), עמ' 40.

הודעה מטעם הקהילה היהודית בקהיר ומטעם הרבנות, לפיה כל היין הנמכר על ידי החברה "קוריאל אוריינטל" אינו כשר, ובצידה הודעה נוספת בנוגע לשחיטת עופות לקראת ערב החג. מתאריך 10 במאי 1953. המסמך בערבית ומקורו בבית הקברות בבסאתין.

חשבונות קהילתיים של שתי בתי-כנסת בקהיר. תאריך: 5584 לספירה ליצירה (1823/24 לספירה). הצד הימני של הדיפתיכון מזכיר את בית-הכנסת חיים קאפוסי והצד השמאלי מזכיר את בית-הכנסת ישמאל. ערכי האחרון מפרטים כספי קהילה לחגים הגדולים.

מסמך משפטי קראי הנוגע לנכס בדרב אל-פורן (קהיר). תאריך: א', כ"ט אייר 5471 = 1711 לספירה. הבעלים הנוכחי אהרן הידוע כעבל-כרים לוי ב' נחום מעביר את החזקה על הנכס לאברהם ב' עובדיה הידוע כהיתי ללא תשלום כי הנכס נמצא בהריסות.

שטר אירוסין קראי, קרוע לאורך השוליים הימניים. תאריך: י"ז אדר א' ה'תק"ב (1752 לספירה). מיקום: קהיר. החתן: אברהם ב' יוסף ב' יעקב; הכלה: אהלו בת ישעיה ב' נחום. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 500 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

דפים רבים של ספר תרגילים לכתיבת ערבית או יהודית-ערבית. תיארוך: לא ידוע, כנראה התקופה העות'מאנית. בעל עניין תיעודי כיוון שתרגילי הכתיבה נראים כעותקי מכתבים אמיתיים. כולל שמות אנשים ומקומות בקהיר. דרוש בדיקה נוספת.

רשומה משפטית (#39) בפנקס בית דין קראי בקהיר (שורות 1-16 בדף 14ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-9 באייר, כ'ג בספירת העומר, ה'שכ'ג (1563 לספירה). הסדר חוב בין משה בן עבד אל-רחמן אל-קודסי לעבד אל-חק בן אהרון אל-קודסי

הודעה ממועצת המורים של יהודי קהיר להורים בעניין פתיחת שנת הלימודים 1954/55. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית. המידע מובא על פי חסנין מחמד רביעה (עורך), דליל ות'איק אלג'ניזה אלג'דידה / קטלוג מסמכי הגניזה החדשה, עמ' 29.

רשומה משפטית (#42) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 15א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לתמוז ה'שכ'א (1561 לספירה). עבד אל-מעטי בן ח'ידר אל-פולאדי שוכר חנות המוחזקת בקודש הקהילתי ב'דרב אל-מודוור' לתקופה של שמונה חודשים

מכתב מאוחר בערבית-יהודית מאברהם ד'באח, ככל הנראה לאחותו בפוסטאט/קהיר. מבקש סליחה על שעוד לא שלח 27.5 קירש לאחיו, מזכיר שכבר שלח 50 בעבר. שולח ברכות לאמם ושואל על בן אחיו חיים. מזכיר שהוא מכרע בד שיישלח בקרוב.

רשומה משפטית (#24) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 6v); בעברית; י"ז אדר ה'תמ"ג (1683 לספירה); כתובה מקוצרת של בני הזוג סולטנה בת משה בן-חיים ומרדכי נסים בן נסים מרדכי (ראה שטר האירוסין - PGPID 40893)

רשומה משפטית (#51) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 18א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך לתשרי ה'שכ'ג (1562 לספירה). יעקוב בן עבד אל-כרים הכהן הכורד[י]? שוכר נכס ריוואק (פורטיקו) מהקודש הקהילתי הקראי לתקופה של שנה אחת

תיאור ספרותי בערבית יהודית של פרשת הקראים הטולדאנים שהגיעו לקהיר ב-1465 לספירה. ישנן לפחות שלוש גרסאות נוספות, שלהן ראו מרינה רוסטוב, 'Karaites Real and Imagined: Three Cases of Jewish Heresy', עמ' 49 ואילך.

רשומה משפטית (#33) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 8v); בעברית; א' ניסן ה'תמ"ג (1683 לספירה); שטר אירוסין של פֶּרְלָה בת אבא דה קַנְיָה (=די כַּנְיָה?) ויצחק בן גרשון קארו; מועד החתונה: חג הסוכות

גט (שטר גירושין). מיקום: קהיר. תאריך: טבת 1744 לספירה הסלווקית = נובמבר/דצמבר 1432 לספירה. בעל: שמואל ב' [...] ב' שמואל. אשה: שרה ב' [...]. החסרים בתאריך לא מולאו ואין חתימות — המסמך מעולם לא שימש בפועל.

הסכם טרום-נישואין. תאריך: כ"ג סיון 5506 = 1746 לספירה. בין החתן אלעזר ב' שלמה הידוע כפירוז לכלה ציפורה ב' שעיה ב' נחום. מיקום: כנראה קהיר, בית יוסף ב' בנימין רומי הידוע כצורף. נחתם על ידי אליהו רופא חזן.

רשומה משפטית (#26) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 7r); בעברית; כ"ה אדר ה'תמ"ג (1683 לספירה); פירוק שותפות והסכם שחרור בין שבתאי מימון ושמואל שלום; שבתאי ישלם לשמואל 11,665 מֶדין על פני 6 חודשים

שטר אירוסין קראי. גדליה ב' עבדיה ב' גדליה מאורס לאסתר המכונה רחל בת נחום ב' ישועה. תאריך: יום שישי י"ד אדר א' ה'תס"ג (1703 לספירה). מיקום: קהיר. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 860 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

מסמך משפטי מקהיר. תיארוך: תחילת המאה ה-12. בכתב אברהם בן נתן אב. מתאר הסדרים כספיים מסובכים בין יפת הלוי ומנצור בן עלי, עם ערבויות בשווי 70 דינרים. חתמו: נתן בן [...] וחלפון בן [...]. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב ממאיר בן-נעים בקהיר לבנו משה בן-נעים באלכסנדריה. תאריך: א' כסלו 5583 לספירה ליצירה = 1822 לספירה. מזכיר את ס[ניור] פינטו, החתונה הקרובה של אחות משה רחל, שערורייה הנוגעת לאחיו אליהו, וענייני עסקים.

שבר מכתב. בכתב ערבי. ל'האח היקר', מדווח על מצב בלגני (רַגְ'ג' עַזִ'ים) הכולל אנשים שונים, ואומר לו לנסוע לקהיר לטפל במשהו. בצד השני יש חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות וכן סימנים גיאומנטיים.

רשומה משפטית (#17) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 5r); בעברית; ה'תמ"ג (1683 לספירה); הודאת חוב על הלוואה של 1,600 מֶדין; יצחק עזריה(?) מסכים להחזיר לאברהם בן יעקב מֻסָאפִיר ב-60 מֶדין לחודש

מכתב מכותב לא ידוע בירושלים אל שלמה הכהן ועובדיה כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי כד חשון ה'תקי"ד, שהוא 1753 לספירה. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי. לכותבים קשרים הדוקים עם דמשק.

הסכם קראי לתשלום חוב של 19 זרי מחבוב. תאריך: שני, א' חשון 5510 = 1750 לספירה. מיקום: כנראה קהיר. הצדדים: חזקיהו ב' פינחס הידוע כנקאש ועובדיה פירוז הידוע כשאמי. נחתם על ידי אליהו רופא הידוע כצעיר.

מכתב מהרבנות הראשית של קהיר אל ח'ואג'ה אלי אבימלור וח'ואג'ה שלמה ליג'אר, ובו בקשה שלא יעבירו אף פריט מתכולת בית הכנסת ללא אישור בכתב שנרשם על ידי הנהלת בית הכנסת. המסמך אינו מתוארך וכתוב בערבית.

מכתב מנסים מסינה (?) לקארו י-פרנסס וחברה בקהיר, בערבית-יהודית. מתוארך כ"ז חשוון (ללא שנה), כנראה מסוף המאה ה-18 עד תחילת ה-19. עוסק בחלקו בסחר במטבעות כולל יוזלוקים ומחבובים. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים באלכסנדריה לאביו מאיר בן נעים ולדוד בן נעים בקהיר. הגב מכיל טקסט ערבי הקשור לעבודתו של משה, ומזכיר את שנת 1239 להיג'רה (1823/24 לספירה). נדרשת בדיקה נוספת.