אלכסנדריה במסמכי הגניזה — עמוד 13

מכתב מאברהים בן אבי אלחי באלכסנדריה אל אחיו מוסא בפוסטאט, סביב שנת 1075. הכותב, שפרנסתו תלויה בתשלומים מהנמען, מבקש לקבל את התשלומים מוקדם מן המועד (שורות r6–9). המכתב דן גם בחתונתה הקרובה של אחותם ע'רבה (שורות r21–27) ובבית המשפחה המיועד למכירה (שורות rm16–um13). אבי אלחי, אביהם, חולה ביובש העור (נשאף בדן, יבס) ובנגעים (חבּה) המשתרעים מן המותן ועד כף הרגל, ועל מוסא להשיג עבורו מרשם מאת שר השרים, הוא מבורך בן סעדיה, אחיו של הנגיד יהודה בן סעדיה (שורות v7–10). הוא חותם בעניין חובותיו ומס הגולגולת (שורות v10–15). המידע ברובו על פי גיל.

מכתב מישועה בן ישמעאל אלמח'מורי, שישב באלכסנדריה, אל יוסף בן אברהם. הכתוב בערבית-יהודית, כאשר הכתובת על גב המכתב מופיעה הן בערבית-יהודית והן בכתב ערבי. במכתב מאוזכרים פריטים שונים, ובהם פשתן ושטר קבלה או שחרור (בראאה). בין הנפשות הנזכרות: מוסא אלאספאקסי (כלומר, מסְפַקְס), אבו אסחאק ברהון בן מצליח (ככל הנראה אלתאהרתי) ואבו סעיד. המכתב כולל הוראות רבות הנוגעות לעסקאות מסחריות שונות. הכותב מורה לנמען להשאיר ארבעה משאות של סחורה כלשהי בסוסה (בשורה השלישית מלמטה בצד הפנים), מבקש ממנו לכתוב לסיציליה (אולי הכוונה לפלרמו?), ומזכיר את ברקה.

מכתב מאת אברהם (אבראהים) בן יוסף אלצבאע' מפוסטאט אל ברהון בן מוסא אלתאהרתי באלכסנדריה, מתוארך לסביבות שנת 1050. אברהם בן יוסף אלצבאע', אחד משותפיו העסקיים של יוסף בן יעקב בן עוכל, מתאר במכתב את היחסים המתוחים והמסובכים בין הסוחרים המגרבים לבין ג'בארה, אמיר העיר ברקה שבלוב. הכותב מצפה למשלוח של עופרת סיציליאנית. המכתב כולל פרטים מעניינים על שיטות הפיראטיות שנקט ג'בארה, ואברהם מבקש מהנמען לפדות את סחורתו — ובמיוחד את העופרת — אם תגיע באוניית השודד. המידע מבוסס על גיל (ממלכת ישמעאל, כרך ב', עמ' 611) ועל כרטיסיות והערות של גויטיין.

מכתב מאת שלמה בן אליהו אל "זה שאני כועס עליו", הלוא הוא חמיו אבו אלפרג' באלכסנדריה. שלמה מתרעם על העדר מכתבים מצדו של חמיו. בנוסף, הוא מבקש מאבו אלפרג' להטיל משמעת על אבו אלעז (ככל הנראה בנו של אבו אלפרג' הנושא את אותו שם), שאותו מתאר שלמה כשתיין, בעל חובות וביזיון. על אבו אלפרג' לצוות על אבו אלעז לחדול מלהתרועע עם חברים המשפיעים עליו לרעה. אבו אלעז לווה משלמה 20 דירהם, אך כעת הוא טוען כי חב רק 16. אך אין זה משנה, כותב שלמה ברחמים עצמיים, שכן לאחרונה הוציא קרוב ל-250 דירהם על הוצאות בעבור בתו שמתה בגיל שלושה חודשים.

מכתב מנַגְ'ם [...] אלמֻעַלִּם, גיסו של כּמאל בן יוסף, בפֻסטאט, אל "אחיו" החזן מֻסאפר הבבלי, באלכסנדריה. הכתיב במכתב חריג ובלתי-שגרתי. החצי הראשון של המכתב סתום ברובו, אך עיקרו עוסק בכמה הכותב מתגעגע אל הנמען ודואג לשלומו. הוא מדווח כי אחותו של הנמען עדיין חולה. אחותו ואמו של הכותב שולחות דרישת שלום ומנשקות את עיניו של הנמען. גם טֻרְפַה ונַגְ'ם ויהודה שולחים דרישות שלום, וכן אבו יעקוב ואחיו ואביו. בצד הוורסו מופיעה הכתובת לצד שרבוטים רבים ואקראיים. המכתב קשור למסמך נוסף, וקיימת רשימה מלאה של המסמכים הקשורים אליו.

מכתב מדוד בן נעים אל משה בן נעים באלכסנדריה, בערבית-יהודית. מתוארך ל-כ"ז בתשרי ה'תקפ"ה, הוא שנת 1824. המכתב עוסק בעניינים עסקיים שונים, וייתכן שמוסיף כי המשפחה נאלצה לעזוב את ביתה בשבוע של יום הכיפורים, והם שוהים מאז ב'בית אלקאעה' שב'דר[ב] אלשלבי' (סמטת השלבי), במקום שבו התגורר בעבר יוסף אגיון. במכתב שלוש תוספות בשולי הגיליון: אחת מזכירה אדם בשם דניאל ועסקים בסלוניקי, ואחרת מזכירה קבלת תשלום מ'משרד המשי' (דיואן אלחריר) בסך 546 גרוש ו-33 כסף (ככל הנראה מטבעות מדין). כן מוזכר סוחר ממשפחת חמון. נדרשת בחינה נוספת.

מכתב בלאדינו מתאריך 19 בנובמבר 1790 (י"ב בכסלו תקנ"א), שנשלח מאלכסנדריה מאת אַב_[?] סֶגְרֶה[?] אל דוד מילי בשכונת בולאק שבקהיר. בשורות 8–9 מציין השולח על יחסיו הטובים עם גיסו ("kunyado/cuñado"): "syendo ke mi kunyado le tyene muncha amistad" — כלומר "מאחר שגיסי רוחש לו רגשי ידידות". גיסו של הכותב נזכר שוב בשולי המכתב, בקטע שבו מבקש הכותב מדוד מילי לדאוג ל"אחותי היקרה[?]": "cuidado por mi karina[?] ermana / קויידאדו פור מי קרינה אירמאנה". אמירה אחרונה זו עשויה לרמז שמקבל המכתב והשולח הם עצמם גיסים זה לזה.

מכתב מדוד (בן יעקב) אלשמאש אל משה בן יהודה מאלכסנדריה. בעברית ובערבית-יהודית. תיארוך: הרבע האחרון של המאה ה-15. חתום גם בידי אהרן בן חסדאל הלוי. "באשר למה שהזכרת בנוגע לאשתך, אין זה משום שהיא שונאת אותך וחושקת בגט מסיבה זו. שכן היא הייתה סבלנית..." נראה כי משה בן יהודה הבטיח לשוב במועד מסוים בשנה מסוימת, ואז התעכב בחזרתו ולא טרח להתכתב כראוי עם אשתו כשהמועד התקרב, וכעת אנשים מתחילים לחשוש שמא חל אצלו שינוי בדעתו. השולח שאל אותה לגבי הצימוקים; היא השיבה שהם הגיעו עם בנו של שמואל אלסכנדרי. מצריך עיון נוסף.

מכתב מעלאן בן יחיא, ששהה באלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אל-חיי. כתוב בערבית-יהודית. התיארוך המשוער: בסביבות 1080 לספירה. לפי גיל, כתב היד הוא של נתן בן נהראי, והוא מציע — על סמך תוכן המכתב — שהוא נכתב זמן קצר לפני מכתב נוסף של נתן בן נהראי אל מוסא בן אבי אל-חיי. ככל הנראה עלאן היה קרוב משפחה הן של נתן והן של מוסא. המכתב עוסק בעניין החיטה שעלאן היה ממונה על חלוקתה לאברהם, אחיו של מוסא — אותה פרשה הנזכרת בכמה מכתבים מאברהם אל מוסא, שבהם הוא מתלונן כי עלאן אינו נותן לו די חיטה או די כסף. המידע מבוסס על גיל.

מכתב הממוען לדוד הנשיא ראש הגולה, המכונה גם "אלרﺋﻴס". כתוב בעברית ובערבית-יהודית. הכותב מדווח כי הגיע בשלום לאלכסנדריה ביום שישי, לאחר עשרה ימי מסע קשים ביותר בים וביבשה מרשיד לאלכסנדריה. בשבת התכנסו הנוסעים בבית הכנסת הגדול של אלכסנדריה ונשאו ברכות על מזלם הטוב. ככל הנראה, עולא ראש הקהל הזמין לאחר מכן את הכותב לביתו. הכותב מביע את הכרת תודתו גם כלפי אישים נכבדים אחרים מאלכסנדריה שנהגו בו יפה. סביב נקודה זו המכתב פגום וקשה לקריאה. בצד השני (verso) מופיעים ניסיונות קולמוס, ובהם גם השם ישועה בן אברהם.

מכתב מאת סלאמה בן מוסא צפאקצי, ככל הנראה ממאזארה שבסיציליה, אל יהודה בן משה בן סע'מאר באלכסנדריה, משנת 1055 לערך. סלאמה בן מוסא מתכוון לרכוש בית במאזארה. המכתב מתאר את הסכסוך שבין הכותב לבין יהודים מקומיים הזוממים נגדו, ומזכיר חרם שהוטל עליהם. סלאמה בן מוסא מבקש שישלחו אליו סחורות באמצעות אנשים שונים, ומביע את משאלתו לחדש את הסכם השותפות עם יהודה בן משה בן סע'מאר. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ד', עמ' 431, וכן על הערותיו של גויטיין. בהערותיו של גויטיין נמצאים גם פוטוסטטים ומהדורה של המכתב.

מכתב מכותב אנונימי, ממקום לא ידוע, אל משה בן יהודה באלכסנדריה. בעברית. התיארוך: הרבע האחרון של המאה ה-15, על בסיס הקטעים הקשורים. נושא המכתב: הבעת תודה לנמען. ככל הנראה הכותב שלח קודם לכן מכתב המלצה עבור אדם בשם יצחק. הכותב מדווח כי שמע מפי יצחק שמשה נהג בו ביד רחבה ובנדיבות רבה. הכותב מביע את הכרת תודתו, ומבקש לקבל מכתב ובו פרטים על מהלך העניינים עם יצחק ואחותו — האם הם בקו הבריאות, והאם השאירו עבורו מכתב כלשהו. המידע מבוסס על מהדורתו של אברהם דוד. בראש המכתב מופיעה המילה "אמת" בכתיבה מסוגננת.

מכתב מאת הנגיד נתן שולאל הכהן בפוסטאט/קהיר, אל משה בן יהודה באלכסנדריה. בעברית. תיארוך: לפני 1502 לספירה ואולי לאחר 1498 לספירה (שכן שלום בן זיתון התגורר בצפת לפני כן). המכתב כולל הוראות בנוגע לאספקה ולכלכלת היתומים של ר' אברהם בן חיסאן, אשר התגוררו בעבר באלכסנדריה אך עברו לירושלים כדי להתגורר עם אמם לאחר מות אביהם. אנשים נוספים הנזכרים במכתב: נושא המכתב חיים; ר' יעקב פראנסי (מירושלים) ואחיו ר' יצחק פראנסי; ר' צדקה נס (מאלכסנדריה); ור' שלום בן זיתון. (המידע מאת אברהם דוד.)

מכתב מצוריאל דיין, בטריפוליס (יוון? או לוב?), אל משה בן יהודה באלכסנדריה. כתוב בערבית-יהודית עם מילים רומאניות מזדמנות. תיארוך: הרבע האחרון של המאה ה-15. ייתכן שהשולח זהה לאותו צוריאל שנותר מאחור במתוני (יוון) המוזכר במכתב אחר. המכתב כתוב בערבית-יהודית ועוסק בעניינים עסקיים רבים ומגוונים. מתוך ציטוט של אסתר-מרים ואגנר במאמרה על הכפיפות בערבית-יהודית של המאה ה-15: "...הם לא יצאו למזרח ולכן אישאר בטריפוליס עד שובם (של אנשי טריפוליס)...". המסמך ראוי לבחינה נוספת.

מכתב בעברית. צדקה נס או ניס (ניס) כותב אל משה בן יהודה באלכסנדריה. התיארוך: הרבע האחרון של המאה ה-15, על סמך הקטעים הקשורים. אותו כותב ואותו נמען מופיעים גם בקטעים נוספים מאותו אוסף. ייתכן שהכותב זהה לצדקה הנזכר בקטעים אחרים מאותה קבוצה. הנושא: עסקים בספרים, בנייר, בבסבוסה ובנושאדר (אמוניום כלורי). הכותב מוסר דרישת שלום למיסר לויז ביזרו (מיסר לויז ביזרו / Messer Louis Pizarro). מרדכי חפץ מוסר את דרישת שלומו לנמען. המידע מבוסס על מהדורתו והערותיו של אברהם דוד.

מכתב מיוסף בן יעקב איטראבולסי באלכסנדריה אל יוסף בן יעקב בן עווכל בפוסטאט. הכותב מוסר מידע על אוניות המגיעות למצרים, על המטענים שעל סיפונן ועל הנוסעים בהן. נזכרים משלוחי פשתן — ככל הנראה בדרכם לסיציליה או למגרב — שהוחזקו באלכסנדריה בדאר אלסלטאן (בית המלכות), וכן משלוחי שעווה שנרכשו על ידי השלטונות. כן מוזכרות סחורות שהובאו מאפריקיה (אפריקיא/אפריקיה הצפונית) ונשלחו לראשיד/רוזטה. המכתב מתוארך לראשית המאה ה-11. (לפי גיל, וכן על פי כרטיסיותיו של ש"ד גויטיין.)

מכתב מנתן בן נהראי, בן דודו מצד האב של נהראי בן נסים, מאלכסנדריה אל בנו של נהראי, אבו סעד נסים בן נהראי, בפוסטאט, לאחר שנת 1096. המכתב עוסק בעניינים מסחריים רבים ומזכיר את אברהם אלדרעי כמתחרהו של נתן בסחר האלמוגים. נהראי מוזכר כמי שכבר נפטר ובנו פועל בשמו, ומכך שנסים כבר בוגר ומעורב במסחר ניתן להסיק שהמכתב נכתב בסוף שנות התשעים של המאה ה-11. המסמך הוא מס' 43 בארכיון נהראי. במכתב מוזכרים סחורות שונות: משי, בגדים, פנינים, לאפיס לזולי ובדיל.

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי (אלכסנדריה) אל נהראי בן נסים. תאריך משוער: סביב 1060. הכותב מעוניין לרכוש בדיל מאחר שיש לו ביקוש בקרב סוחרים מארץ ישראל. המכתב כולל פרטים אישיים על ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי, שהתאלמן ונותר בודד למשך זמן רב עד שנישא שוב לאחותו של עזרא בן הלל. בנוסף, הוא סבל ממחלה שפגעה בירכו (wark). אלה שביקרו אותו "הפחידו" אותו (כשהביעו ייאוש ממצב בריאותו). מצבו הוטב מעט בהשוואה לקודם, והוא מבקש מנהראי שיתפלל בעבורו.

בצד ה-verso: מכתב, ככל הנראה מבניאם הרוקח מרשיד, באלכסנדריה, אל אבו סעיד אלעפצי, בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-12. (השולח הזה, שהותיר אחריו מכתבים רבים, נוהג בצורה מבלבלת לכתוב בראש מכתביו "מולאי אבו סעיד בניאם", באופן שגורם לבניאם להיראות כחלק משמו של אבו סעיד.) המכתב כולו מורכב מהוראות למכירה וקנייה של סחורות רוקחיות, ובהן לענה (אפסנתין), תמר הינדי וכוחל (ראסח'ת). אבו נצר אבן שעיא מוזכר במכתב. נכתב על גבי מסמך רשמי ממוחזר.

רקטו: נוסח (פורמולר) של גט, בעברית ובארמית. בשוליים העליונים ובוורסו: מספר שורות בכתב ערבי. בוורסו נכתב: "ישועא בן יוסף (=ישועה בן יוסף) כתב זאת בכסליו (كسليو = כסליו) ביום שהאמיר נאצר אלדולה צר על אלכסנדריה (או: כבש אותה) לאחר שהרג בה אלף איש. וזה היה בשנת 454 [להיג'רה = 1062/63 לספירה]". הדבר מעניין במיוחד, שכן על פי "אלנג'ום אלזאהרה פי מלוכ מצר ואלקאהרה" של אבן תע'רי ברדי (5:74) האירועים הללו היו אמורים להתרחש שנתיים מאוחר יותר.

מכתב מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, בערבית-יהודית. התאריך, על פי הערכת גיל, הוא 26 בינואר 1048. הכותב מאשר את קבלת שני מכתבים מנהראי ומוסר הוראות בענייני מסחר, ובכלל זה שכאשר יגיע אדם בשם אבו עמר, על נהראי לקבל ממנו 16 דינרים. בנוסף, הכותב מבקש מנהראי לרכוש עבורו שני ספרים עם נייר באיכות גבוהה, ומציין שכבר כתב לחלפון לקנות עבורו גלימה (כסאא'). ברכות שלום נשלחות לאבו אסחאק ברהון ולאבו עלי חסון.

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 9 בספטמבר 1056. הכותב מאשר את קבלת הסחורות והמכתבים, ומוסר ידיעות על הגעת ספינות מפלרמו ועל אירועים מבעיתים שהתרחשו במגרב, ובפרט בעיר סוסה (פרטים נוספים מצויים בהערותיו של גויטיין). המכתב כולל הזמנות לסחורות שצפויות להגיע לאלכסנדריה, שבה שוהים באותה עת סוחרים זרים רבים, וכן פרטים בנוגע להעברות כספים. (המידע מבוסס בעיקרו על גיל, ממלכה, כרך 3, עמ' 628.)

מכתב שנכתב בפוסטאט ביום ו' טבת (ללא שנה) מבן לאמו (שורה 17, 'יא ואלדתי'). רגשי מאוד. מזכיר אלכסנדריה ופשתן, וגם שהבן היה בפוסטאט מצפה למכתבי אמו מבלי לקבלם, ודאג כל כך שלא יכל לאכול או לשתות. לאחר מכן הגיעו אנשיהם ומסרו מכתבים מהאם, הוא קרא אותם והרגיש מעט הקלה. האם הזכירה פשתן שמילא את הכותב בשמחה, אך גם את המצב הקשה בו הייתה, כולל כאב וצום. נעשה בו שימוש חוזר על ידי אביו של הכותב למכתב בכתב ערבי (ראה רשומה נפרדת).

מכתב מיצחק(?) קְריספין, ממקום לא ידוע, אל אברהם קְריספין באלכסנדריה. כתוב בלאדינו. מתוארך ל-י"ח באב ה'תקמ"ט, הוא 10 באוגוסט 1789. דרוש בירור נוסף. המסמך מוזכר במאמרה של אילנה טהאן על כתבי יד יהודיים-ספרדיים באוסף העברי של הספרייה הבריטית (עמ' 152, מס' 36). יש לציין כי ישראל גְּבילי, הנזכר שם ככותב המכתב, הוא למעשה הכותב של שני קטעים אחרים, ואילו קטע נוסף מאותו אוסף מכיל ככל הנראה את כתובת הנמען של המכתב הנוכחי.

מכתב משמואל בן יחיא, השוהה בפוסטאט, אל אשתו עזיזה, ככל הנראה בעזה. בערבית-יהודית. תיארוך: כנראה לא לפני המאה ה-14. הוא מודיע לה כי הגיע לפוסטאט אך נותר "בטּאל", כלומר ללא עבודה. עם זאת, נימת המכתב עליזה. הוא נסע דרך דמיאט לפוסטאט יחד עם ילדיו הגדולים כדי להגיע אל אחיו, אך האח עצמו החליט לעבור לאלכסנדריה. הרעיון היה שאם יצליח להתבסס, אשתו יחד עם הילד הקטן יבואו אחריו. (המידע מבוסס בחלקו על הערותיו של גויטיין.)

הסכם שבו אהרן בן שמריה הכהן ונסים בן יעקב, שרכשו מחצית בית ממכי בן אבו סהל תמורת שישים דינרים, משכירים לו את הנכס בחזרה בדמי שכירות של 3 דינרים לשנה, לתקופה של עשר שנים. אם עד תום תקופת ההסכם ישיב להם את מלוא סכום המכירה המקורי (60 דינרים), יחזירו לו את הבעלות על הנכס; ואם לא יעשה כן, יהיו רשאים למכרו הלאה. למעשה מדובר בהלוואה בריבית, כשדמי השכירות מהווים את הריבית. מקום: אלכסנדריה. תאריך: 3 בנובמבר 1103.

מכתב מאת יהודי אירופי שספינתו טבעה במהלך מסעו לקיים נדר לעלות לרגל לירושלים, וכל רכושו אבד לאחר שהושלך לים כדי להציל את הספינה. הפנייה לקהל, הכתובה בעברית על קלף, מתארת את מסעותיו רבי-הפנים של הכותב: בראשונה הגיע לאלכסנדריה, שם ניסו המוסלמים לגבות ממנו את מס הגולגולת (ג'זיה); ולאחר מכן, ככל הנראה לפוסטאט, לאחר שניצל בידי יהודי, ושם הוא מסתתר בעת כתיבת המכתב לאחר שהוטרד על ידי גובה המסים ומחשש שייאסר.

מכתב מברהון בן יצחק אלתאהרתי אל נהראי בן נסים. תיארוך: 1045–1096 לספירה. בניו של הנגיד המנוח, אשר חבים טובות לכותב, ביקשו מברהון לסייע לבן דודם (אבן ח'אל) לנסוע לאלכסנדריה. ברהון תוהה האם נהראי יוכל לקחתו עמו כאשר ייסע. ברהון כבר פנה לאדם בשם אבו אסחאק (כנראה ברהון נוסף) וביקש ממנו לתת לבן הדוד 50 דרהם. על נהראי לוודא שאבו אסחאק אכן עשה זאת, ואולי גם הוא עצמו יוכל לתרום מכספו.

מכתב מישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים, מתוארך לסביבות שנת 1060. הכותב מעדכן את נהראי בן נסים בחדשות מאלכסנדריה ומיידע אותו על הגעתם של סוחרים מביזנטיון. לפי גיל, הסוחרים הביזנטים אינם מסוגלים להעריך את איכות הסחורות, וכתוצאה מכך הם קונים סחורות באיכות גבוהה ונמוכה כאחת באותו מחיר. המידע על הסוחרים הביזנטים והערכת הסחורות מבוסס על הערותיו של גויטיין.

מסמך מנהלי עות'מאני, המתוארך לחודש ג'מאדא אל-אוּלא בשנת 1238 לה'. דף פנקסני הקשור לדיוואן אנואל אל-חריר (Dīwān Anwāl al-Ḥarīr) באלכסנדריה, כאשר רוב שמו של המוסד מופיע בשורה השנייה של הכותרת. במובן הרחב יותר, המסמך עוסק בפיקוח השלטוני על ייצור המשי ועל ייבואו וייצואו — כשהמילה "אנואל" כאן מציינת ככל הנראה נולי משי. בתחתית המסמך ניתן להבחין בחותם דהוי. נדרשת בדיקה נוספת.

המסמך הראשון הוא קטע ממכתב מהקהילה הקראית בפוסטאט אל הקהילה הקראית באלכסנדריה. בצד הרקטו נשתמרה ככל הנראה רק הפתיחה המליצית בעברית, וכן כמה שורות מקוטעות בערבית-יהודית בשוליים. בצד הוורסו מופיעה הכתובת בכתב עברי קליגרפי, ולצידה ארבע שורות טקסט בערבית-יהודית בכתב יד שונה, ובהן בעיקר ברכות לנמענים, ואולי גם דברי עידוד לתת צדקה. בהמשך למכתב מצורפים שני דפים של פיוטים.

מכתב ארוך מיקותיאל ב' סימן טוב לאמו. הוא התכוון לנסוע מאלכסנדריה לקושטנדינה, אך אחיו פיתה אותו לנסוע לפֶּטְרַץ (היום בסרביה) ויצא ממנו ברעה. הצליח לצאת מהעיר ונשא אישה טובה בעיר אחרת שנחשבה לבתולה, אולם התברר שהיא אלמנה ושדכן הוליך אותו שולל. השדכן טען שלא רימה אותו אלא שהוא לא הבין נכון את המונח הערבי שבו השתמש. הוא מנסה לפתור את המצב ולבטל את הנישואין.

חלק ממכתב בערבית שנשלח מאלכסנדריה לפוסטאט, ככל הנראה לבן משפחה. רוב הנותר במכתב מורכב מדרישות שלום לבני המשפחה ומבקשה דחופה לנמען לכתוב בחזרה עם עדכון מלא ולמען את מכתבו אל [...] אל-ʿאטארין (שוק הבשמים) או אל שוק הצורפים (סוּק אל-צאע'ה) אצל צאיע' מסוים, כדי שיגיע אל הכותב. לכותב יש מנהג מוזר של הכפלת אות השמש במקום כתיבת ה"א הידיעה (למשל في هذا تتدبير).

מכתב מאת ישועה בן אסמאעיל (אולי אלמח'מורי). מזכיר את אברהם בן נציר; אבו אלפצ'ל בן אלד'הבי; אבו אסחאק; אבו עמראן אלסגולה ואבו אלפצ'ל בן אלד'הבי. הוא רצה להישאר בבית (או היה צריך?) אך מישהו אילץ אותו לצאת לשוק. מוזכר מחירו של ההליליג' (myrobalan, סוג של פרי מרפא); מוזכרת אלכסנדריה וכן הערה ש'שאר הספינות שלום'. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

מכתב מאת אפרים בן ישמעאל אלג'והרי, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נכתב בקיץ 1030. הכותב מארגן משלוחים מאלכסנדריה ואליה, ובעיקר עוסק בהעמסת הסחורות על האוניות. הוא מודיע כי קיבל מכתב מן המגרב הכולל פרטים על מחירי הסחורות במגרב. כמו כן מציין כי המצב בקירואן השתפר ובטוח יותר. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מס' 183)

מכתב מאת כותב לא ידוע, באלכסנדריה, אל הדיין יצחק אריפול בפוסטאט/קהיר. שמו של הכותב וחתימתו מופיעים על המסמך, אך הם דהויים מאוד. המכתב כתוב בעברית ומתוארך לשנת תבנ"ה לבריאת העולם, היא שנת 1696/97 לספירה. מטרת המכתב היא להעביר לידי הנמען שאלה הלכתית-משפטית שהכותב קיבל מליבורנו, ושככל הנראה זהה לטקסט העברי הכתוב בכתב יד אחר בצדו הפנימי של קפל המכתב.

מכתב ממשה בן אבודרהם, ככל הנראה מרשיד, אל נמען לא ידוע. בעברית. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16, לפי הערכתו של אברהם דוד. חתנו של הכותב רכש 'מגדל' באלכסנדריה, והכותב מתכנן לעבור להתגורר אצלו. הוא מבקש לעזוב את רשיד בין השאר משום שהיא "תחנת מעבר ואנשים מפוסטאט עוברים בה תמיד". המידע מאברהם דוד דרך FGP. הנייר נושא סימני מים, לפי הקטלוג.

מסמך משפטי, או אולי מכתב. בעברית. תיארוך: מאוחר, בערך המאות ה-16–18. מוזכר בו שמואל פאלי[...] (שמואל פאלי....); "הפוליסה ר״ל ההודאה ממה שיש לי . . . . באסכנדריאה" (כלומר, אישור החוב המגיע לכותב באלכסנדריה); טענה כלשהי שטען מאן דהוא (טענה שטען . . . .); וכן מוזכר הקונשול (קונשול) (בשורה הלפני-אחרונה של ה-recto ובשורה השנייה של ה-verso).

מכתב מאת פרח בן אסמאעיל, ככל הנראה מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 5 ביוני 1056. עיקרו של המכתב עוסק בענייני כספים, ומוזכרים בו שטרי חליפין (סוּפְתַּגָ'את), מכתב שנשלח אל אבן אלבעבאע, ושליחת כיס המכיל 83 וחצי דינרים במזומן. כמו כן נדון בו ענייני מכירה של בדיל (קצדיר), ומדווח על הגעת ספינה מפלרמו ובה סחורות חסרות ערך.

מכתב מאוחר בעברית, ככל הנראה משנת 1829 או 1729 לספירה (האותיות ע' וכ' מסומנות בציטוט מתהילים ל"ז:מ', כך שספרת המאה חסרה). לאחר הקדמות ארוכות, הכותב מתאר מקרה שבו אדם הפקיד בידיו כסף ("גרושוס"), ומעורבות בו ספינות "היוצאות לערי המזרח" מאלכסנדריה. מוזכרים מספר אנשים נוספים, ובהם אליעזר מאני ומשה [...] ויוסף הלוי. דרוש עיון נוסף.

רקטו: העמוד האחרון מתוך "החיבור ההיסטורי" (Annals) של אוטיכיוס איש אלכסנדריה (סעיד בן בטריק אל-מתטביב, נפטר 940), הפטריארך המלכיתי של אלכסנדריה, ובו דיון באירועים שהתרחשו בירושלים ובקונסטנטינופול בשנים שקדמו למותו. ראו מהדורת ביירות 1905. ורסו: צלב ולאחריו סימנים סתומים, ומתחתיהם האלפבית הערבי כתוב משמאל לימין ובחלקו בכתב ראי.

recto: מסמך משפטי מקהיר שמעורבים בו סעדיה הכהן מעיל'י (?) וחיים לוקי (?), תושב אלכסנדריה. המסמך מתוארך ככל הנראה לתמוז של שנת תצמ"ח (כלומר [ה]תקמ"ח, 1788). תיארוך זה נתמך בכך שר' מאיר בן-נעים חתום כעד, ושנת 1788 נמצאת בתוך תחום שנות חייו האפשריות. נדרשת בחינה נוספת של התוכן. verso: רישומי חשבונות שבהם מוזכר שם המשפחה אלרקון.

מכתב בקשת צדקה מאת יצחק הכהן נפוסי אל משה תפארת הכהנים. כותב המכתב מספר כי הוא איש זקן מנפוסה שבלוב, וכי שהה זמן קצר באלכסנדריה כאשר בהמת רכיבה השליכה אותו מעליה. כעת הוא מחלים (מרמיّ, כלומר "מוטל") ב"בית הכנסת הגדול" (אלכניסה אלכבירה) ואינו מסוגל לעבוד. (חלק מן המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין המצורפות.)

מכתב מאברהם בן פראח' באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב מתוארך לכ"ז באייר, ולפי גיל הכוונה ל-1 במאי 1052. המכתב מוסר פרטים על הפלגתן של ספינות מנמל אלכסנדריה. כמו כן הוא כולל הוראת תשלום ובה נדרש אבו עלי מוחמד בן עבד אלרחמן אלצאא'ע' (אבן אלבעבאע) לשלם 40 דינרים לנהראי בן נסים. נזכר בו גם וזיר אחד.

מכתב מסעיד, כנראה באלכסנדריה, לאחיו בו אל-מג'ד מאיר ב' יכין, כנראה בפוסטאט. תאריך: תחילת המאה ה-13. ביהודית-ערבית. כתב יד ואיות גסים. מטרת המכתב העיקרית היא להעביר את מצוקתו של הכותב כששמע שמאיר חלה. בסופו של דבר נודע להם שהחלים ושיבחו את ה'. מוזכרת ילדה או אישה צעירה (אל-צוגייר) ה[בוכה?] למענו יום ולילה.

מכתב מצמח מפלרמו אל נהראי בן נסים באלכסנדריה, מתוארך לסביבות שנת 1055. המכתב מזכיר את ייבוא הפשתן ממצרים לפלרמו, ולעומת זאת את יצוא המשי והעופרת מסיציליה למצרים. בנוסף נזכרות במכתב מספר ספינות: ספינתו של אבן אלבעבאע (בשורה r19 ובשורה v7), הקֻנבַּאר של האמיר (v7) והקַארב של הוזיר (v7). המידע מבוסס על גיל.

מכתב ממוסא בן אבי אלחיי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1060. המכתב עוסק במשלוחי סחורות, ובעיקר בחרוזים, פשתן ועופרת. מוזכר בו סחר עם אלאנדלוס. מוסא בן אבי אלחיי אינו מעוניין להסתכן בשליחת כל הסחורות והכספים בבת אחת. נראה כי גם מרדוך בן מוסא היה שותף בכתיבת המכתב. המידע מבוסס על גיל.

מכתב משפחתי מסאלם אל בו מנצור בן סֻכַּרי (או זִכרי?) באלכסנדריה, ובו מדווח הכותב כי הגבינה הרוּמית (gבינה ביזנטית) הגיעה ליעדה, וכי הוא שלח את כלי החרס (פֻח'אר) שהתבקשו. בסוף המכתב מופיעות דרישות שלום לאם ולשני הסבים. הכתובת בצד השני (verso) כתובה בכתב ערבי. המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין.

מכתב מיצחק בן יעקב בן לנג'ו (אלמהדיה) אל נהראי בן נסים (אלכסנדריה), משנת 1062 לערך. המכתב עוסק במסחר באבני שוהם (קרניאול), אלמוגים, פנינים, אגוזי מלך ופשתן. נזכרים בו אבו סעיד (יוסף בן מוסא אלתאהרתי), הכהן (יוסף בן עלי הכהן פאסי), ואבראהים בן אלאסכנדראני (אברהם בן פרח). המידע מבוסס על גיל.

מכתב מבנימין בן הארון, השוהה באלכסנדריה, אל אבו אלאפראח ערוס בן יוסף בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית. התיארוך הוא בסביבות 1080 לספירה, על פי הערכתו של גיל. המכתב עוסק במכל עור ובו סחורות שהכותב שולח אל ערוס ומבקש ממנו למכור עבורו. בצדו האחורי של המסמך: שימוש משני לרישומי חשבונות בערבית-יהודית.

מכתב מהנגיד שלמה בן יוסף לקהילת אלכסנדריה. בעברית ובערבית-יהודית. תאריך: כנראה שנות ה-1470 או ה-1480. המכתב מדווח שיעקב פרנשיל הגיע מאלכסנדריה ודיווח שהקהילה נמצאת במצוקה גדולה מהעונשים והקנסות שהנגיד הטיל על כל המתנגדים ל'שבעה טובי העיר'. האלכסנדרונים נראים מבקשים הקלה; הנגיד אינו נסוג.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1065. במכתב מוזכרת אדרת משי שנהראי הזמין, וכן זוג נעליים שנשלחו אליו אך לא הגיעו ליעדם. נתן בן נהראי מבקש מנהראי לשלוח לו מעט יין. (המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, עמ' 426, ועל הערות גויטיין.)

מכתב כנראה ממשרד הנגיד לקהילת אלכסנדריה. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בסמכויות של מינויים קהילתיים שונים, כולל חזנים ושוחטים. מעניק סמכות לשבעה טובי העיר. בין הפקידים הקהילתיים הוא משה בן יהודה, שארכיונו האישי הוא המקור לחלק גדול מ-Bodl. MS Heb. c. 72.

מכתב מנתן בן נהראי, באלכסנדריה, אל נהראי בן נסים, בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: בערך 1065. נראה כי נהראי ובני משפחתו שהו לאחרונה באלכסנדריה, ונתן שמע שהם הגיעו לביתם בשלום. נהראי מתכנן לנסוע אל מליג', ונתן שואל אם עליו לשלוח לשם את השפחה (ג'אריה) (שורה 13 בצד הפנים).

רקטו: מסמך משפטי, פורמלית עדות, אולי קשורה לשותפות עסקית (?). החלק הראשון והאחרון חסרים, כמו גם שוליים שמאליים וימניים וקטע באמצע. מזכיר ב' יצחק, הידוע כב' עשיר (או אל-שיר?), אלכסנדריה, ב' חארת', ואולי סכסוך על מזומנים (עין). ורסו: כתב ערבי מונומנטלי, אולי שבר צו.

מסמך משפטי הנוגע לשותפות בין סוחרים יהודים פעילים במצרים סביבות 1800 לספירה: שלמה ציזנה, חיים ציזנה, אברהם ציזנה (אלכסנדריה), מרקאדו קארו, אברהם הלוי, חיים נוציירי(?), שמעון פרנסס, ח'ליפה פינטו, יעקב ביבס ומאיר בן נעים. כנראה טיוטת JRL SERIES L 18. MCD. ASE.

מסמך משפטי. מקום: אלכסנדריה. תאריך: יום שלישי, ל' ניסן ה'רמ"א = 30 במרץ 1481 לספירה. ראשי קהילת אלכסנדריה מתכנסים לטפל בירושת המנוח יעקב סהלאן. צוואת המנוח נרשמה על ידי הסופר הירושלמי ר' יום טוב בן עמנואל ונשלחה לאלכסנדריה. המסמך מפרט את 'שבעה טובי העיר'.

מכתב מעיאש בן צדקה באלכסנדריה אל יוסף בן מוסא אלתאהרתי. התיארוך: בערך 1050. הכותב עוסק בניהול הסחורות של האחים יוסף וברהון (בני מוסא) באלכסנדריה. הוא מייעץ להם כיצד לטפל במשלוחי הפשתן ובשאלה האם השמועות על טביעתן של מספר ספינות נכונות.

מסמך בערבית-יהודית, כנראה מסכם עצומה. מכותר ב', ולאחר מכן: 'בו עבדיך אבו אל-ריצ'א אל-אבואני ביקש מסיידנא... המכתב מאל-מועז'ם לקאד'י אל-מכין המפקח על אלכסנדריה', ומפרט בקשה הנוגעת למזון. תיארוך: כנראה המאה ה-13. פיוטים ותרגילי עט בגב.

קטע מכתב בערבית-יהודית. כנראה מיועד למשה בן יהודה או לקהילת אלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בנושא קהילתי הכולל את מ. יעקוב, 'שבעה טובי העיר', סרבנות, והחזנים. ייתכן שקשור לאותו עניין כמו ב-Bodl. MS Heb. c 72/21.

מכתב מחסון בן יצחק אל-ספאקוסי, כנראה בבוסיר, לאבו אל-חיי ח'ליל (אבי מוסא), באלכסנדריה. בערבית-יהודית. תיארוך: 1048 לספירה. עוסק בעסקי פשתן. מזכיר את העשארי של הקאד'י אל-יאזורי, שלאחר מכן יהפוך לוויזיר ביוני 1050.

מכתב המיועד למשה בן יהודה (הידוע גם כמוסא בן יהודה אלתורג'מאן), באלכסנדריה. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. רק ההתחלה הראשונה והכתובת שמורות. ייתכן שמצטרף לקטע אחר בתיק זה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

קטע מכתב. בערבית-יהודית. מיועד למספר אנשים, אולי לקהילת אלכסנדריה בכללותה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק באיש שאולי הותיר את משפחתו בעוני; מוזכרים 50 אשרפים וקאדי. מוזכרים גם יוסף חנך ומשה מעאני.

רקטו (שימוש מקורי): שבר מכתב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-11 או ה-12. מזכיר אלכסנדריה ואולי פוסטאט בטקסט השולי. מזכיר שליחת מכתב עם הארון(?). נעשה בו שימוש חוזר להוראה ביהודית-ערבית (ראה רשומה נפרדת).

מכתב ממאיר בן-נעים בקהיר לבנו משה בן-נעים באלכסנדריה. תאריך: א' כסלו 5583 לספירה ליצירה = 1822 לספירה. מזכיר את ס[ניור] פינטו, החתונה הקרובה של אחות משה רחל, שערורייה הנוגעת לאחיו אליהו, וענייני עסקים.

מכתב מאפרים בן אסמאעיל אלג'והרי באלכסנדריה אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. הכותב מוסר מידע על סחורות, בעיקר טקסטיל, שהגיעו מן המגרב לאלכסנדריה, ועל העברתן לפוסטאט. (המידע מבוסס על גיל, מלכות.)

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים באלכסנדריה לאביו מאיר בן נעים ולדוד בן נעים בקהיר. הגב מכיל טקסט ערבי הקשור לעבודתו של משה, ומזכיר את שנת 1239 להיג'רה (1823/24 לספירה). נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב שנכתב על ידי ברכות ב' שמואל לשמחה הכהן המבקש סיוע כספי. הוא גם מבקש ממנו לפנות לאברהים הגר לסייע לו גם כן. המכתב נכתב כנראה באלכסנדריה ומתייחס לבית הכנסת הקטן של הבבליים. תחילת המאה ה-13.

שטר אירוסין קראי מא' סיון 5347. החתן ישראל הכהן ב' שמואל. הכלה אסתר ב' שמואל אבן יחיא. החתן מתחייב לא לנסוע מפוסטאט לארץ אחרת (למעט ירושלים), ובעת יציאה לרשיד או אלכסנדריה — רק לחודשים ספורים.

מכתב המופנה למחלוף. ביהודית-ערבית. תיארוך: כנראה מאוחר, לא לפני המאה ה-15. טון עוין. מוזכר הרגע שבו הכותב הגיע שיכור לביתו של מחלוף. גם נזכרת העיר תרוג'ה (מדרום לאלכסנדריה).

מכתב עסקי בכתב ערבי שבו אב מדווח לבנו על אירועים באלכסנדריה ועל הגעת האצחאב, עליהם הוא נלהב מאוד. מדווח גם על רכישת פשתן צבוע ואריגים אחרים, ואומר שאין צורך לנסוע לפלרמו.

מכתב בלאדינו מספטמבר 1777 (אלול ה'תקל"ז), מיצחק סיגן (?) באלכסנדריה לנמען ברשיד (הכתובת קרועה). מוזכרים: אליהו רומנו, משה ביבאס, יצחק קריספין, וכמות כותנה במידות אונסות.

גב: עדות משפטית של יוסף בן משה [בן ברהון אל-תאהרתי] על אירועים באלכסנדריה הקשורים לח'לייף בן מנחם אל-שעאלי. נדרשת בדיקה נוספת; יש לקרוא יחד עם T-S 8J29.5 (1047 לסה'נ).

הודעה על תוכנית הטקסים של מכון אבן יוחאי לתרבות וצדקה, שבה נואמים שר הרכוש הסוציאלי, הרב הראשי של קהיר והרב הראשי של אלכסנדריה. ללא תאריך. המסמך כתוב בערבית ובצרפתית.

פתק לא-פורמלי. מסחרי. כנראה מהמאה ה-11 או ה-12. מבקש מהנמען לסדר שאחד מנציגיו או עמיתיו באלכסנדריה או בטריפולי (לוב) ירכוש משהו שיראזי, במקום פשתן או בתמורה לפשתן.

מכתב המיועד למשה, כנראה משה בן יהודה, ראש קהילת אלכסנדריה ברבע האחרון של המאה ה-15. בערבית-יהודית ובעברית. המכתב מכיל בירור פילוסופי מורחב בשאלת החיים שלאחר המוות.

מכתב המיועד למשה בן יהודה, באלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. רק ההתחלה והכתובת שמורות. השולח מדווח שמכתביו של משה הגיעו אליו ולעבד אלעזיז אלקרקשוני(?).

מכתב בערבית-יהודית. קטע (פינה עליונה ימנית). כתיב פשוט. השולח מביע דאגה למחלת הנמען ולמס גולגולת; מזכיר נסיעה ברי"ף והגעה לאלכסנדריה; ודיין ששמו אולי קריא.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים בפוסטאט/קהיר לאחיו דוד בן נעים באלכסנדריה. מתוארך 1820 לספירה (כ' אלול [ה']תק"פ). מזכיר את יוסף לוי מנשה מספר פעמים.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ממשה בן נעים באלכסנדריה לאחיו דוד בן נעים בקהיר/פוסטאט. השטח הריק נוצל מחדש ליצירה ספרותית בעברית (זוהר? מיסטית, מצטטת את רשב"י).

מכתב מופנה לאהרון. בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-14 או ה-15. אלכסנדריה מוזכרת בתחתית, אך לא ברור אם זה מיקום הכותב או הנמען. דורש בחינה נוספת.

מכתב ביהודית-ערבית. כותב ונמען לא ידועים. תיארוך: לא לפני מאה ה-15. עוסק בעיקר בענייני עסקים. מזכיר את רשיד. הכותב ילווה אמיר מסוים ל'כפרים' ולאלכסנדריה.

מסמך משפטי מיוני 1802 לספירה (ג' סיוון תקס"ב) הנוגע לשותפות באלכסנדריה בין חיים הלוי, מרקאדו קארו, אברהם הלוי ופנחס בן יום טוב אריפול. הוצא בקהיר.

קטע משפטי בכתב ערבי (פינה שמאלית תחתונה). תאריך: כנראה תקופת הממלוכים או מאוחר יותר. עשוי להתייחס למשי מחומס ואלכסנדריה. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי ביהודית-ערבית. תיארוך: 15[..] לשטרות = 1188–1288 לספירה; ככל הנראה 4974 = 1213/14 לספירה. עוסק ב'בוניין/בניין' מאלכסנדריה.

מכתב המיועד למשה בן יהודה, באלכסנדריה. בערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. רק ההתחלה והכתובת שמורות. מוזכרת פסטאט/קהיר.

ורסו: רשימת שמות בכתב ערבי, כנראה רשימת חלוקת נדבות; למשל: אלעזר, אבו יעקוב, אבו סהל, דאוד בן אל-עג'מי, אישה מאלכסנדריה ומוסא

מכתב קהילתי המיועד לקהילת אלכסנדריה. כנראה ממשרד הנגיד. תאריך: כנראה הרבע האחרון של המאה ה-15. רק קטע קטן מהתחלה שמור.

מכתב ביהודית מדוד בן יעקב השמש למשה בן יהודה, אלכסנדריה. הרבע האחרון של המאה ה-15. שמורים תחילת המכתב והכתובת בלבד.

רשימת שמות וכסף שהתקבל; חשבונות מונופול המשי הממלכתי באלכסנדריה. מתוארך ט"ז רביע ת'אני 1237 היג'רי (1822 לספירה).

מכתב המדווח על תאריך הגעת אחד האחים מנסיעה לאלכסנדריה - 1924 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 76). בערבית.

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ליוסף יעיש חדד באלכסנדריה, כנראה מאמו שמחה. מתוארך ז' כסלו [ה']תר"ד (1843 לספירה).

מכתב בעברית שירית המופנה לקהילת אלכסנדריה, שנכתב על ידי חלפון ב' מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה).

מכתב מדאוד בן עמאר, אלכסנדריה, לנהריי בן נסים, פוסטאט, בערך 1065. עסקי משי ואירועים בסיציליה.

תחתית מכתב משפחתי בערבית-יהודית. איות פשטני. מוזכרים הריף ואלכסנדריה. שלומות לאנשים רבים.

מכתב המיועד למשה בן יהודה, באלכסנדריה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. רק הכתובת שמורה.

קטע מכתב שנשלח מאלכסנדריה לפוסטאט/קהיר ליהודה פר[...], בלדינו עם נוסחאות פתיחה עבריות

מכתב מאוחר בערבית-יהודית ליעיש חראר באלכסנדריה מיעקב הלוי.

ככל הנראה רשימת תרומות שנאספו מיחידים באלכסנדריה.