סופרים וכותבים בגניזת קהיר — עמוד 11

רישום משפטי (מס' 5) בפנקס בית דין קראי בקהיר (בדף 3r של כתב היד). מתוארך כ' בסיוון [ה'ש"כ] (1560). הסופר כותב "תאריכו" — ובכך מרמז שמדובר באותה שנה כמו הרישום הקודם באותו דף. פרג'אללה בן עבד אלבאקי הלוי מסדיר חוב של 10 זהובים ג'דיד (אשרפי) עם דודו מצד אמו, אברהם בן דוד הלוי. הסופר אברהם בן ישעיה תַוְרִיזִי חותם מספר פעמים על המסמך כתרגול חתימה. החתימה השנייה אף היא של בן משפחת תורִיזי, אך החלק הראשון של השם אינו ברור.

רישום משפטי (מס' 16) בפנקס בית דין רבני מקהיר (בדף 5r). בעברית. מקום: קהיר. מתוארך ל-ט' באדר ה'תמ"ג, שהוא 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 16) הסכם אירוסין בין הכלה המיועדת לחתן המיועד: סולטאנה בת משה בן-חיים ומרדכי נסים בן נסים מרדכי. השם האחרון אינו נראה כטעות של הסופר, שכן הוא עקבי עם הצורה שבה מופיע שמו של החתן במסמך מס' 23 (כתובת הזוג). מועד החתונה נקבע לא' בניסן ה'תמ"ג, כך שמשך תקופת האירוסין כולה נותר פחות מחודש ימים.

רישום משפטי (מספר 5) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. כתוב בעברית. מתוארך י"ב בשבט ה'תמ"ג, הוא 1683 לספירה. (מסמך מספר 5) פסק דין בעניין מס הגבלה (מס הכשרות הקהילתי) בקהיר. הפסק קובע כי שני שלישים מתקבולי הגבלה ייוחדו לתמיכה בלימוד התורה בקהיר (פה מצרים), והשליש הנותר ייתרם לאותה מטרה בירושלים, בחברון ובצפת. הסופר העתיק את חתימותיהם של שלושת הדיינים: ר' מרדכי הלוי (נפטר ב-1684 לספירה), ר' משה ויטאל, ור' ישראל רומאנו.

רישום משפטי (מס' 9) בפנקס בית דין קראי בקהיר. מתוארך ט' בכסלו ה'שכ"א (1560). מדובר ביישוב סכסוך בין בני זוג, והטקסט נושא תיקונים והגהות רבים מידי הסופר. אברהם הכהן מופיע בפני בית הדין בבית הכנסת דאר סמחה יחד עם עבד אלמעטי אלפולאדי, חמיו, וכן עם חמותו, ששמה אינו נזכר במפורש. אברהם מעיד ומתחייב שלא ישוב להכות או לקלל את אשתו, ואילו היא מצדה מתחייבת שלא תיקח את בתם להתגורר במשק בית אחר, בין אצל קרובים ובין אצל זרים.

הסכם גירושין קראי. מתוארך ליום רביעי, כ"ה בניסן ה'תפ"ח לבריאת העולם, שהוא 1728 לספירה. בניגוד לרישום בכתיב, אין מדובר בכתובה אלא בהסכם גירושין בין דוד בן רחמין בן יוסף המכונה חכים לבין אשתו נג'מה. המסמך אינו גט הגירושין עצמו, אלא תעודה שנועדה לאשר את תנאי הפרידה בין בני הזוג. המטבע הנזכר במסמך: מדין כסף (נצף פצ'ה). חתום ונכתב בידי ישועה סופר. במסמך מוזכרים בשמותיהם עדים רבים נוספים, אך איש מהם לא חתם עליו בפועל.

רישום משפטי (מס' 33) בפנקס בית דין קראי בקהיר (בדפים 12א–12ב). מתוארך לי"ג בחשוון ה'שכ"ב (אוקטובר 1561). שטר אירוסין בין הכלה, שהייתה נשואה בעבר, זנדיה(?) (זנדיה) בת יהודה הלוי, לבין החתן שמואל בן יחיאל. במסמך ישנם תיקונים רבים של הסופר, וסעיף התנאים הוא מהמפורטים ביותר בשטרי אירוסין קראיים מן העת החדשה המוקדמת: הגבלות על צריכת היין של החתן, איסור עליו לבקר בביתו של בעלה הקודם של אשתו, ועוד תנאים שונים לנישואין.

עדות קראית על חוב שצבר אדם בשם עוזיאל גבאי בן ישועה כלפי עניי הקהילה היהודית, בסכום כולל של 10,316 פִדּה (מֻדִ'ין). המסמך נערך בי"ב באב ה'ש"ך (1760 לסה"נ), בביתו של אליהו בן ישועה רופא. על העדות חתומים שבתי כהן, נסים כהן, והסופר אליהו בן משה רופא (הקיצור ס׳׳ו ככל הנראה משמעו "סופר ועד"). ייתכן שהכספים המדוברים יועדו במקור כתרומה לטובת ירושלים, כפי שעולה מן הביטוי "ואתחאסב מע אלקהל מן גיהת לם׳ ירושלים" (שורה 5).

מכתב מאת אברהם בן שלמה בן יהודה, אולי אל רבי אפרים בן שמריה. בעברית. הכותב מתלונן על כאתב (סופר) קופטי — המכונה במכתב "הסופר הערל" — ועל כך ש"הישמעאלים והקדרים" דורשים נטל כבד של מסים. הוא מבקש סיוע למען בתי הכנסת. התשובה צריכה להיות חשאית, ועל הכאתב אסור לדעת עליה. הערה: ככל הנראה מספר השמורה אינו נכון, שכן הפריט המופיע תחת מספר זה ב-FGP אינו תואם למסמך זה. עם זאת, קיים צילום של הקטע במאמרו של שייבר משנת 1973.

הסכם שותפות בין אברהם יעבץ/יועבץ לבין שמעון עזרי, למשך 24 חודשים. המקום: קהיר (מצרים). מתוארך לאלול ה'תקס"ג, כלומר 1803 לספירה. השותפות עוסקת ב"עסק המשי" (בעסק המשי), ובה מוזכרים מספר צדדים משפטיים נוספים: המנוח יהודה מזרחי (שורה 7), יעקב בן-היני, תושב ירושלים (שורות 8–9), ר' שבתי סקנדרי (שורה 9), ויעקב רצון (שורה 10). חתימת הסופר/העד של מאיר בן שלום בן-נעים מופיעה מימין לחתימותיהם של שמעון עזרי ויעקב כהן.

מסמך משפטי המזכיר את יעקב שלום, האפוטרופוס (אפוטרופוס) של היתומה הלא-נשואה סתות בת משה מצליח. המסמך מתוארך לאדר ב' ה'תר"ח, שהוא מרץ 1848. ייתכן שחתימתו של הסופר ו/או של אחד העדים הוסרה בכוונה, אך לצידה עדיין ניכרת חותמת דיו לא מזוהה (לפחות חלקה כתוב באותיות ערביות). המסמך עוסק בירושת היתומה ובבעלה המיועד יוסף ציון. בצד האחורי (verso) מפורטים סכומי הכסף שיעקב שלום ניהל עבור סתות, בסך 8,000 ארָיוֹת.

עדות משפטית מפוסטאט מן ה-11 בחשוון 979 לסה"נ (1291 לשטרות), שעניינה סעדאן בן סעיד מחלב (צובא) ומבורך בן קיאם. מנקודה מסוימת ואילך נשתמרו רק המילים האחרונות של כל שורה. מוזכרים מנצור בן והב, והאחים סלאמה בן עמרם ומנצור בן עמרם, וכן מחיר הפשתן. אדם כלשהו ממונה להיות אפוטרופוס של סעדאן (? אפטרופא). הסופר הוא אפרים בן צדוק. במסמך חתימות רבות. ראו גם מסמך משפטי נוסף שמעורב בו אותו סעדאן בן סעיד מחלב.

הסכם קראי בנוגע לחכירת חנות בשמים. מתוארך ב-28 בטבת ה'תכ"ה (1665). משה בן שמואל חזן משכיר את החנות לישועה בן מרדכי רופא בתעריף של 35 מעדין לשבוע, שהם כ-140 מעדין לחודש ו-1,680 מעדין לשנה. ההסכם נחתם על ידי ארבעה עדים ועל ידי משה כצד מסכים. סביר להניח שהעד ברוך רופא שימש גם כסופר המסמך, נוכח כמות המסמכים הרבה שהפיק במהלך שנות ה-60 עד ה-80 של המאה ה-17, ביניהם מסמכים רבים נוספים מאותה התקופה.

מכתב מניסים, השוהה בקטיה שבסיני, אל שלמה אסכנדראני בפוסטאט. כתוב בעברית. התיארוך הוא למחצית הראשונה של המאה ה-16, על פי הערכתו של אברהם דוד. המכתב מוסר "דין וחשבון על המצב בתחנת השיירות הקטנה והסוערת שעל הדרך הראשית בין קהיר לדמשק. מסופר רבות על שיירות. שודדים פושטים על הדרך. המוסלמים הרסו בית כנסת(?) ובית פרטי של היהודים. החום עז כשאול תחתית, וקולמוסו של הכותב נשבר" (על פי גוטהייל-וורל).

הסכם שותפות מתאריך 1821 לסה"נ (סיוון [55]81) בין שלמה בן ידע (?), שלמה הלוי [כאן ממוקמת לרוע המזל מדבקה ארכיונית] ומשה הכהן הידוע בכינוי מנצורי. כל השותפים עוסקים בענף הצרפליק/צרפליק (ṣarraflik). כתב היד של המסמך דומה מאוד לזה של הסופר יעקב הכהן מראשית המאה התשע-עשרה, דבר התומך באפשרות שהתאריך הוא אכן [55]81 לבריאת העולם (השוו עם מסמכים נוספים שנכתבו ככל הנראה על ידי אותו סופר).

רישום משפטי (מס' 6) בפנקס בית דין קראי בקהיר (בדף 3v). מתוארך לכ"ז בסיון [ה'ש"ך] (1560). הסופר כתב את השנה רק במילה "תאריכו", ומכאן שהשנה זהה לזו של הרישום הקודם, שאף הוא נכתב בחודש סיון. פצ'ל-אלעזיז בת יעקב אל-איסכרדאני(!), יהודייה קראית, משחררת את יעקב אל-יקים, יהודי רבני, מחוב קודם של 8 מטבעות זהב שהשיב לה במלואו. שם משפחתה של פצ'ל-אלעזיז הוא ככל הנראה שיבוש של אל-איסכנדראני.

איגרת מסחרית בערבית-יהודית. מתוארכת ככל הנראה למאה ה-11 או לראשית המאה ה-12. רוב התוכן חסר הקשר ועמום במידת מה, אך מתייחס לעסקאות מסחריות שונות, ובהן עסקאות במשי מסוג דֻסְתַרִי מעורב (ח'זז). בצדו האחורי של המסמך נראה כי שרדה שארית של איגרת מוקדמת יותר, שעליה נכתבה האיגרת שבצד הקדמי בידי אותו סופר. האיגרת המוקדמת יותר מזכירה חבילת בד גס (אלרזמה אלח'יש) ואת ביתו של אבו אלח'י[ר].

ספר הודו II, 39. אחת משתי עותקים של שיר מאת אברהם בן יג'ו, משבח את מד'מון ומקלל את אויביו. עדן. T-S 8J16.23 (PGPID 5403) כתוב בכתב ידו של בן יג'ו עצמו, בעוד שבר זה כתוב בכתב מרובע קליגרפי של סופר. המשורר חותם את שמו באקרוסטיכון: ABRHM ḤZQ YJW. השיר עוסק בכיצד אויבי מד'מון גמלו לו את חסדיו בבגידה, אך לבסוף נאלצו להכיר בתואריו שר ונגיד. תיארוך: בערך 1140-1144 לספה'נ.

שטר אירוסין קראי. תאריך: א' כסלו ה'תק"ז (1746 לספירה). מיקום: קהיר. מכיל תנאים נפוצים: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-10 שנה (אלא אם אשתו עקרה) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים ב-10 שנים. חתומים הסופר והעד אליהו רופא המכונה צעיר, ועד נוסף שלמה ב' משה רופא המכונה צעיר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 775 מדין + 100 מדין + 400 מדין. מתחת לחתימות יש טיוטה של המסמך.

מסמך משפטי בערבית-יהודית שנכתב בקהיר. המסמך מתוארך לשנת 934, ככל הנראה לפי הלוח ההג'רי, מה שמתאים לשנת 1527/28 לסה"נ, אם כי בקטלוג המקורי הוא תוארך לשנת 1572 לסה"נ. הסופר הוא דוד החזן. בעלי הדין הם [...] בן עבד אלכרים בן אבו אלפרג' ו-[...] בת הנשיא. במסמך מוזכרים שכונת זווילה ושכונת הקראים, והוא עוסק בזכויות משפטיות הקשורות למספר בתי מגורים. דרוש עיון נוסף.

כתובה מקהיר משנת 1821/2 לסה"נ (התקפ"ב לבריאת העולם), עבור אליהו אמריו בן יעקב. סכום הכתובה הכולל הוא 750 גרוש אסעדי. בפינה הימנית העליונה של המסמך ניכר נזק מים נרחב. הכותרת בראש הכתובה לקוחה מספר משלי י"ח כ"ב: "מצא אשה מצא טוב". הסופר מאיר בן-נעים חתם הן כעד והן בשם החתן. מתחת לחתימת העד השני, יוסף סבאבא(?), נרשם על ידי מאיר כי האחרון הוא "מביירות".

שריד של מסמך מדינתי, כתוב ברווחים גדולים בין השורות. ככל הנראה מדובר בצו או גזירה. נשתמרו ראשי ארבע שורות בלבד. ייתכן שהטקסט מזכיר אינדיגו (אלניל) וכן חקירה או בדיקה של עניין כלשהו (אלתפתיש ען). הקלף נוצל מחדש לכתיבת פיוט עברי משני צדדיו, בידי סופר שכתב ידו נראית מוכרת מן האשכול הגדול של מסמכי מדינה ממוחזרים מתקופת אלאפצ'ל (ראשית המאה ה-12).

שטר מכר קראי. עובדיה בן גדליה פיירוז רוכש פרוזדור ואולם עליון מן האלמנה אסתיתא ושתי בנותיה (ששמותיהן אינם מצוינים) מבעלה המנוח אהרון רופא. השטר נושא את התאריך יום שני, ב' באדר ה'תמ"ו (1686). הסופר ברוך רופא וכמה עדים נוספים חתמו על המסמך, ובהם: שמואל ברכה, משה חזן, ישועה רופא, רחמים [ברכה] (ראו שורה 17), יוסף מעמאר, ויוסף ____(?).

כתב יד המכיל פרשנות יהודית-ערבית לנביאים קטנים. הקולופון הוא של מבורך בן משה, סופר הידוע מקולופונים אחרים בדמיאט. הוא בא ממשפחה נכבדת - ראה עץ המשפחה ב-PGPID 12713, ומינוי בן דודו של מבורך כראש קהילות ישראל בסוריה הגדולה על ידי בנו של צלאח א-דין ב-1193 - PGPID 9436. התאריך הוא לפי לוח השנה של שטרות ולוח השנה לבריאת עולם כאחד.

דף 4: שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר נסיעה לבגדד, מרדכי האנו(?), משה עבסייד(?). דף 5: טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית, אולי דיון פילוסופי. דף 7: מכתב ביהודית-ערבית. המופנה ליוסף, מנחם, אליה ו'אמי הזקנה'. שארית של הכתובת האפשרית מופיעה בורסו: 'נשלח לידי סנ. (סניור) מנחם מסאדור'. חתימת הסופר מופיעה ברקטו: דוד בן יצחק אברזאני(?).

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך ל-28 בדצמבר 1812 לסה"נ (כ"ה בטבת ה'תק"ע), שבו דוד דיין בן אברהם מצהיר כי הוא חב סך של 12,000 מעות כסף (מ״כ) ליהודה בונאן. המסמך לא נחתם בידי עדים ושימש לאחר מכן לתרגול כתיבה: סופר שני העתיק את פתיחת המסמך שלוש פעמים שונות באותו עמוד. שאר העמודים נוצלו לרישום סכומים, חשבונות ותרגולי כתיבה נוספים.

מסמך משפטי, רובו בערבית-יהודית. שריד (חלקו התחתון בלבד). נכתב בפוסטאט. מתוארך לניסן 1421 למניין השטרות = מרץ/אפריל 1110. אחד מהצדדים הוא הבת אללה בן צדקה (הסופר כתב תחילה "נתנאל" כשם האב, מחק זאת וכתב "צדקה" במקום). חתומים על המסמך: חלפון בן ברכות ושמריה בן שמואל (שייתכן כי החל לכתוב את שמו שלו "שמואל בן" ואז מחק זאת).

שטר גירושין על תנאי קראי. יקותיאל בן נסים פיירוז מקבל על עצמו לתת גט על תנאי לאשתו לעתיד סיתותא בת נחום הלוי, במקרה שייעדר מביתו למשך יותר משנה. השטר מתוארך ליום שני, י' בשבט ה'תקכ"ג (1763). הסופר אליהו בן משה רופא ערך את המסמך בביתו של שמואל בן יעקב פיירוז המכונה שאמי (שייתכן שהוא קרוב משפחה של החתן).

רקטו: מסמך משפטי. מופיעה חתימה אחת בלבד של הסופר מאיר בן-נעים, אשר ככל הנראה נכללה לפני שהמסמך נזנח כטיוטה לא גמורה. מלבד חתימת העד השני וחתימת הצד המסכים, ישנם גם מקומות ריקים נוספים שמעולם לא מולאו. מיקום: קהיר. מתוארך לשנת 5550 (או אולי 555[.] כאשר הספרה האחרונה לא מולאה מעולם), שהיא 1789/90 לסה"נ.

רשומה משפטית (#13a). תקציר של חוזה הלוואה. נכתב בו כי ברכאת בן אבו אלחסן חייב 30 (דרהם) לאבו אלחסן בן אבו אלפצ'ל, ויפרע לו דרהם אחד בשבוע החל מ"חודש החג". הרשומה מתייחסת לתעודה שבעמוד הנגדי (recto, a); ייתכן שהסופר (מבורך בן נתן) רשם לעצמו את הצהרות הצדדים בטרם העלה אותן על הכתב במסמך פורמלי.

כתובה. גדולה ושמורה כמעט בשלמותה. מקום: צור. תאריך: יום חמישי, י"ב בכסלו ד'תשפ"ד לבריאת העולם, הוא 28 בנובמבר 1023. הסופר הוא ככל הנראה יוסף בן יעקב הכהן (פעיל בצור בשנים 1011–1037). החתן: נתן בן שלמה הכהן מצפת. הכלה: רחל בת [...] בן אברהם, בתולה. (המידע מבוסס על המהדורה של פרידמן.)

ורסו: כנראה תחילת מסמך משפטי או של מדינה, אולי טיוטה שכן הבסמלה נמצאת באמצע העמוד ושלושת השורות הראשונות הן תרגילי סופר. קריאה: 'ובכך העידני, יאדיר אלוהים תעלה את חוקיו'. החלק שאחרי הבסמלה מתחיל כמסמך אישהאד. קריאה אפשרית: 'זה, העד עליו על פי קרה(?) הנכבד, בן אדוניו'.

מסמך משפטי משנת 1819 לסה״נ (שבט תקע״ט) שבו יוסף יועבץ׳ מצהיר על 400 גרוש שהושקעו אצלו. יום החודש נכתב ב׳׳ז=9, אך ייתכן שהכוונה הייתה כ׳׳ז=29. כתב היד של הסופר מציג רמת קורסיביות גבוהה במיוחד בהשוואה למסמכים אחרים מקהיר של ראשית המאה התשע־עשרה. הסופר עצמו לא חתם כעד.

חשבונות על שמו של רחמים מלכי [מלכי] בכתב-יד סופרי ייחודי. תאריך: סיון [5]_88 לספירה ליצירה שיש לקרוא אותו כ-5488 או 5588 לספירה ליצירה שכן הכספים מפורטים בקורוש עות'מאני (בעיקר ייצור המאה ה-18-19). כתב-היד הסופרי אידיוסינקרטי מכדי לאמוד איזו שנה סבירה יותר.

מסמך משפטי הנוגע למינויו של משה אלבוטאנו (אלבוטאנו) לתפקיד גבאי של קהילת המערביים (המגרבים) בקהיר. במסמך מוזכר גם הסופר יעקב בן זמרה. המסמך מתוארך לחודש אייר ה'ר"ס לבריאת העולם, הוא שנת 1500 לספירה. המידע מבוסס על המהדורה שבדיסרטציה של דותן ארד (עמ' 352).

מסמך משפטי. מקום: אלכסנדריה. תאריך: יום שלישי, ל' ניסן ה'רמ"א = 30 במרץ 1481 לספירה. ראשי קהילת אלכסנדריה מתכנסים לטפל בירושת המנוח יעקב סהלאן. צוואת המנוח נרשמה על ידי הסופר הירושלמי ר' יום טוב בן עמנואל ונשלחה לאלכסנדריה. המסמך מפרט את 'שבעה טובי העיר'.

בקשת סיוע שנשלחה מירושלים לקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ככל הנראה נכתב בסוף המאה ה-19 או במאה ה-20, על סמך הפלאוגרפיה ומקום המציאה — בית הקברות בבסאתין. שם הסופר הוא מיכאיל יצחק כ"ץ. המסמך מתועד בקטלוג מוזיאון האמנות האסלאמית (פריט מס' 277) בערבית.

שטר הרשאה שבו קהילת צפת ממנה את ישראל בנבנשתי וחיים מרדכי בונאן לשלוחיה. ראו את השמורה הקודמת. במסמך מופיעות חתימות רבות (או למצער שמות שנכתבו על ידי הסופר), ובהן שמו של מסעוד בונאן, אשר ייתכן שהוא זהה לשליח שנשלח מטבריה לפיזה כעשרים שנה קודם לכן.

גלויה בעברית ממשה חיי בן-עים בירושלים ל'מסייה לה-רבין' יוסף גברא בקהיר. מתוארכת לכ"ג אלול ה'תע"ר (1910 לספירה). הגלויה מודפסת מראש לעסק הסופרות של בן-עים כ'פברימנט דה ספרי-תורה, תפילין ומזוזות, בירושלים'. משה חיי בן-עים כותב כי דרוש לו כסף הרבה.

צו תשלום (או חשבון?) בכתב ערבי. אבו אלח'יר אלעטאר ישלם 80 דרהמים ממחיר התרופות/הבשמים. הסופר התקשה עם הקולמוס והדיו: הכתב מתדרדר בשורה הרביעית, שורה חמישית (ידפע אלשי...) הוחלה ונזנחה, ויש שריבוטים וכתמים ומספר טביעות אצבע.

סעיף תַקְבִּיל, ככל הנראה תרגיל סופרות לעצומה פרטית: 'אַלְ-מַמְלוּכּ יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ' בֵּיְן יַדַיְ אַלְ-מַוְלָא אַלְ-אַגַ'לּ אַלְ-מֻתַפַּצֻּ'ל.' מוכתר בגליף (במקרה זה, בַּסְמַלָה מקוצרת). בַּסְמַלָה מלאה בצד השני.

מכתב ביהודית-ערבית. כתוב על קלף, בכתב יד של סופר, בעמודה צרה בצד החיצוני של עמוד פיוטים (בכתב ידו של אותו סופר?). רוב המכתב מורכב מנוסחות נימוסין. השולח מזרז את הנמען לסייע לו בדבר כלשהו הכרוך בחיתוך קלף לספר תנ"ך.

רשימת פריטים יקרי ערך בערבית-יהודית. בכותרת: 'תבת מא פיהא'. הפריטים כוללים: בד מקטע של מולחם עדין; כרית; שני כתונות תפורות; כיסוי מייזר וכיסוי מייזר מצמר; קסת אבנוס; מפה (סופרה); סכין; וזוג פנסי נרות שעווה.

חשבון פיסקלי. מכיל לפחות שני סימני רישום, אחד מהם 'אלחמד לל-לאה וביה תופיקי'. מזכיר גם יהודים (אל-יהוד) ומכיל חסבלה. מתוארך לחודש מחרם [.]84. תרגול סופרות בורסו. מסמך נוסף כתוב בין השורות בדיו חום דהוי.

שמונה השורות הראשונות של מכתב המיועד לאיש נכבד, בכתב יד מיומן של סופרי חצר. ייתכן שעוסק בסחר. מוזכר מכתב שהגיע מ'עמיתיו בעיר המצרית טלחה'. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בצד האחורי על ידי אותו סופר יהודי.

שבר מכתובה. כתב יד הסופר ידוע (אחד מאמצע המאה ה-12). חתן: אולי הלל בן משה. חתום על ידי יוסף בן [...] הלוי. בין השורות, ב-180 מעלות, טקסט מקראי כולל דברים ל:ו. בגב טקסט מקראי נוסף כולל ירמיהו נ:כ.

כתובה מתוארכת 13 בדצמבר 1799 (ט"ו כסלו ה'תק"ס) מקהיר, ליצחק בן אברהם מחיב ולפלומבה בת שלום הלוי. המאוחר 20,000 מואיידי כסף. הסופר מאיר בן נעים חתם גם בשם החתן. החתימה השמאלית היא יעקב יועבץ.

שברים של קליגרפיה עברית מפוארת עם הערה קנטרנית מהסופר: 'ועוד, תושבי המהדייה הרשעים מציקים לי בעבודת ה', מבקשים להרתיעני מכתיבה. ירדפם ה' בחמתו...' יש גם ניסיונות עט נחותים בהרבה בגב הדף.

חשבונות בספרות עבריות אלפאנומריות בכתב-יד סופרי ייחודי; ערכים רבים מחוקים. המילה קרוש/קורוש מופיעה באחד הערכים המסייע לתארך את הקטע למאה ה-18 או ה-19 כאשר מטבע עות'מאני זה היה בייצור.

רשומות רבות מסוגים שונים. כתב היד עשוי להשתייך לאחד מסופרי הגניזה הידועים של המאה ה-12. כולל חלק על רפואת עיניים המזכיר את תכונות 'אל-עינביה' (= השכבה הדמויית ענב = הכורואיד).

מסמך משפטי. שחרור בין אריח בן נתן (מוסאפר בן וַהב) ושלמה בן שמואל. תיארוך: כ-1100 לספירה, שכן הסופר הוא אברהם בן נתן אב הישיבה. חתימות רבות ואישור תוקף. דורש בחינה נוספת.

שבר תחתון - מסמך ממלכתי, גזירה, בכתב ערבי. ארבע מילים מקוטעות שנוצלו מחדש לטקסט ספרותי עברי. הטקסט עשוי להיקרא 'אן בקלם לסנתה אליהמא וזנה'. תרגול סופרות, בסמלה בורסו.

מסמך ממלכתי, ככל הנראה טיוטה, בכתב ערבי עם תרגול סופרות. פותח בכינויי הכבוד הרגילים ומזכיר כיסופין לנוכחות הנישאה 'שוק אלא אל-חדרה אל-סאמיה'. נוצל מחדש לכתב עברי.

קבלה רשמית לאבו [...] אל-עטאר על תשלום של 5 דרהמים. הסכום כתוב בשלושה מקומות שונים ויש עלאמה ('אל-חמד לילה עלא נעמתהי'). מה שנכתב בתחתית (תאריך? שם הסופר?) נקרע.

מתכוני קסמים/קבלה למטרות שימושיות כגון הגנה מגנבים, עוורון ו/או הריגת אויבים. מסומן עמוד 238. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

שבר ממכתב מסחרי (לפי הביטוי 'פקד כאן אביע פי אל-סנה אל-מאצ'יה', 'בשנה שעברה מכרתי...') או מתוך עצומה (לפי כתב הסופרים ורווח השורות הרחוב יחסית). ורסו ריק.

קבלת מס עבור אבו אל-חסן ב' סעיד היהודי. מילת מפתח: צחח. עשויה להזכיר את הרובע אל-ממצוצה. הסופר הוא עבד אל-רחמן ב' עבדאללה. התאריך נרשם אך קשה לקריאה.

רשימת תרומות קהילתיות או אולי 'מכירת קמח' לשנת ה'תקפ"ט (1828/29 לספירה). כתב ידו הפחות מסודר של הסופר מקשה על הבנת מטרת הרשימה. נדרשת בדיקה נוספת.

מסמך משפטי. שמורות רק כמה שורות מההקדמה. התאריך לא שמור. כתב היד דומה מאוד לזה של סופר בית הדין יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (כ-1181-1209 לספירה).

שבר מתחתית מסמך משפטי בכתב יד נתן בן שמואל. יהודה בן שלמה הסופר הוא אחד העדים. מוזכר סכום של 12 דינרים. ככל הנראה צירוף עקיף עם CUL Or.1080 J61.

צד א: פתיחה פיוטית לכתובה (כמעט זהה ל-10653.1) בכתב סופר מוקפד, ללא תוכן נוסף. צד ב: ניבוי ביהודית-ערבית על משמעות ליקוי ירח באלול (ה'שע'?).

ארבעה עמודים מחיבור ספרותי המכיל הוראות לציידי אוצרות ומתכונים, אולי אלכימיים. ישנם שברים רבים כנראה בכתב יד אותו סופר או אפילו מאותו חיבור.

הוראות קסמים/קבלה על שעות תפילה מאושרות ולחשים שימושיים בים. מסומן עמוד 231. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

צד אחד: סיפור יוסף מסופר מחדש ביהודית-ערבית. הצד האחר: שרידי עיצוב בדיו שחורה ו-~6 שורות דהויות מאוד ביהודית-ערבית, ייתכן שתיעודיות.

ביפוליום מאוחר: שני עמודי פרוזה ואחריהם בתים של קינה, המסתיימים באיור מעניין המכיל אותיות ערביות וחתימת הסופר: משה טאניס. ASE.

מכתב בעברית (צד שמאל בלבד) בכתב יד סופר יפה, מאיש שהיה מגדולי קושטנטינה עד שגלגל המזל נהפך עליו. כעת הגיע ל[מצרים] ומבקש עזרה.

מכתב על נייר משובץ שנכתב על ידי סופר בשם מישהו אחר. החתימה בעלת חורים וכתובה בכתב יד רועד יותר. מוזכר הרב חיים.

קולופון לחוברת המכילה שתי 'קדושות' על פרשת יתרו. הסופר הוא ברוך רופא ב' (או נכד של?) אלעזר חזן הידוע כרופא.

נוסחאות למסמכים משפטיים, כולל לכתובה בנוסח ארצישראלי. מקום: ככל הנראה צור. אותו סופר כמו T-S NS 243.28.

תמונה אינה זמינה. לפי קטלוג שוורב: מכתב בערבית (או יהודית-ערבית) מאת משה ב' קיאש לאהרון הסופר.

שבר כתובה. בכתב ידו של סופר בית הדין יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (כ-1181-1209 לספירה).

שבר של מסמך משפטי בכתב ערבי. לומד סופרות עבר על כל מילה בעיקבות.

חשבונות ביהודית-ערבית בכתב ידו של סופר פורה

תרגול סופרות עם כמה חתימות מוזרות.