תבלינים וסחורות יקרות
נענע במסמכי הגניזה
4 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
הנענע גדלה באזור והייתה זמינה לכול, ולכן היא כמעט אינה מופיעה כסחורה מסחרית אלא בהקשרים ביתיים ורפואיים. בפנקסי בתי מרקחת ובמרשמים היא נזכרת לעיכול ולבחילה ולריענון, ולעיתים כרכיב בתרכובות מורכבות. ברשימות מצרכים היא חלק מן המטבח היומיומי, ומחירה נמוך עד שלעיתים אינו נרשם כלל. עלי נענע יבשים נשלחו לעיתים במעטפה יחד עם מכתב, כמתנה קטנה ששולח אדם לקרובו, וכך היא מופיעה גם בטקסט של המכתב עצמו ולא רק בפנקס.מחירה הזול והזמינות שלה הופכים אותה לעדות נדירה על המטבח היומיומי, תחום שהגניזה מתעדת פחות מן המסחר.
המסמכים
רקטו: מרשם רפואי בכתב ידו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם), הכולל מרשם להקאה (אמטיקום) ולתרופות נוספות. בין המרכיבים המופיעים במרשם: סוכר דביק, מיץ לימון, אוקסימל (חומץ ממותק בדבש), מליסה ונענע ירוקה. הקטע כולל גם הנחיות תזונתיות: יש להימנע מתמרים בוסר, שיזף, שקדים ירוקים, חרובים, פולים ירוקים, גזר וחומץ; ולעומת זאת מומלץ לאכול לקינוח צימוקים, פיסטוקים, תאנים ואגוזים. ורסו: טיוטה של עדות הקשורה להליך משפטי בבית דין.
חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. מזכיר מצרכים יומיומיים כגון שמן זית, שמן שומשום, שמן פשתן, סבון, בשר, ביצים, נענע, פיגם, פלפל, כרכום, חציל, דלעת, דבש, בצל, אבטיח. יש סכום בתחתית. אולי חשבון ממכולת. מסתיים בתחתית: 'חייב כרים עושה הפלאות (צאנע אל-עג'אאב)'. יש גם תרגול כתיבה של פסוק מקראי (במדבר ל:ב) בעברית.
רשימת חומרי מרפא, הכוללת חומרים פשוטים כגון אניס, גלנגאל ונענע.
רשימת מלאי של חלק מבית מרקחת, שנערכה בידי שלמה בן אליהו בשנת 1229. מדובר בחשבון מפורט של הסכום שחב סולימאן. בין הכלים השונים המוזכרים (ובהם בורניות רבות), נזכרים גם צנצנות (קטרמיזאת) המכילות בוסר עם נענע (חצרם מנענע), שרבט פלנטין (שראבל לסאן חמל), ריבאס סורי (ריבאס), חרוב מלכי (כיאר שנבר), וסכנג'בין של רימונים (סכנג'בין רומאני). בצד האחורי (verso) מוזכר גם יעקוב אלבייאע, ומופיעות הוראות לחלוקה של כל הסחורה לשני חלקים שווים.