רפואה ומרפאים במסמכי הגניזה — עמוד 5

מכתב מאת אבו מנצור אל-פח'ר אל-מֻתַטַבִּב (הרופא). בכתב ערבי. מזכיר את אלכסנדריה ואת הביטוי 'גם אם היית משלם לי 1000 דינרים' ואת אל-שייח' יוסף. בגב נותר שריד של הכתובת, רשימת שמות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, ומספר פסוקים ממגילת אסתר בעברית. דרוש בחינה נוספת.

הרופא מנחם כותב לעמיתו, הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם, על מאורעות שהתרחשו בעת שנסע אל הכפר טַנַאן (במחוז קַלְיוּבּיה הסמוך לקהיר) כדי לבקר חולה. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כראיס אל-יהוד (ראש היהודים) בין השנים 1205–1237 לסה"נ, ונשא גם את התואר נגיד החל משנת 1213 לסה"נ.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-13, על פי הכתב, הנוסחאות והפריסה. מופנה לרופא (אל-חכים). מכיל ברכות ושבחים ממושכים, תקוות להסרת גורם מחלוקת, וקללות על חוטאים ואויבים. תוכן המכתב חסר; ככל הנראה היה מכתב גבוה מאוד במקורו. בצד האחר: תרגילי כתיבה ערבית.

מלאי ספרים. תיארוך: כנראה המאה ה-13. מזכיר ספר בכתב ידו של השייח' אבו אל-עז, שפרנקל מזהה אותו אולי עם אבו אל-עז אחי סת גזאל, אשת שלמה בן אליהו; ואולי עם אבו אל-עז שירש ספרים מאברהם החסיד (T-S 20.44); ואולי עם הרופא אבו אל-עז שספריו נמכרו לאחר מותו (ENA 1290.16).

חשבונות של סוחר או רוקח. בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. נרחב מאוד, מפרט עשרות חומרי רפואה ופריטים קשורים: זנג'אר עראקי, סכבינג', זנגביל, לאזוורד, ח'ולנג'אן, קורנפול, עוד ריח, זנג'אר, כאפור, כאבולי, קאטיר, מחמודה, אספידבאג', ארג'וואן, דם אח'ואין, ועוד רבים.

מכתב מסעדאן לעלי. בעברית וביהודית-ערבית. השולח מדווח שהוא שוכב בביתו (מטרוח פי אל-בית) והרופא מגיע פעמיים ביום ו'חותך את בשרו במספריים' (ויקצוץ לחמה בל-מקאץ). גרוע מכך הוא העוני. השולח נראה מבקש כסף — אולי חלק מהכסף שחייב לו אבו סעיד — כדי לשלם את שכר הרופא.

מרשם רפואי בכתב ערבי. לתרופה מקומית. כתוב בכתב יד ועיצוב יוצאי דופן בצורת יופי, עם המרכיבים מסודרים ברשימה ולא בפסקה. בצד החיצוני, ההוראות כיצד להרכיב אותה ולהשתמש בה. מזכיר 'istiʿmāl al-iṭrīfal.' יש להשתמש בה שלושה ימים, באותה שעה בכל יום. דרוש בדיקה נוספת.

הודעה על איום חרם (חרם סתם) כנגד כל אחד בפסטאט או בקהיר או בסביבותיהן שיודע את מקומו של אבו אל-עלא בן יוסף אל-טביב (הרופא) ואינו מיידע את בית הדין היהודי. כתב ידו של אברהם מימוני, פעיל 1205-1237 לספירה. ורסו: רשומות עם מספרים קופטיים. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב שבו אדם המכנה עצמו אביו של החזן ה"חולה, עני וערום" פונה אל רופא נכבד ומבקש ממנו לארגן עבורו פסיקת צדקה בבית הכנסת הפרטי שלו — ובראש ובראשונה לתת בעצמו. פרטים נוספים מצויים בכרטיסיית גויטיין ובנספח C, מס' 90 (עמ' 500) בכרך השני של החברה הים-תיכונית.

שטר מכירה של שפחה. רקטו מתאר את מכירתה לסית אל-מונא בת נתן/היבה אללה, אלמנת נהריי בן נסים, בסוף 1108 לספירה, בערבית יהודית. כאן בורסו, ב-1115 לספירה, הגברת מוכרת את האישה לרופא הנוצרי עבד אל-מסיח בן מקארא(?) בן הארון. מתוארך: שליש ראשון של ד'ו אל-קעדה.

מכתב אל פרחיה החבר בנוגע לביקור של נושא הפתק, אבו אלעיש, אצל הנגיד בשאלה אם עליו לשלם את מס הגולגולת (ג'אליה) בפוסטאט או במקום מושבו של פרחיה. בצד השני: חשבונות ורישומים מזדמנים בכתב עברי וערבי, ובהם אזכור של אנשים כגון אבו אלחסן הרופא, יחיאל ונסים.

מכתב ממשה בן יוסף חמון מאיסטנבול אל יהודה אלאשקר במצרים. בעברית. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. למידע על משפחת חמון ראו את מאמרו של ה' גרוס על המשפחה היהודית חמון, ואת מאמרו של א' הייד על משה חמון, רופאו הראשי היהודי של הסולטאן סולימאן המפואר.

רקטו: שבר מכתב או טיוטת מכתב בכתב ערבי. אולי גם ספרותי: אמא בעד כאן אלד'י... ומא אעלמה אן... ורסו: בכתב יד אחר, פתק תודה לרופא (מחיבור ספרותי?): אנטויית ובה ארתדית שוכראן לאללה ולך איהא אלחכים עלא ארשאדך ותדבירך ומודתך ואלסלאם תם אלחדית' בעון אללה.

רקטו: קטע ממכתב בכתב ערבי. ייתכן שעוסק במינהל מחוזי: 'וידבר עמור אל-נאחיה... ואנא כתבו כתאב אלא אל-קאדי...'. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים חומרי רפואה (הררד הודי, כמון כירמאני), מינרלים (גופרית/כיבריט), לבדנום וכדומה.

שטר מתנה (אהדא...). ללא חתימות. אל-סדיד עומר בן יוסף בן עבד אל-רחמאן מעניק משהו למכארם בן אסחאק בן מכארם אל-יהודי אל-מוטטבב (הרופא היהודי, הידוע ממסמכים אחרים). מתוארך: 14 שוואל 635 להיג'רה = 30 במאי 1238 לספירה. טעון בחינה נוספת לקביעת מה הוענק.

מכתב מישמעאל מסוים. נכתב ב-7 באב. הכותב אומר שיביא את המחצלת או לוח השחמט (נטע) עמו כשיבוא עם אביו ואל-עפיף. התעכבו רק בשל חתונת אישה במשפחה (אל-צגירה). קיבלו את תשלום הנישואין מאבו אל-בדר בן אל-חכים ('בן הרופא') עמראן. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו: רשימה גדולה של צמחי מרפא בחמישה טורים עם ספרות (אולי כמויות או מחירים), שיכלה להיות חלק מפנקס חשבונות של רופא או רוקח. צמחי המרפא הרשומים כוללים ציפורן, משמש, שיזף, אבר לבן, עולש, מסטיק, חומץ תמרים, שוש ועץ סנדל. ורסו: רישומים ועיצובים.

מסמך משפטי שנכתב באלכסנדריה בעשור האחרון של חודש כסלו ה'ד' (דצמבר 1243). מדובר בתעודת הכשר (אישור טהרה/כשרות) ל-180 תבניות גבינה שנשלחו ממסינה שבסיציליה עבור אבו אלחסן בן צדקה. על המסמך חתומים יהודה המלמד בן אהרן הרופא ויוסף בן שמחה הכהן.

מכתב משלמה בן אליהו (הידוע כברכאת בן אבו אל-פרג' אל-דיין) לרופא בשם אבו אל-מחאסן. בכתב ערבי עם מילה אחת בעברית. תיארוך: תחילת המאה ה-13. כ-9 השורות הראשונות הן ברכות סטנדרטיות לחגים. השורות האחרונות מכילות כנראה בקשה בנוגע לדאוד אל-[...].

טיוטת פתיחת מכתב ביהודית-ערבית. הכתב אופייני למאה ה-13, וכנראה של שלמה ב' אליהו. הוא פונה לרופא המכובד אבו עלי ומתלונן שסבל מחום הכבד (חומא אל-כבד) במשך מספר חודשים. בצד האחר: ניסיונות עט ורישומים בעברית ובערבית, ככל הנראה גם הם של שלמה.

קטע ממכתב מאת אבו עלי בן אלדמיאטי לאחיו אבו סעיד בן הבת אללה (חלפון בן נתנאל). הכותב מזכיר את סחר המשי, מתאר את שמחתו כאשר נודע לו שחלפון החלים לאחר נטילת תרופה, ומזמין אותו לבקרו בפוסטאט. התעתיק מבוסס על רשימותיו בכתב יד של גויטיין.

גב: פתק מעובדיה לנמען לא ידוע. בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13. מבקש מהנמען לשלם סכום כסף ל(או לפעול בשם) הרופא (אל-שיח' אל-חכים) אבו אל-מפצ'ל, שאליו כתב השולח מכתב (ח'דמה) ל'סיידנא אל-ריאס'. בגב כמה שמות עם מספרים.

מכתב ששלח אבו אל-ברכאת שלמה בן אליהו לבנימין הרופא היהודי (אל-חכים אל-איסראאילי). הכותב מאחל לנמען איחולים טובים לרגל חג החנוכה, ומברך אותו על הצלתה של אשתו (כלומר על כך שלא מתה ולא ניזוקה בלידה), ומאחל לו שהאל יזכה אותו בצאצא זכר.

מכתב מפורט ששלח מאיר בן הלל בן צדוק אב, אשר נכתב בין השורות ובחללים הריקים הנותרים של מכתב שהוא עצמו קיבל מאדם אחר (ראו גם מכתב נוסף מאותה התכתבות), ובו בקשה לסיוע. זהו מכתב המלצה שנכתב למענו, ועולה ממנו כי האיש היה רופא חסר עבודה.

רקטו: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. '...ראש הרופאים (מֻקַדַּם אל-טִבּ), והוא קרא לי ואמר: "מי הציב אותך?"... וחזרתי לחנות וישבתי שם... הלכתי לרבנו והודעתיו... הראשון, שנאספו עבורי 10 אנשים(?)... רבנו ביקש שיעלה... והקבוצה עלתה עמי...'

קטע ממכתב. בכתב ערבי. נראה כי הנמען היה חוקר ורופא בפמליית הסולטן הממלוכי קאנצוה אל-ע'ורי (שלט 1501–1516): מתואר כ"אל-ג'נאב אל-כרים אל-עאלי אל-מולוי... ראיס אל-אטבאء...". לאחר מכן ברכות עבורו, ואז ארבעה שורות של כבוד לסולטן. ASE

פנים: אישור תשלום שכר דירה. מתוארך: 3 ברביע I 607 להיג'רה = 25 באוגוסט 1210 לספירה. אחמד ב' השיח' עלי אבן אל-אח'צ'ר קיבל את כל שכר הדירה המגיע לו מאל-מוזביד אבו אל-ח'יר הרופא. המסמך נכתב, הוסמך ונחתם על ידי עבד אל-עזיז ב' הארון.

פתגמים שנאמרו על ידי רופא למלך. מתחיל בהתייחסות לרשימת תכונות בעלי חיים (כגון רגלי האריה, כוח הנמלה, שכלה הטוב של הדבורה ואריכות חיי הנחש). מסתיים: 'מי שחשף את מסך חברו יחשפו עצמות ביתו' (מי שחשף את בושת חברו, תיחשף בושת ביתו).

העתק או רשומה של שטר משפטי ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-11. עוסק בסכסוך בין אבו יעקוב יקותיאל בן [משה] הרופא לאשתו מונא. סכומים: 70 ו-20 דינרים. עדים: צאלח בן יבחאר, יעקב בן שלמה, יצחק בן אלעזר. ראה T-S 8.184.

קבלת מס גולגולת בפוסטאט לרופא עיניים יהודי (אל-יהודי אל-כחאל) מכארם בן אסחאק. תאריך: 637 AH (1239/40 לסה'נ). הסכום ששולם: 2 דינרים. מציין שהסכום הוצא 'על ידי עובד הממשלה בפוסטאט'. שני סימני אישור (עלאאמ) שמורים חלקית בראש.

מחצית הדף מוקדשת לפנגיריק עברי, כנראה עבור הרופא שכתב את המרשם בצד הפנימי, ששמו גם נמסר בדיו אדומה: אבו עמר אלחכים. במחצית הנותרת של הדף, החולה [עבד?]אללה החזן כותב הודעת תודה לרופא: 'אשתה את התרופה מחר אם אלוהים יגזור'.

שני שברים מאותו שטר משפטי, מ-1532 לשטרות = 1220/1221 לספירה. הרופא אבו אל-מחאסן יפת בן יאשיהו וסוחר הסוכר אבו אל-עז בן אבו אל-מעאני מצהירים שניהלו מפעל סוכר יחד שנים רבות, אך אינם מסוגלים עוד לשלם את מסי הממשלה הכבדים.

שאלה משפטית בכתב ערבי. השאלה מופנית אל פקיה (משפטן מוסלמי) ועניינה אדם שהוטל בו פחד על ידי אדם אחר בנוגע לתרופה שנטל, עד שהחל לחשוש שיחלה במחלה כרונית (شيء من أمراض الزمان, "משהו ממחלות הזמן") בעקבות הבהלה שאחזה בו.

מרשמי רפואה ל'הקטנה' (al-ṣaghīra) סת אל-בית(?) ולבנה. בכתב ערבי. יש חלק בראש עבור מה שכל אחד מהם צריך להשתמש, ואז חלקים נפרדים למטה לכל אחד בנפרד. השווה את המרשם ה'כללי' האחד שנכתב למספר אנשים שנערך על ידי לב ועמר.

מכתב המופנה ל'אב'. בערבית יהודית. שבר (פינה עליונה ימנית). הנמען הוא רופא: אל-חכים אל-סדיד... [...] אל-עֻלמָאء סייד אל-פֻהמָאء... אף תוכן של המכתב אינו שמור. בגב ישנן מילות ספורות בכתב ערבי וניסיונות עט בכתב עברי.

מכתב מאת מבורך בן נתן ה'חבר' ובו ברכות לרגל חג הפסח לשלמה הרופא ול"בני ישוע הנדיב". בצד השני (verso): הבנים תרמו לעיר הקודש, ומקבלים ברכות לאריכות ימיו של אביהם ("זקנה"). המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מכתב מבני ברכיה העוסק בענייני הישיבות של בגדאד בתקופה שבה רב דוסא בן סעדיה גאון עמד בראש ישיבת סורא, וכן בחיזוק מעמדו של אברהם בן נתן (עטאא'), רופאו של האמיר באדיס, מאוגוסט 1015. יש לציין שהתעתיק הוא של גויטיין.

שטר הודאה (אקראר). בכתב ערבי. שבר (החלק העליון בלבד). פגום וקשה לקריאה. נראה שמדובר בהודאה של [...] בן ישמאעיל אל-חלבי אל-מתטבב (הרופא מחלב) בשורה 2, ומוזכר גם [...] בן אסחאק אל-חלבי בשורה 3. דרוש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי בעברית. מיקום: רמלה ('העיר הסמוכה ללוד'). תיארוך: ד'תשע"ה לספירת הבריאה, שהוא 1014/15 לספירה. דהוי ושברי (פינה שמאלית עליונה בלבד). אולי שטר שחרור. שלמה ב. יחיא הכהן מצהיר לטובת אבו טייב הרופא(?).

טבלת פריטים בכתב ערבי. כולם נראים כמאכלים/תבלינים/בשמים/חומרי רפואה, כגון עולש (הִינְדִּיבָּא), כַּרְוִויָה (כַּרַאוִויָּה) ופרח רימון (גֻ'לַּנָּאר). גזור לצורה ייחודית, כנראה לשם כריכה (ראה T-S 12.141 ותג).

עמ' 9: שימוש מקורי: מסמך ממלכתי בכתב ערבי שממנו מעט שמור. שימוש משני: רקטו: רשימת חומרי רפואה ומזון יקר בערבית יהודית. ורסו: הערות על מכירת ספרים בערבית יהודית עם ספרות יווניות/קופטיות. מזכיר את השם אבו סעד.

פתק בלתי רשמי מאת בו נצר. בערבית יהודית. שבר (צד שמאל). מוזכר משהו שאירע אתמול בחנות הרופא (דֻּכָּאן אל-חכים); ייתכן שהשולח מביע חרטה על מה שקרה; והוא מבקש להיפגש עם הנמען או אולי עם אדם אחר באופן מיידי.

כותרת של יצירה ספרותית בכתב ערבי: אגרת עיסא בן עלי המתרופא בתשובה לאגרת עיסא בן אל-חסן המתרופא (رسالة عيسى ابن علي المتطبب جوابا على رسالة عيسى ابن الحسن المتطبب). ישנו גם פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך משפטי מתוארך 20 אב, עוסק בגירושין, המזכיר [...] הרופא בן תמ[ים] הזקן ו[סת] אל-סאדה בת יח[יה] הלוי, המכונה 'ابن הח'יג'אזייה'. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). (מידע מתוך CUDL)

פנים: הצהרה, מתוארכת 1466 לסלווקים (= 1154/55 לספירה), הנוגעת לחוב שסעדיה בן יהודה חייב לאבו זכרי יחיה הרופא הלוי. בכתב ידו של מבורך בן נתן? גב: רישומים ותרגילי כתיבה בכתב ערבי ועברי. (מידע מתוך CUDL)

טיוטה של הצהרה בבית דין בכתב ידי שלמה בן אליהו, בנושא עזבון הרופא המנוח איברהים בן מוח'תאר אבן אילייאס. הוא מוריש רכושו, כולל ספרים רפואיים, לבית הכנסת בדמוה. מוזכרים גם 'אל-ריייס נועמאן' ורופא נוסף.

מכתב מאת הרופא יעקב, השוהה בספרד, אל חלפון בן נתנאל הלוי. כתוב בערבית-יהודית. תיארוך: בין קיץ 1138 לבין מרץ 1139. נכלל ב"ספר הודו" כרך ד'. בעבר זוהה המכתב כאיגרת מאת ר' יהודה הלוי אל חלפון בן נתנאל.

מכתב המופנה לשמחה הרופא (אל-חכים). ביהודית-ערבית. בכתב ידו של שלמה בן אליהו? רק ביטויי הגעגועים המקובלים שבפתיחה ובסוף המכתב (בשוליים הימניים) נשמרו. טקסט המכתב מוקף ברישומים בכתב עברי ובכתב ערבי.

רשימת ספרים, אולי מספריית רופא. הספרים כוללים את 'אל-מג'וסי, אל-כאמל פי אל-צינאעה'; פירוש למגילת אסתר; חמישה חומשי תורה; סידור תפילה; פירוש לרות; עותק שיר השירים; וקודקס ללא כותרת. (מידע מ-CUDL.)

מסמך משפטי בכתב מבורך ב' נתן. שני אחים מאשרים בבית דין בקהיר תחת רבי שמואל הנגיד (1140-1159) שקיבלו מדודם מצד האם, הרופא אלעזר הלוי, 12.5 דינרים - מחיר שפחה בשם סומר, שהוריש להם דוד אחר מצד האם.

קבלה או תצהיר חתום על ידי שלמה הרופא. ביהודית-ערבית. תאריך: אולי המאה ה-13 או ה-14. מאשר שמאיר ובנו יהודה אבו שערה שכרו בית בריוואק, כנראה בבעלות ר' יצחק. שילמו תמיד בזמן ועזבו והחזירו את המפתח.

מסמך משפטי בכתב ערבי. רק ההתחלה נשמרת. עוסק ב'סולטאנה האישה היהודייה' ובמכארם ו-[...] בן אסחאק אל-מוטטבב. זה עשוי להיות אותו מכארם בן אסחאק הרופא הידוע ממספר מסמכי גניזה אחרים. טעון בחינה נוספת.

ככל הנראה לא מהגניזה. מכתב מיוסף בן יצחק גלקו (?), בלונדון, ליעקב חי בן אברהם מונדולפו בסיינה. לאחר אדר ה'תנ"ד / 1694. מדווח שקיבלו מכתבו ומסביר בנימוס שאין כאן מקומו, 'כי יש כאן רופאים רבים'.

ורסו, בהמשך לרקטו (שימוש משני): מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר ג'אמכייה (משכורת ממשלתית) של 80 (דינרים?). שתי שורות למטה, מזכיר מונח לרופא או מומחה פצעים (אל-ג'ראאיחי) והמספר 70. טעון בחינה נוספת.

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

שבר משפטי, כנראה. בכתב ערבי. שמור רק הפינה השמאלית העליונה. עוסק ברופא (אל-מֻטַּטַּבִּב) ו'לאישה היהודייה פאדִ'לה בת אבו אל-מכארם...' ו'... אבו עלי בן אבו אל-מכארם בן אבו עלי בן אבראהים'.

תזכיר מסחרי או שטר מטען (תד'כרה) בכתב ערבי; פריטים שנשלחו עם קפטן מסוים (אל-ראיס... אל-חיפי) לאבו טאהר בן מחפוז הרופא: שני כתבי תורה, שני כתבים מסוג אחר, חמישה חתיכות נחושת, ומנורה גדולה

ארבע עמודים ראשונים מהטקסט הרפואי מהמאה ה-8/14 מאת מחמד בן איברהים אלאכפאני, בשם 'גו'ניית אלאליב עינד ע'יבה אלטביב'. הטקסט הוא מדריך לתרופות שונות המאפשרות לאדם לרפא את עצמו בהיעדר רופא.

פ' 1-2: תחילת מכתב ממישהו בשם נסים לאליהו בן זכריה הדיין ולבנו הרופא אבו זיכרי. השולח מבקש מהם להלל את האל על הצלת ילדיהם. תאריך: כ-תחילת המאה ה-13. פ' 3: רשימות ערביות וספרות קופטיות.

בפנים: תחילת 'פוצול אבוקרט' (היפוקרטס) בכתב ערבי. לא ברור אם הגב הוא חלק מאותו טקסט או מסמך עצמאי. ייתכן שמדובר בחשבונות עסקיים הכוללים מזונות וחומרי רפואה ומשקלות. דרוש בדיקה נוספת.

מכתב מעלי בן יחזקאל הכהן, בירושלים, לחבר, בפוסטאט. בערבית-יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. תיארוך: אמצע המאה ה-11. מזכיר התכתבות עם הגאון, שלמה, מבורך, ואבו אל-חסן אל-טביב (הרופא). ASE

מכתב מאלמנת רופא, קרובת משפחה רחוקה של הנגיד שמואל ב' חנניה (כ-1140–1159), מרמזת שתיאלץ להינשא לאיש (ככל הנראה ממעמד נמוך) אלא אם הנגיד יסייע לה לפדות את חצי ביתה שמשועבד לחוב.

מכתב ברכה מונומנטלי לאחר החלמה ממחלה, נכתב בפרוזה מחורזת בעברית על ידי סופר בית הדין מבורך ב' נתן ופונה לעזריהו ב' אפרים רופא ראשי. מתוארך: ניסן 1483 סלאוקי = מרץ/אפריל 1172.

פנקס בית דין בכתב ידי אהרן בן ישועה הרופא. מקום: אלכסנדריה. תאריך: אמצע אב 4889 = יולי/אוגוסט 1129 לספירה. הדיון עוסק בחצי קאעה. חתמו גם יצחק בן יוסף הירושלמי וצדק בן [...].

שבר קטן של מסמך משפטי. מתוארך: [1]454 סלאוקידית = 1142/43 לספירה, תחת סמכות רבי שמואל הנגיד (שמואל בן חנניה) ומתייחס לאבו אל-ברכאת אל-טביב ('הרופא'), הידוע גם כאבן אל-שראבי.

רשימת זיכרון או קינה: המנוחים מוזכרים בתוארם ולא בשמם — 'הרופא הדמשקאי', 'האופה הבבלי'. כולל נכבד 'החבר הנכבד בסנהדרין הגדולה' ונשיא שנאלץ להטיל חרם למען הגר ולמען נשיאותו.

שבר מכתב. בעיקרו בכתב ערבי, עם מילה אחת בכתב עברי. אולי מוזכרת בילבייס. מתייחס ל'ידע הרפואה' ואולי לנער שהוא גם רופא וגם אסטרולוג. השולח מזמין שיטה ומוזכר מיץ אגוזים מרוכז.

מכתב מסהלאן ב' אברהם, ייתכן לאפרים ב' שמריה. תאריך: 1030 לספירה בערך. נכתב בכתב קליגרפי ובסגנון מקראי יפה. שרד רק הצד הימני. סהלאן מזכיר את מחלתו, רופא ופקידות בבית הכנסת.

קטע כתובה. החתן אולי בשם נמיר. הכלה היא [...] בת תמים הזקן הרופא. השתכרות האשה תלך לבעל, והוא יהיה אחראי לפרנסתה. עדים: [...] בן שלמה; אלעזר הכהן בן שלמה הראש נין הגאונים.

חשבונות ביהודית-ערבית שהם איחוי ברור לשם המדף השכן C62, שבו עשוי להיות מוזכר קונסול אירופאי. ברשימת הרקטו כאן מוזכרים: מנצור, מוסטפא, יוסף, נסים קליפה, גבריאן[?] ואחרים.

שבר מכתב מיאשיהו אבן אל-ד'הבי לאבו סעיד אבן אל-עפצי (סוחר קנוקנות). ביהודית-ערבית. ברכות לנישואי הנמען ועסקת חלופין של פשתן בתמורה לרפואה. שיתוף פעולה עם סוחרים ספרדים.

רשימה בכתב ערבי גדול. אולי חומרי רפואה? מופיע זעפרן (זעפראן). נעשה שימוש חוזר לרישומים בערבית-יהודית של ניסוחים שגרתיים ממכתב ותחילת מתכון ל-hiera (איארג') הכולל זעפרן.

פרוטוקול של הצהרת שחרור מבית הדין של הנגיד אברהם מיימוני (1205-37). מתוארך: שני, 15 אייר 1538 = 3 מאי 1227. עוסק בשיח' אל-מוהד'ד'ב הרופא הידוע כב' אל-עצאר (ז"ל) וביתו.

שבר מחלקו העליון של מסמך משפטי בכתב ידו של עמנואל בן יחיאל (פעיל כ-1231-79 לספירה). מתוארך, אך רוב התאריך נשבר; עוסק בדוד מסוים ואלעזר הרופא. (מידע חלקית מתוך CUDL)

פתק בלתי-פורמלי מכותב לא ידוע לר' חייא. ביהודית-ערבית. הכותב מבקש את קנקן היין המעולה שחייא הבטיח לו ביום שבת, שכן עבר הקזת דם היום והרופא הרשה לו לשתות יין לאחריה

חשבון, לא ברור אם פרטי או רשמי. כתוב על גיליון נייר גבוה וצר מאוד, שהפך לנוהג סטנדרטי בסביבות התקופה האיובית. אולי מוזכר רופא (אל-חכים) בשורה הראשונה. טעון בחינה.

רשימת פריטים או חשבון ביהודית-ערבית עם כמויות, בעיקר חומרי רפואה, מאכלים ותבלינים (שמן, ביצים, זעפרן, כרוויה, עולש, לאח, מנגולד, קולוקאסיה, תרד). ברקטו שיר עברי.

פתק בלתי פורמלי מסופר לא ידוע אל יצחק השר הרופא. הנמען מכונה 'אב'. הכותב מסביר שחל עיכוב בעניין הקמאקים (כוסות קטנות). הם ביקשו מטאהר להכינם, אך הוא לא עשה כן.

חשבונות בערבית יהודית ובספרות יווניות/קופטיות. מפרט בעיקר חומרי רפואה. העמודה הראשונה היא שם הסחורה; העמודה השנייה היא המשקל; העמודה השלישית היא לכאורה המחיר.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, בשני כתבי יד שונים. האחד הוא רשימת מזונות וחומרי רפואה. לדוגמה: שקד, פיסטוק, הל, חומר, לבדנום, קוסטוס, מחלב, זעפרן.

חשבון ביהודית-ערבית ובספרות קופטיות. בעיקרו רשימת מזונות וחומרי רפואה: אמלה, ברברי, לבונה, אגוז לוז, כוסברה, קטונה (קטניות?), זעפרן, סירופ נופר(?) ועלי בננה.

מכתב מסחרי מרשיד (רוזטה) לדמיאט, המזכיר סוחרים נוצרים איטלקים (כגון גירונימו/Geronimo) וקונסול צרפתי. הטקסט מכיל מספר מילות השאלה אירופאיות. (מידע מתוך CUDL)

רשימה ארוכה של שמות עם סכומי כסף (דרהמים). מוזכרים אבו אל-פרג', ח'לף, עמראן, אבו אל-מנאוור, אבן אל-לבדי, אבו אל-כרם, אבו אל-חסן, אבו אל-מנא הרופא ואבן יחיא.

שאלה משפטית בכתב ערבי, בכתב יד לא מקצועי; מופנית לפוסקים; שואלת אם רופא עיניים יהודי (כחאל) חסר זקן שקיבל תעודה ממעידים מוסלמים יכול לעסוק אצל משפחה מוסלמית

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים הרופא (אל-חכים) אבו אל-ברכאת ושני ספרים המכילים כישוף 'ארור' (אל-סיחר אל-מישום). השולח מברך את אחיו, אמו ודודתו מצד האם.

מסמך משפטי, כנראה. בכתב ערבי. שבר: פינה שמאלית תחתונה. אדם מעיד שקיבל 12 דינרים מאחר. שם הסופר עַבְּד אל-[...]. בגב מתכוני בישול או רפואה בערבית-יהודית.

קטע מכתב ביהודית-ערבית (פינה עליונה ימנית). מופנה למי שמכונה ראס אל-כל (=ראש כלה). מוזכרת אישה שהייתה קשורה לאיש מסוים. מוזכר גם ריצ'א אל-טביב (הרופא).

רשימה קליגרפית של 29 אנשים (שיש לפנות אליהם), שמקצועותיהם נעים בין קצב לרופא. בגב המסמך מופיעה רשימה של שמות בכתב ערבי שייתכן כי קשורים לרשימה שבפנים.

צד א: הרמב'ם, משנה תורה, הלכות שחיטה ו':ו'–ח' עם הערה ביהודית-ערבית. צד ב: הערות בערבית, כולל שם של רופא (אל-מוטטבב) אל-חסן הבתאללה בן מופדל אל-יהודי.

שבר כתובה (פינה עליונה שמאלית); סוף המאה ה-13; חתן: [...] בן נתן בן יהודה; כלה: עיאל בת שלה הרופא בן אברהם הלוי; ייתכן נישואין חוזרים; מוהר 50 דינרים

מכתב המזכיר אבו אל-פדל, אבו סעד אבן אל-כוראזי (?), אבו מנסור הרופא, אבו אל-חסן והזקן ג'לאל אל-מולכ (כאן לא בתואר אלא כשם ממש). בגב, בסוף, חודש רמדאן.

פנים: מכתב קצר לאבו זכרי. ביהודית-ערבית. על סכומי כסף קטנים ועסקאות בחומרי רפואה. גב: כמה שורות בכתב ערבי, לא פוענחו. אולי מסחרי וקשור למכתב בפנים.

קבלה רשמית בערבית. עבור רופא (אל-חכים) שאולי שמו אבו עלי. נראה שהיא עבור שכר דירתו (אג'רת סכנ[יה]). ייתכן שמוזכר גם דמי החכירה (חִכר). דרוש בדיקה.

תחתית מסמך משפטי בכתב ערבי. כתריסר חתימות שמורות. שומש מחדש למתכוני רפואה-קסמים ביהודית-ערבית על שימוש והכנת מוחות בעלי חיים, חלקי עצמות וזרעים.

מסמך משפטי, אפשרות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה, בנוגע לעניין בין יוסף הרופא לחבר אפרים מסוים. מתייחס לתאריך 1352 סלאוקידית (= 1042 לספירה).

מתכוני רפואה בכתב ערבי בכתבי יד מרובים, המזכירים מרכיבים כגון כוחל מאיספהאן. ייתכן שגב הדף מכיל עוד מאותו הדבר וייתכן שהוא מכיל גם שירה ערבית.

שבר מכתב בכתב ערבי. מכיל מידע מפורט על ענייני רפואה. אולי דוח ממטופל לרופא (מתחיל ב'אסתעמלת'). שומש מחדש בפנים לרשמות של תלמיד על דיון תלמודי.

מכתב שבו רופא הנוסע מקהיר לדמשק מתאר כיצד קיבל כבוד מהשופט היהודי של בילבייס. הנמען הוא שמואל השר. בעברית בעיקר עם מספר שורות ביהודית-ערבית.

חשבונות ביהודית-ערבית; תקופה עות'מאנית; מתוארך ל-24 רמדאן 963 הג'רה = 1556 לספירה; כתב יד יפה; פריטים שנמכרו כוללים מזון, חומרי רפואה ופלדה

שבר ממסמך משפטי, כנראה הצהרת שכיב מרע. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). כולל אישה בשם סִתּ אל-דאר והרופא מישאל הלוי.