רפואה ומרפאים במסמכי הגניזה — עמוד 8

עדות קראית על חוב שצבר אדם בשם עוזיאל גבאי בן ישועה כלפי עניי הקהילה היהודית, בסכום כולל של 10,316 פִדּה (מֻדִ'ין). המסמך נערך בי"ב באב ה'ש"ך (1760 לסה"נ), בביתו של אליהו בן ישועה רופא. על העדות חתומים שבתי כהן, נסים כהן, והסופר אליהו בן משה רופא (הקיצור ס׳׳ו ככל הנראה משמעו "סופר ועד"). ייתכן שהכספים המדוברים יועדו במקור כתרומה לטובת ירושלים, כפי שעולה מן הביטוי "ואתחאסב מע אלקהל מן גיהת לם׳ ירושלים" (שורה 5).

רשומה משפטית (#72) בפנקס בית דין קראי בקהיר (על דפים 23v-24r של ייבר.-ערב. א 328). תיארוך: סוף כסלו ה'שכ"ד (1563 לספה"נ). הודאת חוב ממושכת בה מנצור בן עבדאללה בן חסן אל-שאמי, הידוע כאל-רומי, מסכים להחזיר סכום של 65 אשרפי זהב ליהודה בן יוסף בן הארון הרופא בתשלומים חודשיים. יהודה מעביר לאחר מכן את תביעתו לחוב זה לשני בניו אברהם ועבד אל-וחיד. מקצועו של מנצור מפורט בשורות הפתיחה כ'אורג צמר' (אלנסאג' פי אלצוף).

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום שני י"ד כסלו ה'תקכ"ז = 1766 לספירה. החתן: משה ב' יוסף ב' אהרון; הכלה: מרים בת יעקב ב' משה מלמד (לא בתולה). מהר: 25 כסף + טבעת זהב + 1775 מדין גדולים. מוקדם: 100 מדין גדולים. מאוחר: 400 מדין גדולים. נציג הכלה: אביה. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-10 שנים הראשונות (אם תלד) או ב-5 שנים (אם לא תלד). עדים: אליהו ב' משה רופא המכונה צעיר; משה פיירוז; יפת פיירוז.

עדות משפטית מפוסטאט מן ה-11 בחשוון 979 לסה"נ (1291 לשטרות), שעניינה סעדאן בן סעיד מחלב (צובא) ומבורך בן קיאם. מנקודה מסוימת ואילך נשתמרו רק המילים האחרונות של כל שורה. מוזכרים מנצור בן והב, והאחים סלאמה בן עמרם ומנצור בן עמרם, וכן מחיר הפשתן. אדם כלשהו ממונה להיות אפוטרופוס של סעדאן (? אפטרופא). הסופר הוא אפרים בן צדוק. במסמך חתימות רבות. ראו גם מסמך משפטי נוסף שמעורב בו אותו סעדאן בן סעיד מחלב.

פתק בלתי-רשמי מהחזן אבו סהל לוי לבנו משה בן לוי הלוי (הזיהוי מבוסס על כתב היד ועל התוכן האופייני). כתוב בערבית-יהודית. תיארוך: לפני 1211. הכותב חוזר ומבטיח שאחיו של משה, אבו אל-חסן (ידותון), חש בטוב. אבו אל-חסן אף ביקש לכתוב את המכתב הזה בכתב ידו שלו, אך הכותב חשש שהדבר יכביד עליו ויחליש אותו. אבו אל-חסן מטפל בעצמו בנטילת התרופה שלו. פתק נוסף באותו עניין מזהה את הנמען כמשה ואת אבו אל-חסן כאחיו.

הסכם קראי בנוגע לחכירת חנות בשמים. מתוארך ב-28 בטבת ה'תכ"ה (1665). משה בן שמואל חזן משכיר את החנות לישועה בן מרדכי רופא בתעריף של 35 מעדין לשבוע, שהם כ-140 מעדין לחודש ו-1,680 מעדין לשנה. ההסכם נחתם על ידי ארבעה עדים ועל ידי משה כצד מסכים. סביר להניח שהעד ברוך רופא שימש גם כסופר המסמך, נוכח כמות המסמכים הרבה שהפיק במהלך שנות ה-60 עד ה-80 של המאה ה-17, ביניהם מסמכים רבים נוספים מאותה התקופה.

הסכם טרום-נישואין קראי. התאריך: כ"ח בחשוון ה'תק"ו (1746). שם החתן מצוין רק כ"יוסף", ולכן ייתכן ששאר שמו ושיוכו המשפחתי מופיעים בשמות העדים: נחום בן אהרן הכהן המכונה ח'תום, וזכריא בן רצון הרופא. שם הכלה מופיע במלואו: נחמה בת אפרים בן ראובן המכונה צ'אני. במסמך נזכרים הנדוניה וכמה מפרטי הנדוניה והבגדים, ובהם שמלה (קומצ'אן), רקמה (תטריז), וצדריאת — אפודה, ווסט או חזייה (לפי מילון ור, עמ' 592).

מכתב מחלפון בן יצחק אל החכם הנודע יצחק בן שמואל (הספרדי). המכתב כולו הוא תפילה לרפואה שלמה עבור הראיס אבו אלחסן (ייתכן שמדובר בנגיד מבורך). חלפון מדווח שמכתבו של אבו אלחסן אלצירפי דהקאן הגיע ובו הבשורה שהראיס אבו אלחסן חלה. הכול שבורי לב, וקהילתו של הכותב צמה ומתפללת למענו. "מי שריפא את המים המרים ביד משה ואת המים הרעים ביד אלישע — הוא ירפא אותו." המידע מבוסס על כרטיס ההערות של גויטיין.

שטר פירעון חוב קראי, מתוארך ל-30 בשבט ה'תקצ"ד (1734). המסמך נרשם בביתם של האחים אליהו וישועה הרופא, המכונים קֻדְסִי (בני אלישע רופא). ייתכן שהאחרון הוא שערך את המסמך, אם כי החתימה אינה כוללת שם משפחה ודאי. בעסקה זו מצהיר אברהם המכונה שבתי בן אליהו הרופא, המכונה צעיר, כי קיבל את התשלום מאליהו בן משה הרופא, המכונה צעיר. התשלום בוצע במטבעות זהב עות'מאניים מסוג פִנְדִקְלִי וצִ'נְזִ'רְלִי.

מסמך משפטי הנוגע לשני שותפים עסקיים ולחייב. תאריך המסמך: י' באייר ה'תנ"ד (1694). המקום: קהיר, בית הכנסת דאר סִמְחָה. השותפים הם משה בן אהרן כהן ויוסף בן אלעזר רופא, והחייב הוא יוסף בן יצחק קיים. בשורות האחרונות של המסמך מצוין כי תשלום בסך 1,000 מֵדִין בין שלושת האנשים המעורבים כרוך ב"אנכשאריה אלחארה" (ינ'יצ'רים של הרובע [העירוני]): מצטפא אוצ'בשי, סלימאן, עלי, יוסף, ועטיה אלמזיין.

שטר הלוואה קראי. מתוארך לליל ראשון, כ"ד בשבט ה'תצ"ט (1739). שמואל נין ישועה המכונה ברכה מאשר כי קיבל הלוואה מאברהם לוי המכונה היתי נין אהרן לוי המכונה רכס. סכום ההלוואה הוא 18 פינדיקלי זהב ו-5 זינג'ירלי זהב. הלווה יחזיר פינדיקלי אחד בחודש (עם פירוט נוסף של התנאים). העדים (המופיעים בגוף השטר, אך ללא חתימות): ישועה נין אלישע רופא; שמואל לוי גבי; נסים חזן המכונה ברכה; עובדיה צעיר.

שטר אירוסין קראי מקהיר, מיום ז' בשבט ה'תפ"ג (1723). הכלה היא בדרה בת יעקב בן דניאל הלוי הרופא, רווקה שלא נישאה קודם לכן, והחתן הוא דוד בן יוסף בן יצחק הלוי. במסמך מפורטים סכומי הנדוניה והתחייבויות החתן הכספיים לקראת הנישואין: 50 כסף + 200 מדין + 200 מדין + 1000 מדין. לעדות חתימה שלמה ובלתי פגומה של דוד אלחכים על שטר אירוסין נוסף משנת 1727, ראו שטר אירוסין אחר משנת זו.

רישום של רכישה, אולי של ספר שאליו השתייך הדף במקור. ככל הנראה אלשיח' אלאסעד בן אלשיח' אלפח'ר מוסא אלתוריזי רכש אותו מ[...] הרופא בן אלשיח' אלמופק יעקוב אל[...] תמורת סכום של 8 אשרפים. מתוארך: יום שלישי, י"ט בתשרי א'תשע"ח לשטרות = צפר 871 להג'רה, כלומר 1466 לספירה. מתחת לכך מופיעה הערה שבה משה בן יוסף בן ישעיהו בן אברהם המלמד אלתוריזי מציין כי ירש את הדף מאביו יוסף.

מכתב מברכאת אל אביו, בערבית-יהודית. תיארוך משוער: המאה ה-12 או ה-13. המכתב כולו אינו אלא ביטויי צער מליציים על הפרידה. "יאריך האל את חייך... כי אתה הוא רפואתנו... לא ידעתי מנוחה בהיעדרך, כשם שבהיעדר הרופא נספה החולה. וכמאמר הנביא: 'אבי אבי רכב ישראל ופרשיו!' (מלכים ב' ב, יב; יג, יד)." בסוף המכתב נמסרות דרישות שלום לקהילה, וכן לאמו של הכותב, לאחותו ולבתה, ולילדים.

שטר אירוסין קראי. תאריך: א' כסלו ה'תק"ז (1746 לספירה). מיקום: קהיר. מכיל תנאים נפוצים: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-10 שנה (אלא אם אשתו עקרה) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים ב-10 שנים. חתומים הסופר והעד אליהו רופא המכונה צעיר, ועד נוסף שלמה ב' משה רופא המכונה צעיר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 775 מדין + 100 מדין + 400 מדין. מתחת לחתימות יש טיוטה של המסמך.

רקטו: מכתב או עצומה, או מכתב הכתוב בסגנון של עצומה קצרה, מאת "תלמידך אבו אלמג'ד" אל רופא בכיר. כתוב בכתב ערבי. תיארוך: כנראה בסביבות המאה ה-13, על בסיס הפורמט, השם האופייני וכתב היד. הכותב מבקש מהנמען בלשון רשמית לבוא לבקרו, מאחר שהתפתח אצלו כאב ברגלו. דלת הבניין פתוחה. ורסו: מספר מילים בערבית-יהודית בכתב קליגרפי, ברובן המילה "תג'רבה" החוזרת על עצמה מספר פעמים.

recto: טיוטה של מסמך המאשר תשלום ליתום עבד אלמחסן בן יצחק לוי על ידי אסתר בת משה רופא. הכספים קשורים באופן כלשהו לנכס מקרקעין בדרב אלמדוור. מתוארך לשנת 5489 לבריאת העולם, כאשר שני שמות חודשים שונים נמחקו. verso: טיוטה של מסמך המאשר תשלומים בקשר לנכס בדרב אלמדוור (אולי הקשור לאותו בניין שבצד ה-recto). משה כהן(?), אברהם לוי, ועבד אלדאים צע'יר מוזכרים בקשר לעסקה.

טיוטה של מכתב בערבית-יהודית. ככל הנראה נועד להישלח מפוסטאט/קהיר לירושלים. תיארוך: לא ידוע, נרשם בקטלוג כשייך למאה ה-18. הכותב מדווח על הכסף שהיה אצל אחיו (?) של הנמען (karīmak), יעקב חזן, ודודו מצד אמו יהודה רופא. הוא מספר כיצד הנמען נסע לירושלים, משם לאיסטנבול ו"לארצות שמעליה", ולאחר מכן לדמשק שבה נשא אישה, ומשם שב לירושלים. נזכר גם בית הכנסת דאר סמחה בקהיר.

מכתב מאת כותב לא ידוע בירושלים אל ישועה רופא בפוסטאט (צוען), שייתכן והייתה מקום מגוריו לאור הפירוט המדויק. בעברית ובערבית-יהודית. תיארוך: קוטלג כשייך למאה ה-17. הכותב מוסר גם דרישת שלום לקהילה הקראית בקהיר (מצר הסמוכה צוען). מטרת המכתב היא להודיע לנמען על פטירתה של אֻם כאסכיה(?) ביום כ"ד בניסן. הכותב מתאר את סידורי הלוויה שלה. דרוש עיון נוסף.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"ח אלול ה'תקי"א (1751 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: נחמה בת יהודה ב' אהרון. החתן: מנשה ב' שלמה (מנוח) ב' ישועה רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 670 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה, אך רשאי לנסוע לירושלים.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא סעדיה בן דוד בן ראובן, והכלה — אסתר מסעודה בת אלעזר הכהן בן אהרן, שהייתה נשואה בעבר. בקטע של חתימות העדים, אליהו רופא חזן מציין כי חתם על הכתובה "בדירת שמואל חכים". בשורות 6, 23 ו-27 שם המפורש (טטרגרמטון) מצוטט בצורה י׳׳י=יהדוני. לרישום דומה של השם בכתובה רבנית, ראו את הציטוט מרות ד׳:יב הכתוב בשולי כתובה אחרת.

רשומה משפטית (#106) בפנקס בית דין קראי בקהיר (בדף 35r של Yevr.-Arab. I 328). מתוארכת ל[כ"ז כסלו ה'שכ"ו] (1565), עם אותו תאריך/שנה כמו הרשומה הקודמת באותו דף — הסכם גירושין קשור בין אותם בני הזוג לשעבר. ברשומה זו, אברהים בן יהודה הרופא מעיד כי לכל ימי חייו לא ישא בשנית את גרושתו צ'ארה(?) בת עבד אל-מקצור הכהן, אותה גירש באותו יום. MCD.

שטר אירוסין קראי חלקי. תאריך: יום שני ט"ו אייר ה'תי"ד (1654 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: חנה בת שלמה ב' יצחק הרופא. החתן: אברהם ב' משה ב' יצחק הלוי הסומך. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 900 מדין + 1000 מדין + 200 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

שטר מכר קראי. עובדיה בן גדליה פיירוז רוכש פרוזדור ואולם עליון מן האלמנה אסתיתא ושתי בנותיה (ששמותיהן אינם מצוינים) מבעלה המנוח אהרון רופא. השטר נושא את התאריך יום שני, ב' באדר ה'תמ"ו (1686). הסופר ברוך רופא וכמה עדים נוספים חתמו על המסמך, ובהם: שמואל ברכה, משה חזן, ישועה רופא, רחמים [ברכה] (ראו שורה 17), יוסף מעמאר, ויוסף ____(?).

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום חמישי כ"ד ניסן ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: מַרְחַבָּה בת ישועה ב' שלמה הלוי הרופא. החתן: סעדיה ב' עזר ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

מכתב המיועד למשה בן יהודה. בעיקרו בעברית עם מקצת ערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. מכיל דיון נרחב בעסקאות, בעיקר בחומרי רפואה 'לרוקחים' ו'לרופאים'. מטבעות: פרחים ומואידים. מוצרים: פלפל, אמוניה, ציפורן, עץ ברזיל, אגוז מוסקט (גוזה), עץ סנדל. מוזכרים שמות שונים, כולל מישהו הנקרא 'אלגרמני' (הגרמני או האשכנזי).

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: י"ט אלול ה'תכ"ח (1668 לספירה). הכלה: קמר בת צמח ב' אפריים. החתן: שלמה ב' יהודה ב' שלמה רופא. מכיל תנאים נפוצים בתקופה: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 210 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום שני כ"ז שבט ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: פרג'ה בת דוד ב' אהרון הכהן. החתן: יוסף ב' נחום (בחיים) ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים.

הסכם פיוס בין בעל לאשתו. מתוארך: ו' בתמוז ה'תט"ו לבריאת העולם, שהם 1655 לספירה. המעמד נערך בביתו של אהרן רופא חזן (ככל הנראה בקהיר). לאחר סכסוך שפרץ ביניהם, נשבע שחאתה בן אהרן פירוז שלא יגרש את אשתו חנינה בת חנניה במשך עשרים שנה. בנוסף, שחאתה מתחייב לשלם לחנינה את שווי כתובתה תוך שלושים יום, במקרה שבני הזוג יתגרשו.

רשימת אזכרה למשפחות מיוחסות (מיוחסות), הכוללת: שמריהו החבר נין הגאונים ושני בניו ובהם יאשיהו; ע'אלב הזקן ובנו מבורך ובנו ע'אלב שמת בצעירותו; ר' נחום (?) ור' חלפון ור' יחיא ושלושת בניו אברהם, יפת ושלמה, ובנו יחיא שמת בצעירותו ואשתו; יוסף הפרנס ובנו יפת הרופא... ובנו יחזקאל. הרשימה נכתבה על גבי מסמך מדינתי ממוחזר.

שטר אירוסין קראי. תאריך: ט"ו שבט ה'ת"נ (1690 לספירה). הכלה: סולטאנה בת יוסף הרופא ב' אלעזר החזן הרופא. החתן: יוסף ב' יצחק ב' אברהם הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 20 שנה, אך אם אשתו תישאר עקרה יוכל לשאת אחרת לאחר 10 שנים. הוא גם אינו יכול לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה אך רשאי לנסוע לירושלים.

מכתב מאדם בעל מעמד ציבורי, אולי רב דניאל בן עזריה (1051–1062), המעניק את התואר 'הוד הזקנים' לזקן הנכבד והרופא אברהם הכהן, בסביבות 1055. בשורה 14 בצד הפנים מתייחס הכותב לצו שהוא עצמו הוציא לקהילה היהודית: "הוצאתי את הצו (נשתון) לאדוני השיח' אבו אל-פרג', יברכהו האל, והוא קרא אותו והכריז עליו לפני ה[קהל]".

שטר גירושין על תנאי קראי. יקותיאל בן נסים פיירוז מקבל על עצמו לתת גט על תנאי לאשתו לעתיד סיתותא בת נחום הלוי, במקרה שייעדר מביתו למשך יותר משנה. השטר מתוארך ליום שני, י' בשבט ה'תקכ"ג (1763). הסופר אליהו בן משה רופא ערך את המסמך בביתו של שמואל בן יעקב פיירוז המכונה שאמי (שייתכן שהוא קרוב משפחה של החתן).

דו-עלה. שני דפים מכילים מתכוני רפואה ערביים. דף נוסף, כתוב בזווית של 90 מעלות, מכיל סיכום ביהודית-ערבית של דיון הרמב"ם בחזרת הנבואה לישראל באיגרת תימן. נכתב לאחר מותו ב-1204 לספה"נ (מתייחס אליו כ'רבנו משה זצ"ל'). בשוליים כתוב 'הבן את הסוד המופלא הזה' (פאפהם הדא אל-סר אל-עג'יב).

שני מרשמים רפואיים, אחד בכל עמוד. בכתב ערבי. שניהם פותחים ב'שרבת לימון' (שראב לימון) או מתחילים בפריט זה. זה שמימין הוא 'לאישה' (לל-מרה), מה שמרמז שאותו רופא כתב אחד לבעל ואחד לאשתו. השווה T-S NS 223.82 + T-S NS 223.83 (PGPID 37658) לשבר נוסף עם מרשמים רפואיים לאנשים מרובים.

רקטו: ארבע שורות בערבית, אולי תרגילי כתיבה או טיוטות של חיבור ספרותי, שכן שורות 1 ו-3 (המזכירות אבטיח ודלעת) זהות, וכך גם שורות 2 ו-4 (המזכירות כסף). בתחתית מופיע 'פצ'ל' (פרק) בערבית ו'סלאם' ביהודית-ערבית. ורסו: טקסט ערבי מפוזר, ו'הכותב אליך [...] הוא יצחק היהודי הרופא'.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: ד' סיון ה'תקט"ז (1756 לספירה). החתן: משה ב' יהודה ב' אהרון; הכלה: קמר בת ישראל ב' רצון הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 2,960 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים).

שטר אירוסין קראי, קרוע לרוחבו עם חסר כמה שורות אחרונות. מיקום: קהיר. תאריך: יום שלישי י"א תמוז ה'תקכ"ה (1765 לספירה). החתן: יוסף ב' גדליה ב' אהרון; הכלה: אסתר המכונה מסעודה בת סעד ב' עזר ב' ישועה הלוי רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1775 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי מקהיר, מתאריך י"ז בתמוז ה'תקי"ט (1759). הכלה היא חנה בת ישועה בן יוסף, שהייתה נשואה בעבר (שם משפחתה האבהי לא מצוין בשטר), והחתן הוא אברהם בן יעקב בן דניאל הלוי הרופא. תרומותיו של החתן לנישואין מפורטות בשטר: 25 כסף, 1600 מדין, 100 מדין, ו-400 מדין.

מכתב אל אהרן רופא בדמשק. בעברית ובערבית-יהודית. ייתכן שהכותב כותב מצנעא (השורה הלפני-אחרונה של הצד הקדמי), שאליה נסע לצרכי עסקים. הוא ממתין להוראות מן הנמען ומבקש ממנו לשלוח אגסים (אג'אץ') ("אלא אם הביאו את אלה המאוסים"), סיגליות, סיתרג(?) וריבס. דרוש עיון נוסף.

מכתב מאב לבנו אבו אלרצ'א הרופא. בערבית-יהודית. עוסק בענייני כספים ומשפחה שונים. האב במצוקה מאבטלה ('ואתה יודע את אופי אמך...'). החלק בצד האחורי מזכיר את אבו אלפרג' הנוצרי סוחר המשי. האב שלח ספר שחיטה ומבקש עותקים של ספרים אחרים. כולם דואגים ממס הגולגולת.

טיוטת הסכם אירוסין קראי בכתב יד פחות מיומן מהרגיל לסוג מסמך זה. המסמך ננטש בשורה 8. תאריך: י"ד כסלו ה'ת"ס (1699 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: מְלִיחָה בת ישועה ב' מרדכי הרופא. החתן: דוד ב' יוסף ב' אהרון חזן. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 960 מדין + 1200 מדין.

מכתב בערבית-יהודית. קטע: רצועה אנכית המכילה את הצד הימני של הדף הקדמי. כנראה מיועד למשה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. עוסק בענייני עסקים שונים. מטבע: אשרפי. ייתכן שיש הפניה לקוליק (קאולנג') ותרופה. מוזכר 'הכחול הנחות בקהיר'.

ספרותי. תחילת חיבור קראי על האביב (תצפית יבול השעורה) ועיבור השנה. מאת יהודה מאיר רופא. מסביר את ההבדל בין הרבנים שנתם מתחילה בתשרי לבין הקראים שנתם מתחילה בניסן. מספק סיפור מקור על הלוח הסלאוקי, הכולל את אלכסנדר הגדול ושמעון הצדיק.

רשומה משפטית (#41) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 15א של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-11 בסיון [1873 לספירה הסלוקית/ה'שכ'ג] (1563 לספירה). יצחק בן אבו אל-פרג' אל-פולאדי משחרר את יהודה הרופא מחוב שכירות קודם ומוותר על כל תביעות נוספות

מכתב מצדקה נס, כנראה למשה בן יהודה. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח על ענייני עסקים. מוצרים כוללים: קינמון, אגוז מוסקט, אינדיגו, חומרי רפואה, דאר פלפל, עץ סנדל. השולח מבקש הנחיות, מדווח שיש שמועות על מלחמה ביבשה, ומתפלל לביאת המשיח.

פנים: פתק לא-פורמלי מאבן אל-סוכרי לרופא שמואל, בכתב ערבי. מבקש ממנו לחקור את הדוח של מוכר מוצרים נוזליים שטוען שלפרי הדום (ד'יח) יש גרעין (פרץ) הפוגע בלקוחות. גב: תגובת הרופא המאשר שחקר את הענין. דהוי מאוד. דורש בחינה נוספת.

פתק משלמה בן אליהו אל אחיו, הרופא אבו זכרי, כתוב בכתב סוּרסי במיוחד. שלמה מודיע לאבו זכרי כי התורבן ועשר הטבעות (או החותמות) הגיעו לידיו. הזקנה (ככל הנראה אמם סית ריחאן?) חולה — היא סובלת משיעול, מכאבי ראש, מחום ומצמרמורות.

מסמך משפטי. בעברית. תאריך: י"ג שבט 5501 = 1741 לספירה. נחתם על ידי אליהו רופא חזן הידוע כצעיר. עוסק בירושת משה רופא צעיר וחלוקתה בין בניו אליהו רופא וישועה רופא. הנכסים: 'בית גדול בדרב אל-כניס' ו'בית קטן בדרב אל-חכים'.

מכתב אל אהרן רופא ואברהם רופא. הכתובת: 'אל המורה עבד אל-ואחד אל-יהודי אל-טביב בוויקאלה של ק[...].' כותב ומיקומים לא ידועים. ביהודית-ערבית עם הכתובת בכתב ערבי. המכתב מדווח כי 'עניין אבן המן נפתר.' דרוש בדיקה נוספת.

הסכם טרום-נישואין קראי בין ניסים לוי ב' משה לרחמה ב' אברהם. תאריך: א', י"ז כסלו 5509 = 1748 לספירה. אם החתן יפר את התנאים, יתן רבע קינטאר שמן (זית?) לבית הכנסת דאר שמחה. נחתם על ידי אליהו רופא הידוע כצעיר.

הסכם קראי לגבי תשלום עבור שתי דירות בבית. תאריך: כ"ז שבט 5446 = 1686 לספירה. עובדיה פירוז מקבל 1,000 נצף פידה מאלישע רופא, שבתמורה מקבל בעלות על הנכס. נחתם על ידי ברוך רופא ועובדיה פירוז ושבעה עדים נוספים.

הסכם טרום-נישואין. תאריך: כ"ג סיון 5506 = 1746 לספירה. בין החתן אלעזר ב' שלמה הידוע כפירוז לכלה ציפורה ב' שעיה ב' נחום. מיקום: כנראה קהיר, בית יוסף ב' בנימין רומי הידוע כצורף. נחתם על ידי אליהו רופא חזן.

הסכם קראי לתשלום חוב של 19 זרי מחבוב. תאריך: שני, א' חשון 5510 = 1750 לספירה. מיקום: כנראה קהיר. הצדדים: חזקיהו ב' פינחס הידוע כנקאש ועובדיה פירוז הידוע כשאמי. נחתם על ידי אליהו רופא הידוע כצעיר.

מסמך אירוסין קראי. תאריך: י"ד אדר (פורים) 5525 = 7 מרץ 1765 לספירה. חתן: יעקב ב' שלמה פירוז הידוע כשאמי. כלה: קרימה ב' עזרא רופא הידוע כפירוז. האירוסין נקבעו לשנה אחת עד לחתונה. מטבע: זרי מחבוב.

שטר אירוסין קראי. תאריך: ליל פורים, י"ד אדר א' 5529 = 1769 לספירה. יצחק ב' אהרן חכים מאורס לקמר ב' ניסים ב' יוסף לוי. האירוסין לשנתיים, מוהר 40 ריאל. נחתם על ידי אליהו ב' משה רופא הידוע כצעיר.

מכתב לרופא של מרפאה כללית תחת פיקוח 'אגודת ישראל' המסביר שהטיפול בחולה יושלם בתשלום נדרש של 230 קירש - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 222) - בעברית ובצרפתית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

דוח נרטיבי בכתב ערבי. מכתב, שאלה משפטית, או ספרותי? מזכיר איש יהודי, אולי בשם יוסף, שהגיע לפני מושל (ואלי). ואחר כך 'קבוצת רופאים, מוסלמים ואחרים... ורצה שאתן לו רשות לרפא...'. נדרשת בדיקה.

רשימת סחורות עם כמויות או מחירים/משקלות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מזכיר חומרי רפואה רבים: ברבאריס, ג'ולנאר, תמר הינדי, ע'אריקון, בזר שאהתראג', טין רומי ועוד. חלק מהרשומות מחוקות.

הסכם פירוק שותפות קראי בין שני שותפים שהפעילו חנות יחד. תאריך: א', כ"ב ניסן 5441 = 1681 לספירה. השותפים: יעקב ב' יצחק אל-קודסי ואברהם ב' עובדיה פירוז. נחתם על ידי ברוך רופא ועדים נוספים.

שטר קידושין קראי. תאריך: כ"ח ניסן 5533 = 1773 לספירה. החתן יוסף ב' יצחק הידוע כחכים והכלה קמר ב' ישועה. מפרט העברת פריטי נדוניה ותשלומי מוהר. נרשם על ידי אליהו ב' משה רופא הידוע כצעיר.

צד א: רשימת שמות נכבדים: סעדיה הרופא, יהודה הנגיד ובנו סעדיה סגן הישיבה, מבורך שר השרים ונגיד הנגידים ובנו ר' משה. צד ב: פסוקי האישה העקרה (ישעיה נד, סב). קלף קטן ומחודד — זכור לקמיע.

מסמך בכתב ערבי. אפשר מרשם רפואי: המילה שראב (שתיית תרופה) מופיעה בשורה הראשונה, ומילות משקולות (דרהם ואוקיה) מופיעות מספר פעמים. יש שני קטעים תחת סימן המדף הזה. התחתון הוא שירה ערבית.

עמוד 1: חיבור רפואי ביהודית-ערבית עם שני מרשמים לאחבת עיניים (רמד) בילדים, השני מוקדם: 'הרופאים בפסטאט משתמשים בזה...' עמודים 2-4: פסוקים קליגרפיים ומנוקדים, רובם או כולם מתהלים.

שטר אירוסין קראי חלקי. תאריך: י"ד אדר ה'ת"ג (1643 לספירה). הכלה: קמר בת שמואל הרופא. החתן: שלמה ב' שמואל הלוי. תשלומי הנישואין של החתן: 50 כסף + 820 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

טיוטה או נוסחה של כתובה קראית מיום רביעי ח' כסלו ה'ת"מ"ח ו-1999 לשטרות (1687 לספירה), מקהיר. החתן: אהרון ב' ברוך ב' אלעזר הרופא; הכלה: אסתר המכונה סולטאנה בת יוסף ב' ישועה.

טיוטה משפטית. ביהודית-ערבית. ללא חתימות. תיארוך: כנראה לאחר 5514 = 1753/54 לספירה. מתעד מתנת נכס שנתנו האחים אליהו רופא וישועה רופא ב' אלישע רופא לאהרן כהן חזן ב' יוסף כהן.

ספרותי. דף גדול ויפה (30 ס"מ) מדיוואן ר' משה אבן עזרא. כולל: קינה על אחיו אבו אל-חג'ג' שמת בטולדו, אלול 1127; שיר הברכה לרופא אבו עמר יוסף בן קמניאל בצאתו מהכלא.

הערת בעלות, במקור בכרך הראשון של חיבור ספרותי. שייכה לאבו אל-חסן בן אבו אל-מעאלי אל-מוטטבב (הרופא). מעל: הערה המתעדת העברת בעלות במכירה. יש רישום אבג'ד בראש הדף.

פנים: טיוטת מכתב לשמואל כהן, עובדיה לוי ומשה רופא. ביהודית-ערבית. מזכיר מישהו הנוסע לאיסטנבול ואת אויבי הנמענים. גב: טיוטת מכתב לאברהם ב' צעיר. ביהודית-ערבית.

מכתב מיוסף הרופא ב' משה הרופא בדמשק לאברהם פירוז ב' משה הרופא בפוסטאט/קהיר. הכותב מתלונן על היעדר מכתבים ומזמין שורת מצרכי מזון שישלחו איתו חזרה, כולל סוכר.

מסמך משפטי. ביהודית-ערבית. תאריך: שני, ב' אדר 5497 = 1737 לספירה. עזרא ב' אליהו רופא פירוז מאשר חוב של 31 פונדוקלי זהב ליוסף לוי ב' נחום לוי. כנראה טיוטה.

שטר חוב קראי. תאריך: ד', כ"ג אייר 5410 = 1650 לספירה. ישועה ב' שלמה לוי מאשר חוב של 4 גרוש כלאב לאברהם ב' אהרן רופא, שנושא את התואר הקהילתי 'ראש מש[מרת]'.

מכתב אוטוגרף מיהושע מימוני (1310-1355 לספירה), קהיר, לרופא הנקרא אל-מהד'ב; אוקטובר 1334 לספירה; בענין בן הנמען, חזן בקהיר, שהוסיף גם גלויה משלו

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא יהודה ב' יוסף הרופא ב' אהרן הרופא והכלה היא אסתר ב' אהרן. פגומה. תאריך: י"ג שבט 1831 לספירה הסלווקית = 1520 לספירה.

רצועה אנכית ארוכה מראש כתובה שנכתבה על ידי חלפון ב' מנשה הלוי. תאריך: 1130 לספירה, תחת סמכות מצליח גאון. חתן: יהודה הרופא. כלה: סת אל-נאס.

מסמך נישואין קראי (כתובה?). מאשר שהכלה (קמר ב' משה לוי ב' שלמה לוי קייים) והחתן הסכימו על התנאים. עזרא ב' אליהו רופא פירוז מופיע (החתן?).

מכתב בתורכית עות'מאנית. פותח ב'בנים אפנדים' (אדוני). מוזכרים כמה חומרי רפואה, ביניהם אולי ברברים (שורה 5). דורש בדיקה על ידי מומחה בשפה.

4 עמודים מאוסף עברי של פתגמים ועצות. לדוגמה: 'אין תרופה לשוטה אלא להתרחק ממנו'. חלק מהשורות חורז, וחלק עוסקות ברפואה ורופאים.

שלושת העמודים הראשונים: מתכוני רפואה בכתב ערבי. העמוד הרביעי (גב BL OR 5565G.39): מסמך בכתב ערבי בכתב יד שונה. דורש בדיקה.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אהרן ב' בנימין הלוי והכלה היא אסתר ב' אברהם הרופא. תאריך: ט"ו כסלו 5399 = 1638 לספירה.

מכתב מאשה בשם הרגה בסוריה ל'אחיה' הארון פירוז בקהיר. עדכון על מחלת הבטן והעיוורון שלה לאחר שביקרה אצל הרופאים.

קולופון לחוברת המכילה שתי 'קדושות' על פרשת יתרו. הסופר הוא ברוך רופא ב' (או נכד של?) אלעזר חזן הידוע כרופא.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אהרן החזן הרופא ב' אלעזר החזן הרופא. הכלה היא אסתר הידועה כסולטאנה ב' שלמה.

פנים: רשימת חומרי רפואה ביהודית-ערבית עם כמויותיהם; גב: מסמך ערבי, כנראה שתי שורות חלקיות ממסמך ממלכתי

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא ישועה ב' יעקב הרופא. הכלה היא אסתר הידועה כיקוטה ב' שמואל הרופא.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא זכריה ב' רצון הרופא. הכלה היא אסתר הידועה כסת אל-בית ב' יעקב.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים החזן מצהרג'ת, מליג', ובנו של המנוח אבו יעקוב הכהן הרופא.

מכתב לאברהם רופא. ביהודית-ערבית. עוסק בעיקר בענייני עסקים. מזכיר צימוקים וזרעי רימון.

קמיע נקי ומסודר במיוחד (ייתכן מאוחר, ייתכן שלא נוצל) לרפואה ולהגנה של אליהו בן שרה.

מספר מתכוני רפואה בערבית תחת הכותרת 'תכשיר מועיל לנשמות' (صفة معجون نافع للارواح).

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אהרן ב' משה ב' יעקב. הכלה היא אסתר ב' אלישע הרופא.

מחיבור רפואי בערבית, כולל מתכונות לאבקת תרופה (ספוף). כותרות בדיו אדום.

שטר שחרור קראי. מזכיר פרג' [אלה] חכים ב' מרדכי חכים ואלעזר רופא.

ביפוליו מכרך צר, חיבור ערבי הנראה כעוסק ברפואה או משטר בריאות.

קטע ממכתב (?) בשפה אירופאית, הנושא חותם. קשה לקריאה.

8 עמודים של חיבור עברי ויהודית-ערבי על קסמים ורפואה.

עלה מחיבור בערבית על רפואה מינית ואפרודיזיאקים.

8 עמודים ממפתח אלפביתי של ספר רפואה ספרדי.

עלה מחיבור ספרותי הדן בקסמים, רפואה ושדים.