תפילה וליטורגיה בגניזת קהיר — עמוד 5

מסמך משפטי מפוסטאט, מתוארך ליום שני, י"ח בכסלו א'ש"צ למניין השטרות (26 בנובמבר 1078). ע'אלב בן אברהם מתייצב בפני בית הדין כשבידו ייפוי כוח מטעם יהודה בן משולם בן זכריה הסופר בן ענן, ומטעם דודתו של יהודה מצד אביו, ע'אליה בת זכריה הסופר בן ענן. עניינו של ייפוי הכוח הוא עיזבונו של המנוח אברהם המלמד הלוי בן יוסף בן ענן (אם כי קרוב לוודאי שאין קשר משפחתי בין הצדדים, שכן אברהם הוא לוי ואילו יהודה אינו מכונה "הלוי"). חלק מן הפרטים שלהלן דהויים וקשים לקריאה. במסמך מוזכר סכום שטרם נפרע בסך 41 דינר ורבע ושישית וחבּה אחת, שהיה מופקד בבית הדין אצל עלי בן אפרים אלתנّיסי. בצד האחורי של המסמך מופיעה תפילה בעברית.

קטע מתוך תשובה העוסקת בענייני קידושין. הקטע נכתב בידי אותו סופר שכתב את הקטע מסידור ר' שלמה בן נתן שנכתב במאה השתים-עשרה. מכאן שהמסמך נכתב במאה השתים-עשרה או אחריה. נראה שהשאלה עסקה בקידושין שנערכו בחיפזון (ראו שורה 3) בידי אדם חסר ניסיון. המשיב מביע את מורת רוחו על כך שהקידושין נערכו בידי מי שאינו 'בקי בענייני אישות וגירושין', ומבקש לדעת כיצד בדיוק נערך הקידושין: האם חפצי הקידושין נמסרו ישירות לכלה או לשליחיה, והאם השליחים מונו בפני שני עדים? האם נאמר הביטוי 'לשם קידושין גמורים' בעת מסירת חפצי הקידושין? הוא מבקש מהאדם שהציג בפניו את התשובה להזהיר את הציבור שמקרים מעין אלה לא יישנו.

תפילה/השבעה בכתב ערבי. הקטע נפתח בסורת אלנאס ומסתיים בסורת אלפאתחה (עם מספר שיבושים), ולאחריה "יא אללה יא מחמד". בתווך מופיעה התפילה הבאה: بسم الله الرحمن الرحيم اللهم بحق هذه الآيات الشريفة أن تنقي وتنفي عن أطياف النفس والجسد من الناس والجن والشيطان الرجيم يالله اللهم بحق هاذه الأسرار والقرآن أن ترفع الكفر والغير في النفس وتزكي باقيها يالله يا حق يالله الحمد لله رب العالمين الرحمن الرحيم مالك يوم الدين اياك نعبده واياك نستعين اهدنه الصراط المستقيم الصراط ان عمت عليهم ولا الضالين امين يا الله يا محمد. התעתיק נמסר באדיבותו של מוחמד א' סרחאן ונבדק בידי יוסף אומרת'ואלא.

מכתב בעברית מאת מאיר בן שלום בן-נעים אל הרב יעקב מולכו (אולי מקהיר לדמיאט). מתוארך לשנת ה'תק"פ, היא 1819/20 לספירה. המכתב מפרט את הסידורים שעורך מאיר בעקבות מותו של אחיו יצחק בן-נעים, שהותיר אחריו אלמנה וילד אחד. בגוף המכתב מסביר מאיר כי הוא שולח שטר אפוטרופסות ופוליסה (העברת כספים) לתמיכה במשפחת אחיו המנוח. במכתב מוזכר כי רב מסוים בשם אלגזי יהיה מעורב בביצוע הסידורים הללו. על מגוריו הקודמים של יצחק בן-נעים בדמיאט קיימת עדות במסמך נוסף. מכיוון שהמכתב שרד כקטע גניזה, ייתכן שלא נשלח מעולם ושמדובר בטיוטה (אלא אם כן הרב מולכו השתמש מאוחר יותר בגניזת בית-הכנסת בן-עזרא).

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך לסוף תמוז ה'תקל"ז (1777 לסה"נ), שבו מנחם אבזראדיל (אבזראדיל) עורך סידורים בנוגע ל-7 1/3 הקיראטים שבבעלותו ב"דיואן אל-בהאר" — חכירת מסי המכס העות'מאנית על סחר התבלינים. הוא מוותר על כל זכויותיו בנכס זה, וקובע כי הוא יחולק בין נכדיו יוסף ומנחם — בניה של בתו המנוחה ואלמנהּ ע'ליבי ישעיה — לבין שתי בנותיו הנותרות בחיים, חביבה ולאה. יוסף ומנחם יקבלו 2.5 קיראטים כל אחד, חביבה תקבל 1 1/3 קיראטים, ולאה תקבל קיראט אחד. בין החתומים על המסמך: בנימין רווח (כעד), מנחם אבזראדיל עצמו (כצד משפטי המביע את הסכמתו), ודוד נונס (כעד).

פתק מאת המלמד יפת בן יוסף המלמד אל אבו זכרי הרופא, בנו של אליהו הדיין. נראה שהכותב מבקש מהנמען לשלוח לו את התותיה (תחמוצת אבץ לשימוש רפואי לעיניים) שהבטיח לו לפני יציאתו לדרך. הכותב מזכיר: "אמא תפצלת באלדי אועדת והי אלראיחה(?) אלתותיה אלדי טלבתהא מן חצרתך יום אן כרגת ודעת אלמולא פאללה תע יגמע אלשמל בכם קריב ואלסלאם עלי גמיע" — דהיינו, בקשה שיואיל הנמען לשלוח את אותו הדבר שהובטח, אותה התותיה שביקש ממנו ביום שיצא ונפרד מן האדון, בצירוף תפילה שהאל יקרב את איחוד המשפחה ופתיחה בברכת שלום לכל. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

שטר חכירה. מקום: קהיר. תאריך: יום שני, כ"ז בתמוז א'תרי"ג למניין השטרות = שוואל 701 להג'רה, דהיינו יוני 1302 לספירה. זקני היהודים הקראים בקהיר מחכירים את זכות המעבר (סלוּכּה) דרך פתח שבסמטת בית הכנסת (דרב אלכניס), "שיוחזר במהרה לקדמותו" (בעברית, בתוך טקסט יהודי-ערבי), לאלצפיי אבו אלמחאסן בן אלאסעד אבו אלחסן, תמורת 6 דרהמים לשנה. במהלך גזירות 1301–1302 סגרו השלטונות המוסלמים את בתי התפילה של הנוצרים והיהודים לתקופה של כשנה, עד שהקיסר הביזנטי ומלכים נוצריים נוספים השיגו את פתיחתם המחודשת (החלקית). המידע מבוסס על גויטיין.

רישום משפטי (מס' 29) בפנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך כ"ו באדר ה'תמ"ג, היינו 1683 לסה"נ. (מסמך מס' 29) הסכם רכישה דחויה הנוגע לאותו נכס המופיע בשני הרישומים הקודמים — חלקים בדירת קומה עליונה. רחמה ויוסף בן-ברוך עורכים סידור משפטי עם חביבה, אלמנתו של משה ג'וואני, לפיו ב-12 החודשים שלאחר תום הסכם השכירות בן 36 החודשים תעמוד להם האפשרות לרכוש מחדש את חלקי הנכס במחיר המקורי של 3,300 מדין. במהלך תקופת מגוריהם בדירה מתחייבים רחמה ויוסף לתחזק את הנכס ולבצע בו שיפוצים בהתאם לצרכיו.

הסכם קראי בנוגע לסידורי ירושה ועיזבון. מתוארך ליום רביעי, ג' באלול ה'תקל"ב (1772), בקהיר. הליכי בית הדין עוסקים בעיזבונו של אברהם בן דוד צמח המכונה ט'אני ובחובותיו שטרם נפרעו. אחיו של הנפטר שנותר בחיים, משה בן דוד צמח המכונה ט'אני, מופיע בפני בית הדין כנציג העיזבון. הסידורים הכספיים מערבים מספר בני הקהילה הקראית, ובהם: אליהו המכונה ראצ'י, סתותא בת יוסף ברכה, ושמואל בן שבתי המכונה פיירוז. במסמך שלוש חתימות עדים בכתב ידו של הסופר שלמה כהן המכונה ח'נזי דמשקי.

כתב יד המכיל את סוף ספר דברים ואת ההפטרות (הקריאות השבועיות מן הנביאים) על פי המנהג הארץ-ישראלי הקדום. בקולופון הקדשה שבסוף ספר דברים (עמ' 8) מצוין כי כתב היד הוקדש ל"שער הכהן" — אתר תפילה ידוע במאות העשירית והאחת-עשרה. הקולופון כולל גם את שם המקדיש, מֻחְסִן הלוי בן יצחק המכונה חַדִיד, ואת שמות המתווכים — שלושה אחים ממשפחת בני ישועה, המוכרת ממסמכים נוספים. חלקים אחרים של אותו כתב יד (על פי קולופונים נוספים והסגנון) מזוהים עם כתב יד נוסף (PGPID 38537).

שטר אירוסין קראי בין אסתר בת משה פולאדי לבין אברהם בן דוד פיירוז המכונה רוואח. השטר נערך בפורים, כ"ד באדר ה'תק"ט לבריאת העולם (1749 לספירה), בביתו של ישועה בן דוד חזן המכונה מעמאר. תשלומי החתן כוללים 50 דירהם עבור תשלום העיקר ו-35 זרי מחבוב על חשבון המוהר. בנוסף לתשלומים הכספיים, התרומות של החתן כוללות גם פריטים חומריים, ובהם כובע תרבוש וטלית תפילה מבד משי. אביה של הכלה נפטר, ולכן דודה מצד אביה, יצחק בן אלישע המכונה פולאדי, משמש כנציגה החוקי בשטר.

מסמך משפטי בערבית-יהודית (חסר בחלקו העליון), מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12, שבו אבו אלח'יר מבארכ בן דוד וסת אלבית משחררים זה את זה מכל תביעה הדדית. השחרור מותנה בכך שאבו אלח'יר ייתן לאישה מסוימת סכום מינימלי של חצי דרהם מדי שבוע, וככל הנראה הסכום משתנה בהתאם להכנסות שהרוויח באותו שבוע. כמו כן נקבע שאם האישה תמות והוא יימצא באותה הארץ, יהיה עליו לדאוג לסידורי נושאי הארון והקבורה. על המסמך חתומים אברהם בן שמעיה החבר, אפרים בן ססון, ושמריה [...].

מסמך משפטי קראי בערבית-יהודית, מתוארך ליום ראשון, ט"ו באייר ה'תי"ח (1658). המסמך עוסק באהרן רופא ראש משמרה בן אלעזר ____[?] החזן ובאברהם קֻדסי ראש משמרה בן יעקב לוי קיים, אשר תורמים 1000 חצאי כסף לטובת ירושלים. המסמך מרחיב בתיאור תפקודו של המוסד המסתורי של "המשמרות" שבראשו עומדים שני האישים, וחלק מהאחריויות המוטלות עליהם נוגעות לסידורי קבורה קהילתיים (שורות 10–11). תקופות הכהונה שלהם נזכרות במספר הזדמנויות עם איזכורים של 6 ו-12 שנים.

כתב יד המכיל את סוף ספר דברים ואת ההפטרות (קריאות שבועיות מהנביאים) לפי המנהג הארץ-ישראלי הקדום. קולופון הקדשה בסוף ספר דברים מציין כי כתב היד נתרם ל"שער הכהן" — אתר תפילה ידוע במאות העשירית והאחת-עשרה. בקולופון מופיע גם שמו של המקדיש, מֻחְסִן הלוי בן יצחק המכונה חַדִיד, וכן שמות המתווכים — שלושה אחים ממשפחת בני ישועה, המוכרת ממסמכים אחרים. חלקים נוספים של אותו כתב יד עצמו (לפי קולופונים נוספים ולפי הסגנון) שרדו בשמורות אחרות.

הסכם שכירות-משנה שנערך בידי אלמנות מנישואין פוליגמיים. בעברית. המקום: רשיד (רוזטה). התאריך: יום חמישי, א' בניסן ה'תמ"ב, כלומר 1682 לספירה. אלמנותיו של יצחק אנג'ל, קונפרדה ו[שם נוסף שאבד עקב פגיעה בכתב יד], משכירות בשכירות-משנה נכסים לר' שמואל חיון לתקופה של שנתיים. הבעלים הראשי של הבתים הוא מוסיל/מוסול אגא (אדם המשתייך לצבא העות'מאני). בתחתית המסמך מופיעה תוספת בת שלוש שורות המבהירה את סידורי התשלום. אין במסמך חתימות של עדים.

הסכם אירוסין (שידוכין) בין אליהו בן משה רימאן/דימאן/דמאן (?) מן מנצורה לבין רחל המכונה כֻּחְלָה בת חסון. אביה של הכלה אינו עוד בין החיים, ולכן אמה רחמה בת שלמה חדאד ואחיה נדי(?) נזכרים מספר פעמים בהקשר לסידורי הנישואין. הכלה היא קטנה (קטנה) בעת אירוסיה. תקופת האירוסין נקבעה לשלוש שנים, אולי עד שתגיע רחל לגיל הנערות (נערות). החתונה מתוכננת להתקיים במנצורה. המטבע המוזכר: ריאלים. מתוארך לספטמבר 1803 לספירה (תשרי ה'תקס"ד), קהיר.

רקטו: שרידיהן של שתי שורות ממסמך לשכה (chancery) בערבית במרווחים רחבים, ככל הנראה צו או פקודה רשמית. השורה הראשונה נקראת "من حياطة دينه واظهره لدولته من", והשורה השנייה כוללת ברכת צלוואלה (ṣalwala) קטועה. ורסו: עמוד שלם בערבית הנראה כלקוח מחיבור ספרותי או מתפילה. השורה הרביעית מלמטה נקראת: من مشرق الارض ومغربها وسهلها وجبلها وبرها وبحرها ومع ذلك... ("ממזרח הארץ ועד מערבה, ממישוריה ועד הריה, מיבשתה ועד ימה, ועם כל זאת...").

קריאה אל הקהילה היהודית הקראית לקבוע תפילה מיוחדת להרחקת רוח המלחמה ממצרים, בהתאם לבקשתו של המלך פארוק הראשון. המוסלמים יקיימו את התפילה ב-15 בשעבאן, ואילו היהודים יערכו אותה ביום הראשון של תשרי — ראש השנה — וביום הכיפורים. המסמך מתוארך ל-29 בספטמבר 1940 לסה"נ / 27 בשעבאן 1358 להג'רה / 27 באלול ה'ת"ש. כתוב בערבית ובעברית. המידע מבוסס על הקטלוג של חסנין מחמד רביעה, "דליל ות'אא'ק אל-ג'ניזה אל-ג'דידה".

מסמך משפטי בעברית מקהיר, מתוארך לסוף סיוון ה'תקפ"ב (יוני 1822). המסמך עוסק בפירוק שותפות ובסידור חשבונות בין אליהו בן צהל, יעקב הלוי עכובס ומרדכי כפנטון, שהיו שותפים בעסקי הלוואת כספים (צראפליק / sarraflik) ובסוגים אחרים של מסחר. בעניין מעורב גם חוואג'ה מיכאאיל. על המסמך חתומים אליהו ויעקב, אך לא מרדכי. קיימים עותקים כמעט זהים של המסמך הזה במספר אוספים, המהווים שכפולים מדויקים כמעט זה של זה.

מכתב מחלפון בן יצחק אל החכם הנודע יצחק בן שמואל (הספרדי). המכתב כולו הוא תפילה לרפואה שלמה עבור הראיס אבו אלחסן (ייתכן שמדובר בנגיד מבורך). חלפון מדווח שמכתבו של אבו אלחסן אלצירפי דהקאן הגיע ובו הבשורה שהראיס אבו אלחסן חלה. הכול שבורי לב, וקהילתו של הכותב צמה ומתפללת למענו. "מי שריפא את המים המרים ביד משה ואת המים הרעים ביד אלישע — הוא ירפא אותו." המידע מבוסס על כרטיס ההערות של גויטיין.

רקטו: מסמך ממשלתי בכתב ערבי, ככל הנראה מתקופה מאוחרת. דוח פנימי כלשהו בנימה רשמית מאוד. בתחילת המסמך מוזכר עניין כלשהו המוצג בפני "מולאנא סולטאן אל-אנאם". כמו כן מוזכר דבר־מה שהוכרז במג'לס אל-שריף בנוכחות הכול — "בין סאאר אל-חאצ'רין". שאר המסמך מורכב כולו מברכות וקריאות תפילה לצד תארי כבוד, ככל הנראה עבור ה"סולטאן". המרווחים בין השורות גדולים, והכתב כתוב בצורה אלגנטית.

שריד ממסמך משפטי בערבית-יהודית. מעורבים בו משה ואביו חיים. המסמך עוסק בנכסי מקרקעין ובסידורי מגורים, כפי שעולה מהשורה הלפני-אחרונה: "או אם יהיו לו אחים אחרים שיגורו שם...". לא ברור אם נשתמרו פרטים נוספים, ולא נשתמרו חתימות. נזכרים בו החודשים סיון וניסן, אך השנה לא נשתמרה. בצד האחורי ייתכן שמופיעה הערת תיוק ("... מא ורד..."), אך היא פגומה מכדי שניתן יהיה להבינה.

הצהרה של ממונה בארגון צדקה בנוגע לסיוע ברמת ההשכלה של תלמידים יהודים הלומדים יחד תפילה ופרשנות, אשר הפסיקו את לימודיהם למשך תקופה מסוימת. לפיכך יוצא הממונה לביקור בבתיהם, ובוחן תחילה את מצב התלמידים, וכותב הצהרה זו. בהצהרה מתועדים הזמנים והתאריכים של ביקורי הבית הללו וכן התגובה הראשונית שהתקבלה בעניין — מיום 16 בספטמבר 1954 ועד 3 באוקטובר 1954. בערבית.

מכתב מאת כותב לא ידוע בירושלים אל ישועה רופא בפוסטאט (צוען), שייתכן והייתה מקום מגוריו לאור הפירוט המדויק. בעברית ובערבית-יהודית. תיארוך: קוטלג כשייך למאה ה-17. הכותב מוסר גם דרישת שלום לקהילה הקראית בקהיר (מצר הסמוכה צוען). מטרת המכתב היא להודיע לנמען על פטירתה של אֻם כאסכיה(?) ביום כ"ד בניסן. הכותב מתאר את סידורי הלוויה שלה. דרוש עיון נוסף.

פנים: שאלה משפטית המופנית לנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (לא מוזכר בשמו ישירות). נכתבה על ידי שלמה בן אליה בערבית-יהודית. עוסקת בלוי שנתן ליעקב עותק של כתובים ('מוצחף כתיו') למכירה בהתמחרות. גב: פתק לא-פורמלי לר' מיכאל מזמין אותו להוביל את התפילה מחר, יום חמישי, בעוד שהכותב מתכנן להעתיק 'החיבור' (משנה תורה של הרמב'ם).

הודעה על "יום הגניזה" שבו ספרי תפילה ישנים שאינם ניתנים לתיקון יועברו אל המערה בבסאתין. הטקס יתקיים בשעה 8:30 בבוקר בבית הכנסת אלאֻסְתאד' שברובע היהודי, מיד לאחר תפילת השחרית. מתוארך ליום ראשון, 18 בדצמבר 1949 / כ"ז בכסלו ה'תש"י. סריקה מקורית של ההודעה זמינה בפרסום "אלג'ניזה ואלמעאבד אליהודיה פי מצר" (עמ' 200).

חלקו העליון של מכתב בכתב ערבי אל 'אל-חד'רה אל-סאמיה אל-אג'ליה אל-עאליה(?) אל-שיח'יה אל-נפיסה(?)'. תיארוך: כנראה המאה ה-13. שמור רק תוכן נוסחתי. בשוליים העליונים יש רישומים שונים ואיתם 'אל-שייח' אל-אג'ל אל-ראיס'. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לשיר עברי או תפילה שבה הדובר אומר 'אני רואה עצמי כתולעת קטנה על פני האדמה'.

סיום הצהרה משפטית, שנכתבה וחתומה על ידי אברהם ב' יצחק התלמיד וחתומה גם על ידי עלי ב' יחיא הכהן. יוצאת דופן שכן כמעט אין בה ניסוח משפטי, והסידור דומה לרשומות מעדות ולא למסמך מלוטש. בראש: 'ר' יוסף נשאל על כך ואמר...' נראה שסדרת אנשים נשאלת בנוגע לסכסוך ותשובותיהם נרשמות. אינו ממוספר דיגיטלית.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. חלק מהטקסט מכיל חליפת מכתבים כתובה בפסוקים, מלאה בביטויי כמיהה וגעגוע. הקטע לקוח מיצירה מהמאה ה-9 בשם 'כתאב אלפרג' בעד אלשידה' של אבן אבי אלדוניא. סידור הטקסט בצד הפנימי מעניין: יש קפל אופקי באמצע וגושי הטקסט משני צידי הקפל מכוונים כלפי מטה, בזווית 180 מעלות זה לזה.

רשומה משפטית (#59) בפנקס בית דין קראי בקהיר (דף 20ב של ייבר-ערב. I 328). מתוארך ל-9 באדר ב ה'שכ'ג (1563 לספירה). פרג'אללה בן עבד אל-באקי הלוי מודה בחוב שהוא חייב לעבד אל-כרים בן יחיא פירוז בקשר למשלוח יין. השניים מסכימים על מחזור החזרה חודשי שימשיך לשנה הבאה ה'שכ'ד

מכתב בכתב ערבי. שבר (פינה ימנית תחתונה). ביטויים: במלאחטתה בעין אלכראמה... כאן יעדר עליה... פאמא מואח'ראן... ל-יעוד בל... ויתקדם... יג'ב אלאמר אלמקדם דכרה... ודאלכ מע אל... וג'ואב הד'ה אלסטור יצל אלי מע מוצלהא לא עדמתך.... שימש ברקטו לתפילה עברית.

פנקס חשבונות מפורט בערבית-יהודית. לפי גויטיין, לקטע זה אותו כתב יד ואותה מתכונת ארגון של שני קטעים נוספים. הקטע הנוכחי כולל בטור אחד רשימות הוצאות עבור שיפוצים בבית הכנסת, ובטור השני סידורי הלוויה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

טקסט ספרותי בכתב ערבי. תווים ערביים קטנים, בכתב לא קריא במיוחד, ייתכן שתפילה. שלוש שורות מודגשות וגדולות נקראות: 'חֻרִּר אִלָא גָ'מָּאדַא אַלְ-אָח'ִרָה / בִּסְם אַלְלָּה אַלְ-רַחְמָן אַלְ-רַחִים / וְלִלַּלָה אַלְ-אַסְמָּא אַלְ-חֻסְנָא.'

סידור בעברית ובאיטלקית. פותח בתפילה לילדים טובים, לנשים לאמור לפני טבילה במקווה. לאחר מכן: 'כיוון שלתפילות יש השפעה גדולה יותר בלשון הקודש, תרגמנו את התפילה הנ'ל [לעברית]...' לאחר מכן תפילה לנשים עקרות לאמור על נרות שבת.

עמוד ראשון של סידור תפילה (מכיל את תחילת תפילת ליל שבת), שהועתק על ידי עובדיה, הגר הנורמני. מכיל קולופון עם שמו ותאריך התגיירותו ליהדות -- אלול 1413 לספירה הסלאוקית, 4862 לבריאת העולם (אוגוסט-ספטמבר 1102 לספירה).

רקטו: סוג של תפילה קבלית, בכמה כתבי יד. בתחתית ציורים ורישומים בערבית ועברית. ורסו: כמה שורות של ניסוח משפטי, אולי תחילת נוסחה של מסמך משפטי - 'חזקה למי שהחזיק בחצר או בחנות.' מתחת: סכומים בספרות ערביות מזרחיות.

חוזה מסוג כלשהו. ביהודית-ערבית ובעברית. קליגרפי. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-18 או ה-19. כל החותמים נראה שמתחייבים למשהו, אולי לצום ותפילה, ועונש של 10 כסף למי שיבלה לילה ללא [...]. בתחתית שמור רק שריד השם רפאל.

טיוטות הסכם לרכישת סידורים: 'שלש רחמים שמיני אמור ונשא' ו'חצי הלל'. תאריך: ה' כסלו 5451 = 1690 לספירה. אברהם ב' מצליח לוי חזן הידוע כהיתי רוכש את הסידורים מאליהו ב' ישראל הידוע כרצון תמורת 1,100 פידה.

סידור תפילה עם קולופון מאת עובדיה הגר. 'עובדיה הנורמני הגר שנכנס בברית אלהי ישראל בחודש אלול שנת 1413 לשטרות [=1102 לספירה] שהיא 4862 לבריאה — הוא, עובדיה הגר, כתב [סידור תפילה זה] בידו שלו.'

מכתב אישי הפותח בתפילה ומדווח שהגשם לא ירד ולכן התפללו עד שירד הגשם, ואחר כך ברכות ושלומות - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 185). בעברית ובערבית-יהודית בכתב רש'י.

מכתב מדניאל ב' עזריה (לפי גיל, על בסיס כתב יד) לאברהם ב' פורת המזכיר את אבו נצר ב' יעקב, רמלה, העתקת סידור וציפייתו לתוקיע מינוי מהמדינה הפאטמית. תאריך לפי גיל: 1052.

תוכן עניינים של יצירה ספרותית: דרשת אבל, דרשה מוסרית, סדר התפילה, דרשת תשובה, הגנה על יהודים, טיעון קצר נגד היהודים, אוסף עדויות בדבר חופש הדת. כנראה אינו מהגניזה.

הערת בעלות בסידור. 'רכוש הנער היקר עבד אל-ח'אלק ב' עבד אל-לטיף ב' עבד אל-כרים (ז"ל) ב' יוסף (ז"ל) המכונה אבן [...]'. תיארוך: לא ידוע; מסויג כמאה ה-16.

לוח שנה למחזורים 258 (החל מ-1122 לספירה) עד מחזור 261 (מסתיים ב-1199 לספירה). משאב שימושי לתיארוך מסמכי גניזה המכילים רק את מספר המחזור והשנה בתוכו.

תפילה למלכה ויקטוריה, אלברט ואדוארד נסיך ויילס. קליגרפי, רב-גוני, בצורת כדור, כתוב בעברית ובאנגלית. כמעט בוודאי מאוסף האישי של גסטר ולא מגניזת קהיר.

תפילה למשה מונטיפיורי, שנחברה על ידי שבתי אלחנן טריויש בשנת 1840/1841 לספירה. נדפסה בטריאסטה ב-1845/1846 לספירה. המסמך מכיל שמות רבים נוספים.

תרגום ביהודית-ערבית לתפילות שונות: והוא רחום, אשר בדברות, אהבת עולם, אמת ואמונה, השכיבנו, ברוך ה' לעולם; כל תפילה עברית מוצגת כראשי תיבות

הוראות קסמים/קבלה על שעות תפילה מאושרות ולחשים שימושיים בים. מסומן עמוד 231. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

דף מספר נוסחאות משפטיות לחוזה נישואין עם שליח, כנראה מסידור ר' נתן מסג'למאסה. נכתב על ידי שלמה ב' שמואל ב' סעדיה (אמצע המאה ה-13).

תפילה ביום הכיפורים לזכר נעדרים וחללים של ישראל - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 56). בעברית.

קטע מכתב בכתב ערבי. ראשיתן של ~9 שורות קרוב לסוף שמורות. עוסק בחיטה וסידורי משלוח. נוצל מחדש ברקטו לפיוט. דורש בחינה נוספת.

הצהרה על תפילה המיועדת ל'תפילות הרב בערבית' - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 125). בעברית.

4 עמודים המכילים תמורות של שם יהוה עם תנועות שונות, ובעמוד האחרון 13 מידות האל עם תפילה לשימוש בכל מידה בזמן נתון.

שלושה פריטים: נוסחה לכתובה קראית; תפילה למשה פירוז; שורות רישומים בכתב ערבי על גב טקסט ספרותי בעברית על כשרות.

ליטורגיה של יוחנן כריסוסטום, ביוונית אך בכתב לטיני בנוונטאני מימי הביניים. פורסם על ידי ה. אומונט בשנת 1921.

טקסט ספרותי, ככל הנראה תפילה שהועתקה במאות ה-11-12 בהתבסס על פלאוגרפיה, עם חמדלה וטצליה פאטמיות לקראת סופו

ספרות (סידור של רב סעדיה גאון); רשום בספר הודו כצו תשלום של אבו זיכרי כהן, כנראה טעות בסימן המדפי

קטע תפילה או קסם בכתב ערבי. מכנה את מחמד ואז יש מחרוזת של תווים קסמיים. הקטע התחתון נראה ספרותי.

תפילה - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 234). בעברית.

טבלאות לוח שנה מעניינות כולל חישובים למחזור 269, יחד עם 'כתבתי זאת לעצמי, שלמה'.

תיעודי לפי FGP, אך כל השברים נראים ספרותיים. בעיקר המיימוני, בתוספת סידור קראי.

שאלה משפטית בכתב ידו של ידותון הלוי. בערבית-יהודית. עוסקת בתפילה/ליטורגיה.

רקטו: לחשי אהבה ביהודית-ערבית ועברית. ורסו: תפילה ארמית וסימני גיאומנטיה.

נוסח כתובה בשליחות מסידור של שלמה בן נתן מסיג'ילמסה, המאה השתים עשרה.

ספרותי. סידור תפילה ליום כיפור. תיארוך: ממוין כמאה ה-13 או ה-14.

לא מן הגניזה. תפילה לבריאות ניקולאי הראשון ומשפחתו (מאה ה-19).

סידור בספרדית. 6 דפים. תיארוך: אולי מאה ה-15 או ה-16 לפי השפה.

תפילה בכתב ערבי. כנראה אסלאמית. מפורטת למדי. כתב ידיים ראשוני.

פרמן. חלקי שתי שורות שמורים. שוימש מחדש לשירה/ליטורגיה עברית.

ליטורגיה וברכה כפתיחה לרשימת ספרים — דרוש בדיקה. ללא תמונה.

הערת בעלות, ייתכן. 'סידור(?) זה שייך לפד'אאיל בן מרדכי'.

ליטורגי. רשימת פסוקים לתפילה. תיארוך: מהמאה ה-18.

ליטורגיה קראית. תיארוך: ממוין כמאה ה-19.

ליטורגיה. תיארוך: ממוין כמאה ה-14.

תפילה: גרסה של אל מלא רחמים.

כנראה תפילה בערבית-יהודית.

תפילה לנשיאים קראיים.