כתובות מגניזת קהיר — עמוד 5

כתובה. שריד שנכתב בכתב יד קליגרפי. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה העשירית או המאה האחת־עשרה. מזכיר את השם חביבה מפרג כהנה. עדים: נתן בן פרחיה; כלב בן יוסף; יהודה בן אפרים; מנחם בן אפרים; אברהם בן יהודה; חלפון הלוי בן [...]; יוסף בן [...]; שלה בן [...]; זרעא בן [...].

קטע ממסמך משפטי מאוחר, חתום יעקב הכהן, כנראה כתובה ל[...] ב' חיים ו[...] בת משה. הכלה לא הייתה נשואה קודם לפי האזכור 'בתוליכי כסף זוזי'. הספרה האחרונה של שנת הבריאה היא כנראה 8: ייתכן 5558, 5568, 5578, 5588 או 5598 (טווח פעילות יעקב הכהן כסופר: 1790-1840 לספירה).

מסמך משפטי גדול מאוד. שבר (פינה עליונה שמאלית). דהוי מאוד. ככל הנראה כתובה (בשעה מעולה...) או כתובה חלופית (על פי הניסוח המשמש להצגת הכלה, אמר לנא דסת אלחסן...). האישה/הכלה היא סת אל-חסן. ניתן להפיק פרטים רבים נוספים במאמץ (או באמצעות הדמיה ספקטרלית מרובת גלים).

צד שמאל של קטע כתובה מעוטר. על-פי השמות המוזכרים וחתימתו של דוד בן נעים, התיארוך הוא כנראה אמצע המאה ה-19. רק שם הכלה חנה שמור ושמו המלא של החתן חסר. ישנו תוספת ארוכה בעברית המסבירה תשלומים הקשורים לכתובה החתומה על-ידי ר' יוסף בן ___ אל-גאזי. דורשת בחינה נוספת.

שטר חוב שבו מודה מפצ'ל בן [...] הכהן שהוא חייב סכום כסף למישהו. תיארוך: המאה ה-13. ככל הנראה נכתב בידי חלפון בן אלעזר. תיאור קודם שהתייחס לשמורה לא ידועה: מסמך לגביית הכתובה (שטר נישואין או תשלום לאחר גירושין) השייכת לסת אלבית בת אהרן אלתאג'ר; שנת 1565 לספירה.

צוואת משה בן עדיה: מצהיר שאשתו אינה חייבת לו דבר, אך לא כל מה שמגיע לה בכתובה נמסר לה. נותן לה מתנת חיטה. נותן לאחותו שני דינר ולבת אחותו דינר אחד. תורם ספר תורה לבית הכנסת של הארץ ישראלים בפוסטאט. בנו הוא היורש הבלעדי. תאריך: 3 תמוז 1351 לשטרות = יוני 1040.

מכתב מאת שמואל בן סעדיה הלוי אל משה "נאמן הסוחרים". בכרטיסיית האינדקס של גויטיין מצוין כי השולח אינו זהה לדיין וסופר בית הדין הידוע בשם זה. ואולם, הכתובת על המכתב כתובה למעשה בכתב ידו של שמואל בן סעדיה המפורסם, ואילו גוף המכתב עצמו כתוב בכתב ידו של בנו יוסף.

כתובה או פתרון סכסוך נישואין הכרוך באישה רבנית ובעל קראי (שרה בת אפרים ויוסף ב. אברהם). מיקום: פוסטאט. מתוארך כד כסלו 1364 סלאוקי שהוא 1052 לספירה. המסמך קובע שבני הזוג נישאו באמצעות 'כתובה רבנית' ויוסף ב. אברהם מתחייב לכבד את חגי הרבנים. (מידע מ-FGP). MCD.

מסמך בכתב ערבי. נראה שמדובר בהטלת מזונות של חצי דרהם ליום על עזרא ב. מנחם, בעלה לשעבר של ג'והרה בת יוסר, שיש לה תינוק יונק. T-S AS 147.25 עשוי להיות הכתובה של אותו זוג (ובמקרה זה מסמך זה מתוארך לאמצע המאה ה-11). בצד האחורי מופיע תלמוד בבלי, כתובות מח ע"א.

מכתב בערבית-יהודית. הכותב פונה אל הנמען בבקשה להתערב במקרה של גירושין, שבו האישה סובלת מיחס לא הוגן מצד בעלה. הבעל מנסה לרמותה ולשלול ממנה את נדונייתה (קֻמאש) ואת מאוחר הכתובה (מֻאַח'ר). ככל הנראה מדובר בטיוטה, וזאת על סמך מבנה המסמך והתיקונים הרבים שבו.

כתובה. החתן: יוסף בן נחמיה. הכלה: זהרה בת אברהם. חתומים עליה החזן יפת בן דוד (בן שכניה, פעיל בשנים 1014–1057 לסה"נ), אברהם הלוי בן מולהם (?), אברהם בן דוד, שמואל בן שמואל, ישועה בן יצ[חק], [...] בן ח'לף ו[... בן] יוסף. נראה שסך התשלומים מצטבר ל-7 דינרים.

החלק התחתון של כתובה, חתומה על ידי ישועה בן [...] וסעדיה בן שלמה. נמצאות כאן שרידים של תקנת הטבילה שהוציא הרמב"ם בשנת 1176. נכתבה על ידי משה בן פרחיה, ששימש כמוקדם של מניית גמר (פעיל בערך בשנים 1220–1238). משה זה היה נכדו של אברהם אבן יג'ו מבתו סת אלדאר.

שריד מכתובה. שם החתן הוא מזל טוב הלוי, והכלה היא אסתר. שמונה השורות שבחלק התחתון, שנכתבו בכתב יד קטן יותר, מכילות פירוט מלא של תנאי הקידושין. התאריך הנקוב הוא יום שני, י"ד בסיון ה'ת"א, הוא 23 במאי 1641. שם המקום שבו נערכה הכתובה נמחק ואינו ניתן לזיהוי.

שבר תחתון מכתובה מפֻסְטָאט, בערך אמצע המאה ה-12, לפי זהות העדים. שם הכלה סִת אַלְ-אַהְל. החותמים: X ב. יְחֶזְקֵל, מְנַשֶּׁה ב. יִצְחָק החזן, יְהוּדָה ב. מֹשֶׁה הַמֻּמְחֶה. אישור על ידי חִיָּה ב. יִצְחָק, אֶפְרַיִם ב. מְשׁוּלָּם, וְהִלֵּל ב. צָדוֹק אָב.

כתובה קראית מירושלים, ינואר 1028. כלה: סרווה בת צדקה בן ג'ריר. חתן: חזקיהו בן בנימין. מוקדם: 5 דינר ו-50 מטבעות כסף. מאוחר: 35. רשימת נדוניה מפורטת — סה"כ 61.5 דינר. סופר ועד ראשון: שלמה בן דוד הכהן. זהו המסמך הקראי היחיד הידוע שנכתב בוודאות בירושלים.

כתובה. ההתחלה בלבד. מתוארכת: כ' בכסלו 1550 לשטרות = 29 בנובמבר 1238. החתן: יוסף בן יעקב. כרטיס המפתח של גויטיין מציע שהנגיד בעת הזו הוא כבר דוד הראשון, אך לא ברור אם הסיק זאת מן הניסוחים שבמסמך עצמו, או שמא ידע כבר ממקור אחר שאברהם נפטר לפני תאריך זה.

חלקה התחתון של כתובה. נכתבה ונחתמה על ידי אברהם בן שבתי. החתן: יפת בן נסים. הכלה: סת אלדאר בת יצחק. המקום: פוסטאט. התאריך: יום ראשון, כ"א באדר א'שע"ד למניין שטרות, כלומר שנת 1063 לסה"נ. בצדו האחורי של הקטע מופיעה שירה עברית (שנכתבה לאחר שהמסמך נקרע).

כתובה מעוטרת יפה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שישי, י"ג ניסן 129[7] סלאוקי = מרץ 986 לספירה. הכלה: מועתז, שפחתו שוחררה של משה ב. פלטיאל. החתן: בשיר ב. ח'לף. עדים: אברהם ב. יצחק ב. בהלול ואחרים. גויטין מציין שהנדוניה (45 דינרים) גבוהה מאוד לשפחה משוחררת

גב הדף: פרוטוקול בית דין ביהודית-ערבית, כנראה של פירוק הנישואין, שבו הושג הסכם לגבי תכולת הכתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום ראשון, י"ט סיון 1446 סלאוקי, 1135 לספירה, בסמכות מצליח הכהן. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי, שחתם עליו יחד עם נתן ב. שלמה הכהן

שריד קטן מכתובה בנוסח ארץ-ישראלי. מקום הכתיבה: ככל הנראה צור. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-11. נכתב בידי החבר עמרם בן צדקה (שכתב גם כתובה בצור בשנת 1079 לסה"נ, וכן מסמכים נוספים). הכלה: [סתהום?] בת מבורך. לפרטים נוספים ראו המהדורה של מ"ע פרידמן.

קטע המכיל את החלק התחתון של כתובה, הפותח לקראת סופה של רשימת הנדוניה. בין הפריטים המופיעים ברשימה: ארגז ותיבה, כוס שתייה וכלי למים. במתנה לכלה כלולה דירה במתחם הידוע בשם "דניאל הבשם" (דניאל הפרפומר). לפי פרידמן, נישואי היהודים, כרך 2, עמ' 327–331.

כתובה הכוללת פרטי נדוניה, שנכתבה בימי הנגיד עמרם (1378–1383). השם אברהם השתמר במסמך. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) כתב היד קרוב מאוד לזה של סופרו של יהושע בן הרמב"ם (נפטר ב-1355); ראו מסמך נוסף מתקופת הנגיד עמרם שייתכן שנכתב בידי אותו סופר.

קטע כתובה עם מסגרת פרחים מעוטרת. מתוארך [5]5[..] = 1739-1839 לספירה. המיקום כנראה '[קהיר ליד] פוסטאט מצרים על נהר הנילוס' (שו' 3). שם הכלה אבד, אך שם אביה חיים (שו' 5) ושם החתן מנחם אל-ואריש. הנדוניה נראית גדולה לאור המילים הנשארות 'ארבעים אלף'.

קטע מכתובה. מכיל בעיקר חלק מרשימת הנדוניה. ייתכן שנכתב בכתב ידו של מבורך בן נתן. בין השורות ובכיוון הפוך מופיעה טיוטה של מסמך משפטי לא קשור שעמד להיערך. המסמך הנוסף עוסק בנתן בן משה אל-[...], בניו יפת, צדקה ומבורך, אחותם סת אלכל, ונכס בפוסטאט.

שאלה הלכתית שנשלחה ל'חכמי ישראל' (ביטוי הנפוץ בתקופת אברהם מימוני), בדבר אישה שהשאירה כתובתה במקום אחר — האם היא זכאית לכתובה חדשה. פורסם אצל גליק, 'שרידי תשובות: קטלוג מתואר של שאלות ותשובות — קטעים מאוסף ז'אק מוסרי בקיימברידג'', עמ' 353-354.

קטע זעיר משטר נישואין. בפנים: ככל הנראה מהסכם נישואין או כתובה, עם סעיף מונוגמיה וכנראה תנאי לגבי מגורים. בצד האחר: ככל הנראה הקיום (האישור המשפטי של שטר זה) בסמכות רב מסליח גאון. נשמר רק חלק מהתאריך: אד[ר ... 14]48 (נשאר רק תמ) = 1137 לספירה.

צד פנימי: מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. חשבונות עסקיים? צד חיצוני: רשומות שונות ביהודית-ערבית, כולל יחס ייחוס (עמרם ב. חלפון ב. [...] ב. עמרם ב. מאיר השר ב. דויד השר) ורשימת תיקונים שנעשו בכתובה, מהסוג שמופיע בדרך כלל בתחתית מסמך משפטי (חתן: דויד).

טיוטה או תרשים של כתובה ורשימת נדוניה של החתן עובדיה בן אלעזר והכלה מבארכה בת אברהם, אישה גיורת. תשלומי הנישואין: 2 + 10. סך הכל: 93 דינרים. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.) אותו סופר ואותה תבנית פריסה מופיעים גם בשני מסמכים נוספים מאותו ההקשר.

כתובה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שני כ'ו אדר ב' 1426 לשטרות (1115 לסה'נ), תחת סמכות הנגיד משה בן מבורך. חתן: שמריה בן מנשה הכהן. כלה: מליחה, בתולה ואשה עניה. תשלומי נישואין: 5+10=15 דינרים. נדוניה = 28 ושליש דינרים.

שבר כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: [..]45 (כנראה 1345 סלאוקי = 1034 לספירה). החתן: אברהם הלוי. הכלה: דורה בת שלמה, בתולה ועשירה. נדוניתה כוללת חופת קרקובי בשווי 100 דינרים ומצעים יקרים. עדים: [...] ב. מבורך, ח'לף ב. סעדיה, נסים ב. מימון ואחרים

קטע מכתובה בין עזרא בן מנחם ובין ג'והרה בת [...], בתולה. התיארוך הוא אמצע המאה ה-11, שכן עזרא בן מנחם חתום על מסמך משנת 1052. תשלומי הנישואין: 5 + 15 = 20 דינרים. הסך הכולל: 60 דינרים (כלומר הנדוניה הייתה 40 דינרים). ראו גם מסמך נוסף קשור.

מסמך משפטי. ככל הנראה כתובה, המנוסחת בנוסחאות דומות לאלו שבמסמך אחר (PGPID 4329). קטע קטן מתחתית המסמך. מוזכרים בו "בנו" או "בתו" של הקאדי הידוע בשם אבן שערה, אדם בשם שבתי, ואישה בשם סת אלתג'אר. ייתכן שכתב היד של הסופר מוכר ממקורות אחרים.

צד פנים: חלק מכתובה גדולה ומחוקה לגאליה בת אברהם הלוי וחתן שאינו מזוהה. תאריך: כ"ח [חודש] בפוסטאט (שנה וחודש לא נשתמרו). תיארוך: אולי המאה ה-10 לפי גויטין. תשלומי נישואין: 30+50=80. גב הדף: קינה או שיר אחר המתייחס למלאך המוות, משה והאבות

מכתב פנייה לצדקה. בעברית וביהודית-ערבית. פורמט מעניין: פתיחת השבחים כתובה בעברית גדולה וגושית, כשהתוכן הנותר באותיות קטנות יותר ביהודית-ערבית בשוליים. הכותב גוסס בגלל גובי המסים הדורשים את הח'ראג' (כנראה מס גולגולת בהקשר זה) וזקוק לעזרה.

כתובה. החתן: יפתח. מוזכרים עשרה דינרים, ונראה שזה הסכום הכולל של ההתחייבות. התעודה מתוארכת לכ"ד באדר שני אלף תקנ"א למניין השטרות, שהם שנת 1240 לסה"נ (אם כי מכרטיסיית גויטיין עולה שהוא העדיף את התיארוך 1340 לסה"נ, מסיבות שאינן ברורות).

כתובה על קלף. שריד אנכי וארוך, בגובה 21 אינץ', שצורתו מזכירה עמוד שדרה. נכתבה ונחתמה על ידי החזן הלל בן עלי. המקום: פוסטאט. התאריך: יום שישי, 2[.] בסיון, שנת 139[.] לשטרות, כלומר בין השנים 1079–1088. (המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין)

עותק בית דין של כתובה קראית מן הרמלה. על פי פרידמן, מתוארכת לסביבות שנת 1030, ואילו לפי אולשובסקי-שלאנגר היא שייכת לעשורים 1010–1020. הכלה: חֻסְן בת דוד. החתן: שלמה בן עמרם. רשימת הנדוניה לא שרדה, פרט לאזכור של מחצית בית (שורה 2).

חלק עליון מכתובה מעוטרת. מיקום: קהיר. תאריך: 2[.] כסלו 5327 = דצמבר 1566 לספירה. הכלה: רחל בת [...] האלמנה. החתן: [...] ב. מיכאל וירוטי. הנדוניה ברשימת ערכים בבנאדקה (סקווינים ונציאניים?). הגבול מעוטר מאוד בדיו ירוקה, זהבה ואדומה

כתובה קראית. הכלה: כרימה בת חסן ב. משה. מזכיר צדקה ב. נחום הכהן ומשה ב. סבאע. החתן כנראה [...] ב. מנצור. העדים: יפת ב. עלי הכהן, יצחק ב. יהודה הלוי, סהלויה ב. חיים, דוד ב. משה, סעיד ב. [...], אפרים ב. מבשר ב. שלמה, מועמר ב. צדקה

פנים: פתקה קצרה בעברית שנכתבה על ידי יוסף בן יצחק ומנחם בן שמואל כהן בנוגע לכתיבת גט וקריעת הכתובה. גב: רשימת נדוניה הנוגעת לנישואי [...] בן דוד ונצ'ר בת יוסף, המזכירה מספר פריטי בית כגון צעיפי ראש, קדרה ומנורה. (מידע מתוך CUDL)

דף 7 רקטו: פתק בכתב ערבי. 'שלח לנו... לימון... חלאוה... השג לי שרב רימונים.' דף 7 ורסו: פקודת תשלום בכתב ידו של אבו זכרי כהן: אבו אל-חסן צריך לתת לנושא חצי ראטל שרב ורדים ורבע ראטל שרב רימונים. אותה הוראה כתובה בכתב ערבי ומחוקה.

כתובה, סוף המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12, תימנית. סכום מוהר ונדוניה מעל 230. מזכיר את עולא הלוי. נכתבה וחתומה על ידי שמואל ב. משה ב. אלעזר. שאר חותמים: אברהם ב. יוסף, ח'לף ב. משה, משה ב. יוסף, יעקב ב. ח'לף, נדיב הלוי ב. משה הלוי

שריד קטן מראש כתובתה של כרימה בת יוסף. התעודה מתוארכת לשנת [13]68 או [14]68 למניין השטרות. כתובה נוספת עבור כלה בשם זהה מצויה בקטע אחר, שם היא מכונה "הבתולה". אם אכן מדובר באותה כלה, ייתכן שאותה כתובה משקפת את נישואיה הראשונים.

שירה עממית כתובה בתערובת של כתב ערבי ויהודית-ערבית בנושא גבר המכור לאהבת זמרות (ʿishq al-maghānī, רבים של mughaniyya), שהוא פושט רגל (muflis) ואוהב בירה (mizr). אותו שיר כמו ב-T-S NS 324.68. הפזמון הוא: وما تدع عنك عشق المغاني.

מסמך משפטי, הסכם בין אבו אל-עז משה ב. אבו אל-ברכאת וגרושתו. היא מסכימה לקבל 30 במקום 70 דרהם מהכתובה, ובתמורה הבעל לשעבר מוותר על תביעות ביחס ל'נפקה'. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל ראשון כ"ח טבת 1579 סלאוקי (16 בינואר 1268 לספירה)

פנים: ראשית כתובה קראית. תאריך: יום רביעי א' אדר 12[..] סלאוקי (889–988 לספירה). ציור קטן בכותרת. גב ושוליים עליונים שמשו לאחר מכן לטיוטת כתובה אחרת (רבנית?) מ-22 אלול 1304 סלאוקי (993 לספירה). החתן: אהרון ב. בקאע. הכלה: דורה

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה. שבר (פינה ימנית תחתונה). עוסק בגירושין. מוזכר דבר מה (גט הגירושין? תשלום הכתובה?) שניתן לאלעזר (שלוחה?). תאריך: 1127–1138, בהתאם לתקופת פעילותו של חלפון ולסעיף הרשות בסמכות רב מצליח גאון.

שטר כתובה מדמשק, משנת 956 לסה"נ (י' בניסן ד'תשט"ז), המתעד מתנת נישואין בסך 225 דינרים (מתוכם רק 25 שולמו מראש) ונדוניה שהוערכה ב-395 דינרים. בעבר הדף: שורה אחת של טקסט בערבית בדיו דהויה אך קריאה למדי, מעל תרגיל באלפבית עברי.

מכתב הממוען למבורך/מברוּכּ בן יפת, בערבית-יהודית. הכותב עוסק בהכנות לחתונתו הקרובה — בין היתר תנאי הכתובה וגובה תשלומי הנישואין — ומבקש מהנמען הנחיות בנוגע לסידורים. ייתכן שמדובר באותו שולח או לבלר של מכתב נוסף (PGPID 7613).

כתובה מקוטעת ופגומה, בכתב ידו של חלפון בן מנשה, מהתקופה המאוחרת של פעילותו כסופר (מסמכים מתוארכים: 1100–1138). במסמך זה שפחה הודית בשווי 20 דינרים הייתה חלק מנדוניה ששוויה הכולל 83 דינרים (כולל תשלומי הנישואין, שלא נשתמרו).

כתובה (חלק תחתון בלבד). כלה: טובה בת חוסין. חתן: שלמה בן ישראל המכונה אבן צבאח. תשע חתימות, ביניהן: סהלאן בן אברהם, אברהם הלוי בן יוסף בקאע בן מבשר, הלל הלוי בן יצחק, אהרן הכהן בן שר שלום, נועמאן בן בנימין, פוריג' בן חוסין.

כתובה. נשמר חלק מהעיטור בשוליים הימניים העליונים. מיקום: קהיר. תאריך: יום שישי, י'ד אדר ב' 5518 = 24 במרץ 1758 לספירה. חתן: שלמה בן אברהם(?) פראנסיס. כלה: גראסיה/גרציה. מתנות הנישואין סך הכל 600 מטבעות זהב מחבוב. AA/ASE/MCD

כתובה שנכתבה על ידי יוסף ב. שמואל הלוי משנת 1195. שם הכלה סת אל-פורס. רק שם אביו של החתן נשתמר — יוסף. הכלה מתוארת כ'גרושתו' וכ'בתולה', כך שהזוג אורס, התגרש ולבסוף נישא. רשימה ארוכה של פריטים כתובה בנדוניה. הכתובה חסרה. AA

חלק מכתובה לכלה שאינה מזוהה ול-[...] החבר ראש החזנים ב. [...] (חתן). תאריך: יום רביעי (שאר התאריך לא נשתמר). בכתב ידו של יוסף ב. שמואל ב. סעדיה הלוי (פעיל כ-1181–1209 לספירה). פריטי הנדוניה ניתנים לפי ערכם הנקוב ללא הכפלה

שבר זעיר, כנראה מהחלק האמצעי של כתובה, לאור האזכור של 'דמיפטרא ביה' (מה שיביא לגירושיה), המצוי בתנאי נישואין. גם מספר אותיות מסעיף הטבילה, שהחל להופיע לאחר 1176. כנראה נכתב על ידי יוסף ב. שמואל הלוי (תיארוך: כ-1180-1210).

ביפוליו מספר פרוטוקולים בית דין בכתב ידו של מבורך ב. נתן. תאריך: תשרי-חשון 1472 סלאוקי = 1160 לספירה. דף 1א: רשימת נדוניה ותשלומי כתובה של חתונה שבה החתן הוא ברכאת ב. גאלב, הכוללת ספות, בדים שונים, ארגזים וכלים ורבע דאר

מסמך נישואין (FGP) / נוסחה משפטית. דף נייר אחד מאוסף שטרות משפטיים (ספר שטרות). מכיל כתובה לנישואי יבום ושטר חלוקת קרקע. הכתב אופייני למאה ה-12. אותו סופר העתיק את סידור רב סעדיה גאון ב-CUL 1080 13.55. עברית וארמית. AA

יצירה ספרותית בעברית מאת ח'דר/אליהו בן בנימין. מתוארכת לחודש זיו (=ניסן) ה'תקמ'ט (1789 לספירה). מקום: 'עיר עקרון'. כתובה בעברית מחורזת ומכילה מידע אוטוביוגרפי. ENA NS 5.13-24 הם דפים מהיצירה - נראה שאוסף דרשות קבליות.

שבר פגום משטר משפטי הנוגע לעניינים כספיים בנישואין. כתיבה בשני הצדדים. כולל: סלמאן(?) ב. [...]; הביטוי 'סמאוי או סולטאני' (שמימי או ממלכתי?); בית שיש למכור ותשלום הכתובה הדחוי; מוסא; לפחות 1000 (דרהם?); 'שתי בנותי'.

ככל הנראה מכתב, או שאלה המופנית לפוסק הלכה. הכותב מתלונן על חוב שהוא חייב לאנשי עיירה (קריה). המילה האחרונה בשורה הראשונה נראית כאילו יש תחתיה ניקוד טברני — אולי מילה עברית הכתובה באותיות ערביות? נדרשת בדיקה נוספת.

תחתית כתובה. הכלה: מונא. החתן: נתנאל ב. צדקה. עדים: אברהם ב. נתן ב. פינחס החבר, חלפון ב. יהושע, בנימין ב. ח'לף, שלמה ב. צבח, אהרן ב. אברהם ואברהם ב. אהרן. תאריך ומיקום לא נשתמרו, כנראה סוף המאה ה-11 או תחילת ה-12

מכתב ברכות לשר שלום הזקן (אולי שר שלום הלוי, 1173-95 לספירה) ולחתן ולכלה ולכל הקהילה. בעברית, בכתיבה ואיות ראשוניים. ישנו תאריך (יום שלישי, 20 ניסן 1[ ] לספירה הסלאוקית). אולי אינו מכתב כלל אלא העתקת תחילת כתובה.

מספר שורות מתחילת דיווח או עצומה כתובה בחיפזון: 'הסיבה לשירות הזה לאדוניה שעבדה כבר... מוסא בן עבד אל-מנעם(?)... צאלח בן אל-... מהארצות עם הנערה(?) ב-...' הגב עשוי להיות המשך, אם כי הפריסה שונה. טעון בחינה נוספת.

כתובה או הסכם קדם-נישואין בכתב ידו של הלל ב. עלי (פעיל 1066–1108 לספירה). הכלה: סת אל-ואפא בת שלה הלוי. החתן: ברכות הלוי. האישה מסכימה לגור בבית חמותה. עדים: פרחיה ב. יחזקאל, אליה ב. עלי המוסמך ויוסף ב. יצחק הרב

מסמך משפטי; מסמך נישואין. שלושה טקסטים לא קשורים: שני חוזים (כתובה ושטר מכירה) ופרשנות לבראשית יב. דף 1: פרשנות לבראשית יב. דף 2: שטר מכירה? מוזכר עמראן. דף 3: קטע קטן וניזוק מכתובה. בעברית, ארמית, ערבית-יהודית.

שבר מתחתית מסמך משפטי מפסטאט, מתוארך ל'10 הימים האמצעיים של חודש חשוון', המזכיר גבר בשם זיין ואברהם מסוים. אולי כתובה (כתו]בתא דא). בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

כתובה הקובעת כי 200 הזוז "נתקנו על ידי החבורה הקדושה" וכי הדינרים נושאים את הסימן "של השליט הזמני". התאריך, המקום והעדים לא השתמרו, אך סביר להניח שהנישואין נערכו מחוץ למצרים, שכן מוזכרת בה מתנה של "סדין מצרי".

שוליים של recto: שריד מן החלק הערבי של כתובה, ובו נדונות התחייבויות החתן כלפי הכלה בנוגע לפטור שלה משבועות. הטקסט מופיע בשוליים של ה-recto. בתחתית העמוד מופיעים קווים ישרים בזווית של 90 מעלות ביחס לטקסט הראשי.

כתובה. חתן: מאיר בן יכין (חזן ופקיד קהילתי ידוע). כלה: מוועזה בת מבורך, גרושה. מקום: פסטאט. תיארוך: ד' בחודש, שנה חסרה, תחת שיפוטו של שר שלום הלוי (1171–1195 לסה'נ). עד: לוי בן אברהם הלוי (חזן ידוע בתקופה זו).

מתכון מאגי. מצטרף עם קטע נוסף (הנתונים מבוססים על עבודתו של פרופ' גדעון בוהק במסגרת FGP). קטע אחר שנחשב בעבר כמצטרף לכאן ככל הנראה אינו קשור אליו במישרין — הוא מכיל שרידי כתובה בצד הרקטו וטקסט מאגי בצד הוורסו.

מסמך נישואין. קטע קטן מראש כתובה, ניכר מהביטויים הגדולים והמעוטרים הפותחים ב'בשם אל עולם'. בשורה 2: 'אשר לא יספר' (בראשית לב,יג). מישהו, ככל הנראה תלמיד, השתמש ברווחים הפנויים להעתקת פסוקים מקראיים. עברית. AA

שבר מראש מסמך משפטי, ככל הנראה כתובה. על קלף. מתוארך: אלול 1528 לסלווקים = אוגוסט/ספטמבר 1217 לספירה. מזכיר את סמכות הנגיד. כולל רשימת סחורות (= רשימת נדוניה) עם ערכיהן, כגון 15 דינרים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע מפרוטוקול בית דין (פינה עליונה שמאלית) בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעל בשנים 1100–1138). עוסק בירושתו של אבו יצחק אברהם הלוי, רוקח מאל-מחלה. נראה כי אשת הנפטר תובעת את שהובטח לה בכתובה. מוזכרים מחסן ודירה.

גב: טיוטת מסמך משפטי בנוגע לפיצוי כתובה בעקבות גירושין. התאריך הוא כנראה תחילת המאה התשע-עשרה בהתבסס על הפתק בגב המזכיר כ'ט אב ה'אלף תקע'ד (1814 לספירה). הזוג הגרוש הם דוד בן שלמה רצ'ו(?) ונחמה בת יוסף מנשה.

חלק מכתובה לכלה וחתן שאינם מזוהים. תאריך ומיקום לא נשתמרו, אך העדים ידועים מאמצע המאה ה-11 בפוסטאט. אושר על ידי בית הדין: החבר נתן ב. יהושע הלוי, עיאש ב. נסים, שר שלום ב. ת'אבת החזן, שר שלום ב. יוסף ואחרים

כתובה. שני שברים שאולי אינם מצטרפים ישירות זה לזה. תאריך: [13]99 סלאוקי = 1087/88 לספירה. החתן: יפת ב. מנשה. הכלה: מולאת בת מבשר, גרושה. נכתב על ידי הלל ב. עלי (1066–1108). חתמו: עלי הפרנס ומשולם ב. [...]

כתובה שנכתבה בידי הגאון אליהו בן שלמה הכהן (כיהן בשנים 1062–1083). מקום העריכה: רמלה. התיארוך: ככל הנראה שנת 1064. רכוש הכלה כולל קומה עליונה עם המטבח שבה, בית הכיסא, וחצי באר של מים שאינם ראויים לשתייה.

הסכם בין סית אלבקאא לבין בעלה טהור הלוי האסטרולוג (אלמנג'ם) בן נמיר בנוגע לכספים המגיעים לה מן הכתובה. חתומים על המסמך משה בן יהודה והלל בן יוסף. המסמך מתוארך למרחשוון א'ת"ס למניין השטרות (=1148 לספירה).

עדות משפטית. קטועה (החלק העליון בלבד). כוללת את הנוסח יוצא הדופן "העדים החוקקים עידותינו" (השווה ENA NS 18.26). עוסקת ב[...] ב"ר מוסלם ב"ר שועיב אל-דמשקי ובאישה. בהמשך מוזכרים "עדי הכתובה" ואמו של מישהו.

כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ' תמוז 1376 סלאוקי = 1065 לספירה. החתן: פדייל ב. אפרים. הכלה: חסנה בת יוסף. לאחר מכן התגרשו ונישאו מחדש שנתיים מאוחר יותר. גב הדף ובתחתית צד הפנים: שיר או טיוטת מכתב בעברית

כתובה לנישואי סהלאן וכלתו. כ-אמצע המאה ה-11 לסה'נ. נכתבה על ידי יפת בן דוד. חתומה על ידי יעיש הכהן הפרנס בן אברהם, [סהלאן בן] אברהם אלוף החבר, אלעזר בן ר' [...], שלמה בן [...] ו[אפ]רים החבר בן שמ[ריה].

גב (שימוש מקורי): כתובה. חלק מרכזי. בכתב מבורך בן נתן. חתן: מרדכי בן סעדיה הלוי. כלה: סית אל-כתאב. מכיל פריטי נדוניה רבים עם ערכים ריאליסטיים. תאריך: [14]76 לשטרות = 1164/65 לספירה, ברשות דניאל הנשיא.

שטר מתנה לאישה מאורסת, בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מתוארך לשנת 1440 למניין השטרות, היינו 1128/29 לסה"נ. המתנה ניתנה לאישה בנוסף לתשלום הכתובה ול"תוספת הכתובה", והאישה הייתה רשאית לעשות בה כרצונה.

כתובה, שבר (פינה עליונה ימנית). בכתב יד מבורך ב. נתן. תאריך: יום חמישי ה' ניסן 146[9] סלאוקי (6 במרץ 1158 לספירה), בסמכות שמואל ב. חנניה. החתן: ישועה ב. יצחק ב. שבתאי המומחה. הכלה: סת אל-סאדה בת נתן

כתובה. מיקום: אלכסנדריה. תאריך: ט"ז סיוון 4920 לבריאת העולם (23 במאי 1160 לספירה), בסמכות הגאון נתנאל הלוי. החתן: עמרם ב. סעדיה. הכלה: סת אל-פח'ר בת הלל, גרושה. תשלומי נישואין: 1 + 5 = 6. אין נדוניה

כתובה. מיקום: אלכסנדריה. תיארוך: כ-1143 לספירה. הכלה: זין אל-דאר בת חנאנאל הלוי. החתן: [...] ב. סהל. תשלומי נישואין: 10+25. ללא נדוניה. עדים: אברהם ב. חארית' הלוי, סהלאן ב. עמראן, יפת ב. נחום ואחרים

שבר קטן מסוף כתובה שבה החתן (עלי ב. דוד) מתחייב לכלכל את שתי בנות כלתו (חסן בת סעדאן הכהן) עד נישואיהן. תיארוך: כ-995 לספירה. עדים: תמים ב. שמואל הכהן, אברהם ב. משה, הלל ב. צדקה ו-[...] הלוי ב. צדקה

מכתב מישוע בן אברהם הכהן, חזן שוברא דמסיס, לדודיו מצד האם, בני משה הכהן, אולי בפוווה. עם ציטוטים מקדימים, כגון קהלת ח:4. פותח בתנחומים על מות אישה. בגב, הכתובת כתובה גם בכתב ערבי וגם בערבית יהודית.

צד א: חלק מכתובה ל[...] בת ישועה ו[...] בן שלמה. תאריך לא שמור. מוזכר מצליח הכהן בן ע[...]. עדים: [חל]פון הלוי בן שלמה, [...] בן שלמה, מבש[ר], אברהם בן מאיר. צד ב: רשימת שמות ערביים וסכומים (כסף?).

שבר ימני: שבר קטן של כתובה הכתובה בנוסח הארץ ישראלי. בכתב ידו של החבר שמואל ב. משה, אותו סופר כמו ENA NS 77.354. מיקום: ככל הנראה צור. תיארוך: בערך 1028-54. ראה מהדורתו של מ. א. פרידמן למידע נוסף.

פתק בערבית-יהודית המבקש בנימוס מעט [מים?] לשתות. כתוב על מסמך משפטי ערבי שנעשה בו שימוש חוזר (פינה ימנית עליונה בלבד). יש גם נסיונות עט בצד הראשון ובצד השני, כולל המילה קוֹמוּס הכתובה פעמים רבות.

חלק מכתובה. תשלום נישואין: 3+10. נדוניה: בגדים ב-15 ומצעים ב-7 דינרים. בכתב ידו של יפת ב. דוד (פעיל כ-1014–1057 לספירה). הכלה: חסנה בת יח[יא]. תאריך: יום שלישי ה-25 (חודש ושנה לא נשתמרו), פוסטאט

שבר מחלק התחתון של כתובה. פגום ודהוי, אך עקבות סעיף הטבילה מאפשרים לתארכו מ-1176 ואילך, כנראה המאה ה-13. חתום על ידי אלעזר הכהן ב. נתנאל וצדוק ב. [...] הלוי. מתחת לחתימה שורה אחת מהאישור (קיום).

כתובה נכתבה וחתומה על ידי חלפון ב. מנשה הלוי (1100–1138 לספירה). תאריך: 1444 סלאוקי (1132/33 לספירה). החתן: שמואל ידוע גם כישמעיל ב. יוסף. הכלה: נצר, לא בתולה. תשלומי נישואין ונדוניה: 22 דינרים

מסמך נישואין. קטע גדול ופגום מכתובה מהמאה ה-12, מ-1127 ואילך, בהתבסס על הכותרת 'יהי שמו לעולם כירח יכון עולם'. שם החתן: ניסין בן דוד. הכלה: דארא בת אברהם בן עמרם. עברית, ארמית, ערבית-יהודית. AA

כתובה, שבר. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום שלישי, י"ג ניסן 1326 סלאוקי = 5 באפריל 1015 לספירה. החתן: גלייב. הכלה: מואמלה, המתוארת כבעולתא (לא בתולה, אך גם לא אלמנה או גרושה). בכתב ידו של יפת ב. דוד

טיוטת תשובה על ראובן שנתן לשמעון שיקים למסור לבגדד וגם הלוואה. שמעון שעבד תכשיטים כערבון לראובן וכתב על כך מסמך. מאוחר יותר שער החליפין ירד. בצד האחורי טיוטה של תחילת כתובה וכמה סריטות בערבית.

מכתב נוקשה ממשרדו של יהושע המיימוני (נ' 1310-ת' 1355 לספירה), המבקש מהנמען להופיע במהרה עם כסף שהוא חייב. בסמלה ערבית (או אולי סמן אימות, ראה שאר מכתבי יהושע לקהילה) כתובה מעל המוטו של יהושע.

חשבון. הכנסות ההקדש משכר דירה, סביבות שנת 1230 לערך. רצועת נייר קטנה, שחלקה העליון חסר, כתובה משני צדדיה. החלק שנשתמר מונה שלושה־עשר דיירים. (המידע מבוסס על גיל, Documents, עמ' 443, מס' 133)

חלק מכתובה. הכלה: בטריקה בת אברה[ם]. החתן: [...]נן ב. יהושע. תאריך: סיון 1[...] (כ-תחילת המאה ה-11 לספירה), כנראה בפוסטאט. עדים: שמואל ב. אבטליון הכהן, החזן יפת ב. [דוד] ויהושע ב. אברהם הלוי