עברית במסמכי הגניזה — עמוד 8

צד שמאל של קטע כתובה מעוטר. על-פי השמות המוזכרים וחתימתו של דוד בן נעים, התיארוך הוא כנראה אמצע המאה ה-19. רק שם הכלה חנה שמור ושמו המלא של החתן חסר. ישנו תוספת ארוכה בעברית המסבירה תשלומים הקשורים לכתובה החתומה על-ידי ר' יוסף בן ___ אל-גאזי. דורשת בחינה נוספת.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל דוד בן אהרן, מתוארך לסביבות שנת 1040, העוסק בירושה שהותיר אחריו אדם מן הרמלה (מבשר) שלו שלושה בנים. זבגה בן יהושע החבר התבקש לייצג את שני הבנים הצעירים אך לא מילא את תפקידו כראוי. דוד בן אהרן מתבקש לפתור את הבעיה ולהסדיר את העניין.

מכתב מאב לבנו שלמה סכנדרי, בעברית. לפי אברהם דוד, המכתב מתוארך לסוף המאה ה-16. הנמען שהה ברשיד (Rosetta) ובאלכסנדריה (שורה 6). השולח מתלונן על היעדר מכתבים מצד בנו (שורות 7–8). הנמען מופיע גם בכמה מסמכים נוספים מאותה תכתובת. (המידע מבוסס על מהדורתו של א' דוד.)

הטקסט מנוקד כמעט לחלוטין ומחרוז ב-'ך'. נראה שזהו יותר שיר מאשר מכתב; הוא נשבר באמצע משפט ואין המשך בגב. עם זאת, הוא פונה למישהו בגוף שני יחיד ומבקש ממנו להעביר את ברכותיו לִמְבוֹרָך כשיגיע ל'עיר המבוצרת': 'ועת תגע לעיר מבצ[ר] בחסדך קרא נא את שלומ[י] על מבורך'.

טיוטת מכתב מירושלים אל הקהילה בפלרמו, בעברית. התיארוך: המאה ה-11, מתקופת רב דניאל בן עזריה גאון, שנשא גם את התואר נשיא ונראה כי הוא הדמות הנרמזת בשורה 8. המכתב עוסק בפטירתו של סוחר ממצרים ובענייני הירושה שלו. בצדו השני של המסמך מופיע חיבור בענייני הלכות שחיטה.

מסמך משפטי, אולי שטר שותפות. תיארוך: המאה ה-16 או תחילת ה-17. מפרט הסדרים מסחריים בין יעקב, אליעזר כהן ומשה עובדיה. המטבע הוא פרחים וניציאניים (פרחים זהב ויניסי), כלומר דוקטים. מכיל התייחסויות רבות לספינות ולסחר בנמלי בולאק ורודוס. (מידע מהמהדורה של אברהם דוד)

קטע ממכתב בעברית, המכיל שבחים לראש גולה: ונסיך . . . הוצק חן . . . אומר על ברי . . . בהזהירו זהי . . . . וזוגיו וחביריו . . . . ודורך על במתי שו . . . . נשיא גליותינו גאון תפא[רת] . . . נשיא ישראל ויהודה ראש . . . . משארית יעקב בימיו . . . . הוורסו נראה כפיוט.

רשימת הזכרה של אנשים ממשפחות שונות, ובה מוזכרים הדיינים שבת ואפרים, וכן בנו של אפרים, יהודה, המכונה "החבר הנכבד שבחבורה". (המידע מבוסס על כרטיס המפתח של גויטיין.) בצד השני (verso) מופיע טקסט בלתי קשור בערבית-יהודית בכתב יד שונה, ייתכן שמדובר ברישומים משפטיים.

מכתב עסקי, פרגמנט, מיעקב לוי אל נמען לא ידוע. כתוב בעברית. בין הסחורות הנזכרות: אלקלי (הקלי) בשורה 6, ואלמוגים בשורה 8. הכותב מזכיר את מסעו לפריולי (צפון-מזרח איטליה) בשורה 9. מטבעות: פרחים. נעשה שימוש בתואר "אגא". תיארוך: המאה ה-16? המידע מסתמך על אברהם דוד.

מכתב ממשה בן בנימין אשכנזי, ככל הנראה בפסטאט/קהיר, לאברהם קאסטרו, ככל הנראה באלכסנדריה או ירושלים. תאריך: המאה ה-16. השולח מתאר כיצד 'מהשבוע האחר אנו סגורים, כי החל הנגף.' רוב הנגועים החלימו, 'פרט ל-2 או 3 תינוקות', אך המגפה נמשכת בקהיר. (מידע ממהדורת א. דוד)

צוואת משה בן עדיה: מצהיר שאשתו אינה חייבת לו דבר, אך לא כל מה שמגיע לה בכתובה נמסר לה. נותן לה מתנת חיטה. נותן לאחותו שני דינר ולבת אחותו דינר אחד. תורם ספר תורה לבית הכנסת של הארץ ישראלים בפוסטאט. בנו הוא היורש הבלעדי. תאריך: 3 תמוז 1351 לשטרות = יוני 1040.

מכתב ממשה קסטרו בירושלים אל אברהם אבן שאנג'י בפוסטאט/קהיר. כתוב בעברית. התיארוך הוא 1513/14 לספירה, לפי הערכתו של אברהם דוד. הכותב מבקש תרומות לטובת קהילת ירושלים, ובכלל זאת לצרכי בנייה (שורות 21–31) ולטובת יחידים נזקקים (שורות 4–9). מוזכר בגד "אזול" (כחול).

טיוטת מכתב מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה. מהקטע שרד רק החלק העליון בלבד. תיארוך: ככל הנראה שנת 1028 לספירה, על פי הערכתו של גיל. במכתב משבח הכותב את ניצחונו של הצבא. המסמך נכתב על צדו הקדמי ועל גבו של קטע מצו רשמי מבית המלוכה (ראו PGPID 35179).

חתימת מכתב קהילתי בעברית. נכתב באלכסנדריה כ-1030 לספירה (לדעת פרידמן). הכותב הוא ישועה הכהן 'נשיא הגולה.' חתימות כוללות: יהודה בן משה, יעקב בן יוסף, טוביה בן אלישע, סהל בן יעקב, מנוחה בן יוסף הכהן, אהרון בן יהודה החזן, דאוד בן אברהם, ועוד כ-8 חתימות חלקיות.

מכתב המופנה אל עלי בן עמרם, ובו המלצה על משה בן יוסף הספרדי — הוא משה בן יוסף אבן קסכיל, שחיבוריו ונדודיו ברחבי אגן הים התיכון ידועים (ראו מאן, Texts, כרך 1, עמ' 386–393). בשורה 4 מוזכרת "ארץ ספרד", המתויגת במאגר המקומות של PGP יחד עם אל-אנדלוס כיחידה אחת.

רקטו: מכתב הממוען לרב שלמה בן יהודה, גאון ישיבת ארץ ישראל. התיארוך: בקירוב 1025–1051 לסה"נ, בהתאם לשנות כהונתו של רב שלמה בן יהודה כגאון. זהו קטע המכיל את 12 השורות הראשונות של המכתב. בשוליים של הרקטו ובוורסו מופיעה גם צוואה הנוגעת לזהב המיועד לבתו של אדם.

מכתב מאוחר בעברית, שלם אך דהוי מאוד, שנשלח מירושלים אל "החכם השלם הדיין המצוין ריש מתיבתא קדישתא [...] שמואל סיד[י?]" בפוסטאט. קיימים כמה מכתבים בלאדינו מאת שמואל סידי בן המאה ה-17 (ראו תגית); לא ברור אם מדובר באותו אדם. המסמך היה מרוויח מצילום רב-ספקטרלי.

מכתב משפחתי מאדם בשם אברהם אל אחיו משה. כתוב בעברית. תיארוך: המאה ה-16. א' דוד מזהה את השולח כאברהם סגיש, הכותב מירושלים או מצפת, ואת הנמען כאחיו משה סגיש. עם זאת, ראוי לציין כי השם סגיש אינו מופיע בטקסט השמור; בכתובת אל "משה ס . . . ." נראית רק האות סמ"ך.

שבר ממרשם בית דין. תיארוך: כסלו ה'תפ"ף (1719 לספירה). ורסו: מכירת שותפות חכירת מס לשנה בתוך בית המכס העות'מאני של קהיר הישנה (פוסטאט). העסקה כוללת צדדים רבים: יהודה פרובנסל, יצחק פואה, משה סלאמה, יצחק מנחם, שמואל ארדיטי, משה ארדיטי ואמיר מוחמד ירק קטח'ודה.

מסמך משפטי. בעברית. תאריך: יום שלישי, ד' ימים בחול המועד סוכות תשכ'ה (1564 לסה'נ). יצחק בן אברהם מדינה הסופר מתחייב להעתיק ספר תורה שלם עבור מאיר ג'יבאלי בתמורה ל-30 דוקאטים ונציאנים. מפרטים כיצד יתיר הסופר למזמין למחוק ולכתוב מחדש מילה אחת, ולוח התשלומים.

קטע תנ"ך זעיר עם מספר מילים נראות ממלכים ב' ד':י"ב-י"ג ברקטו ואולי מלכים ב' ד':א' בוורסו. הפסוקים האחרונים פגומים יותר ובלתי קריאים. MCD. רקטו: וַיִּקְרָא־]לָהּ וַתַּעֲמֹד לְ[פָנָיו חָרַדְתְּ ׀ אֵ]לֵינוּ אֶת־כׇּל[־הַחֲרָדָה לְדַבֶּר־]לָךְ אֶל־הַמֶּ֔לֶ[ךְ

מסמך משפטי. כנראה שטר פטורין. קטע (החצי השמאלי בלבד). בעברית. מתוארך: 52[..] לספירת המניין, שהם 1439–1539 לספה"נ. מעורבים בו [...] סעוד הידוע בשם אבן עג'לה ושני אחיו; מרדוך הידוע בשם טוזי; ודוד. מחתימות העדים שרד רק השם "שערה", כנראה מבני משפחת אבן שערה.

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב, כנראה לחננאל בן שמואל. בעברית. כתוב על רצועת נייר צרה מאוד. תאריך: תחילת המאה ה-13. הוא מתלונן על אליהו הדיין ועל שוחד לשלטון. הוא מורה לחננאל להשוות מכתב זה למכתביו האחרים של שמואל לדיין מנחם ול'שר' (רבי אברהם בן הרמב"ם).

רקטו: שיר. שיר עברי ארוך המברך את שלמה על העלאתו לגדולה, כיוסף השני, מבית האסורים אל מעלת "משנה למלך" ו"סופר" (משנה וסופר). הוא ניצל את מעמדו כדי להאכיל את העניים ולעשות מעשי חסד נוספים. ורסו: תרגום מקראי של משלי א, ד–ז. המידע מבוסס על גויטיין ועל CUDL.

טיוטה של אילן יוחסין של נשיאי הקראים. כנראה מאמצע המאה ה-11. רשימת היוחסין של יחזקיהו בן שלמה, אחד ממנהיגי הקראים במאה ה-11. מוזכרים בה יחזקיהו ראש הגולה בן דוד ושלמה בן יאשיהו, סבו של רב דניאל בן עזריה. (המידע על פי גיל, ממלכת ישמעאל, כרך ב', מסמך 70).

שטרות משפטיים פגומים. בצד הרקטו שטר פיצוי מפוסטאט של המאה ה-11, ככל הנראה מגבר לאישה. בצד הוורסו מסמך נוסף בכתב יד שונה, ככל הנראה שטר שחרור בין ישועה בן נתנאל הלוי לבין אדם בשם אבן טרסון (דמויות ממשפחה זו מוזכרות במסמכי הגניזה משנות ה-30 של המאה ה-11).

קטע גדול ממסמך משפטי מאוחר. בעברית. הפליאוגרפיה מצביעה על סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19, אולי בכתב ידו של מאיר בן נעים או אחד מבני דורו בקהיר. סעדיה אמריו המכונה סימנה/סמנה מאשר שהוא חייב 18 ריאלים, כל אחד שווה 90 מואיידי כסף, לאחותו תחילה בת רחמים אמריו.

מכתב בקשת צדקה. בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה מן המאה ה-16. נכתב על ידי יהודה אלאשקר בן יצחק בן [...], תושב ירושלים אשר משהוקשו עליו הנסיבות החליט לפנות אל הגדולים בבקשת עזרה, "ואשים פני כחלמיש לבלתי אבוש". השם משובש בחלקו, ולפיכך הקריאה אינה ודאית.

שריד מכתובה. שם החתן הוא מזל טוב הלוי, והכלה היא אסתר. שמונה השורות שבחלק התחתון, שנכתבו בכתב יד קטן יותר, מכילות פירוט מלא של תנאי הקידושין. התאריך הנקוב הוא יום שני, י"ד בסיון ה'ת"א, הוא 23 במאי 1641. שם המקום שבו נערכה הכתובה נמחק ואינו ניתן לזיהוי.

תשובה ארוכה מאת הדיין יחיאל בן אליקים בעניין הזכרת ה"רשות" — סמכותו של ראש היהודים (נגיד) — בשטרות משפטיים ובהקשרים אחרים. בסיום המסמך מופיעה הצהרה כי הוא הועתק ישירות מן המקור שנכתב בכתב ידו של יחיאל עצמו, באישורם של העדים אברהם בן הלל ויאשיהו בן משה.

כנראה טיוטה של מכתב בעברית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) המכיל שבחים וברכות לנכבד בשם אברהם המשובח כ'נדיב' (זה כנראה אינו רבי אברהם בן הרמב"ם, לפי מ. א. פרידמן). הרקטו נראה עקבי עם מכתב שהושלם, אך הוורסו מכיל רשימות פזורות יותר בנושאים דומים.

כתובה קראית מירושלים, ינואר 1028. כלה: סרווה בת צדקה בן ג'ריר. חתן: חזקיהו בן בנימין. מוקדם: 5 דינר ו-50 מטבעות כסף. מאוחר: 35. רשימת נדוניה מפורטת — סה"כ 61.5 דינר. סופר ועד ראשון: שלמה בן דוד הכהן. זהו המסמך הקראי היחיד הידוע שנכתב בוודאות בירושלים.

recto: טיוטה של מכתב מיוסף בן סעיד אל אחיו משה. בעברית. מאוחר. נמסרות דרישות שלום לאביו ולאח נוסף. מספר מילים נמחקו במחיקת קולמוס ואחרות הוספו בין השורות. יוסף בן סעיד מילא את השוליים בתרגול כתיבת חתימתו המעוטרת והמסולסלת. verso: רישומים שונים בעברית.

חלק ממסמך משפטי, מתוארך לחודש שבט 47[..] = 940-1039 לספירה. עדים: מנשה בן אברהם בן אהרון נין שועיב הלוי, מנצור בן שלמה בן אזהר, אלעזר בן יפת, שמואל בן יצחק, צדקה בן נחמן, אברהם בן [...], ומחסן בן חסין. כמעט כל המסמך שמור, אך הוא דהוי מאוד; דורש בדיקה.

שטר שחרור. מיקום: פוסטאט. מתוארך: 1277 סלאוקידית = 965/66 לספירה. ניתן על ידי נתן בן יעקב בן שעבון לחסן בן עלי הכהן, המצהיר שאין לו יותר תביעות על עיזבון המנוח סלמאן או על חסן בן עלי. עדים: שלמה בן סעיד הכהן (כנראה גם הסופר), יוסף בן חסן ושמחה בן יפת.

מכתב מאלחנן בן שמריה אל קהילת קירואן. בעברית. תוכן המכתב חסר, ונשתמרו רק תוארו של השולח וברכות הפתיחה. בצד ה-verso מופיעה תחילתה של הכתובת וכן פתיחתו של מכתב נוסף. המכתב נפתח בארבע שורות קצרות של ברכה, הפותחות בפסוק מתהילים קי״ט, קס״ה. לא נשתמרו שמות.

תפילה ציבורית לכבודו של משה הכהן, נציג הסוחרים (וכיל אלתג'אר), הכוללת תפילה לעילוי נשמת אבותיו וקרובי משפחתו האחרים שנפטרו, ולצדה דברי שבח על נדיבותו ותרומותיו הנדיבות לעניים, לתלמידי חכמים, לבתי כנסת ולבתי מדרש. לרשימת מסמכים קשורים, ראו PGPID 2200.

מכתב המופנה ליצחק יעקב. בעברית. תאריך: כנראה המאה ה-16. מוזכר המסחר בצימוקים. מוזכרות דאגות שונות ב"בית" והצורך לנקותו ולשמור עליו כדי שלא יכנסו גנבים. מוזכרים גם חלק מחייביו של השולח שנפטרו, ובהם מאטאו "הערל". בגב הדף ישנם רישומים חידתיים בכתב עברי.

מכתב המתייחס לפקיד חצר, 'השר המכובד'. כתוב בצפיפות ובסדר. מוזכר אבו ח'יר אפרים ב' ישעיהו. המכתב כתוב הן בגוף ראשון רבים (רבים של גדולה, שכן הוא שולח ברכות 'מבננו') והן יחיד. ככל הנראה מכתב גאוני מאמצע המאה ה-11. בצד האחר: רישומים עבריים בכתב יד אחר.

מכתב בעברית המזכיר תשלומים במטבעות פרחים של זהב. בתחתית הקטע המרכזי של הטקסט מופיע התאריך כ"ד בניסן, ולצידו ככל הנראה שנה מצוינת בשני תווים אלפאנומריים. משמעות החלק האחרון של התאריך אינה ברורה, אך על פי הפלאוגרפיה סביר שהמכתב נכתב במאה ה-15 או ה-16.

ורסו: פתיחה של איגרת מאת רב שרירא גאון שנשלחה אל קירואן. תיארוך: בערך 970 לספירה. מדובר בהמשך לחלק הראשון של הפתיחה, המצוי בקטע אחר. לפי גיל, שני הקטעים מצטרפים זה לזה ומהווים יחידה אחת, אך נראה כי קביעה זו אינה מבוססת והחיבור בין הקטעים מוטל בספק.

צד קדמי: טיוטה לא חתומה של מסמך משפטי בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך: עשרת ימי אלול ה'תקפ'ו = ספטמבר 1826 לספירה. משה בן מאיר בן נעים מודה שקיבל מאמו רוזה סכום של 1200 גרוש אריות בדרך של עיסקא לתקופה של 6 חודשים. צד אחורי: ניסיונות קולמוס בכתב ריבועי.

רשימת הנצחה למשפחות שונות, שנכתבה כנראה על ידי ידותון הלוי (סוף המאה ה-12 עד תחילת המאה ה-13), החזן של הקהילה הארץ ישראלית. אשכול קשור: T-S Ar.6.28 (PGPID 1278), ENA 2592.24 (PGPID 12808), T-S K15.46 (PGPID 23221), ו-T-S Misc.8.72 (PGPID 8337). ASE

דיפוליו עם העתקות של מכתבים שנשלחו לנכבדים. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). פגום. נמעני המכתבים כוללים: שלמה ראש ישיבת גאון יעקב (אביו של מצליח גאון). יש גם אזכור לנגיד, כנראה משה בן מבורך. בגב מופיעה העתקה של מכתב אל הנשיא.

מתוך "ספר הודו" (IB II, 69b). טיוטות של שיר שבח (פאנגיריקוס) לכבוד מצמון השני. נכתב בקהיר, לאחר 1186. גרסה מלאה יותר של שיר השבח מצויה ב-IB II, 69a, וטיוטות נוספות נמצאות בדפים האחרים של אותו כתב יד. בתחתית פני הדף מופיע גם טקסט בערבית שטרם תועתק.

רקטו: רשימות יוחסין למשפחות נכבדים, ובהן שושלת היוחסין של הנגיד שמואל בן חנניה (בן שמואל בן חנניה בן שמריהו הששי בן שמואל). וכן שושלת היוחסין של משפחת אבן פצ'לאן: אפרים בן עזריהו בן אפרים בן עזריהו בן חסדאי השר הגדול הירושלמי בן איוב. ורסו: פיוט.

שאלה משפטית על אדם שהודה שקיבל הלוואה אך טען שכבר החזיר אותה עם כמה אנשים שאחד מהם בשם חלפון. המלווה טען שקיבל רק חלק קטן מההלוואה, וחלפון טען שאינו זוכר שקיבל כסף מהלווה. פורסם על ידי גליק, 'שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות'מאנית', עמ' 489-491.

מכתב ממבורך בן שלמה אל אבו בשר מבשר בן עלי. הכותב לא שלח את הבדים שהבטיח מפני שנולד לו ילד ושמו יהודה. מוזכר יצחק בן סאסון, דיין ידוע ממעגלו של הרמב"ם. הוא שולח דרישת שלום מאחיו זכאי ויהודה ומאחותו. מתוארך לסיוון שנת א'תפ"ז לשטרות = 1176 לספירה.

רקטו: הסדר פשרה שנערך בבית הדין של פוסטאט בין מפרג' בן יפת בן שעיב הדמשקי לבין יעקב בן יוסף העיראקי. הדיין התייעץ עם הגאון — ככל הנראה רב שלמה בן יהודה — שפסק כי על אחד משני הצדדים להישבע. טיוטה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (בערך 1020–1050).

שטר משפטי בעברית לשותפות צרפיות (שלטפות) בין קהיר לרשיד. תאריך: שבט ה'תקס"ב = 1802 לספירה. קופה משותפת: 50,000 מדין. שותפים: מרקאדו ___[?] בקהיר ויהודה פינטו ברשיד. עדים: אהרן טויל, יהודה פינטו, חיים חפץ, נסים טויל. בגב: חשבונות ביהודית-ערבית.

תרגילי כתיבה נרחבים שבהם סיפק המורה את אלפבית העברי בכתב יד לדוגמה לחזרת תלמיד. שם המשפחה של התלמיד פאלונבו (פלומבו) מופיע בכמה מהכותרות אך כתבי הסופרים משתנים בצורה ניכרת מתרגיל לתרגיל - מה שמצביע על כך שתלמידים אחרים השתמשו באותו חתיכת נייר.

עדות מאת אברהם בן כביר על קבלת משלוח השייך לאדם שנפטר, קירואן, 978. אברהם בן כביר מבקש אישור בנוגע למשלוח של אינדיגו (ניל) לקירואן, עבור האדם שהחזיק בעבר באינדיגו זה בפוסטאט — קימוי בן אלחסן. המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 2, מסמך 106.

מכתב בעברית. ייתכן שהוא ממוען ליוסף בן דוד (לפי הכתובת בצד ה-verso) או לחזן הדמשקאי סעדיה בן מבורך (לפי מה שכתוב מעל המכתב בצד ה-recto). מה שנותר מהמכתב מורכב כולו מצירופי לשון פיוטיים. בצד ה-verso קיים גוש טקסט נוסף שנראה כעוסק בענייני הלכה.

פסוקי מקרא ומספר מילים של טקסט נוסף, ולאחריהם קינה על הנשיא דוד ב. יחזקיה ב. דוד. יחזקיה מונה לראש הגולה סביב שנת 1021; דוד, בנו, היה משורר מאמצע המאה ה-11. כן: שורה ממסמך רשמי בערבית (דרוש בדיקה); בגב — תשובה בדבר האפשרות לברך הבדלה על הלחם.

פתיחת מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של משה ב' לוי הלוי (נפטר 1212) המופנה לנכבד בשם עובדיה. פותח בשרשרת פסוקי תנ"ך (תהלים קכח:א; קיב:א; קו:ג; ישעיהו נו:ב; משלי יט:יז). שומש מחדש בצד האחר לניסיונות עט באותו כתב יד, כולל תהלים קיט:א ובסמלה ערבית.

תחתית של הצהרה מסוג כלשהו בעברית; מאוחר; החתומים לכאורה מצהירים נאמנות לסמכות מסוימת ומסכימים לכל שיראה לו לתקן ('ואם יש שום דבר שיראה לאדוננו באשר צריך תיקון יתקן כחכמתו...'); שלוש חתימות: שמואל [...], יעקב בן עטיה(?) וחתימה אפשרית בכתב ערבי

מכתב מאת החבר נתן בן יאשיהו הכהן, היושב בטבריה, אל יעקב בן דוד, מתוארך לסביבות שנת 1050. הכותב מבקש מהנמען לסייע ולתמוך בחולים המבקשים מרפא במעיינות החמים של טבריה. לפי המידע שבקטלוג CUDL. ראו גם מסמך נוסף (PGPID 27024) הנראה ככתוב באותה יד.

ספר מאגיה 'ספרותי' (ייתכן ספר הישר או ספר אדם); כולל מתכון להורדת גשם, שמות המלאכים הממונים על חיות הבר, ומתכונים להגנה מפני אויבים. גויטיין מתאר את החיבור כבעל "אופי פגאני מובהק, כתוב בעברית ארכאית (חלקו מלווה בתרגומים בין-שורתיים לערבית)".

קטע ממסמך משפטי עברי מקהיר, מתוארך לשנת תקל"ב (1771/2 לספירה), המאשר כי יעקב כטאח (?) בן אברהם ומאיר ספורטה/ספורטי (?) בן אפידה (?) סילקו את חשבונותיהם זה עם זה באופן מלא. עיקר המסמך עוסק בשכירותו של יעקב, כנראה מתוך שותפות קודמת בין השניים.

כרך פנקס בית דין בעברית. מאוחר, מזכיר את המטבעות ריאלים ופידּ'ה (מדין). מכיל מספר ערכים, כולל אחד לשידוכין ואחד המוקדש לשותפות השקעות עסקה. השידוכין הם בין רחמים ב. יוסף עמרי[?] ויקוטה בת שחאטה ג__אוי. המעמד המשפטי של הכלה המיועדת הוא בוגרת.

מסמך משפטי הכולל חליפין של סחורות וכסף בין אברהם בן צור ושלום דה לאון ויצחק דה הררה ודוד דיסקאוי (?), מתוארך 6 ניסן ה'ש'ד = 1544 לספירה. המסמך בעברית, אך הפתק בגב הוא כנראה חלקית בלדינו (קי שון = ke son). נראה כתב ידו של אליהו בן דוד חבריה.

מכתב למדני בעברית עם שאלות שונות המיועדות ל'אדוננו', כולל שאלה על ברכת חתנים ועל מנהגי המתורגמנים בנוגע לכתיבת שם אלוהים בשלושה יודי'ן. ניתן לתארך לתקופת הרמב'ם או לאחריה, שכן מוזכר ספר האהבה (משנה תורה) של 'רבנו' (יש לציין ללא ז'ל לאחריו).

צד קדמי: מסמך משפטי שבו אברהם שאמי בן [...] שלמה אבו אל-ח'יר בן סעדיה מאשר שאלמנת יהודה אבו אל-ח'יר חייבת לאברהם כסף. מתוארך ו' סיון ה'שכ'א (= 1561 לספירה) בקהיר. חתום על ידי אליה בן דוד חברייה ואהרון בן שלמה ישו[.]. צד אחורי: פתקים קצרים.

מכתב מאת יעקב דמינשי (דמינשי) לגיסו שמואל. בעברית. תיארוך: מאוחר. מוזכר עניין של כסף ו"סידיקי ההרגז" (האם זו אישיות?) ומשהו שהושם בכלי ואוחסן בביתו של אהרון. מבקש עצה דחופה בעניין קצת סתום. דורש בדיקה נוספת. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט הלכתי.

מכתב עסקי בעברית. מתוארך ביום שישי ה-13 ב-[...]. תאריך: מחצית שנייה של המאה ה-16, לפי אברהם דוד. מוזכרים: שמואל, יעקב ויצחק. מדווח שספינה הגיעה משיטיליש (אולי סיטיה, כרתים) עם סכתיאן (סוג עור) ושטיחים. כן הגיעה ספינה ממודון (מת'וני, יוון).

תרגילי כתיבה בעברית עם שם המשפחה של התלמיד בכותרת הרקטו (טאוויל). המורה סיפק כתב יד לדוגמה בראש כל עמוד לחזרת התלמיד. הפריסה והפליאוגרפיה מצביעות על כך שתרגיל זה מתוארך לאמות המוקדמות-מודרניות (המאה ה-16 עד ה-19), כנראה מהטווח המאוחר יותר.

מכתב מאת יוסף התלמוד בן ישי השר, בעברית. הכותב מתלונן על כך שהנמען לא קיים את נדרו לתת ליוסף סכום כסף בזהב; יוסף קיבל רק 10 מטבעות כסף. "מה חטאי, שלא קיימת את נדרך?" הוא מתלונן על רעב ועוני ומבקש את הכסף. בשוליים הוא מזכיר לפחות פרנס אחד.

שבר של מסמך משפטי, הכולל את הפינה הימנית התחתונה. בעברית. תאריך: סיון ה'שמ"ג = 1583 לספירה. מתאר הסכם הנוגע לבעל ואישה בקשר לכתובתה. שני השמות אבדו עקב נזק. חתום על ידי אליה בן ישועה. נעשה בו שימוש חוזר לחשבונות בערבית-יהודית בשני הצדדים.

רשימת שמות בעברית ומעט לדינו, עם מספרים והערות אחרות (לרוב עם המילה 'הדלקה'). בין השמות: גיקטיל'ה, גדליה, מרדכי, משה איטאליאנו, יוסף, יום טוב, מאיר, יוסף פינטו, משה פינטו, שמואל [...], אברהם לוי. תיארוך: אולי המאה ה-16–18, אם כי זו הערכה.

מכתב מנתן בן מבורך הכהן וישועה בן יפת, באשקלון, אל אליהו בן אביתר הכהן. מתוארך: י"ג בחשון א'תכ"ד למניין השטרות, שהם שנת 1112 לסה"נ. גוף המכתב עצמו אינו משתמר, ונותרו רק פתיחת המכתב, סיומו הכתוב בשוליים העליונים, וכתובת הנמען בצדו האחורי.

מכתב או טיוטת מכתב. בעברית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה ה-15. מכבד מאוד. השולח מזכיר ספינה ומשהו ששלח עם רחמים ומזהיר את הנמען שלא ייתן זאת לכל מי שיבקש. כמו כן מופיעים רישומים שונים, ניסיונות עט וחתימות תרגול ב-recto וב-verso.

קטע משפטי. מתוארך: 4[..]3 לבריאה, כלומר לפני 1233 לספירה, אך ככל הנראה מוקדם הרבה יותר. כתוב בעברית בכתב קליגרפי. עוסק במורי משה הלוי ב' מורי [...] ב' מורי פרג'. מוזכר דוד הזקן ב' יצחק, אולי הפקיד הקראי הידוע מאמצע המאה ה-11. דורש בדיקה.

פנים: מכתב בקשת צדקה בעברית. מאוחר, ככל הנראה המאה ה-18 עד ה-19. מופנה לשופט משה אנהורי (אנקורי?) ולאחרים. הכותב אין לו פרנסה מלבד התורה; מבקש לקרוא תורה, ללמד ילדים, או לשמש כשמש בישיבת הנמענים. ר' משה הכהן יעיד עליו. בגב: ניסיונות עט.

מכתב עסקים בעברית. תיארוך: כנראה המאה ה-16. בורסו יש פתק הנקרא 'עותק המכתבים שכתבתי לוונציה לכודכודא(?)'. מזכיר סכום פרחים (כלומר דוקטים) בשורה 12; השם סולמאן בשורה 13; מוסלמי (מיסלמאן) בשורה 15; ו'לסניורה, אשת ר' ס[...]' בשורה האחרונה.

מכתב, כנראה. בעברית. תיארוך: כנראה מאוחר, לפי הכתב. עוסק בעניינים משפטיים ומכיל תוכחה חריפה כלפי מישהו, ובכלל זה השורה 'אנו לא מסכימים שתשמש כשליח; מתחילת מעשיך כבר ניכר הסוף'. מצוטט גם משלי כ״ו:יא ('כלב שב על קיאו, כסיל שונה באולתו').

מכתב בעברית מתוארך 1778/79 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. הסכום של 75,000 אריות מוזכר. בין האירועים המדאיגים: רעב נורא בשנה הקודמת. השליחים: אליהו צבי, יעקב בורלא ויקר גרשון. כנראה לא גניזה.

מסמך משפטי. בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-10 או ראשית המאה ה-11. מוזכר בו אפוטרופוס בשם יפת. החלק השמור של המסמך מורכב בעיקר מנוסחאות ויתור מפורטות, רבות מהן מופיעות גם במסמכים אחרים מאותה תקופה (למשל T-S 16.56 ו-BL OR 5542.6).

שבר משפטי. תיארוך: בערך 1046/47 לספירה. מתחתית שטר פיצויים, מ[חוסן] בת יחיא לאבו נצר בן סעדיה ושלמה בן סעדיה. נחתם על ידי עלי בן עמר[ם] הלוי ושמריה בן אהרון הלוי. קשור ל-L-G Misc. 18 + L-G Glass 22 (PGPID 9535) אך אינו הצטרפות. AA/ASE

פרק תשיעי מן השער הרביעי של ספר "חובות הלבבות". כתוב בכתב יד קליגרפי ומאורגן באופן המדגיש את הפרוזה המחורזת. זאת יחד עם הפורמט הקטן (כדי שניתן יהיה להכניסו לתוך השרוול) — במטרה להקל על השינון של הטקסט. (המידע על פי כרטיסיית גויטיין.)

צד פנים: שטר שחרור. בעברית. שנתן אהרן ב. [...] ל-[...] ב. מבורך השולחני, עם קבלת 7 דינרים הקשורים לירושת סבתו סמאנה, אם אמו עזיזה. נכתב על ידי [...] ב. שמואל. עדים: שמואל זעירא ב. [...], [...] ב. אהרן, יפת ב. עלי הכהן, ויוסף ב. אפרים

מסמך מסתורי בעברית. מאוחר, ככל הנראה המאה ה-17, לאחר פטירת עזריה זאבי. המסמך דהוי ביותר. מכיל ביטויים כגון: 'כמנהג הסוחרים'; 'שהכריחו דתם'; 'עָזְרֵנוּ מֵעִיר' (שמואל ב י"ח:ג). חתמו: יהודה אישפיריאל, ישראל בן עזריה זאבי זל, יצחק צבאח.

מכתב שנשלח לתלמיד הבחור נסים אגוסטארו (אגושתארו) באלכסנדריה מאביו שלמה אגוסטארו, כולל אזהרה שלא יבוא לקהיר לפני שהמגפה תסתיים, כיוון שכל יום מתים אחד או שניים. ישנן ברכות לאנשים רבים, ביניהם מרדכי, אסתר, שבתי ושמואל. (מידע מתוך CUDL)

מכתב ממתתיה אשכנזי, ברשיד, לבנו אשר, בפסטאט/קהיר. בעברית. תאריך: המחצית השנייה של המאה ה-16. השולח מדווח על ענייני משפחה ושמחתו על לידת נכדו. מדווח גם על ענייני עסקים וסחורות שונות המיועדות למכירה מעבר לים. (מידע מתוך א. דוד דרך FGP)

מכתב מאברהם בארוניטו אל נכבד בקהילה. תיארוך: המחצית השנייה של המאה ה-16. השולח מוכר ממסמך משפטי משנת 1563 וכן ממכתב בלאדינו ששלח אליו יצחק בארוניטו. במכתב הוא מבקש סיוע כספי, שכן גובה המס עצר אותו והחזיק אותו ב'משמר' (אולי מעצר בית).

מכתב כמעט שלם מאת שלמה בן שם טוב, שכיהן כשליח של קהילת ירושלים במצרים. הכותב מוכיח את הנמען על חוסר תמיכה. לקראת הסוף מסביר הכותב את שליחותו: לעודד יהודים להתיישב בירושלים. כנראה מחצית שנייה של המאה ה-15. (נתונים מ-FGP מאת אברהם דוד)

תשובה בנוגע להיתר נישואין לאגונה של סוחר משי שיצא לנסיעת עסקים לכפרים במצרים ונרצח על ידי שודדים. גופתו נמצאה, יחד עם אחרים, וזוהתה על ידי גויים שמסרו את פרטיו ליהודים שיצאו לחפש אותו. פורסם על ידי גליק, 'שרידי תשובות', עמ' 416-443.

חשבונות בעברית ובספרות ערביות מזרחיות. תאריך: 5554 ו-5555 לבריאת העולם, המקבילים לשנים 1793–95 לספירה. כתב יד מסודר מאוד. מטבעות: ריאל, מדין. מוזכרים שמות משפחה רבים של סוחרים המוכרים מתקופה זו: אלארקון, שטיווי, קונדיוטה, ועוד רבים.

הסכם שותפות/השקעה (עסקא). מיקום: קהיר. תיארוך: שליש ראשון שבט תקע'ז = ינואר 1817 לספירה. ח'ליפה עפיף מאשר שדוד עפיף השקיע אצלו 17,000 מדינים. חתום על ידי יעקב הכהן ובנימין דה קוריאל. בגב: חשבונות ביהודית-ערבית וספרות ערביות מזרחיות.

שטר נישואין. תאריך: יום ראשון, י'ד תשרי 5557 = 16 באוקטובר 1796 לספירה. מיקום: קהיר. חתן: דוד גבאי בן סעדיה. כלה: ביתו בת ח'ליפה פינטו. מטבעות: ריאל, מדין. עדים: חתימת מאיר בן שלום בן-נעים מופיעה פעמיים. ייצוג טיוטה לא מאושרת. MCD.

פתקה מיוסף טמיש (? טמיש) לנמיר. בעברית. השולח בבית הסוהר ('שורתיים אלו להודיע לכה איך אני בבית הסוהר') ואין לו מי שיעזור לו. הוא מבקש מהנמען לשתף פעולה עם יצחק אל-אשקר ולגייס כסף למענו. תאריך: אמצע המאה ה-16. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רשימת שמות עם כמויות מתאימות המבוטאות בספרות עבריות, ייתכן שקהילתית; מאורגנת לפי פרשיות; מתוארכת כנראה לא לפני המאות ה-14 או ה-15; מוזכרים שמות כמו אברהם, יששכר, מאיר, סעדיה, דוד, יעקב, חיים, רחמים, נסים, רפאל, מעתוק, נחמיאס, מסעוד

מכתב מהלל בן ישועה החבר החזן בטבריה אל שלה/סהלאן בן אברהם החבר בפוסטאט, בנוגע לסיוע לקהילת המצורעים בטבריה. לפי תיארוכו של גיל, המכתב נכתב בשלהי שנת 1034 לסה"נ. קיים גם כרטיסיית מחקר של גויטיין על המסמך. ישנו עותק נוסף של מכתב זה.

פנים: מכתב מאברהם סאגיש (סאגיש) מצפת לאיש במצרים שלמד בעבר אצל הגאון משה די טראני בצפת. אברהם מתלונן על חוב שעדיין חייב הנמען, ועל קמצנותו כלפי צאצאי מורהו לשעבר. חתום אברהם סאגיש. גב: חלק מכתובת. כ-סוף המאה ה-16. (מידע מתוך CUDL)

שריד ממכתב בעברית. נזכרת בו פוסטאט או מצרים (מִצְרַיִם). הכותב מתלונן כי "לא הניחוני העם לצאת" — תלונה דומה מופיעה גם בשני מכתבים נוספים. כן מוזכר המועד "לפני חג השבועות", הגשת בקשה כלשהי, ושמו של [...] בן אהרן החכם (או: המשכיל).

שריד של לוח שנה בעברית, הכולל את הפינה הימנית התחתונה של הדף. התיארוך הוא מהמאה ה-16 ואילך על פי הפלאוגרפיה. רוב המקטעים הלוחיים עבור החודשים תמוז וסיון קריאים. בקטע הפגום שמעל החודש סיון מוזכר תאריך מקביל בחודש המוסלמי שַׁוַּאל.

כתובה קראית. הכלה: כרימה בת חסן ב. משה. מזכיר צדקה ב. נחום הכהן ומשה ב. סבאע. החתן כנראה [...] ב. מנצור. העדים: יפת ב. עלי הכהן, יצחק ב. יהודה הלוי, סהלויה ב. חיים, דוד ב. משה, סעיד ב. [...], אפרים ב. מבשר ב. שלמה, מועמר ב. צדקה

רקטו: קטעים מקהלת. ורסו: רשימת ספרים שהכותב התבקש להכין (או להשיג?) עבור מישהו: התלמוד, מודפס בסלוניקי 'עם ונציה'. הרי'ף, הרמב'ם... עין יעקב... ספר התפוח... משל הקדמוני... תיקוני הזוהר עם שערי אורה... ילקוט עם פירוש גדליה. ועוד.

מכתב משמואל ארוסי(?) לשמואל אבן סיד בעברית. תאריך: 12 אב [ה']שע'ד (18 ביולי 1614 לספירה). הכותב מכחיש האשמות שדיבר לשון הרע על הרב הגדול המנוח שמואל קאזני(?) מכרתים. מבקש מהנמען לשלוח מכתבים לבני שמואל משה ושבתאי שהשמועה שקרית.

עותקים של נוסחאות למכתבים, מאת ראש ישיבת בבל (ככל הנראה רב סעדיה גאון), השוהה בבגדאד. התוכן כולל מכתבי ברכות והודיה, מכתב נחמה, בקשה לכספים והנחיות לשליחת שאלות לישיבה, והגנה מפורטת של המסורת הרבנית נגד הקראים. (מידע מתוך CUDL)

רשימת שמות. בעברית. תיארוך: מאוחר, כנראה המאות ה-17 עד ה-19. הערכים כוללים מוסרי, בן זכיתו, אלימלך ב"ר אליהו, ועוד כשני תריסר שמות. הטקסט ערוך בעמודות, ובחלל הריק משמאל נוסף זוג שמות בכתב יד שונה. השורות והשוליים קווים בעיפרון.