עברית במסמכי הגניזה — עמוד 9

שבר כתב יד של חיבור הלוח-שנה והכרוניקה 'עיבור שנים: תיקון יששכר' מאת חוקר יהודי מרוקאי מהמאה ה-16, יששכר בן סוסאן. ספר זה יצא לאור לראשונה בדפוס ב-1564 (סלוניקה) וב-1578 (ונציה). העמוד השמור מהכתב יד מכותר 'הקדמה לתיקון יששכר'.

רשימת הזכרה. הקטע מכיל נוסח של ברכה על "נציג הסוחרים" (וכיל אלתג'אר) חשוב במיוחד, המורכבת ברובה משמות ותארים שלו ושל אבותיו: משה הכהן נאמן הסוחרים. (המידע מבוסס על CUDL וכרטיסיית גויטיין.) ראו מסמך נוסף ברשימת המסמכים הקשורים.

רקטו: שיר בעברית לכבוד חתונת משה בנו של הנגיד שמואל (ב. חנניה) לאישה בת מוצא מוצהר אף הוא (פסוק אחד מתייחס ל'בן נגידים ובת גאונים'). תיארוך: אמצע המאה ה-12. למסמך נוסף המזכיר את משה בן שמואל הנגיד, ראו T-S 13J3.7 (PGPID 1116).

מכתב של תלמיד חכם זר שחשש שיכפו עליו לשאת אישה, אף שלא רצה בכך, בשל אמו ובתו. הוא סירב לקבל על עצמו את תפקיד הדיין והמורה באלכסנדריה, מכיוון שהיה אחראי על בית עם דיירים בפוסטאט, ששייך לידיד שלו. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

מכתב, קרוע בראש ובתחתית, מאלמנתו של [משה] קסטרו לאחיה יעקב טולדאנו באלכסנדריה. המאה ה-16. היא מדווחת על נושאים שונים כולל עניינים כספיים. שילמה את כל חובותיה, אך החייב מסרב להחזיר לה את הפריטים הממושכנים, הנחוצים לנישואי בנה.

קטע מסקרן של מסמך משפטי קליגרפי מאוחר (ללא תאריך שמור), אולי ממנה אברהם ב' אורי שבתאי אשכנזי כסוכן מישהו (או שליח מירושלים?) באזמור ובקסבה של סטאט, כנראה אלה שבמרוקו. אחת החתימות המפורטות היא של יעקב טולדנו. דורש בדיקה נוספת.

פנים: שבחים למלך דון פדרו, בעברית, ואחריהם שירה עברית. גב: שתי שורות חשבונות, שלוש שורות בשפה סתומה בכתב עברי (טורקית?), ורשימת ספרים בעברית. כולל את הספר הקבלי 'מערכת האלוהות' עם פירוש. ידי כתיבה ספרדיות מהמאות ה-15 או ה-16.

קולופון לכתב יד שאבד כעת, המכיל תפילת מוסף לראש השנה. המעתיק הוא מבורך בן משה, הידוע מקולופונים אחרים (ראה PGPID 39063). הוא מפרט את ייחוסו לחמישה דורות (ראה PGPID 2244 למשפחה). הוא היה פעיל במחצית השנייה של המאה ה-12 בדמיאט.

מכתב בעברית המתאר את הסערה שחולל בן מאיר, וכולל ציטוט נרחב מאיגרת ששלחו הזקנים. נרשם באוסף הגניזה הן כעדות עצמאית (בשנת 2017, על פי אדלר), והן כדף השני של עד הנוסח המקיף ביותר של "ספר מחלוקת בן מאיר" (בשנת 2021, על פי שטרן).

מסמך משפטי. בעברית. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: יום שישי, 18 תמוז 5319 (23 יוני 1559 לספירה). שותפות במוקאטעה (טורקית עות'מאנית: mukata'a) בין 2 יהודים וגוי. כנראה נוסחה — היהודים מוזכרים ראובן, שמעון ולוי, והגוי מוזכר 'הגוי'.

מכתב, אולי טיוטה, מאברהם מסוים לנמען שאינו ידוע. התוכן אינו ברור, אך מוזכרים הפאשה והסולטן וכן שלמה מסוים. מתייחס לכתיבת עצומה לשלטון ולאי-יכולת לפעול עד הגעת הוראה. בשני צדי הדף רשומות שונות. (מידע בחלקו מאברהם דוד דרך FGP)

מכתב מאת שמעיה החבר, מירושלים, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. סביב שנת 1053. הכותב מודיע כי הוא שוהה בירושלים ומתפלל למען נהראי בהר הבית ובהר הזיתים. הוא מבקש להעביר מכתב אל החלפן מבורך בן דוד. במכתב מוזכר גם אברהם החבר בן עמרם.

מכתב המלצה ארוך עבור עובדיה הגר, פרי עטו של ברוך בן יצחק מחלב, כתוב בעברית מליצית ומנוקדת. למידע נוסף ניתן לעיין באתר https://johannes-obadiah.org/navigator.php?Manuscript=Epistle%20of%20R.%20Barukh%20of%20Aleppo&PageNum=1.

מכתב בעברית. כנראה טיוטה. תאריך: כנראה מאוחר, בערך המאה ה-14 עד ה-16. מופנה לנכבד בשם בנימין, עם ברכות לבניו יעקב וישועה, כנראה תושבי ירושלים. מוזכרים גם שמואל המשכיל, מנשה ושמריה. השולח מצר על פרידתו מהם ומבקש שלא ישכחוהו.

קטע ממכתב עסקי מהמאה ה-16. דהוי ופגום, ולכן קשה לקבוע את תוכנו. נראה כי מדובר במכתב מסוכן לשולחו המדווח על פעילותו העסקית. מזכיר את פסטאט ואת אלכסנדריה ואת שריאל הדיין החייב לכותב 84 פרחים. המידע לקוח ממהדורתו של אברהם דוד.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל סהלאן בן אברהם (פעיל בשנים 1034–1049 לספירה). תיארוך: בקירוב 1035 לפי גיל, וכן בערך בין השנים 1034–1049 לספירה על סמך התקופה שבה כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון והשנים שבהן היה סהלאן בן אברהם פעיל.

מכתב העוסק בענייני משפט. מוזכרים תאריכים שונים: י"ט שבט ה'ר"ע ותשרי ה'רפ"ג, מה שמתארך את המכתב ל-1722 או מאוחר יותר. עסקת מטבע: מדין. אחד הצדדים עוסק בירושת המנוח יעקב שקילי ואחיו יצחק ויהושע. הצד האחר עוסק באדם בשם חליפה.

טיוטת כולופון למוצחף (תורה). הסופר הוא שלמה הלוי בן שמואל בן סעדיה בן [יצחק?] בן יעקב. אותו אדם מופיע ב-T-S 8J6.9 (1231 לספירה); אחיו יוסף בן שמואל היה גם הוא סופר ושופט מפורסמים; ואביהם שמואל היה שופט בבית הדין של הרמב'ם.

הסכם שותפות בין משה ויצחק, המפרט את חבויות כל צד. בעברית. מקום: סלוניקה. תאריך: יום שישי, י"ט אב ה'ש"ל = 21 ביולי 1570 לספירה. נכתב על ידי יוסף אשקלוני. מוזכרים: 3 מיטיקאליש (יחידת מטבע) ופאטוריאש (שיטת הסוכנים המסחריים).

שבר משפטי בעברית. כמה נוסחאות ויוצא דופן וכתב יד יוצא דופן. מאוחר? T-S AS 206.304 ו-T-S AS 206.304 נראים כשני מסמכים משפטיים שונים מאת אותו סופר (שניהם מכילים את הביטוי שלם ונפש חפצה, מה שמקטין את הסבירות שהם מאותו מסמך).

מכתב אל הגאון, ככל הנראה מחלב, ובו מתלונן הכותב על כך שהגאון נותן אוזן קשבת יתר על המידה למי שמשמיצים אותו, מתוארך לסביבות שנת 1035. בצד השני (verso): טקסט דהוי מאוד וברובו בלתי קריא, ייתכן שמדובר בתוכן ליטורגי או בדרשה.

מכתב בעברית מאת ביבליופיל מביזנטיון, ששם משפחתו פנחסי, אל סופר בעיירה כפרית במצרים בשם פרחיה (כנראה אותו פרחיה שחי באמצע המאה ה-12), ובו הוא מבקש ממנו לשלוח אליו את הדיואן (אוסף השירים) של המשורר העברי הספרדי אבן גבירול.

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר (מצרים). תאריך: יום שלישי, ב' חשון ה'שכ"ד = 19 באוקטובר 1563 לספירה. דונייה מסעודה, אלמנת אברהם בן צחאל, משכירה את עליית הגג שמעל בית הכנסת לאברהם בארוניטו ל-5 חודשים. שכירות: 5 מדינים לחודש.

רוב השבר נראה מורכב מטקסט ספרותי בעברית, אך ישנן גם שתי רשימות שמות (חלקם יוצאי דופן): עזרא, עביד, אסחאק, דאוד, זקזוק, סעיד, סולימאן, מנצור, חלימה, הוויד, סלאמה, וכדומה. תיארוך: נראה מאוחר יחסית, כנראה לא לפני המאה ה-13.

מכתבים. תאריך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. רוב הקטע מכיל טקסט עברי בעל מראה ספרותי, ואחריו פתק עם ברכות לבני משפחה שונים, חתום על ידי דוד הלוי עג'מי ופתק נוסף חתום על ידי הסוחר הידוע מאיר בן נעים, שאשתו זה עתה ילדה ילד.

הגרסה האחרונה, הרשמית ביותר והמושלמת ביותר של ספר פולמוס הלוח, על המחלוקת בין מנהיגי יהודי ארץ ישראל ובבל בחישוב שנת הלוח ב-921/2 לסה'נ. המחלוקת הביאה ליהודי המזרח הקרוב לחגוג פסח וחגים אחרים בתאריכים שונים לאורך שנתיים.

ורסו (שימוש מקורי): מכתב. שורות ראשונות בלבד, בעיקר תארים, דהויות מאוד. רווח שורות רחב, פריסה מפוארת מהסוג שנהייתה שכיחה יותר החל מהשנות ה-60 של המאה ה-11. שמורות רק ביטויים בודדים: 'כבוד גדולת קדושת מרנא... לעד וקד...'.

מכתב מהמעתיק שמואל אל הנכבד ישועה. בעברית. בקשת מתנה. במהלך ששת החודשים שבהם שהה שמואל "כאן", הוא התפרנס מהעתקה. כעת הוא מבקש מן הנכבד לערוך את האיסוף הקטן הדרוש כדי לאפשר לו להמשיך בדרכו. (המידע מתוך כרטיסיית גויטיין.)

שטר משפטי בעברית. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: ראשית שבט ה'ש"ו = ינואר 1546 לספירה. הסדרים כספיים בין אשה (סווּאר) ובעלה (אברהם אל-ג'זירה(?)). עדים: אלעזר בן אברהם מג'מג'ים; משה אשאשו(?). נספח מאוחר מראשית אב ה'ש"ח = 1548.

שריד של מכתב בעברית. על פי הפלאוגרפיה ניתן לתארך אותו למאה השש-עשרה או למאה השבע-עשרה. בשורה 4 מוזכר אדם בשם זרחיה (זרחיה) — שם המשמש בדרך כלל כשם משפחה, אך במקרה זה ייתכן שמדובר בשם פרטי, על סמך מיקומו ברצף תארי הכבוד.

ENA 2229.1-6 הם מספר עמודים מחוברת עם בתי שירים עבריים, כולל מאת רבי יהודה הלוי, בכתב גס מאוד. ב-ENA 2229.5 נמצא קולופון המעתיק -- ברקטו 'אברהם הגר הקטון' ובורסו 'אברהם, הגר הקטון, כתב בכתב ידו, בשנת אלף ארבע מאות א--'.

מכתב פגוע בעברית, עם כמה שורות בלבד שנשמרו. תיארוך: מהמאה ה-16 ואילך בהתבסס על הפליאוגרפיה. בהתבסס על התארים בכתובת המכתב, הוא נשלח כנראה למנהיג רבני. חלק הטקסט השמור מזכיר את השמות: משה אלמדוס[?] וחביב/חביב בן-אלחמ[?].

קטע מנרטיב לא מזוהה בעברית, כנראה ספרותי אך אפשר שהוא חלק ממכתב: 'אמ כי היה הולך בתועבת... חזר בו ונתקבצו מן... דרך מערב ללכת... אלמניא... אמרו לו... אותם שהיו בבית הכנסת... שהביאו את דעתם... האחד וחבירו... מה האחר...'

צד א': מכתב בעברית. מוזכרות הוצאות לחגים. נוקט טון מאשים: 'מדוע אינך עושה את המוטל עליך?' צד ב': כנראה התשובה, חתומה על ידי חנאנאל. בעברית. הוא מסביר שהוא מטפל באביו (העבד מתעסק בעניינים לזקן שלי), ולכן לא בא אל הנמען.

מסמך המתאר בעל ממוצא דמשקאי שהשתקע בירושלים ופשט את הרגל ברמלה, ואשר נתבע על ידי אשתו המצרייה. בא כוחה, שמונה בפוסטאט, היה אמור להוציא ממנו מזונות עבור שנת הנטישה, עשרים דינרים כמוהר מאוחר, וכן גט פיטורין. הקיץ, 1024.

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל אישיות בלתי מזוהה בפוסטאט, ובו הוא מביע את תודתו על הכספים שנשלחו לקהילה בירושלים, ומבקש מהנמען להתערב ולשכנע אישה לעזוב את מצרים ולהצטרף לבעלה בירושלים. התאריך המשוער הוא סביבות שנת 1030.

חלק ממסמך משפטי מהמאה ה-10 העוסק בעיזבון של בנדאר המשוחרר. המסמך עשוי להיות מהקהילה היהודית בסיציליה שכן מוזכרים מטבעות טארי סיציליאנים. מוזכרים: משה אל-גדאמסי, יהודה ב. טאבת, יצחק החבר, שמואל ב. שלמה ושליח ח'לב יהושע

מסמך משפטי מבגדאד. בעברית. כנראה מהמאה ה-17. התאריך מופיע כ-חת''ת לפ''ק, שעשוי להיות שנת 2018 לספירה הסלאוקית = 1706/07 לספירה. התוכן עוסק בהתחייבותו של עאצי בן מטירא לשלם סכום מסוים מדי שנה לקהילה. נדרשת בדיקה נוספת.

תרגילי עט בכתבי יד שונים, כולל חתימות, ביטויים מהתנ"ך ופתק מתוארך לטבת 1397 (= 1085 לספירה) עם השמות מבורך בן מפרג' הכהן (מנוקד) וצדקה בן עמרם. (מידע מ-CUDL.) באופן מעניין, פתק זה נכתב מאה שנה לאחר המסמך המשפטי ברקטו.

חשבונות או רשימת תרומות בעברית. מאוחר. הכתב והשמות חריגים, אולי מצביעים על מקור איראני: למשל, סמרקנדי, בן בבא, בבא ג'אן, יאקובי, ציון איראני, קלנדר. לפחות ENA 2330.10 ו-ENA 2330.15 הם ביהודית-פרסית. דורש בדיקה נוספת.

גב: מכתב עם רווחים גדולים (3.5 ס"מ בין השורות) ורק מעט מילים שרדו. פותח במילים ליקירנו ואהובנו ובעל בריתנו. הפניה בגב המסמך נכתבה ביד אחרת ומציינת שהמכתב הוא מ'דוד [...] בן הנשיא'. כנראה מהמחצית הראשונה של המאה ה-11.

רקטו (שימוש משני): קטע משטר שחרור עברי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בין 1007–1055 לספירה). ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח לדוגמה, שכן כל הנשמר נראה כנוסח סטנדרטי ואין בו חתימות. נכתב על גבי מסמך ערבי קדום יותר.

גב: מכתב ניחומים בעברית מחורזת חלקית. מזכיר שלמה. מלא ביטויים מעניינים ('שכב ימים רבים ובאותו היום רכב על ענן...'). מישהו שינה יחסי משפחה ושמות גוף, כנראה להתאמת התבנית לאבלויות שונות. בפנים: מסמך ערבי (רשומה נפרדת).

שטר אביזאר. מיקום: דמשק (על נהרות אמנה ופרפר). השטר בין יוסף ב. ניסי הידוע בשם כרכבי, סוחר מח'לב, לבין אחייניו מבורך ושלמה, בני קיים ב. ניסי המנוח. התאריך ושמות העדים לא נשתמרו. גב הדף מלא ניסיונות עט בעברית ובערבית

מסמך משפטי. בעברית. תיארוך: כ-שנות ה-1040 לספירה. עוסק בשותפות עסקית (קומנדה) בין פרח ב. יוסף הידוע כאבן בנוקה לניסים ב. שמריה מקירואן. חתום על ידי שמואל ב. יעקב, נתן ב. ישועה הלוי, יצחק ב. אליהו, משה ב. עמרם ותמאם.

מסמך משפטי. בעברית. מקום: פוסטאט. מינוי שופט, המפרט את כל סמכויותיו. הכתב מוכר מאוד; סוף המאה ה-12 או תחילת ה-13? דורש עיון. מתחת רשומות, בעיקר ספרות קופטיות. הסימן כולל גם שלושה דפי תלמוד בכתב ידו של יוסף ראש הסדר.

רשימת הזכרה של בני משפחתו של אליהו הדיין, בכתב ידו של בנו שלמה בן אליהו. הרשימה נחקרה על ידי אמיר אשור במאמרו על רשימת ההזכרה של משפחת אליהו בן זכריה, שפורסם במסגרת "הקטע של החודש" של יחידת המחקר לגניזה בדצמבר 2020.

מכתב אל מר שבתי רבילון מאחיו מר יעקב, העוסק בסחר עורות, ובכלל זה משלוח לכרתים (שורה 9) ועסקים הקשורים במשה הצבע ובמר חגי. המכתב נכתב בעברית, ומשובצים בו מילים יווניות רבות, ובהן ביטויים ומונחים טכניים של ענף המסחר.

מבוא פיוטי למכתב מישיבת ירושלים אל קהילת ארם-צובא, או מכתב שהוא כולו שיר. הפנים מכילים את השיר, הכולל אקרוסטיכון (אנשי צב... כנראה 'אנשי ארם-צובא'), וכל בית מורכב כולו ממילים המתחילות באותה אות. הגב מכיל את הכתובת.

שבר ממכתב בעברית הכתוב בסגנון וכתב יד רשמיים, עם ריווח רחב בין השורות. מזכיר את החבר יֵשׁוּעַ ב. נָתָן וכן את השמות צְדָקָה הַמֻּמְחֶה וְהֶחָבֵר ר' יֵשׁוּעַ. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. התוכן והמשמעות אינם ברורים.

מכתב בעברית פיוטית רשמית מאוד; הנמען מוזכר בבירור 'רבינו... בן...' אך שמו נקרע; שימוש בניקוד בבלי וכתב היד מרמזים על מוצא תימני; ייתכן שנשמר בסמוך ל-ENA 4101.11a+b (PGPID 40652), מסמך חשוב מתימן הנוגע לוויכוח משיחי

פתק המופנה למועלם מרדכי. ככל הנראה תקופת עות'מאן. פותח: 'מדוע אתה אומר שהלכתי לבית הכנסת ולא התפללתי?' (ליש תקול אני רחת לל כינס ומה סליתש). הכותב מגן על עצמו ומכנה את מרדכי 'יא ארור' (הוי ארור). חותם בחתימה מפורטת

שריד ממכתב ששלח רב דניאל בן עזריה אל עלי בן עמרם בפוסטאט. דניאל מביע במכתב את תמיכתו בעלי בן עמרם מול אנשים החולקים עליו. כמו כן כלולים במכתב דברי תנחומים על מותו של אדם. בצדו השני של הדף מופיע טקסט ספרותי בעברית.

מכתב בעברית מאת יוסף, תלמיד חכם חסר נכסים המצוי כעת במצב מסוכן בשל חובות, תלויים בו, וערבים שערבו עבורו. הוא מבקש נדבה ומתפלל לטובת התורם המיועד במילים "אל תבוש לעולם בחייך" (לפי מארק כהן, Voices of the Poor, 74).

מכתב מסחרי ממורג'י לבנו, מאיר בן מורג'י, הכולל רשימת החזרים מאנשים שונים. כתובת בגב. הוזכר גם חיים שבבו[?]. הכתובת מציינת את מאיר בן מורג'י עם תואר 'השופט המצוין'. המכתב נשלח מרשיד (רוזטה) לדמיאט. (מידע מתוך CUDL)

מסמך ארוסין מאוחר בין אסתר [...] בת סע' יעקב עדה לסע' יוסף פיחה (?), עם תנאים מפורטים. המילה 'קונטנטה' מציינת ערך 'מזומן' של פריטי הנדוניה. אזכור גרוש כסף עות'מאני מצביע על תיארוך המאה ה-18 או ה-19 (לא לפני 1690).

דף 1: טיוטות של דיון רבני עם ציטוטים ממקורות רבניים. קטעים רבים חוזרים על עצמם והציטוט 'האשה אשר נתת' מופיע שוב ושוב בשני הדפים. דף 2פ: חשבונות. דף 2ו: טקסט אפיסטולרי לדוגמה; אולי טיוטת מכתב. מאוחר. (מידע מ-CUDL.)

מכתב מאת מבורך בן נתן ה'חבר' ובו ברכות לרגל חג הפסח לשלמה הרופא ול"בני ישוע הנדיב". בצד השני (verso): הבנים תרמו לעיר הקודש, ומקבלים ברכות לאריכות ימיו של אביהם ("זקנה"). המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין.

מכתב ברכות לשר שלום הזקן (אולי שר שלום הלוי, 1173-95 לספירה) ולחתן ולכלה ולכל הקהילה. בעברית, בכתיבה ואיות ראשוניים. ישנו תאריך (יום שלישי, 20 ניסן 1[ ] לספירה הסלאוקית). אולי אינו מכתב כלל אלא העתקת תחילת כתובה.

שטר משפטי דהוי מאוד שנכתב בידי רבי אפרים בן שמריה (ראו ברקת, יהודי מצרים, עמ' 217). בצד הרקטו תיאור של תביעה משפטית בין חושיאל וקבוצתו (עדתו) בקירואן, ומוזכרים בו חיים בן משה ושמואל בן סהל. השטר ממשיך בצד הוורסו.

מכתב עברי מתוארך לשנת 1687/8 לספירה (ה'תמ"ח), המופנה ל"דיינים", ועוסק בעסקאות מסחריות. מכיל מספר מילים בלאדינו המסומנות בשתי נקודות: vueltas, "perlas עם fojetas (?)" וכדומה. חתום בידי אהרן בן אברהם הכהן בסלוניקי.

רשומה משפטית (#17) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דפים 2v, 3r); בעברית; ה' אב ה'תנ"ג (1693 לספירה); חלקו העליון של פירוק שותפות/שחרור ב'עסק העטריה' בין יצחק יונה ללוי בן אברהם רוֹדִיטִי; חלקו התחתון נמצא בדף 3v

קטע ממכתב מאת רב שלמה בן יהודה (בכתב ידו של אברהם בן הגאון) עם חתימת הגאון (כיהן בשנים 1025–1051), ייתכן שנשלח אל אברהם בן שלאן. המכתב מביע תודה לאברהם בן שלאן ומזכיר את בנו, שלאן. המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל.

שריד ממכתב הממוען למנהיג ציבורי, חבר. בעברית. עוסק בעניין של ירושה ("הם יתומים ואלמנה") ובכתיבת מסמך עבור הלל. מוזכר גם אחיו המנוח של הלל, מנחם. נמסרות דרישות שלום ל"קהלו, חבריו וזקני בית דין". (המידע מתוך CUDL)

רקטו: מסמך שידוכין, מתוארך 7 בנובמבר 1791 (י' חשון תקנ'ב), קהיר, לחזן ח'ליפה עפיף ב' אהרן ושמחה בת יעקב ב' ברוך. ורסו: מסמך משפטי הנוגע לנדל'ן, מתוארך מרץ 1792 (אדר תקנ'ב), קהיר. הסופר סיכם פרטי העסקה מעל המסמך.

רקטו: מכתב שלא הושלם, או קובץ ברכות הממוען אל שמואל השר הגדול בישראל (כנראה הנגיד שמואל בן חנניה). הטקסט נפתח בנוסחה "בשמ רח" (בשם רחום) ונקטע באמצע העמוד. הוא מורכב מברכות מפותחות ומוקפדות, החרוזות בחריזת ים-.

קטעים ממסמכים משפטיים בעברית. המסמך בעמוד 2 מתוארך אפריל 1818 (ניסן תקע'ח). הקטע הראשון שומר רק שורות אחרונות וחתימת עד מחיים אברהם מוסנינו. כנ'ל לקטע השני, עד עזרא עיקארי[?]. ייתכן שהקטעים הם חלקים מאותו מסמך.

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: עשרת הימים הראשונים של חשון ה'תפ"ח = אוקטובר 1727 לספירה. מעורבים שלושה גבאים ונכסי קודש של קהילת המסתערבים. הפקידים: ר' חיים טויל, יצחק סקנדרי ומרדכי טויל. דרוש עיון נוסף.

פתיחה של מכתב חוזר המופנה אל "כל ערי הריף" בשמו של רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי תקופת פעילותו של הרמב"ם במצרים. מדובר באחת מכמה גרסאות של אותו מכתב עצמו, ששרדו במספר עותקים מקבילים.

רקטו: אגדת אלדד הדני. וורסו: מכתב בעברית, כנראה מהתקופה הגאונית. שמורים ראשי 11 שורות, עם רווח בין השורות. מזכיר את אב בית דין אחינו ישראל בשורה הראשונה ונראה שממשיך בביטויי שבח וברכות. (המידע בחלקו מתוך FGP.)

רשומה משפטית (#33) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 4v); בעברית; ט"ז תמוז ה'תנ"ח (1698 לספירה); שטר אירוסין של שאול המכונה שחתה בן משה הלוי וקמר בת אפרים הלוי (גרושה); כולל תנאי האירוסין ורשימת נדוניה חלקית

בצד הוורסו מופיעות ברכות ושמו של הנמען, נחמיה בן פרחיא. שמו של הנמען מופיע גם בצד הרקטו. ייתכן שהמכתב נשלח מישיבת בבל לפוסטאט, ומשם הועבר לדמסיס — היישוב המוזכר בכתובת המכתב. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

מסמך נישואין. קטע קטן מראש כתובה, ניכר מהביטויים הגדולים והמעוטרים הפותחים ב'בשם אל עולם'. בשורה 2: 'אשר לא יספר' (בראשית לב,יג). מישהו, ככל הנראה תלמיד, השתמש ברווחים הפנויים להעתקת פסוקים מקראיים. עברית. AA

מסמך משפטי מקוטע, כמאה ה-16-17, ממצרים, העוסק בנכס (אלקצר, 'אולם, בניין קרקע') ברובע סוליימאן כ[א.]שה. הצדדים הראשיים הם משה אבו אל-עאפיא (אבולעפיה), יעקב מטראטיל ואהרן בירב. התאריך לא נשתמר. (מידע מתוך CUDL)

שטר משפטי פגום, כנראה שטר ויתור. אם אחד הצדדים ינסה לגרור את הצד השני לבית משפט של נכרים ישלם קנס לעניי ירושלים. הצדדים הם ישועה בן [...] ומנצור השולחני (הבנקאי). מתוארך: כנראה [13]82 לשטרות = 1070/71 לספירה.

מחברת. בכרך 4 פנים יש טיוטה של מכתב פנייה ליעקב השר, בכתב יד מרושל מהמאה ה-15-16. הכותב מתאר עצמו כ'עדיין חולה וחסר אונים'. המכתב מוקדם ב-ליקי = לישועתך קויתי יי. רישומים וניסיונות עט בכרכים 1, 2, 3 ו-5 פנים.

מסמך משפטי בעברית. מיקום: רמלה ('העיר הסמוכה ללוד'). תיארוך: ד'תשע"ה לספירת הבריאה, שהוא 1014/15 לספירה. דהוי ושברי (פינה שמאלית עליונה בלבד). אולי שטר שחרור. שלמה ב. יחיא הכהן מצהיר לטובת אבו טייב הרופא(?).

מסמך משפטי בעברית. המאה ה-16. יעקב ב' פרג' אללה הקראי, הידוע כפיירוז, מאשר שהוא חייב למשה חזן ב' יצחק(?) סכום מסוים של מואיידים/מדינות. הוא ישלם מדינה אחת לשבוע. דותן ארד מעריך תיארוך קטע זה לשנות המאה ה-16.

גב: טיוטת מסמך משפטי בנוגע לפיצוי כתובה בעקבות גירושין. התאריך הוא כנראה תחילת המאה התשע-עשרה בהתבסס על הפתק בגב המזכיר כ'ט אב ה'אלף תקע'ד (1814 לספירה). הזוג הגרוש הם דוד בן שלמה רצ'ו(?) ונחמה בת יוסף מנשה.

רשומה משפטית (#18) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 2v); בעברית; א' תמוז ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות תחתונות של הודאת חוב בין אברהם ויצחק (שמות משפחה חסרים) בסכום 3,333 מֶדין; ישראל ברוך-אל ערב לחוב אברהם

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: א' שבט ה'תקע"ח = 1818 לספירה. ריקה בת אברהם הכהן טרייקלי מוכרזת 'מורדת' כנגד בעלה יוסף קסטיל; מאבדת זכויות כתובתה. נכתב על ידי מאיר בן שלום בן נעים. עד שני: חיים גריאני.

מסמך משפטי. המסמך הראשי דהוי מעבר לקריאה. חתום על ידי יוסף הכהן השופט בן שלמה, סעיד בן [ ], אברהם הלוי בן שמואל, שלמה בן סעדיה, יפת החזן בן דוד. הקיום חתום על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה).

בצד הקדמי שני טיוטות של מכתב המדווח על יצחק פרדונל, כנראה המלצה. מאוחר. בעברית. בצד הגבי חשבונות בערבית-יהודית (אולי עם מילים בלדינו). ראה T-S AS 153.138 ו-T-S 13J24.22 למסמכים נוספים הקשורים למשפחת פרדונל.

מכתב בקשת צדקה מיחזקיהו בן שלמה הצרפתי ("הצרפתי") אל יוסף הכהן החבר. מכתב ארוך הכתוב בפרוזה מחורזת ומשובץ בציטוטים מן המקרא. בכתב היד מופיעות נקודות קטנות בין חלקי השורות. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין)

נראה כמכתב פנייה לסיוע. הכותב מזכיר שכמעט מת בבית הסוהר. כנראה חב לפקידי ממשל בכירים שכן הוא מזכיר את האמיר. נראה שנשדד על ידי גויים. הכל שברי. מזכיר אברהם ב. [...] ואברהם הנגיד — כנראה אברהם מיימוני השני.

יפוי כוח. בעברית. תיארוך: המאה ה-16. חיים ב' ישראל משה הלוי ממנה את בנו ישראל הלוי כנציגו בכל עניניו במצרים, ובמיוחד בעניין הנוגע לאברהם ב' מנחם אשכנזי ולמזונות הנער יחיאל. המידע מאת אברהם דוד באמצעות FGP.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: קהיר. תיארוך: העשור הראשון של המאה ה-19 ([..]התק). מעורבים שבתאי סקנדרי ויצחק חנון. חתום על ידי נסים רומנו, אהרן זאגאדון ויחזקאל חפץ, רב קהילה ודיין שפעל בסביבות תחילת המאה ה-19.

חלק עליון של מסמך משפטי בעברית. דהוי/ניזוק מאוד. תאריך: יום שלישי, כ"ז ניסן של שנה לא ידועה; ככל הנראה המאה ה-11. שטר פיצוי (וכתבתי... שטר פיצוי זה...). מישהו מאשר קבלת סכום כסף. ייתכן שמוזכר יוסף בשורה 6.

מסמך משפטי בעברית, כנראה. רק החלק התחתון עם חתימת עד חלקית (?___יעקב מ) נראה לצד הערה שעשויה להתייחס לטקסט החסר. ההערה קובעת ש___ כהן שולט על הרווחים ממגורים ספציפיים. המאה ה-15 עד ה-17 על-פי הפליאוגרפיה.

פתיחה של מכתב, במצב מקוטע, מנתן בן אברהם אל שלמה בן נתן (נתנאל?) בפוסטאט, בערך בשנת 1040. גוף המכתב עצמו נכתב ככל הנראה ביהודית-ערבית. בצד הוורסו מופיעות רק האותיות "רשל" בכתב עברי (מסומנות כראשי תיבות).

חלקו התחתון של מסמך משפטי, על קלף, שממנו השתמרה רק חתימתו של אברהם הלוי ב"ר חאר̇ת' זקן הקהילות. אברהם זה מוכר ממסמכים נוספים, ובהם מסמך משנת 1130–1138 שפורסם על ידי פרידמן בספרו על הפוליגמיה (עמ' 88–91).

מכתב ממלכיאל אשכנזי לאחיו משה במצרים. מכתב משפחתי ממלכיאל אשכנזי מחברון (אמצע המאה ה-16) לאחיו משה במצרים, ובו הוא מבקש ממנו להעביר דרישות שלום לאחותם ולילדיה ולרבי מרדכי מיוחס (מידע מ-FGP מאת אברהם דוד)

פנים: מכתב מחורז (ב-יה-), כל פסוק מסומן בסוף פסוק. פותח 'מגמת הכתב הזה אדוני'. בדיו שחור. גב: ויקרא כג' בכתב יד גולמי, דיו חום, ללא ניקוד. הטקסט התנ"כי ממשיך בפנים, בתחתית הדף בשש שורות, הפוך ביחס למכתב.

מסמך משפטי. חלק שמאלי משטר מאוחר שבו שלמה [...] כ"ר תשובה בדוסי מתחייב להעביר שרידי חמישה נפטרים ממצרים לירושלים. הנפטרים כוללים את אמו, אחותו סאעדאת ודוד אבו אלכ'יר. בגב: אישור אדם שקיבל את הנפטרים(?).

מסמך פרוזבול (רישום הלוואה בבית דין, המפקיע אותה מביטול אוטומטי בשנת השמיטה). מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כז אלול 1535 סלאוקידית = 13 בספטמבר 1224 לספירה. חתום על ידי יחיאל בן אליקים ואליהו הדיין.

חלק ממסמך משפטי העוסק בירושה, המזכיר חובות ומנהל עיזבון. מתוארך לשנת [4]79. (= 1029-39 לספירה). גוף הטקסט מזכיר סעיד בן [...]. חתום על ידי שלמה [בן] צדקה, יצחק הכהן ושלמה החבר בן [...]. (מידע מתוך CUDL)

סופה של איגרת מאוחרת, חתומה בסימני קישוט מסולסלים. לפי התיארוך המוצע, המסמך הוא בן המאה ה-16, אולם התאריך מופיע במקור בגימטריה כ"בריתו" — ערך מספרי של 5618, כלומר 1857/58 לספירה. הנושא טעון בחינה נוספת.

פרוטוקול משפטי. בעברית, עם כמה מילות ערבית-יהודית (למשל חאצ'ל, מורגאן). תיארוך: מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19. עוסק ביעקב עלוש ורחמים אמרילו ועסקה שעשויה לכלול מכירת אלמוגים, בשווי 25 פונדוקלים, בעמלה.

שורות תחתונות ממסמך משפטי שהוצא בקהיר (מצרים), פגום קשות. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. החתימה הנראית, אברהם כהן, עשויה להיות של אחד מהצדדים המשפטיים ולא עד בהתחשב במיקומה לכיוון אמצע המסמך.

רקטו: פתק לאדם הנושא תארים רבים. בשוליים מופיע המידע עצמו: מישהו נסע לרשיד, ואבו אל-פרג' ואבו אל-[...] הלכו למניית [זיפתא, מצרים], אך לא מצאו דבר. ורסו: ציטוט מתהלים קכ"א, ג-ד, אולי כחלק ממכתב או מפתק.