עברית במסמכי הגניזה — עמוד 10

שריד ממכתב מאת דניאל, נשיא כל ישראל, ראש ישיבת גאון יעקב, הממוען אל מבורך בן סעדיה. למעט השורה הראשונה של המכתב והכתובת, דבר לא נשתמר. גויטיין מסיק שהמכתב נכתב לפני 1063 לספירה (ומוסיף: "כמה מעניין!").

מכתב מסחרי מהמאה ה-18–19 מתוארך יום שישי כ'ח אדר א', המזכיר מוחמד בן עומר שהלך לעלייה לרגל למכה, רפאל התורגמן, יוסף פוגי, יעקב חזן, שלמה סכאש והקונסול הצרפתי בקהיר. בראש הדף חשבונות. צד ב: עוד חשבונות.

מסמך משפטי. תאריך: יום שלישי, 9 תמוז 5422 (30 יוני 1762 לספירה). מקום: קהיר. הרשאה ליעקב אל-ח'לאף בנוגע לכתובת רחמה אלמנת רחמים ארוך. חתום פעמיים על ידי יעקב אל-ח'לאף ופעם אחת על ידי יהודה לוי(?) החזן.

שבר מסוף שטר משפטי. בעברית. מיקום: פוסטאט/קהיר. תיארוך: כסלו ה'רפ"ו = נובמבר/דצמבר 1525 לספירה. אחד החותמים הוא משה ב. סהל. מתחת קיימת הערה מאוחרת ביד אחרת הקובעת שהמסמך בוטל ובמקומו ישנו שטר מכירה(?).

רשומה משפטית (#21) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; כ-1693 לספירה; שורות עליונות של תיק ירושה לאחר פטירת רבי יהודה הלוי פורך המכונה שֻׁקַּיְר, שלא הותיר ילדים עם אלמנתו רחל בת נסים הלוי

שטר שחרור. שמור יפה. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כג [...] 1329 סלאוקידית = 1017/18 לספירה. שבו שלמה בן משה בן שלמה מצהיר שאין לו תביעות נגד מנצור בן ישראל הלוי או נגד יעיש בן אברהם בן יעיש הכהן.

מכתב חוזר, קטע, מאת הנגיד שמואל בן חנניה. הפורמט דומה מאוד לזה של שני מכתבים חוזרים אחרים מאת הרמב"ם. רק שורה אחת משוחזרת בצד הרקטו. בצד הוורסו מופיעה הכתובת אל קהילת אלכסנדריה (המכונה כאן "נא אמון").

שימוש משני: טקסט לא מזוהה בעברית, משבח מישהו: 'ברב חסדיך ושמרת חסד בלי יוחש שתרבו בדרכי הישרה והאירו מאורי התורה ובנו בתי התפלות וקבעו הזמנים לסליחות ומחילות... עשר דרכם היו סלולות ועתה יודעים שכותו.'

פנים (שימוש משני): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (נפ' כ-1055 לסה'נ). בעברית (אולי עם יהודית-ערבית בתחתית). תאריך: בסביבות 1019-1029 לסה'נ. מופנה כנראה ל'קהל' ומזכיר 'בית דין קבוע'.

מכתב פנייה לסיוע. בעברית. מאישה. 'אינני יכולה... מה שכתבתי לך... ככר לחם... שני פרוטות כסף... מהיום שעזבתי... אני יחפה ולא קניתי לעצמי ???' בוורסו שמור חלק מכתובת ביהודית-ערבית (יצל לידי אל-מע[אלם?]).

חוזה שידוך. מיקום: אלכסנדריה. תיארוך: אולי המאה ה-16. כלה: פרנה(?) בת נסים ברכה. חתן: ח'ליפה. חתומים: אברהם לוי (עד); מתתיהו בן שלמה דה ליאון (עד וסופר). שו' 8 מציינת שהנישואים יתקיימו לפי מנהג דמשק.

עמוד פגום לחלוטין ממה שהיה פעם תנ'ך. הדיו הייתה קורוזיבית כך שלא נותר כמעט דבר. בראש העמוד כתב חלפון בן מנשה הלוי: 'קודש לאלהי ישראל לכניסת הבבליין במצר', כך שתנ'ך זה השתייך לבית הכנסת הבבלי בפוסטאט.

רקטו עם הכתובת בורסו: מכתב מהגאון הבבלי נחמיה הכהן לניסן בן בנימין, בספאקס. מתוארך: כסלו [12]74 לספירה הסלאוקית = אוקטובר/נובמבר 962 לספירה. התוכן דומה מאוד לזה של Bodl. MS heb. b 12/25 (PGPID 5591).

מכתב בעברית. כותב המכתב שולח את התנצלותו ומדגיש שלא התכוון לפגוע בנמען. בסיום המכתב (שורות 18–22) הוא מוסר דרישות שלום לאנשים שונים בערבית-יהודית. בצד השני (verso): פיוט ליטורגי — סליחות לעשרה בטבת.

חלק מגוף המכתב, ככל הנראה מהמאה ה-11. רק כמה שורות קריאות, המתלוננות על איום על הקהילה, 'ולא דיינו עוצם צערנו וכובד טרחנו עד אשר קם עלנו סטן להסטיננו', ומתייחסות למתן עדות שקר, 'שנעמוד לו עדות שקר'.

פרוטוקול בית דין בעניין פרוזבול (שטר המסב באופן טכני הלוואות פרטיות לרשות הציבור, כדי לאפשר לעניים לקבל הלוואות ללא ריבית לפני שנת השמיטה תוך הגנה על השקעות המלווים) — דרושה בדיקה. תמונה אינה זמינה.

טיוטת פרוטוקול בית דין. מקום: פוסטאט. מוזכר מרדכי חפץ, שהיה חבר בבית דין הנגיד במצרים בסוף המאה ה-15 ותחילת ה-16. 'אדוננו' בשורה 3 אולי הוא נתן שועאל או יצחק שועאל. בפנים: טקסט בעברית, אולי תיעודי.

מכתב לבקשת תמיכה כספית, ממרדכי הגר. שייבר פירש זאת כ'גר', אם כי ניתן לפרש גם כזר -- כפי שהכותב מציג את עצמו. הפסוקים המקראיים המצוטטים מדברים על עזרה לעניים ולנצרכים, ולא על תמיכה וקבלת פנים לגרים.

ככל הנראה פתיחת מכתב קהילתי המופנה לכל קהילות מצרים: '... ישראל שבארץ מצרים ובכפריה... ומדינה ומכל עיר ו... ושבט(?) בה אלהיי...'. בראשו ישעיהו 66:22 וירמיהו 31:35 (שני הפסוקים מסתיימים ב'נאם ייי').

מכתב ארוך של התנצלות ופנייה (הכותב מנסה להצדיק עצמו), כנראה ממוען למר יוסף. עם התייחסות לסיפור עכן ב. זרח (יהושע ז). גויטין מתאר אותו כעשרה עמודים של תלונה על הזנחה מצד אדם חשוב שהכותב שרת בנאמנות

כריכת ספר עם מספר טביעות מראה של טקסט עברי, כולל מסמך משפטי שהוצא בעיר DM[...] (=דמשק? דמייט) בשנת 17[..] סלוקי, המתאים לטווח 1388-1488 לספירה. מזכיר סעדאל בן אברהם, [מ?]שה בן מוח'ליס ודוד בן משה.

שבר מחלק התחתון של מכתב עברי. חתום על ידי יצחק ב. שלמה ב. אליעזר. מכיל תאריך, ד' ניסן (שבוע פרשת תזריע), ללא שנה. נראה מאוחר. מבקש עזרה או הכוונה במקרה משפטי כלשהו. בגב נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי.

צד פנים: ככל הנראה ההקדמה המחמיאה ממכתב בעברית. גב הדף: רשימת שמות הכוללת את סלאמה ראס אל-כֻּל, אבו אל-פרג' בן אל-קַטַּאיף, יוסף צַירַפי, יצחק שַרַאבּי, [...] בן אֻכְּת שֻׁמְעָאן, ועוד רבים אחרים.

שטר מכירה בעברית. מקום: קהיר. תאריך: א' חשוון 5294 = 20 באוקטובר 1533 לספירה. יעקב בן משה בכוש ואחיו אפרים מוכרים ספר תורה למסעוד בן דוד דוארה ב-325 מיאידי גדולים. נכתב ונחתם על ידי נתן בן אברהם.

קטע של מסמך משפטי בעברית. על קלף. תיארוך: אולי המאה ה-11. עניין דוד הכהן בן [...] (שורה 9). מישהו מצהיר לגבי 'בני אברהם', 'חובותי', 'כל בתי הדין' ואדם אחר 'שיש לו רשות בבני זה'. דורש בדיקה נוספת.

הסכם שכירות עם יוסף ג'לדיטי, במחיר דוקאטים ונציאניים (פרח זהב וינציאנו). מתוארך לצור לפי פרק קטן, כנראה [ה']שכ'ו (= 1565/66 לספירה). הסופר (אליה בן דוד חברייה) מוכר ממסמכים רבים אחרים מהמאה ה-16.

מכתב אוטוגרף מאיצחק לוריא, שנשלח ממצרים או מצפת (ככל הנראה מהאחרון), בנוגע לעניינים שונים, בעיקר תשלום כספים. מתוארך רק לפי יום השבוע, שלישי (יום ג'), ופרשת השבוע (בראשית לה:יא). (מידע מתוך CUDL)

מכתב בעברית. קטע (נשמרו ראשי 14 שורות מאמצע המסמך). תאריך: אולי מהמאה ה-11. כתוב באותיות גדולות; המסמך המקורי בוודאי היה גדול מאוד. פולמוס נגד קבוצת אנשים שחיללו את השבת, תוך אזכור גאון ונידויים.

שימוש מקורי: תחתית מסמך משפטי יהודי. לא נשמר דבר מלבד חמש חתימות: צְדָקָה ב. אַבְרָהָם, יֹאשִׁיָּהוּ ב. אֶפְרַיִם הֶחָבֵר, שְׁמוּאֵל ב. יְהוּדָה, אַבְרָהָם ב. יוֹסֵף הַכֹּהֵן, יוֹסֵף ב. שְׁלֹמֹה.

רקטו: העתק של מכתב ניחומים למצליח גאון (שלט 1127-39 לסה'נ) על מות בנו. ורסו: קינה עם צידוק הדין 'שכתבתי על מות רבנו גרשום'. בקינה, גרשום מזוהה כ'בן גאון עמי' וכהן, כך שזה כנראה קשור ישירות לרקטו.

מכתב מיהושע אזולאי, בעברית. תאריך: מאוחר, כנראה המאות ה-17 עד ה-19. מטבע: גרושש. המכתב מזכיר עסקים שונים ואנשים כגון שלמה בן שאנג'י וחיים נפוסי. דן בנישואי יצחק מסוים בשוליים. נדרשת בדיקה נוספת.

מגילת מצרים, שחוברה על ידי שמואל השלישי בן הושענא בתקופת שלטונו של הח'ליף אל-חאכם בשנת 1012 לספירה. נערך על ידי יהלום וקצומאטה, יוצרות ר' שמואל השלישי, 2:1007 ואילך. ראו תגית לשברי גניזה קשורים.

סוף מסמך משפטי. מקום: פסטאט/קהיר. מתוארך: יום שני, 12 באייר ה'של'ז = 29 באפריל 1577 לספירה. חתום (וכנראה גם נכתב) על ידי יוסף בן משה דמוחי, וחתום גם על ידי ראני(?) שטיוי. (מידע חלקית מתוך CUDL)

ערעור לצדקה עבור שבויים, עם חתימות מספר. מתוארך: ה'תשפ'ב = 1621/22 לספירה. מזכיר ערעור של אנשים עניים האסורים בכבלי ברזל. החתימות כוללות את שמואל דה מדינה ורפאל בן [...] הכהן. (מידע מתוך CUDL)

ככל הנראה לא מהגניזה. מכתב מיוסף בן יצחק גלקו (?), בלונדון, ליעקב חי בן אברהם מונדולפו בסיינה. לאחר אדר ה'תנ"ד / 1694. מדווח שקיבלו מכתבו ומסביר בנימוס שאין כאן מקומו, 'כי יש כאן רופאים רבים'.

הצהרה משפטית, או אולי שאילה משפטית, המציגה את עובדות הסכסוך העסקי בין סוחרי התכשיטים אברהם בן חיים ויהודה דה לויא. בעברית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16. מזכיר את אדריאנופול (אדירנה) וקסטיליה.

מכתב עברי רשמי, אולי מחזורי (עתה אחינו...). מרווח רחב בין השורות. רק חלק קטן מהמקור שמור כאן, ללא מידע מזהה ברור. זהו ההיפך מהמקרה הרגיל: מכתב עברי רשמי שנעשה בו שימוש חוזר לחשבונות בכתב ערבי.

רקטו: תחתית מסמך משפטי בעברית. תיארוך: ה'שי"ד, שהוא 1553/54 לספירה. ורסו: הערות לעריכת מסמך משפטי אחר בעברית, הנוגע למכלוף ב. דיכאה(?) ומסעו[ד?] אל-מֻסְתַעְרִב וסכום של 101 דוקאטים ונציאניים.

קולופון לחיבור רבני ספרותי הכתוב בעמודות מרובות. הסופר הוא השופט אלעזר הלוי הידוע כאל-רג'אני: 'אני הצעיר מכל בני העיר החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק הפטיש החזק כהר אלעזר הלוי ידיע רג'אני'

מכתב מרב שלמה בן יהודה לאברהם בן סהלאן. התיארוך הוא בסביבות שנת 1020 לפי גיל, וקביעה זו נתמכת בהיעדרם של תארי כבוד גאוניים בשמו של רב שלמה בן יהודה בכתובת שעל גב המסמך (לפני שנת 1025 לסה"נ).

קטע משטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: יום שני, כ"ב אדר ב' ה'תנ"ו = 26 במרץ 1696 לספירה. ייתכן שטר שחרור חוב שאסתר נתנה למשה, ייתכן בעלה לשעבר (מוזכרת כתובה ופריטי נישואין בסעיפי ההחרגה).

חלק גדול מאיגרת עברית פיוטית, המכילה בעיקר שבחים והבעות כמיהה. כוללת את הרעיון 'ואם הגופים מפורדים אכן הרוח אחת היא'. שימוש חוזר לרשומות שונות וחשבונות(?) המזכירים שמות שונים בכתב גס בצד ב'.

פתק בעלות, וטקסט דהוי מאוד (אולי נוסף אחד). 'זה מה שקנה שלמה בן יוסף משמואל הידוע כתאג'יר, יחי לעד'. ורסו מכיל רק כמה מילים בשני כתבי יד או דיות שונות, חלק מקולופון אחר. (מידע בעיקר מ-CUDL.)

ייפוי כוח בעברית. מיקום: טבריה, ארץ ישראל. תאריך: יום שישי א' אדר 4811 לבריאת העולם (15 בפברואר 1051 לספירה). עמרם ממנה את [אבו] אל-פרג' ב. סלאמה כסוכנו. נכתב וחתום על ידי זכריה ב. משה הלוי

צד פנים: מכתב המלצה מירושלים לכל הערים בשם שבתי כרירא ב. רפאל. תאריך: אדר 5596 = פברואר/מרץ 1836 לספירה. חתמו 6 חתימות מפוארות. גב הדף: תוספת למכתב בחתימה מפוארת אחת, מכמה חודשים מאוחר יותר

עותק מכתב שנשלח מאחת הקהילות הסוריות לדמשק. בעברית. מתאר את מצוקתם מפני ההגעה הממשמשת ובאה של 'הגרמנים' (האשכנזים, כלומר הצלבנים) ופנייה להתפלל למענם ולכתוב לקהילות אחרות. (מידע מתוך CUDL)

טקסט תלמודי עם קולופון והערה מאוחרת יותר. הקולופון מציין כי ההעתקה הושלמה בירושלים בשנת ד'תתל"ב לבריאת העולם, שהיא 1071/72 לספירה. ההערה אומרת: "פדיתי אותו מן הביזה באי רודוס, אני, אליהו."

תיעוד תיק משפטי בין אברהם ב' חיים לאברהם אבו אל-ח'יר. ראו תמלול והערות של אברהם דוד ב-FGP לזיהויים ומסמכים קשורים. ישנו גם חיבור מאת ד'ר עזרא ח'וואט, אך שם המדף של החיבור אינו מופיע ב-FGP.

קמיע/לחש אהבה עבור {חיים בן עזיזה} ו{סניורה בת {אשכנז ו{שרה בת {סניורה ו{חיים בן אסתר ו{אברהם בן חוה ו{יאקותי בן חוה}}}}}}}. הייחוס משתמע לכמה פנים, ואפילו שמות המאוהבים הרצויים לא ברורים.

שירה עברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. מזכירה את יפת ראש קהילות, אברהם שר [...], יצחק, יהודה ומשה. אולי שיר תודה או חסות, אך הביטוי 'המלוך תמלוך' (בהקשר לסיפור יוסף) מסבך את הפרשנות.

קטע מכתב שממנו שמורה רק הכתובת. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. מקבל המכתב, שמואל חפץ, נמצא בקהיר (מצרים) והשולח מציין את מיקומו כקסטנטיום/קסטנטיוס (אולי קונסטנטינופול/איסטנבול).

רשומה משפטית (#20) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; ו' אב ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות תחתונות של רשומה הנוגעת לתשלום בין יצחק ולוי, ייתכן שהם יצחק יונה ולוי בן אברהם רודיטי

שבר קטן של טקסט בעברית, כנראה מהמאה ה-17 ואילך לפי הפלאוגרפיה. רוב הטקסט נראה כהוקרת כבוד, 'מרביץ ת' כמה''ר נר''ו', אך לא נראים שמות ספציפיים. הטקסט עשוי להיות תעודתי, מסמך משפטי או מכתב.

גב: מכתב גיוס כספים בעברית שנישא על ידי שליחים מחברון למצרים. תיארוך: המאה ה-15 או ה-16. ישנן 12 חתימות, כולל שלמה חלפתא הידוע ממספר מסמכים אחרים. גב: חותמת גדולה ועברת דיו עם השם 'יעקב'.

שטר חוב שנערך בקהיר בשנת 1509/10 לספירה (שנת ה'ר"ע לבריאת העולם), לתשלום לדוד די מדינה ואחיו אברהם בסך 10 דוקאטים בכל שבוע. החייבים הם יוסף הכהן, שמואל אבן סהל ויוסף הלוי הידוע בשם מירון.

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: יום רביעי, א' טבת ה'תי"ו = 1655/56 לספירה. מרחבה אלמנת אלעזר(?) משכירה את הלִיוָאן הגדול לסעדיה בן מרזוק ל-6 חודשים. שכירות: 30 מואיידי/מדינים לחודש.

פנים: סוף מכתב שנכתב בקליגרפיה עם חותמים רבים, כולל סהל בן מבשר ועמרם בן שבת. ייתכן שזה מכתב המלצה אך שמורות רק ברכות הסיום. גב: טקסט עברי, שחוק ומדהה מאוד. ייתכן שדרשה. (מידע מתוך CUDL)

שותפות השקעה בין חיים בן שלמה חזק ואשתו, המאשרת קבלת סכום של 63,000 מ[דין] כ[סף] עבור שותפו העסקי. המסמך הוא טיוטה בלתי גמורה ושם אשת חיים חסר. תיארוך: כנראה סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19.

שתי שורות ממכתב בעברית. רווח רחב בין השורות. תיארוך: אולי סוף המאה ה-11 או ראשית ה-12. מזכיר: '...לארץ כנען אם יש לו צורך וחשחן'; שליחת מישהו או משהו מהר לשרת נכבד; ו'שמעתי שבעיר [...]'.

ביפוליו המכיל בעיקרו משנה. בצד הוורסו: הסכם של משה ב"ר שלמה פרלא בפני יצחק ב"ר יוסף ושמואל טוויל להישאר במודון (מתוני, יוון), מתוארך ליום שלישי, י"א שבט, השי"ז (יום כ, יא שבט, השי"ז). AA

הסכם השקעה (עסקא). תיארוך: אדר א' תקס'ב = 1802 לספירה. ג'ויה בת יהודה אשייהו משקיעה 100 ריאלים אצל מאיר בן נעים לתקופה של 6 חודשים. חתום על ידי גדליה מוג'נאג'י, מאיר בן נעים ויצחק זמירו.

מסמך משפטי. מקום: קהיר. תאריך: אלול ה'שע"ב = 1612 לספירה. נשמרו רק שתי השורות האחרונות וחתימות העדים. 'אנו גוזרים בכוח נח"ש(?) שאיש מלבד הסופרים הנ"ל לא יעשה...' בגב: טקסט הלכתי בעברית.

מכתבות בעברית. רצועה אנכית צרה. נשתמרו רק ראשי השורות. רקטו: מזכיר שר הש[רים]. ורסו: מכתב קהילתי, ביד אחרת, מזכיר יצחק [...] השר הנכבד ב. [...]; ברכות לנמענים; ומסתיים במוטו 'ישע יוחש'.

מכתב גדול אך דהוי מאוד המזכיר 'מורנו רב האי גאון' (צד פנימי, שורה 2). שם האי אינו מלווה בז"ל, ואולי נכתב בחייו (נפטר 1038 לסה"נ). רוב המסמך כנראה בלתי קריא ללא הדמיה מיוחדת. דורש בדיקה.

טיוטת מכתב מיצחק מסלאתי לר' מרדכי, בעברית. תיארוך: אולי המאה ה-16. מבקש לשלוח לו 1,500 פרחים ונציאניים חדשים (= דוקאטים). הטקסט מוקף בניסיונות עט ותרגולי חתימה קליגרפיים של יצחק מסלאתי.

צד פנימי: מכתב בעברית, ככל הנראה ממשלחת מצורעים בטבריה בתחילת המאה ה-11 (מזכיר ביטויים כגון 'ממנו אביונין... שחין אבעבועות'). מופנה לאציל (נשיא הקהלות... אדוננו שצ...) ככל הנראה בפוסטאט

קינות בכתב ידו של ידותון הלוי. השיר בדף השמאלי נושא פזמון המתחיל ב'כהני' ומתייחס לאורכו לסוחר הבולט משולם כליל היופי פקיד הסוחרים ממשפחת אבן ע'ולייב. השוו: L-G Lit.III.92 (PGPID 41569).

שטר שותפות בעברית בין משה לבין מאיר ואחיו. מהמאה ה-16 לפי אברהם דוד. השותפות נועדה להימשך שנתיים. ראש המסמך ותחתיתו חסרים. נקוב שיעור המרה: פרח ונציאני זהב אחד לכל 100 פרחים ונציאניים.

מכתב בעברית מאת סלמון ב' אברהם החבר. הוא שולח ברכות לאנשים רבים ובהם יוסף... אברהם החבר... שמעיה... הלל החזן המכיר את הכותב מהתקופה שבה גר בצור... צדקה החזן... ויוסף. דרוש בחינה נוספת.

שטר משפטי. מקום: גיברלטר. תאריך: י"ט שבט ה'תקפ"ה = 7 בפברואר 1825 לספירה. שלמה טוב אלם ממנה את אברהם בן יהודה (יעודא) אבן אסייאג לשליח לגביית חוב מאליעזר אבן מלכה. חתום: יוסף לזואליס.

דף מספר נוסחאות קראי. פנים: נוסחת גירושין, ממשיך ב-2 שורות בגב, עם רישום ערבי בשוליים. גב: נוסחת נישואין. התאריך בשוליים, באותה כתב יד ודיו, הוא 1314 (= 1002 לספירה). (מידע מתוך CUDL)

מכתב מיהודה טיראני אל שמשון בן שמואל, המאה ה-17. הכותב נמצא במצב כלכלי קשה ומתקשה לפרוע את חובו לעות׳מן, ונאסר. הוא מבקש מהנמען לפנות אל השר כדי לסייע לו. (נתונים מ-FGP מאת אברהם דוד)

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: כנראה קהיר. תאריך: כנראה המאה ה-18 או ה-19. מיכאל בן משה ממנה את רפאל בן שועא ברכה כשליחו למסירת גט לארוסתו רחמה בת משה. בורסו סכומים בספרות ערביות מערביות.

מסמך משפטי. קטע: פינה שמאלית עליונה. בעברית. חסן בן סולימאן מוסר הצהרה מסוג כלשהו, עם סעיפים המאשרים את בהירות דעתו (כולל שאינו שיכור - ולא שותה יין - כמו ב-T-S 10J6.6 ו-T-S 13J8.29).

מכתב מאליהו בן כלב בן ליאון, יהודי ביזנטי, אל הנגיד המצרי שמואל בן חנניה. המכתב נכתב בדרכו של אליהו לקהיר, ובו הוא מתלונן על דלות הלימוד בקרב יהודי מצרים ועל רפיון שמירת המצוות שלהם.

מתוך אוסף יצירות שיריות מאת אברהם אבן עזרא, כולל מי כמוך אל בפלא אשורנו בלבי, עם רוּבְּרִיקָה ולה גירה וממוספר 110, ואגרת שנכתבה לשמואל ב. ג'אמע, הממוספרת 115 בשוליים. (מידע מ-CUDL.)

מסמך משפטי. שטר שחרור מאוחר בין 3 שותפים בחנות. החלק התחתון חסר. אחד הצדדים, יעקב נהרדעא בכר יונה, לקח פריטים מהחנות באשראי; השותפים שחררוהו מהחוב. בגב: הצהרת 3 הצדדים שאכן שחררוהו.

מסמך משפטי. מקום: קהיר. מתוארך: 15 בכסלו ה'תקס'ב = 20 בנובמבר 1801 לספירה. ללא חתימות. יצחק מזרחי מודה בהשקעה של 900 מדינים ממאיר בן-נעים ומשעבד 'חגורת כסף' (חיאצה פצה) כבטוחה לחוב.

קטע ממכתב בעברית. הכותב מתאבל על מות אחד מבני משפחתו (אולי אחד מבניו?) ומבקש מ'כל הקהל' להתפלל לאריכות ימיו של בנו נתנאל. ראו ENA NS 77.159 + T-S 8J14.13 (PGPID 1907) לקטעים קשורים.

רקטו: העתק קליגרפי של יהושע עם הערות. ורסו: שבר מקולופון או פתק, חוזר פעמיים: 'זה הספר, ארבעת הספרים הראשונים, שהקדיש רבנו ורבי והזקן הטוב יוסף בן שלמה בבית הכנסת הגדול בעיר [...].'

ארבעה עמודים של תשובות מר' חננאל בן חושיאל (כלומר מחצית ראשונה של המאה ה-11), הנוגעות לילד שנולד 'מאישה מצרית', ככל הנראה שפחה (או משוחררת). פורסמו על ידי אברמסון, בסיני, 60 (1967).

רשימה בעברית, קצרה מאוד, עם תשלומים יוצאים לעובדיה במטבע לא מזוהה (או אולי סחורה כלשהי). רשימה זו בעברית היא ככל הנראה מחוברת רחבה יותר ENA 2898.7-14. תאריך אמוד: המאה ה-15 עד ה-16.

רשומה משפטית (#22) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; א' תמוז ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות אחרונות של רשומה המזכירה קבלת [...] 290 דרהם מיצחק; שם המשפחה וסכום מלא חסרים

הסכם בין אבו אל-פרג' יעקב בן אברהם בן אלאן לשותפו עסקיו אפרים בן ישמעאל אל-ג'והרי, המטפל בענייניו המסחריים במגרב: פרטי שכר השותף והסחורות. בכתב רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055).

טיוטה של מכתב פרחוני בעברית עם מרווח שורות רחב, אולי אגרת קהילתית. הטיוטה ננטשה בשורה הראשונה של הברכות. הכתב דומה לזה של רב דניאל בן עזריה או מנהיג קהילתי אחר מאמצע-סוף המאה ה-11.

מכתב בעברית (אפשר חלק עליון). שורות רבות של עברית שירית, לאחר מכן הכנעה לאישה מ-6 שורות מהתחתית, לאחר מכן 'אדוננו הצדיק' מ-3 שורות מהתחתית, ואז הוא נקרע. גב ממשיך ברוח פתיחת הפנים.

מסמך משפטי בעברית. דהוי מאוד. קטע (חלק תחתון בלבד). תאריך: אולי המאה ה-10 או ה-11. מוזכרים אברהם, משה, יוסף ב' אהרון, ויוסף ב' [...]. בצד ב' שתי שורות בכתב ערבי, כנראה קריאת תפילה.

כתובת של מכתב אל אליהו הדיין. גוף המכתב אינו שרד בקטע זה. בעקבות הכתובת מופיע הביטוי הבלתי שגרתי "דאמת רחמתה" ("יתמיד רחמיו"), המרמז על כך שמדובר במכתב בקשה לקבלת צדקה או סיוע אחר.

מסמך משפטי שבו [...] ב' יוסף [...] מאשר השקעה מ-[...] כהן של 20,000 מדיני כסף. הפליאוגרפיה מצביעה על סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מיקום: קהיר נראה בקושי לאורך הקרע התחתון: מ]צרים].

קטע תנ"ך, ככל הנראה מתועד על קלף (על סמך מראה הרקטו). אחד הפסוקים הקריאים הוא מלכים א' 19:10 (ורסו): ...ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי [עזבו] בריתך בני ישראל את מזבחתיך. MCD.

פנים: מכתב בכתב יד מאוחר, מהמאה ה-16 לכל הפחות. גב: כתובת ל'השופט המצוין' מאיר בן מורג'י (מרגי) בדמיאט (קפוטקיא). (מידע מתוך CUDL) מכתב זה קשור ישירות לשלפמארק הסמוך T-S 10J16.20.

מכתב, כ-המאה ה-16, שנכתב מטעמו ונחתם על ידי יוסף קארו, בארץ ישראל, ליעקב וילאריאל, במצרים. יוסף מבקש פירעון הלוואה, ושהתשלום יבוצע דרך שלמה סיריליו ויצחק אל-אשקר. (מידע מתוך CUDL)

שורות פתיחה של מסמך משפטי. מתוארך: יום חמישי, א' שבט 4746 לבריאה = 14 בינואר 986. מקום: פסטאט. שמעון בן יצחק מעיד בפני בית הדין. נעשה בו שימוש חוזר בצד האחורי לשיר או דרשה בעברית.

רשומה משפטית (#25) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3v); בעברית; כ-1693 לספירה; הודאת חוב(?) בין [יצחק י]ונה ולוי בן אברהם רודיטי, ייתכן שורות עליונות של מסמך #20 (PGPID 40959)

קולופון לעותק מלא של חמשת חומשי תורה שנקנה על ידי יחיא בן הלל עבור "בנו האהוב טוביה, הפרח הנחמד הקדוש". מתוארך: 976 שנה לאחר חורבן בית המקדש, שלפי גויטיין מקביל לשנת 1044 לספירה.

שבר ממכתב המופנה לנכבד. הכותב שולח אחלות שמשרת הנמען תמשיך — ברכה רגילה בכתיבה לראש היהודים. 'כי כל משרתיך... דברי הרציתי פניך... משרתך לעד תכון ושאנן... כירח יכון... ולדבריו...'

טיוטה של חוזה נישואין (כתובה) בסמכותו של אברהם מימוני, המכונה במסמך "נגיד" (ולפיכך מאוחר לשנת 1213 לספירה). ישנם רישומים נוספים רבים בכתב עברי, בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

שבר של טבלה המפרטת שמות ומיקומי קברים בנאבלוס (שכם) ואולי בערים אחרות; מספר רשומות חלקיות של קברים נראות לצד איור של שלושה עצים; ייתכן שהשבר קשור ל-BL Or. 10578P.20 (PGPID 40638)

שבר מאסופת שו"ת מאת אשר בן יחיאל (כ-1250–1327 לספירה) שהועתקה על ידי יעקב קורקוס בגואדלחארה, ספרד, ב-1491 לספירה; חלקים נרחבים מאותו כתב יד זמינים גם ב-JTS 2631 וב-Yevr. II A 311

מכתב מיוסף הלוי ליוסף בגיליר בעברית. תאריך: המחצית הראשונה של המאה ה-16. עוסק בחכירת מסים. מוזכרים שתי אישיויות עשירות ומפורסמות בקהילה היהודית: אברהם בן שאנג'י ויעקב בן שאנג'י.