קהיר במסמכי הגניזה — עמוד 7

צד קדמי: מסמך משפטי שבו אברהם שאמי בן [...] שלמה אבו אל-ח'יר בן סעדיה מאשר שאלמנת יהודה אבו אל-ח'יר חייבת לאברהם כסף. מתוארך ו' סיון ה'שכ'א (= 1561 לספירה) בקהיר. חתום על ידי אליה בן דוד חברייה ואהרון בן שלמה ישו[.]. צד אחורי: פתקים קצרים.

רשימת נדוניה. נכתב על ידי הלל ב' עלי (פעיל 1066–1108). חתן: אריה ב' יהודה. כלה: כרימה בת עמאר. תשלומי נישואין: 10 + 15. הכלה סירבה לעזוב קהיר ולגור עם בעלה בפלרמו, סיציליה, מה שהוביל להסדרים משפטיים והחזרת מתנות. תאריך משוער: 1080 לספירה.

דף מפנקס מכתבים המכיל עותקים של לפחות שלושה מכתבים שונים בלאדינו. פוסטאט/קהיר, אב תצ"ג עד תשרי תצ"ד (קיץ 1733 לספירה). עוסק בשיגור סחורות ומזכיר ספינות בשמות 'Enrico e Maria' ו-'Francesca'. מגן דוד בשוליים. רשימה בשלושה טורים בתחתית הגב.

קולופון בכתב-ידו של מצליח בן נסים, בקהיר. תאריך: ב' תמוז, 1505 לסלוקוסים (פרידמן ואשור). מחובר לכתב-יד לא ידוע שהועתק על-ידי מצליח. המסמך מכיל גם טקסט מוראה, שנדפס מתשובת הרמב'ם ב-T-S AS 221.306 (PGPID 40127) לאורך מאות שנות אחסון סמוך.

מכתב לאמו של השולח, בקהיר (יצל אלי מחרוסת אל-קאהרה). בערבית יהודית, עם הכתובת בכתב ערבי. לא שרד הרבה מהתוכן. מדווח שאבו אל-[...] הגיע. באופן מעניין, 'ושלום' בסוף בכתב יד גס יותר מהכתב המיומן של המכתב עצמו (אולי רמז שנכתב על ידי סופר).

מכתב שנשלח לתלמיד הבחור נסים אגוסטארו (אגושתארו) באלכסנדריה מאביו שלמה אגוסטארו, כולל אזהרה שלא יבוא לקהיר לפני שהמגפה תסתיים, כיוון שכל יום מתים אחד או שניים. ישנן ברכות לאנשים רבים, ביניהם מרדכי, אסתר, שבתי ושמואל. (מידע מתוך CUDL)

מכתב ממתתיה אשכנזי, ברשיד, לבנו אשר, בפסטאט/קהיר. בעברית. תאריך: המחצית השנייה של המאה ה-16. השולח מדווח על ענייני משפחה ושמחתו על לידת נכדו. מדווח גם על ענייני עסקים וסחורות שונות המיועדות למכירה מעבר לים. (מידע מתוך א. דוד דרך FGP)

מכתב ממשה יהושע אשכנזי לאלפאלאס י-שאהאלון בקהיר. מתוארך: יום שלישי, ט' כסלו תק"פ = 21 נובמבר 1719 לספירה. הכתובת בעברית ובאותיות לטיניות: 'Al Se[nyor] Alpalas y Sahalon, Cairro.' ראה תג 'Alpalas y Sahalon' למסמכים נוספים מאותה קבוצה.

אלמנתו של הדיין הקהירי אברהם בן נתן מאשרת כי קיבלה מחתנהּ את כל המגיע לה מעיזבון בעלה המנוח. בתו של הדיין, היורשת היחידה, פרעה לאמהּ את כל שהיה חייב לה מכוח כתובתה או מכוח צוואת בעלה. המסמך מתוארך לחודש אדר התתע"ו (פברואר-מרץ 1116).

קטע זעיר משטר משפטי שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). מוזכר [...] בן עולא. כנראה צוואה, משום שהוא רומז למוות הבא על כל בני התמותה. מוזכרת עיר הסמוכה לפסטאט (קהיר החדשה?). מתייחס לבית מוזנח (אל-דאר אל-דאת'ירה).

הסכם שותפות/השקעה (עסקא). מיקום: קהיר. תיארוך: שליש ראשון שבט תקע'ז = ינואר 1817 לספירה. ח'ליפה עפיף מאשר שדוד עפיף השקיע אצלו 17,000 מדינים. חתום על ידי יעקב הכהן ובנימין דה קוריאל. בגב: חשבונות ביהודית-ערבית וספרות ערביות מזרחיות.

מכתב המלצה לאלמנה נזקקת מדמשק, אם לשני ילדים. בעקבות מכתב המלצה ממוקדם אשקלון, היא קיבלה את הסיוע שהקהילה בבלביס הצליחה לגייס למענה. כעת ממליצים עליה ועל שני יתומיה לפני יצחק בן ססון, חבר בית הדין של הרמב"ם בקהיר, בבקשה לסיוע נוסף.

שטר נישואין. תאריך: יום ראשון, י'ד תשרי 5557 = 16 באוקטובר 1796 לספירה. מיקום: קהיר. חתן: דוד גבאי בן סעדיה. כלה: ביתו בת ח'ליפה פינטו. מטבעות: ריאל, מדין. עדים: חתימת מאיר בן שלום בן-נעים מופיעה פעמיים. ייצוג טיוטה לא מאושרת. MCD.

קטע קטן ממכתב בערבית יהודית. מתייחס לרבנו שמחה החכם; קהיר החדשה; [...] בן אבו סאהל; שסת אל-עאלם גמלה עם מישהו; 'השליטים על ה-[...]'; 'אמה, בשביל אבו זכרי...'; 'והוא לא ישיג את סת אל-ר[...]'; 'בארצות, ובלבולו... רק על ידי הרגעתו...'

מכתב הממוען לנגיד מבורך בן סעדיה, בקהיר (אלקאהרה אלמחרוסה באלעז אלדאים). בעברית. בקטע זה השתמרו רק ברכות הפתיחה וכתובת הנמען. בצד השני (verso) מופיעים תרגילי כתיבה ביד ילדותית, המכילים אמרה של חסידות (אלנגאח עליה באלתקוא ואלצלאח).

שני מסמכים משפטיים (או מכתבים העוסקים בענייני משפט) שכל אחד מהם כתוב ביד שונה, כנראה מהמאה ה-13. בדף האחורי נראה שטר שחרור; ועוד עניין הנוגע לנדוניה של תכשיטים וסכומי כסף. מוזכרות פוסטאט וקהיר. ייתכן שהדף האחורי קשור לדף הקדמי. AA

חלק עליון מכתובה מעוטרת. מיקום: קהיר. תאריך: 2[.] כסלו 5327 = דצמבר 1566 לספירה. הכלה: רחל בת [...] האלמנה. החתן: [...] ב. מיכאל וירוטי. הנדוניה ברשימת ערכים בבנאדקה (סקווינים ונציאניים?). הגבול מעוטר מאוד בדיו ירוקה, זהבה ואדומה

צד פנים: תחתית פתק מאלכסנדריה. ביהודית-ערבית. מזכיר משלוח פנינים. גב הדף: מסמך משפטי, אולי טיוטה (ללא חתימות), בכתב ידו של שלמה ב. אליהו. אזהרה לאשת משה ב. ברכות שבעלה יהיה זכאי לבטל מתנת רבע בית בקהיר החדשה אם לא תשרת אותו כהלכה

מסמך משפטי. מקום: קהיר. מתוארך: 1770 לסלווקים = 1458/59 לספירה. שורות 4-11 הן פסקת רשות מפורטת, אך לא ברור אם שם הנגיד נשמר. עבד אל-כרים בן מחאסן בן עיוד הכהן מצהיר הצהרה כלשהי. החלק התחתון של המסמך חסר. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מסמך משפטי. בעברית. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: יום שישי, 18 תמוז 5319 (23 יוני 1559 לספירה). שותפות במוקאטעה (טורקית עות'מאנית: mukata'a) בין 2 יהודים וגוי. כנראה נוסחה — היהודים מוזכרים ראובן, שמעון ולוי, והגוי מוזכר 'הגוי'.

תיעוד קהילתי/משפטי. תאריך: יום רביעי, כ"ג טבת 1493 סלאוקי = דצמבר 1181, בסמכות הגאון שר שלום הלוי. אבו אל-מונג'א הכהן, הנקרא אל-זריז, גובה קרנות הצדקה בקהיר החדשה, מפקיד 100 דרהם שחולקו כבגדים ו-50 נוספים שהוצאו לצדקה אחרת.

כתובה. נשמר חלק מהעיטור בשוליים הימניים העליונים. מיקום: קהיר. תאריך: יום שישי, י'ד אדר ב' 5518 = 24 במרץ 1758 לספירה. חתן: שלמה בן אברהם(?) פראנסיס. כלה: גראסיה/גרציה. מתנות הנישואין סך הכל 600 מטבעות זהב מחבוב. AA/ASE/MCD

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר (מצרים). תאריך: יום שלישי, ב' חשון ה'שכ"ד = 19 באוקטובר 1563 לספירה. דונייה מסעודה, אלמנת אברהם בן צחאל, משכירה את עליית הגג שמעל בית הכנסת לאברהם בארוניטו ל-5 חודשים. שכירות: 5 מדינים לחודש.

מכתב בלאדינו. נשלח על ידי אברהם שיצאנו אל [שם הנמען אבד]. מזכיר עסקים עם שיח' חמדי (ושיח' ישמעאל בשורות הפתיחה), בהקשר לסחר בבדים (פניוס). המחירים לפניוס במדינים כסף עות'מאניים. קהיר (או מצרים) מוזכרת אולי פעמיים בתוספת.

טיוטות של מכתבי תודה, רובן בפרוזה מחורזת, אל ח'לף בן יצחק ובן דודו יוסף בן אברהם בעדן, על מתנותיהם ונאמנותם לישיבת ארץ ישראל ("הישיבה הפלסטינית"), ששכנה באותה עת בקהיר שבמצרים. המכתבים נשלחים בשמו של ראש הישיבה (הגאון).

שטר משפטי בעברית. מקום: פוסטאט/קהיר. תאריך: ראשית שבט ה'ש"ו = ינואר 1546 לספירה. הסדרים כספיים בין אשה (סווּאר) ובעלה (אברהם אל-ג'זירה(?)). עדים: אלעזר בן אברהם מג'מג'ים; משה אשאשו(?). נספח מאוחר מראשית אב ה'ש"ח = 1548.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לספירה). מכיל תנאים טרום-נישואין, ובהם שהאישה לא תוכל לצאת ללא הסכמת הבעל, למעט יום אחד בשבוע ל'ביקור' (אפתיקאד). מקום עבודתו יהיה בקהיר. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר משפטי (פינה תחתונה ימנית). עוסק באיש ואשתו סת אל-א[...]; ויתורה על זכותה לדבר מסוים (אנהא נזלת ענה); ותקופות זמן. מקום: קהיר. נערך בתוקף רשות 'שרנו ואדוננו [...]'. שימוש חוזר בורסו לקינה בעברית (פזמון: איילילה).

רישומים בכתב ערבי המתעדים את הגעת משהו לפונדק אל-[...] אל-סולטאני בקהיר החדשה ב-13(?) בשוואל 680 להיג'רה (= ינואר 1282 לספירה); בפנים: פתיחת כתובת(?) ל'מתוולי אל-דיואן אל-מעמור'. שומש מחדש לסיפור חלום יעקב בעברית.

מכתב בערבית-יהודית. שבר (פינה תחתונה ימנית). מזכיר שלושה חודשים, אב נכבד, ובוא ל(קהיר ה)חדשה. אין מספיק שאריות כדי להבין את ההקשר. משתמש בקיצור אלממ עבור אלממ[לוך], המצביע בדרך כלל על תיארוך מתקופת האיובים ואילך.

רשומה משפטית (#17) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דפים 2v, 3r); בעברית; ה' אב ה'תנ"ג (1693 לספירה); חלקו העליון של פירוק שותפות/שחרור ב'עסק העטריה' בין יצחק יונה ללוי בן אברהם רוֹדִיטִי; חלקו התחתון נמצא בדף 3v

רקטו: מסמך שידוכין, מתוארך 7 בנובמבר 1791 (י' חשון תקנ'ב), קהיר, לחזן ח'ליפה עפיף ב' אהרן ושמחה בת יעקב ב' ברוך. ורסו: מסמך משפטי הנוגע לנדל'ן, מתוארך מרץ 1792 (אדר תקנ'ב), קהיר. הסופר סיכם פרטי העסקה מעל המסמך.

מכתב קצר שנכתב בידי משולם, ראש משפחה של דיינים. בנו, ששון, שימש דיין בקהיר; לששון היה בן בשם יצחק שאף הוא שימש דיין בקהיר. על פי עודד צינגר, נשים, מגדר ומשפט: סכסוכים בין בני זוג לפי תעודות גניזת קהיר, עמ' 332.

מסמך/מסמכים משפטיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). מוזכרים תכשיטים העוברים מיד ליד ובית הדין בקהיר, וכן ניסוחים משפטיים האופייניים לצוואות או לפחות להכנה לקראת מוות (ואן דנתהם אלופאה).

גט. הבעל: משה בן דוד. האישה: פאצ'ילה בת מבורך. תאריך: יום חמישי, כ"א בסיון א'שצ"א למניין השטרות = 11 ביוני 1080. מקום: קהיר (אלקאהרה הסמוכה לפסטאט). חתומים עליו אהרן בן אברהם ומשה בן אברהם הכהן. צד הוורסו ריק.

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: עשרת הימים הראשונים של חשון ה'תפ"ח = אוקטובר 1727 לספירה. מעורבים שלושה גבאים ונכסי קודש של קהילת המסתערבים. הפקידים: ר' חיים טויל, יצחק סקנדרי ומרדכי טויל. דרוש עיון נוסף.

תחתית מכתב המופנה לפחות בחלקו לאישה. בכתב ערבי. "... ואבוא לקהיר. הו חִד'ק! כל מה שתרצי מ[...], שלחי והודיעי לי כדי שאוכל להביאו איתי." מסתיים בהפצרה להשיב במהרה, ולאחר מכן תפילות לנביא מוחמד (ṣalwala) וחמדלה.

רשומה משפטית (#33) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 4v); בעברית; ט"ז תמוז ה'תנ"ח (1698 לספירה); שטר אירוסין של שאול המכונה שחתה בן משה הלוי וקמר בת אפרים הלוי (גרושה); כולל תנאי האירוסין ורשימת נדוניה חלקית

גרסה בלאדינו, מודפסת, של ה-Tragedia Josephina מאת מיכאל דה קרבחאל (סלמנקה 1535?). ה-Tragedia Josephina, שנכתבה בספרד עשרות שנים לאחר גירוש ספרד, נקראה באותיות עבריות על ידי יהודי קהיר — ומכאן הישרדותה בגניזה.

שימוש מקורי: מכתב/עצומה ממישהו בשם יַחְיָא לְמישהו בשם יוֹסֵף. הוא מדווח שניסה בעבר להיכנס לשרות הנמען, ועכשיו הגיע לקהיר. החלק התחתון חסר. שימוש משני: ייתכן שתרגילי כתיבה של לומד, שמעתיק את ההפטרה לראש השנה.

מסמך משפטי הכולל קטעים ארוכים של דיבור ישיר, המזכיר פקיה, קאד'י, מישהו שהוכה, המוטוואלי אל-מעונה בקהיר החדשה, המוטוואלי אל-דיוואן, מחפוז' מסוים, האמיר ד'הר אל-[דין?] וכנסיית אל-שאמיין. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רשומה משפטית (#18) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 2v); בעברית; א' תמוז ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות תחתונות של הודאת חוב בין אברהם ויצחק (שמות משפחה חסרים) בסכום 3,333 מֶדין; ישראל ברוך-אל ערב לחוב אברהם

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: א' שבט ה'תקע"ח = 1818 לספירה. ריקה בת אברהם הכהן טרייקלי מוכרזת 'מורדת' כנגד בעלה יוסף קסטיל; מאבדת זכויות כתובתה. נכתב על ידי מאיר בן שלום בן נעים. עד שני: חיים גריאני.

מכתב ביהודית-ערבית. פורמלי למדי. אותו כתב יד כמו T-S Ar.24.86. מזכיר את אנשי קהיר ופוסטאט. ישנו סימן קטן הדומה לאות ד מעל כל ת וה המסמלות את האותיות ت ו-ة בהתאמה. נדרשת בדיקה נוספת. ב-verso ישנה שירה עברית.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: קהיר. תיארוך: העשור הראשון של המאה ה-19 ([..]התק). מעורבים שבתאי סקנדרי ויצחק חנון. חתום על ידי נסים רומנו, אהרן זאגאדון ויחזקאל חפץ, רב קהילה ודיין שפעל בסביבות תחילת המאה ה-19.

רקטו: כתיבה לא מזוהה בכתב ערבי, אולי חשבונות או תרגול סופרות. ורסו: שבר משטר הודאה משפטי (אִקְרַאר), הכולל חוב. שמורות תחילות 9 שורות, ונראה שהטיוטה נזנחה לאחר מכן (או לפחות לא נחתמה). מזכיר את קהיר החדשה.

מכתב ממשרדו של יהושע המיימוני (נ' 1310-ת' 1355 לספירה), המוצג עם המוטו הרגיל שלו, לקהילה בקהיר בעניין תביעה בין הִיבָּא בן אבו אל-פרג' אללה וגיסו פח'ר; הוא מזהיר מפני פנייה בלתי מורשית לבית משפט של גויים.

דופן חשבונות, עוסק במיסים הקשורים לסוכר ובענייני ציבור. תיארוך: כ-המאה ה-13. כותרות כוללות 'גביית קהיר' ו'מה שנגבה בחג'. מוזכרים עבד אל-ואחד, אבן אל-ג'לאג'ילי, אבן חייה, ראשיד, נוציר ועוד. ספרות קופטיות.

שורות תחתונות ממסמך משפטי שהוצא בקהיר (מצרים), פגום קשות. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. החתימה הנראית, אברהם כהן, עשויה להיות של אחד מהצדדים המשפטיים ולא עד בהתחשב במיקומה לכיוון אמצע המסמך.

מכתב. קראי מגרבי מתחנן בפני אשתו, בלשון הענווה ביותר, שתשוב אליו לקהיר. אם לא תיענה לבקשתו, הוא יישא נערה ברִיף. מצורפים התעתיק, התרגום וההערות של גויטיין. נדון גם אצל זינגר, "Long Distance Marriages".

מכתב מסחרי מהמאה ה-18–19 מתוארך יום שישי כ'ח אדר א', המזכיר מוחמד בן עומר שהלך לעלייה לרגל למכה, רפאל התורגמן, יוסף פוגי, יעקב חזן, שלמה סכאש והקונסול הצרפתי בקהיר. בראש הדף חשבונות. צד ב: עוד חשבונות.

מסמך משפטי. תאריך: יום שלישי, 9 תמוז 5422 (30 יוני 1762 לספירה). מקום: קהיר. הרשאה ליעקב אל-ח'לאף בנוגע לכתובת רחמה אלמנת רחמים ארוך. חתום פעמיים על ידי יעקב אל-ח'לאף ופעם אחת על ידי יהודה לוי(?) החזן.

שבר מסוף שטר משפטי. בעברית. מיקום: פוסטאט/קהיר. תיארוך: כסלו ה'רפ"ו = נובמבר/דצמבר 1525 לספירה. אחד החותמים הוא משה ב. סהל. מתחת קיימת הערה מאוחרת ביד אחרת הקובעת שהמסמך בוטל ובמקומו ישנו שטר מכירה(?).

רשומה משפטית (#21) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; כ-1693 לספירה; שורות עליונות של תיק ירושה לאחר פטירת רבי יהודה הלוי פורך המכונה שֻׁקַּיְר, שלא הותיר ילדים עם אלמנתו רחל בת נסים הלוי

מכתב מאבו אל-פרג', מיקום לא ידוע, לאביו אבו אל-עלאא ב. דניאל, באלכסנדריה. אבו אל-פרג' ממליץ בחום על נושא המכתב אל-אסעד, שהיה טוב אליו בקהיר ובקליוב. תיארוך: כ-תחילת המאה ה-13. גב הדף שימש מחדש לסליחות

מכתב בלאדינו מצידון מיוסף בן ג'ויה ומסעוד בונאן לאברהם מונסון ויהודה אסאו בקהיר בנוגע לענייני כספים קהילתיים. מתוארך 28 ניסן ה'תקי'ח (= 1758 לספירה). מזכיר אברהם דל בדרה ואברהם סאגרי. (מידע מתוך CUDL)

ורסו עם כתובת ברקטו: מכתב מופנה לר' מובחר בן שמואל, בקהיר החדשה. ביהודית-ערבית. אומר לו שלא לאחר; מוזכרים נסיבות קשות, חדשות רעות, [אבו] אל-טאהר וחבריו ואיש עיוור. רקטו: ייתכן תגובה למכתב בכתב יד אחר.

מכתב שנשלח לאישה. בערבית יהודית. תיארוך: נראה מאוחר, ככל הנראה מתקופת הממלוכים. הכתובת מופנית להארון [...], בפוסטאט/קהיר (מצריים). השולח אומר לה לבוא ולהישאר אצלו/אצלה ('קומי תעלי... אקעודי ענדי...').

שבר משפטי (חלק עליון ימני). על קלף. מיקום: קהיר. עוסק במועזזה בת פתחיה(?); אברהים; אבו אל-מונא; בית סמוך לבית הכנסת; אפשרויות הכוללות את מחיר התכריכים; ואולי מתן ייפוי כוח למישהו לצורכי קנייה ומכירה.

סופה של עתירה מאת אדם המזדהה כחזן מוסמך, המופנית לשני אנשים בקהיר ומבקשת את סיועם. הכותב מזכיר אדם — אולי אלחסן אבו סהל (?) — הנשבע שבועה בבית הכנסת של הירושלמים. ללא תאריך. צדו האחורי של המסמך ריק.

שטר מכירה בעברית. מקום: קהיר. תאריך: א' חשוון 5294 = 20 באוקטובר 1533 לספירה. יעקב בן משה בכוש ואחיו אפרים מוכרים ספר תורה למסעוד בן דוד דוארה ב-325 מיאידי גדולים. נכתב ונחתם על ידי נתן בן אברהם.

מסמך משפטי בכתב מבורך ב' נתן. שני אחים מאשרים בבית דין בקהיר תחת רבי שמואל הנגיד (1140-1159) שקיבלו מדודם מצד האם, הרופא אלעזר הלוי, 12.5 דינרים - מחיר שפחה בשם סומר, שהוריש להם דוד אחר מצד האם.

סוף מסמך משפטי. מקום: פסטאט/קהיר. מתוארך: יום שני, 12 באייר ה'של'ז = 29 באפריל 1577 לספירה. חתום (וכנראה גם נכתב) על ידי יוסף בן משה דמוחי, וחתום גם על ידי ראני(?) שטיוי. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מגילת מצרים, הנקראת כאן 'מגילת השטן הידוע'. מספרת את אירועי מרד אחמד פשה נגד סולימן הראשון מטורקיה בשנת 1524, ופגיעתם ביהודי קהיר. העתק שלם של 'המגילה' עם תרגום ערבי מקביל נמצא בספרייה הבריטית.

פורמולר (פלסטיני-רבני) לגט, שהועתק מגט מקורי שתאריכו 872/73 לסה"נ, שנכתב בירושלים. לפי כרטיסיית גויטיין. ראו קרקובסקי ושטרן, "המסמך המתוארך העתיק ביותר מגניזת קהיר (Halper 331)", עמ' 3 הערה 6.

מסמך משפטי (בייקר/פולייק קוראים לו 'מוסתרד עות'מאני'). מקום: קהיר. תאריך: 12 רג'ב 1023 להיג'רה (1614 לספירה). 4 חתימות עדים. עשוי לעסוק בעיזבון המנוח. מוזכרים עיסא בק הנאז'יר ועוד. דורש בדיקה.

קטע משטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: יום שני, כ"ב אדר ב' ה'תנ"ו = 26 במרץ 1696 לספירה. ייתכן שטר שחרור חוב שאסתר נתנה למשה, ייתכן בעלה לשעבר (מוזכרת כתובה ופריטי נישואין בסעיפי ההחרגה).

מסמך משפטי בכתב ערבי. תאריך: 551 להג'רה, 1156/57 לספירה. שבר (הצד השמאלי). מוזכרים קהיר, מוחמד בן אברהים ויוסף הצופי. נעשה שימוש חוזר בגב הדף לתרגילי כתיבה ערבית ורישום עברי משיר השירים ב:ט.

אירוסין בין שני בני דודים (שניהם בשם לוי): החתן אביו נפטר. הכלה בשם בגדאד. מוהר: 25 דינר. החתן מתחייב לשלם הוצאות החתונה שתתקיים בעוד 7 חודשים. קהיר, אוקטובר 1110. בכתב אברהם בן נתן השופט.

קטע מכתב שממנו שמורה רק הכתובת. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. מקבל המכתב, שמואל חפץ, נמצא בקהיר (מצרים) והשולח מציין את מיקומו כקסטנטיום/קסטנטיוס (אולי קונסטנטינופול/איסטנבול).

רשומה משפטית (#20) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; ו' אב ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות תחתונות של רשומה הנוגעת לתשלום בין יצחק ולוי, ייתכן שהם יצחק יונה ולוי בן אברהם רודיטי

מכתב ביהודית-ערבית, מכובד מאוד. מבקשים מהנמען לשלוח את מחיר סל הקוסטוס לקהיר החדשה, לחנותו של אבו אל-מונא בן חיים או חייה. השולח לא מצא הזדמנות לרדת (לפסטאט) לקבלו. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. תיארוך: בקירוב המאה ה-13 עד ה-14. ממליץ על מביא המכתב לקבלת סיוע, עניין הקשור לאיסוף הנדבות (ג'בייה) שנעשה עבורו על ידי קהילת קהיר. משתמש במילה מדוברת 'בארח' ל'אתמול'.

מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ככל הנראה חוזה חוב. אבו זכרי חייב סכום כסף גדול (מוזכרים 80 דינרים) לצדקה. הוא ישלם בתשלומים חודשיים. מוזכרת קהיר.

שטר חוב שנערך בקהיר בשנת 1509/10 לספירה (שנת ה'ר"ע לבריאת העולם), לתשלום לדוד די מדינה ואחיו אברהם בסך 10 דוקאטים בכל שבוע. החייבים הם יוסף הכהן, שמואל אבן סהל ויוסף הלוי הידוע בשם מירון.

שטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: יום רביעי, א' טבת ה'תי"ו = 1655/56 לספירה. מרחבה אלמנת אלעזר(?) משכירה את הלִיוָאן הגדול לסעדיה בן מרזוק ל-6 חודשים. שכירות: 30 מואיידי/מדינים לחודש.

מכתב ממשרד נגיד ממשפחת הרמב"ם. תאריך: המאה ה-13-15. שבר (פינה עליונה שמאלית). ככל הנראה מופנה לעבד אל-רחמן. מתייחס למישהו שמגיע לקהיר ואולי מזכיר אורווה (אלאסטבל). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בכתב ערבי. אפשרי שנשלח מאת ח'ידר. הוא מכנה את הנמען שמס אל-ריאסה. הוא מדווח כי מאז עזב את קהיר היה מוסר נפש בביצוע פקודות הנמען. דרוש בדיקה נוספת. תיארוך: ככל הנראה מתקופת הממלוכים.

גב: מכתב בכתב ערבי. הדף הראשון של מכתב. ברכות נוסחאיות מגיעות עד שלוש שורות מהתחתית, שם הכותב מתנצל שלא הגיע אישית לנשוק את רגלי הנמען. מה שמנע ממנו היה מחלתו ועובדה שקהיר 'מעוטת הקונה'.

מסמך משפטי. מקום: קהיר. תאריך: אלול ה'שע"ב = 1612 לספירה. נשמרו רק שתי השורות האחרונות וחתימות העדים. 'אנו גוזרים בכוח נח"ש(?) שאיש מלבד הסופרים הנ"ל לא יעשה...' בגב: טקסט הלכתי בעברית.

כתובה; קהיר; יום רביעי 10 אדר 1810 לספירת השטרות (20 בפברואר 1499 לספירה), ברשות הנגיד נתן שולל; חתן: שמואל בן יוסף בן שלה; כלה: אסתר בת משה בן מימון; מוהר 97 דינרים, נדוניה 130 דינרים

קטע קטן מראש מכתב מאוחר אל יוסף יעבץ מתוארך י"ז ניסן (ללא שנה). ביהודית-ערבית ועברית. קיים מגוון רחב של מסמכים מאוחרים מסוף המאה ה-18 ותחילת ה-19 הקשורים ליוסף יועבץ ובני משפחתו בקהיר.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: כנראה קהיר. תאריך: כנראה המאה ה-18 או ה-19. מיכאל בן משה ממנה את רפאל בן שועא ברכה כשליחו למסירת גט לארוסתו רחמה בת משה. בורסו סכומים בספרות ערביות מערביות.

מכתב מאליהו בן כלב בן ליאון, יהודי ביזנטי, אל הנגיד המצרי שמואל בן חנניה. המכתב נכתב בדרכו של אליהו לקהיר, ובו הוא מתלונן על דלות הלימוד בקרב יהודי מצרים ועל רפיון שמירת המצוות שלהם.

מכתב מיחיא ב' מוסא אל-מג'אני, אל-מהדיה, לברהון ב' סאלח אל-תאהרתי, קהיר, מבקשו להתערב בשמו כנגד אבן פרח אל-פאסי ואבו אל-חוסיין אל-מובארק ב' יצחק בנוגע לעיזבון אל-שיראג'י. תאריך: 1045.

מכתב מאברהם בן שמואל הלוי, ירושלים, לניסים הכהן צפניה בן עובדיה הכהן, פסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית ועברית. תאריך: ו' כסלו תל"ט (21 נובמבר 1678). שניהם קראים. מכתב ארוך; דרוש עיון נוסף.

מסמך משפטי. מקום: קהיר. מתוארך: 15 בכסלו ה'תקס'ב = 20 בנובמבר 1801 לספירה. ללא חתימות. יצחק מזרחי מודה בהשקעה של 900 מדינים ממאיר בן-נעים ומשעבד 'חגורת כסף' (חיאצה פצה) כבטוחה לחוב.

רשומה משפטית (#22) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3r); בעברית; א' תמוז ה'תנ"ג (1693 לספירה); שורות אחרונות של רשומה המזכירה קבלת [...] 290 דרהם מיצחק; שם המשפחה וסכום מלא חסרים

שבר כתובה (פינה עליונה ימנית). מיקום: קהיר. החתן: הלל הזקן. הכלה: אלמנה [...] בת אלעזר הכהן. תשלומים: 7 + 30 = 37 דינרים. תאריך: יום חמישי י"ג ניסן 15[..] סלאוקי (1189–1288 לספירה)

צו פאטימי מתקופת אל-חאפז (1131–1149 לספירה). מזכיר את המסגדים הגדולים של אל-חאכם (בקהיר) ואל-חאפז. שימש מחדש לספר ההודו IV,58, מכתב מאבו עלי יחזקאל ב. נתנאל, אלכסנדריה, לאחיו חלפון

מסמך משפטי שבו [...] ב' יוסף [...] מאשר השקעה מ-[...] כהן של 20,000 מדיני כסף. הפליאוגרפיה מצביעה על סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מיקום: קהיר נראה בקושי לאורך הקרע התחתון: מ]צרים].

מכתב בכתב ערבי. כמעט שום דבר מהמכתב עצמו לא נשמר, אך רוב הכתובת נשמרה: למסור ל(קהיר) החדשה, לבאב אל-זוהומה, לאמיר שג'אע אל-דין, לבאבא (הפטריארך הקופטי), לבית האמיר [...], לאבו בכר.

מכתב מישועה לשני נכבדים, אחד מהם השר שמואל. ביהודית-ערבית. 15 השורות הראשונות: ניסוחים. בשורות תחתונות ושוליים: ישועה פרט על אסונות מאז הגעתו לקהיר ועל הבריאות שהעניק לו אל-לוהים.

מכתב מיוסף בנימין, ברשיד, לשמואל סמחון(?), בפסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-18 או ה-19. מדווח על הגעתו לרשיד. ענייני מסחר. ברכות למשה, אליה, משה חפץ ויצחק שאמי.

עדות משפטית. מיקום: פוסטאט/קהיר. מתוארך: יום רביעי, יב שבט ה'שכ'א = 29 בינואר 1561 לספירה. יוסף ארוייויץ בן יעקב טולדנו מודה שהוא חייב לאמו, דונה מסעודה, 40 דוקאטים גדולים של זהב.

תמצית מסמך משפטי. כנראה בכתב היד הקורסיבי של חלפון ב. מנשה הלוי. לשותפות בחנות בקהיר. אחד השותפים: היבה ב. מבורך. השותפות תימשך 2 שנים מכסלו 1436 לשטרות (נובמבר/דצמבר 1124 לסה"נ).

רשומה משפטית (#25) בפנקס בית דין בקהיר (T-S K22.27, דף 3v); בעברית; כ-1693 לספירה; הודאת חוב(?) בין [יצחק י]ונה ולוי בן אברהם רודיטי, ייתכן שורות עליונות של מסמך #20 (PGPID 40959)

שטר אירוסין בין נתן הלוי בן יצחק לסיתת-אל-בית בת נתן הפרנס, קהיר. תאריך: 7 מרחשוון 1420 לשטרות = 1108. מוהר: 5+20. כתב: משה הלוי בן דוד. חתמו גם: צמח הלוי בן יעקב ועמרם בן שמריה.

מכתב או מכתבים. סוף מכתב אחד בכתב ערבי, ולאחריו מיד תחילת מכתב אחר ביהודית-ערבית עם ציטוטי מקרא. הכותב מזכיר את מחלת לבבו ותפילה עבור הנמענים על ספר התורה בכנסיית השמאיין ובקהיר.

מסמך משפטי. שטר שותפות בבית מטבע מ-1563, בקהיר, בין יצחק דה מולינה לשלמה אל-פרנג'י. יום רביעי, א' אלול ה'שכ"ג. פורסם: אברהם דוד, 'יהודים במנהלי בית המטבע במצרים במאה השש-עשרה'.