ירושלים במסמכי הגניזה — עמוד 6

הסכם פשרה בין רב שלמה בן יהודה לנתן בן אברהם, המסיים את הפילוג בן ארבע השנים בגאונות. נערך בירושלים. בכתב ידו של צדוק הלוי בן לוי. תיארוך: סוף 1042 או תחילת 1043 לספירה (לפי גויטיין ורוסטו); או 8 באוקטובר 1042 לספירה (לפי גיל). על פי תנאי ההסכם, נתן הודח והורד בדרגה לתפקיד אב בית דין, ורב שלמה בן יהודה הוחזר לכהונתו. "התנאים נוטים לטובת שלמה, למעט סעיף אחד: הקמת ועד של חמישה משגיחים שיפקחו על ענייני הישיבה, ובהם הגאון (שלמה) ואב בית הדין (נתן)." המידע מבוסס על רוסטו ועל גיל.

מכתב מאת הנגיד נתן שולאל הכהן בפוסטאט/קהיר, אל משה בן יהודה באלכסנדריה. בעברית. תיארוך: לפני 1502 לספירה ואולי לאחר 1498 לספירה (שכן שלום בן זיתון התגורר בצפת לפני כן). המכתב כולל הוראות בנוגע לאספקה ולכלכלת היתומים של ר' אברהם בן חיסאן, אשר התגוררו בעבר באלכסנדריה אך עברו לירושלים כדי להתגורר עם אמם לאחר מות אביהם. אנשים נוספים הנזכרים במכתב: נושא המכתב חיים; ר' יעקב פראנסי (מירושלים) ואחיו ר' יצחק פראנסי; ר' צדקה נס (מאלכסנדריה); ור' שלום בן זיתון. (המידע מאת אברהם דוד.)

רישום משפטי (מס' 2) בפנקס בית דין קראי בקהיר. הסכם בין בני הזוג מהג'ה בת שמואל המכונה אל-סירג'אני ובעלה אהרן בן אליהו יקין. מתוארך ל-14 באייר ה'שכ"א (1561). אותו זוג שהופיע ברישום הקודם בפנקס (PGPID 41023) מתייצב שוב בפני בית הדין כדי לערוך הסכם בנוגע לחובותיו הקודמים של הבעל ולנסיעתו לירושלים ולדמשק. חלק מההסכם נסב על כך שאהרן מעניק למהג'ה בעלות על "מטפחת סינית שיש בה שמונה עשר מת'קאל של זהב" [כ-76.5 גרם] (אלבכנק אלציני אלד'י פיה ת'מאניה עשר מתקאל אלד'הב).

מכתב מאת מרדכי הלוי בן שמואל, משה לוי בן שמואל וקהילת הקראים בירושלים אל שלמה כהן, בנו יוסף כהן, אהרן לוי, יוסף גבאי וישועה צעיר, בפוסטאט/קהיר. כתוב בערבית-יהודית. מתוארך ליום שלישי, ג' באייר ה'תק"ן ("רחש לבי") — 1790 לספירה. הכותבים מדווחים כי הנמענים יצאו לדרכם בלי לקחת עמם את מכתביו של מצטפא אלצבאע' בנוגע ל"בולסה" (ארנק/שקית) של 247.5 ממטבע מסוים שנמצאת ברשותם. עליהם למסור את הכסף לשותפיו של מצטפא — חנא צאצי ומיכאיל אלכֻחיל(?). דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי קראי בערבית-יהודית, מתוארך ליום ראשון, ט"ו באייר ה'תי"ח (1658). המסמך עוסק באהרן רופא ראש משמרה בן אלעזר ____[?] החזן ובאברהם קֻדסי ראש משמרה בן יעקב לוי קיים, אשר תורמים 1000 חצאי כסף לטובת ירושלים. המסמך מרחיב בתיאור תפקודו של המוסד המסתורי של "המשמרות" שבראשו עומדים שני האישים, וחלק מהאחריויות המוטלות עליהם נוגעות לסידורי קבורה קהילתיים (שורות 10–11). תקופות הכהונה שלהם נזכרות במספר הזדמנויות עם איזכורים של 6 ו-12 שנים.

מכתב בערבית-יהודית. שמות הכותב והנמען אינם ניכרים מיד, וכך גם מיקומם, אך נראה שניתן להסיק אותם מן הטקסט: ירושלים ודמשק מוזכרות מספר פעמים, וגם חמץ ובעלבכ נזכרות. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-15 או מאוחר יותר, על בסיס השוואה למכתבים אחרים מאותה שכבה. בנו של הכותב, אברהם, נפטר זה לא מכבר. בצד האחורי הכותב מתאר מחלוקת באשר למועד הופעת מולד תשרי, שעוררה את העובדה שהירח לא נראה בלילה אך הופיע במהלך היום לפני שקיעת השמש שלמחרת. דרוש עיון נוסף.

מכתב עסקי, או אולי התכתבות בין פקידי מדינה. כתוב בכתב ערבי. בין הנושאים והדמויות הנזכרים: א-שייח' אל-עפיף; טריפולי (ככל הנראה זו הסורית); אזהרה לנמען שלא להשתהות; שוב א-שייח' אל-עפיף; צמצאם א-דולה; רשיד; ובקשה שהנמען יכבד את השולח במילוי שליחויותיו. המכתב מסתיים בחסבלה (הביטוי "חסבנא אללה"). צדו השני של הדף מוחזר לשימוש משני עבור טקסט ספרותי בעברית, בכתב ידו של עלי בן יחזקאל הכהן מירושלים (נפטר בסביבות 1055). דרושה בחינה נוספת.

כתב יד המכיל את פירושו של יפת בן עלי לספר דברים. הקולופון בעמוד הראשון מתעד את הקדשת כתב היד על ידי אדם בשם יפת בן מבשר "בן העני", לשם שמירתו ב"חצר/בית של יוסף בן בכתויה". אדם זה כונה "המלמד" ומוזכר בספרות הקראית כתלמיד חכם בירושלים של המאה העשירית, ומספר קולופונים מתעדים הקדשת כתבי יד ל"חצר" שלו — ככל הנראה מרכז לימוד קראי בירושלים. כתב היד המוקדש נמסר לפיקוחו של עזריה בן מצליח בן סהל, נכדו של החכם הקראי הנודע סהל בן מצליח.

רישום משפטי (מספר 5) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. כתוב בעברית. מתוארך י"ב בשבט ה'תמ"ג, הוא 1683 לספירה. (מסמך מספר 5) פסק דין בעניין מס הגבלה (מס הכשרות הקהילתי) בקהיר. הפסק קובע כי שני שלישים מתקבולי הגבלה ייוחדו לתמיכה בלימוד התורה בקהיר (פה מצרים), והשליש הנותר ייתרם לאותה מטרה בירושלים, בחברון ובצפת. הסופר העתיק את חתימותיהם של שלושת הדיינים: ר' מרדכי הלוי (נפטר ב-1684 לספירה), ר' משה ויטאל, ור' ישראל רומאנו.

עדות קראית על חוב שצבר אדם בשם עוזיאל גבאי בן ישועה כלפי עניי הקהילה היהודית, בסכום כולל של 10,316 פִדּה (מֻדִ'ין). המסמך נערך בי"ב באב ה'ש"ך (1760 לסה"נ), בביתו של אליהו בן ישועה רופא. על העדות חתומים שבתי כהן, נסים כהן, והסופר אליהו בן משה רופא (הקיצור ס׳׳ו ככל הנראה משמעו "סופר ועד"). ייתכן שהכספים המדוברים יועדו במקור כתרומה לטובת ירושלים, כפי שעולה מן הביטוי "ואתחאסב מע אלקהל מן גיהת לם׳ ירושלים" (שורה 5).

פנקס של סוחר ו/או רוקח. דף כפול (ביפוליום) ממה שהיה כנראה פנקס גדול יותר. התיארוך אינו ידוע; קוטלג כשייך למאה ה-16. בתחתית העמוד האחרון מופיע תאריך, אך קשה לפענחו. כתוב בערבית-יהודית. המסמך משתמש בתואר הכבוד ח'ואג'ה, שהיה נפוץ בעיקר בתקופה העות'מאנית. הפנקס כולל מרשמים רפואיים וכן כמה תיאורים מפורטים בגוף ראשון, ובהם, למשל, סיפור על הגעה לירושלים, פירוט הסחורות שבהן עסק הכותב וההוצאות שהוציא. דרושה בחינה נוספת.

הסכם שותפות בין אברהם יעבץ/יועבץ לבין שמעון עזרי, למשך 24 חודשים. המקום: קהיר (מצרים). מתוארך לאלול ה'תקס"ג, כלומר 1803 לספירה. השותפות עוסקת ב"עסק המשי" (בעסק המשי), ובה מוזכרים מספר צדדים משפטיים נוספים: המנוח יהודה מזרחי (שורה 7), יעקב בן-היני, תושב ירושלים (שורות 8–9), ר' שבתי סקנדרי (שורה 9), ויעקב רצון (שורה 10). חתימת הסופר/העד של מאיר בן שלום בן-נעים מופיעה מימין לחתימותיהם של שמעון עזרי ויעקב כהן.

טיוטת מכתב בעברית, משנת 1043 לערך, מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה, גאון ירושלים (כיהן בשנים 1025–1051 לסה"נ). אפרים מבקש משלמה להודות "לזקן היקר והצדיק חסד [אלתסתרי], הנגיד הנכבד" על העזרה הרבה והנחרצת שהוא מעניק לו, ולאחר מכן מפרט את המחלוקות הפורצות בקהילתו. אפרים מורה לגאון להוכיח בחומרה את הניצים ולהחדיר בהם את ההכרח באחדות, ואף מבקש משלמה לכתוב מכתב לחסד ובו תודה על חלקו בהשכנת השלום.

מכתב מאת יהודי אירופי שספינתו טבעה במהלך מסעו לקיים נדר לעלות לרגל לירושלים, וכל רכושו אבד לאחר שהושלך לים כדי להציל את הספינה. הפנייה לקהל, הכתובה בעברית על קלף, מתארת את מסעותיו רבי-הפנים של הכותב: בראשונה הגיע לאלכסנדריה, שם ניסו המוסלמים לגבות ממנו את מס הגולגולת (ג'זיה); ולאחר מכן, ככל הנראה לפוסטאט, לאחר שניצל בידי יהודי, ושם הוא מסתתר בעת כתיבת המכתב לאחר שהוטרד על ידי גובה המסים ומחשש שייאסר.

מכתב בכתב יד קליגרפי מצדוק הכהן בן אליהו, מירושלים, אל אחיו (כנראה אביתר) בפוסטאט, מיוני 1056 [י"ג בתמוז, שנת 987 לחורבן הבית]. נפתח בשיר עברי. חתימתו של צדוק מוקפת באותיות עבריות זעירות. בפינה הימנית התחתונה מופיעה הערה קטנטנה המתנצלת על כתב היד הגרוע (או: הערבי?) של הכתובת (שאבדה מאז), אשר הייתה הכרחית להבטחת הגעת המכתב לייעדו. חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין המצורפת ל-PGPID 6192.

שטר אירוסין קראי מקהיר, מתוארך ט"ז בניסן ה'תל"ג (1673). הכלה היא פרג' בת ישועה בן יצחק, שטרם נישאה, והחתן הוא דניאל בן יוסף בן שלמה חזן. דניאל נשבע את השבועה המקובלת שלא לצאת לערים אחרות מחוץ לקהיר, פרט לירושלים. תרומות החתן לנישואין מפורטות בשטר: 50 כסף + 960 מדין + 200 מדין + 1000 מדין. בתחתית המסמך נעשה שימוש חוזר לצורך תרגול כתיבה של נוסח הפתיחה והתאריך המקובל בשטרות משפטיים.

רקטו: שריד ממכתב מאוחר בערבית-יהודית מבן אל אביו. ורסו: הדף נחתך ונעשה בו שימוש חוזר לרישום שייתכן והוא מסמך משפטי (?) בעברית, שנערך בפוסטאט/קהיר ועניינו אירוסיו של אדם בשם יוסף. המסמך מתוארך לשנות ה-1720 לסה"נ (שנות ה-5480, הספרה האחרונה אינה ברורה). מוזכרים בו מנהגי ירושלים וארץ ישראל. כמו כן נזכרים בו מספר שמות נוספים, ובהם יהודה מאסוס (?) המערבי ור' ישעיה. דרוש עיון נוסף.

אסופה של שאלות תיאולוגיות לחכם הקראי אבו יעקוב יוסף בן אברהים אל-בציר, שפעל בירושלים בסוף המאה ה-10. בעמוד 27 כותרת אומרת 'הוכתב על ידי אבו יעקוב יוסף... ל'עזריה בן צלח' (صلح). חגי בן שמאי מציע לקרוא צאלח, ומזהה אותו עם עזריה בן מצליח, נכדו של סהל בן מצליח, שפעל בחוגים המדעיים של הקראים הירושלמים בתחילת המאה ה-11. לכתב יד נוסף המציג את השם מצליח כצלח ראה PGPID 38581.

שטר אירוסין קראי. תאריך: א' כסלו ה'תק"ז (1746 לספירה). מיקום: קהיר. מכיל תנאים נפוצים: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-10 שנה (אלא אם אשתו עקרה) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים ב-10 שנים. חתומים הסופר והעד אליהו רופא המכונה צעיר, ועד נוסף שלמה ב' משה רופא המכונה צעיר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 775 מדין + 100 מדין + 400 מדין. מתחת לחתימות יש טיוטה של המסמך.

מכתב מ[הי]לל בן ישועה אל שלה בן בו אלח'יר הכהן. כתוב בעברית. התיארוך: מאוחר, ככל הנראה לא לפני המאה הארבע-עשרה. השולח הותיר בידי הנמען (ובידי אדם נוסף בשם יוסף?) את האחריות על רכושו בירושלים, על מנת שיהיה מוכן עבורו עם שובו, או במקרה שיחפוץ לשלוח לשם דבר-מה. מטרת המכתב היא להוכיח את הנמען, שכפי הנראה הפר את תנאי ההסדר. (חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.)

טיוטה של מכתב בערבית-יהודית. ככל הנראה נועד להישלח מפוסטאט/קהיר לירושלים. תיארוך: לא ידוע, נרשם בקטלוג כשייך למאה ה-18. הכותב מדווח על הכסף שהיה אצל אחיו (?) של הנמען (karīmak), יעקב חזן, ודודו מצד אמו יהודה רופא. הוא מספר כיצד הנמען נסע לירושלים, משם לאיסטנבול ו"לארצות שמעליה", ולאחר מכן לדמשק שבה נשא אישה, ומשם שב לירושלים. נזכר גם בית הכנסת דאר סמחה בקהיר.

מכתב מאת כותב לא ידוע, מירושלים, אל "קהל הקראים". בערבית-יהודית, עם פסוקים אחדים בעברית בראש המכתב. התיארוך אינו ידוע. המכתב עוסק בעניין של ירושה ו'תרסים' (מעין מעצר או הגבלת תנועה), ומלין על כך שהנמענים נטשו את הכותב. הוא סובל מידי הגויים ואינו ישן בלילות. הוא מבקש שהנמענים ישיבו לו במהרה, יבואו אליו באופן אישי, או יסייעו לו בכסף. דרוש עיון נוסף.

מכתב מאת כותב לא ידוע בירושלים אל ישועה רופא בפוסטאט (צוען), שייתכן והייתה מקום מגוריו לאור הפירוט המדויק. בעברית ובערבית-יהודית. תיארוך: קוטלג כשייך למאה ה-17. הכותב מוסר גם דרישת שלום לקהילה הקראית בקהיר (מצר הסמוכה צוען). מטרת המכתב היא להודיע לנמען על פטירתה של אֻם כאסכיה(?) ביום כ"ד בניסן. הכותב מתאר את סידורי הלוויה שלה. דרוש עיון נוסף.

מכתב מאת סלאמה הכהן בן יוסף, מרמלה, אל שמעיה החבר בן ישועה, בירושלים, ממאי 1054. גיל כינה את הקטע "Chapira 1*" משום שפורסם על ידי ברנרד (אליעזר דב) שפירא בשנת 1953. הקטע הנושא את הסימון Chapira 1 אינו קשור למכתב זה (אף שההפניה לגיל מופיעה בביבליוגרפיה שלו), ולמיטב ידיעתנו כתב היד שגיל ההדיר אינו מופיע בשום מקום, לא לפי סימון ולא לפי תצלום.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"ח אלול ה'תקי"א (1751 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: נחמה בת יהודה ב' אהרון. החתן: מנשה ב' שלמה (מנוח) ב' ישועה רופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 670 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה, אך רשאי לנסוע לירושלים.

מכתב שנשלח מירושלים למצרים/קהיר. בעברית. מבקש תמיכה לעניים ולתלמידי חכמים של קהילת ירושלים. השולח מתאר את מסעו לירושלים דרך עזה ואת מצבה הקשה של הקהילה, כולל טענות שהם חייבים כסף לממשלה. מוזכרים אנשים במצרים/קהיר כגון יצחק ראובן ואברהם לוריא; בקטיה: משה סקנדרי וברוך סרגוסי; וחכם ירושלים עזריה (צוויאי). (מידע מקטלוג הספרייה הלאומית.)

שטר אירוסין קראי חלקי. תאריך: יום שני ט"ו אייר ה'תי"ד (1654 לספירה). מיקום: קהיר. הכלה: חנה בת שלמה ב' יצחק הרופא. החתן: אברהם ב' משה ב' יצחק הלוי הסומך. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 900 מדין + 1000 מדין + 200 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום חמישי כ"ד ניסן ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: מַרְחַבָּה בת ישועה ב' שלמה הלוי הרופא. החתן: סעדיה ב' עזר ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים.

רקטו: העמוד האחרון מתוך "החיבור ההיסטורי" (Annals) של אוטיכיוס איש אלכסנדריה (סעיד בן בטריק אל-מתטביב, נפטר 940), הפטריארך המלכיתי של אלכסנדריה, ובו דיון באירועים שהתרחשו בירושלים ובקונסטנטינופול בשנים שקדמו למותו. ראו מהדורת ביירות 1905. ורסו: צלב ולאחריו סימנים סתומים, ומתחתיהם האלפבית הערבי כתוב משמאל לימין ובחלקו בכתב ראי.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: י"ט אלול ה'תכ"ח (1668 לספירה). הכלה: קמר בת צמח ב' אפריים. החתן: שלמה ב' יהודה ב' שלמה רופא. מכיל תנאים נפוצים בתקופה: החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 210 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום שני כ"ז שבט ה'תפ"א (1721 לספירה). הכלה: פרג'ה בת דוד ב' אהרון הכהן. החתן: יוסף ב' נחום (בחיים) ב' ישועה הלוי הרופא. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 700 מדין + 200 מדין + 800 מדין. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לנסוע מחוץ למצרים פרט לירושלים.

שטר אירוסין קראי. תאריך: כ"א חשון ה'ת"ק (1739 לספירה). מיקום: קהיר. החתן: משה ב' שבתי ב' משה הכהן; הכלה: נַזְהָה בת ישועה ב' אליהו הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים) ולא לעזוב את מצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 1320 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

קטע ממכתב מאת ישראל בן נתן בירושלים, ככל הנראה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב עוסק בעסקאות מסחריות, ובעיקר במסחר בבדים ואריגים. נהראי מתבקש לספק בדחיפות קלף כדי שישראל יוכל לבצע את עבודתו. החלק האחרון של המכתב עוסק באברהם בן הגאון שלמה בן יהודה. (המידע מבוסס על גיל, ארץ ישראל, כרך ג', עמ' 145–148, מס' 472.)

דף 1: מכתב מסעדיה בן מרדכי המגרבי אבן זוריהן (?), הנמצא בירושלים, אל אדם בשם יוסף במצרים. בעברית. תיארוך: המאה ה-16 או ה-17. הנמען הבטיח לבוא לירושלים לחג הפסח השנה. הכותב מציין כי "אין לי עוד פנאי לדרוש בבתי המדרשות". בצד האחורי מופיעים חשבונות בערבית-יהודית, ובהם אזכור של חֻמוּסִי. (המידע מא' דוד דרך FGP.)

שטר אירוסין קראי. תאריך: ט"ו שבט ה'ת"נ (1690 לספירה). הכלה: סולטאנה בת יוסף הרופא ב' אלעזר החזן הרופא. החתן: יוסף ב' יצחק ב' אברהם הלוי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 20 שנה, אך אם אשתו תישאר עקרה יוכל לשאת אחרת לאחר 10 שנים. הוא גם אינו יכול לנסוע לדמשק או לקושטנדינה ב-20 שנה אך רשאי לנסוע לירושלים.

מכתב מדוד חזן בירושלים אל אליה לוי בפוסטאט/קהיר. כתוב בערבית-יהודית. הכותב מתאר את מצבו הכלכלי הקשה ואת מצבם של הקראים בירושלים, ומספר כיצד "אנחנו באש מן הלחץ [של הרבנים]". הוא מזכיר כי חלה ועמד למות, החלים, חזר ונפל למשכב ועמד למות שוב, ולבסוף החלים פעם נוספת. מזכיר גם את עזה. דורש בדיקה נוספת.

פעולות לייסוד אגודה יהודית במצרים כסניף של האגודה הרחבה בשם "כנסת ישראל", המציגות את הקמתו של בית דין עליון בירושלים, ייסוד ישיבה בירושלים, וסיוע חומרי בשיבת היהודים לארץ ישראל – שנת 5613 לבריאת העולם (1852/53 לסה"נ). המסמך כתוב בערבית. המידע מבוסס על הקטלוג בעריכת חסנין מוחמד רביעה.

כתב יד המכיל חלקים מפירוש יפת בן עלי על דברים. חלקי. בעמוד 87a משפט הקדשה: 'מוקדש לאל, אדוני ישראל, בחצר יוסף בן בח'תאווייה, ברוך השומרו, אמן'. מכתובות הקדשה אחרות ברור שחצרו של ב. בח'תאווייה, שנקרא 'המלמד' והיה חכם קראי, היה ספרייה, וככל הנראה מרכז לימוד, בירושלים של המאות ה-10-11.

לוח שנה בפורמט טבלאי. תיארוך: מאוחר, כ-המאה ה-17-19. בתחתית Moss. III,129 ישנן מספר חתימות כולל משה שורונון(?), רחמן זאווי (רחמן זאווי), יעקב [...], ויצחק יאקוטי. שתי מהחתימות מקדימה טקסט המרמז על עלייה לרגל לירושלים ('חצר באלמקאם אלעזיז... לעלות במקום הקדוש הזה לעלות לירושלים').

שטר אירוסין קראי. תאריך: יום ראשון כ"ה טבת ה'ת"ט. מיקום: קהיר. הכלה: חנונה בת אפריים ב' אהרון. החתן: עבדיה ב' שמואל ב' עבדיה. החתן מתחייב שלא לנסוע מחוץ למצרים ב-20 שנה פרט לירושלים. הכלה מתוארת כנשואה בעבר. תשלומי הנישואין: 25 כסף + 200 מדין + 100 מדין + 450 מדין.

צוואתו של יעקב בן דונש בן יהודה ראש סדרא, שעניינה בעיקר ההוצאות הכרוכות בקבורתו בירושלים. הוא ממנה את גיסו נתן בן שלמה למוציא לפועל של הצוואה, ומוריש 5 דינרים לשלום בן נתן, בנם של אחותו וגיסו. הצוואה נכתבה בפוסטאט בתאריך ט' באדר ב' של שנת ד'תתכ"ד (1064 לספירה).

מכתב ממאיר ב' נעים לקהילת קהיר/פוסטאט. בעברית. תיארוך: סוף המאה ה-18 או תחילת ה-19. מספר סיפור מפורט על עמלו של מאיר לשם השגת אתרוגים לקהילה, אולי בירושלים. ישנה בעיה כלשהי והוא מבקש הדרכה או כסף. כולל סיפור דרמטי על תועים במדבר, מתקפת שודדים ושתיית מים מלוחים.

כתב יד המכיל חלק מפירוש יפת בן עלי על במדבר. קולופון מפרט את הקדשתו ל'חצר יוסף בן בח'תאווייה המלמד', דמות קראית ידועה בירושלים של המאה ה-10, על ידי שרה בת ראובן המנוחה ובעלה משה בן יפתח הכוהן אל-רחבי. כתב היד אמור להיות בפיקוח עזריה הכוהן המשכיל בן מצליח סהל.

מכתב ממשה בן יצחק הקראי בירושלים אל אחד מנכבדי הקהילה הקראית בפוסטאט, סביב שנת 1040. הכותב מדווח כי קיבל דינר אחד שאבו סעיד יעקוב בן אבראהים שלח באמצעות אבו סעיד בן אלשעאב (אבן אלשעאב נוסף מוזכר במקור אחר). המידע מבוסס על כרטיסיית הערות של גויטיין ועל גיל.

פתיחה של מכתב שנכתב על ידי רב דניאל בן עזריה מירושלים, ונשלח לאבירם הכהן בן יצחק בן פורת. רב דניאל בן עזריה כותב כי הוא מצר על פרידתם ומקווה לפגוש את הנמען שוב בקרוב. לפי גיל, המכתב מתוארך לתקופת כהונתו של רב דניאל בן עזריה בראש ישיבת ארץ ישראל בירושלים.

בקשת סיוע שנשלחה מירושלים לקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ככל הנראה נכתב בסוף המאה ה-19 או במאה ה-20, על סמך הפלאוגרפיה ומקום המציאה — בית הקברות בבסאתין. שם הסופר הוא מיכאיל יצחק כ"ץ. המסמך מתועד בקטלוג מוזיאון האמנות האסלאמית (פריט מס' 277) בערבית.

מכתב הנוגע לשליחת זהב מקהילת בלביס, אשר יועבר בירושלים אל "בית הכנסת של התימני" ואל "הרבנים". מתוארך: כ"ב בסיוון ד'תת"ק + קע"ד = ד'תתקע"ד לבריאת העולם = 1 ביוני 1214 לסה"נ. השוליים והצד האחורי מלאים בחשבונות הכתובים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

גלויה בעברית ממשה חיי בן-עים בירושלים ל'מסייה לה-רבין' יוסף גברא בקהיר. מתוארכת לכ"ג אלול ה'תע"ר (1910 לספירה). הגלויה מודפסת מראש לעסק הסופרות של בן-עים כ'פברימנט דה ספרי-תורה, תפילין ומזוזות, בירושלים'. משה חיי בן-עים כותב כי דרוש לו כסף הרבה.

הודעה מטעם אגודת "אור חדשי" הפונה אל ידיד בירושלים להשתתף בציון יום "פרוץ הצרה בשבת" ובתפילות הנדרשות לכך, אשר השתתפות בהן רצויה. ההודעה נכתבה בעברית ומתוארכת לשנת 1938. המסמך נמצא בבית הקברות בסאתין ושמור במוזיאון לאמנות האסלאם (מספר 207).

מכתב מאת אדם לא ידוע, ממקום לא ידוע, אל גיסו אלשיח' אלפח'ר אלח'אזן ואל אשתו (אחותו של הכותב), בירושלים. הנמענים מתבקשים לחזור אל 'העיר' לפני בוא החורף. מעבר לכך, המכתב מורכב כולו מהבעות דאגה ודרישות שלום. מוזכרים בו גם מספר שמות נוספים.

קריאה ופנייה הנוגעת לאזהרה לבני הנוער מפני מחשבותיהם של גורמים חיצוניים בנוגע ללימודי ההלכה הדתית. הפנייה יוצאת מטעם אגודת "אַחְבָּאב אל-חַיָאא" (אוהבי הצניעות/החיים) בירושלים. המסמך אינו נושא תאריך וכתוב בעברית.

מכתב שנשלח מסנדור (בכורדיסטאן) ליעקב בנימין, בירושלים. מאוחר ואינו גניזה. מתוארך: 5462 לבריאת עולם = 1701/02 לסה'נ. השולח מקדיש מקום רב לדיון בתהפוכות שליחה וקבלה של מכתבים דרך חלב. דרושה בדיקה נוספת.

מכתב מכותב לא ידוע בירושלים אל שלמה הכהן ועובדיה כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. מתוארך: יום חמישי כד חשון ה'תקי"ד, שהוא 1753 לספירה. בעברית ויהודית-ערבית. עוסק בעניין משפטי. לכותבים קשרים הדוקים עם דמשק.

שטר אירוסין קראי מא' סיון 5347. החתן ישראל הכהן ב' שמואל. הכלה אסתר ב' שמואל אבן יחיא. החתן מתחייב לא לנסוע מפוסטאט לארץ אחרת (למעט ירושלים), ובעת יציאה לרשיד או אלכסנדריה — רק לחודשים ספורים.

שני דפים מהחוברת החודשית 'המאסף' בעריכת בן ציון אברהם כהנקא בירושלים. מתוארך לניסן ה'תרנ'ח (1898 לספירה). השוליים ודפי הגב הריקים ממולאים בטקסט עברי וערבי בדיו סגולה, כולל סכומים וחשבונות.

הדף הראשון ממכתב בשלוש שפות המבקש עזרה וסיוע מ'רחוב הנהר' בירושלים. הדף השני הוא הערכת נסיעות הרבנים והשינויים שחלו בנוגע לגובים ולהדלקה - ללא תאריך - (מספר 295). בעברית, אידיש ואנגלית.

מכתב בעברית מתוארך 1726/27 לספירה, המבקש צדקה מהקהילה היהודית של פיזה. הכותבים, באיסטנבול, מכנים עצמם 'פקידי א"י' וכותבים בשם הקהילה בירושלים. שליחם הוא משה ישראל. כנראה לא גניזה.

פנים: שיר ערבי בשני עמודות, מחורז ב'-אני, כנראה קינה על חורבן ירושלים ('וחרב אללה ד'אך אל-בית אל-ג'ליל אל-מקדס... פח'רג' מן אל-אקטאר אאל אסראיל כלהם...'); גב: סליחה עברית לכיפור

בקשה שהוגשה על ידי נשיא בית המדרש בירושלים אל מנהלו של אחד מבתי הכנסת במצרים, ובה הוא מבקש בעיקר סיוע כספי לטובת בית המדרש. המסמך מתוארך לאפריל 1930 לסה"נ ונכתב בערבית-יהודית.

בקשת תשלום מעמות 'נאמוהא' לתרומה של מאה קירש על ידי בנק 'קובן-אן'[?] בירושלים שבארץ ישראל - 30 במאי 1928 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 102) - בצרפתית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב בעברית מתוארך 1781/82 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. סכום של 8,000 אריות מוזכר. שליחם הוא יוסף בן רובי (?). כנראה לא גניזה.

מכתב המלצה ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד 1310 - נפטר 1355 לספירה), שנועד להיקרא בבית הכנסת, בשם איש זקן ועני בשם יצחק המבקש לנסוע לירושלים. הכסף שיגיע מהפסיקה יועבר לנגיד.

מכתב משמואל הלוי ב' אברהם בירושלים לעוזיאל פירוז, כנראה בפוסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית. תיארוך: ממוין כמאה ה-18. הכותב מדגיש את תפילותיו המתמשכות עבור הנמען ומגיש בקשה כספית.

מכתב מנצראללה אל-ח'אזין בירושלים אל שמואל אל-קיים, קהיר. ביהודית-ערבית. מזכיר עבד אל-לטיף בן עבד אל-וליי; 60 דינרים; אישה (חאג'ה ח'אתון) שהיא אחות נג'ם אל-דין. דרוש בדיקה.

מכתב מיהוסף הכהן אב בית הדין בן שלמה גאון. בעברית. מתוארך: שבט 1359 לשטרות (ינואר/פברואר 1048 לספירה). אולי שבר מכתב הבקשת סיוע לירושלים. נכתב בחיי אביו רב שלמה בן יהודה.

מכתב מהקהילה הבבלית בירושלים לישחק מרדכי, שנשלח להחזיר את 'יאיר נרו' ממצרים - 26 ביוני 1930 לסה'נ - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 212). בערבית-יהודית.

מכתב בעברית מתוארך 1791/92 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית, מציין סכום של 70,000 אריות. שליחם הוא מרדכי הלוי. כנראה לא גניזה.

מכתב מקהילה ספרדית למצרים בנוגע לאיש עני ומבוגר מרודז שבצרפת, שפנה לשליט ארצו לאחר שבנו נרצח — השליט החרים את רכושו. האיש מבקש לנסוע לירושלים לבלות שם את שארית ימיו.

אינו מגניזה. מכתב מקרים לירושלים. תאריך: 1783-1796 לספירה. מזכיר קלעא = צ'ופוט-קאלה, כפא = קפה = פיאודוסיה, וגזולויא = גוזלבה = יבפטוריה. כולל שבחים לקתרינה הגדולה.

מכתב המלצה משופט בחלב (צובה) בשם בנימין מזרחי. בעברית. מאוחר. יש פוסטסקריפטום בכתב יד שונה על אדם רשע שגזל אותו לאחר שתכנן לעלות לרגל לירושלים. דרושה בדיקה נוספת.

עמוד גדול, כתב ריבועי, מכיל תשובות גאוניות שונות. פורסם על ידי ורטהיימר, 'גנזי ירושלים', עמ' 39-41 ובאוצר הגאונים, קידושין, עמ' 181 מס' 409 ועמ' 198 מס' 441.

מכתב מאוחר בעברית ליחזקאל חפץ משבתי עדה. דן בשותפות עסקית, 400 ריאלות, ירושלים, ואנשים כגון יוסף הלוי ויצחק קאריגל. התאריכים ניתנים בלוח העברי ובלוח הנוצרי.

חוזה הסכם להדפסת ספר דרשות ופרשנות על התורה בין בעל בית דפוס בירושלים לרבי יוסף ענייבי - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 116) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב מירושלים. ביהודית-ערבית. הכותב מדווח שהגיע בשלום עם קבוצתו ביום חמישי בסוף היום. 'המוסלמים אומרים: 'יהודים! לכם סוד עם אלוהים.'' רוב המכתב הוא ברכות.

כתב יד של קטעים מנביאים אחרונים, עם קולופון בתחילת ספר יחזקאל, המזכיר את המזמין - מרואן בן סוקיר, סוחר ידוע - את התאריך (1058 לספירה) ואת המקום (ירושלים).

כתב יד של קטעים מנביאים אחרונים, עם קולופון בתחילת ספר יחזקאל, המזכיר את המזמין - מרואן בן סוקיר, סוחר ידוע - את התאריך (1058 לספירה) ואת המקום (ירושלים).

מכתב משמואל הלוי ב' אברהם הלוי בירושלים לעובדיה כהן ובנו ניסים כהן, כנראה בפוסטאט/קהיר. ביהודית-ערבית ועברית. תאריך: א', כ"ג אלול 5522 = 1762 לספירה.

מכתב משמואל לבן דודו עבד אל-רחים בירושלים. ביהודית-ערבית. מכיל בעיקר ברכות ועדכוני בריאות בני המשפחה. בגב: גם חמישה פריטים מרשימה או חשבון.

עדיין לא משמר, והדפים דבוקים. מכיל לפחות שני מכתבים, אחד בערבית ואחד ביהודית-ערבית. לפי הקטלוג מדובר במכתב מאבו אל-פרג' ב' שמעיה בירושלים.

קובץ תשובות גאוניות שהועתקו על ידי מנשה בן יעקב (תאריך: 1116-1132). פורסם ורטהיימר, 'קהלת שלמה', עמ' 42-44; 'גנזי ירושלים', עמ' 42-44.

מכתב אישי מיהודי תושב ירושלים לאדון דוד ענתבי בקהיר, בהתייחסות לכתובת בתו - כ-1900 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 95). בעברית.

חשבון עבור סכום שהתקבל מבעל בית דפוס בירושלים, שמואל צוקרמן. 1872. מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 50) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

טבלת קברים בטבריה, צידון, ירושלים וחברון; תיאור קברי טבריה מתייחס למנוחת הרמב"ם; ייתכן שהשבר קשור ל-JRL SERIES A 1739 (PGPID 40637)

מכתב המודיע לחבר על הגעת השולח לירושלים - 27 בספטמבר 1923 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 32). בערבית.

מכתב מגדליה פירוז, פוסטאט/קהיר, לשלמה ברכה, ירושלים. ביהודית-ערבית. נראה כמורכב בעיקר מברכות. דרוש בדיקה.

מכתב מאדם בירושלים - 28 במרץ 1920 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 183) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב ארוך ליצחק נח ב' אברהם בקוקיזוב. הכותב מזכיר את הקהילות בירושלים ובדמשק ומתייחס לשמירת חג הפסח.

תעודת הסמכה שניתנה על ידי הרבנות בירושלים למורי הוראה בדת — ללא תאריך — (מספר 96) — בעברית ובאנגלית.

רשימת נדוניה ביהודית-ערבית. מיקום: ירושלים. תאריך: 23 ספר 853 לספירה המוסלמית (אפריל 1449 לספירה)

מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-14. מטושטש מאוד. מוזכרים ירושלים וסחורות.

מכתב אישי מירושלים - 6 בפברואר 1953 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 118). בערבית-יהודית.

מכתב המופנה לקהילת עמדייא (בכורדיסטאן), בנוגע לשליח מירושלים. מאוחר. גזור ומודבק על כריכת ספר.

מכתב אישי מירושלים לקהיר - 28 במאי 1930 - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 212). בערבית-יהודית.

מכתב מאישה בשם הרג'ה בירושלים לאחיה עבד אל-דאים אבן פירוז בקהיר. ביהודית-ערבית. דרוש בדיקה.

מכתב תנחומים מאלי המומחה בן אברהם, ירושלים, לחסד התוסטרי, פוסטאט, סוף 1045 או תחילת 1046.

מכתב מיצחק בן דוד בן סוגמאר, פוסטאט, לשותפו מכלוף בן עזריה, ירושלים. השוק שקט בגלל מגפה.

לא מן הגניזה. מכתב מקהילת הקראים בירושלים לקהילת הקראים בטרוקי. תאריך: 1646 לספירה.

קטע ממכתב מעלי הכהן ב' יחזקאל, ירושלים, לחבר בפוסטאט, כנראה עלי ב' עמרם, כ-1060.

מכתב ממשה זוסמן בקהיר לאמו רחל ב' אברהם זוסמן מפראג, בירושלים. בעברית וביידיש.

מכתב אישי מירושלים - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 269). בעברית.