מקומות
בגדד במסמכי הגניזה
27 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
בגדד הייתה בירת הח׳ליפות העבאסית, מקום מושבן של ישיבות בבל ומושבו של ראש הגולה, ולכן היא נוכחת בגניזה כמקור סמכות יותר מאשר כיעד מסחרי. מכתבים מגאוני סורא ופומבדיתא מגיעים ממנה אל קהילות מצרים, ובכיוונה נשלחות שאלות הלכתיות ותרומות. עם דעיכת הישיבות במאה האחת־עשרה משתנה הטון, והמכתבים עוסקים יותר בקשיים ובניסיונות לשמר מעמד. במקביל מופיעה בגדד גם בהקשר מסחרי, שכן דרכה עברו סחורות מן המפרץ הפרסי ומן המזרח, וסוחרים יהודים תיווכו בין העיר לבין נמלי הים התיכון. ההתכתבות איתה היא אחד המקורות הטובים להבנת מעבר מרכז הכובד היהודי מבבל אל מצרים ואל ספרד, תהליך שנמשך דורות ושאפשר לראות אותו כאן מתרחש מכתב אחר מכתב.
המסמכים
רשומת בית דין שבה נחום בן אברהם בן נחמיה מצהיר כי ברשותו תשעה קיראטים של בית בפוסטאט באזור קצר אלשמע. שאר הבעלים של הבית הם זורעא בן עמרם וחִבּה בת הִלאל בן ג'אבר הלוי, אשתו של אבו יצחק בן … בן נחמיה. נחום מתחייב כי לא ימכור את חלקו בבית לרוקח יוסף הכהן. במסמך מוזכר גם ביתו של מנהיג הקהילה אבו עלי חסן הבגדדי. המסמך מתוארך ליום רביעי, י"א בכסלו שנת 1062 למניין השטרות (כלומר 750 לסה"נ). תאריך זה שגוי, וככל הנראה השמיט הסופר את הספרה '300', כך שהתאריך הנכון הוא שנת 1362 למניין השטרות (28 בנובמבר 1050 לסה"נ). חתומים עליו: שמואל בן אברהם, שר שלום בן יוסף, יצחק בן הלל ויצחק בן ח'לף. בכרטיסייה של גויטיין מצוין כי אותם עדים חתומים גם על שטרות משפטיים נוספים.
קטע מכתובה. המקום: ורדוניא, פרבר של בגדאד (ורדוניא דבגדד), על נהר החידקל (דגלת). תאריך: י"ג בניסן 13[..] לשטרות, דהיינו טווח התואם לשנים 889–988 לסה"נ. החתן: [...] בן יוסף. הכלה: מרים בת יוסף. קיימת ספרות מחקרית ענפה על קטע זה, הן בשל מיקומו הייחודי והן בשל תאריכו הקדום. סיימון הופקינס סבר שכתובה זו עשויה להקדים את הלפר 331, אך אולשובי-שלנגר הראתה כי הנחה זו התבססה על קריאה שגויה של התאריך, שהוא למעשה מן המאה ה-13 לשטרות, ומכאן שהמסמך נכתב בין השנים 889 ל-988 לסה"נ. על מסמך זה ראו גם את מאמרו של נ' גולב על שטר נישואין מוורדוניא של בגדאד.
קטע ממכתב ששלח נחמיה הכהן, גאון פומבדיתא, לאחד מבני הקהילה הבבלית בפֻסטאט, ככל הנראה בראשית שנת 963. בדומה למכתב מקביל, יוצא הכותב בפולמוס נגד "כחשון" (נחשון) ונגד "שבירא" (שרירא בן חנניה, לימים הגאון). הוא מבקש לחדש את הקשרים ביניהם באמצעות שליחו של הגאון — ככל הנראה שלמה בן עלי בן טבנאי — וכן באמצעות טוב אלוף ובניו של אהרן הבגדדי. צדו השני של הקטע נוצל מחדש לרישום חשבונות בכתב ערבי, הדומים בסגנונם לחשבונות המוכרים ממסמך אחר. פורסם על ידי גיל, "במלכות ישמעאל", כרך 2, מס' 17.
תשובה שנשלחה על-ידי רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא היהודית בבגדד, למסילה (באלג'יריה המודרנית). תאריך (טקסט): סוף המאה ה-10 עד ראשית המאה ה-11, על-פי שנות פעילות רב שרירא גאון; עותק זה כנראה מאוחר יותר. עוסק בסכסוך לגבי תוקף חוזה נישואים שסידרה אמה של ילדה צעירה בהיעדר בעלה ממסילה.
שני דפים מ'אל-ריסאלה אל-חאתמיה', נרטיב של ויכוח שהתקיים בבגדד בשנות ה-960 שבו אבו עלי מחמד ב' אל-חסן אל-חאתמי (931-98) עומת עם אל-מוּתַנַבִּי (נ.פ. 965) ומבקר את שירתו. ביהודית-ערבית. הסופר עשה טעויות תכופות בהעתקת הטקסט מהמקור הערבי.
קטע ממכתב בכתב ידו של שלמה ב' אליהו או אביו אליהו הדיין. ביהודית-ערבית. אולי נכתב בשם מישהו אחר. מתייחס ל'ילדים בבגדד', רבנו יוסף ב' שמעון; הגעה 'לאזורים אלה'; פגישה עם הנגיד או מישהו קרוב אליו.
טיוטת תשובה על ראובן שנתן לשמעון שיקים למסור לבגדד וגם הלוואה. שמעון שעבד תכשיטים כערבון לראובן וכתב על כך מסמך. מאוחר יותר שער החליפין ירד. בצד האחורי טיוטה של תחילת כתובה וכמה סריטות בערבית.
מכתב מחזורי שנכתב על ידי שלמה ב. אליהו, בפוסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: קיץ 1229 לספירה. מכתב המלצה לנושא אברהים ב. חסן, עני מבגדד הזקוק לצדקה. אושרר בגב על ידי השופט יחיאל ב. אליקים מחלב
שבר ממכתב גאוני. (מידע מקטלוג JRL.) אולי בכתב ידו של יעקב בן יוסף ראש הסדר מארביל, ואם כן, ככל הנראה מכתב של שמואל בן עלי, הגאון הבגדדי מהמאה ה-12, אך זה טעון אישור/הפרכה. MR
פנים: פתיחת מכתב (או דיווח), ואחריו שיר בכתב ערבי המזכיר את בגדד. גב: המשך מחורז של המכתב, שבו הכותב נזכר בפגישתו עם ראש ישיבת ארץ ישראל ובאירועים היסטוריים נוספים.
מכתב בערבית יהודית. קטע (צד שמאל). דהוי ביותר. מוזכר המביא (מוצ]ל הדה אלח'דמה) מוזפר בן ברכה, שמוצאו מבגדד (...מן אהל בע'דאד), ככל הנראה ממליץ עליו לעזרה או צדקה.
מכתב לנגיד מבורך (1079–1111 לספירה), כנראה מקהילת אל-מחלה. מזכיר יוסף אל-דמשקי, אבן אל-משטב(?) והלל (ב. עלי) החזן הבגדדי. בפנים תשובות או חיבור הלכתי בהלכות שבת
מכתב מצמח בן יצחק, גאון סורא, לאלחנן בן שמריה; כ-990 לספירה; מידע על הגאון ועל ישיבת סורא; הגאון מביע רצון שאלחנן יבוא לבגדד, מיקום הישיבה החדש
מכתב מצמח בן יצחק, גאון סורא, לאלחנן בן שמריה; כ-990 לספירה; מידע על הגאון ועל ישיבת סורא; הגאון מביע רצון שאלחנן יבוא לבגדד, מיקום הישיבה החדש
עותק של סיפור נתן ב' יצחק הבבלי מאחבאר בגדד. ביהודית-ערבית, בכתב נתן (הנזר) ב' שמואל. עותק מאמצע המאה ה-12 של סיפור מאמצע המאה ה-10.
נוסחאות משפטיות של רב סעדיה גאון (כתאב אל-שהאדה ואל-ות'אאיק). כולל שטר לדוגמה שנוסח בבגדד(?), 1270 לספירה הסלאוקית (959 לספירה).
כתובה; כ-1030 לספירה או קדומה יותר; כתב מונומנטלי קורסיבי יפה; החתן: עלי בן והב; הכלה: מלכה, בתולה; אחד התשלומים בדינרי בגדד
מכתב משמואל בן עלי גאון, בגדד, לחברי קהילה בבקשה לקבל את פניו של שמואל בן שלמה הכהן מאשכנז שנאלץ לעזוב ביתו
מכתב משמואל בן עלי הגאון, בגדד, עם שבחי פתיחה, שהועתק בכתב ידו של תלמידו יוסף בן יעקב ראש הסדר.
צד א: מכתב מאבו אל-קאסם (?). צד ב: עמוד שער של ספר מרשמים ששימש בבית החולים אל-עדודי בבגדד.
מכתב מרווח הכהן החזן הבגדדי בן פנחס, מרמלה, לרבי אפרים בן שמריה, סוף 1029
מכתבי גאון בגדד שמואל ב. עלי
דף 4: שבר מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר נסיעה לבגדד, מרדכי האנו(?), משה עבסייד(?). דף 5: טקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית, אולי דיון פילוסופי. דף 7: מכתב ביהודית-ערבית. המופנה ליוסף, מנחם, אליה ו'אמי הזקנה'. שארית של הכתובת האפשרית מופיעה בורסו: 'נשלח לידי סנ. (סניור) מנחם מסאדור'. חתימת הסופר מופיעה ברקטו: דוד בן יצחק אברזאני(?).
מכתב בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-10. נכתב על גב מגילת אסתר. מאן מציע שנשלח לספרד. זהו מכתב גיוס כספים לטובת ישיבות בגדד. הכסף שנגבה יש להפקיד אצל שאול בן יוסף מקייראון שיעבירו לגזבר מרוואן בן אברהם המערבי שיעבירו למקבלים בבגדד.
מכתב קהילתי משמואל בן עלי גאון בגדד, שליש אחרון של המאה ה-12, בכתב ידו של יוסף בן יעקב ראש הסדר
עלה מדיוואן של עבד אל-ע'פאר אל-אח'רס (1804-1873), משורר יליד מוסול שחי את רוב חייו בבגדד.
כתובת מכתב שנשלח מבגדד לסנדור. מאוחר ואינו גניזה.