שירה עברית בגניזת קהיר — עמוד 4

מכתב ביהודית-ערבית. פורמלי למדי. אותו כתב יד כמו T-S Ar.24.86. מזכיר את אנשי קהיר ופוסטאט. ישנו סימן קטן הדומה לאות ד מעל כל ת וה המסמלות את האותיות ت ו-ة בהתאמה. נדרשת בדיקה נוספת. ב-verso ישנה שירה עברית.

מסמך מדינה או ככל הנראה טיוטה של אחד. חלק אחד מסתיים בביטוי 'לקנצלריה (דיוואן אל-אינשאא).' ייתכן שיש mamlūk ו-ḥaḍra ו(בצד) wa-ʿalā ābāʾihi al-ṭāhirīn wa-abnāʾīhi al-akramīn. בצד הפנימי יש שירה/פיוט עברי.

כתובה. מיקום: פוסטאט. תאריך: כ' תמוז 1376 סלאוקי = 1065 לספירה. החתן: פדייל ב. אפרים. הכלה: חסנה בת יוסף. לאחר מכן התגרשו ונישאו מחדש שנתיים מאוחר יותר. גב הדף ובתחתית צד הפנים: שיר או טיוטת מכתב בעברית

חשבונות פרטיים ביהודית-ערבית ובכתב ערבי המפרטים סכומי כסף שחייבים ומגיעים לאנשים שונים (עבור פריטי לבוש?). בּרַכּאת חייב 140 דירהם. חלק מהרשומות מחוקות. בגב יש שירת אהבה ביהודית-ערבית (ראה רשומה נפרדת).

מכתב פיוטי המופנה לאדם מסוים בשם יצחק. הרקטו כולל שיר עברי לשבחו, ובוורסו סיום המכתב הוא חלקית ביהודית-ערבית. בשוליים העליונים ישנן גם מספר מילים הכתובות בצורה גסה, שעשויות להיות בכתב ערבי או בכתב עברי.

טיוטת מכתב רשמי או התכתבות, בכתב ערבי. השולח כותב לנמען 'אלאמיר אלראיס' שישאר נאמן בשירותו ובאינטימיות שלו גם אם אינו זוכה לקבלת פנים אישית. בראש המסמך בתי שירה ערבית וניסויי עט, גם בכתב יד של סופר חצר.

שיר אהבה בערבית-יהודית, המופנה לאישה בשם "סת אלנאס" (גבירת בני האדם). אותה יד מופיעה גם במספר מסמכים נוספים בערבית-יהודית, וכן בקטעים בעברית. ייתכן שמדובר גם באותה יד שכתבה את המכתב המעניין PGPID 9178.

תחילת מג'לס אסמאעילי אזוטרי, בכתב ערבי. דרוש זיהוי. צד קדמי: שלוש שורות בכתב כופי פרחוני מעוטר, עשוי להיות שער הכותרת של המג'לס אבל זו ניחוש. 'מג'לס' ניתן לקרוא בשורה 2. שני בתי שיר בתחתית. דרוש בדיקה.

צד א: טיוטה אוטוגרפית של הרמב'ם לשיר בן 3 שורות שחיבר ושילב בתחילת 'מורה נבוכים'. צד ב: האגרת הפותחת את 'מורה נבוכים' המיועלת ליוסף בן יהודה. בכתב-יד אחר (של שלמה בן שמואל בן סעדיה?). וכן הערות שונות.

מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. השולח קיבל כוחל פרנקי (כוחל אפראנגי) מהנמען אך אינו יודע את מחירו. ישנם גם ביטויים סטנדרטיים של געגוע לנמען. בצד האחר: שירה עברית בכתב יד גולמי עם ציטוטי תנ"ך כמו תהלים קד:א.

רקטו: הודאת חוב על סך שבעים דינרים שחייב אבו אסחאק בן אהרן הכהן הבשׂם לאבו אלת'נאא אלסכרי (סוחר הסוכר) בן אבו אלברכאת הבשׂם. השטר נכתב ונחתם בידי בן יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי. ורסו: שיר אבל מחורז.

שני ביפוליו המכילים טקסטים עבריים שונים, רישום של בעל חיים מרובע-רגליים ושני עמודים של טקסט ערבי בכתב יד ראשוני, לכאורה קטעים או טיוטות של מכתב. לחלופין ייתכן שמדובר בשירה על נושא הפרידה בין אב לבנו

רשימת מקבלי צדקה (לחם) יחד עם ח'וּדָּאם אל-כָּנִיס (הרשימה מתחילה בשלושה פרנסים). רשימה זו ממלאת שלושה עמודים של הביפוליום. עמוד אחד כולל שיר בעברית, לפניו הגליף, ייתכן בכתב ידו של משה ב' לוי הלוי.

רשימת ספרים, אולי מספריית רופא. הספרים כוללים את 'אל-מג'וסי, אל-כאמל פי אל-צינאעה'; פירוש למגילת אסתר; חמישה חומשי תורה; סידור תפילה; פירוש לרות; עותק שיר השירים; וקודקס ללא כותרת. (מידע מ-CUDL.)

T-S Ar.51.77v: בראש, שורת שירה ערבית ('מי שאינו לובש בגדי יראת שמים עירום הוא גם כשהוא לבוש'). מתחת: 'שייך לאל-הארון בן לאווי אל-יהודי...', אחר כך אזכור של העיר אלכסנדריה, ואחר כך מספר (תאריך?).

פנים: קטע ממכתב ביהודית-ערבית. התוכן הנותר מעורפל למדי. מתייחס לשליחת משהו לנמען עם שליח אמין ולהמתנה להוראות. מוזכרת גם 'הקהילה' (אל-ג'מאעה). בצד האחר: טקסט ערבי לא מזוהה (אולי רפואי או שירה).

שירה בתערובת יוצאת דופן של עברית וערבית-יהודית. צד אחד כולו עברי. הצד השני מחליף בין עברית לערבית-יהודית מחצי מחרוז אחד לאחר, בדפוס ABBAABBAABBA (A=עברי, B=ערבי-יהודי). כל שורה מחרוזת על 'חו'.

צד א: הסכם טרום-נישואין מתוארך יום ראשון, כ'ט כסלו 1426 לש'ת (1114 לסה'נ), המזכיר אבו אל-חסן אל-חוסיין, אבראהים אל-וג'ע ואשת אבו סעיד אל-דרי. צד ב: שיר בעברית וחשבונות ביהודית-ערבית ובערבית.

מסמך משפטי בכתב ערבי. תאריך: 551 להג'רה, 1156/57 לספירה. שבר (הצד השמאלי). מוזכרים קהיר, מוחמד בן אברהים ויוסף הצופי. נעשה שימוש חוזר בגב הדף לתרגילי כתיבה ערבית ורישום עברי משיר השירים ב:ט.

טיוטת פתק כתובה על גב עמוד שירה עברית. פותח בגליף. ואז, 'דע שמהיום שעזבתי אלכסנדריה, לא הרווחתי אפילו רבע(?), אך יעשה (ה') למען שמו וייטיב לנו לכולנו. ושלום לכל בני ברית.' מזכיר אבו ל-פַצ'ל.

דף כפול ממחברת. עמוד אחד מכיל שיר בלאדינו העוסק בבעל, אישה ואביר, עם פזמוני חזרה השונים זה מזה אך כולם מסתיימים ב-"yo" (המשך השיר מהשבר הקודם). עמוד נוסף מלא חשבונות ביהודית-ערבית ובעברית.

פנים: עצומה בכתב ערבי, טיוטה. תיארוך: ככל הנראה התקופה הממלוכית. השולח מבקש להיפטר מחובת עלייה לסכר. שוימש מחדש לשירה ערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי (נפטר אחרי 1298 לספירה).

שירה עברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. מזכירה את יפת ראש קהילות, אברהם שר [...], יצחק, יהודה ומשה. אולי שיר תודה או חסות, אך הביטוי 'המלוך תמלוך' (בהקשר לסיפור יוסף) מסבך את הפרשנות.

דיפתר המכיל מספר מסמכים. בשני דפים ישנן חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. בדף אחד קיים קטע ממכתב ביהודית-ערבית, המזכיר את תפילות החג ואת בית הכנסת. בדף נוסף ישנה שירה עברית/פיוט.

דף כפול של טקסט מגוון בכתב ערבי וביהודית-ערבית, הכולל חשבונות מסחריים, טיוטות מכתבים, ושירה ו/או פתגמים. חלק אחד מתייחס למוסלמי חכם ואויב של היהודים, אך ההקשר אינו ברור. דרוש בדיקה נוספת.

שריד של שיר ערבי המוזכר במקורות ספרותיים (רמא אלחדת'אן נסוה אאל חרב...) ומיוחס למשוררים שונים. יש גם קולופון בשוליים המציין את שם המשורר (אבן ע[...]ן), התאריך (חסר ברובו) ועיר אלכסנדריה.

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. כנראה על מחלות העיניים שגורמת האהבה. אחד השברים עליהם הוא חותם (אנא אלאדיב אלעברי אלדי אסמי נאצר פי כל אלאשגאל לי כלאם גיד נאדר...).

קינות בכתב ידו של ידותון הלוי. השיר בדף השמאלי נושא פזמון המתחיל ב'כהני' ומתייחס לאורכו לסוחר הבולט משולם כליל היופי פקיד הסוחרים ממשפחת אבן ע'ולייב. השוו: L-G Lit.III.92 (PGPID 41569).

רשימת מוצרים יקרי ערך עם מחירים בעשרות דינרים. שם שמואל בן משה מופיע פעמיים. כנראה רישומי חשבונות (או חלק מרשימת נדוניה?). באותו כתב: שיר או תפילה יהודי-ערבי. בכתב שונה: פסוקים עבריים.

גב: מכתב מסחרי ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-11. דהוי אך כמעט שמור לגמרי. דורש בדיקת תוכן. פנים: טקסט עברי, עם ציטוטים כמו שיר השירים ח:ז. אולי שיר שבח למישהו (...וגאון...).

שיר מאקרוני המתחלף בין עברית לערבית-יהודית כל כמה מילים. תיארוך: ייתכן בערך המאה ה-13, עקבי גם עם כתב היד ואחסנת נסיונות העט בצד השני (אַלְ-מַמְלוּכּ מַכִּין יֻקַבִּל אַלְ-אַרְץ'...).

צד פנים: שובר בעברית מיוסף ב. בהלול לאדם שאינו מזוהה. תאריך, מיקום ועדים לא נשתמרו. גב הדף: אסופת שירה עברית בכתב יד שונה, המהללת אישים כגון שלמה ב. עלי, מנצור ב. ישראל ויפת ב. [...]

שבר קטן ממסמך משפטי; נכתב תחת סמכות מבורך בן סעדיה (שירת 1078-82, 1094-1111 לספירה). בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לספירה). מזכיר 20 מתקאל של ענבר ואל-חכים. (מידע מתוך CUDL)

טקסט ספרותי על אל-ח'נסאא ואחיה צח'ר. כנראה נרטיב מעובד עם בחירת קינות מדיוואן אל-ח'נסאא, אולי דפים מספר ספרותי של שירת ג'אהיליה. אין תוצאות חיפוש לשברי הנרטיב - ייתכן שלא מתועד אחרת.

רשימת ספרים ממוספרת בכתב ידו של יוסף בן יעקב הבבלי, מציינת כותרות ומספרי כרכים. בין היצירות: משנה, תלמוד, פירושים למקרא, יצירות גלינוס, היפוקרטס, תרגומים, חלק מהמגילות ודיווני שירה.

שבר ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. השולח מבקש סליחה מהנמען. מזכיר את אביו. בצד השני יש שתי שורות שירה בערבית-יהודית ומילים אחדות בכתב ערבי.

טיוטה של מסמך משפטי בכתב ערבי או מכשיר אשראי. מתעד חוב של 20 דינרים. נכתב ב-11 שעבאן [.]39 ה'. מזכיר שמות כגון אבו עבדאללה והיבתאללה בן אל-חסן בן ח'לף אל-קיסראני. ראוי לבדיקה נוספת.

קליגרפיה ערבית מפוארת ועיצובים בדיו אדום ושחור (הדפס בלוק?), יחד עם טקסט נוסף (כולו שירה?) בכתב ערבי, יהודית-ערבית ועברית (בצד החיצוני). המדליון באמצע מכיל דג. הצטרפות: אתינה פפפר.

שורות פתיחה של מסמך משפטי. מתוארך: יום חמישי, א' שבט 4746 לבריאה = 14 בינואר 986. מקום: פסטאט. שמעון בן יצחק מעיד בפני בית הדין. נעשה בו שימוש חוזר בצד האחורי לשיר או דרשה בעברית.

חוזה נישואין שבו החתן מתחייב לפרנס, להלביש ולהעסיק בלימוד מקצוע את בן גרושתו, ולא להכות אותו. נוסח בסופר ארץ ישראלי במנית זפתה, 24 אב 1421 = 13 אוגוסט 1110. בצד ב' שירים עבריים.

שירה או שירים יהודית-ערבית, ברמה עממית/נמוכה. חלק מהשורות עוסקות בייסורי אהבה, ושורה אחרת מתייחסת ל"כמו שהיהודים עושים... בשבועות..." (מתל מא תעמל אליהוד פי אל . . . . אלענצרה).

פתק לא-רשמי מאבו אל-מג'ד ואבו אל-פרג' ל'האח החסד' אבו עלי ולאבו מנצור. כתב יד ואיות בסיסיים. מבקשים לספק לנושא המכתב אבו אל-פצ'ל את צרכיו. פנים: כתובת בכתב ערבי ושיר עברי ביפת.

פנים הדף: מספר שורות של שירה ערבית המתועתקת לערבית-יהודית. גב הדף: פרוזה מחורזת בערבית-יהודית על נושא שבר הלב ('הו לב... סבלת ייסורי הכוכבים... אהבת תורכי קשה-לב' וכיוצא בזה).

רקטו: תמציות מסמכים משפטיים בכתב ערבי. לפחות שבעה רישומי מכירה ושטר הודאה אחד (אִקְרַאר) בראש. לא חתום. עצם המכירה האחרון הוא חמור. ורסו: בתי שיר מחורזים של שיר ליטורגי עברי.

פנים: שבר שנחתך משיר של נתן ב. שמואל החבר. בשוליים שבר ממכתב יהודית-ערבי. גב: שאלה משפטית בכתב יד אחר (משה ב. לוי הלוי, נפטר 1212) בנוגע לבעל שאשתו נפטרה ותובע את חפציה מאמה

מסמך מינוי. בכתב ערבי. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. המינוי כנראה לתפקיד צבאי, מזכיר 'עניין הטורקים' שהמתמנה טיפל בו בהצלחה. בגב: שירה עברית כולל 'יה למתי צפנת' לרבי יהודה הלוי.

ככל הנראה קטע מדיוואן שירה. פתיחה (תמהיד) ואחריה שירי אהבה בפנים; האוהב שואף לפייס אהובתו על ידי היותו מדריכה. חריזה: 'דאל' בפנים ו'עין' בגב, ולפני שירי הגב — פתיחה קצרה.

מכתב בקשת עזרה מבקאא החזן לנגיד דוד המיימוני (שכיהן לסירוגין בין 1237–1300 לסה'נ). ביהודית-ערבית. עוסק בנושאים שונים כגון העתקת ספרים, חיבור שירה דתית, השכרת בית ומזונות.

שני מסמכים ערביים לא קשורים, שהודבקו יחד לצורך שימוש חוזר. המסמך התחתון: מסמך מדינה. המסמך היהודי-ערבי מעל הוא תערובת של שירת אהבה ואנקדוטה הומוריסטית. בגב: עברית בעיקרה.

חוברת הכוללת שירה ליטורגית. דף אחד מתייחס לרחמים ב. יעקב ב. יעיש הכהן. ואחריו: ובכתב ידו של רבנו ומורנו ואדוננו יהודה ב. יוסף ב. אלעזר הכהן... מבית הדין הגדול של יחזקיהו

כתובה ממניית זפטא שבמצרים, המתוארכת לשנת ד'תתנ"ד לבריאת העולם (1093/94 לספירה). החתן הוא החזן סעדיה בן צדקה החזן, אדם הידוע כמי ששירת גם כדיין וכסופר בקהילת מניית זפטא.

חישובי חשבונות. מתוארך כ"ו אלול 5539 (1779 לספירה). ייתכן שאינו באותו כתב יד, אך התאריך כנראה חופף לשימוש בקטע לטיוטות שירה עברית, שם הסופר מציין בגב 'שיר שהיו אומרים'.

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אחד השברים עליהם הוא חותם (נאצר אנא האדא שגלי קד צגת מענ... בעקלי). אולי יש התייחסות ליריביו שמשתתקים כשמנסים לדבר.

ורסו: שבר עצומה בכתב ערבי. ארבע שורות שרדו חלקית. העותרים מבקשים משהו הקשור לשיטת הקטיעה והאקטאע, כנראה בנוגע להעברתה. שומש מחדש בפנים לשירה עברית. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב או עצומה אל וזיר, אפשר שאל-אפצ'ל. שרדו כשלושה שורות מפתיחת השבחים. נעשה בו שימוש חוזר בצד הרקטו לשירה המיוחסת ל(יהודה?) הלוי ולרבי אברהם המנוח (אבן עזרא לפי FGP).

ורסו: שאלה משפטית בערבית-יהודית, המזכירה בעלי חמס. כתב ידו של ברכות בן שמואל? פנים: אולי שיר, בעברית עם קצת ערבית-יהודית. מזכיר אל-קודס (ירושלים). (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב, ככל הנראה נכתב על ידי עלי החבר ב' עמרם, נפתח בשני שירים לכבוד אלחנן ב' שמריה, ומזכיר את יוסף ב' אברהם. ארבעה עמודים הנפתחים בפסוקים עבריים ומביעים הערצה וברכות.

תחילת עתירה/מכתב בקשת צדקה מיוסף אל-צעידי לקאדי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13 ומאוחר יותר. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לטקסט לא מזוהה ביהודית-ערבית מנוקדת, אולי שירה.

גב מכיל תחילת עצומה. הטרג'מה מופיעה בצד ימין. העצומה פותחת ב'יקביל אל-יד אל-עאליה אל-מולוויה אל-אג'ליה...'. צד פנימי מכיל שירה ערבית. תיארוך: ככל הנראה תקופת הממלוכים

מכתב ממוען ל'האמיר האציל'. בכתב ערבי. המכתב מורכב בעיקרו מביטויי געגועים וגינויים עדינים על כך שלא כתב. גב הדף נעשה בו שימוש חוזר לשירה עברית ורישומים בערבית-יהודית.

שבר טקסט בכתב ערבי: צד אחד - אולי שיר פאנגירי המופנה למישהו בשם אבן יע'מור, עם שורה הפוכה המזכירה את פאטימה. הצד השני: טקסט דהוי בכתב ערבי המזכיר את אל-חאג' אבראהים.

חשבונות בערבית בורסו שנעשה בהם שימוש חוזר על ידי לפחות שני סופרים שונים מהימי הביניים. סופר מנוסה יותר רשם שירה ליטורגית עברית, והשני תרגל כתיבת מגוון מספרים בעברית.

פנים: פתיחת מכתב (או דיווח), ואחריו שיר בכתב ערבי המזכיר את בגדד. גב: המשך מחורז של המכתב, שבו הכותב נזכר בפגישתו עם ראש ישיבת ארץ ישראל ובאירועים היסטוריים נוספים.

שירה בלדינו. T-S AS 202.316 נדון במאמרו של אלעזר גוטוירת 'Galli canunt: On a Cairene Manuscript,' Neuphilologische Mitteilungen, כרך 109, מס' 3 (2008), עמ' 347-60.

פנגיריק (שיר הלל) בכתב ידו של סהלאן ב' אברהם. מופנה לאבו סעיד אל-דאוודי (נשיא). בעברית עם הכותרת בערבית. קליגרפי. תאריך: אייר 1357 סלאוקי = אפריל/מאי 1046 לספירה.

רשימת פריטים או חשבון ביהודית-ערבית עם כמויות, בעיקר חומרי רפואה, מאכלים ותבלינים (שמן, ביצים, זעפרן, כרוויה, עולש, לאח, מנגולד, קולוקאסיה, תרד). ברקטו שיר עברי.

מכתב המופנה לאיש כבוד (ראש הקהל) בשירה מחורזת בעברית וביהודית-ערבית. כתיבה אלגנטית ביותר; רווח רחב בין השורות; ניקוד וסימני טעם רבים. רוב הנותר הוא חנופה וברכות.

צו פיסקלי המבקש רישום הוצאה בדיוואן אל-מג'לס (מועצה פרטית) הפאטמי. נכתב בחמישה(?) כתבי יד שונים. תאריך: 1 שוואל 504 (19 אפריל 1111 לסה'נ). שומש מחדש לשירה עברית.

חשבונות (וניסיונות עט) בלאדינו ובספרות ערביות מערביות; הסימנים ENA 3077.8-13 נראים קשורים, כולל ניסיונות עט, חשבונות ושירה בלאדינו; ENA 3077.13 כולל הערת בעלות

מכתב אל אבו אל-פרג' [...] יעקב בן דוד, בפסטאט. פתיחה בעברית קליגרפית עם שיר. שבר מן הפתיחה. הכתובת בגב כתובה בערבית. כמו כן מופיע בגב השם 'יוסף בן חלפון הכהן.'

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מפרט בעיקר מזונות, כגון סומאק, טחינה, בשר, ורימון. כתוב על דף כפול. שאר הקטע מכיל פיוטים, כולל שיר אחד של אלחריזי.

רקטו: השיר 'אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי' שסיומי פסוקיו מתחלפים בין 'בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם' ו'בְּצֵאתִי מִירוּשָׁלָיִם'. ורסו: קטע קטן ממסמך לא מזוהה בכתב ערבי.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. כנראה תחילת צו עם בסמלה. 'מא ראח חזק פי אל-עוליא בי מנתקץ', גרסה של שיר אל-בוחתורי. מכיל שם 'חסון בן מוחמד בן עבד אל-צמד'. דרוש בדיקה.

שירה בכתב ערבי. הרקטו הוא שיר אחד שלם מחורז על -בי. יש פסוק מרתק שבו דובר 'נשבע בתורה... ובמשה, ויצחק, ויעקב'. הורסו מכיל שורות משירים שונים על נושאים שונים.

מתוך שישה דפים שמורים, אחד מכיל שירה ערבית (חרוז -הי); שניים אחרים מכילים שירה של יהודה בן חריזי (הועתקה בחייו), כל אחת מוקדשת לאדם אחר (שמואל ואבו אל-פרג')

מכתב ביהודית-ערבית בכתב קורסיבי מגרבי, חתום על ידי אברהם בן דוד (קטע תחתון). החלק העליון מכיל פסוקים מהמקרא ושורות שירה עברית מעטות, ככל הנראה מפתיחת מכתב.

שבר מראש עצומה, כנראה. שמו של השולח אולי קריא חלקית. פותח בשורה המכילה את המילים 'עקד' ו'עקדי' - שירה? שומש מחדש לטקסט עברי לא מזוהה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

איגרת ברכה פיוטית בארמית הפונה אל רבי שמואל, ובה מוזכר "הנשיא וגאון טבריה". בצדו האחורי של הדף נכתב שיר בכתב יד שונה מעל להמשך האיגרת שמתחילה בצד הקדמי.

שטר הודאה (אִקְרַאר) שנעשה על ידי סלמון בן קוריל (=קיריל), כנראה פקיד קופטי. כולל תיאור מראהו החיצוני (כמקובל באִקְרַארִים). בגב שירה עברית. דורש בדיקה.

צד פנימי: שבר זעיר של מסמך ביהודית-ערבית עם מרחק רב בין השורות. שמורים ראשי שלוש שורות. מוזכרת המילה 'שראביה'. צד אחורי: שירת אהבה ביהודית-ערבית, כנראה.

רקטו: רשימת שמות. וורסו: טיוטה של פתיחת פרוטוקול בית דין מאל-מַחַלָּה, מתוארך ליום שלישי י"א בניסן 14[..] לספירת השטרות. מעליה ישנו שיר (רַהַט) בעברית.

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אחד השברים עליהם הוא חותם (אנא אלאדיב אלדמי אלכאמי ונאצר אסמי רצעת אלדרר פי נצמי ועקדי אנתצבת...).

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. חלק רב מהפסוקים מתחיל ב'יא נפס', ואחריו עידודים שונים. אולי קשור לשירי 'יא נפס' שדנה בהם רחל חסון.

שבר קטן עם סוגים שונים של טקסט ערבי. הפנים אולי שירה או תפילות (...אד'א מא רמת אדראכ...), כתובות עם ניקוד ותנועות. בורסו רשומות של נוסחאות כבוד לח'ליף.

צד א: פירוש ביהודית-ערבית של רב שמואל בן חפני לדברים י'א:26 ואילך. צד ב: הערות ערביות, אולי מקסים או שירה; בלוק הטקסט התחתון הוא העתק של הבלוק העליון.

פנים: אפוריזמות בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. כולל 'המי שמוותר על הצחוק [זוכה ב]יראת שמים'. גב: שיר יין בערבית-יהודית, גם בכתב נאצר.

מכתב למשה ב' מימון (הרמב'ם) מחבר לא ידוע. כולל פסוקי שירה מאת רבי יהודה הלוי. (זיהוי ומידע מאת יואל קראמר, 'שישה מכתבי רמב'ם לא פורסמו מגניזת קהיר'.)

מכתב מיצחק ב' יוסף הירושלמי לאבו אל-מנצור אלעזר הסופר שממנו מבקש טובה. המכתב נפתח בשישה שורות של שירה עברית ומכיל ארבע שורות שירה נוספות בגוף הטקסט.

חשבונות בכתב ערבי. מאוחר. רשימת תוצרת חקלאית, פירות ותבלינים, כמות ומחיר. מטבע: פולוס. בצד השני: שירת אהבה ערבית מקסימה וכמה שורות ניסויי עט בעברית.

ביפוליו המכיל בעיקר תפילות ו/או שירים בערבית-יהודית. הדף השמאלי של הגב מכיל גרסה של החמדלה והצ'לוולה: 'אל חמד ללה וחדה וצלי אללה עלי נבינא ורסול...'

מכתב מטוביה לאליהו השופט. נשלח לפוסטאט. טוביה מיידע את אליהו שלא מצא קונים ללכה במחאלה ולכן מכר אותה בדמיאטה. בגב שימש לשיר ביהודית-ערבית על בשריות

פנים הדף: טקסט ספרותי בכתב ערבי. היסטורי או פילוסופי. מכיל שאלות שונות; הראשונה מיוחסת לאמיר אל-מואמנין ומוזכר מועאויה. גב הדף: שירה בערבית-יהודית.

שירים וטיוטות בכתב ידו של משה ב. לוי הלוי. אחד השירים מאת אברהם אבן עזרא. אחת הטיוטות היא הִ'גַ'אء (שיר עוקצני): והוא שוטה.... וכל מליו ... שקרים.

רשימות של נזיפה כלפי מישהו ששכח את כל מה שהדובר לימד אותו בדקדוק, אלגברה, שירה, כבוד ויראת שמים. בצד השני, טקסט ספרותי אחר בכתב ערבי בכתב יד שונה.

ביפוליום ובו בעיקר שירה עברית או טקסט ליטורגי, אך עם שני קטעים בכתב ערבי. זה שבגב הדף נראה כרשומה על כסף שחייב עלי. זה שבצד הפנים קשה יותר להבנה.

דיפוליו המכיל טקסט דתי (או שירה?) בכתב ערבי, טיוטה של מכתב או עתירה, ספרות יווניות/קופטיות, ושימוש חוזר לשירי פיוט עבריים עם כותרות יהודית-ערבית.

שיר ויכוח בין יין ומים. בעברית. כנראה בכתב ידו של נאצר אלאדיב אלעברי. חובר על ידי יהודה בן אליהו (לפי האקרוסטיכון). גרסה מלאה נמצאת ב-T-S 8K15.9.

חשבונות בערבית עם ספרות קופטיות-זימאם. הורסו שימש לשירה ליטורגית (פיוט) בעברית. שני כתבי הסופרים מסייעים לתארך שבר זה כטרום-המאה ה-16/ימי-ביניים.

שש שורות שירה או פרוזה מחורזת בכתב ערבי, עם ריווח רחב בין השורות. ככל הנראה פתיחה למכתב (מדינה?) פורמלי. נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי בצד החיצוני.

רקטו: שירה בכתב ערבי. ורסו: 'מוושח אנדלוסי' (כפי שמסביר הכותרת). בעברית, עם ח'רג'ה יהודית-ערבית. הבית האחרון של השיר מתייחס למעבר ל-לשון ישמעאל.