סוגי מסמכים
שירה עברית בגניזת קהיר — עמוד 10
1,020 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
המסמכים — עמוד 10 מתוך 11
שיר ויכוח בין חשיש ויין. בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. המספר הוא תומך יין: 'לחשיש יש דרך להפוך את המוח... אם רוצה ללכת לקַלְיוּב מסיים בְּבַּנְהַא! תסתכל על הסטוּל הזה... נראה כמו גּוּל.' בסוף המספר הולך לנזיר ומשלם לו נדוניה לאירש את 'בת הגפן'. נאצר חותם (אנא אל-עברי...).
מכתב בכתב ערבי קליגרפי, עם מעט עברית משולבת. הכותב והנמען אינם ידועים. הכותב מוכיח את הנמען בהרחבה, ומצטט בדרך את הקוראן י"ב:נ"א. הוא מיצר על מה שאירע עם אבו סעיד. מזכיר את הרב משה בשולי הדף. בגב העתיק מישהו שירי אהבה של רבי יהודה הלוי. קיימים מהדורה ודיון מפורט מאת ורנר דים.
רקטו: שירה עברית בכתב ידו של הלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לספירה). ורסו: הערה בכתב ערבי. השורה הראשונה השמורה קוראת '[...] ערבית ועברית' (ערבי ועבראני). אולי הערת בעלות: 'שייך לאבו יצחק בן הלאל אל-חזאן אל-בגדאדי' (כלומר אבו יצחק בנו של הלל בן עלי). השורה האחרונה קשה לקריאה.
רקטו: מסמך משפטי, פורמלית עדות, אולי קשורה לשותפות עסקית (?). החלק הראשון והאחרון חסרים, כמו גם שוליים שמאליים וימניים וקטע באמצע. מזכיר ב' יצחק, הידוע כב' עשיר (או אל-שיר?), אלכסנדריה, ב' חארת', ואולי סכסוך על מזומנים (עין). ורסו: כתב ערבי מונומנטלי, אולי שבר צו.
שירה שנועתקה בכתב ידו של חלפון ב. נתנאל הלוי, כולל שיר לא ידוע בעבר של רבי יהודה הלוי. התגלה על ידי עמיר אשור ושולמית אליצור; ראה https://www.lib.cam.ac.uk/genizah-fragments/posts/qa-wednesday-amir-ashur-finding-lost-poem-judah-ha-levi.
רקטו: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. שירה? ביטויים ממכתבים? ורסו: בכתב יד שונה, פתק בכתב ערבי המורה לנמען לשלם לנושא את [...] ואת הדינרים שהוזכרו. גם המילה 'אל-בגדאדי' מופיעה. תיארוך: נראה מוקדם מרוב חומר הגניזה, אולי כ-המאה ה-10 או קודם.
גב: פתק בלתי פורמלי מופנה ל'אדוני ואדון אל-ראייס'. לא ברור התוכן. מסתיים ב'וופקהו אללה תעאלא אן שאא אללה'. בפנים: שירת אהבה ערבית (בתמצית: 'לילותינו עם האהובה עברו כהרף עין, ועכשיו שהלכו, לילי הוא ליל העיוור ללא תקווה לשחר').
קטע המכיל כ-20 בתים של שיר על יום הדין האחרון. כל בית מכיל ארבעה פסוקים. השורה הרביעית מתחרזת ב-ينا או وبا לאורך כל השיר. הפסוקים נראים חסרי משקל ברור. המאה ה-10 להיג'רה? (מידע מקהלה) מספרים נוספו בעיפרון בשוליים השמאליים.
רקטו (שימוש משני): שיר שבח ל(הרב?) יהודה בן יוסף 'נשיא האל' שה'שפט את בנות פאס על מרדן והגלן מחמדן'. הקהילה מלאת הכרת תודה לאל שהוא שלח להם כ'גואל' ומזין אותם ב'דבשו ובשרו'. ייתכן שכתב היד מוכר מקטעים אחרים. דרוש בדיקה.
שטר שחרור של שפחה, מתוארך לשנת 591 להג'רה (?) [1194–1195]. [על פיסת נייר קטנה נפרדת מתואר המסמך כ"מכתב מאיש אציל המבקש נדיבות מאדם אחר, ומסיים את מכתבו בשיר שבח למיטיב (bienfaiteur)" [קושר לפריט 26 (?)]. גודל חריג.
רוב מכתב פנייה נרגש בעברית מחורזת המופנה לאבו אל-פרג' עמרם ב' לוי. גוף המכתב מתחיל בערך בשני-שלישים למטה, אחרי שיר ומחמאות. אין פרטים ממשיים, רק שהכותב עני ומסכן, זר בארץ זו, מנותק ממשפחתו, גר במקום שומם.
טקסט דתי שבו מוזכר שמו של סעיד אבן חסן אלתלמסאני. על עטיפת הנייר נכתב בצרפתית: "שיר דתי מאת משורר לא ידוע", ועל פיסת נייר נפרדת קטנה נכתב באנגלית: "שירים של משורר לא ידוע", ובשורה הבאה בדיו אדומה: "דתי".
שבר תחתון: מכתב בערבית-יהודית. פותח בשיר עברי על פרידה ('אהה על אחים אשר היו אגודה והפרידם זמן הרע...'). מבקש מהנמען להביא 'סביכה טייבה' (מטיל מתכת טוב) מהודו במשקל 5 רטלים, נקי מ'תקלוע'.
גב: פתק קצר בכתב ערבי עם בסמלה. קשה לקריאה. תרגילי עט בשוליים. פנים: שירה ערבית-יהודית ('אנא אל-פיצ'ה אל-ביצ'אא... אנא אל-כוכב... אד'א לאחה פי אל-פג'ר... וקלת ליל טוול קד חצל אל-בדרי').
מסמך בכתב ערבי. אפשר מרשם רפואי: המילה שראב (שתיית תרופה) מופיעה בשורה הראשונה, ומילות משקולות (דרהם ואוקיה) מופיעות מספר פעמים. יש שני קטעים תחת סימן המדף הזה. התחתון הוא שירה ערבית.
רקטו: משפטים עמומים בערבית-יהודית, אולי שירה, בכתיב יוצא דופן וכתב גוש. כנראה מהמאה ה-11 או ה-10. על קלף. ורסו: תרגיל חתימות של אבו אל-פרג' ישועה בן דוד הלוי בערבית-יהודית ובערבית.
פנים: שיר ערבי בשני עמודות, מחורז ב'-אני, כנראה קינה על חורבן ירושלים ('וחרב אללה ד'אך אל-בית אל-ג'ליל אל-מקדס... פח'רג' מן אל-אקטאר אאל אסראיל כלהם...'); גב: סליחה עברית לכיפור
כ-13 בתים של שירה מהשיר של המשורר הערבי הנודע אַלְ-מֻתַנַבִּי (נ' 354/955) 'חָאשָׁא אַלְ-רַקִּיב פַ-חָ'אנַתְהוּ צַ'מָּאאִרוּ * וְגִיצַ' אַלְ-דַּמְע פַ-אַנְהַלַת בַּוָאדִרוּה'.
שירים (כל אחד נקרא 'קצידה') לכבוד ר' יעקב ב' אבי אל-חצ'רם. בעברית. השיר בכל צד הוא לכבוד יעקב, אולם ייתכן שמדובר בשני יעקובים שונים. תיארוך: לא ידוע, ממוין כמאה ה-14 או ה-15.
שירים לברית מילה. בכתב ידו של ידותון הלוי. כולל לרגל לידת בן לסוחר הבולט משה הכהן אבן ע'ולייב, ולרגל לידת בן בשם אלעזר לשמואל בחיר הלוויים. השוו: T-S NS 140.21 (PGPID 41568).
דו-עלה המכיל בעיקר שירה יהודית-ערבית. מנוקד במלואו, דבר נדיר יחסית ביהודית-ערבית ושימושי לאור הניב. ישנו גם דף אחד הכתוב בעיקר בכתב ערבי, לא פוענח. דורש בחינה נוספת.
פיוט ו/או שירה חילונית. לפחות שלושה שירים בשני הדפים. אחד מיוחס לאברהם אבן עזרא (בכתב שונה) ואחר לאפריים. אחד עוסק במשה ובמלאכים הבוכים וצורחים, אולי בעת מתן תורה.
ספרותי. דף גדול ויפה (30 ס"מ) מדיוואן ר' משה אבן עזרא. בין השירים: על עטים, על נר, שיר לאחיו יהודה בן אבי אל-חג'ג', קינה לאבו אברהים יצחק בן ברון ולברוך בן ברוך.
ספרותי. דף גדול ויפה (30 ס"מ) מדיוואן ר' משה אבן עזרא. כולל: קינה על אחיו אבו אל-חג'ג' שמת בטולדו, אלול 1127; שיר הברכה לרופא אבו עמר יוסף בן קמניאל בצאתו מהכלא.
שירה דידקטית עם ניקוד. פתיחה: 'דַעִי אַלְ-נָּאס קַד טָּאל מָא אַתְעַבוּכּ * וְרֻדָּ אִלָא אַלְלָּה וַגְ'ה אַלְ-אַמַל.' בצד השני יש חישובים אחדים בדרהמים.
רשימת שמות (כגון ישמעאל וסיידי יצחק) ודמויות מספריות קשורות ברקטו (לוח?), מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו הוא טקסט ספרותי או שיר בעברית. דורש בחינה נוספת.
שאלות הלכתיות בנושא ירושה בחרוזים עבריים. בתחתית שיר בגוף ראשון המביע אהבה לאשה שנים ארוכות: 'אני הוא הבאירותי שמע קולי ואמרתי וזאת אשתי מאור עיני...'
רקטו: חשבון בכתב ערבי עם כמויות דינרים המבוטאות במילים. ורסו: אולי המשך של אותו טקסט, או אולי קבלה או מכשיר פיננסי אחר. שבור ומקופל (נבחן לפני שימור).
חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אבו אלפצ'ל; עז אלדין; עמר; אחמד; אלצאיג'; יוסף. ייתכן שמוזכר פלפל. נעשה בו שימוש חוזר לשירה/תפילות עברית.
ורסו: שירת אהבה, או אולי מֻג'וּן, בכתב ערבי. 'פאת אל-חביב אל-אוול פלא עליכ מן... לא מד'הב ולא אל-שריעה ולא דין אלא אל-ח'לאעה...' ברקטו יש פיוט עברי.
שירים עבריים עם כותרות מעניינות ביהודית-ערבית, כולל: 'כתבתי לך גם את זה, והתעכבתי רק בגלל מחלה שפקדה אותי.' שיר נוסף העתוק מחיבורו של רבנו משה זל.
שבר בצד החיצוני, ייתכן שזו שירה (לדוגמה שורות 9 ו-10): 'anta rūhī wa inta ___ qalbī' 'انت روحي وانت ـــــ؟ قلبي ', 'wa yā amīrī wa ya amīr amīrī'.
מסמך משפטי בכתב ערבי. נשמרו רק חתימות עדים, כגון עלי בן עבדאללה ואבו בכר [...] בן עבדאללה. ורסו: שירה ערבית אהבה המסתיימת בחרוז 'עין (ראוי).
פנגיריקון המהלל את מנהיגי הקהילה היהודית (נגידים). מוזכרים אלעזר, יפת, ועוזיאל ולאחר מכן עובדיה. יש גם שורת שירה אחת בכתב ערבי (על דמעות).
חוברת המכילה שירים/תפילות עבריים, עם פתק בעלות: 'דפתר זה שייך לנתנאל בן אלעזר'. יש כמה הערות שוליים בכתב ערבי, אך אין כאן מסמך בכתב ערבי.
ורסו: מכתב בכתב ערבי. טעון בחינה לתוכן. ברקטו יש שיר עברי, אולי ברכה או פנגיריקוס, חתום על ידי החזן יוסף בן דוד ששמו מוקף באותיות זעירות.
חשבונות בכתב ערבי. בפנים: שירים עבריים ליהודה בן אפרים (לפי כותרת בכתב ערבי), כולל שלושה בתים שהם פלינדרום ('מה שנקרא משני הכיוונים').
תחילת מסמך משפטי ביהודית-ערבית; אייר 1510–1529 לספירת השטרות (1199–1218 לספירה); נשאר לא גמור; ורסו: מכתב שירי עברי בתגובה למכתב קודם
שרידי שתי שורות ממסמך ממשלתי בערבית, אולי מכתב מסחרי. בינתיים, בניצב, רשימה ערבית של שמות שרובם מחוקים. שימוש חוזר: שירה עברית בצד א.
צד א: קטעי שירה ערבית מועתקים ביהודית-ערבית. שיר מ-שורה 6 מיוחס לקיס בן מולוח (מג'נון ליילא). צד ב: עברית דהויה מאוד באותיות גדולות.
צד א: סיפור מרתק על שלמה המלך הנלחם בשדים. צד ב: שירה ביהודית-ערבית, ייתכן שקשורה לאותו סיפור (אבנים יקרות מוזכרות בשני הצדדים).
ורסו: שיר שנכתב לנכבד (יוסף?) לרגל ברית המילה של בנו אפרים (או אולי תאומים, שאחד מהם נקרא אפרים). כנראה להיקרא בקול בבית הכנסת.
קטע קטן של חשבונות בכתב ערבי ומספרים יווניים/קופטיים, שנעשה בו שימוש חוזר לכמה בתים של שירת אהבה בערבית-יהודית.
שיר דבקות לפורים ביוונית-יהודית. תיארוך: המאה ה-17, לפי קטלוג BL. יש גם יוונית הכתובה בכתב יווני בדף 4.
טקסט ספרותי בערבית - רמז לסיפור הקוראני של הנביא יוסף בפרוזה מקושטת (סג'ע) או שירה. [קוראן, 12:13-18].
פירושו של יוסף אבן עקנין (נפטר 1220) לשיר השירים, 'אנכשאף אל-אסראר וט'הור אל-אנואר'; עם מספר צירופים
מכתב בכתב ערבי אלגנטי. תמשיך שבח על רהיטות הנמען; בסוף שני בתי שירה. כולל תרג'מה קשה לקריאה בראש.
צו לפקיד בדרגה נמוכה. שבר, סוף החלק הראשי. אולי פאטימי. שומש מחדש לשירה ליטורגית, אזהרות לשבועות.
שירה בפרסית-יהודית עם תיבול בעברית. חלק אחד מונה נסים בתקופת הנביאים (כגון דניאל בגוב האריות).
מבחר משירי חיים נחמן ביאליק - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 297). באידיש.
שיר מעניין ביהודית-ערבית על יופי ונעורים שאבדו, כנראה של אישה (המכונה סית אל-מעאלי בשורה 14).
עיבוד של שיר השירים לשירה ביהודית-ערבית. המסמך הבא בתיקייה זו הוא עיבוד דומה של מגילת איכה.
מכתב המופנה לאציל. בערבית-יהודית. כמעט כולו שווקיה (שיר ערגה) עדין. ברכות לחנוכה או לפורים.
בקשה לשלוח 20 שירים חדשים טובים שחיבר אבו סעיד. הכותב מציין ששלח כבר 7 מכתבים בעניין זה.
ביפוליו של שירה: שלושה עמודים שירה עברית בנושאים דתיים ועמוד אחד שירת אהבה ביהודית-ערבית
דהוי מאוד, ייתכן שלחשי קסם. מוזכרים שמות מלאכים, שדים, מגפה, וציטוט מ'שיר השירים ח':7.
צד א: מרשמים ביהודית-ערבית. המרשם השני כולל שערות אדומות, בד ושמן נר. צד ב: שיר עברי.
ביפוליו של שירה ביהודית-ערבית. מראה סימנים של כריכה בתוך כריכת ספר (כתמי דבק, עור).
שיר שבח או מכתב לאיש נכבד, המתייחס בעמוד האחרון ל'בנך גאוננו שלמה'. דרוש בדיקה.
ספר הודו II,40: שלושה שירים מאת אברהם אבן יג'ו לכבוד מדמון בן חסן, עדן, כ-1140
שמות חכמי חז"ל, בעיקר של פרקי אבות, עם שורות שירה עברית אחרי כל קבוצת שמות.
פיוטים ולאחריהם ארבע שורות בכתב ערבי. אולי שירה (אנא אל-ע'ריב אל-ד'י...).
ביפוליו צר המכיל אינדקס שירים ביהודית-ערבית מסודר לפי שורות הפתיחה שלהם.
שירים בערבית-יהודית (בלל' סלאמי יא דאים...), יחד עם רישומים רבים בעברית.
מכתב בכתב ערבי המזכיר את אל-שייח' אל-סדיד. בגב: אולי שירה בכתב ערבי.
חשבונות ביהודית-ערבית בכתב גס; גב: פתגמים חכמה או שורות שירה בעברית
שירה, ככל הנראה. ביהודית-ערבית. כמה שורות בכתב ידיים ראשוני מאוד.
שירה - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 294). באיטלקית.
ספרותי. פיוטים. שמו של פרחיה בן יהוסף מופיע בראש אחד מן השירים.
שירת אהבה (3 שורות), מתחילה ב: 'אמות ולא תדרי' (אמות ולא ידעת).
מסמך בכתב ערבי. נעשה בו שימוש חוזר לשירה/פיוט עברי. דורש בדיקה.
דיוואן תימני. מכיל שירים המיוחסים לרבי יהודה הלוי ולשלום שבזי.
ספרותי. שירים בעברית, כולל של רבי יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא.
פרמן. חלקי שתי שורות שמורים. שוימש מחדש לשירה/ליטורגיה עברית.
שיר עברי של שבחים וברכות. אולי פאנגיריק לחכם או מנהיג קהילה.
כנראה מכתב קצר עם תשובתו בגב, שניהם בסגנון גבוה/שירי בעברית
לא מן הגניזה. שיר לרגל הכתרת אלכסנדר השני (1856 לספירה).
שירה עברית. פסוקים רבים או כולם מסתיימים ב'הנשמה לך'.
לא מן הגניזה, כנראה. חליפת מכתבים כתובים כשירה עברית.
ספרות עממית או שירה בערבית-יהודית. כתב היד אולי מוכר.
שיר תהילה המופנה ליפת הכהן. בעברית. אולי הקדמה למכתב.
שירים עבריים לפורים בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי.
שירה. פסוקים לסירוגין בעברית ובערבית-יהודית. מאוחר.
טקסט ספרותי, כנראה שירה. יש חוטי כריכה. דורש בדיקה.
שירה ערבית על כמיהה וגעגוע לאהובים, עם חרוז ע'ין.
עמוד פגום מדיוואן, ככל הנראה, של שירה ערבית.
דף אחד מכתב יד המכיל שירה ערבית בחרוז ג'ים.
שני שורות של שירה ערבית, על שבר ספרותי עברי
שירה ביהודית-ערבית בסריג מסודר בדיו אדום.
שירה ערבית-יהודית. דיאלוג בין נער ל[...].
דיוואן תימני. 2 דפים. מכיל שירה שבאזית.
ספרותי. פירוש ארמי לשיר השירים ח':7–8.
ביפוליו עם פסוקי שירה, עם מעט ניקוד.
אקראר (שטר הודאה) בורסו. שיר ברקטו.
שירה ביהודית-ערבית (קצידה). מאוחרת.
ורסו: שירה ערבית. רקטו: פיוט עברי.
מכתב מ-1627. שיר פולני? בוורסו.
אולי שיר שבח או מכתב לאיש נכבד.
שירה יהודית-ערבית בכתב יד גס.
שירה ביהודית-ערבית, מאוחרת.