בעלי מלאכה ותפקידים
פרנסים ומנהיגות קהילתית — עמוד 3
321 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
המסמכים — עמוד 3 מתוך 4
קטע מתוך חשבון המכיל שמות וסכומי כסף בדינרים ובדירהמים. ככל הנראה חלק מרשומת בית דין, על סמך נוכחות חתימתו של הפרנס עלי בן יחיא הכהן (סוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12). הרישום התחתון כאן נראה ככתב ידו של נתנאל בן יפת.
מסמך משפטי, ככל הנראה שטר שחרור הקשור לצוואה. המנוח: משה בן יפת, שהותיר בן קטן היבת-אלאה. מוזכרים: הפרנסים, המנהל (וסייה) משה בן סעדיה הכהן ואבו אל-מכארם בן טאיב; משה בן סעדיה משוחרר מ'הסיכון' שבכסף. בגב: קינה בעברית.
פנים (שימוש משני): צו שהוציא דוד הנשיא למחפוז ולסאלם הפרנסים (אל-פראניסה). הם נדרשים לשחרר (יוטלק... ממא תחת ידיהם) סכום של 40 (או 440?) דרהמי ורק עבור ספקת(?) הפמליה (? ע'למאן) של מישהו בעל התואר אל-אג'ל אל-אפד'ל.
פנים: מכתב, שבר צד ימין, בכתב ערבי. מזכיר ח'לף בן א[סחאק? אברהים?] ופרנס (פרנאס) ואבו כת'יר. ורסו: אולי שרידים של מסמך מדינה או התכתבות רשמית עם ריווח שורות רחב. השוליים הימניים הם תערובת של תווים ערביים ועבריים.
אימות (קיום) של מסמך משפטי על ידי הגאון מצליח ב' שלמה הכהן (1127–1139); גם חתום על ידי משה ב' צדוק אב בית דין ויהודה ב' שלמה. המסמך הראשי (שנעדר כעת) נחתם על ידי הפרנס הלל ב' שבת הכהן והחזן אליהו ב' עלי החבר.
פרוטוקול בית דין בענין מכירת בית. בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). אבו סעד קונה שליש בית מדודתו מצד אמו, שירשה אותו קודם. הבית השכן שייך לאבו יעקב יוסף ב. שלמה, פרנס ירושלים הגר בפוסטאט
שלושה שברים שאינם קשורים. שבר עליון שמאל: פרוטוקול משפטי בכתב חלפון בן מנשה. תאריך: 1440 לשטרות = 1128/29 לספירה. רשימת חפצים שהפקידה נאג'יה בת אבו אל-ח'יר אצל הפרנס אבו עלי, תמורת הבטחה לקוברה בלבוש מסוים.
אולי חשבונות של דמי שכירות מן ההקדש. מזכיר שמות כגון אבו אל-מג׳ד אל-פרנס, גיסו של מוסא אל-טואף, אל-זפתאוי, מופדל בן סומיסימה, אבן בו עמראן אל-שראבי, בו עמראן בן אל-דג׳אני ומשה אל-בגדאדי. וכן 'ציווי אדוננו'.
כתובה. שני שברים שאולי אינם מצטרפים ישירות זה לזה. תאריך: [13]99 סלאוקי = 1087/88 לספירה. החתן: יפת ב. מנשה. הכלה: מולאת בת מבשר, גרושה. נכתב על ידי הלל ב. עלי (1066–1108). חתמו: עלי הפרנס ומשולם ב. [...]
מכתב מנתן בן מבורך הכהן, באשקלון, אל עולה הלוי הפרנס בן יוסף, בפוסטאט. בערבית יהודית. תיארוך: כ-1110 CE לפי גיל. מזכיר מכתב המכיל הוראות מאליהו בן אביתר הכהן ופשתן של אבו אל-ברכאת אל-ג'עפרי. (מידע מגיל.)
כתובה לנישואי סהלאן וכלתו. כ-אמצע המאה ה-11 לסה'נ. נכתבה על ידי יפת בן דוד. חתומה על ידי יעיש הכהן הפרנס בן אברהם, [סהלאן בן] אברהם אלוף החבר, אלעזר בן ר' [...], שלמה בן [...] ו[אפ]רים החבר בן שמ[ריה].
רשימת מקבלי צדקה (לחם) יחד עם ח'וּדָּאם אל-כָּנִיס (הרשימה מתחילה בשלושה פרנסים). רשימה זו ממלאת שלושה עמודים של הביפוליום. עמוד אחד כולל שיר בעברית, לפניו הגליף, ייתכן בכתב ידו של משה ב' לוי הלוי.
מכתב עסקי מאת יצחק הלוי בן שמחה אלנישאבורי אל הפרנס עולא הלוי, ובו הוא ממליץ על צעיר יהודי ומתאר אותו כמיומן מאוד במלאכת הכתאן, ובכלל זה ניפוץ הפשתן וסריקתו. המכתב מזכיר גם את שוק המשי ואת מחיריו.
פנים: מסמך משפטי שבו אבו אל-ח'יר ב' נאג'י הפרנס משחרר את עמיד אל-דולה יצחק ב' יוסף מכל חובות בגין סחורות שמכר בשמו בדאר אל-וכאלה. מקום: פסטאט. תאריך: כסלו 1454 סלאוקי = נובמבר/דצמבר 1142 לספירה.
מסמך משפטי הכרוך באבו אל-פצ'ל הפרנס, אבו סעד, ותשלומים בתשלומים. השוליים וצד ב' מלאים בחשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. בצד ב' גם קטע חשבונות ביהודית-ערבית המחשב סכומים שעדיין חייבים.
שבר משפטי נכתב וחתום על ידי הלל ב. עלי (פעיל 1066–1108 לספירה), הפינה השמאלית התחתונה. כנראה בנוגע לשותפות עסקית בין מנשה ב. משה ועלי הפרנס. חתמו גם נסים ב. נתן, שלמה ב. שלה, ויהודה ב. סעדיה
רשימת חלוקה ביד חלפון ב' מנשה. מזכיר: פוחיד; בעל חלום (פותר חלומות); אבו אל-חסן הפרנס; מעאלי ב' גזאל; בת ה[...]. חלק מאותם אנשים, כולל פותר החלומות, מופיעים ב-T-S NS 226.105 (PGPID 24246).
ורסו (שימוש מקורי): מכתב/עצומה בכתב ערבי. מבקש מהנמען להביא מכתב זה לתאג' א-דין ולהשיג עבודה לשולח, כדי שיוכל לפרנס את ילדיו. אומר 'אני אפילו מאחל לעצמי מוות כדי שלא אהיה נטל על אף אחד'.
חלק מכתובה ל-[...] בת יוסף הלוי וחתן שאינו מזוהה בפוסטאט (תאריך לא נשתמר). עדים: הפרנס יהודה ב. ע[...] ונחמיה ב. אברהם. נחמיה ב. אברהם, ראש הפרק, חזן ושוחט, ידוע מאמצע המאה ה-11 בפוסטאט
מסמך בכותרת תד'כירה (רשימה/זיכרון), המפרט את הפרנס (אל-פרנאס), הירושלמים (אל-מקאדיסה), יוסף השמש של בית הכנסת, אבן אל-מקרוץ', ח'יאר ובני נחום. ורסו: רשימות ושמות נוספים בכתב יד שונה.
שטר משפטי, אל-מחלה אל-כברה, 19 באוקטובר 1374, בסמכות דוד השני מיימוני. הסדר בין יצחק בן מוסא אל-טנדותאוי לגרושתו סדידה בת צאלח אבן אל-פרנס. על דמי נישואין דחויים של 400 דרהם נוקרה.
הודעת בית משפט על פסיקה משפטית. מתוארכת עשור ראשון של אב [1]549 לספירת השטרות (יולי 1238). מכריזה שגובה הצדקה לעניים (אברהים הפרנס הג'ובי) הוסמך לבצע הסדרים לתשלום צרכי זקן מסוים.
מכתב אל 'אדוננו' (סיידנא). בערבית יהודית. תיארוך: כנראה סביב המאה ה-13. כנראה מבקש תמיכה כספית. השולח הוא קצב ובקושי מרוויח מספיק כדי לפרנס את עצמו. אבו טאהר מחזיק עבורו 15 דירהם.
שטר אירוסין בין נתן הלוי בן יצחק לסיתת-אל-בית בת נתן הפרנס, קהיר. תאריך: 7 מרחשוון 1420 לשטרות = 1108. מוהר: 5+20. כתב: משה הלוי בן דוד. חתמו גם: צמח הלוי בן יעקב ועמרם בן שמריה.
חוזה נישואין שבו החתן מתחייב לפרנס, להלביש ולהעסיק בלימוד מקצוע את בן גרושתו, ולא להכות אותו. נוסח בסופר ארץ ישראלי במנית זפתה, 24 אב 1421 = 13 אוגוסט 1110. בצד ב' שירים עבריים.
מכתב שנשלח מדמשק לעלון ב' יעיש אל-פרנאס אל-הארוני (הפרנס עלי ב' יחיא הכהן) בפוסטאט. מדווח שאבו עלי חסון ב' מוסלם אבן אל-חרביש הגיע לאלכסנדריה ומבקש לוודא שאל-חרביש ימלא חובותיו.
קטע משפטי. תיארוך: המאה ה-12 עד ה-13. ביהודית-ערבית. מוזכרים: אבו אל-ראד'יי; אבו אל-עלא צאעיד בן נג'א הנאמן (=עֻלה הלוי הפרנס בן יוסף); אבו אל-סרור פרח. מופיע גם המונח 'מד'אלם'.
שבר מתחתית כתובה. החתן: צמח הלוי הפרנס. שם הכלה חסר; זו אינה נישואיה הראשונים. חלק מרשימת הנדוניה שמור. העדים כוללים את חלפון בן סעדיה ואלעזר בן מנחם, ששניהם בעלי כתב יד גס.
גט. מקום: פסטאט. מתוארך: יום שני, י'א סיון 1455 לש'ת = 15 במאי 1144 לסה'נ. בעל: סעדיה בן יכין הכהן. אישה: סת אל-דאר בת ח'אלב. עדים: הפרנס מונג'א בן שלמה ונתן בן שמואל החבר.
מסמך משפטי; שבר מתחתית; אייר 14[..] שטרות (1089-1188 לספירה); מעורבים אבו אל-חסן יוסף הזקן ואבו יעקב אל-פרנס אל-נאמן; חתום על ידי [יצחק בן שמו]אל הספרדי ומנשה הכהן בן יעקב
מסמך משפטי גדול. קטע (צד ימין בלבד). בכתב ידו של הלל ב"ר עלי? מוזכרים: קודקס; שותפות (שריכה); תשלומים בתשלומים. שמות המופיעים בקיום: [...] הפרנס ב"ר שלמה; יוסף ב"ר שלמה.
פרוטוקול בית דין: הפרנס אלי הכהן וחברו מעידים ששלוש בנות יתומות קיבלו 10 דינר שציווה להן דודן מצור, שנשלחו על ידי אבו אל-ח'יר בן אל-מועסל. תאריך: 7 כסלו 1410 לשטרות.
קטע עליון: מכתב ככל הנראה בכתב ידו של יפת בן מנשה ל[...]ם הפרנס ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכרים איחולים שונים, סעיד (או אבו סעיד) וציפורן.
רצועה אופקית מאמצע מכתב יהודית-ערבי. 'הפרנס הכהן הלך לבילבייס לפני שנתיים וגר שם והתפרנס ממה שנתן האל, עד... פרנסתו... החבר המעולה...' כתב ידו של יהודה ב' טוביהו.
קטע משפטי. בערבית-יהודית. מתוארך: [...]8 לשטרות, שאינו מסייע לנו. מוזכרים בו [...] אל-לוי אל-פרנס אל-תנ'יסי ואבו אל-מכארם. על ה-verso ישנן הערות הקשורות ל-recto.
פנים: מסמך משפטי בכתב ערבי. יצחק ב. סעיד היהודי העטאר שוכר בית מ-1 מוחרם בארבעה דינרים מראש. גב: כתובת מכתב בכתב ערבי. מוהב ב. ברכאת לפרנס עלון ב. יעיש בפוסטאט
רשימת תורמים שנכתבה על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138). השמות הם: עלאן, בן אל-עפאסי, טייב בן ראג'א. כמו כן מוזכרים 2 קיראט שניתנו על ידי אבו עלי הפרנס.
שטר שחרור בכתב מבורך בן נתן, פוסטאט, 2 שבט 1492 לשטרות = 20 ינואר 1181: שלוש אחיות — נסב, פורס וסאדה בנות זין בן אבו אל-רידא הפרנס — משחררות את שפחתן וּפָאא.
פתק שבו הכותב מתנצל בפני הפרנס על שפעל בלי להתייעץ איתו. הפרנס הבטיח לבוא מיד אך במקומו הגיעה סלאמה. הכותב מקווה שהפרנס יאשר את החלטתו. פתק שלם. כתב מצוין.
אישור (קיום) ממסמך משפטי, חתום (וכנראה נכתב) על ידי אפרים ב. שמריה (פעל 1007-1055 לספירה). חתום גם על ידי אברהם ב. מבשר ואולי [יאיש הכהן] הפרנס ב. אברהם.
מסמך משפטי ליישוב סכסוך בין אבו אל-פרג' לאבו אל-עלא עולה ב' יוסף הלוי הפרנס הידוע, בנוגע לחנויות. נכתב וחתום על ידי הלל ב' עלי; חתום גם שלמה ב' יוסף אב.
חשבונות עסקיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מפורטים פריטים שונים (כולל שיש, מעיל, מחצלת, ריחיים וסרגלים) שנמכרו. מוזכרים אבן נסים, אל-פרנס ואל-סופר.
גב: מכתב המיועד לכהן הפרנס. בערבית-יהודית. מכתב המלצה או בקשה לסייע לנושא המכתב, בחור צעיר מדמשק. משהו רע קרה לו עם הגוּזִים. רוצה לנסוע אך אין לו כסף.
פקודת תשלום. בכתב ערבי. בו אל-נג'ם אל-פירנאס (הפרנס) צריך לשלם לנושא סכום כסף (10 דרהם נוקרה?). מסתיים בעברית 'ושלום', כנראה בכתב ידו של אברהם מיימוני.
מכתב ערעור לצדקה. בכתב ערבי. כתוב בשתי עמודות. מבקש מהנמען להחליף את רכוש הכותב במזון. מוזכרים אבו עלי אל-פרנס והשופט אפרים. 'העכברים אכלו את בגדיי'.
שרידים מתחילת כתובה. שם אבי הכלה מנג׳א הפרנס (ז׳׳ל) והחתן הוא ישוע הלוי. קיימת תוספת מאוחרת בצד ב' בערבית-יהודית המזכירה מספרים, ומתחתיה כתב ערבי.
מכתב מדמיאט לקהל מצרים: לאסוף כסף למזונות ולהוצאות נסיעה לארץ ישראל עבור שני אנשים. דוד ואביו הנמענים; ברכות לאברהם השופט ו'רבנו הלל החזן הפרנס'.
חשבון ההקדש: חשבון אישי של פרנס, כ-1040. שבר קטן שבו יפת בן דוד בן שכניה רשם את עסקאותיו הכספיות ב-24 תמוז. הכנסות והוצאות נרשמו יחד כפי שהתפתחו.
הנחיה לעלי הכהן הפרנס לפרוע מאבו אל-פדל נתנאל אבן השופט 18 דינרים המגיעים לסעדיה ולהכין את המסמכים הנדרשים. חתום בשם ישועה (כנראה דוד ב. דניאל)
גט. שמות הבעל ו/או האישה אולי שמורים בשתי השורות הראשונות הקשות לקריאה. המיקום והתאריך לא שמורים. עדים: החבר עלי בן עמרם; מבורך הפרנס בן [...].
פנים: חשבונות ביהודית-ערבית, מזכירים שמות כגון אל-פרנס, אבו אל-סרור אל-דמיאטי, ישועה, אל-קזזאז, סלאמה בן סעיד, ח'לף, אבו אל-חסן בן מסעוד ועוד
מכתב המלצה ממשרדו של יהושע המיימוני (נולד 1310 - נפטר 1355 לספירה), שנועד להיקרא בבית הכנסת, בשם אישה בהריון שאין לה כסף לפרנס את בנה החולה.
מכתב מאברהם הפרנס בן מנחם לאחים יצחק ויהושע בן ח'לפא. על קלף. עברית מנוקדת, כתב סופר מפואר. נקרע לפני שתוכן המכתב מתחיל. בצד ב: שטר פיצוי.
שבר כתובה (צד ימני). מיקום: פוסטאט. תאריך: כ-אמצע המאה ה-11. החתן: מועמל ב. עמיר. חתמו: הפרנס יעיש ב. אברהם הכהן וישועה ב. אברהם הלוי
הסכם נישואין בין החתן דוד ב' אפרים הפרנס לכלה מוברכה בת פרח הכהן, המפרט תשלומים מוקדמים ומאוחרים לכתובה, פריטי נדוניה ותנאי מגורים.
הסכם קדם-נישואין בכתב יד חלפון בן מנשה הלוי (1100-38 לספירה); החתן אבו אל-פרג' נתן בן שלמה השמש מתחייב לפרנס את בת אלמנתו עשר שנים
שבר משפטי בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). מורכב כמעט כולו מנוסחאות משפטיות. עוסק בפרנס ובאשתו סת אל-מלאח.
כתובה על קלף; אלכסנדריה; 1140–1159 לספירה, ברשות הנגיד שמואל בן חנניה; חתן: אבו כרם בן [...] הפרנס; כלה: סת אל-כול בת נעים, גרושה
קטע מכתב ביהודית-ערבית, עם כתובת בכתב ערבי. פגום למדי. מופנה לפרנס אבו אל-חסן עלון בן יאעיש (ידוע גם כ'עלי בן חיים') הכהן הנאמן.
צד א': לוח תהילים. צד ב': אותו הפתק כמו בשמר הקודם, לאבו אל-נגם הפרנס לתת לחם למביא. ישנן גם שתי שורות פתיחה של מכתב למשה הדיין.
מכתב ששלח שבתאי ב' כלב לשלושת הפרנסים (פקידי הרווחה) של פוסטאט, אברהם, יעקב ואבו סעיד, להודיעם שהגיע בשלום ולשלוח ברכות לשלמה.
שבר כתובה בכתב יד מבורך ב. נתן, כ-1160 לספירה. הכלה: סת אל-נסב בת אברהם הכהן הפרנס, בתולה. תשלומי נישואין: 10 + 20 = 30 דינרים
מכתב לאבו אל-חסן עלון הפרנס (עלי ב' יחיא, מסמכים מתוארכים 1057–1107) בענין ירושה, עם המלצה על צעיר יהודי ביישן כפועל פשתן.
מכתב מיצחק ב. אשר ספרדי לראש הפרנסים אבו אל-פדל מבורך ב. אברהם, המורה לו לשלם לאנשים נזקקים סכומים של שמינית עד חצי דינר
מסמך משפטי עם עדות של אברהם בן שמואל (הידוע כאבן אל-נבאת) בנוגע לענייני כספים הכוללים [...] בת יעקב הפרנס, ו-40 דינרים.
מכתב עסקי לפרנס מרדכי ביאלובוס בקהיר מ'הצעיר יאודה יוסף נסים מניני' ו'הצעיר יששכר כניסי', כולל חשבונות. כ-המאה ה-18–19.
מסמך משפטי; מזכיר ישועה הפרנס, סכסוך בין אחים על ירושה וחלפון; חתומים: ברכות בן פרחיה, שלה בן יפת ויצחק בן [...]
מסמך משפטי ביהודית-ערבית. מדהה מאוד. כולל [...] ח'לף הפרנס ואבו אל-פד'ל הפרנס של קהיר. ייתכן שהראשון ערב לשני.
קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית. נראה בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי. קטע (פינה ימנית תחתונה). מזכיר בניאם הפרנס.
שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית. מסתיים בברכות, כולל לפרנס ('השר הגדול בישראל'). בורסו מספר שורות בכתב ערבי.
מכתב לאלי ('עלון) הפרנס (פעיל 1057–1107), המזכיר את בנו הפחות ידוע — הפרנס אבו כת'יר (אפרים הכהן בן אלי).
מסמך משפטי הנוגע לכתובה (רשימת נדוניה), המזכיר את החתן [...] בן המנוח [...] הלוי הפרנס ואת הכלה מובארכה.
שבועה שיש לקיים בידי [...] הפרנס בן יעקב בעניין 12 דינרים שחייב לו אברהם אל-מליגי בן מבורך בגין תכשיטים
חוזר המופנה ל'כל קהילות אחינו בני ישראל היושבים ב[...]', זקנים וצעירים ופרנסים. לא הרבה יותר שמור.
רשימת תורמים הכוללת מחלפי מטבעות/בנקאים, בן נטירא, עבד (או שליח), 'שני זרים', סרסור, פרנס ומרואן.
מכתב מקהילה אל נכבד. ביהודית-ערבית. הם מודים לנמען על מה שמסר להם על ידי פרנס שנשלח אליהם.
רשימת מוטבים המקבלים בגדים (ג'וכאניה) דרך הפרנס המקומי אבו אלפרג'. מוזכר גם עלון הפרנס.
קטע קטן ממכתב ביהודית-ערבית. לא הרבה נשמר מלבד ברכות. מוזכרים: הפרנס יצחק ומסלם הכהן.
חשבונות סוחר ספרים; מוזכרים אבו מנצור הרופא, בן אל-דקאק, הפרנס ח'ליל, המכריז ובו עלי
ורסו: מכתב לפרנס עלי בן יחיא הכהן השופט; שבר (צד ימין בלבד); הכותב כנראה מבקש עזרה
פתק מרב דניאל בן עזריה לעלי הפרנס, פוסטאט, בענין סיוע לאיש עני בשם והב מעיר ראקה.
פתק בן עשר מילים לאבו אל-נגם הפרנס לתת לחם למביא. הטקסט בצד השני הוא מלוח תהילים.
מכתב מופנה לעלי הכהן הפרנס. הנשמר הוא ההקדמה בלבד, המורכבת כולה מפסוקי תנ"ך.
חשבונות עם שמות כגון ברכאת ו[אבו אל]-פד'ל אל-פרנס ואל-פאר; עם ספרות עבריות.
מכתב מנתן הכהן בן מבורך, אשקלון, לעולא הלוי הפרנס בן יוסף, פוסטאט. כ-1110.
מסמך משפטי המזכיר זקן, אבו יעקוב הפרנס ובן אל-קחט[אני?]. (מידע מתוך CUDL)
חשבון פרנס, בערך 1152. פרטי גביית שכר דירה, בכתב יד הדיין חייא בן יצחק.
מכתב ל(עלי הכהן) בן חיים, פרנס בפוסטאט, מחצית שנייה של המאה ה-11.
קטע משפטי. בערבית-יהודית. שמות: הבה הפרנס; יחיא; שלמה הכהן.
מסמך משפטי, דהוי וקטוע. מוזכרים עלי הכהן הפרנס ויפת הכהן.
מכתב מהירושלמים לבישר בן ע'אלב, פרנס פוסטאט, בערך 1024.
מכתב מהישיבה לעלי הפרנס ב' חיים, פוסטאט, כ-1065.
שבר מכתב תודה מרב דניאל בן עזריה לפרנס.
מכתב לעלי הכהן הפרנס בעניין כסף חייב.
קטע מכתב המזכיר מספר שמות ופרנס.
רישום משפטי (מס' 73) בפנקס בית דין של הקהילה הקראית בקהיר. פותח בתאריך י"א באייר ה'שכ"ה (1565), אך מושב בית הדין המאוחר ביותר המוזכר בו הוא מכ"ג באייר. תיק בית דין מורכב ומפורט העוסק בשמועות שהתפשטו על התנהגותם של רחל בת עבד אלמעטי אלפולאדי, ראובן בן עבד אלמקצור הכהן הפרנס, ואיש רבני שאינו נקוב בשמו – שחלקן אירעו בליל הסדר השני (מספר שבועות טרם עריכת רישום זה). התיק נפתח בהופעתו של הארון בן עבד אלחק אלמורדי, בעלה של רחל, בפני הדיינים ובני הקהילה במושב שהתקיים ב"בית שמחה" (דאר סמחה — בית הכנסת). הוא "טלב... לדין" (מבקש לדון) ולאחר מכן נשבע ב"עשרת הדברות" (אלעשרת דברות). הוא ניצב בפני בית הדין במחלוקת עם אדם בשם הארון בן יוסף אלכורדי, שלטענתו השמיע "אמירות מוגזמות וחסרות" על אשתו בנוכחות בן קהילה נוסף, יוסף בן עבד אלכרים אלחווש. הארון בן יוסף אלכורדי מעיד כי שמע את השמועות משני אנשים: הארון בן עבד אללטיף אלחווש וצדקה בן יוסף אלנקאש. צדקה בן יוסף אלנקאש מעיד בפני בית הדין על שיחה ששמע בין רחל לראובן בן עבד אלמקצור הכהן הפרנס, שדיברו זה עם זה "בחשכה" באחד ממקומות רחוב אלסירגה (זקאק אלסירגה) בליל הסדר השני. חלק ממילות המפתח בעדותו של צדקה אינן ברורות (שורות 14–18), אך הוא שמע את ראובן אומר: "הביאי לי את החצי שיש לך עכשיו ואת החצי שמקודם". הדיינים מבקשים מראובן לאשר ולהסביר דרישה זו, והוא מצהיר: "כן, אמרתי לה הביאי לי חצי מבצק הלחם מהפעם הזאת והחצי השני מקודם". הפרוטוקול מציין שראובן היה עסוק ב"ייצור מצות" (מן צנאע אלפטיר). נראה שהסוגיה המשפטית העומדת על הפרק היא האם התבצעה עסקה בליל הסדר השני – ורחל וראובן מודים בפני בית הדין שהתקיים ביניהם עניין של קנייה. הטענה/השמועה השנייה נגד רחל מובאת על ידי הארון בן עבד אללטיף אלחווש, המעיד כי היה בדמוה ונכנס לביתו של בעלה של רחל, שם ראה אנשים משתכרים ואיש רבני בין הנוכחים. בשעה שבעלה של רחל "פרט על עוד ושר", מעיד הארון בן עבד אללטיף אלחווש שראה אותה "יושבת לבדה עם האיש הרבני", אשר ניגש ו"הניח ידו על רגלה" (ואלרבאן //יחט// אידה עלי רגלהא). הדיינים שואלים את רחל על העניין, והיא דוחה את הטענה. חברי הקהילה הנוכחים מתבקשים למסור עדות אישית, וחלקם קוראים להטלת חרם (בעץ מן אלגמאעה קאלו ללדיינים אטלקו חרם). כאן מסתיים העמוד הראשון של התיק, ונראה שהעמוד השני נקרע במכוון – רק גדם דק נותר לאורך הכריכה. התיק ממשיך בעמוד האחרון, ימים לאחר המושב הראשון שהתקיים בי"א באייר. סביר להניח שהעמוד החסר/הקרוע הכיל חלקים מהמושבים הראשון והשני, שכן החלק המסיים מזכיר מושב שלישי קצר (בלא תאריך, ביום חמישי) וייתכן גם מושב רביעי בערב יום חמישי כ"ג באייר. עדים מופיעים בפני בית הדין ומוסרים עדויות נוספות, שלעיתים סותרות זו את זו. כך לדוגמה, אבראהים אלפולאדי מעיד (שורות 19–21) שנכנס לביתו של הארון בן עבד אלחק אלמורדי באותו לילה, ראה את המארח הארון פורט על עוד, אך לא ראה שם את האיש הרבני (ולם ראה אלרבאן). בסופו של דבר, רחל נשבעת שכל הדברים (המכפישים) הנאמרים עליה, הן "בדמוה והן במקומות אחרים", אינם אמת. בעלה הארון מעיד בשורות הסיום ש"בליבו הוא רגוע/שקט" באשר להתנהגות אשתו ו"אין לו כל ספק בה" (וליס ענדי פיהא לא ריב).
מכתב מאת יוסף קולון בן פרץ, היושב בירושלים, אל נסים ביבאס בקהיר. בעברית. תיארוך: הרבע הראשון של המאה ה-16, וכמעט בוודאות שנת 1511 לספירה לפי אברהם דוד. הנמען היה דיין בבית דינו של הנגיד. הכותב מבקש מהנמען להשתדל אצל הנגיד למענו ולהשיג עבורו הכפלה של ההספקה (קצבה ללימוד תורה) שהוא מקבל. שמואל אלצלאח ושמואל חלפתא קיבלו לאחרונה תוספת של 2 דוקטים לחודש, ובניגוד לכותב, אין להם אישה וילדים לפרנס. אם יתעורר מי שיטען שלכותב יש מקורות הכנסה נוספים (והוא אכן מודה לכאורה בהכנסה מסוימת מן הגת ומן הגורן), הוא נשבע שאין לו כסף שאמור להגיע אליו, מלבד 37 דוקטים שחייב לו אברהם בן שאנג'י, שאין בכוונתו להחזירם בקרוב. הנגיד שולח לו כיום רק 24 דוקטים בשנה, בעוד שאפילו 50 דוקטים בשנה בקושי יספיקו לו. אילולא נסיעת עסקים או מגבית של חודשיים לדמשק, היה הכותב נאלץ למכור את כל ספריו כדי לכסות את חובותיו. הוא נשבע שהוא מוכר את הבגדים שלגופו כדי לרכוש גמרות, שכן בנו, ברוך השם, לומד כעת מסכת תענית, וכבר למד מסכת ברכות תחת חניכותו של ר' משה הסומא. אם הנגיד לא ייאות לבקשתו במהרה, לא תהיה לכותב ברירה אלא לבוא בעצמו למצרים כדי להציג את עניינו, ואז, כך כותב יוסף בחוצפה לא מבוטלת, הנגיד יידרש לשלם גם את הוצאות נסיעתו. דוד אלמצרי מאשר שקיבל את ה"טרחה" (?) ששלח לו הנמען. המכתב מסתיים בהמלצה על מוסר המכתב, יום טוב, שהיה תלמיד בישיבתו של ר' שמואל מסעוד. בני הכותב, פרץ ונתנאל, מנשקים את ידי הנגיד. בצד השני (verso) מופיעים שרבוטים סקרניים. המידע מתבסס על מהדורתו של אברהם דוד.
מכתב מחסן בן אסחאק, השוהה בעסקלאן, אל אבו אלחסן עלון בן יעיש הפרנס בפוסטאט. כתוב בערבית-יהודית, והכתובת מופיעה הן בכתב עברי והן בכתב ערבי. הכותב מציין שהוא כותב ביום חמישי, לאחר שהגיע לעסקלאן, והוא מתאכסן בפונדק (פנדק) של הקאדי אבן ח'צ'ר. הוא נתקל בחפאט' (ישמרהו האל) בעודו בדרכו לבקר את אבן אלענא ("בן העני"). חפאט' נשבע שבועות חמורות (אימאן צעבה) שאין להפר, לקח אותו לביתו והביך אותו בגודל הכנסת האורחים. "עשה כל מה שיש בעולם כדי להוציאני מביתי, אך לא הרשיתי לו, כי חזי צר עלי מפרידתי מאבי ומבני משפחתי, ועיני בוכה יום ולילה, כי אבי השאיר אותי(?) ברמלה... ואיני שותה יין ואיני אוכל מבושל" (מרוב צער הפרידה). הכותב מוסיף כי ביקש מאבו אלחסן עמאר לקנות עבורו דבר מה, ואומר שאם היה יכול להחזיר את הזהב, היה עושה כן. הוא שלח מכתבים קודמים מתנّיס ומרמלה אך לא קיבל מענה, "ואיני יודע אם זו זלזול או כעס או רק עיכוב." אישה מסוימת ביקשה ממנו לקנות עבורה מצחף (ספר קודש), אך הזול ביותר שמצא היה בעלות של שלושה דינרים, ואילו היה קונה אותו לא היה נותר לו די כסף להמשיך במסעו. הוא שולח דרישות שלום לאחותו של הכותב, לסת אלאהל, לבע'וצ'ה(?) ולאבו כת'יר. השורה האחרונה של המכתב אומרת: "הלוואי שאבו מנצור יגיע עם אבי. חי האל, סבלנו רבות מחוסר הגינותו." הנמען מוכר היטב ממסמכי גניזה רבים אחרים — זהו עלי הכהן הפרנס בן חיים.
דף כפול מפנקס בית דין הכולל רישומים משפטיים וקהילתיים. (1) רישום שבו הצורף בו אלפרג' בן בו אסחאק אברהים אלמע'רבי מעניק רשות לאשתו סת אלנבא בת בו אלסרור להעביר לבנם 10 חלקים בבית שהיה שייך לאביה. מתוארך ליום שני, ו' באלול שכ"ז, כלומר [א']תקכ"ז למניין השטרות = 22 באוגוסט 1216. חתומים על המסמך חלפון בן אלעזר הכהן ושמואל בן מבשר המלמד. (2) רישום שבו ברכאת בן מנג'א מודה כי הוא חב 134.5 דרהם לאבו אלרצ'א בן תמים הלוי, וזאת בנוסף לחוב קודם בסך 160 דרהם הקשור לשותפות ביניהם בחנות. (3) רישום שבו בו אלפרג' מוכר שפחה — המתוארת כ"באזיה מהגיה" — לבנאת בת יעקב. ישנה התייחסות למום (אלעיב), ומופיעים שלושה מספרים: 27 (כנראה המחיר המקורי בדינרים), 15 ו-23. לא ברור היחס בין המספרים, ויש מילה אחת בלתי מפוענחת לאחר אלעיב. (4) בצד האחורי מופיעים חשבונות של מגביות קהילתיות (פסיקות). הדף הימני כתוב בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, והדף השמאלי בערבית-יהודית עם מקצת ספרות. נזכרים בו: אם בו אלפצ'ל האלכסנדרונית — 15 דרהם; אשתו של בו אלמחאסן אלטביב הכהן — 10; אלנג'יב הפרנס גבה את "כולו"; סעאדה; זכרי; מוסא העיוור (אלצ'ריר); דאוד אלצבאע'; בו סעד בן טייב; ובו אלמנא אלצבאע'.
עדות משפטית בערבית-יהודית. מתוארכת ליום חמישי, כ"ד בשבט א'תתט"ז למניין השטרות = שעבאן 910 להג'רה, היא שנת 1505 לסה"נ. המסמך פותח ברישום החבורה שהתכנסה בביתו של יוסף בן שייח' אל-יהוד ראש החזנים: אל-שמאס עבד אל-לטיף אל-ריס, שמואל אבן אל-ברכה, עבד אל-רחים אל-מגרבי וסולימאן אל-סכנדרי. לאחר מכן הופיע אל-שמאס עבד אל-ואחד בן עבד אל-רחים אבן פירוז יחד עם אחיו עבדאללה. בנוכחות הנאספים הצהיר עבדאללה כי מאותו יום ואילך לא ידבר נגד אחיו עבד אל-ואחד ולא יזום לו רעה. בדומה לכך התחייבה גם אשתו של עבדאללה, טֻרְפָה בת מוסא בן צפי, שלא לדבר נגדו ולא להזיק לו בכל דרך. גם עבד אל-ואחד הצהיר מצדו כי לא ידבר נגד אחיו ולא יפגע בו. בהמשך נתן עבד אל-ואחד לאחיו עבדאללה במתנה 40 אשרפיות, על מנת שיוכל לפרנס את עצמו ולפרוע את חובותיו. בתוספת למסמך מצוין כי טרפה הצהירה עוד שלא תאמר לעבד אל-ואחד "קח אליך את ילדי אחיך", ולא תבקש ממנו לתמוך בהם. העדים: עבד אל-לטיף בן אברהם הנשיא, יוסף אבן צג'יר, עבד אל-ואחד בן כאתב אל-ערב (ייתכן שזהו אותו עבד אל-ואחד הנזכר בגוף המסמך?) ועבדאללה אבן פירוז. שני העדים הראשונים הם ככל הנראה אותם עבד אל-לטיף ויוסף הנזכרים בגוף המסמך עצמו.