סוגי מסמכים
שטרי שחרור מגניזת קהיר — עמוד 2
210 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
המסמכים — עמוד 2 מתוך 3
טיוטה של שטר שחרור מהתחייבויות משפטיות בקשר עסקי, המזכיר אדם בשם אבו נצר, שייתכן והיה סוחר הודו, שכן הכינוי נפוץ מאוד במסמכי "ספר הודו" (ראו גויטיין ופרידמן, סוחרי הודו של ימי הביניים, 409–10 הערה 2). ככל הנראה בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה).
מסמך משפטי. מקום: קהיר. תאריך: יום שלישי, י"ב סיון 1814 לשטרות = 6 ביוני 1503 לספירה, בסמכות הנגיד יצחק (שולאל). ככל הנראה שטר שחרור. אינו כולל 4 דרהמים ושני קיראט פנינים. 'האלמוגים, הקרניאן והשִׁרָבִּי' יעברו כולם לאחד הצדדים. עדים: עובדיה [...]; שלמה בן בנימין.
שטרות משפטיים פגומים. בצד הרקטו שטר פיצוי מפוסטאט של המאה ה-11, ככל הנראה מגבר לאישה. בצד הוורסו מסמך נוסף בכתב יד שונה, ככל הנראה שטר שחרור בין ישועה בן נתנאל הלוי לבין אדם בשם אבן טרסון (דמויות ממשפחה זו מוזכרות במסמכי הגניזה משנות ה-30 של המאה ה-11).
שטר שחרור דהוי מאוד, מאת בו-יצחק בן בו-אל-כרם אבן אל-דיין, עבור בו-אל-מעאני (או בו-אל-מעאלי) ובו-נצר בני אל-שייח' האמין(?) בו-אל-פחר(?). מוזכרים 1.5 דינרים. תיארוך: המאה ה-12 או ה-13. אינו חתום ועשוי להיות טיוטה. בגב הדף מספר מילים בערבית — דרוש בדיקה.
שטר שחרור. מיקום: פוסטאט. מתוארך: 1277 סלאוקידית = 965/66 לספירה. ניתן על ידי נתן בן יעקב בן שעבון לחסן בן עלי הכהן, המצהיר שאין לו יותר תביעות על עיזבון המנוח סלמאן או על חסן בן עלי. עדים: שלמה בן סעיד הכהן (כנראה גם הסופר), יוסף בן חסן ושמחה בן יפת.
פנים: גט גירושין. או שטר שחרור עבד (פחות סביר). שבר (פינה עליונה ימנית). מקום: איזשהו מקום במצרים. מתוארך: 15[..] לסלווקים = 1198-1298 לספירה. האישה: סת אל-כול. גב: מסמך בלתי קשור ביהודית-ערבית, אולי מכתב. מזכיר סג'למאסה. (מידע חלקית מתוך CUDL)
רקטו: מסמך משפטי; שטר שחרור. מקום: סונבאטיה. מתוארך: עשור ראשון של שבט 1460 לספירת שטרות = ינואר 1149 לסה'נ, בסמכות הנגיד שמואל בן חנניה. נכתב ונחתם על ידי יצחק בן משה; גם חתום על ידי אברהם בן סעדיה. שטר שחרור שנתנה וֶפָאء בת שבת לאבו עֻמַר.
צד פנים: שטר שחרור. בעברית. שנתן אהרן ב. [...] ל-[...] ב. מבורך השולחני, עם קבלת 7 דינרים הקשורים לירושת סבתו סמאנה, אם אמו עזיזה. נכתב על ידי [...] ב. שמואל. עדים: שמואל זעירא ב. [...], [...] ב. אהרן, יפת ב. עלי הכהן, ויוסף ב. אפרים
דף 2א: פרוטוקול משפטי (שטר שחרור). בכתב ידו של יפת בן דוד. שבו סולימאן בן יהודה תובע 1.25 דינרים מדניאל בן יפת אך מודה שאין לו ראיות. הוא מוותר על תביעתו ונראה שהוא משוחרר מחובת שבועה ומחרם בכלל. חתום על ידי יפת בן דוד ודוד בן חיים.
ראש מסמך משפטי בכתב ידי חלפון בן מנשה (1100–1138 לספירה). אבו זכרי זכריה בן שר שלום מצהיר בפני שלמה/סולימאן בן משה ואחיו סוחר המשי אבו אל-ח'יר צדקה בן משה, בעניין הנוגע לאמם. המסמך קרוע, אך ככל הנראה מדובר בשטר שחרור או אישור חוב.
שני מסמכים משפטיים (או מכתבים העוסקים בענייני משפט) שכל אחד מהם כתוב ביד שונה, כנראה מהמאה ה-13. בדף האחורי נראה שטר שחרור; ועוד עניין הנוגע לנדוניה של תכשיטים וסכומי כסף. מוזכרות פוסטאט וקהיר. ייתכן שהדף האחורי קשור לדף הקדמי. AA
מסמך משפטי, ככל הנראה שטר שחרור הקשור לצוואה. המנוח: משה בן יפת, שהותיר בן קטן היבת-אלאה. מוזכרים: הפרנסים, המנהל (וסייה) משה בן סעדיה הכהן ואבו אל-מכארם בן טאיב; משה בן סעדיה משוחרר מ'הסיכון' שבכסף. בגב: קינה בעברית.
ייתכן שמדובר בנוסחה לשטר שחרור מפורט. בכתב ידו של חַלְפוֹן ב. מְנַשֶּׁה (פעיל 1100–1138 לספירה). הן הצד הראשון והן הצד השני מכוסים בטקסט (מה שיהיה יוצא דופן למסמך עצמו). אין שמות או פרטים בולטים, אך נדרשת בדיקה נוספת.
רקטו (שימוש משני): קטע משטר שחרור עברי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בין 1007–1055 לספירה). ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח לדוגמה, שכן כל הנשמר נראה כנוסח סטנדרטי ואין בו חתימות. נכתב על גבי מסמך ערבי קדום יותר.
שטר שחרור קרוע ומחוק שבו חלף ומוסאפר, בני שמואל ב' חלף, מודים שקיבלו דרך יצחק הכהן 250 זהובים שהופקדו אצל מחפוז ב' יצחק. חתום על ידי שר שלום ב' יוסף, סעדיה ב' אפרים ושלמה ב' סעדיה. מתוארך אלול 1360 = אוגוסט 1049.
קטע של שטר שחרור בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). ייתכן שקשור לסוחרי הודו. נוסחאות השחרור כוללות: "ולא עסק ולא שותפות... ולא עץ בושם ולא ענבר ולא זיבד... ולא בגדים...". מוזכר גם "אבינו".
מסמך משפטי בעברית. מיקום: רמלה ('העיר הסמוכה ללוד'). תיארוך: ד'תשע"ה לספירת הבריאה, שהוא 1014/15 לספירה. דהוי ושברי (פינה שמאלית עליונה בלבד). אולי שטר שחרור. שלמה ב. יחיא הכהן מצהיר לטובת אבו טייב הרופא(?).
שטר שחרור, כנראה. דהוי ומחוק. שלמה בן [...] ואבו אל-פרג' יהודה מוסרים הצהרה לטובת עולה בן יוסף הלוי. מדובר ב-20 דינרים שחייב אברהם בן שמואל; וב-6 ועוד שליש ורבע ושמינית דינרים. חתום על ידי שלמה בן יוסף הכהן.
קטע קטן משטר משפטי (שטר שחרור?) שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). לאחד הצדדים שם נדיר: עבדאללה בן שמואל (ככל הנראה זהה לעובדיה בן שמואל המופיע במספר מסמכים משפטיים אחרים מאותה תקופה).
מסמך משפטי. קבלה או שטר שחרור (ברראה) מאלמריה, באל-אנדלוס, שאושרה במצרים. אנשים המוזכרים כוללים: [...] בן אל-נגארה, חלפון הלוי, יצחק בן אהרון, יוסף הלוי בן חריט'. המסמך קשור כנראה לחלפון בן נתנאל הלוי.
שטר שחרור. שמור יפה. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום חמישי, כג [...] 1329 סלאוקידית = 1017/18 לספירה. שבו שלמה בן משה בן שלמה מצהיר שאין לו תביעות נגד מנצור בן ישראל הלוי או נגד יעיש בן אברהם בן יעיש הכהן.
recto: שטר שחרור עבד. מדובר בשבר, ובו נשתמר רק החלק התחתון של המסמך. מתחתיו נוספו רישומים בכתב יהודי-ערבי ובכתב ערבי, ככל הנראה ללא קשר לתוכן השטר עצמו (ויאכל פיהא וכארג ענהא ادام الله عز . . . .).
קטע משפטי בכתב ידי יוסף בן שמואל בן סעדיה הלוי (כ-1180–1210 לספירה). ככל הנראה שטר שחרור. מעורבים: 500 דרהמים, סת אל-תג'אר ואבו אל-[...]. שימוש חוזר בגב לחשבונות בכתב ערבי וספרות יווניות/קופטיות.
קטע משטר משפטי בעברית. מקום: קהיר. תאריך: יום שני, כ"ב אדר ב' ה'תנ"ו = 26 במרץ 1696 לספירה. ייתכן שטר שחרור חוב שאסתר נתנה למשה, ייתכן בעלה לשעבר (מוזכרת כתובה ופריטי נישואין בסעיפי ההחרגה).
קטע משפטי ביהודית-ערבית. ככל הנראה שטר שחרור. מישהו, אולי יתום, מסכים לשחרר את דודו מצד האב מכל תביעה. מוזכרת סכום של 39 7/8 או 69 7/8 או 89 7/8 דינרים שנותרו בירושה. מוזכר אל-צירפי בסוף.
שטר שחרור שנכתב בצור, מאה ה-11. מליחה בת שמריה(?), אלמנת [...] ידיד הישיבה בן פרחיה, מצהירה ששלחה את שהיה ברשות אבו אל-פצ'אאיל צדקה בן יוסף ומשחררת אותו מכל תביעה בגין הפסד בסכנות הדרך.
מסמך משפטי. שטר שחרור מאוחר בין 3 שותפים בחנות. החלק התחתון חסר. אחד הצדדים, יעקב נהרדעא בכר יונה, לקח פריטים מהחנות באשראי; השותפים שחררוהו מהחוב. בגב: הצהרת 3 הצדדים שאכן שחררוהו.
שטר שחרור, שנתן אבו כתיר אפרים ב. מצליח אל-גזי לאבו יצחק אברהם הלוי. חתמו: יפת ב. מנשה, עובדיה ב. [...], וחלפון ב. מנשה הלוי שגם כתב את המסמך. תאריך: טבת 1416 סלאוקי = 1105 לספירה
שטר שחרור (אבראא) הנוגע לאברהם בן שמואל ולסעדאן בן סעיד, בעדותו של יוסף הכהן. המידע לקוח מכרטסת גויטיין. ראו גם מסמך משפטי נוסף שבו מעורב סעדאן בן סעיד, מתוארך לשנת 979 לסה"נ.
מסמך משפטי פגום, ככל הנראה שטר שחרור. מעורב: אהוב; סכומים: 55 דינרים, 44 דינרים, 13 דינרים, וחצי בית. חתמו: צדקה הכהן בן דוד נ"ע (גם חתם על T-S 12.75 לא יאוחר מ-1093 לספירה).
קטע פגום משטר שחרור שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). כולל 'כל מסמך בעברית וכל מסמך בערבית' כחלק מנוסחאות השחרור. לא נראה שנשתמרו שמות או פרטים כלשהם.
פתק המופנה לשופט הנקרא נזר המשכילים (נתן ב' שמואל?). מבקשו לזמן את אבן אל-בהג'ה, אחי אבן סמען למחצה מאותה אם, ולשלם לו את הדרהמים שנשלחו עם הפתק, ולשלוח חזרה שטר שחרור.
שטר שחרור. מתוארך: עשרת ימי חשוון 1459 סלאוקידית = ספטמבר/אוקטובר 1148 לספירה. שבו ישועה הלוי משחרר את נתנאל ומנשה בן חלפון. חתום על ידי שלמה בן ארח ושלמה בן חלפון.
פנקס בית דין, ככל הנראה שטר שחרור בין טורפה וסיד אל-כול. חתמו: [...] בן אלעזר הכהן ונתן בן עֻלה. ככל הנראה נכתב על ידי מבורך בן נתן. בגב: תרגילי עט עם פסוקי מקרא.
שרידי שטר משפטי, כנראה שטר שחרור שהוענק על ידי זכריה. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). בגודל ובצורה זהים ל-T-S AS 219.130, אך אינם מצטרפים.
שטר שחרור בכתב מבורך בן נתן, פוסטאט, 2 שבט 1492 לשטרות = 20 ינואר 1181: שלוש אחיות — נסב, פורס וסאדה בנות זין בן אבו אל-רידא הפרנס — משחררות את שפחתן וּפָאא.
שטר שחרור מתביעות: ישועה בן אברהם מוותר על כל טענה כנגד סעיד בן ישראל אל-תוסתרי, מצאצאי משפחת הקראים המפורסמת. תאריך: 9 אב 13[.]8 לשטרות (= 10[.]7) בפוסטאט.
צד א': כתובה עם רשימת נדוניה הכוללת ג'וקאניה, רידא ונקאב; צד ב': שטר שחרור נדוניה לבעל אבו אל-ברכאת בן אבו [אל-...] בן אל-מקדסי; חתום על ידי הלל בן אברהם
שטר שחרור שנכתב על ידי מבורך ב' נתן שבו סית אל-חסב בת שלה הלוי השר משחררת שפחה בשם סלף. תאריך: יום שלישי, ט"ו כסלו 1469 סלאוקי = 19 בנובמבר 1157 לספירה.
שני שטרות משפטיים בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה). הראשון: עדות של יהושע לזכריה. השני (בגב): שטר שחרור חוב ככל הנראה של אותו יהושע.
מסמך משפטי בכתב ידו של חלפון ב. מנשה. תאריך: 1445 סלאוקי = 1133/34 לספירה. שטר שחרור בין אישה, [..]מה בת אבו אל-פדל שלה אבן אל-מסקי, ל-[...] ב. יהודה
מסמך משפטי מחוק מאוד העוסק בירושה והסדר כספי, כנראה שטר שחרור. מוזכרים: 40 דינרים, סלאמה בת מבארק, ח'לפה בן סלמון ויעקב ב. אהרן. תאריך לא נשתמר
מסמך משפטי. קטע משטר שחרור עברי, המאה ה-10–11. מתייחס למסמך משפטי מוסלמי שמוצהר כבלתי תקף. מוזכרים: שלמה הלוי, יעקב בן [...] ויוסף. ללא חתימות.
שרידים קטנים מתחתית שטר שחרור(?) לאלמנה. שמה אולי מופיע בשורה 2. נכתב בידי חלפון בן מנשה הלוי. מתוארך: 1445 לספירה הסלווקית = 1133/34 לספירה.
קטע (צד ימין) של מסמך משפטי, אולי שטר שחרור, הנוגע ל-[...] אל-צבאע בן צדקה והיבה. מפעיל את סמכות 'אדוננו גאוננו...'. מתוארך: 1[..]2 לשטרות.
שטר שחרור משותפות רב-צדדית. תאריך: [14]14 סלאוקי (1102/03 לספירה). אחד הצדדים: יוסף ב. אפרים. בכתב יד הלל ב. עלי. מזכיר סכום של 200 דינרים
פנים: חלק ממה שהוא ככל הנראה שטר שחרור, כתוב בעברית. אדם משחרר את אחיו מיימון, אחותו וכל קרוביו מכל תביעה. גב: לא מזוהה. (מידע מתוך CUDL)
מסמך משפטי, ככל הנראה שטר שחרור מאישה. נכתב על ידי מבורך בן נתן (תאריך: 1150-1181) וחתום על ידי [...] בן חלפון המלמד. גב: רישומים ערביים.
הסכם גירושין ושטר שחרור בין חוסין ב. אברהם לסבא בת יצחק הצבע. עדים: שמואל ב. יעקב ומונד'ר ב. שבת. תאריך: כסלו 1321 סלאוקי = 1009 לספירה
מסמך משפטי. נראה כשטר שחרור. אחד הצדדים הוא נתנאל ב' עמרם. השחרור אולי ניתן עם קבלת משלוח עופרת (רצאץ). חתום: עולה הלוי ויעקב ב' שלמה.
מסמך משפטי בכתב ידי חלפון בן מנשה (1100–1138 לספירה). ככל הנראה שטר שחרור בין חלפון בן נתנאל הלוי לאחיו אבו עלי יחזקאל בן נתנאל הלוי.
מסמך משפטי. שטר שחרור פגום, בכתב יד אנדלוסי או מגרבי מאוחר. מוזכרים: 54 פרחים, יוסף אבן זמרה, יהודה ומשה. מחיקות ותיקונים בטקסט.
פינה שמאלית עליונה של שטר שחרור שנתן אבו סעד מבורך לדודתו מצד האם ע'רב; מזכיר גם את אמו. עוסק בשכר דירה ובירושת ברכות אל-זיאת
תחתית שטר שחרור שנכתב ונחתם על ידי [מבור]ך ב' נתן החבר (1150-1181). נחתם גם על ידי שלה ב' שמואל הלוי. לא ברור אם נשמרו פרטים.
שרידים קטנים משטר משפטי, כנראה שטר שחרור. מזכיר את ירושת אבו עמראן. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה).
מסמך משפטי, נראה כשטר שחרור. החתומים: יצחק ב. מבורך, אברהם ב. ישועה, ישראל ב. יפת, וחיים ב. שאסון ב. חיים מ משפחת אבן סברא
ככל הנראה גט, אבל אולי שטר שחרור. מהחזן אלעזר ב. יהודה הכהן. מכיל את הביטוי שבוקין כדת משה וישראל. כמעט ולא שמור דבר נוסף.
חלק תחתון של מסמך משפטי ביהודית-ערבית מהמאה ה-12, מטושטש ופגום; שטר שחרור לאחר תביעה בבית דין ('אדעא עליה בהא פי בית דין')
שטר שחרור; בכתב ידו של הלל בן עלי (1066-1108); על קלף; קטע (ימין בלבד); בנוגע לכתובת אישה; כרוך באברהים ומב[ורך או מבשר]
צד א': שטר שחרור ביהודית-ערבית לטובת יחיא בן יוסף; צד ב': אישור ארמי/עברי של בית הדין; חתום על ידי משה בן סעדיה הכהן
קטע של שטר שחרור (...בהתר גמור...) בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138 לספירה); על קלף; חלק גדול אך פגום מאוד
שטר שחרור מסעדיה ב' ישועה לטובת חתנו אבו אל-סרור פרחיה ב' יוסף, בשל כל חובות הקשורות לכתובת בתו המנוחה סת אל-חוסן.
שבר משטר שחרור. כנראה לאחר פירעון חוב שהיה חייב ליתומים. כנראה נכתב על ידי נתן ב"ר שלמה (פעיל 1122–1150 לספה"נ).
רצועה קטנה משטר שחרור שנתנה אישה לבעלה ששון בנוגע לכתובתה. נכתב בידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה).
שטר שחרור, בעברית, שנתן אברהם ב' משה אל-תלמיד לבנאת ב' ח'לף אל-בידאיאני ובתה דורה בת ישוע. תאריך: ~1030 לספירה.
שטר משפטי שכתב אברהם בן נתן אב (או הלל בן עלי?). ככל הנראה שטר שחרור. ללא חתימות. בפנים גם פיוט שכתב אותו סופר.
קטע משטר שחרור שניתן על ידי אישה לאבו אל-מכארם משולם הלוי ואחיו לאחר פשרה, ושקיבלה מכל אחד מהם את הסכום המגיע.
מסמך משפטי, ככל הנראה שטר שחרור. עוסק ב[...] בן שלה ואישה (אשתו?) בשם סת אל-עאלם. נחתם על ידי שלמה בן נשיא(?).
קטע משטר שחרור. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). נערך בסמכות מצליח גאון (1127–1139)...
שבר זעיר משטר משפטי, ככל הנראה שטר שחרור של שישית דינר. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (תאריך: 1100–1138). AA
שטר שחרור: אברהם בן אהרן משחרר שפחתו נסייה ('נוּעַר'), יום שישי 8 אוקטובר 1176, קהיר. בכתב מבורך בן נתן.
קטע קטן משטר משפטי ביהודית-ערבית ובעברית. ככל הנראה שטר שחרור. מוזכר השם צדקה/צדקה. בגב: שרידי כתב ערבי.
שטר שחרור שנתנה קרימה בת צדקה המורה לאברהם ב' חוג'ייג'. חתום על ידי אנשים רבים, אך שמרו רק ארבע חתימות.
שטר שחרור מאברהם ב. פי[נחס] ליפת הלוי. התאריך לא נשתמר והמסמך נראה ללא עדים. כנראה קשור ל-T-S NS 324.20
שבר מכתב בעברית; מזכיר כתיבת שובר (שטר שחרור): 'והתאזרו במדת דין ומשפט... תכתבו להם שובר עד אשר...'
שבר קטן (פינה שמאלית תחתונה) משטר שחרור שפחה. נשתמרו רק מספר מילים, ביניהן חלק מחתימה ([...]ריה).
שטר שחרור בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138); הצדדים: משה בן ניסים וברכות בן עמרם הכהן
שבר משפטי בכתב ידו של חלפון ב. מנשה הלוי (פעיל 1100-1138 לסה"נ). שטר שחרור. לא שמורו פרטים.
שטר שחרור הנוגע לעזבון גאליה, אשת ברכות הלוי המנוחה, בו מוזכרות פרג'יה אם גאליה ובת אחותה.
שטר שחרור בנוגע לנדל'ן מאת נסאבה בת מיימון לתאבת; חתום על ידי מנשה בן דוד ומשה בן ח'לף
שבר קטן של מסמך משפטי. פגום ודהוי. ייתכן שטר שחרור. צד אחד ייתכן שנקרא נסים אל-[...].
מסמך משפטי. שטר שחרור פגום הנוגע לרבע בית. לא נשמרו שמות. ככל הנראה ראשית המאה ה-12.
מסמך משפטי. שטר שחרור בעברית וארמית. בפינה שמאלית-תחתונה שם. תאריך: ייתכן המאה ה-11.
שבר מתחתית שטר שחרור. נשתמרו רק אותיות ספורות מהחתימות, ביניהן השם תמים.
כנראה שטר שחרור מאת [אברה]ם בן עמרן, הנוגע ל[...]ש אל-ע'זי. קרוע ומחוק.
נוסחאות של מסמכים משפטיים, הכוללות חלקים מ: שטר שחרור עבד, גט, כתובה.
מסמך משפטי. שטר שחרור לאחר גביית סכום כסף. לא נשתמרו שמות או סכומים.
שטר שחרור; יעקב בן [...] משחרר אישה מכל תביעה; שבר (תחילת 9 שורות)
שטר שחרור עבד, נוסח מסידור ר' נתן מסיג'ילמסה, מצטט את רב האי גאון
שבר קטן משטר שחרור (ראה נוסחאות ב-T-S 16.191).
שטר שחרור הנוגע לשותפות מסוג 'מופוואד'ה'.
נוסח משפטי לשטר שחרור עבד או שפחה.
שטר שחרור מהתחייבות, בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לסה"נ). כרימה, המכונה אלוֻחְשַה אלדַלָּאלה (שורה 18), משחררת את סת אלחֻסן (שורה 21) מכל אחריות בנוגע למתנה (שורה 26) שהעניקה לה, וכן מכל התחייבות הנובעת מקשרים קודמים שהיו ביניהן. בנה של כרימה, אבו סעד, ושאר יורשיה משחררים אף הם את סת אלחסן ואת יורשיה באופן דומה. עוד נאמר בשטר כי כרימה, נותנת המתנה, רשאית לחזור ולקבל את המתנה לעצמה, ואף למוכרה בשעת הצורך, ולכן הושמט במכוון המונח "מאצ'יה" (שורה 26), שמשמעו מתנה גמורה ושלמה. פרטיהן המדויקים של המתנה והשחרור לא נשתמרו. העדים החתומים על השטר הם: מנשה הכהן בן יעקב; משה בן עולא; ישועה הלוי בן צדקה (המופיע במקור אחר כבנאי וכתלמיד חכם, שורות 16–21); וחלפון בן מנשה. את הקיום (האישור) חתמו: אברהם בן שמעיה; יצחק בן שמואל הספרדי; וחלפון בן ע'אלב החזן. שמו של חלפון בן מנשה מופיע בגוף הקיום (כאחד מעדי השטר המקורי), ולצד שמו, משני עבריו, מופיעים סימני האימות שלו (| חלפון הלוי ביר מנשה נע |) (שורה 37). גויטיין העיר כי מעולם לא ראה סימני זיהוי של סופר בתוך קיום שטר במצב שבו השם רק נרשם ולא נחתם בידי בעליו, ולפיכך יש לראות בתופעה זו חידוש של חלפון, ואולי היה היחיד שנהג כך. (המידע מבוסס על מהדורתו של גרשון וייס.) השטר מתוארך לשנת 14xx למניין השטרות, אך למרבה הצער הספרה האחרונה של השנה המדויקת נחתכה ואינה ניתנת לקריאה.
מסמך משפטי בעברית, מפוסטאט/קהיר, מיום שלישי כ' בתשרי ה'ת"ם (1679). המסמך עוסק ביעקב ראובן, אשר העסיק את יעקב מצליח בן יצחק המכונה קנפנטון בגביית והחלפת "מאל אלכרובגֿייה" (לא ברור במה מדובר) במהלך השנה האחרונה (אם כי בהמשך מתברר שתקופת ההעסקה הייתה שלוש שנים). מוזכר חוזה מיום שישי י"ד בתשרי של השנה הקודמת (ה'ת"ל = 1678), שנחתם או נערך (?) — המילה נראית כ"ומדיו" — בידי הסופרים יעקב אלפלאס ואברהם בן משה הכהן. נראה שהמסמך הנוכחי הוא שטר שחרור, המצהיר ששני הצדדים מילאו במלואן את חובותיהם זה כלפי זה. בתוך הדברים מוזכר כי יעקב ראובן היה מעורב בהלוואת כספים ל"אלגֿנאב אלעאלי אלאמיר צאלח אפנדי" (שורה 12). זהו מסמך ארוך הראוי לבדיקה נוספת. בשורה האחרונה נאמר כי הופקו שלושה עותקים, וזה שלפנינו ניתן ליעקב מצליח באופן ספציפי. לאישור פליאוגרפי של חתימתו המורכבת של בנימין שחאתה, ניתן להשוות למסמך אחר שבו הוא מתייחס לעצמו בגוף ראשון כסופר (בשורות 6, 9).
שני מסמכים משפטיים, אחד בכל צד של הדף. שניהם נכתבו ב"בירה" — איסטנבול/קונסטנטינופול, שניהם חתומים בידי יעקב בן יוסף אשכנזי ויוסף בן אלעזר, ושניהם מתוארכים ליום שני, ו' באדר ה'רפ"ד (70+9+200+5=[5]284) = 7 בפברואר 1524. השנה מצוינת באותיות במקור כ"ע׳ט׳ר׳ה". בשני המסמכים מעורבים אברהם בן יעקב הלוי המכונה נושו(?) ועובדיה עבד אלגפאר בן אברהם המכונה כאזרוני. בצד הרקטו: אברהם מעניק לעובדיה את הזכויות על רבע הבית שבבעלותו בקהיר, בדרב אלצקאלבה, הידוע כביתו של אבו שערה. ההעברה נעשית כפירעון לחוב שאברהם חב לעובדיה. התנאי הוא שאם בניו של אלעזר/נצראללה ירצו לרכוש את רבע הבית הזה, ישלמו 100 פרחים לאחותו של עובדיה — אלא אם מישהו אחר יהיה מוכן להציע יותר מ-100 פרחים תמורת הנכס. המסמך ממשיך ומפרט עוד אחרי סעיף זה. בצד הוורסו: שטר שחרור (מחילה), שבו עובדיה משחרר את אברהם מן החוב.
שטר אִבְּרַאא' (שטר שחרור מתביעות) שנכתב ונחתם בידי הלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138), בעניין תיקונים ושכר דירה של בית. נזכר בו אדם בשם אבו אל-מֻנא. על השטר חתומים גם אברהם בן שמעיה החבר ו[...] בן שלמה הכהן, בין יתר העדים. (חלק מן המידע מבוסס על הערותיו של גויטיין וכרטיסיית האינדקס שלו.) בצדו האחורי של הדף, בכתב ערבי מהוקצע, מופיעה פתיחת חיבורו של אבו אל-עבאס ת'עלב (נפטר ב-904), "כתאב אל-פציח" — חיבור על צחות הלשון הערבית. הקטע נפתח בדברים אלה: "זהו ספר הברירה של צחות הדיבור מבין הביטויים השגורים בלשון הבריות ובכתביהם. יש בהם מה שמופיע בו צורת לשון אחת, בעוד שהבריות נוהגים בניגוד לה, והרינו מודיעים את הנכון בכך... פרק 'פַעַלְתֻ' (בפתיחת ה-ע'): אומרים נַמַא אל-מאל וזולתו, יַנְמִי; וְדַ'וַא העץ, יַד'וִי... ומובא לראיה הבית הבא".
שטר שחרור עבור אשו, שפחה מאזור טוּלוּ שבחוף מלבר. אברהם בן יִיג'וּ כתב את השטר זמן קצר לאחר הגעתו למנגלור. עם שחרורה קיבלה אשו את השם החדש ברכה, וכמנהג המקובל עם מתגיירים, היא קיבלה גם את הכינוי "בת אברהם" (כלומר, בתו של אברהם אבינו). מתוארך: ו' במרחשוון ד'תתקמ"ד (17 באוקטובר 1132). בצדו האחורי של השטר ובשוליו העתיק אבן יִיג'וּ טיוטות של שלושה שירים עבור מַצְ'מוּן בן חסן מעדן (ראו II, 40). הן גויטיין והן פרידמן מציעים שאבן יִיג'וּ קנה את אשו במטרה לשחררה ואז לשאתה לאישה. ככל הנראה הוא רכש אותה זמן קצר מאוד לאחר הגעתו למנגלור. שטר זה חשוב במיוחד בשל סעיף ה"רשות" שנכתב בהודו, והמזכיר הן את דניאל בן [ח]סדאי, ראש הגולה בבגדאד, והן את מצליח בן שלמה, ראש ישיבת ארץ ישראל היושב בקהיר.
רישום משפטי (מס' 52) בפנקס בית דין קראי בקהיר (בדף 18r), מיום ג' בתשרי ה'שכ"ג (1562). הרישום עוסק בהסדר חוב ושטר שחרור בין בני משפחת פיירוז בקהיר: יצחק בן עבד אלרחים פיירוז, שייח' אליהוד (ראש היהודים); שלמה בן נתנאל פיירוז, הדיין; ודודם יוסף פיירוז. שני הראשונים הם בני דודים מצד האב, ואבותיהם נשאו תפקידים ציבוריים בקהילה. סכום הכסף שבמוקד המסמך הוא 50 מטבעות זהב קפריסאיים (כמסין דהב קבארצה) שיצחק הלווה לבן דודו נתנאל, וזה האחרון העביר את הכסף לדודם יוסף לצורך רכישת פנינים. המטבעות הנזכרים בפרוטוקול בית הדין היו ככל הנראה מטבע ונציאני, שכן קפריסין הייתה תחת שלטון הרפובליקה הוונציאנית עד הכיבוש העות'מאני בשנים 1570–1573.
רישום משפטי (#62) מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. כתוב בעברית. מיקום: קהיר. מתוארך ב-ב' באב תמוז ה'תמ"ג, היינו 1683 לסה"נ. (מסמך #62) הסכם שחרור עסקי שבו מעורבים: משה בן יעקב גומץ, בנימין לופס בלנדון (תושב ליבורנו), יעקב גומץ, ובנימין לופס (תושב אלכסנדריה). האב והבן, משה ויעקב גומץ, רשומים כתושבי קהיר. בנימין לופס (מאלכסנדריה) מצוין כחתנו של יעקב גומץ. משה בן יעקב גומץ מתחייב שלא לתבוע ולא לדרוש כל טובת הנאה נוספת בקשר ליחסים העסקיים ולחובות העבר מול בנימין לופס בלנדון (מליבורנו). הרישום מציין כי אביו של משה ובנימין לופס (מאלכסנדריה) כבר ביצעו את אותן פעולות משפטיות בהנפיקם לבנימין לופס בלנדון (מליבורנו) שטר שחרור.
מסמך משפטי. החלק התחתון של שטר שחרור (קוויטנציה) מפוסטאט, בערך משנות ה-1150, שבו הסוחר אבו אלמעאלי שמואל ב"ר יהודה אבן אסד משוחרר מכל חובה או חוב נוסף על ידי סֻמְר בת משה ובנה אבו אלחסן. בשל חובות שהותיר אחריו בעלה המנוח של סמר, היא וילדיה הסתתרו מפני נושי החובות בביתו של שמואל, עד שהוא סילק עבורם את החובות. זהו רישום מבית הדין, וחתומים עליו מבורך ב"ר נתן החבר (פעיל בשנים 1150–1181 לסה"נ) ויחזקאל ב"ר נתן, עם אישור של חייא ב"ר יצחק, אפרים ב"ר משולם, והלל ב"ר צדוק אב בית דין. גויטיין מתאר את המסמך ומתרגם אותו במלואו, כאשר הוא היה אז באוסף של דניאל מ. פרידנברג; ב-2008 הוא נמכר במכירה פומבית לאספן פרטי אחר.