תבלינים וסחורות יקרות
כמון במסמכי הגניזה
22 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
הכמון היה תבלין נגיש וזול יחסית, שגדל גם באזור ולא רק יובא, ולכן הוא מופיע בגניזה בהקשרים יומיומיים יותר מתבליני המזרח היקרים. הוא נזכר ברשימות קניות, בחשבונות בית ובמשלוחים מסחריים בכמויות בינוניות. במרשמים רפואיים הוא רכיב שכיח בתכשירים לעיכול ולגזים. נוכחותו לצד תבלינים יקרים באותם מכתבים מלמדת על אופן העמסת המטען: סוחר נשא בדרך כלל תמהיל, פריט יקר וקל לצד פריט זול וכבד, וכך פיזר את הסיכון בין סחורות שמחיריהן אינם נעים יחד.בפנקסי בתי מרקחת הכמון הוא פריט קבוע במלאי, ולכן הוא משמש כנקודת ייחוס למחירם של סממנים נדירים יותר.
המסמכים
מכתב מאת המלמד אבו אלח'יר, השוהה במניית זפתא, אל אחיו אבו נצר מחפוט', גיסו של אבו אלבשר(?) אבן אלאבזארי(?), המתגורר בדרב אלדהאן שבחארת זווילה בקהיר. המכתב כתוב בערבית-יהודית, והכתובת על גבי המעטפה רשומה בכתב ערבי. השולח מספר כי נכנס לשותפות עם אבו אלמנא בן חיא בעיסוק בהוראה, אך השניים משתכרים רק 6 דרהם לכל אחד בשבוע. הם מבקשים לדעת האם קיימים סיכויי פרנסה טובים יותר בקהיר. השולח מאיץ בנמען לבוא במהירות ולהביא עמו חיטה. אם לא יצליח למצוא ספינה ממקומו, מוצע לו ללכת ברגל עד בנהא ומשם לעלות על סירה שתביאו למניית זפתא בעלות של חצי דרהם בלבד. השולח שואל גם על מחירי זרעי הפרעוש (פליאוורט), זרעי הרגלת הגינה (פורסליין) והכמון השחור (קימל). (המידע מבוסס בחלקו על כרטיסיות גויטיין ועל קטלוג CUDL.)
שטר ערבות בעברית. התיעוד מתוארך למאה ה-15 או ה-16. השטר עוסק בהלוואה של 120 פרחים שהעניק הנגיד למח'לוף כמון. מן הנראה כי הערבים להלוואה הם אחותו של מח'לוף, חמותו שמחה בת שלמה, ואדם נוסף הנקרא כדוש. באשר לסכום אחר בסך 175 פרחים — סכום זה ישולם במלואו על ידי כדוש לבדו. הנגיד הנזכר בשטר עשוי להיות נתן (יהונתן) שולאל (1484–1502) או קרובו יצחק שולאל (1502–1517). המידע מבוסס על מהדורתו של אברהם דוד.
מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך: בערך 1062 לספירה (לפי גיל). הנושאים הנדונים במכתב: סחר בשמן, כמון, נייר וספרים; מחלתו החמורה של עוץ' בן חננאל; והמצב הקשה במהדיה. נהראי היה מודאג מאוד ממצבו של עוץ', אך בסופו של דבר חלה הטבה במצבו (שורות 6–7). השוו למכתב מ-1060 לספירה, שבו עוץ' עצמו כותב לנהראי על נפיחות במעיו ומתאר כיצד הוא חושש ואינו יודע מה צופן לו העתיד.
שבר מכתב ביהודית-ערבית. על קלף. הזמנת פריטים כגון משי, שרף אורן (עלכ צ'נוברר) ושמן זית. ורסו: רשימת סחורות ביהודית-ערבית. מזכיר גם שני שמות: אבן זבקלה ומד'מון. הסחורות כוללות: סנדרכ, כמון, לימון, קמח, גבינה, שמן שומשום, שמן זית, שמן פשתן, ח'יאר (= קסיה פיסטולה?), תאנים, שום, בצל, פלפל, זעפרן, סוכר, סירופ לימון ולוטוס מצרי כחול (נופר).
מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), הנקוב בכתובת. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה שמאלית של הרקטו). מוזכרים: דרהמים; עזיבת יעקב לפסטאט; סחורה כרמאנית (אינדיגו?); שסעיד בן היבה ימכור משהו עבור חלפון; סחורה שנמכרת ב-30 דינרים לכל מן; ואולי כמון.
חשבון עסקי בכתב ערבי. ייתכן שמדובר בחשבון של מוכר תרופות. מפורט מאוד. מזכיר שמות כגון אַלְ-פַּח'ר, אבו ל-ח'יר, מַנְצוּר, סַעְד, ואבו עַלִי. מזכיר סחורות כגון תמרהינדי, עַנְזַרוּת, כמון, מַסְטִיק, פלפל, מי ורדים, זרעים, שיטה פיסטולית, מסמרים ותפוחי שירביט (קַרָאצִיָּה).
רקטו: קטע ממכתב בכתב ערבי. ייתכן שעוסק במינהל מחוזי: 'וידבר עמור אל-נאחיה... ואנא כתבו כתאב אלא אל-קאדי...'. גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים חומרי רפואה (הררד הודי, כמון כירמאני), מינרלים (גופרית/כיבריט), לבדנום וכדומה.
רקטו: פיוט עברי בכתב ידו של משה ב"ר לוי הלוי. מעליו ובין השורות, באותו כתב יד, חשבונות ביהודית-ערבית. הפריטים המפורטים כוללים כמון, תמרהינדי וטוטייה. ורסו: המשך הפיוט ומילה שהועתקה פעמיים בערבית. ASE.
רשימת מזון ופריטים אחרים עם ערכים במספרים יווניים/קופטיים (שמן שומשום, שמן פשתן, שמן זית, סבון, לימון, בצל, חומוס, כרישה, מסטיק, סוכר, גופרית, כמון ועוד). בגב: תרגולי כתיבה אלפביתיים בכתב עברי וערבי.
חשבונות בכתב ידו של עארוס בן יוסף. מוזכרות סחורות כגון פלפל, שמן, כמון, זפת, עץ ברזיל, סוכר וסירופ. מוזכרים שמות כגון אבו נאצר, אבו עלי, השיח' אל-טרבלסי ואבו אל-קאסם.
מרשם(ים) בערבית-יהודית. משתמש בכוסברה; כמון שחור; קינמון; שרף מסטיק; זעפרן; זעתר; כמון; אניס; שומשום; זרעי קנב/קנאביס (קנב); צימוקים; ציפורן; ואגוזים(?).
קטע עליון: מכתב מאב לבנו. טיוטה (ננטשה באמצע שורה). ביהודית-ערבית. מבקשו לרכוש אבן חומצה (טרטר) וכמון שחור (ח'ושח'וש) לחלוקה בינו לבין אבו אל-מנא.
גב: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. רשימת כלי בית: קנקן, כוסות, סכין, קערות. ומאכלים: שמיר, כוכבית, כמון, סומק, חומוס, פלפל. גם כותנה.
דף מקופל של חשבונות בכתב ערבי. הפריסה וכתב היד מזכירים מסמכים פיסקליים, אך הכותרות (בדיל, כמון, מסטיק, זעפרן, שמן זית, סומק) מרמזות על סחר.
חשבונות בערבית-יהודית. כתב יד תימני. מזכיר פרסילה של כמון וקירש (אולי מהתקופה העות'מאנית?). מזכיר 'סיידי אל-נסב אל-עקיק יוסף'.
חשבונות. מזכיר שמות אחדים וסחורות מעניינות אחדות (למשל, כמון שחור, אוּשְׁנַה/חזזית, מסטיק). תיארוך: נראה כ-1150–1250.
חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים כמון שחור (כראויא) ופוליפודיום (אשטיואן).
חשבונות ביהודית-ערבית ובספרות יווניות/קופטיות; תקופה מאוחרת; כולל: סבון, שומר, כמון
מכתב עסקי מנומס ביותר הנוגע למשלוח כמון שנשלח מפוסטאט.
חיבור רפואי בערבית-יהודית. דף כפול מתוך חיבור פרא-רפואי בערבית-יהודית העוסק בסגולותיהם של סוגי חומרים שונים מן החי. ¶ ...לטחון אותו וללוש אותו עם גללי כבשים ומעט זעפרן, ולמרוח על הצינית (גאוט) הנגרמת מן הקור. ¶ נגד פשפשים, יש לקחת מרה של תיש ולערבב אותה עם שמן ולהקציף בעדינות, ולמרוח בכך את המיטה והקירות — והפשפשים ילכו אם ירצה האל. ¶ מוח הגדי. יש לבשל אותו בשמן ולהוסיף סוכר וכמון כרמאני, ולערבב בעדינות; שותים מתקאל אחד במים חמים נגד מיחושי הלב והריאה. ¶ מוח העז... ¶ חלב העזים קל יותר מחלב נשים או חמורות, וחלב גמלים יפה לשיעול יבש. ¶ להפיכת ברזל לרעיל: יש לקחת חלב עזים חמוץ ולערבב אותו עם דם של תיש ושתן של שור, לערבב את הכל יחד ולשפשף בו את להבי החרבות וראשי החצים, ולהטביל בו את הלהבים כשהם מלובנים באש... זה נועד לאויב. ¶ עור הסמור (חולדה). אם יוכן ממנו קלף וייכתב עליו עבור משוגעים ואחוזי דיבוק (או שבויים? מחבוסין) — מועיל. ¶ הכבש הברברי. מרת הכבש הברברי, אם תערובב עם לבונה וזנגביל ותישתה במרחץ על קיבה ריקה — מועילה לכאבי הטחול. ¶ מוח הכבש הברברי. יש לערבב עם דבש ומי פיגם, ומי שסובל מכאבי כבד ישתה ממנו שני דרהם על קיבה ריקה. הוא חם. ¶ הקוף. מי שיטעם מבשרו של קוף לא ידבר עוד לעולם אלא ישיר (?). ¶ לב הקוף. יש לצלות אותו וליגכף (?) ולטחון אותו, ולהמיס שני דרהם ממנו ביין ובדבש מיושן — והדפיקות וקוצר הנשימה יעלמו, והוא יעניק אומץ לפחדן, יחדד את השכל ויסייע נגד כאב ראש. ואם תרצה לגרום למישהו חלומות רעים, הנח את עורו או שערו של קוף תחת ראשו. ¶ יש לקחת כשאיפה דרך האף חתיכה בגודל עדשה מכליית הקוף עם חלבה של שפחה ושמן סיגליות, נגד הריח ש[הקטע מסתיים כאן].
מכתב מאת פרחיה בן יוסף אבן יג'ו (שכתב אותו בשמו ובשם אחיו משה) במסינה אל אביו יוסף אבן יג'ו (אחיו של אברהם) במאזרה, בערך 1153. עד כה כבר נישא פרחיה לבת דודתו, בתו של אברהם אבן יג'ו, ונמלט מהפלישה הנורמנית לאפריקיה (אפריקייה) בשנת 1148 אל מאזרה, ומשם לפלרמו ולבסוף למסינה, בדרכו למצרים. המכתב מתאר את המסע לאורך חופי סיציליה. פרחיה גם שולח מרשם רפואי למחלת אמו: מת'קאל (מעט יותר מ-4 גרם) של סכּבּינג' (sagapenum) אחת לשלושה ימים, וכן ג'וארש כּמּון (תכשיר עיכול מבוסס כמון) לחיזוק הקיבה. עוד הוא מבקש מהנמענים שלא יענו את עצמם בצומות ובבכי בעבורו, מפני שלבו וכבדו נפצעים כאשר הוא שומע על התנהגות מוגזמת שכזו (אסתפחאל).
ארבעה רישומי בית דין מפוסטאט, אוגוסט–ספטמבר 1132. רישום א': תלונה, ולאחריה חזרה ממנה, בנוגע למטען של כמון שהופקד בידי נציג הסוחרים. רישום ב': סיום שותפות של מוכרי בשמים ורופאים. רישום ג': הסכם שבו נתן בן שמואל מתחייב לדאוג לאישה זקנה ולסדר את קבורתה, וזאת כנגד מתנה שנתנה לו. רישום ד': פתק בעניין שידוכין. יש לציין כי בפרסומיו של גויטיין (כולל "חברה ים-תיכונית" כרך ה' ובמאמר ב"קרית ספר") השמורה מצוינת תחת סימון אחר.