מסמכים בערבית מגניזת קהיר — עמוד 23

מסמך (מסמכים) בכתב ערבי. דהוי למדי. יש טקסט בכיוונים שונים, וכן ספרות יווניות/קופטיות. בגב ישנה עמוד מתוך טקסט ספרותי בערבית יהודית. נדרשת בחינה.

מספר מילים ממסמך ערבי רשמי (חַצ'רַתֻהּ... עֻלוּוֻּהּ...), לכאורה שבחים לנמען, ומכאן שמדובר בדו"ח או בעצומה. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי.

רקטו: צו מה-1130 לספירה. רק הנוסחה הסיכומית ותאריך (ללא שנה) נשמרו. נוצל מחדש על ידי סוחר ההודו אבו עלי יחזקאל בן נתנאל בקליוב למכתב לאחיו חלפון.

חשבונות פרטיים בכתב ערבי. מכיל מספר שמות מול סכומי כסף, כנראה בספרות קופטיות. ורסו מכיל ניסיונות עט, ובין הרישומים נוסח יונהי ותקביל. דרוש בדיקה.

שימוש מקורי: דוח מדינה או עצומה בכתב ערבי. שמורות כמעט ארבע שורות. מתייחס להגעת 'ציווי כביר' (סיג'ל מועזם) אולי בתגובה למצב שהשולח כתב עליו קודם.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. תאריך: נראה מאוחר, אולי ממלוכי. עשוי להתחיל במילה 'קבד'א' ולהזכיר אקטאע. מכיל עלאמה: 'אל-חמד לילה עלא נעמהי'. נדרשת בדיקה.

צו, ככל הנראה. '...וְאַמְר אַמִיר אַלְ-מֻאְמִנִין...' שימש מחדש בין השורות לטקסט בכתב ערבי, נראה שהוא פירוש יהודי שכן יש בו מילים עבריות משולבות.

חשבון הנוגע לממשלה, באחד מארבעת עמודי הדיפלומה: 'מֻחָּאסַבַת אַלְ-מַוְלָא [...] אַלְ-מֻעָּאמַל/אִל בִּ-ל-דִּיוָאן אַלְ-מַעְמוּר....'. דרוש בדיקה.

ביפוליו של חשבונות מסחריים בכתב ערבי. רשומות רבות מחוקות. מזכיר אנשים כגון אבו אל-ברכאת הכהן (אל-כוהאן). מזכיר סחורות כגון כוונין (ח'ולאן) ופלפל.

מכתב/עצומה המופנה לפח'ר אל-דולה. שבר (פינה ימנית עליונה). מתחיל: יח'דם מג'לס אלחצרה אלסאמיה אלאג'ליה אלעאליה... יונהי אלא ג'לאלהא... וקד סיירה...

ורסו: פקודת תשלום. מחפוּץ' מתבקש לשלם 7 של משהו (דירהמים?) לנושא. המספר חוזר בעברית בפינה הימנית העליונה. מתוארך: 2 לד'ו אל-קעדה (שנה לא מפורטת).

שבר קטן של כתובות רשמיות בכתב ערבי. שמורים קצות 4 שורות. מזכיר 'אל-ולאיה'. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לרשימת ספרים ביהודית-ערבית ובורסו לפיוט עברי.

רקטו (שימוש משני): בין השורות, בכתב ערבי, מתכון קצר לסירופ תות המכיל אונקיה אחת מכל אחד: סוכר, תות (תות), לוטוס מצרי כחול (נופר), ופריט אחד נוסף.

מסמך משפטי בכתב ערבי. תאריך: 4 צפר 735 היג'רה = 4 אוקטובר 1334 לספירה. סת אל-עדא בת עבד אל-כרים מאשרת שקיבלה 28 דרהם דמי שכירות לחנות בשוק המגרב

מכתב בערבית. תאריך: 5 שַׁוָּואל 1214 להיג'רה (מרץ 1800 לספירה). ורסו ריק מלבד רישום שעשוי להיות אישור קבלה. חותמת דיו התואמת לחתימה. דורש בדיקה.

חשבונות בכתב ערבי. ייתכן שקשורים למדינה או לאוצר. יש חַסְבַּלָה בראש, המסמנת את סוף הקטע הקודם. נראה שיש תאריכים (כולל השנה), אך הם קשים לקריאה.

הערות לא מזוהות בכתב ערבי. אחד המשפטים: 'אל-אמיר אל-אג'ל אל-אוחד ג'מאל אל-דין [...]'. שימוש חוזר לברכות הבוקר עם הוראות ליטורגיות בערבית-יהודית.

ורסו: עתירה/דוח לוזיר הפאטימי אל-אפדל (שלט 1096-1121) בנוגע לפקיד ממשלתי הדווח לתפקיד. כולל סעיף ראי. ישנן הערות בדיו דהוי בין השורות שלא נערכו.

שבר זעיר של מסמך מדינה. המילים היחידות השמורות: '[אל-מוסת]נצר בילה אמיר אל-מומנ[ין]'. תאריך: 1036-1095 לסה'נ. שומש מחדש לרישום ליטורגי עברי בגב.

תחתית מסמך משפטי בכתב ערבי. כתריסר חתימות שמורות. שומש מחדש למתכוני רפואה-קסמים ביהודית-ערבית על שימוש והכנת מוחות בעלי חיים, חלקי עצמות וזרעים.

שש שורות שירה או פרוזה מחורזת בכתב ערבי, עם ריווח רחב בין השורות. ככל הנראה פתיחה למכתב (מדינה?) פורמלי. נעשה שימוש חוזר לפיוט עברי בצד החיצוני.

שבר ממכתב בכתב ערבי. מזכיר חולה, הקהילה, ומחיר שהנמען צריך להשיג מהמורה עוַד. נוצל מחדש בורסו לחשבונות כתובים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

מכתב/מכתבים בכתב ערבי. רקטו נראה כמכתב המלצה בשמו של פדאאל; הנמען מתבקש לדאוג לו. ברכות ל'האח שמואל' ולאח הנמען איברהים. המכתב בורסו דורש בדיקה.

קבלה הקשורה למס. הסעיף הטקסטואלי הראשי פירוטי יותר מהרגיל עבור קבלות ג'זיה, והוא מזכיר את המונח ג'הבד' - כלומר קשור לניהול מס פנימי. טעון בחינה.

התכתבות רשמית בכתב ערבי. שמורים חלקים של 7 שורות. נראה כעצומה או מכתב תודה לאחר תגובה חיובית לעצומה קודמת. שימש ברקטו לטקסט עברי בכתב יד ראשוני.

רקטו: רישומים בכתב ערבי ובעברית (כולל 'אני לדודי וגם דודי לי בחר בי'). ורסו: מסמך ערבי. כתב קנצלריה, רווח שורות רחב. המילה 'לל-ח'וּרוּג'' קריאה.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי; ניזוק/דהוי; כ-8 שורות; כנראה עצומה פאטמית המבקשת תשובה ('ח'רוג' אל-תוקיע'); מוקף בטקסט ספרותי עברי (פנים) ושיר עברי (גב)

דו"ח או עתירה לח'ליף או ווזיר פאטימי. ברכות פתיחה בלבד; נגמר לאחר פסקת התקביל. תיארוך: בסביבות 1100–1171. הנמען אולי אל-אפצ'ל בן בדר אל-ג'מאלי.

קטע משפטי בכתב ערבי. שמורים ראשי השורות והשוליים הימניים. שורה ראשונה לאחר הבסמלה: 'אנו מעידים על אסחאק בן יו[סף]'. חתימת עד אחת שמורה בשוליים.

מסמך משני: חשבונות בכתב ערבי ומספרים יווניים/קופטיים. מוזכרת קאעה קטנה וקאעה גדולה. זהו מסמך שבו מכתב עברי רשמי שימש למחזור לחשבונות בכתב ערבי.

מסמך משפטי בכתב ערבי. שטר מכר הכולל את בתו של יחיא בן נצר אל-כאתב, תשלום של 50 דינרים ואיש יהודי בשם יוסף בן פרג' אל-מוטטביב. דורש בדיקה נוספת.

מסמך(ים) משפטי(ים) בכתב ערבי. פנים הדף מוזכרים 'אל-מג'לס אל-עאלי... אל-עאמל... אל-פלאח... מסה הסכום'. גב הדף נראה מאוחר יותר. דורש בדיקה נוספת.

ורסו (שימוש קדום יותר): שטר מכר לבית בקהיר החדשה. בכתב ערבי. רקטו (שימוש מאוחר יותר): שטר הודאה, הקשור ככל הנראה לשטר המקורי. דרוש בדיקה נוספת.

צד א': שאלה משפטית לקאדי בכתב ערבי בנוגע לאיש 'הידוע בחוגג' (שטרות חוב שלא שולמו?), ישנן עדויות אחדות נגדו, והוא שירת איש... (הקטע מסתיים כאן).

שבר ממכתב, כנראה. מזכיר מרכיבים (חוואאיג') לאבקה רפואית (ד'רור) ולאחר מכן נותן מתכון/מרשם (והאד'יהי צפתה) לה. מזכיר אבו אל-סרור (ורסו, שוליים).

מכתב בכתב ערבי. כתוב בכתב יד רועד. מתאר מקרה משפטי הכולל יהודי ו-10 דינר. בגב ברכות, והשולח אומר שהוא יכול לישון רק מעט בלילה בגלל דאגתו/חרדתו.

מסמך משפטי ערבי-עות'מאני מאוחר. מוזכרים אלמועלם איברהים בן אמין וח'ואג'א יוסוף. שם הנוטריון בתחתית המסמך ועל החותם אולי קריא. דרוש בדיקה לתוכן.

קבלה עבור מס הגולגולת של היבה(?) ב. חלף היהודי בפוסטאט לשנת 507 לה' = 1113/14 לספירה. תשלום: 1/2 דינר. נכתב ב-7 במוחרם (לא ברור אם 507 או 508).

שבר קטן מראש מסמך משפטי בכתב ערבי. מזכיר מוּסָא ב. יוּסֻף ב. עַבְּדַּאלְלָה. תיארוך: ייתכן שהוא ממאוחר מַמְלוּכּי או עות'מאני, על בסיס כתב היד.

מכתב בכתב ערבי. פותח בברכות ל'סַיִּידִי' (אדוני), ואחריהן ברכות ל'סִתִּי' (גבירתי). רוב הטקסט הנותר נמצא בשוליים הימניים והעליונים. דרוש בדיקה.

פתק בלתי רשמי לבו עלי הפותח ב'יא מולאיא אל-שייח' בו עלי קד טלקת...' בנוגע לגירושין? טעון בחינה. יש ציור חריג בוורסו, אולי של סוג של מכשיר טכני.

ורסו (שימוש מקורי): כנראה חשבון פיסקלי. מזכיר סכומי כסף שונים. בתחתית מופיע השם מֻחַמַּד בן סעיד. נעשה בו שימוש חוזר על ידי רבי אפרים בן שמריה.

ורסו (שימוש מקורי): עצומה פאטימית, כנראה, עם ברכות אופייניות לח'ליף: קטעים: 'ולנא מן סידנא אל-[...] ... אבאאיהי אל-טאהרין ואבנאאיהי אל-אכרמין'.

גב: תרגילי כתיבה בכתב ערבי כולל הביטויים 'צלואת אללה וברכאתה ונואמי זכואתה' ו'אנא אקביל יד חד'רת מולאי אלשייח' אלאג'ל'. צד פנימי מכיל פיוט עברי

קבלת מס, פאטמי; מס גולגולת של הבה בן יוסף; אותה תיקייה כמו ENA 3936.3 ואחרים; ג'מאדא א' 552 לאה (= יוני/יולי 1157 לספירה); גב ריק; נקוב לכריכה

מסמך משפטי, 13 שורות, בכתב ערבי. תאריך: 9 רמדאן 883 לאה = דצמבר 1478 לספירה. מוזכר בית הדין המאליקי (מג'לס אל-חוכם) במסגד אל-צאלחי. דרוש עיון.

מכתב סוחרים ארוך בכתב ערבי. פגום וקשה מאוד לקריאה. מוזכרים שמות כגון עבד אל-רחמן ואבו אסחאק אבן אל-קאבלה ('בן המיילדת', שם משפחה). דורש בדיקה.

רקטו: מכתב בכתב ערבי. ביטויים רבים קריאים אך התוכן הכולל עמום. מוזכר אבו עלי צמח מספר פעמים. שימוש חוזר בגב לחשבונות ביהודית-ערבית ובכתב ערבי.

מתכוני רפואה בכתב ערבי בכתבי יד מרובים, המזכירים מרכיבים כגון כוחל מאיספהאן. ייתכן שגב הדף מכיל עוד מאותו הדבר וייתכן שהוא מכיל גם שירה ערבית.

ייתכן שמדובר במכתב רשמי בכתב ערבי. מוזכר הביטוי "מן אצחאב אל-מולא סיף אל-אסלאם". בדף האחורי ייתכן שמופיעות מספר שורות של חשבונות. דרושה בדיקה.

קטע ממכתב בכתב ערבי: '... וסיידי... אטאל אללה... אלאג'תמאע בה... אנה... יח'ליני מן אפצ'לה ולא יעדמני איאה אבדא...' שומש מחדש בפנים לפיוט עברי.

תחילת חוזה נישואין מוסלמי. ייתכן שיש שם חלקי בשורה השנייה לאחר הבסמלה: [עפ]יף(?) אל-עצאר. (מידע מיוסוף עומרת'וואלה, אלן אלבאום ונאים ואנת'גם.)

מסמך משפטי בכתב ערבי, מאוחר. קבלה לח'ואג'א איברהים יהושע עבור הבית שכר בחארת אלוהוד בדרב אלחמצאני שהוא הקדש של סת נפיסה אלנג'דליה. דרוש בדיקה.

מסמך משפטי או רשמי (צחא ב-ל-אסם...). אולי כולל את ירושת היורשים (ורתה?) של אבו איסחאק. מתוארך: 617 הג', שהוא 1220/21 לספירה. דרוש בדיקה נוספת.

מסמך ממלכתי, בכתב אלגנטי עם ריווח שורות רחב. מוזכר 'ארבאע אלסולטאניה למצר'. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ערבי ועברי בצד הקדמי והאחורי. דרוש בדיקה.

התכתבות רשמית או מסמך מדינה, בכתב ערבי, מאוחר. שני שורות גדולות קטועות עם טקסט דהוי. השורה הראשונה מתחילה ב'יד'כר אלסיד אלמד'כור'. דרוש בדיקה.

צד חיצוני: שבר עם 4 שורות ממסמך מדינה בכתב קנצלריה הנוגע לעניינים חקלאיים 'an qad zaraʿ fī l-kufr l-madhkūr thalatha meʾya'. דרוש בדיקה נוספת.

צד שני: חשבונות חטופים בכתב ערבי. מזכיר שמות כגון אבו נַצְר ואבו ל-פַצָּ'אאִל ופריטים כגון עַגְ'וָה (תמרים מיובשים) ושני כלים ליין (טמאויתין).

מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, ככל הנראה משפטי. תיארוך: התקופה העות'מאנית. מזכיר שלושה קינטרים של משהו. נוצל מחדש בורסו לחשבונות. ראוי לבדיקה נוספת.

מסמך פיסקלי מהתקופה הממלוכית. אולי מַח'זוּמָה. מזכיר דיוואן בשורה הראשונה. הערת ארכיון עם עלאמה 'אלחמד לל-לאה רב אל-עאלמין' בורסו. נדרש בדיקה.

חשבון רשמי. 'מה שהוצא לדמי הקצבה (עמאלה) של מוח'תאר אל-דולה.' הערכים כוללים 'חימר' ו'לבנה'. טעון בחינה נוספת. בוורסו: 'אל-ממלוכ יוסף בן [..].'

ורסו (שימוש מקורי): מכתב בכתב ערבי. דהוי ופגום. פותח ב'למא כאן פי הד'ה אל-[...]...' מוזכרת המשטרה (...מן אל-שורטה...). טעון בחינה נוספת לתוכן.

תחילת טיוטת מכתב בכתב ערבי. מכיל בסמלה, נוסחאות מכתב ברכות ושם, כנראה הנמען אבו סעיד בן עומר. המכתב ואחריו טיוטת מכתב בדבי-ערבי שנכתב מפוסטאט.

שימוש מקורי: תחתית מסמך משפטי בכתב ערבי. מתוארך: ג'ומאדה I 426 להיג'רה = מרץ/אפריל 1035 לספירה. מזכיר איברהים בן מוחמד. שמורים שני סעיפי עדות.

שבר מכתב בכתב ערבי. מכיל מידע מפורט על ענייני רפואה. אולי דוח ממטופל לרופא (מתחיל ב'אסתעמלת'). שומש מחדש בפנים לרשמות של תלמיד על דיון תלמודי.

ביטויים מסוף מרשם רפואי, בכתב ערבי. ישנה גם שורה שאולי אינה קשורה מתחת, המסתיימת ב'צלואת אללה עליה'. ישנו גם פיוט בעברית. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מסמך מדינה בכתב ערבי. חלקים מארבע שורות שרדו; פגום. מזכיר את מג'לס אל-ח'דמה של אמיר [...] אל-דולה. שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

ורסו: עלאמה, אולי ממסמך מדינה גדול יותר, או תרגיל. 'אל-חמד ללה למן להו אל-חמד'. בפנים ישנו טקסט לא מזוהה הן בערבית-יהודית והן בכתב ערבי. שירה?

ורסו. קבלת מס קטנה מאוד, אך שלמה עם רישומים/מוטו/מספר כתבי יד. היא 'עבור היהודים העניים (ד'ֻעַפָּאء אל-יהוד) בפוסטאט'. מוזכרת שנת 615 להיג'רה.

ורסו: מסמך מדינה, בכתב ערבי. שלושה שברים אולי מצו, כולל המילה 'מלכהא'. ייתכן שהוא טיוטה או תרגיל כתיבה שכן שורה מתחת מכילה את אותה מילה חוזרת.

מסמך בערבית, אולי. מהתקופה הימי-ביניימית. פתיחות של שתי שורות נראות; השנייה: 'וינהא אנה רג'ל'. נוצל מחדש לתרגול אלפבית אתבש. דורש בחינה נוספת.

מתכונים בכתב ערבי. בין מספר מתכונים ישנו מתכון להכנת דיו ברזל-מרה. חלק מהמרכיבים הנזכרים הם: גפרית, מסטיק, שמן שומשום, עפצים, שרף ערבי ועץ תות

מסמך משפטי (אקראר) בכתב ערבי. הצהרת ח'ליל ב. מוחמד ב. אבי בכר אל-חלבי אל-חאמי. תאריך: ד'ו אל-קעדה 618 היג'רה = דצמבר 1221 / ינואר 1222 לספירה

קבלת מס, פאטמי מאוחר; ג'יזיה של אדם יהודי (שמו קשה לקריאה); טריגר: 'אדא'; 562 לאה = 1166/67 לספירה; רישום הסמכה: 'אל-חמד לאללה אל-ואחד אל-חק'

שבר קטן ממסמך ממלכתי עם עלאמה גדולה בפינה שמאלית עליונה; מזכיר עבד אל-כרים בן אל-חאג' מוחמד; כנראה ממלוקי או אוסמני מוקדם; חורי סיכות בשוליים

רקטו: חשבונות בכתב ערבי. ייתכן שמסמך מדינה/פיסקאלי, כיוון שנכתב בכתב קנצלרי עם מרווח רחב בין השורות. תאריכים בצד ימין וסכומי דינרים בצד שמאל.

אולי מכתב, עותק של מכתב, או סוג של נרטיב. בכתב ערבי. הפריסה עקבית ביותר עם טקסט ספרותי. יש מקטעים עם כותרות בכתב גדול יותר. דורש בדיקה נוספת.

קטע ממסמך ערבי. שמורים קצות 4 שורות, עם רווח רחב ביניהן. ישנם מספרים בשתי השורות הראשונות (אולי אף תאריך?). נדרשת בדיקה. בגב ישנה שירה עברית.

מסמך ממלכתי או משפטי בכתב ערבי. שמורות תחילות של כ-6 שורות. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית. נעשה בו גזירה והדבקה רבה. יש צורך בבדיקה.

קבלת מס מסוג כלשהו. המשלם הוא יהודי ששמו כנראה בִּשְׁר בן בּוּ אל-[...]. תאריך: י"ט בצפר 553 להיג'רה = 22 במרץ 1158 לספירה. דרוש בדיקה נוספת.

קבלה בערבית שהונפקה על ידי מפקח וקף, כנראה לשכר קרקע (חיכר) על נכס בקהיר. מתוארכת שווּאל 1214 הג' = 1800 לספירה. מוזכר השם שמואל. דרוש בדיקה.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי. קטע ממסמך פיסקלי. מוזכר תאריך: 5 ב-ד'ו אלקעדה 612 לספירה המוסלמית, אך יש לאמת זאת. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט בכתב עברי.

מסמך בכתב ערבי. בלוקי טקסט אנכיים צרים בשני הצדדים. אולי מסמך ממלכתי או רשמי. מוזכרים מספרים גדולים כגון 700 (או אולי זה תאריך?). דרוש בדיקה.

חשבון, אולי רשמי/פיסקלי. מזכיר את הסריס (אל-טאואשי) סַנַד אל-דולה או סַיִּד אל-דולה (ראה T-S Ar.39.206 (PGPID 20812)). בורסו מזכיר חיטה ופול.

צו תשלום בכתב ערבי. השופט (אל-דייאן) מתבקש לשלם 4 דינרים לנושא בו אל-ח'יר. ראה T-S AS 179.212 (PGPID 36725) וצווי התשלום הקשורים המפורטים שם.

מסמך/ים לא מזוהים בכתב ערבי. הרקטו מזכיר אחמד בן [...] אל-ח'ולי(?)... ואל-נוואטייה (קשור לנחשרים?). ואחרי זה שורה ראשונה של מכתב. טעון בחינה.

קבלה של מס קרקע (חכר) לטחנת קמח בבעלות עבד אל-קאדר אל-סמאכ בשכונה היהודית של קהיר. המקבל הוא עאבד(?) חמזה(?) והשכירות היא 26 קורוש לשנת 1267.

מסמך בערבית בורסו, מהתקופה הימי-ביניימית. אם הוא קשור לשם המדף הסמוך ENA 3256.15v (PGPID 39512), ייתכן שזהו שבר של חשבונות. דורש בחינה נוספת.

מסמך בערבית או אולי טיוטות/תרגילי כתיבה. מהתקופה הימי-ביניימית. שכבות הטקסט הערבי בקושי קריאות במקומות רבים עקב שימוש חוזר. דורש בחינה נוספת.

טקסט בלתי מזוהה בכתב ערבי. מילים מבודדות קריאות (הבסמלה בראש... כתאב... תעאלא... צאחב...). נראה כדף מדו-עלה, ובדפים האחרים שרידי כתיבה עברית.

שבר מסמך משפטי בכתב ערבי עם תוספת בגב לאותו מקרה; הערות בשוליים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות; גב: תאריך רביע א' 534 לאה(?); זקוק לבדיקה

שירת אהבה עממית בכתב ערבי. '...קסם בבל... הצבי המחמד מהכות'ר... כבש אותי וכבש את האחים'. חלק מאותם תמונות ספרותיות המופיעות בשירת שלום שבזי.

מסמכים משפטיים בכתב ערבי. מסמך ראשי ברקטו ופסל (פַצְל) בורסו. קשה מאוד לקריאה. הפסל אולי מתוארך רמדאן 940 להיג'רה (1534 לספירה). דורש בדיקה.

מסמך בכתב ערבי. חשבונות מסוג כלשהו, או כנראה פיסקלי. לא פוענח. בשוליים ובגב ישנו טקסט ספרותי עברי, כנראה שירה. המילה 'עין' חוזרת מספר פעמים.

מסמך רשמי בכתב ערבי. עוסק כנראה בעדים ובהליך משפטי. שרידי שתי שורות בלבד. נעשה בו שימוש חוזר לצורך פירוש יהודית-ערבית על טקסט עברי (מקראי?).

מסמך/ים בלתי מזוהה/ים בכתב ערבי. אולי טיוטות. השורה הראשונה הארוכה מזכירה את אל-שייח' אל-אמיר פח'ר אל-דולה אבן טאהר [...]. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי בכתב ערבי. מוזכרים 500 דירהם. תיארוך: אולי צפר 1097 לה"מ, שיהיה 1685/86 לספירה. אך השנה דהויה ויש לבדוק זאת. דרוש בדיקה גם לתוכן.

מסמך רשמי בכתב ערבי. מתוארך: 1231 הג' = 1815/16 לספירה. על גבי תבנית מודפסת אולי מרשות המכס. ממולא בשם ח'ואגה אליהו מסוים. דרוש בדיקה נוספת.

הצד הקדמי הוא קטע קטן של מכתב בכתב ערבי, אולי מתלונן על עקשנות מישהו (תעאנות). קרוע ונעשה בו שימוש חוזר למסמך לא קשור בצד האחורי, אולי קבלה.

תרגום ערבי של בשורת יוחנן, בכתב כוּפי יפה. תאריך: כ-המאה ה-9. כולל יוחנן י'ט:25-27 ו-35-37 (בקירוב). (מידע מ-Samuel Bassaly ו-Peter Tarras.)