מסמכים בערבית מגניזת קהיר — עמוד 17

קטע מחיבור טיפולי, העוסק כאן בטיפול בסוג ההתכווצות הידוע כ'אום אל-ציביאן', בדיסוריה (קושי במתן שתן) ובנשירת שיער. פיגם מבושל בשמן מומלץ לדיסוריה, וכשמוחל חיצונית משמש לטיפול בנשירת שיער.

פתק לא פורמלי בערבית. פונה לבו סעד (אלשייח' בו סעד אבקאה אללה...) ולכאורה מעביר לו הוראות דחופות בנוגע למסירת משהו למישהו אחר (ותוצל לה). מסתיים בשוליים העליונים במילה 'סרעה' ('חיפזון').

ורסו (שימוש מקורי): מכתב/עצומה בכתב ערבי. מבקש מהנמען להביא מכתב זה לתאג' א-דין ולהשיג עבודה לשולח, כדי שיוכל לפרנס את ילדיו. אומר 'אני אפילו מאחל לעצמי מוות כדי שלא אהיה נטל על אף אחד'.

תרגילי כתיבה בערבית ברקטו ובורסו. הרקטו מתוארך ל-2 בנובמבר 1856 לספה'נ והורסו ל-3 בנובמבר 1856 לספה'נ. נדיר למצוא תרגילי כתיבה עם תאריכים, במיוחד כאלה המסתמכים ישירות על הלוח הגרגוריאני.

מכתב משפחתי. בכתב ערבי. מופנה לאם של אבו אל-עז, בפסטאט. מדווח על עניין הקשור לעבד אל-סלאם; אנשים שנתעכבו עקב עולי הרג'; ובילביס ותקופה של 15 ימים. דרישות שלום לאנשים שונים כולל אבו בכר.

פתק בלתי רשמי בכתב ערבי. פותח במילים: "העבד מדווח (=אני מדווח) כי המשלוח/חבילה (חַמְל) הנ"ל עודנו בידי, ואם תורה לי לשלוח אותו — אשלח אותו..." נעשה בו שימוש חוזר לצרכי ליטורגיה בגב הדף.

מכתב המיועד לאבו סעד. בכתב ערבי. השולח מבקש בדחיפות הלוואה של 5 דרהמים כי הוא חולה. הוא ינסה להחזיר כשיוכל לצאת מהבית (ולחזור לעבודה). החלק התחתון פגום וייתכן שהסוף חסר. הצד האחורי ריק.

תחתית של מכתב, מסמך מדינה, או מסמך משפטי בכתב ערבי. מתייחס למישהו שתובע את זכויותיו 'יטלוב איקאף חקה'. בשורה לפני האחרונה: 'וסלם תסלימא' ותחילת חסבלה. שומש מחדש בפנים לטקסט ספרותי עברי.

מסמך בכתב ערבי. ככל הנראה דוח רשמי או עצומה, על פי כתב היד והפריסה. שמורים קצות ~6 שורות. הנושא קשה לפענוח. נוצל מחדש ברקטו לרישומים בכתב עברי בכתב יד גס, כולל קטעים מסיפור יעקב התנ'כי.

ורסו: תחתית מכתב מסוחר ברשת משי וחגורות (זונאר/זנאניר). מוזכרים החגורה התכולה-שמיים (אל-זונאר אל-סמנג'וני), ובקשה לשלוח משי אדום וכחול עם מישהו. הרקטו מורכב כולו מספרות יווניות/קופטיות.

שימוש מקורי: מסמך פיסקלי קצר בערבית, המזכיר דיוואן, שם אדם וכמה מספרים. שימוש חוזר: ניחושים בערבית יהודית. נראה שזהו אותו סופר שעשה שימוש חוזר ב-T-S Ar.38.140 וב-T-S NS 162.34 (ואחרים).

ורסו, עם הכתובת ברקטו: מכתב בכתב ערבי. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. כתב יד קשה ביותר. נראה עוסק בעסקים. נעשה בו שימוש חוזר ברקטו לתרגיל כתיבה בכתב מרובע עברי, כולל הפסוק הראשון של בראשית.

מסמך מדינה פאטימי בכתב צ'נסלריה גדול. מזכיר את השופט הפאטימי הראשי והדאעי קאסם בן עבד אל-עזיז בן אל-נועמאן, ושמו רשום בדיוון אל-נפקאת. נוצל מחדש לדיפתיכון גדול של חשבונות ביהודית-ערבית.

מסמך/מסמכים ממשלתיים בכתב ערבי. הגב הוא ככל הנראה עתירה, המזכירה פקיד בשם חוסאם אל-דין אסד אל-דולה. הרקטו נראה כהערה, ושורתו הראשית קוראת: 'אמתת'ל אל-מרסום וקוריאת האד'יהי אל-[.....]'.

קבלה על תשלום מס הגולגולת (ג'זיה) של אברהים בן יוסף היהודי, שעסק בעבודת משי (קזאז) ובמלאכת יד (צאנע). מאותו משלם נשמרו קבלות נוספות, ובאחת מהן הוא מכונה קזאז וערפיר (ועטאר) במקום צאנע.

מכתב משפחתי. בכתב ערבי. ל'אבי'. מבקש בגדים לילדים ודמי מחיה, ומורה לנמען לחזור. תיארוך: כנראה סוף תקופת הממלוכים או תחילת העות'מאנים. ורסו מכיל כמה עיצובים בצורת לב עם מילים בכתב זעיר.

מסמך חשבונאי שהונפק על ידי 'אלקסם אלאול קליובייה', אחד מ-24 מחוזות מנהליים של מצרים שהוקמו בשנות ה-1820. בכתב ערבי. מתוארך: 23 [קיצור חודש] 1247 הג' = 1831/32 לספירה. דרוש בדיקה נוספת.

גב (שימוש משני): עצומה/מכתב ערעור לצדקה בכתב ערבי. ממנצור. השולח ומשפחתו כלו ממחלה, עוני ועירום, ושכר הדירה שלהם מגיע. השולח חוזר ואומר בשורה האחרונה שהוא כלה 'ממחלת ארוואח (טחורים?)'.

מכתב רשמי קצר בכתב ערבי, בכתב קנצלריה. הנמען יתן לנושאים יוסף ועינאן(?) 100 חתיכות כסף 'למנייה ע'מר'. 100 קינטאר לחם (כ-5 טון) יימכרו 'בגינה'. השבר שומש לאחר מכן לפיוט עברי ('אל מלך').

מסמך משפטי בכתב ערבי, ככל הנראה מהתקופה העות'מאנית על פי כתב היד והפריסה. (התאריך עשוי להופיע במפורש.) עם עלאמה גדולה בראש. יש הערה קצרה בערבית-יהודית בורסו, אולי פתק תיוק. נדרש בדיקה.

שבר תחתון של מסמך משפטי בכתב ערבי. 6 שורות שמורות, מכיל סעיפי עדים בתחתית. ניתן לקרוא כמה רצפים: שורה 1 'אל-מעאני אללתי' ושורה 2 'ב. ישראל'; בסוף המסמך, עקבות חתימות העדים. דורש בדיקה.

קבלה שהונפקה לגזברי מחוזות המס של אל-פיום על הכנסות שנמסרו על ידי אבו אל-חסן בן והב. מתוארכת: 3 ד'ו אל-חג'ה 403. סכום: שישית ושמינית. נכתב על ידי הג'הבד' מיכאל בן עבד אל-מסיח. גב ריק.

צו בכתב ערבי. תחילתן של שתי שורות נשמרו וראשי אותיות מן השורה השלישית: بِمُقْتَضَى مَا هُوَ... مَنْ أَعَانَهُ مِنْ... עובד מחדש לליטורגיה עברית (תפילה לשמיני עצרת בוורסו והגדה ברקטו).

מכתב מסחרי בכתב ערבי. גב הדף הוא העמוד הראשון. מוזכרים 100,000 (!) מתקאל; בו אל-פרג'; ספינה; השולח צירף מכתב שני לאחיו בו עלי; ממשיך להזכיר את בו אל-חסן ובו אל-פד'ל. דורש בדיקה נוספת.

החלק התחתון של מסמך משפטי בכתב ערבי. גזור בצורת עיגול. שטר מכירה (מתייחס לאִקְרָאר אל-בָּאאִע). מתוארך: 486 להיג'רה = 1093/94 לספירה. חתום על ידי עלי בן מחמד ואחרים. דרוש בדיקה נוספת.

תחתית מסמך מדינה בכתב ערבי. שרדו 3 שורות, עם מרווח רחב בין השורות. מצוין תאריך הכתיבה (י"ב בשַׁעְבָּאן, ללא שנה), לאחריו חַמְדָּלָה, צַלְוָלָה וְחַסְבָּלָה. בדף האחורי ישנו פיוט עברי.

מסמך ממלכתי, כנראה קטע גזירה, כתב ענק. נעשה בו שימוש חוזר לתרגיל כתיבה מאוחר יותר, מכיל סימן רישום 'ואלחמד ל-ל-ה וחדה' ושם 'פצ'אאיל בן יעקוב'. נעשה בו שימוש חוזר בצד האחורי לכתב עברי.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. השורה האחרונה בצד האחורי 'וג'נוד אבליס אג'מעין' היא פסוק קורוני (26:95) עם וריאציה במילה האחרונה. עם זאת, הטקסט כולו אינו נראה קורוני, לפחות לא בסדר כרונולוגי.

רקטו: עשוי להיות צוואה של אישה (מזכיר את המונח 'וצייה' (צוואה) מספר פעמים ו'פי צחה עקלהא'), מזכיר גם את עבד אל-רחמן אל-מגרבי. ורסו: אולי מכתב או התכתבות ממלכתית בכתב ערבי. דורש בדיקה.

מסמך מדינה בערבית בורסו. מהתקופה הימי-ביניימית. שרידי שורה אחת גלויה. שני הצדדים נעשה בהם שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית. שבר זה אולי נחתך מאותו מסמך המופיע בשם המדף הסמוך ENA 4048.3.

שאילתה משפטית לפוסק מוסלמי בנוגע לבתים מסוימים שנעשו להם הקדשות צדקה על ידי יהודים ושצריכים לשמור על מעמדם עד שיוחלף על ידי ראש הקהילה. תאריך: כ-המאה ה-12-13. (מידע מתוך Khan ו-CUDL)

מכתב עסקי מטאהר בן סאלם לאבו סעד בן היבה, בדמייט. בכתב ערבי. עוסק בסחר טקסטיל ובגדים. ברכות לאנשים כגון אבו אל-עלא, אבו ח'יר, אבו ח'ג'אג' יוסף, אל-כאהאן (=הכהן) ואבו אל-רביע סולימאן.

חלק עליון של עתירה/מכתב בערבית מיחיא בן יוסף, מבקש מהנמען למלא את בקשת 'מולאי אל-קאיד' ולשלוח שליח. כולל מרכיבי עתירה פאטמידים. שימוש חוזר ברקטו לפירוש תורה של רב שמואל בן חפני גאון.

בפנים: תחילת 'פוצול אבוקרט' (היפוקרטס) בכתב ערבי. לא ברור אם הגב הוא חלק מאותו טקסט או מסמך עצמאי. ייתכן שמדובר בחשבונות עסקיים הכוללים מזונות וחומרי רפואה ומשקלות. דרוש בדיקה נוספת.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. אולי נעשה בו שימוש חוזר במסמך ממלכתי, כנראה קבלת מס, כי 'עלאמה' 'אלחמד ל-ל-ה עלא אלאאלאאיה' ניתנת לקריאה בצד האחורי ונראה שהכותב השאיר מקום סביבה. דרוש בדיקה.

צד אחורי: פתק בכתב ערבי. נראה שמיועד לאיברהים אלפרנאס, ומבקש עזרה במשהו. מוזכרים שמות שונים כולל פרוג', רבי מוסא, רבי איברהים, ורבי דאוד (הפניה לשושלת בית הרמב"ם?). דורש בדיקה נוספת.

טקסט ספרותי על אל-ח'נסאא ואחיה צח'ר. כנראה נרטיב מעובד עם בחירת קינות מדיוואן אל-ח'נסאא, אולי דפים מספר ספרותי של שירת ג'אהיליה. אין תוצאות חיפוש לשברי הנרטיב - ייתכן שלא מתועד אחרת.

צד שני: מתכון בכתב ערבי. 1.5 אוקיה אגסים (אִגָּ'אץ'); תמרהינדי; 5 דרהם כל אחד מלשון שור (לִסָּאן תַ'וְר), ורד (זַהְר בַּנַפְסַג') וסנה (סַנָא); ו-1 מִתְקָאל שמן שקדים (דֻּהְן לַוְז).

שבר קטן של חשבונות בכתב ערבי, אולי רשמיים. מזכיר שמות כולל חסן בן חוסיין וסלאר(?) בן אל-טונטאש (או אל-טנטאש) (שם זה מופיע הן בפנים והן בורסו). ישנו גם פיוט עברי. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב בכתב ערבי. אולי מופנה ליועץ משפטי בנוגע לפסיקה, המסתיים ב'והוא וראיהו אבצר'. השולח והנמען הם יהודים, על פי הביטוי 'וחק אל-תוראה' (ש' 4 וש' 10 של העמוד הראשון). דרוש בדיקה נוספת.

שבר של דוח רשמי פאטימי, לכאורה מתייחס לשלל שנלקח מצלבנים; שורה חלקית שמורה: '[...] שני חרבות מהפרנקים הארורים ואשפה'; שימוש חוזר: רישומים עבריים בכתב יד ראשוני ורישומים (של חנוכייה?)

רשימה או טבלה, שלושה עמודים המארגנים סדרות מילים (עוף, סוכר, לחם, שכר דירת חדר, כיבוד חדר, יום שישי שני) וספרות קופטיות. הכותרת אולי מציינת 'ח'ראג' (מס?) שיצא על ה-...'. דורש בדיקה.

מסמך משפטי בכתב ערבי, ככל הנראה שטר מכר. בשורה 6 מוזכר התל הידוע בשם כּוֹם דינאר, הסמוך לבריכת רמיס ("בריכת רמיס"), שהשתרעה ברובע אל-חמראא' בצפון פוסטאט. דרושה בחינה נוספת של המסמך.

מסמך ממלכתי, שבר קטן. כתוב בכתב גדול במיוחד, המתאים ביותר למראית עין לצו מלכותי, אולם הנוסח דומה לנוסח עתירה סטנדרטי בתוספת השימוש ב"מַמְלוּכִּיהִי". נוצל מחדש ליצירה ספרותית עברית.

ספר חשבונות פיסקלי המתעד תשלומי שכר קרקע חודשיים (חכר) עבור נכסים בקצר אל-שמע שבוצעו על ידי מנצור בן מסלם/מוסלם לשנים 503 ו-504 להיג'רה = 1109/10 ו-1110/11 לספירה. דורש בדיקה נוספת.

ביפוליו עם חשבונות ומסמך משפטי או מנהלי על אחד מארבעת העמודים. כנראה ממלוכי מאוחר או עות'מאני מוקדם (התאריך קשה לקריאה). נוגע לעלי בן מוחמד ומזכיר 'אל-דיוואן אל-מעמור'. נדרשת בדיקה.

מסמך משפטי בכתב ערבי, עם פתק תיוק בערבית-יהודית בגב. מתוארך 10 ג'מאדי ת'אני 1237 הג' = 1822 לספירה. שם הנוטריון הוא אלחאג' עמר אגא, מפקח דיוואן אנוואל אלחריר באלכסנדריה. דרוש בדיקה.

אולי תחתית מכתב או התכתבות רשמית בכתב ערבי. מילים קריאות: 'מן אלח'דם... ג'לאלתה ולם... אלצאלחי... יחמלה מע... אלווכיל... ואלאחתסאב לה באח'ריה ג'מיע מא... בח'לאצה'. דרוש בדיקה נוספת.

טיוטה של מסמך משפטי בכתב ערבי או מכשיר אשראי. מתעד חוב של 20 דינרים. נכתב ב-11 שעבאן [.]39 ה'. מזכיר שמות כגון אבו עבדאללה והיבתאללה בן אל-חסן בן ח'לף אל-קיסראני. ראוי לבדיקה נוספת.

מכתב מאבו עלי בן ברכאת אל-אסראאילי לאבו סעיד בן אבו סהל, בשוק הבשמנים בפוסטאט. ברקטו נשמרת רק הפינה העליונה שמאלית של המכתב, המורכבת בעיקר מברכות מנוסחות. בוורסו הכתובת שמורה ברובה.

קבלת מס גולגולת למוסא בן פֻּתוּח אל-יהודי באלכסנדריה. אשכול זהה: T-S AS 178.69 (PGPID 36898), T-S AS 180.22 (PGPID 37373), T-S AS 182.312 (PGPID 38982), T-S NS 327.43 (PGPID 25835).

בשוליים העליונים, טיוטה של תחילת מסמך משפטי בכתב ערבי: 'ביום שני, ברמדאן '35...' המאה אינה מצוינת. השימוש העיקרי בשבר זה הוא תרגילי כתיבה של ישעיהו מ'ב:1-2 בלפחות שני כתבי יד שונים.

צו פאטימי מתקופת אל-חאפז (1131–1149 לספירה). מזכיר את המסגדים הגדולים של אל-חאכם (בקהיר) ואל-חאפז. שימש מחדש לספר ההודו IV,58, מכתב מאבו עלי יחזקאל ב. נתנאל, אלכסנדריה, לאחיו חלפון

מסמך ממלכתי, קשור לאקטאע. תיארוך: ככל הנראה תקופת הממלוכים. שמורות 11 השורות התחתונות. מוזכרים המשטרה, אסואן וה'דיאר אל-מצריה ואל-שאמיה'. נעשה שימוש חוזר בפנים הדף לליטורגיה עברית.

מכתב/פתק מאת אסמאעיל(?) אל-עטאר למחפוז. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה המאה ה-12 או ה-13. מוזכרים 300 ממשהו, פגישה עם מישהו והחנות. יתכן שמתאם לוגיסטיקה. עקבות שרפה על המסמך. דורש בדיקה.

מסמך מדינה בכתב ערבי. מתייחס לאִקְטָאע לאורכו, לפחות ארבע פעמים. אחת מההתייחסויות כנראה מדברת על אִקְטָאע לטובת האיכרים (מֻזָארִעִין), או בבעלותם, והתשובה נשלחה לדיואן. דרוש בדיקה.

רקטו: פתיחת שטר מכירה בכתב ערבי. הקונה אולי בשם הארון בן ח'לף. ורסו: נראה כהעתקה חלקית או פתק תיוק למסמך שברקטו, ביהודית-ערבית. מוזכרים מוסה בן אבו [...], קצ'ר אל-רום וקצ'ר אל-שמע.

מסמך משפטי, בכתב ערבי. ברכאת בן יצחק היהודי שילם חובותיו של 252 קורוש רומי לנול של אורגי טקסטיל (אנואל אלמצלחין אלקמאשין) באלכסנדריה וחתום על ידי הפקיד (נאזר) של הלשכה. דרוש בדיקה.

עצומה, ככל הנראה. בכתב ערבי. שברירית. נראה שהשולח מתלונן שמישהו התנגד לו או יתנגד לו בניהול עסקיו (...al-mamlūk min al-[...] taṣarrufuh fīh taṣarruf... min dhālika aw iʿtaraḍah...)

פתק בכתב ערבי הדומה לצו תשלום ('יֻנְעִם מַוְלָאיַ אַלְ-שַׁיְח' אַלְ-אַגַ'לּ אַבּוּ [...] לִ-מֻוַצִּלְהָ...'). סביבו יש רשימות ונסיונות עט בכתב עברי. תיארוך: בערך המאה ה-12 או ה-13.

חשבון פיסקלי מסוג כלשהו, פאטימי, מתוארך 533 לה' = 1138/39 לספירה. קטן. מתייחס לאִקְטָאע המיוחס לח'ליף אַלְ-חָאפִז ('אַלְ-אִקְטָּאעָאת אַלְ-חָאפִזִיָּה...'). ייתכן גם שהוא אִקְטָאע.

מכתב בכתב ערבי. קטע (צד ימני של הרקטו). נראה שעוסק בענייני ממשל - מוזכר דיוואן בתחילה, וכתוב בכתב/פריסה רשמית. מוזכר 'מה שנשאר משני ראשי הצאן/בקר' (...בקיה מן אל-ראסין אל-ג'נם...).

מכתב בכתב ערבי. כמעט שום דבר מהמכתב עצמו לא נשמר, אך רוב הכתובת נשמרה: למסור ל(קהיר) החדשה, לבאב אל-זוהומה, לאמיר שג'אע אל-דין, לבאבא (הפטריארך הקופטי), לבית האמיר [...], לאבו בכר.

ברקטו יש רשימה ארוכה של פריטים בכתב ערבי, בעיקר או כולה חומרי מרפא. בורסו יש ספרות יווניות/קופטיות בחלק העליון ואחר כך הודעה בכתב ערבי המבקשת מהנמען לעשות משהו הנוגע לנושא, בו סעד.

שבר של התכתבות מדינה בכתב ערבי. מילים קריאות כוללות מוצטנע, מוסתח'דם, אן שאא אללה. כשתי שורות שרדו. בורסו ישנו טקסט נוסף, גם בכתב ח'נצריה, אולי חשבונאות פיסקאלית. דרוש בדיקה נוספת.

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית הקשור ישירות לשם המדף הסמוך ENA 3268.5. החשבונות הערביים אולי מצטרפים זה לזה. דורשים בחינה נוספת.

עצומה מעֻמַר בן עבדאללה אל-מִצְרִי, מאַסְיוּט, לנכבד; הוא מדווח על 'עניותו' ועל הגעתו לאסיוט מפוסטאט שם הוא מתפרנס ממסחר מסוים; מתלונן שהשלטונות המקומיים (מֻקַדַּמוּן) מטרידים אותו

מסמך משפטי. בכתב ערבי. מתאר מרכיבים אדריכליים שונים של בית: חדר המגורים (מג'לס), בית האירוח (דאר אל-ד'יאפה), מלכוד הרוח (אל-באד'נג'). חתום על ידי מוחמד בן מוסא בן עלי. דורש בדיקה.

מסמך משפטי. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. שטר הכרת חוב עבור מחאסן בן סעיד בן הלאל אל-יהודי אל-עטאר. חמש השורות הראשונות בלבד. הוא מכיר בחוב לבו אל-ריד'א בן תמים.

קטע קטן של מסמך משפטי, כנראה, בכתב ערבי. עוסק באבו אל-מעאלי בן אבו יעקוב אבן כושכ. מוזכרת שנת 515 AH ותשלומים קבועים של חצי דינר. בשוליים העליונים מופיע שם בעברית: [יהו]דה בן נתן.

מסמך בכתב ערבי, קליגרפי. ככל הנראה מסמך ממלכתי. שמורים ראשי 4 שורות. המילה 'אעראד' מופיעה. דורש בחינה. בגב ישנן רשימות בכתב עברי, אולי של פיוטים (הכתיבה פשוטה ועשויה להיות מוכרת).

הערה או דף מהאיגרת על בעלי החיים, מרסאאל אחוואן אלצפאא. 'ריסאלה אלחיואן מן רסאאיל אח'ואן אלצפאא וח'לאן אלופא מן כלאם אלחכמה ו[ ] אלנפס ואצלאח אלאח'לאק מן ג'מלה את'נין וח'מסין ..'.

מסמך ממלכתי בכתב ערבי עם עלאמה גדולה (אלחמד לאללה על נעמתה ו[...]). יש מספר בלוקי טקסט שונים. אחד מהם בצד האחורי אומר 'הסכום הוא 20 דרהמים, אלחמד לאלאהי רבי אלעאלמין'. דורש בדיקה.

צוואה (וצייה) בערבית. עבור סיציליאני בשם עות'מאן בן עמר אל-ציקילי אל-אנצארי. שורות 6-15 הן אמונתו האיסלאמית. אותו עות'מאן מופיע ב-T-S AS 177.607. הצוואה קרועה לפני שמגיעה לעניינה.

שטר חכירה. בכתב ערבי. שבר (פינה ימין עליונה). השוכר: יוסף בן אברהים אל-סאמרי (השומרוני). בשולי העליון: טיוטת פתיחת שטר משפטי יהודי (כתב ידו של הלל בן עלי?). בגב: טקסט ספרותי עברי.

קבלה של 1/3 דינר עבור מס גולגולת של יעקב בן איסחאק אל-יהודי במהַלָּה לשנת 520 ה' = 1126/27 לספירה. פותח ב'ד'כרה בסם' כמו אשכול הקדום של ENA 3953.1, T-S AS 178.126, T-S AS 178.200.

מכתב, לא ברור אם עסקים רשמיים או התכתבות פרטית. מתייחס לבקשת הנמען בנוגע לבו סעיד. בוורסו יש טיוטות של מסמכים כולל שמו של הכליף אל-אמר באחכאם אלה הכתוב מספר פעמים (שלט 1101-1130).

רקטו (שימוש משני): מכתב לבקשת צדקה מאסעד בן אל-חאג' חוסאם. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה עידן ממלוכי. הוא אומר ש'אין לי דבר' ושהוא 'על הרצפה (עלא אל-בלאט)' ומבקש את מחיר מחצלת (חצירה).

ורסו: מסמך משפטי בכתב ערבי. עוסק במכירת נכס או בסכסוך הקשור אליו. מזכיר את בתו של הנדיב, את הסעיף 'בחייו ואחרי מותו', ואת הקאדי '[אל-]קאדי אל-א[ג'ל]' לקראת הסוף. דורש בדיקה נוספת.

טיוטה של פתיחת עצומה ל'אל-מג'לס אל-סאמי אל-אג'לי אל-מולוי... אל-מלכי אל-מֻעַזַּמי אל-מֻעִזִּי אל-מַנְצוּרי...'. נמצא בין רישומים שונים ותרגילי עט, בורסו של דף המכיל במדבר כד:ח-יג.

פנים הדף: מסמך משפטי, אקראר, בכתב ערבי. אולי חוזה שכירות לאבו מוחמד בן אבי אל-עז. נראה מתוארך 694 להג'רה, 1295/96 לספירה. לאחר מכן נעשה בו שימוש חוזר על ידי נאצר אל-אדיב אל-עברי.

מכתב/עצומה מבו בכר לנכבד בשם בורהאן אל-דין, בפוסטאט. בכתב ערבי. תיארוך: כנראה תקופת הממלוכים. מבקש צדקה. מכיל ביטויים אלגנטיים של כניעה, כולל נשיקת ידיו ואצבעותיו היפות של הנמען.

מכתב או דו"ח. בכתב ערבי. מוזכר בו אדם מטבריה בשם בַּיְסָאן, אנשים רשעים (فَكَثُرَ فَسَادُهُم), אנשים שהזכירו כי נכנסו לפֻסְטָאט, ועיסוק לבבות הקהילה (جَمَاعَة). נדרש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי בכתב ערבי. קטע (צד שמאל בלבד). מתוארך: 7[..] להיג'רה, כלומר המאה ה-14 לספירה אם הקריאה נכונה. מוזכר הביטוי 'שני חצאים שווים' (נצפין בל-סויה, שורה 4). נדרשת בדיקת תוכן.

נרטיב ספרותי בכתב ערבי. אלף לילה ולילה? מוזכרים נחתום ורוכל, לאחר מכן המספר נתקל באוצר נסתר ובספיר קסום, ולבסוף מגיע לארמון המלך. T-S NS 306.167 הוא כנראה קטע קטן נוסף מאותו ספר.

מכתב מסחרי בכתב ערבי. מתוארך: 123[6?] (1820 לספירה). המכתב קרוע בחלק העליון ובשוליים הימניים. מזכיר אלכסנדריה ורשיד. ייתכן שהיה אי-הבנה בין הצדדים לגבי הסחורה. (מידע מקטלוג JRL.)

תרגילי כתיבה בכתב יד של סופר חצר. 'על הנוהג במקרים כאלה ואשר לאמור לגביו' ו'ממה שמשא הנטל של המדינות שמנהלו...'. ייתכן שנחתך ממסמך מקורי והמרחבים הרחבים שבין השורות שימשו להעתקה.

שבר מהפרק הרביעי של ספר ההתגלות בערבית. ראה כעת גם Peter Tarras, 'שבר מספר ההתגלות באוסף גניזת טיילור-שכטר (T-S AS 177.202)', Collectanea Christiana Orientalia 20 (2023): 273–84.

צד אחורי (שימוש משני): מסמך משפטי קצר בכתב ערבי. מתוארך: יום רביעי, ח' ד'ו אל-קעדה 419 להיג'רה = 28 בנובמבר 1028 לספירה. מזכיר חנות ואולי אמיר. ללא חתימות. מלוּוה בפתקים בעברית.

קבלה מסחרית. תאריך: 27 מוחרם 498 להג'רה. עבור אבו אל-פד'ל ג'עפר בן עלי אל-דמשקי. הסחורה המוזכרת היא לכה בכמות של 300 ארטאל. המסמך רשום בבית הדין של שופט הראשי אבו יחיא אל-פארקי.

קבלת מס. מוזכר מוסתח'דם אל-ג'ואלי (גובה מס הגולגולת) בדמייט. תאריך: 601 להיג'רה. סכום: 1.25 דינרים. עלאמה: 'אל-חמד לִלָּה וּבִהִ אסתעין'. אושרה על פני הטקסט ולא מעליו, דבר חריג.

מסמך פיסקאלי בכתב ערבי. ייתכן שמוזכרת שנה בראשו, ובמקומות אחרים מוזכרים מספרים שונים נוספים. בגוף הטקסט הראשי מוזכר מיכאיל בן לא[...] אל-[...] הגולאם של האמיר. דרוש בדיקה נוספת.

חשבונות בכתב ערבי. מחוקים בשלושה קווים אנכיים. מוזכרים חנותו של אבו אל-חסן, מכירה וכסף שהתקבל. על הצד השני ישנן מספר מילים בכתב ערבי, כנראה ממסמך קודם שנחתך ונעשה בו שימוש חוזר.

חשבונות (או רשימת מצרכים או מתכון) בכתב ערבי. מוזכרים פריטים כגון שרף (צמג'), מלח ופלפל, וכמויותיהם מתחתיהם. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית (כולל כמה פסוקים מספר ויקרא).

קבלת מס שהונפקה לאבו אלחסן בן ווהב על ערבותו לצביעה במדינת אלפיום. נכתב על ידי הג'הבד' מיכאיל בן עבד אלמסיח. מתוארך: 20 שעבאן 405 = 13 פברואר 1015 לספירה. מידות: 16.7 x 8.6 ס'מ.

דף מהפירוש (שרח) של עבד אלחק בן איברהים אלאנדלוסי אלמוזני על 'ריסאלת אלסבעין' או דף מעבודה אחרת המתייחסת לעבודתו בעמודים אלו. הטקסט עוסק בחישובים אסטרונומיים ומכיל גם ריבוע קסם.

קבלה קטנה. פורמט לרוחב. מתחיל 'אפרד'. לפחות שני אישורים בראש (צחה דאלכ). נראה שהוא בשם אבו אל-נג'ם עבור הוקף של היהודים. מתוארך: 4 ג'ומאדה II 603 להיג'רה = 6 בינואר 1207 לספירה.

ורסו (שימוש מקורי): שבר משפטי (פינה שמאלית עליונה). בכתב ערבי. כרוך באבו נצר בן מחפוז אל-אסראאילי, אולי זהה לאבו נצר בן אפרים מ-ENA 4020.52 (PGPID 2415). דרוש בדיקה נוספת לתוכן.

מסמך מדינה, בכתב ערבי. צו מקוטע ביותר, בקושי מילה קריאה אחת בכל שורה. בניצב ישנו כתב ערבי אחר בעט דק המכיל חמדלה, צלוולה וחסבלה. כנראה סיום של שימוש תיעודי אחר או אישורי ארכיון.

קבלה שהונפקה לאבו אל-חסן בן והב על ערבותו לצביעה במדינת אל-פיום. מתוארכת: תחילת ד'ו אל-חג'ה 403. סכום: רבע, שישית וחצי שמינית. נכתב על ידי הג'הבד' מיכאל בן עבד אל-מסיח. גב ריק.