אניס במסמכי הגניזה

חשבונות בערבית-יהודית. הכתב נראה כשל אבו סַהְל לֵוִי (נ' 1211). החלק העליון מוכתר בשמות מַכָּארִם ואַבְרָהָם. פריטים כוללים הדס (מַרְסִין), פָּלְיָה(?), זַעְתַר, אניס, שום, 'רוק' (רֻצָ'אב), קנקנתום (קַלְקַנְד), תמרהינדי, סוכר, לבונה (לֻבָּאן), 'חצץ' לבונה (חַצָּא לֻבָּאן), אִשְׁתִּיוָאן, זעפרן ובְּטָאנָה. החלק התחתון קובע שיש לו 4 מחברות (דַּפָּאתִר) אצל מַחְפוּז ואחת אצל יוּסֻף אַלְ-קָאעָה(?). קיבל שני 'ספרי כוכבים' (כִּתָּאבַיְן נֻגּוּם) מִבַּיָּאן אַלְ-מֻרְגָּ'אנִי. בצד הראשון גם כתוב 'אִבְן נַחְרִיר: מחברת 1.' יש גם שיר שבח בעברית.

עלים מטיוטת הרמב'ם בערבית-יהודית של חיבורו הערבי על יחסי מין, שהוזמן על ידי הנסיך האיובי תקי אלדין עומר. הרמב'ם רושם תרכובות שונות להגדלת כוחו של תקי אלדין עומר וממליץ על דיאטה הנמנעת ממזונות 'מצננים' (פלפל ארוך, גלנגל, זנגביל, אריסטולוכיה, קינמון, אניס, ציפורן, מאצ'ה ואגוז מוסקט מומלצים אך עדשים, תלתן ומאכלים קרים כמו מלפפון, מלפפון חמור, מלונים, מלוח, תרד ובמיוחד חסה יש להימנע מהם). מוצעת שתייה של מי ברזל מבושלים עם עשב לשון שור, קליפת לימון, ציפורן כתושה, יין ודבש. הוא גם ממליץ על מתינות, שכן מעשה המין עצמו היה 'מחליש'.

מסמך מנהלי מהמדינה. התיארוך: ראשית המאה ה-13 (התקופה האיובית). עתירה (פטיציה) של ח'יילאא' בן חסן ואבו אל-ג'יש אל הח'ליפה אל-עאדל בעניין אקטאע במחוז מניית ח'לף. הקרקע שהוקצתה כאקטאע הייתה שייכת בעבר לאמיר מואניס עלי בן ג'אול אל-מהראני, ולאחר שהלה נמלט עברה לידיו של סיף אל-אסלאם. ח'יילאא' מבקש צו שיאפשר לו ולאבו אל-ג'יש להיכנס לקרקעות אלו ולהחזיק בהן. בצדו האחורי של המסמך מופיע טקסט ליטורגי בעברית.

מכתב מעמאר ב' [...] לרייס בו אל-מופצ'ל. בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה מהמאה ה-12 או ה-13. הכותב מדווח על מהלך טיפול מסוים לבעיות עיניים הכוללות דלקות, עמימות ראייה, אישונים מורחבים. הטיפול כלל ציפויים, טיפות עיניים ומרשם לשתייה. צמחי מרפא: אניס, ורד, לוונדר, אורגנו, מסטיק, שוש, מירובלן ואלוורה. הכותב מזכיר את מעברו לאחרונה לעיר קליוב.

גב הדף: קטע ממכתב בכתב ערבי. הזמנת פלפל, רטל מרוורן (בּרדקוּש), קדח אניס (אנִיסוּן), קדח כַּמּוֹן (כּראוִיָּה), ו'השאר' סוכר לבן, "כדי שאוכל לסחור בהם, לעבוד בסמוך לצ'ראבין, ובתקווה ביום ראשון אהיה אצלך".

מרשם רפואי. בכתב ערבי. 1 מת'קאל של הייראה פיקרא; אותה כמות של אניס; שומר (ראזיאנג'); שאר קשה לפענוח. מסתיים ב'ויש להשתמש בה. מועיל אם ירצה אלוהים'. בגב פתקים בערבית-יהודית וחלק בסמלה ערבית.

רשימת מזון מאוחרת וכמויות ביהודית-ערבית, כנראה עם קצת עברית. פריטים: שמן, דבש, טחינה (?) בכתיב תי'ו), שום, כוסברה, פלפל, זעפרן, סוגי סוכר שונים, שומשום, אניס, קינמון וציפורן.

רשימת פריטים ביהודית-ערבית עם ספרות עבריות. בעיקר חומרי תרופות ותבלינים: משהו שאמיה; אניסון; לשון שור; קינמון; כאבולי; אמלג; שני סוגי זרעים; וסוכר טברזד. דורש בדיקה.

מרשם(ים) בערבית-יהודית. משתמש בכוסברה; כמון שחור; קינמון; שרף מסטיק; זעפרן; זעתר; כמון; אניס; שומשום; זרעי קנב/קנאביס (קנב); צימוקים; ציפורן; ואגוזים(?).

הוראה ביהודית-ערבית. 'אני (כבר) חייב לך 7/8 דרהם. שלח לי סירופ רימונים תמורת 5/8 ושיזפים (סירופ?) תמורת 1/8 ומסטיק ומעט אניס תמורת פִלס 1.'

רשימת חומרי מרפא (למשל, זרע עולש, שרש מתוק, מסטיק, אניס) עם כמויות. עבור מרשם? בכתב ערבי.

רשימת חומרי מרפא, הכוללת חומרים פשוטים כגון אניס, גלנגאל ונענע.