הרמב״ם במסמכי הגניזה — עמוד 4

תחילתה של שאלה שהופנתה אל הרמב"ם, הנפתחת בסיפור על אדם בן המקום אשר מתגורר כעת בעיר אחרת (יתר הטקסט מקוטע מכדי שניתן יהיה להבינו). התיעוד מתוארך לשנים 1168–1204 לערך, בהתבסס על התקופה שבה היה הרמב"ם פעיל במצרים. (המידע מבוסס על כרטיסיות המפתח של גויטיין)

החלק התחתון של כתובה, חתומה על ידי ישועה בן [...] וסעדיה בן שלמה. נמצאות כאן שרידים של תקנת הטבילה שהוציא הרמב"ם בשנת 1176. נכתבה על ידי משה בן פרחיה, ששימש כמוקדם של מניית גמר (פעיל בערך בשנים 1220–1238). משה זה היה נכדו של אברהם אבן יג'ו מבתו סת אלדאר.

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב, כנראה לחננאל בן שמואל. בעברית. כתוב על רצועת נייר צרה מאוד. תאריך: תחילת המאה ה-13. הוא מתלונן על אליהו הדיין ועל שוחד לשלטון. הוא מורה לחננאל להשוות מכתב זה למכתביו האחרים של שמואל לדיין מנחם ול'שר' (רבי אברהם בן הרמב"ם).

טיוטה של שטר מכירה לבית. המקום: פוסטאט. התאריך: 1483 למניין השטרות = 1171/72 לספירה, תחת סמכותו של "הרב הגדול בישראל" (ככל הנראה הרמב"ם, שכיהן באותה עת כראש היהודים). [...] בן איוב מאשר שמכר בית, או חלק ממנו, הממוקם בקצר אלשמע, לאבו אלביאן משה בן אלעזר.

כנראה טיוטה של מכתב בעברית בכתב ידו של משה בן לוי הלוי (נפטר 1212) המכיל שבחים וברכות לנכבד בשם אברהם המשובח כ'נדיב' (זה כנראה אינו רבי אברהם בן הרמב"ם, לפי מ. א. פרידמן). הרקטו נראה עקבי עם מכתב שהושלם, אך הוורסו מכיל רשימות פזורות יותר בנושאים דומים.

פנים: ראשית מסמך משפטי. מקום: פסטאט. מתוארך: 6 שבט 156[7?] לסלווקים = 1256 לספירה. נכתב בתקופת מנהיג בעל תארים רבים ובהם דגל הרבנים; זה ככל הנראה דוד בן רבי אברהם בן הרמב"ם. אחד הצדדים הוא אבו עלא בן [...] ואחר הוא אמין אל-דין. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו: מסמך משפטי. תאריך: יום שני, ג' תשרי 1526 לספירה הסלאוקית (1214 לספירה). בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. בו סעיד בן אבו מנצור אל-נושאדירי מנסה לגבות חוב של 20 דינרים ממנצור בן אברהים; מנצור ישלם 5 דינרים עד אדר. בגב פירוש ביהודית-ערבית על תהלים צ.

כתובה הכוללת פרטי נדוניה, שנכתבה בימי הנגיד עמרם (1378–1383). השם אברהם השתמר במסמך. (המידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין.) כתב היד קרוב מאוד לזה של סופרו של יהושע בן הרמב"ם (נפטר ב-1355); ראו מסמך נוסף מתקופת הנגיד עמרם שייתכן שנכתב בידי אותו סופר.

עצומה ביהודית-ערבית עם פתיחה בעברית לסיוע כספי לרבנו אברהם, ניתנת לתיארוך לפי הכתב לסביבות המאה ה-13 (כלומר כנראה רבי אברהם בן הרמב"ם). יוסף אל-אנדלוסי בילה שלושה חודשים בפוסטאט, גלימתו קרועה והשלטונות דורשים ממנו את מס הגולגולת. הוא זקוק לעזרה.

מכתב ממבורך בן שלמה אל אבו בשר מבשר בן עלי. הכותב לא שלח את הבדים שהבטיח מפני שנולד לו ילד ושמו יהודה. מוזכר יצחק בן סאסון, דיין ידוע ממעגלו של הרמב"ם. הוא שולח דרישת שלום מאחיו זכאי ויהודה ומאחותו. מתוארך לסיוון שנת א'תפ"ז לשטרות = 1176 לספירה.

טיוטת פתיחה של מכתב בערבית יהודית, עם ברכות מכובדות לנמען בשם דוד, שייתכן שהוא דוד הראשון ב"ר רבי אברהם בן הרמב"ם. בכל אופן, כתב היד נראה מהמאה ה-13. Recto: פינה שמאלית תחתונה של מסמך לא מזוהה בכתב ערבי. כארבע שורות שמורות חלקית, חלקן מחוקות.

מכתב, ככל הנראה ממשרדו של יהושע מיימוני, ובו המלצה על אדם ה"עני אך ממשפחה טובה". הקהילה בפוסטאט מתבקשת לסייע לו באמצעות עריכת מגבית בבית הכנסת, המכונה 'פסיקה'. המכתב מוזכר אצל גויטיין במאמרו "דמדומי בית הרמב"ם" (תרביץ נ"ד, 1984, עמ' 67–104).

מסמך משפטי. ייפוי כוח שכתב יוסף בן שמואל הלוי ואישר הרמב"ם בכתב ידו. פורסם: מ"ע פרידמן, שנתון המשפט העברי, יד–טו (תשמ"ח–תשמ"ט), עמ' 180–181. שמות: סלימאן, מוסי, אבו אלמנג'א, מחאסן. חתמו: שמואל בן סעדיה הלוי, שמואל בן יוסף, משה הכהן בן מרדכי.

מכתב המלצה לאלמנה נזקקת מדמשק, אם לשני ילדים. בעקבות מכתב המלצה ממוקדם אשקלון, היא קיבלה את הסיוע שהקהילה בבלביס הצליחה לגייס למענה. כעת ממליצים עליה ועל שני יתומיה לפני יצחק בן ססון, חבר בית הדין של הרמב"ם בקהיר, בבקשה לסיוע נוסף.

מילון מונחים ביהודית-ערבית ויהודית-רומאנית בכתב ידו של הרמב"ם. פורסם במקור על ידי שבטיאל במאמרו "Judaeo-Romance and Judaeo-Arabic Word-list from the Genizah" (2007). זיהוי הסופר נעשה על ידי חוסה מרטינס דלגאדו ואמיר אשור בשנת 2022.

מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. תאריך: ליל יום חמישי, כ"ג תמוז 1538 סלאוקי = 9 ביולי 1227 לספירה. עיבאד ואחותה, בנות אבו אל-מג'ד, משחררות זו את זו מתביעות הדדיות. חתום: השופט אליהו. אושר על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם ויחיא ב. אלייקים

מכתב מאבו אל-סרור ואבו סעד אל יכין בן נתנאל. המכתב עוסק כמעט כולו בברכות (לרגל לידת בן?) ואיחולי טובה, ובהם איחול שהנמען יזכה לחסד המלך ועבדיו. הכותבים שולחים גם ברכות לאבו מנצור ולנגיד משה (הרמב"ם?) חמדת הנשיאות ועטרת השרים.

מסמך משפטי מבית דינו של רבי אברהם בן הרמב"ם. חברי בית הדין מפורטים בטבלה מסודרת: חננאל בן שמואל, יחיאל בן אליקים, יפתח בן יעקב, שלמה בן אליהו, יוסף בן שמואל וחלפון כהן בן אלעזר. ראו גויטיין, חברה ימי-ביניימית II, 546 מס' 16.

מכתב מתיק בית משפטו של רבי אברהם בן הרמב"ם, אל הדיין נסים באל-מחלה, נכתב על ידי שלמה ב' אליהו. מורה לנמען שלא לאפשר לאבו מנצור ב' אבו אל-ח'יר, חוכר המס של סנהור, להינשא מחדש לפני שיחזיר את מתנת הנישואין הדחויה לאשתו הקודמת.

רקטו: מסמך משפטי או מכתב. בכתב ערבי. מוזכר 'אבו אל-סרור אל-מד'כור'. דורש בדיקה. ורסו: מסמך משפטי ביהודית-ערבית. תאריך: 154[.] לספירה הסלאוקית (1228-38 לספירה) בתקופת רבי אברהם בן הרמב"ם. כנראה כולל הצהרת טהור בן אלעזר.

פנים: שאלה משפטית לרבי אברהם בן הרמב"ם, בתואר 'נגיד' (לאחר 1213). ביהודית-ערבית. עוסקת בפדיון שבויות יהודיות שנמכרו לעבדות על ידי הצלבנים בעכו. נכשל שליח מצרים; הוא פנה לנסיך האיובי אל-מלק אל-מועז'ם בדמשק (1218-27).

חשבונות ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12 או ה-13. כתב היד דומה לכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מוזכרים: אל-שיח' אל-נג'יב; אל-שיח' אל-מוהד'ד'ב; אבו אל-חסן; הכהן אבו אל-פרג'; יוסף; אבו אל-מונג'א; אבו אל-כרם.

העתק שטר אירוסין מ-1202 באלכסנדריה, שנשלח לרמב"ם עם שאלה על תוקפו המשפטי, ותשובת המיימוני בכתב ידו. השאלה עצמה לא שרדה, אך תשובת המיימוני מבהירה את עניינה. הרמב"ם פסק שמעשה קניין לאירוסין מותר לכתחילה על פי ההלכה.

פנים: מסמך משפטי. תאריך: ד'תתצ"ו = 1215/16 לספירה. ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם. מעורבים: אבו אל-רביע סולימאן ושלמה הלוי (ייתכן שהם אותו אדם). גב: נוסחאון/טיוטה משפטית. מתחת: טקסט דהוי בכתב ידי רבי אברהם בן הרמב"ם.

פתיחה של מכתב חוזר המופנה אל "כל ערי הריף" בשמו של רבי משה בן מימון. תיארוך: בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי תקופת פעילותו של הרמב"ם במצרים. מדובר באחת מכמה גרסאות של אותו מכתב עצמו, ששרדו במספר עותקים מקבילים.

שני קטעים ממכתב משפחתי דהוי מאוד בערבית-יהודית. התיארוך: כנראה מהמאה ה-13 או לאחריה. כתב היד מזכיר את זה של הרמב"ם אך אינו שלו. נזכר השם פרג'אללה. כולל בקשה מהנמען לשלוח מחבת (טאג'ין). ראוי לבדיקה נוספת.

מכתב חוזר, קטע, מאת הנגיד שמואל בן חנניה. הפורמט דומה מאוד לזה של שני מכתבים חוזרים אחרים מאת הרמב"ם. רק שורה אחת משוחזרת בצד הרקטו. בצד הוורסו מופיעה הכתובת אל קהילת אלכסנדריה (המכונה כאן "נא אמון").

תעודי; רקטו: סוף מסמך בכתב ערבי ואחריו שתי שורות דהויות בערבית-יהודית, המאשרות כי הועתק מילה במילה בידי חנאנאל בן חלפון — טעון בדיקה. בוורסו: כתב יד אוטוגרף של הרמב"ם ממשנה תורה, מעשה הקורבנות טו:ב.

9 שאלות שנשלחו מתימן ליהושע הנגיד (נ' 1310 — נפ' 1355 לספירה) בנוגע למשנה תורה לרמב"ם. פורסם אצל גליק, 'שרידי תשובות: קטלוג מתואר של שאלות ותשובות — קטעים מאוסף ז'אק מוסרי בקיימברידג'', עמ' 324-327.

מכתב מהרמב"ם לאבו אל-מנא. כתב יד המחבר. בערבית-יהודית. תיארוך: כ-1168-1204 לספירה. מבקש מאבו אל-מנא להעביר את תודתו לנג'ם אל-דין על חסדו בעזרה לאסיר מסוים. משה אינו יכול לבוא להודות לו באופן אישי.

מכתב/עצומה מיהודה ב' חלפון לנגיד (רבי אברהם בן הרמב"ם, כיהן 1205-1237), עם כתובת חלקית הפוכה בצד האחר. השולח הוא ממנית [...]. הגב מכיל גם רשימה של הוצאות הקהילה השבועיות של פוסטאט, ביהודית-ערבית.

רקטו: קטע ממדריך משפטי או פורמולר העוסק בפרוטוקול לכתיבת תנאים נלווים להסכם חוב, ובכלל זה הנוהל במקרה שבו אבד שטר החוב. כולל ציטוט בשינוי קל מתוך משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלווה ולווה כ"ג, י"א.

פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לשייח' המלמד תמים(?). מורה לו לבקש ממחאסן הרופא להתייצב לדיון המשפטי (מוחאכמה) של אבו אל-מג'ד החזן (ככל הנראה מאיר בן יכין).

שבר מכתב ביהודית-ערבית. נראה כמו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. 'סלח לי... ר' אליה... מעריב... הדינר... דורש מאשתו... והשאר... נגבה ביום...' נעשה בו שימוש חוזר בגב לספרות יווניות/קופטיות.

מכתב ממשרד נגיד ממשפחת הרמב"ם. תאריך: המאה ה-13-15. שבר (פינה עליונה שמאלית). ככל הנראה מופנה לעבד אל-רחמן. מתייחס למישהו שמגיע לקהיר ואולי מזכיר אורווה (אלאסטבל). (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע מכתב (שני חלקים המהווים פינה שמאלית תחתונה). השולח מציין שחלה בחום וצינון ואיש לא ביקרו/שאל לשלומו. מוזכרים 'אדוני אל-חמדאת' ו'אדוני הראיס, רבנו אברהם (הרמב"ם?)'. חיבור: אלן אלבאום.

כתובה; קהיר; יום רביעי 10 אדר 1810 לספירת השטרות (20 בפברואר 1499 לספירה), ברשות הנגיד נתן שולל; חתן: שמואל בן יוסף בן שלה; כלה: אסתר בת משה בן מימון; מוהר 97 דינרים, נדוניה 130 דינרים

צד אחורי: פתק בכתב ערבי. נראה שמיועד לאיברהים אלפרנאס, ומבקש עזרה במשהו. מוזכרים שמות שונים כולל פרוג', רבי מוסא, רבי איברהים, ורבי דאוד (הפניה לשושלת בית הרמב"ם?). דורש בדיקה נוספת.

מכתב המלצה מאת רבי אברהם בן הרמב"ם על הנשיא עובדיה, המופנה אל הקהילה בבלביס בבקשה "לכבדו ולהעניק לו אירוח". המלצה זו נשלחה לאחר שאברהם מסר הוראות מיוחדות בעניינו לדיין המקומי פרחיה.

שטר משפטי, 1529 לשטרות = 1217/18, בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם: אבו אל-ברכאת/ברכות אל-סוכרי מוותר לדודתו מצד אם סיתת-אל-ח'יבא בת משה הכהן על כל תביעות ירושת משה הכהן. המסמך לא הושלם.

שאלה משפטית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם עם תשובתו בכתב ידו. שני יהודים נסעו יחד ואחד הפקיד אצל השני סחורה וכסף. האחר עזב עם נוצרים. תשובה: הנושא הרשלן אחראי אם התביעה מוכחת כראוי

עדות משפטית. מיקום: קליוב. תאריך: 1205–1237 לספירה, בדרך לרבי אברהם בן הרמב"ם. הקהילה מבקשת מהנגיד למנות מחדש את תמים ב. יוסף למוקדם (חזן, שוחט ומורה) של קליוב בשכר 8 דרהם לשבוע

תחילת מסמך משפטי. מיקום: פוסטאט. מתוארך: יום ראשון, כא אייר 1531 סלאוקידית = 26 באפריל 1220 לספירה, תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם. כנראה בכתב ידו של שלמה בן אליהו. לא שמור תוכן.

מכתב המופנה לנשיא שלמה ב' ישי מן העיר בלבייס הכולל חדשות מקומיות וברכות לנגיד דוד ב' אברהם ב' הרמב"ם ובני משפחתו. דוד הראשון המיימוני כיהן כנגיד לסירוגין בין 1237–1300 לספירה.

שבר קטן מראש שטר משפטי עם נוסח הרשות לנגיד, כנראה ממשפחת הרמב"ם, על פי התארים הקשורים בדרך כלל למשפחתו כגון 'גיה עפעפינו'. תיארוך: כנראה המאות ה-13 עד ה-15. מיקום: מנית זפתא.

שאלה הלכתית שנשלחה לדיין אנאטולי בנושא חוב. בכתב ידו של ברכות ב' שמואל. ראה מרדכי עקיבא פרידמן, 'תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם על ייסורי חייב', בתוך: מחקר הגניזה לאחר תשעים שנה.

מסמך משפטי מפוסטאט בכתב ידו של שלמה בן אליה, נכתב תחת סמכות רבי אברהם בן הרמב"ם ומתוארך תמוז 1531 סלאוקידית (= 1220 לספירה), בנוגע לאבו אל-עז בן אבו עמראן, הידוע כאל-שראבי.

טיוטת פתק בכתב ידו של אברהם בן רבי משה בן מיימון (רבי אברהם בן הרמב"ם, 1205-1237) לכבוד יהודה הכהן בן טוביהו, מוקדם ביליס (שנות ה-1170 - 1218). מזכיר 'מוקדם אל-יהוד בלביס'.

רשימת חתימות - מי ומי בתחילת המאה ה-13. שמות כוללים: שלמה ב. אליה, אברהם ב. משה (=רבי אברהם בן הרמב"ם), יחיאל ב. אליקים, חנאנאל ב. שמואל, יפת ב. יעקוב, חלפון ב. אלעזר הכהן

תחתית מסמך משפטי, המזכיר יתום ואת השם הבה. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם? חתום על ידי יחיאל בן אליקים (פעיל 1213-1233 לספירה). גב: רישומים ערביים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

צד פנים: שאלה משפטית חלקית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם, עם התואר "נגיד", כלומר לאחר שנת 1213 לספירה. עניינה שותפות בחנות שולחני. בערבית-יהודית. כתב ידו של שלמה בן אליהו?

גב: פתק אוטוגרפי מהרמב"ם לאל-שייח אל-וות'יק. בערבית-יהודית. כ-1168-1204 לסה'נ. מידע על כינוס זקנים בשבת ואזהרה שלא יאחר. מציין שפתקו של הנמען הגיע אך היה רטוב מכדי לקרוא.

מכתב מאבו נצר בן ברכאת בן זיז אל-תג'אר ומאבו אל-פרג' בן משה הכהן לר' אברהם (ייתכן רבי אברהם בן הרמב"ם). ביהודית-ערבית. מבקשים עזרה בשם אדם אחר. ברכות לאישה ממשפחת הנמען.

תשובה הלכתית מאת הרמב"ם. עותק. התשובה מקבילה ל-#355 במהדורת בלאו ('אני מוטרד מאוד מענינים שונים, גופי חלש, ואין בי יכולת אפילו לקרוא את המכתבים, כל שכן להשיב עליהם...').

שאלה משפטית בכתב ידי משה בן לוי הלוי. ייתכן שנשלחה לרבי אברהם בן הרמב"ם. עוסקת בשני שותפים שהתקוטטו על סחורה מסוימת. השאלה: האם שמעון הוא 'רפיק' (חבר) או 'שריך' (שותף)?

מסמך משפטי בצורת משמונה צלעות (כנראה לשמש כסימן או קמע); טבת 1529 לספירת השטרות (1217/18 לספירה), ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם; יוסף בחיר המסרא מוכר רבע מבית ב-150 דינרים

רשימת ספרים שנמכרו בבית הכנסת הארץ ישראלי בפסטאט ששייכו לאברהם החסיד המנוח, בנוכחות הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם בשני ימי שלישי רצופים. מוזכרים שמות קוני הספרים והמחירים.

קטע מכתב. נשלח מאלכסנדריה. ביהודית-ערבית. מוזכר 'סידנא אל-ראיס' (ככל הנראה רבי אברהם בן הרמב"ם) פעמים אחדות. מוזכר גם אבו אל-עלא בן אבו אל-רביע. ברכות ל'שני הנערים'.

מכתב ערעור לנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (1205-1237 לספירה), מבקש סיוע כספי. נכתב בשם סוחר בדים זר (קַזָּאז) בשם יוסף הרוצה לחזור לביתו ומקומו. הסופר הוא אליהו בן זכריה.

פנים: נוסח שבועה שיש להישבע בבית משפט, מספר בלוקי טקסט נפרדים, ראוי לבדיקה. גב: דיון הלכתי בירושה וגירושין, מצטט פרשנות של רבנו משה שצ, כנראה הרמב"ם, נכתב בימי חייו

חלק עליון של פנים: שאלה משפטית כנראה בכתב ידותון הלוי לרמב"ם, על חזן שנשבע שלא להתפלל מאחורי בן קהילה ועכשיו מתחרט ורוצה לשוב לתפילה עם הקהל, בערך 1168-1204 לסה"נ

צו תשלום או קבלה לאליה בנוגע ללחם. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם (ר' 1205–1237 לספירה). בורסו (שימוש מקורי) חלק ממסמך בכתב ערבי המברך את אל-חכים ג'מאל אל-דין.

תשובה עצמאית של רבי אברהם בן הרמב"ם (מסתיימת ב'וכתב אברהם') הנוגעת לבעל ואישה ולסידורי מגורים. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כריאס אל-יהוד בין כ-1205 ל-1237 לספירה.

פתק לא רשמי מיחיאל ב. אליקים לנגיד (רבי אברהם בן הרמב"ם). 'הלכו לביתו של השופט ואמרו שאינו כאן, והלכו למטבך (=בית חרושת לסוכר) ולא מצאוהו. אמרו לנו מה לעשות.'

צד חיצוני: עצומה מאישה. בכתב ערבי. היא 'מנותקת' (munqaṭiʿa) ועניה (ṣuʿlūka). לא שמור הרבה נוסף. בצד החיצוני רשימת תורמים בכתב ידו של הרמב"ם (ראה רשומה נפרדת).

מכתב בכתב ערבי. השולח הוא גבר מאלכסנדריה שנאלץ לברוח מהעיר כי לא יכול לשלם מס גולגולת עבור בנו הקטן. מבקש מהנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם להורות לשופט אליהו לעזור

ייפוי כוח (שטר הרשאה). מיקום: אלכסנדריה. תיארוך: אייר ה'ל"ב לספירת הבריאה, שהוא 1272 לספירה, ברשותו של דוד ב. רבי אברהם בן הרמב"ם. כמעט לא נשתמר מתוכן המסמך.

שאלה משפטית המופנית לרבי אברהם בן הרמב"ם, המכונה בתואר "נגיד", כלומר לאחר שנת 1213 לספירה. עוסקת בנישואין; השורה האחרונה מתארת את המשך העניין, אך קשה לקריאה.

מכתב או שאלה הלכתית המופנה לחננאל ב' שמואל, ככל הנראה הוא הדיין הידוע מתחילת המאה ה-13 (חתנו של הרמב"ם). לא נשמר מהתוכן אלא שהכותב מבקש הנחייה בעניין מסוים.

כתב יד משומר היטב של 'תקוים אל-אדיאן' מאת דניאל אבן אל-משיטא, מדורו של רבי אברהם בן הרמב"ם. נוגע ל'מחלוקת המיימונית'. ראו FGP לזיהויים מפורטים וביבליוגרפיה.

מכתב ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם? עוסק בענייני ציבור, ובמיוחד אתר עלייה לרגל (זיארה) שהתדרדר, חלקית משום שאנשים בנו בו בתים.

שאלות משפטיות לרבי אברהם בן הרמב"ם, המוזכר בתואר 'נגיד' (אחרי 1213 לספירה). אחת עוסקת בגבר המתוודה על ניאוף עם אשת גבר אחר. אחרת עוסקת במקרה ירושה מורכב.

מכתב שנשלח על ידי החזן שאֵרית לרמב"ם, שבו הכותב מתנצל שאינו יכול לבצע שירות מסוים לנמען, כיוון שנאלץ להשתתף בטקס ברית המילה של עני. כ-1168-1204 לספירה.

Recto: רשימה גנאלוגית לבתו של דוסא ב"ר יעקב (דוסא בר יעקב) ומתחתיה לבני משפחת בנה, מישאל ב"ר ישעיהו (חותן הרמב"ם — ראה T-S K15.68 (PGPID 1336)). AA/ASE

מכתב המופנה לנכבד, משה בן מרדכי הכהן. בעברית וביהודית-ערבית. מבקש הוראות או טובה מן הנמען. בתחתית הרקטו מביע תקווה שהנמען ייפגש עם רבנו משה (הרמב"ם?).

מכתב מהרב הצרפתי שמואל בן יעקב לרבי אברהם בן הרמב"ם (כהן 1205-1237). פורסם ונדון בפרידמן, 'הנגיד, הנשיא והרבנים הצרפתים', ציון פב (2017), עמ' 238-42.

קטעים אוטוגרפיים של קצרי הרמב"ם לספרי גאלנוס 'על מקומות הנפגעים' (De locis affectis), מהחיבורים השני והשלישי, בערבית-יהודית, בכתב ידו של הרמב"ם עצמו.

שבר כתובה. הכלה: סת אל-מעאלי, בתולה. מיקום: פוסטאט. תאריך: תמוז 14[..] סלאוקי (1099–1187 לספירה), בסמכות משה הרב הגדול (או משה ב. מבורך או הרמב"ם)

שטר אירוסין; קלובּ; סוף תשרי 4991 לבריאה (ספטמבר/אוקטובר 1230 לספירה), ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם; חתן: יפת; הכלה מיוצגת על ידי שליח בשם נדיב הכהן

מסמך משפטי, שנכתב בסיוון, בסמכות אברהם (ככל הנראה אברהם בן הרמב"ם, אך גם אברהם השני המיימוני אפשרי). מוזכר שלה מסוים. אישה מוכרת שליש נכס למישהו.

טיוטת מכתב לאציל (הפטיש החזק נר המערבי דגל הרבנים יחיד הדור נמשול), ככל הנראה לנגיד, שככל הנראה הוא רבי אברהם בן הרמב"ם על פי התיארוך הפאלאוגרפי.

תשובה הלכתית בכתב ידו של הרמב'ם. תיארוך: כ-1168-1204 לספירה, בשנות פעילותו במצרים. ראו בן אאות'ווייט, 'שתי תשובות חדשות של הרמב"ם' (אפריל 2007).

כתובה של [...] בן שלמה (חתן); מתוארך [...] לשטרות בפסטאט; נכתבה על ידי עמנואל בן יחיאל, אמצע המאה ה-13; ייתכן בתקופת דוד בן רבי אברהם בן הרמב"ם

קודיפיקציה של הלכה יהודית, מידי יוסף ראש הסדר, המוזכר אצל שייבר ואברמסון. כמו כן תשובה של הרמב"ם לאפרים מצור (ראה בלאו, תשובות, כרך ג, עמ' 156)

טיוטה של שאלה משפטית המופנית אל רבי אברהם בן הרמב"ם. רק ההקדמה והתארים נכתבו; "נגיד" אינו נמנה ביניהם, ולכן תאריך ההערכה הוא 1205–1237 לספירה.

מכתב מרבי אברהם בן הרמב"ם (אוטוגרף) המופנה לשלושה אנשים. ביהודית-ערבית. מאוד מושחל. עוסק בהכנסת אורחים לנצרכים. הנמענים מסרבים לתרומה חודשית

טיוטה של מכתב שלא נשלח. שאלה שהופנתה אל הרמב"ם בעניין שמיטת חובות. התיארוך הוא בקירוב 1168–1204 לספירה, על פי השנים שבהן פעל הרמב"ם במצרים.

פקודת תשלום: אבו אל-פרג' ישלם 20.5 דירהם לאבו אל-חיר; מתוארך: 25 לג'מאדא ת'אני 632 = 17 במרץ 1235 לספירה; כנראה בכתב יד רבי אברהם בן הרמב"ם

פתיחה של מכתב דהוי שנכתב (ונחתם) על ידי רבי אברהם בן הרמב"ם (ר. 1205-1237 לספירה), המופנה לדיין הגדול [...] ב. יוסף - כנראה אנטולי ב. יוסף.

שאלה משפטית ממוענת לרבי אברהם בן הרמב"ם בענין כשרות יין קראי, מוסלמי ונוצרי. רבי אברהם בן הרמב"ם מכונה נגיד (תואר שקיבל לאחר 1213 לספירה)

פרוטוקול בית דין המזכיר אבו אל-מופדל מנחם ואבן אל-ענברי. תאריך: חמישי, 18 אב 1536 סלאוקי = 20 יולי 1225 לספירה, ברשות רבי אברהם בן הרמב"ם

תשובה; נשלחה כנראה לרבי אברהם בן הרמב"ם; בורסו מוזכר אבו עלי. תיארוך: כ-1213–1237 לספירה, מכיוון שרבי אברהם בן הרמב"ם מוזכר בתואר 'נגיד'.

שברים של שו"ת, לפחות אחד מהם עוסק בחלוקת רכוש בין אחים; הפלאוגרפיה תומכת בתיארוך למאות ה-15–17; השבר JRL A 1896-3 מצטט את הרמב"ם בשורה 5

מכתב בכתב ידו של אחד בני משפחת הרמב"ם, המזכיר את הזקן יוסף. מוזכרת חבילת מכתבים הכוללת אחד 'מהשופט לסיידנא' ואחר מאל-שיח' אל-עאלם לאמו.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים. זהו רקטו של דף 3; חמשת העמודים האחרים הם ספרותיים. נראה כמו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

שטר מדמשק, סוף המאה ה-10, חתום רבי משה בן מיימון: תיאור מקרקעין, כנראה חלק מכתובה ארץ ישראלית ורשימת נדוניה. על הגב: קטע מרות פרק א'.

מכתב ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לכהן הפקיד(?). מוסר הוראות בנוגע לביקור(?) של אליהו השופט. דרוש עיון נוסף.

קטע מכתב בכתב ידו של פקיד הנגיד יהושע בנושא מיסים, כולל דמי המשטרה (תרסים). מוזכר בגוייטין, 'שקיעת בית הרמב"ם', תרביץ נד (1984), 92.

ייפוי כוח, פוסטאט, 4976 (= 1215/16), בסמכות רבי אברהם בן הרמב"ם: בת מנחם התלמיד בן מנשה ממנה בעלה סולימאן/שלמה בן עמרם הלוי לייצגה.

רצועה ארוכה וצרה מכתובה, כנראה בתחום שיפוטו של אחד הנגידים ממשפחת הרמב"ם. שם אבי הכלה: נדיב הלוי. נשתמרו מספר מילים מרשימת הנדוניה.