המגרב במסמכי הגניזה — עמוד 2

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1060. הכותב עוסק במכירת סחורות שהגיעו מן המגרב, ומפרט על הרוח המזרחית המעכבת את הספינות בדרכן מהמגרב למצרים. כמו כן הוא מזכיר פרטים על סוחרים ביזנטיים ועל מחירי סוגים שונים של סחורות: שרף, בדים, סבון ושמן. בנוסף מוזכר משלוח של שעווה שעדיין לא נמכר במלואו. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, מסמך 498.)

מסמך משפטי. יהושע בן נתן הספרדי מעניק לבנו שמואל ייפוי כוח לתבוע את אהרן בן יוסף (הארון בן יוסוף), הידוע בכינוי אבן אלע'זאל (הטווה), בזווילת אלמהדיה, בסוסה ו"בכל ערי המגרב". התיארוך המשוער הוא בסביבות 1047, מאחר שאותו אבן אלע'זאל מופיע במסמך נוסף משנה זו (הוא גם השולח של מכתב אחר השמור בגניזה). חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות גויטיין ועל "החברה הים תיכונית". איחוי: אלן אלבאום.

שטר משפטי בלתי-גמור, בכתב ידו של הלל בן עלי ומתוארך לחשוון אתיא"ל למניין השטרות (1099 לסה"נ). השטר עוסק בצוואתו של מח'לוף בן אסמאעיל (המוכר בכינויו נבאתא אלמגרבי). מתוך סך נכסיו של המצווה — 111 ורבע דינרים — הוא מורה כי לאחר ניכוי הוצאות הקבורה יינתן דינר אחד לאסמאעיל, בנו של אחיו, וכל היתרה תועבר לאחותו אם אליומן ולשני ילדיה, אברהם ומולאת. (המידע מבוסס על CUDL וגויטיין.)

מסמך משפטי. מתוארך לשנת 14[..] למניין השטרות. היום בחודש הושאר ריק, ולכן ככל הנראה מדובר בטיוטה. כתב היד אולי של מבורך בן נתן. צדקה בן דוד הכהן מוסר הצהרה בעניין סכסוך שהתגלע ("וג'רא ביננא משאג'ראת") סביב סכומי כסף גדולים שונים, ובכללם 500 דינרים. שמות נוספים המופיעים במסמך: יוסף בן [...]ק בן אלדאני אלפאסי, המוזכר גם כסוחר בין מצרים למגרב במסמך אחר (PGPID 4037).

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. לפי גיל, התאריך הוא בערך 1060. המכתב עוסק במשלוחי סחורות שהגיעו לאלכסנדריה ונשלחים משם לפוסטאט. נזכרים קשיים במכירת שעווה. נהראי מכר את התבואה הישנה של אסמאעיל וקנה עבורו תבואה חדשה. באלכסנדריה מצפים להגעת הספינות הראשונות (המכתב נכתב בתחילת תמוז). מובאים פרטים על ספינות שיצאו מן המגרב אך עדיין בדרכן.

מכתב מאת חיים בן עמאר מפלרמו אל אבו אל-סרור, סוחר מפוסטאט (ייתכן שמדובר באסחאק בן ברהון אל-תאהרתי). המכתב נכתב ב-2 בספטמבר 1056. הכותב מזכיר את האירועים שהתחוללו בסיציליה ובמגרב, ועוסק בעיקר במשלוח סחורות — בראש ובראשונה עופרת מסיציליה. בנוסף מוזכר במכתב "כתאב אלאמאנאת" (ספר האמונות והדעות) של רב סעדיה גאון. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ד', מס' 650.

מכתב ממוסא בן אבי אלחיי ח'לילה באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות 1060–1075 לפי אודוביץ' או לסביבות 1050 לפי גיל. מוסא בן אבי אלחיי שהה בבחירה לצורך רכישת תבואה. הוא מזכיר את תנועת הספינות מאלכסנדריה למגרב, וכן את הסחר עם המזרח — ככל הנראה שאם ואולי גם עיראק. נזכרים בו סחורות נוספות, ובהן משי, שעווה ואלקלי (אשלג). בשוליים מוזכר אבן אלבעבאע.

חלקו התחתון של מכתב משפחתי בערבית-יהודית. כתב היד והאיות גסים. הנמען מכונה 'בני' ומוכה שם על עקשנותו; הוא מתבקש שלא לנתק את הקשר עם אביו, ולכן ייתכן שהשולח/ת היא אמו. מוזכרים ר' נסים ואבו אל-מעאני שמתכננים לנסוע. מוזכרים גם אנשים ש"ברחו" ומגרבים. בגב העמוד ישנן רשימות חשבונות בכתב ערבי, ואין ברור אם הן פרטיות או רשמיות. המספר 600 מופיע ברשומה התחתונה.

מכתב מסלאמה בן נסים בן יצחק אלברקי, מבוציר, אל מרדוך בן מוסא באלכסנדריה. נכתב סביב שנת 1055. עניינו של המכתב הוא כספים וסחורות שנשלחו עבור הכותב מן המגרב לאלכסנדריה. סלאמה שולח הוראות מפורטות מה לשלוח אליו לבוציר באמצעות יוסף בן מוסא אלתאהרתי, מה למכור באלכסנדריה עצמה, ומה להשאיר שם לעונת החורף. (המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך 4, מס' 644.)

מכתב פגוע מאוד. בערבית יהודית. הטקסט שחוק וקשה לקריאה, אך נראה שהמכתב הוא בעל אופי פרטי או משפחתי. הכתב מציג כמה מאפיינים מגרביים. מופנה אל מבורך או אל [...] בן מבורך. מובאים דיווחים שונים. מוזכרים אל-פֻקָּאעִי, אל-ע'למאן, אבו אל-מעאני. ברכות לחמות השולח. בסופו: "כיסופַי אליך הם אש הצורבת... את הלב מעוצמת הכאב." יש כתובת, אך היא כמעט לגמרי שחוקה.

מכתב מישראל בן נתן, השוהה בירושלים, אל רבי נהוראי בן נסים בפוסטאט. כתוב ביהודית-ערבית. התיארוך הוא 11 בינואר 1052, לפי גיל. מעבר לעניינים עסקיים, המכתב כולל מידע על המאבק סביב משרת ראש הישיבה לאחר פטירתו של רב שלמה בן יהודה. עולה מן המכתב שהמגרבים מעורבים מאוד במאבק זה. ישראל מזכיר אגב אורחא כי שרידי מחלתו עדיין מלווים אותו (שורה 7 בצד הפנים).

פרוטוקול של דיון משפטי שהתקיים בבית הדין של נתן בן אברהם, ראש ישיבת ארץ ישראל בערך בשנת 1040 (בתקופת יריבותו עם רב שלמה בן יהודה). המסמך מתעד שורה של עסקאות בין סוחרים מהמגרב וסיציליה למכירת ניל (אינדיגו) ושמן. בין השמות המוזכרים במסמך: ח'לף בן מוסא אלברקי וסהלאן בן יהושע אלטראבלסי. לפי בן-ששון, המסמך נכתב באייר א'שנ"א, היינו פברואר–מרץ 1040.

מכתב מסוחר לא־מזוהה, ככל הנראה מן המגרב, אל רבי אפרים בן שמריה בפוסטאט. תיארוך: סביב 1036 לסה"נ לפי גיל, או בטווח של 1007–1055 לסה"נ בהתבסס על השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. המכתב עוסק בענייני סחורות ובעניינים קהילתיים, ובכלל זה בעיה הקשורה לירושה. במכתב מוזכרים ר' חננאל ואבו סהל (ככל הנראה נתן בן אברהם שעדיין שהה אותה עת במגרב).

טיוטה של מכתב מנהראי בן נסים אל אדם במגרב. סביבות 1046. נראה שהמכתב ממוען למשפחת התאהרתי. מוזכרים בו כמה מקרוביו של נהראי וכן מספר ספינות. כמו כן מוזכרים ביקור של נהראי באלכסנדריה, מצב מכירת המשי, והגעתו של אבן בסאכ (מצליח בן אליה, הדיין הסיציליאני). (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 2, עמ' 722–723). על הצד הקדמי של החיבור מצוי מכתב עסקי אחר.

מכתב מיחיא בן עלי כהן פאסי, בקירואן, אל אחיו אבו יעקוב יוסף בן עלי כהן פאסי, באלכסנדריה. מתוארך: 10 באלול = רביע ב' [4]44 להג'רה = 9 באוגוסט 1052. השולח מתגונן מפני האשמה שהטיח בו אחיו ומתאר את המצב הקשה במגרב, המונע ממנו לשלוח סחורות, ובייחוד בשל ההתקפות בים (ככל הנראה מצד הביזנטים). כמו כן מציין כי מחירי הסחורות מתייקרים. לפי גיל.

מכתב מאת מוסא בן אסחאק בן נסים אלעאביד מאלמהדיה אל אברהם בן דאוד אלרחבי בפוסטאט, מתוארך בערך לשנת 1030. הכותב מספק סחורות מן המגרב, ובהן שמן זית, ריבת פירות, תבלינים ועוד (לפי גיל). המכתב כולל רשימת מחירים של סחורות מקומיות: פלפל, לכה, תבלינים, סוכר, אבנים יקרות ופנינים. המכתב נכתב בערב שלאחר צום יום הכיפורים (לפי כרטיסיות גויטיין).

צד פנימי: שבר ממסמך מדינה, אולי צו. 2 שורות שמורות. בכתב ערבי. חלק מהביטויים קוראים כ-'yanālu aṣḥābuhu mimman yaḍumm... wa-akhdh...', 'wa-l-muṭālaba bimā lam yajib min gh[...].' יש שלוש שורות משולבות של כתב ערבי בין שתי שורות הצו שנראות גם הן בכתב קנצלריה, ככל הנראה משימוש חוזר מאוחר יותר. מכתב ביהודית-ערבית, בכתב מגרבי בצד החיצוני.

מכתב מאברהם בן דוד בן סע'מאר, ככל הנראה מאלכסנדריה, לבנו דוד בפוסטאט. התיארוך: בערך 1055 לספירה. האב נוזף בבנו על שאיבד כסף. הוא מזכיר כמה אירועים שליליים שהתרחשו ככל הנראה במגרב. כמו כן מתואר כיצד הבן הפסיד סחורות מסחר כגון משי. האב גם מתלונן על מחלתו (שורה 6 בצד הפנים). המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, עמ' 1–4, מספר 609.

מכתב ממישהו בשם דאוד אל אליה הרב הגדול, כנראה אליהו הדיין (תחילת המאה ה-13). בערבית-יהודית. מזכיר 'מכתב לרבנו' ופתווא ואי-קבלת תשובה. לאחר מכן דיווח על מהלך לימוד התלמוד של השולח: 'קראתי חולין... וגיטין וקודש(?)....' מזכיר אנשים כולל אבו אל-מופדל, אבן אל-מקדסי, ואישה שנפטרה. בוורסו מוזכרים נהג בהמות מגרבי ומישהו בשם יעקוב.

קטע ממכתב ששלח סלאמה בן יוסף אלע'זאל, מאל-מהדיה או מקירואן, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל. תיארוך: זמן קצר לפני 18 באוקטובר 1030, על סמך הערה בכתב ערבי המציינת שהמכתב התקבל בתאריך זה. המכתב מוסר מידע על משלוחי סחורה למגרב במהלך הקיץ. נראה שאבן עוכל הביע תלונות בפני הכותב, וזה האחרון משיב על טענותיו. (המידע מתבסס על גיל.)

מסמך לא מזוהה בכתב ערבי, אולי רשמי. כתב יד מגרבי או אנדלוסי. שבע שורות שמורות בחלקן, כולל תפילות למוחמד הנמצאות לעתים קרובות במסמכים ממלכתיים, כאן עם נוסחאות יוצאות דופן: אנה עלא מא ישא קדיר וצלא אללה עלא ח'ירת ח'לקה וסייד עבאדה... ועלא אלה אלח'יאר וצחבתה אלאבראר וסלם תסלימא. שימש בצד האחר לפיוט. חיבור: אתינה פייפר.

קטע מכתב ביהודית-ערבית (פינה תחתונה ימנית של הרקטו), על קלף. ككל הנראה מכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11. מוזכר 'אדוני השלישי (אל-שלישי)' פעמיים; חבילה (רוזמה) עם כתובת 'השביעי (אל-שביעי)'. בורסו: רשימת שמות ביד אחרת: סעיד בן מבורך, עולא בן [...], אברהם בן פהד, יפת בן [...], מעאלי בן יצחק כהן, יוסף בן אברהים, אבו אל-חסן.

מכתב מאסמאעיל בן יוסף בן אבי עקבה מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב בן עוכל בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1030. הכותב מתאר התקפה של ביזנטים בים, שבמהלכה נגרם נזק לסחורות שהיו על אוניות שהפליגו מהמגרב לאלכסנדריה. אנשי הביזנטים הרגו כמה מאנשי אחת האוניות. אבן עוכל ספג הפסד גדול במוצריו. (המידע על פי גיל, מלכות, כרך 2, מס' 216).

מכתב מאת עלי בן יוסף, מאלכסנדריה, אל ברהון בן צאלח אלתאהרתי בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1055. הכותב הוא יליד ספאקס, וסחורת המסחר העיקרית שלו היא שמן המיוצא מהמגרב למצרים. הכותב מבקש מהנמען לטפל בירושתו של קרובו, אברהם אלספאקסי, שלהם שני בנים – אבו אלפרג' ויצחק. האפוטרופוס של יצחק הוא נהוראי. המידע מבוסס על גיל, מלכות.

מכתב מאת דוד בן נחום בן חכמון מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1053. המכתב עוסק בכמה נושאים שונים: פרטים על תנועת הספינות; שמן ששוגר מן המגרב למצרים; השקט השורר בטריפולי (לוב); חילוקי דעות באשר למחיר הענבר; וסכסוך שהתגלע באלכסנדריה בין החזן לבנו. המידע מבוסס על גיל, מלכות, כרך 4, מס' 690.

מכתב מסוחר לא ידוע מאלכסנדריה, מראשית המאה ה-11. הכותב אולי משתייך למשפחת תאהרתי, ואפשר שמדובר ביצחק בן ברהון. הוא מתאר את אכזבתו העמוקה מן העסקים, ונראה כי אסון פקד את חתנו בן ה-16. הכותב מפרט מחירים ומוסר פרטים על 15 ספינות הנמצאות בדרכן מן המגרב לאלכסנדריה. (המידע על פי גיל, במלכות ישמעאל, כרך ב', מסמך 139).

פתק משפטי. ביהודית-ערבית. עם כותרת זכרון עדות. מתוארך: 1540 לסלווקים = 1228/29 לספירה. למרות הכותרת, ייתכן שמדובר בשאילתה משפטית. העניין עוסק בחיון בן חות(?), סת אל-ווחוש אשתו של [...]א בן ג'נון אל-מגרבי, וכיצד אדוננו נשבע שלא יישבע עד לאחר שבוע מסוים(?). קשה לפענוח, נדרשת עבודה נוספת. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב (תד'כרה) מחסון בן יצחק, ככל הנראה אל מוסא בן יחיא אלמג'אני, כנראה נשלח מאלכסנדריה. התיארוך המשוער הוא בסביבות שנת 1030, על פי גיל. הכותב מפרט סחורות ומוצרים שונים, ובכללם אבן ששלח כדי שתימכר במגרב. הנמען נמצא ככל הנראה במהדיה, וחסון מצרף רשימה של דברים שהוא מבקש ממוסא לעשות עבורו כאשר יגיע לקירואן.

מכתב מאת נסים בן אסחאק בן אלסהל, ככל הנראה ממקום כלשהו במגרב, אל אברהם בן חֻ'ג'יג' (המכונה גם חַגַּי), בפוסטאט. נסים מבקש מן הנמען למכור משלוח של שמן ששלח לפוסטאט, ולקנות עבורו לימונים ומי לימון. אברהם בן חֻ'ג'יג' היה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בפוסטאט. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך ב', מס' 226.

רקטו: מכתב הממוען לנהראי בן נסים. ורסו: טיוטת מכתב מנהראי בן נסים אל אדם במגרב. תיארוך: בערך 1046. נראה שהמכתב ממוען לאחד מבני משפחת אלתאהרתי. נזכרים בו קרובי משפחה וספינות. מוזכרים גם ביקור של נהראי באלכסנדריה, מצב מכירת המשי, והגעתו של אבן בסאך (מצליח בן אליה, דיין סיציליה). המידע מבוסס על גיל.

מכתב מנהראי בן נסים בפוסטאט אל ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי, ככל הנראה בקירואן. התאריך המשוער: סביבות שנת 1045. במכתב מוזכרת חליפת המכתבים עם המגרב, החרדה ששררה בפוסטאט סביב שאלת עליית הנילוס, וכן סחורות שונות כגון ברזל, צמר, אריגים ובדים, שרף ובשמים. (המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 2, מס' 241)

מסמך משפטי. אפשר טיוטה. מתוארך: יום חמישי, 21 תמוז 1453 לסלווקים = 16 יולי 1142 לספירה. מקום: קהיר (אל-מועזייה), 'במושב הנגיד.' אבו זכרי הכהן תובע מרדכי מסוים בגין חוב נטען של 30 דינרים. לאחר מכן בא חקירה ארוכה המזכירה אבו [...] ח'לוף הנאמן, מיטות מגרבי (?) ואלכסנדריה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב מישראל בן נתן לקרוב משפחה במצרים, בערבית-יהודית. התאריך המשוער: סביב 1060. גורלו של הנמען היה כנראה מקור לדאגה רבה. ישראל מזכיר את העובדה שאנשים רבים מתו וממון רב אבד במגרב. המכתב דן גם במחירים, בנסיעת הנמען לפיום, ובבעיית רבעי הדינרים שהביאו עמם הפליטים מן המערב. המידע מבוסס על גיל.

מכתב ממוסא בן אבי אלחי, מאלכסנדריה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער: סביבות שנת 1057. המכתב עוסק במשלוח סחורות בשקי עור. מוסא חזר מן המגרב ומתכנן לנסוע לטריפולי. (המידע מבוסס על גיל, ממלכת ישמעאל, כרך 3, עמ' 519). מבין שני הקטעים השמורים יחד, זהו העליון (גיל מתייחס אליו כקטע A).

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה תחילת המאה ה-13. מוזכרים: הכהן המגרבי שהיה עם צאפי האלכסנדרוני; גלימה רקומה (מלחפה מרקומה); מכירת משהו ב-27 [דרהמים?]; שני דינרים; אבו אל-פרג' אבן אל-רייס; אבו אל-ריצ'א; מחיר הצמיד (חדידה); וחמותו של מישהו. בצד האחר: רישומים כולל בסמלה בכתב ערבי.

חשבון פרטי שנכתב על ידי נהראי בן נסים, הנוגע לשותפותו עם ברהון ויוסף בני מוסא אלתאהרתי. החשבון נערך בשנת 1059. הם שלחו סחורות שונות למגרב, ובהן פשתן, כפור (קמפור), אבני אודם (רובי) ומוצרים נוספים. המסמך כולל פרטים על הדינרים שהתקבלו עבור הסחורות. החשבונות מתייחסים לשלוש שנים, 1056–1058.

דיפוליו מפנקס חשבונות. תיארוך: כ-המאה ה-15–ה-18. שניים מתוך ארבעת הדפים הם בערבית יהודית, ומוזכרת בהם המטבע 'פרחים' (שווי דוקאטים) וכן המילים 'ונציאני', 'ג'נואזי', 'סיציליאני', 'מגרבי' ו'צרפתי' (מטבעות?). דף אחד הוא בכתב ערבי, ודף נוסף בכתב לטיני (כנראה קסטיליאנית). נדרש בירור נוסף.

מכתב מאת פרחיה בן סהלאן באלכסנדריה, מתוארך בקירוב לשנת 1055. רק החלק התחתון של המכתב השתמר. המכתב מתייחס לאירוע מצער או אסון (فجيعة) שאירע לסחורתו של הנמען, אשר הגיעה מטריפולי שבלוב במגרב והייתה על אונייה יחד עם מוסלמי בשם יאסין. לאחר האירוע נמכר חלק מן הסחורה. המידע מבוסס על גיל.

מכתב מאת אסמאעיל בן יעקב האנדלוסי, ככל הנראה ממהדיה, אל יושע בן נתן האנדלוסי בפוסטאט. נכתב בסביבות שנת 1050. עוסק בסחורות הנשלחות אל המגרב, ובמיוחד בפשתן. המכתב מזכיר אירועים קשים שהתחוללו במגרב (באזור מהדיה) בחורף שקדם לכתיבתו. המידע מבוסס על גיל, במלכות ישמעאל, כרך ג, מסמך 573.

שריד של מכתב מאת עלאאים בת בר[כאת?] אל בתה אם אלעז בת ת'אבת אלטביב, הידוע בשם אבן אבי אלחק (או אלחסן?) אלמגרבי, ככל הנראה אשתו של [...] בן מוסא מג'אני. המכתב כתוב בערבית-יהודית. האם מוכיחה את בתה על שזנחה אותה במשך כל השנים הללו. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסיות ההערות של גויטיין.)

מכתב מאת אפרים בן ישמעאל אלג'והרי מאלכסנדריה, אל יוסף בן יעקב אבן עוכל בפוסטאט. נכתב ב-2 באפריל 1030 (הנמען קיבל את המכתב ברביע אלת'אני 421 להג'רה, היינו אפריל/מאי 1030). המכתב כולל מידע על העמסת ספינות באלכסנדריה, וכן פרטים על מחירי הסחורות במגרב. המידע מבוסס על גיל, ממלכה.

מכתב מסחרי בערבית-יהודית. נזכרים בו אנשים כגון אבו עלי; [...] אלבח'תג'; אבו אסחאק אברהם בן פנחס; [...] אלשראבי; אבו אלפרג'; פרנס; ואהרן. נזכרות סחורות שונות ובהן סוסיה מגרבית באורך 30 אמה. כמו כן נזכרים השלטון ומס הגולגולת (ג'זיה). (חלק מהמידע מבוסס על כרטיסייתו של גויטיין.)

איגרת מאת רב שמואל הגאון בן חפני אל "אלוף" שזהותו אינה ידועה, מאוקטובר 1008. האיגרת כוללת מידע על העתקים של שניים מספריו של הגאון. נושא האיגרת הוא אחד מסוחרי המגרב, ומצופה ממנו להעביר את האיגרת ליעדה לאחר ביקורו בירושלים. על פי גיל, האיגרת נכתבה בידי ישראל, בנו של הגאון.

חשבון פרטי של ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי. תיארוך משוער: סביב 1080. עוסק בשליחת סחורות מן המגרב לאלכסנדריה. במסמך מצוינות הוצאות שונות בנמלים וכן סוגי סחורות מגוונים: צמר, בד שני (סקרלט), בשמים, אריגים וחמאה. כמו כן מוזכרים חילופי כספים, ובכלל זה סוגים שונים של דינרים.

הכנסות משכר דירה בדמשק, תאריך לא ידוע. דף מתוך פנקס המתעד הכנסות משכר דירה של חנויות ודירות השייכים להקדש (קודש) של דמשק. נזכר שיפוצם של כמה מן החנויות הללו, שבוצע בהנהלתו של השמש נעים בן בנימין. אחת הדירות הייתה מאוכלסת באנשים שהגיעו מן המגרב. (המידע על פי גיל)

העתק של מכתב מרב האי גאון לקירואן, ככל הנראה ליעקב בן נסים. (חלק נוסף של אותו מכתב נמצא בקטע אחר.) המכתב המקורי נכתב ב-11 באוגוסט 1006. כתב היד הוא של שמריה בן אלחנן. הגאון פונה אל הישיבה ומבקש להעתיק מכתבים ולשלוח אותם לקהילות נוספות במגרב. (המידע על פי גיל.)

מכתב המיועד לאבו אלח'יר מבארך בן פרג'. בערבית-יהודית, עם חלק מהכתובת בכתב ערבי. ניזוק למדי. מכיל סיפור על מישהו שנגורש (ותרדוה), אך הפרטים נעלמו ברובם. ייתכן שיש בקשה מהנמען לעזור לאותו אדם. ברכות לישמעאל אלמגרבי, מח'תאר אלזנג'ארי, ו'חברך' עמראן אלצורי (מצור).

צד א': קטע ממכתב בכתב ערבי. ארבע השורות הראשונות שמורות. דרוש בחינה. צד ב': פתק בלתי פורמלי. ביהודית-ערבית, בכתב יד גס. מבקש מהנמען (אל-מגרבי יצחק?) להעביר משהו לסופר מסוים, אולי לבקש ממנו לכתוב מכתב לאבן סיף(?). מוזכרים גם בית דין ופיקדון ולהביא את בו סעד.

מכתב מסוחר אלמוני בפוסטאט אל שותפו יחיא במגרב. נכתב בסביבות שנת 1050. הכותב מלין על שותפו ועל אופן התנהלותו ועבודתו במגרב, בקירואן ובסיציליה. במהלך המכתב מוסר הכותב הנחיות מפורטות בנוגע למשלוח פשתן ולשימוש בכספים. המידע מבוסס על גיל, ממלכה, כרך 4, מס' 813.

מכתב מנתן בן נהראי, מאלכסנדריה, אל מוסא בן אבי אלחי. נכתב סביב שנת 1063. הכותב מודיע לנמען על מחלתו של נהראי בן נסים. נראה כי שורר משבר במגרב, ולכן אין ספינות יוצאות משם, וגם באלכסנדריה המצב אינו טוב. המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, מס' 435.

זוג מכתבים עסקיים בערבית יהודית. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה המאה ה-15-18. גב, עם הכתובת בגב: מכתב לבנימין בן קליוסה (?) אל-ע'ז'אוי (= מעזה). מוזכר אבו סעיד. גב, עם הכתובת בגב: תשובה למכתב הראשון, שנשלחה לשמעון בן חונין אל-מגרבי על ידי בנימין הנזכר.

מסמך משפטי שמור היטב מתוארך ל-21 ספטמבר 1621 לספירה. השורה הפותחת מזהה את בית הדין שנערך בשער מסגד קוצון בקהיר. מוזכר השופט המכובד מוצטפא אפנדי. עשוי להתייחס ל'ג'מאעת אלגרב' (הקהילה היהודית המגרבית?). יש תוספת בגב מ-5 שנים לאחר מכן. ראוי לבדיקה.

מכתב מאת מבשר בן דוד מתִנִּיס אל נהראי בן נסים בפסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1052. נראה כי מבשר בן דוד הגיע זה לא מכבר מן המגרב (אל-מהדיה). עיקר המכתב עוסק במשלוח וקבלה של תכתובות. הכותב מברך את נהראי בן נסים על נישואיו. (המידע מבוסס על גיל.)

רקטו: מכתב מאדם קראי באלכסנדריה אל הנשיא הקראי דוד בן חסדאי, בנוגע לתמיכה בנשיא מצד הקהילות הקראיות במגרב. תיארוך: המאה ה-12. המכתב נפתח בריבוי ביטויי כבוד והערצה ובברכות על החלמתו של הנמען ממחלה. ורסו: טיוטה של פתיחה עברית מחורזת למכתב.

מכתב מנתן ב' נהראי מאלכסנדריה לנהראי ב' נסים בפסטאט. הכותב מדווח שיהודי שהגיע בספינה מצור הכריז על הגעתו לפסטאט של נעים ב' עמרן, שככל הנראה גר במהדיה. הכותב מבקש גם חדשות מהמגרב, בעיקר לגבי אביו נהראי. תאריך משוער (גיל): 1050 לספירה.

שבר ממסמך משפטי, אולי טיוטה או עותק. פנים מתייחס לסכום דינרים טובים; בגדים (חולה, ת'וב, מעג'ר) בצבעים שונים (אחד תכלת; אחד אדום, מוזהב ומגרבי); המספר 12. ורסו מתייחס ל-6 ד[ינרים?]; קניין משפטי מהקונה; ויצחק הנ'ל. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב מברהון בן צאלח אלתאהרתי, ששהה במהדייה, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. נכתב סביב שנת 1045. ברהון נמצא במגרב ומנהל עסקים עם סוחרים בקירואן, צפאקס וטריפולי שבלוב, ומתכנן לצאת גם למסע לסיציליה. במכתב מוזכרים אבני חן, אגוזים ופשתן.

רקטו (ככל הנראה שימוש משני): מכתב מסחרי, אולי מיצחק בן א[ברהים?] בן יצחק לאבו יצחק אברהם בן יוסף(?) אל-[...]ני. ביהודית-ערבית בכתב מגרבי גדול. הכתובת (בשוליים התחתונים) בקושי קריאה. עוסק בעיקרו במסחר משי. מוזכרת אלכסנדריה.

רשימה של שלושים ושניים שמות בצירוף ספרות קופטיות, המציינות את מספר ככרות הלחם שכל אחד מהנמענים קיבל. בין השמות המופיעים ברשימה: "בנו של שומשום הקטן". סופר מגרבי רשום כמי שקיבל עשר ככרות, ושואב המים ופאא קיבל שתי ככרות.

קטע ממכתב ששלח מרדוך בן מוסא מאלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מיום 8 במרץ 1048. המכתב עוסק במשלוח גדול של איגרות שהגיעו מן המגרב. מרדוך שולח כמות נכבדה של מכתבים לפוסטאט ומבקש מנהראי להפיצם בין הנמענים השונים.

מכתב מסוחר במגרב לשותפו העסקי בפסטאט (אולי ממשפחת תהרתי). תחילת המאה ה-11. פרטים על מכירת כמות גדולה של פשתן ומשלוחים של מאות דינרים מהמגרב למצרים. מוזכרים גם רכישת עופרת וסחורות אחרות ומחירי הצבאי (אינדיגו).

חשבון של האחים תאהרתי העוסק במכירת פשתן בשווי 800 דינרים במגרב, ומכיל פרטים על רכישת טקסטילים במגרב ומשלוחם. מתוארך לשנת 1025. חשבונות נוספים בכתב יד זהה, וייתכן שמתוך אותו פנקס, מצויים גם בכמה שמורות אחרות.

הצד הימני של פסק דין, ולכן נשמרו רק מילים אחדות מתחילת כל שורה. מוזכרים יהודה בחיר הישיבה; ציטוט מדברי אדם לבנו; שליחת טובות או כסף; האפשרות שאם הספינות לא יגיעו; החורף במגרב; ומשהו ש'אבו עמר[אן] שאל אותי'.

מכתב ביהודית-ערבית, בכתב מגרבי קורסיבי. פגום. עוסק בסכומי כסף. מוזכר יוסף. הפניות לערים הסיציליאניות מאזר ואל-מדינה (פלרמו). מוזכרת יציאת הקאיד ابن التمنة (נ' 1062) מפלרמו (וקד רחל בן אלתמנה ען אלמדינה).

העתק של איגרת מאת רב שרירא גאון אל קהילות המגרב, מתוארך לסביבות שנת 970. הכותב מתאר את חשיבותה של הישיבה (פומבדיתא) ומבקש מהקהילות לחדש את תמיכתן בה. האיגרת נכתבה זמן קצר לאחר שעלה שרירא לכהונת הגאונות.

מכתב. קראי מגרבי מתחנן בפני אשתו, בלשון הענווה ביותר, שתשוב אליו לקהיר. אם לא תיענה לבקשתו, הוא יישא נערה ברִיף. מצורפים התעתיק, התרגום וההערות של גויטיין. נדון גם אצל זינגר, "Long Distance Marriages".

חשבון פרטי שנכתב בידי נהראי בן נסים ואחד משותפיו, סביב שנת 1059. החשבון עוסק בשילוח עצים ממצרים אל המגרב דרך מיאדיה. כמו כן מוזכרים בו חשבונות בנוגע לשילוח לכה (ורניש) ולרכישת פשתן. המידע מבוסס על גיל.

שבר מדו"ח רשמי; שמורים קצות 4 שורות. מזכיר עיר (בי-ל-מדינה) ומסלולי נסיעה (אן אלמוד'ע אלד'י סלכ... מסלוכה אלמגרבי(?)) ואולי 'אחד מחופרי המחוזות הסמוכים' (אחד חופראא אל-נוואחי אל-מוג'אוירה). טעון בחינה.

קטע שמאלי עליון: מכתב מיפת בן מנשה לאחיו אבו אל-סרור פרחיה בן מנשה. ביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה ימנית של הרקטו). מוזכרים: יצחק אל-מגרבי; קבלת מעט קנביל (=קמלה, צבע אדום מצמח מאלוטוס פיליפנסיס).

רשימת שמות וחשבונות לשבת משפטים. שמות כוללים צפניה כהן, יעיש שאמי, שלום סמבארי, רחמים מגרבי, ח'ידר ברכאת, החבר ח'ידר כהן, ואחריהם ספרות קופטיות או 'ראטל שמן זית'. תיארוך: מאוחר, כ-המאה ה-15–18.

שבר ממכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11. ביהודית-ערבית. כתוב על קלף. מוזכר כי עיאש בן דנון נמצא בסיציליה. אנשים נוספים המוזכרים: יהודה אל-פאסי, הרב, ר' אלחנן, אבו יעקוב ואבו עמראן מוסא אבן אל-מג'אני.

חשבונות ביהודית-ערבית. תאריך: מאוחר, אולי בערך המאה ה-16. מוזכרים סחורות שונות כולל דגים מרשיד ואבו קיר. מוזכרים גם 'המגרבים' (קריאת מגראבה כדרך לכתיבת מגארבה) ומכירה ל'פרנקים' (ליל-אפרנג').

מכתב עסקי המופנה לאבו אל-ח'ייר בן מפצ'ל אל-יהודי אל-בלבייסי(?) בפוסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי; כתב יד מגרבי. תיארוך: ככל הנראה סביבות המאה ה-13. כולל בעיקר הנחיות עסקיות מפורטות.

פקודת תשלום בדרהמים. הנמען (אל-שיח') ישלם לנושא 53 דרהמי וריק ו-50 (?) דרהמי נוקרה. בצד האחורי הערות ערביות כולל בסמלה כמה פעמים, ספרות יווניות/קופטיות, ושמות עלי בן פוריג' ועומר אל-מגרבי.

גב: נוסח גט גירושין. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום רביעי י'ג טבת 1526 לשטרות = 4975 לבריאה (1214/15 לסה'נ). השמות גנריים (פלוני בן פלוני) פרט לכך שהאשה היא 'פלונית בת פלונית המערבי' (ממגרב).

מכתב בערבית-יהודית, כנראה מסוחר מגרבי מהמאה ה-11. שלוש השורות האחרונות בדיו שונה ובכתב שונה. השולח פותח בהבעת דאגה על אירוע מצוקה. בגב מזכיר יציאת סירה ושמות כגון אבו זכרי ואבו אל-פרג'.

רקטו: עשוי להיות צוואה של אישה (מזכיר את המונח 'וצייה' (צוואה) מספר פעמים ו'פי צחה עקלהא'), מזכיר גם את עבד אל-רחמן אל-מגרבי. ורסו: אולי מכתב או התכתבות ממלכתית בכתב ערבי. דורש בדיקה.

הסכם בין אבו אל-פרג' יעקב בן אברהם בן אלאן לשותפו עסקיו אפרים בן ישמעאל אל-ג'והרי, המטפל בענייניו המסחריים במגרב: פרטי שכר השותף והסחורות. בכתב רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055).

מכתב מיפת ב. מנשה לאחיו חלפון ב. מנשה (פעיל 1100–1138 לספירה), ביהודית-ערבית. שבר (רצועה דקה מצד ימין של הפנים). מזכיר מגרבי, אבו סעד ב. [...], קצת חומרת בולוס ארמני, [...] ב. איוב

עדות בבית הכנסת הירושלמי בעניין צוואה ועיזבון של דוד, עולה-לרגל מגרבי שחזר מהארץ הקדושה. בין רכושו שקית עפר מירושלים. תאריך: יום רביעי, 4 אב 1652 לשטרות = 19 יולי 1341 לספירה.

שטר מכר. בכתב ערבי. לא חתום, ייתכן שהוא טיוטה. הקונה הוא אברהים ב. [...] ב. אברהים אל-מגרבי המוכר בשם אבן [...]. נהריי (ב. ניסים?) עשוי להיזכר שלוש שורות מהתחתית. דרוש בדיקה.

מכתב מראש הקהילה הספרדית במצרים לראש החכמים, הדן בפילוגים בין קהילות טריפוליטניה, תוניסיה ומגרב ומציע קרן קהילתית מאוחדת לטובת העניים. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16 או ה-17

שבר קטן מתחילתה של אגרת מסחרית. כתב יד מגרבי מהמאה ה-11. ייתכן שמוזכר בו אבן אל-ימאני. שמורים מילים אחדות מן הכתובת ביהודית-ערבית ובכתב ערבי (כולל [...] אל-ציירפי). AA/ASE

מכתב מאברהם לאחיו, מרדכי כהן. מתוארך: 17 סיון [ה']תרמ'ו = 20 יוני 1886 לספירה. לאלכסנדריה (סקנדרייה יעא) או ממנה. מכיל תכונות של ניב מגרבי מודרני. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר גט. הבעל: שמו לא נשמר. האישה: פח'ר בת פדאיל המגרבי. תאריך לא נשמר. עדים: מנשה ב. יוסף ומבורך ב. נתן החבר (פעיל 1150–1181 לספירה). גב הדף: אישור קבלה באותן חתימות

חשבון בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מזכיר את הביטוי 'מא אקתטע מן X' ומפרט ערכים המתאימים לחיטה ולשעורה. הצד האחורי הוא טקסט ספרותי בכתב מגרבי. דורש בדיקה נוספת.

קטע מכתב מופנה ל[...] בן צדקה אל-מגרבי, בפסטאט. ביהודית-ערבית עם כתובת בכתב ערבי. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11. ברכות לשבועות; מוזכר אבו אל-סרור; 'השינה ברחה מעיניי'.

קבלה ליוסוף אל-מגרבי(?) עבור שכר דירה של חנות לדו' אל-קעדה 691 להיג'רה = 1292 לספירה אם נקרא נכון. תשלום: 11 דרהם ווריק. נכתב על גב מסמך משפטי קדום יותר (טיוטה?).

חשבון; רשימת שמות כגון סעיד אל-דין אל-קאד'י, אבן עלם אל-דולה, בו עבדאללה בן חדיד(?), עבדאללה אל-טחאל ובו אל-פצ'ל אל-מגרבי, כל אחד מלווה במספרים יווניים/קופטיים.

מכתב ממשה ב' שמואל ב' ג'אמי, ככל הנראה מפסטאט לשותפו בקאבס, המזכיר סחורות במגרב ובמצרים, ומבקש מהרב האי גאון למצוא עותק טוב של חלק ממסכת המשנה שלא נמצא בפסטאט.

רקטו: צו תשלום או מסמך דומה. בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מזכיר את השמות [...] אל-צקלי ואיסחאק אל-מגרבי. ורסו: רשימת שמות עם מספרים, בכותרת 'יום שלישי'.

מרובה שברים. P2: מכתב עסקי מגרבי מהמאה ה-11. כמעט שלם אך דהוי. מזכיר סוחרים ידועים כברהון אבן אל-תאהרתי. מזכיר גם עבד אל-ג'בר בן עבדאללה. נדרשת בדיקה לתוכן.

מכתב ביהודית-ערבית בכתב קורסיבי מגרבי, חתום על ידי אברהם בן דוד (קטע תחתון). החלק העליון מכיל פסוקים מהמקרא ושורות שירה עברית מעטות, ככל הנראה מפתיחת מכתב.

מכתב ביהודית-ערבית, כנראה מכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11. המסמך שמור במלואו כולל הכתובת בצד האחורי, אבל הדיו דהוי ומטושטש מדי לחילוץ מידע רב. מזכיר מכירת משי.

שבר מכתב בכתב ערבי. השם אבו אל-חסן עלי בן מ[...] מופיע בראש הרקטו. מזכיר התכתבות קודמת מספר פעמים. ורסו מזכיר שלוש פוטות מגרביות אדומות. דרוש בדיקה נוספת.

פתק לר' דוד לזמן מגרבי בשם אבו דאוד חייאט, שבנו הבוגר נפטר ואשתו חולה קשה בדיזנטריה. בצד ב' חשבונות וחתימות של שלמה ב' אליהו, המתארכות לתחילת המאה ה-13.

רשימה ביהודית-ערבית ובערבית עם שמות רבים וערכים מספריים. מתוארכת לאלול 1459 לשטרות. מזכירה את אל-חזן אל-מגרבי, בו-סעיד, ורבים נוספים. דורשת בחינה נוספת.

מכתב שנשלח מקירואן על ידי יוסף ב' לברט אל-פאסי ליעקב ב' יוסף ב' עוקאל בפוסטאט, שואל על סחורה שנשלחה למגרב ומזכיר יעקב ב' נסים אבן שאהין וכתב יד שהוזמן.

מכתב מישמאעיל בן פרח, אלכסנדריה, ליוסף בן אלי כהן פאסי, פוסטאט, 6 נובמבר 1056: על סחורות מאל-אנדלוס, איטליה ומגרב — כותנה, פירות, טקסטיל, שמן ודבש.

סוף צוואה, המזכיר את השמות יהושע בן נתן, אבו אל-סורור, [אבו] כת'יר בן עזרא, אבו סהל בן אזהר ומנשה המגרבי. חתום על ידי משה בן שלמה ושמואל בן שמואל.