גלנגל במסמכי הגניזה

הדף האחרון של תעתיק בערבית-יהודית לתרגומו הערבי של צאלח בן נצראללה אבן סלום אלחלבי לחיבורים פאראצלסיאניים ("הרפואה הכימית החדשה שהומצאה על ידי פאראצלסוס" + "Basilica Chymica" של קרוליוס). הקטע שלפנינו עוסק בתיאוריה שמאחורי יעילותה של "משחת הנשק" (weapon salve): לפי ההסבר, פעולתה מתבצעת באמצעות נשמת העולם (anima mundi / רוּח אלעאלם), בדומה לאופן שבו מגנט פועל על ברזל, ואין מדובר אך ורק בכוח הסוגסטיה או באפקט פלצבו. הקטע המדויק הזה מצוטט ומתורגם במאמרה של נטליה בשור משנת 2019 על קבלתן של משחת הנשק והאבקה הסימפתטית באימפריה העות'מאנית במאה ה-17. הפורמט של השורות המתחדדות והולכות דומה מאוד להעתק של הטקסט הערבי השמור בספריית הקונגרס (wdl.org/en/item/3125/). בצד השני (verso) מופיע גם מתכון רפואי בכתב ערבי הכולל גלנגל (חלזון/קולנג'אן), אמבליקה, תאנת הפיל, קינמון ציילוני, גומי ערבי ודבש — לא ברור מיד אם הוא חלק מאותה יצירה עצמה (אלכימיא אלמלכיה).

תיאור מ-T-S NS 321.33: מכתב מאבו סַעִיד לאבו ל-בַּרַכָּאת בפוסטאט (מרבעה מצר). השולח פונה אל הנמען "אחי וחביב נפשי" (אַכִ'י וַחַבִּיב נַפְסִי). קטע (החלק העליון של הצד הקדמי, הכתובת בגב). המכתב נפתח בפסוקי מקרא. בשוליים נשלחות ברכות לבני המשפחה. יוסף ואמו שולחים את ברכותיהם. AA/ASE תיאור מ-T-S NS 321.33: מכתב עסקי. קטע (החלק התחתון של הצד הקדמי). בערבית יהודית. לסופר יש קיצור ייחודי לשם אַלְלָּה. תיארוך: המאה ה-12. השולח הוא סוחר בתבלינים (כגון נַרְד (סֻנְבֻּל) וגלנגל (כַ'וְלַנְגָ'אן)) ובגדים (כיפות קטנות (עֻמַיְמָה)). הוא מדווח על מחירי הסחורות במקומו ומזהיר את הנמען שלא לבוא, ברמז לסכנת הדרך. הוא צירף עוד זוג מכתבים להעברה לאבו ל-רַבִּיע סֻלַיְמָאן בן אבו זִכְרִי (יהודה כהן). חיבור עקיף אפשרי שזוהה על ידי עודד זינגר.

עלים מטיוטת הרמב'ם בערבית-יהודית של חיבורו הערבי על יחסי מין, שהוזמן על ידי הנסיך האיובי תקי אלדין עומר. הרמב'ם רושם תרכובות שונות להגדלת כוחו של תקי אלדין עומר וממליץ על דיאטה הנמנעת ממזונות 'מצננים' (פלפל ארוך, גלנגל, זנגביל, אריסטולוכיה, קינמון, אניס, ציפורן, מאצ'ה ואגוז מוסקט מומלצים אך עדשים, תלתן ומאכלים קרים כמו מלפפון, מלפפון חמור, מלונים, מלוח, תרד ובמיוחד חסה יש להימנע מהם). מוצעת שתייה של מי ברזל מבושלים עם עשב לשון שור, קליפת לימון, ציפורן כתושה, יין ודבש. הוא גם ממליץ על מתינות, שכן מעשה המין עצמו היה 'מחליש'.

מכתב ששלח שולח אלמוני מעדן אל אבו יעקוב בן הבת אללה (?) בלוואמנדה (?), ככל הנראה אי לחופה המערבי של בורמה. "הנגיד דוד שלנו" המוזכר במכתב הוא ככל הנראה צאצא של חלפון בן מצמון, ונראה כי הוא היה זה שדאג לאינטרסים של הנמען. המכתב מדווח על התנאים המדיניים והכלכליים הנוחים השוררים במצרים ומייעץ לנמען בנוגע למחירי סחורות שונות, ובהן פלפל, שני זנים של קמפור (כפור), אגוז מוסקט וציפורן. כן מוזכרים בו ריבס (רהובארב), גלנגל (גלנגן) ועץ בושם ארומטי. עדן, בסביבות שנת 1180.

חלק עליון: ככל הנראה מתכון רפואי הכולל גלנגל וזנגביל. הכמויות מצוינות בספרות יווניות/קופטיות. חלק תחתון: רשימת שמות המלווה בספרות. השמות כוללים: אבן אל-חזאן; אל-חזאן; אסעד; יוסף אל-עדני; משה בן צדוק; ש[ייח'?] אל-יהוד; הבת-אללה; עבדון; יוסף אל-ג'באן; מווּפּק אל-צירפי. בתחתית: "הסך הכל: 20." תיארוך: בערך סוף המאה ה-13 או המאה ה-14.

חשבונות בערבית יהודית ובמעט ספרות יווניות/קופטיות. מוזכרים פריטים כגון גלנגל (ח'לנג'אן), מוליכים (מראוויד), כלים (בראני), מנעולים (אקפאל) ובדי מקטע. מוזכרים אנשים כגון אבו עומר; סולימאן; ואבן צע'יר.

ספר הודו VII,44. חשבונות בערבית ובספרות קופטיות; תשלומי מכס בנמלי הים האדום עיידהאב, באדיע וסאוואקין; סחורות: לאק, קוץ, הלילג', גלנגל, פלפל, שרף, הל, עוד ויריות

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. תיארוך: המאות ה-12 או ה-13. מוזכרים: השיח' אל-מכין, מחאסן ואמין אל-דולה. חוקר מחיר הזעפרן בפוסטאט; מוזכרים גלנגל וג'ינג'ר מיובש.

חשבון עסקי בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות; מסודר בעמודות בשני עמודים של דו-עלה; מזכיר זעפרן, גלנגל, פלפל, מחלב ולפיס לזולי; גם שם אבו בכר אל-פאסי