סופרים וכותבים בגניזת קהיר — עמוד 8

מסמך משפטי בכתב ידו של סופר בית הדין יוסף ב' שמואל ב' סעדיה הלוי (כ-1181–1209 לספירה). שטר מכירה לעבד זכר (וציף) שנולד לעבדות (מוולד). המחיר נראה כ-400 או 700 או 900 דרהמים.

מסמך בערבית בורסו, מהתקופה הימי-ביניימית. רק שתי שורות חלקיות גלויות אך מרווח השורות וכתב הסופר מצביעים על סבירות שזה היה מסמך מדינה. הרקטו נעשה בו שימוש חוזר לפיוט בעברית.

עצומה בערבית, עם שתי שורות שמורות היטב. מהתקופה הימי-ביניימית. סימן המדף הקודם T-S AS 186.57 נוצל מחדש לתרגול האלפבית על-ידי אותו סופר כמו T-S AS 186.58. דורשת בחינה נוספת.

ייפוי כוח (שטר הרשאה) מרחל אלמנת אליעזר זוסמן לבנה משה זוסמן. מתוארך ב' אייר ה'שכ'ד (= אפריל 1564 לספירה) בירושלים. חתום על ידי משה בן ירמיה שמואל ואברהם לוי בן משה הסופר.

רקטו: אולי מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר אמיר ומישהו שאומר 'יא כלאב יא אולאד אל-כלאב!' ('הו כלבים ובני כלבים!'). נעשה בו שימוש חוזר בורסו לטקסט בעברית בכתב ידו של סופר פורה.

כתובה ממניית זפטא שבמצרים, המתוארכת לשנת ד'תתנ"ד לבריאת העולם (1093/94 לספירה). החתן הוא החזן סעדיה בן צדקה החזן, אדם הידוע כמי ששירת גם כדיין וכסופר בקהילת מניית זפטא.

שני פקידי ממשל אבו אל-מכארם הסופר ואבו אל-בישר נותנים הלוואה של 54 דינרים ליוסף ב' מבשר מדמשק, לפרעון בתשלומים חודשיים של 2 דינרים. מתוארך כסלו 566 היג'ר = נובמבר 1170.

רשימת שלושה גיטין, ככל הנראה רישומי סופר בית דין: (1) בעל סאלם בן אברהם, אישה [...]ב אל-דין בת מצליח; (2) בעל דוד בן יעקב, אישה שמס בת חלפון; (3) בעל נתן בן מבורך הכהן.

חישובי חשבונות. מתוארך כ"ו אלול 5539 (1779 לספירה). ייתכן שאינו באותו כתב יד, אך התאריך כנראה חופף לשימוש בקטע לטיוטות שירה עברית, שם הסופר מציין בגב 'שיר שהיו אומרים'.

מסמך משפטי. בעברית. מיקום: קהיר. תיארוך: א' אלול תקע"ט = 1819 לספירה. אלמנת אברהם ידיד משקיעה 9000 מדינים אצל יחזקאל חפץ, סופר פורה ורב קהילה שפעל בין 1780-1830 בקהיר.

התכתבות ממלכתית. בכתב ערבי. כתב יד של סופר חצר עם מרווח רחב בין שורות. רק ראשי 4 שורות שמורים. ביטויים: עבד... ימתת'להא... אלמראכב בחמל אל[...] אלמד'כור... אלסלטאנייה.

מסמך בערבית, אולי קבלה. מהתקופה הימי-ביניימית. מתייחס ל'מכר של מעאלי אל-סוכרי'. סימן מדף זה הוצא כנראה על-ידי אותו סופר כמו קטע T-S AS 185.281 הסמוך. דורש בחינה נוספת.

קטע מן ההיסטוריה של נטירא ובניו, כפי שסופרה על ידי נתן בן יצחק הבבלי, מתוך "אח'באר בגדאד". לפי גיל, מדובר בצירוף (join) של השמורה הזו עם קטע שפרסם הרכבי ואשר אבד מאז.

מכתב מיצחק ב. ישעיה הכהן לפרח ב. עייאש הכהן. בעברית. תאריך: לאחר מות אביאתר גאון שנפטר לפני 1112 לספירה. הסופר מודה לפרח על מכתבו, משבח אותו ושולח ברכות לאבן אל-ברכאת

חלק מכתובה גדולה. שמות הכלה, החתן, התאריך, המיקום והעדים לא נשתמרו. נכתב בסמכות הגאון מצליח הכהן (פעיל 1127–1139 לספירה) ובכתב ידו של הסופר חלפון ב. מנשה (1100–1138)

מכתב ערעור לנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם (1205-1237 לספירה), מבקש סיוע כספי. נכתב בשם סוחר בדים זר (קַזָּאז) בשם יוסף הרוצה לחזור לביתו ומקומו. הסופר הוא אליהו בן זכריה.

מכתב מבתו של מנצור אל-זיאת [...] אל-סופר. נשתמרו רק ההקדמה וכמה שורות חלקיות בשוליים השמאליים. מוזכר גבר שמתגרה בה: אולי היא מתלוננת על בעלה ופונה לעזרה בסכסוך זוגי.

חשבונות בערבית בורסו שנעשה בהם שימוש חוזר על ידי לפחות שני סופרים שונים מהימי הביניים. סופר מנוסה יותר רשם שירה ליטורגית עברית, והשני תרגל כתיבת מגוון מספרים בעברית.

מסמך משפטי הככל הנראה כתוב בידי הסופר של יהושע המיימוני. עוסק באיש ואשתו שהייתה בתו של מכין המנוח, ובתשלום בתשלומים. חתום על ידי יוסף בן צדקה. נדרש בדיקה נוספת.

רשימת תרומות קהילתיות ביהודית-ערבית, הכותרת מזכירה את הסופר ברוך מיוחס. מתוארך אלול [55]93, 1833 לספירה. תיק JRL זה הוא ברובו או כולו חשבונות מהמאות ה-18 וה-19.

חשבונות ביהודית-ערבית; כתב-יד סופרי ייחודי בהשוואה לרבים מהמסמכים האחרים מז'אנר זה בסימני מדף/סדרות ארכיוניות סמוכות. מהתקופה הימי-ביניימית. דורשים בחינה נוספת.

פתק בלתי פורמלי מסופר לא ידוע אל יצחק השר הרופא. הנמען מכונה 'אב'. הכותב מסביר שחל עיכוב בעניין הקמאקים (כוסות קטנות). הם ביקשו מטאהר להכינם, אך הוא לא עשה כן.

חשבונות בכתב ערבי עם ספרות יווניות/קופטיות (שימוש משני אפשרי); מהתקופה המימי-ביניימית; לאורך השוליים הימניים נראית שכבת טקסט דהויה בכתב סופר נפרד, אולי פיסקאלי

מכתב מאהרון ב' נחום התיניסי הסופר. הכותב נתון במצוקה — איבד את עבודתו והמחירים גבוהים — ועזב את תיניס, משאיר שני ילדים 'יתומים' אצל סבם. הוא מבקש עזרה מהנמען.

קטע ממחברת תלמיד, 4 דפים. המאה ה-18 או ה-19 על-פי הפליאוגרפיה. המחברת כוללת לפחות שלושה כתבי-יד סופריים שונים ומכילה מגוון תרגילי כתיבה בעברית וביהודית-ערבית.

טבלת אותיות עברית קמעית עם הערת ייחוס הסופר, מהמאה ה-16 ואילך; הסופר מציין את שם משפחתו לוי משרקי: 'שלי זה סדר הסגולות אני הצעיר מכל בני העיר לוי משרקי יצ''ו'

טיוטה של שורות הפתיחה של מסמך משפטי. מתוארך: יום חמישי, ב' באלול [.....], בסמכות אברהם [המיימוני], עם התואר "נגיד" — לפיכך לאחר 1213 לספירה. הסופר הפסיק כאן.

שטר משפטי: עדות אישה על חובה וירושת בעלה. בכתב יפת בן דוד, הסופר של בית דין רבי אפרים בן שמריה. מזכיר את יצחק הכהן (כנראה בן פוראת). רבע ראשון של המאה ה-11.

מכתב לאבו אל-חסן עלי בן הלל, החזן: הכותב עזב לבית אבו אל-פרג' והיה לו שיחה עם 'סופר נוצרי'. שולח ברכות לסיתת-אל-חוסן וילדיה. כנראה בכתב חלפון בן מנשה הלוי.

קטע של טקסט בעברית בכתב סופר אלגנטי. ייתכן חלק עליון מעוטר של כתובה (על קלף?). חלק מהטקסט בדיו אדומה. דף אחורי: מספר מילים חוזרות בערבית. דורש בדיקה נוספת.

מסמך משפטי, דהוי למדי. בו אבו אל-פדל בן [...] דניאל(?) 'הסופר המהיר' מודה בחוב של 287 דרהמים לאבו סעיד בן צדקה החזן. מיקום: פוסטאט. תאריך: דהוי מדי לקריאה.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו; אחד הערכים מזכיר ברזל. קשה לקבוע את תקופת כתב-היד הסופרי כרונולוגית, אולי סוף ימי הביניים או המאה ה-16-17. דורשים בחינה נוספת.

תרגילי כתיבה רב-לשוניים בכתב יד מוקדם-מודרני (של סופר אחד או יותר). דוגמאות רבות לתרגול חתימה קליגרפי לאותו שם בצד הפנימי והחיצוני: רחמים קזני (רחמים קזני)

רשימת שמות עם מספרים. כנראה רשימת חלוקת צדקה. הסופר שכתב את שתי השורות בדיו עבה יותר עשוי להיות מוכר — הכתב נראה מוכר ממסמכי המאה ה-11. דרושה בדיקה נוספת.

שבר מכתב (פינה ימנית תחתונה). בערבית-יהודית. לסופר יש למ'דים גדולים. מזכיר מנורות (קַנָּאדִיל), הביטוי 'וְאַנְתַ עַלָא עַיְן [מָא תַרָא]', וקצת ריר חבוש.

מסמך משפטי, כנראה. בכתב ערבי. שבר: פינה שמאלית תחתונה. אדם מעיד שקיבל 12 דינרים מאחר. שם הסופר עַבְּד אל-[...]. בגב מתכוני בישול או רפואה בערבית-יהודית.

גב: רשימת סכומי כסף הקשורים לנכסים בקודש פוסטאט עם שמות רבים כגון הלל בן משה, אברהם בן פינחס, אבו אל-עלא אל-עסקלאני ואחרים; נרשם על ידי לפחות שני סופרים

חשבונות עסקיים בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי. מפורטים פריטים שונים (כולל שיש, מעיל, מחצלת, ריחיים וסרגלים) שנמכרו. מוזכרים אבן נסים, אל-פרנס ואל-סופר.

כתובה ארץ ישראלית, מתוארכת למאה ה-10 או תחילת המאה ה-11. שוימשה מחדש לטקסט קסם בעברית. באופן יוצא דופן, הסופר המאוחר גם כתב על גבי טקסט הכתובה המקורית.

שבר ממסמך הקשור לנישואין. בערבית-יהודית. אלו הן הערות הסופר לעריכת המסמך הרשמי, הכולל פרטי המוהר המוקדם והמאוחר והסכמה על מגוריו של הזוג (קהיר ופסטאט).

מכתב ממנצור כהן לאליהו השופט (אבו אלפרג' בן אלרייס). בערבית-יהודית. יש מספר מכתבים מסופר זה. מכתב זה מזכיר את אלראיס אלחכים אבו זכרי ואלרשיד אבו אלחסן.

ראשי השורות של מסמך רשמי בכתב ערבי. נעשה בו שימוש משני לפִיּוּט עברי (אותו סופר כמו T-S NS 111.63 ואחרים?). ייתכן שמצטרף ל-T-S H7.48 ול-T-S NS 104.24.

חשבונות בכתב סופר מסודר על ביפוליו המרמז על קיומו של פנקס רחב יותר (ממנו יש לפחות איחוי אחד נוסף: JRL SERIES C 6). תאריך: כנראה המאה ה-19 או סוף ה-18.

חלק משטר גירושין (גט), ובו נשמרו חתימות הסופר אלעזר בן דוד והעד דוד בן יוסף. בגב הדף מופיעת הערת המסירה, אף היא חתומה על ידי שניהם. (מידע מתוך CUDL.)

מכתב מיצחק ב' יוסף הירושלמי לאבו אל-מנצור אלעזר הסופר שממנו מבקש טובה. המכתב נפתח בשישה שורות של שירה עברית ומכיל ארבע שורות שירה נוספות בגוף הטקסט.

הסכם שותפות בין יום טוב אלאלוו וצמח בן דוד אלגג. מתוארך: יום שלישי, א' שבט ה'שכ'ט = 1569 לספירה. מיקום: פוסטאט/קהיר. נכתב על ידי הסופר בדוסא בן אשר.

מכתב או צו לפקיד בדרגה נמוכה בכתב לשכה. החלק העליון בלבד. מישהו ניסה למחוק את הבסמלה לשימוש מחדש; סופר שני הוסיף שורה. שומש מחדש על ידי אבו סהל לוי.

ייתכן מכתב מסופר מקצועי. בערבית-יהודית. מדהה מאוד. מזכיר 'השלמת כל הפרקים של...' (איסתיפא' ג'מיע פרוע), כולל מורשד (מדריך) ושני ספרים של אבו זכריה.

חשבונות בערבית עם ספרות קופטיות-זימאם. הורסו שימש לשירה ליטורגית (פיוט) בעברית. שני כתבי הסופרים מסייעים לתארך שבר זה כטרום-המאה ה-16/ימי-ביניים.

סיפור בסגנון אלף לילה ולילה, מסופר בחלקו בגוף ראשון, המזכיר תקופה של שבע שנים, שודדים שלקחו את כל רכוש המספר, ואשה (עקרה) המתפללת לאלוהים בלילה.

עדות משפטית. עוסקת בסִתּ אל-נסַב הידועה בכינוי [...] ובאבו עמראן הידוע בכינוי אבן שֻׁמַיְע (?). קצות השורות חסרים, והסופר נטש את המסמך בשורה 6.

שבר ממסמך משפטי. בכתב ידו של סופר בית הדין יוסף בן שמואל הלוי. אחד הצדדים הוא אליהו הלוי. אולי עוסק בהלוואה של 85 דינרים לפרעון על פני שנתיים.

כנראה אגרת בכתב ידו של סופר רב דניאל בן עזריה (אולי אף אותו מסמך כמו ENA 3765.3 + T-S NS 99.51 + T-S NS 92.33, מהדורת גיל, פלשתינה, ב', #384).

גב: מכתב, ככל הנראה לקהילה הקדושה בשפריר מצרים (פסטאט), דומה ל-10J24f. 9 פנים. בכתב ידו הסופרי של חלפון ב' מנשה הלוי, פעיל 1100–1138 לספירה.

מכתב על ענייניו של מורה וסופר שקיבל הצעת חוזה מהקהילה ללמד תמורת 20 דרהם לשבוע, ובו פנייה לנמען להצטרף להעתקת ספרים. מוזכר יעקוב אבן שמשורי.

פיסה ארוכה משטר מכירת שפחה. אבו אל-פרג' ישועה הלוי מוכר עבדת בשם ג'חון(?) לאבו אל-ריד'א. בכתב ידו של הסופר חלפון בן מנשה (1100-1138 לספירה).

פנים: נוסחאות למכתבים עבריים וביהודית-ערבית לרב גדול, הנגיד, מרדכי הדור 'פלוני'. גב: שיר יין בכתב ידו של נאציר 'הסופר העברי', כ-1300 לספירה

חלק תחתון של מכתב ל...בן יצחק, כנראה מחייה גאון; ברכות על מינויו לראש כלה; מבקש ליצור קשר עם פרג'ון ואחייניו ולתמוך בישיבה; בכתב סופר ישיבה

פנים: כתובה של [...] בן נסים (חתן) ו-ג'ינס (כלה), גרושה; פוסטאט; גב: שער לקינות ט' באב; בשוליים: שם הסופר חלפון בן ברכות, כסלו 1090 לספירה

מכתב מאברהם הפרנס בן מנחם לאחים יצחק ויהושע בן ח'לפא. על קלף. עברית מנוקדת, כתב סופר מפואר. נקרע לפני שתוכן המכתב מתחיל. בצד ב: שטר פיצוי.

טיוטה של תחילת מסמך משפטי, המזכירה אבו עלי מסוים הידוע בשם בן אלמכבה. הסופר נראה שכתב אלטחין בטעות במקום אלטארחין. (מידע חלקית מתוך CUDL)

הסכם שותפות, כנראה בכתב ידו של הסופר של יהושע מימוני, הכרוך ב[...] ב' סולימאן הידוע כאל-אשיאפי (מוכר תרופות עיניים) ופרג' אללה ב' אברהים.

פתק לא רשמי בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. מופנה לאישה. הסופר הוא אבו אל-ברכאת. התוכן פגום מדי מכדי לפענח.

שתי שורות של מסמך מדינה בכתב-יד סופרי אלגנטי. מהתקופה הימי-ביניימית. השורה הראשונה כוללת את הכותרת 'אמיר אל-מועמינין'. דורש בחינה נוספת.

מסמך בכתב ערבי. בגב יש טקסט ספרותי עברי. אותו סופר עשה שימוש חוזר במסמכים רבים בכתב ערבי (למשל, T-S NS 111.63; ראו Joins Suggestions).

שני שברים מהדפים החיצוניים של אוסף תשובות מאוחרות על שליחים, מצטטות את הרא'ש ופוסקים אחרים. שש חתימות מפורטות של הסופר ישועה בן שבאבו.

פרוטוקולי בית דין. ישנם שני טיוטות, אולי של אותו מסמך. מעורבים בהם ניסים ושמואל החבר ואבו ל-כרם ופרחיה. ייתכן שכתב ידו של הסופר מוכר.

שבר ממכתב, כנראה מהמאה ה-14 ואילך. ברכות לשייח' אל-אסעד אבו [...] ולשייח' אל-ראשיד הארון. השולח או הסופר הוא הארון. דורש בדיקה נוספת.

חשבונות בערבית המפרטים שמות רבים. כתב-היד הסופרי אינו נראה זהה לסימני המדף הקשורים הסמוכים. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה.

פנקס בית דין. ברקטו: [ישר?]אל הידוע כאבן אפרים, נוסע לצרכי עסקים, הגעה לפוסטאט; ככל הנראה עוסק בשותפות. בגב: מנחם בן [...] (הסופר?).

חשבונות בערבית ברקטו. מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו הוא בעיקר ספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות בכתב-יד סופרי שונה. דורש בחינה נוספת.

שטרות משפטיים, קטעים על קלף, רובם בלי מספיק טקסט לתיאור. הקטע הימני-תחתון מתחבר לשמאלי-עליון; קריא: 'הסופר יוסף' ו'רבי יוסף הסופר'.

תרגילי כתיבה בכתב-יד סופרי מנוסה; התלמיד תירגל כותרות כבוד שונות שיכולות להופיע בפתיחת מכתבים. המאה ה-18 או ה-19 על-פי הפליאוגרפיה.

מכתב עתירה לצדקה מאת אבו אל-חסן בן יוסף לנכבד, ככל הנראה לאברהם מיימון או לאביו. ייתכן שכתוב בידי משה בן לוי הלוי (נ. 1211) כסופר.

עצומה, או אולי טיוטתה, אל הח'ליפה הפאטמי אל-אמר בי-אחכאם אללה. הורסו הוא גם סוג כלשהו של מסמך ממלכתי בכתב קנצלריה, אולי אותו סופר.

רישומים/קבלות של תשלומי שכירות לחודשים ג'מאדא א' עד שעבאן 1054 לאה = 1644/45 לספירה; חותם פעמיים; הסופר חותם את הרשומה השנייה

קטע קטן של חשבונות בכתב ערבי. בדף האחורי, בעברית בכתב סופר, רשימת נביאים מאוחרים (עמוס, מיכה, X 'ובית דינו', חבקוק, ברוך...).

טקסט ערבי בכתב יד סופר. מאוחר. כתוב בשוליים של טקסט ספרותי עברי/ארמי. 'אלה תעאלי... שרף אלדין שרף אלעלאמה מפתי(?) אלאמאם...'.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. קשה לקבוע את תקופת כתב-היד הסופרי כרונולוגית, אולי המאה ה-15 עד ה-17. דורשים בחינה נוספת.

תשובות הגאונים שהועתקו על ידי סופר ידוע שחי בערך בתחילת המאה ה-11. חלק מהתשובות ידועות לנו מפרסומים אחרים של תשובות גאוניות.

שתי מילים בכתב צ'אנסרי אלגנטי הקוראות 'אל-מוסתמין לל-עד'אב' (המבקשים מחסה מהעינוי). אולי תרגיל סופרים. נוצל מחדש לטקסט עברי.

שבר מכתב על קלף, ביהודית-ערבית. השולח, כנראה סופר, מבקש לדחות את מועד חתונתו מבלי לנתק את האירוסין. מוזכרת גם העיר אל-מחלה.

פנים: הדרכות מוסריות ביהודית-ערבית. גב: שירה או יצירה ספרותית בעברית. מישהו ציין שהסופר הוא יהודה הכהן בן יהוסף. אינו מכתב.

פתק דהוי מסוג כלשהו בעברית. הסופר כותב בגוף ראשון וחותם בשמו: אמר שלא הוא ל.ן כתבתי ע.[...] אני הצעיאר שמו[אל(?) ...] נר''ו

מכתב מאלכסנדריה מאת יצחק ניסאבורי לאבו אל-עלא סעיד בן מונג'א בפוסטאט, בבקשה לשלוח סופר ביזנטי לאלכסנדריה לכתיבת ספר תורה.

חוברת המכילה, בין היתר, עיבוד של מגילת אסתר לפסוקים עבריים וביהודית-ערביים. השם משה אגיון מופיע בתחתית דף 10, אולי הסופר.

מכתב עסקי בערבית יהודית. קטע קטן מהצד הימני של הגב. לסופר יש ב מובחן עם חריץ. מוזכרים מוסלמים; דאגות רבות; וברכות לבקאא.

מכתב בעברית בכתב יד סופר מעודן. הפליאוגרפיה מצביעה על המאה ה-17 או ה-18. המכתב מופנה לר' שבתאי פס(?). דורש בדיקה נוספת.

כנראה טיוטת מכתב מינוי לסופר לקנצלריה המרכזית. עבד אלע'ני בן מחמד אלכאתב מתמנה כסופר בדיוואן אלאנשאא ואלמוכאתבאת במצר.

מסמך בכתב ערבי, ככל הנראה מכתב. נעשה בו שימוש חוזר על ידי אותו סופר עברי שעשה שימוש חוזר ב-T-S NS 111.63. נדרש בדיקה.

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה ממלוכי או עות'מאני מוקדם. ארוך למדי. מוזכרת אשת מאיר הסופר מסוים. דרוש עיון.

מסמך בכתב ערבי. בראש יש טקסט ספרותי עברי. אותו סופר עשה שימוש חוזר במסמכים רבים בכתב ערבי (ראו Joins Suggestions).

קטע קטן מחשבונות מאוחרים ביהודית-ערבית. כתב היד הסופר ייחודי, כנראה אותו כותב כמו JRL SERIES A 1464 (PGPID 28174).

מסמך מדינה, בכתב ערבי. טיוטה, הסופר נטש את הטיוטה לאחר כתיבת השורה הראשונה. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ליטורגי עברי.

שבר זעיר של תרגילי כתיבה בכתב עברי, או אולי מסמך ביד סופר מימי הביניים בלתי מנוסה ביותר. המילה היום נראית בוורסו.

מסמך בערבית, הצד השמאלי של תשע שורות נשמר. דורש בחינה נוספת. לכתב יד סופר דומה השווה עם ENA 3914.6 (PGPID 11683).

שני קטעים ממכתב רשמי ביהודית-ערבית לקהילה/ות ('אחינו אנשי גאולתנו'); גב מזכיר 'וחמודנו סופרנו' ואת הגאון (מצליח?)

שבר שטר (פינה ימנית תחתונה). כ-המאות ה-14–16. מידע על תיק לא נשמר. חתמו: מנחם בן אברהם (כנראה הסופר) והארון כהן.

מכתב קליגרפי מסופר לשופט אפרים ב' ישראל הכהן. מבקש דיו איכותית כדי לסיים פרויקט מסוים. הנושא הוא ביאן ב' אברהים.

מכתב עתירה לצדקה מאיש ביזנטי בשם מוסקוס (=Μόσχος), כ-1090 לספירה. הסופר, גם הוא ביזנטי, זוהה על ידי בן אות'ווייט