עברית במסמכי הגניזה — עמוד 35

מכתב מקהילה ספרדית למצרים בנוגע לאיש עני ומבוגר מרודז שבצרפת, שפנה לשליט ארצו לאחר שבנו נרצח — השליט החרים את רכושו. האיש מבקש לנסוע לירושלים לבלות שם את שארית ימיו.

מכתב בעברית המזכיר את אברהם ב. עלון, 20 מטבעות זהב, פיקדון ותביעה משפטית. תיארוך: ייתכן שהוא מהמאה ה-11. סגנון גבוה, בחרוז חלקי, עם ביטויי מחמאה ברכות רבים לנמען/ים.

אינו מגניזה. מכתב מקרים לירושלים. תאריך: 1783-1796 לספירה. מזכיר קלעא = צ'ופוט-קאלה, כפא = קפה = פיאודוסיה, וגזולויא = גוזלבה = יבפטוריה. כולל שבחים לקתרינה הגדולה.

מכתב המלצה משופט בחלב (צובה) בשם בנימין מזרחי. בעברית. מאוחר. יש פוסטסקריפטום בכתב יד שונה על אדם רשע שגזל אותו לאחר שתכנן לעלות לרגל לירושלים. דרושה בדיקה נוספת.

ספרותי. דף גדול ויפה (30 ס"מ) מדיוואן ר' משה אבן עזרא. בין השירים: על עטים, על נר, שיר לאחיו יהודה בן אבי אל-חג'ג', קינה לאבו אברהים יצחק בן ברון ולברוך בן ברוך.

ספרותי. דף גדול ויפה (30 ס"מ) מדיוואן ר' משה אבן עזרא. כולל: קינה על אחיו אבו אל-חג'ג' שמת בטולדו, אלול 1127; שיר הברכה לרופא אבו עמר יוסף בן קמניאל בצאתו מהכלא.

טיוטה של שטר אירוסין קראי, כנראה נוסחה או מסמך לדוגמה מתוך אוסף כרוך. (מילת המפתח בוורסו, שורה 15, היא 'קדשתי'). סימני תפירה נראים לאורך השוליים הפנימיים של הדף.

מסמך משפטי, שותפות השקעה. קהיר, סיוון תקנ"ה (מאי/יוני 1785 לספירה). מאיר בן-נעים משקיע 100 ריאלות אצל יצחק זמרו. חתומים: יצחק זמרו, נסים רומאנו, יצחק נסים כהן.

טופס התחייבות לתרומה מיעקב כהן לישיבה הקדושה (הצדק והשלום) למען עידוד הנדיבות והסיוע לכל אנשי ישראל בעולם הסובלים יום יום. המסמך אינו מתוארך והוא כתוב בעברית.

מסמך משפטי. מקום: קהיר. מתוארך: כ' באדר א' ה'תקנ'ט (1799 לספירה). אליהו צבי חבאך(?) מאשר השקעה של 2000 מדין ממאיר בן נעים, המקבל שרשרת זהב (מזנק דהב) כבטוחה.

מכתב המלצה. בעברית. מקום: תוניס. מתוארך: ה'תר'י (1849/1850 לספירה). עבור יצחק יוסף בן שמריה. הקהל הפורטוגזי של תוניס הוסיף אישור, וישנם עוד שני אישורים מתחת.

חלק תחתון של מכתב מהחזן יצחק ב. אברהם הלוי. בעברית. תיארוך: המאה ה-12? מעביר הכרת תודה לאנשים רבים בשמותיהם. ראה ביבליוגרפיה ב-FGP לזיהויים אפשריים של השולח.

מכתב מאוחר בעברית ליחזקאל חפץ משבתי עדה. דן בשותפות עסקית, 400 ריאלות, ירושלים, ואנשים כגון יוסף הלוי ויצחק קאריגל. התאריכים ניתנים בלוח העברי ובלוח הנוצרי.

מכתב בעברית מתוארך 1726/27 לספירה, מהקהילה היהודית של צפת לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית בגלל מסים כבדים. שליחם הוא דניאל קאפסוטו. כנראה לא גניזה.

חוזה הסכם להדפסת ספר דרשות ופרשנות על התורה בין בעל בית דפוס בירושלים לרבי יוסף ענייבי - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 116) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מתכוני קסמים/קבלה למטרות שימושיות כגון הגנה מגנבים, עוורון ו/או הריגת אויבים. מסומן עמוד 238. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

כתב יד של קטעים מנביאים אחרונים, עם קולופון בתחילת ספר יחזקאל, המזכיר את המזמין - מרואן בן סוקיר, סוחר ידוע - את התאריך (1058 לספירה) ואת המקום (ירושלים).

מכתב עסקי משלמה ליוסף חלופי, בפוסטאט. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-16. המכתב עוסק בענינים עסקיים שונים, בעיקר בסחר הסוכר. מזכיר גם 1000 חרבות ונציאניות.

שבר מקמע לריפוי, עם שאריות של עיצוב המורכב ממילים קליגרפיות גדולות שזורות במיקרוגרפיה. הערת אוצר: תערוכה 'מצרים בתקופת הפאטמיים', מוסד העולם הערבי, 1998.

שאלה משפטית בדבר ראובן מקושטא שביקש מאחיו לוי מטולדו לשמש כשלוחו לנישואין עם לאה מטולדו, אך העדים לא הבינו שהנישואין נועדו בשם אחיו. נדרשת בדיקה נוספת.

שאלות הלכתיות בנושא ירושה בחרוזים עבריים. בתחתית שיר בגוף ראשון המביע אהבה לאשה שנים ארוכות: 'אני הוא הבאירותי שמע קולי ואמרתי וזאת אשתי מאור עיני...'

מכתב בעברית מתוארך 1747/48 לספירה, מהקהילה היהודית של טבריה לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית בגלל חובות של 10,000 אריות. שליחם הוא מסעוד בונאן.

קמיע קסמים, כנראה לתלייה (שפה עליונה מקושקשת כמו לוח), עם הנוסחה 'סנוי סנסנוי סמנגלוף אדם וחוה לילית חוץ'. אותה שפה עליונה ואותו טקסט כמו AIU VI.B.31.

קולופון של תנ"ך. נרכש תחילה על ידי עזריהו הכהן. לאחר מכן נמכר לאבו אל-פרג' הבת-אל נתנאל ב' חלפון אל-חמווי. לאחר מכן נמכר לאבו אל-פרג' ניסים ב' מבורך.

כתובה קראית מפוארת מצ'ופוט-קלה (קירקייר). החתן הוא אברהם ירושלמי ב' מרדכי והכלה היא פומיה ב' אליהו פוקי. לא מן הגניזה, ככל הנראה ממקורות מזרח אירופה.

מכתב תנחומים מיצחק ב' שלמה המשכיל לאחים בנימין וישועה ב' שלמה. בעברית. תאריך: יום שני, י"ד חשון 5571 = 1810 לספירה. ייתכן שמסמך זה אינו מגניזת קהיר.

לוח שנה למחזורים 258 (החל מ-1122 לספירה) עד מחזור 261 (מסתיים ב-1199 לספירה). משאב שימושי לתיארוך מסמכי גניזה המכילים רק את מספר המחזור והשנה בתוכו.

הסכם גט מותנה. תאריך: יום שני כ"ט תשרי ה'תק"ס (1799 לספירה). החתן: עוזיאל ב' עוזיאל ב' ישועה; הכלה: עזיזה בת יהודה ב' מנשה. ראו גם Yevr. II A 1254.

מסמך אירוסין (שידוכין) ליצחק הלוי ולאסתר בת דוד הכהן, עם תנאים וסכומים. מתוארך 22 באוגוסט 1828 (י"ב אלול ה'תקפ"ח). מועד החתונה נקבע לחנוכה ה'תקפ"ט.

ייתכן שאינו ניתן לזיהוי. כתב עברי. לא ברור אם טקסט ספרותי או מכתב. הדובר אומר: 'הייתי בימי... מדלג על ההר... עד שבלה כסותי... ובאתי לעיר בלילה...'

מסמך משפטי מיוני 1802 לספירה (ג' סיוון תקס"ב) הנוגע לשותפות באלכסנדריה בין חיים הלוי, מרקאדו קארו, אברהם הלוי ופנחס בן יום טוב אריפול. הוצא בקהיר.

מכתב לשלמה ב' נחמו ירושלמי (שמו כתוב כאקרוסטיכון בעמודה הימנית) המבקש תמיכה כספית. הכותב שוכן בביתו של מישהו מהקהילה ואינו רוצה להיות עליו לנטל.

פנייה לקהילה הקראית של 'עיר חדשה', כנראה Nowe Miasto בפולין של ימינו. מקורו של קטע זה קשור לרכישות אברהם פירקוביץ' במזרח אירופה ולא לגניזת קהיר.

הזמנה ליהודי מצרים לתרום ולסייע ל-1,200 תלמידי תורה בערי ארץ ישראל, אשר נקלעו למצוקה מחמת עוניים או היותם יתומים, ובשל הוצאותיהם ההולכות וגדלות.

צד א: הסכם שותפות בין ארבעה אנשים, כנראה מאוחר (כולל מסעוד ויהודה). כולל כללי התנהגות: לא ילכו יותר משלושה ימים בלי להתפייס. צד ב: ניסיונות עט.

מכתב בכתב ידו של אפרים ב' שמריה המופנה לגאון [שלמה] ב' יהודה (כיהן 1025-1051 לספירה). בעברית. מוזכרת אישה בשם [...] בת מחפוז. דרוש בדיקה נוספת.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא יהודה ב' יוסף הרופא ב' אהרן הרופא והכלה היא אסתר ב' אהרן. פגומה. תאריך: י"ג שבט 1831 לספירה הסלווקית = 1520 לספירה.

מסמך אירוסין (שידוכין) בעברית. מתוארך א' כסלו ה'תקס"ז (1806 לספירה) למאיר הלוי בן משה ולרחמה בת אברהם קריספין. מועד החתונה נקבע לחנוכה ה'תקס"ח.

מסמך משפטי (אינו גניזה). מקום: עמדייא. מתוארך: 5525 לבריאת עולם = 1764/65 לסה'נ. מאשר את מצליח בן משה כשוחט כשר. אחד העדים הוא יעקב בן עובדיה.

מכתב מהחכם שמעון דוגה, מעמדייא, ליוסף מסוים שעומד לבוא לעמדייא כדי לזכות בכשירות כשוחט. שמעון מביע רצונו ללמד את יוסף את כל ההלכות הרלוונטיות.

תפילה למשה מונטיפיורי, שנחברה על ידי שבתי אלחנן טריויש בשנת 1840/1841 לספירה. נדפסה בטריאסטה ב-1845/1846 לספירה. המסמך מכיל שמות רבים נוספים.

מתכונים. בעברית. תערובת של לחשי קסם, רבים רפואיים, בשילוב עם עצות ביתיות, כגון כיצד להסיר כתמי שתן. שבר זה עשוי להיות ישן יותר מכל השאר בתיק.

נייר מודבק על קרטון לכריכת ספרים, או לוח עץ. טקסט ספרותי בכתב עברי, חלק מהמילים נקראות 'סוד הדבר'. כתב היד נראה מאוחר, כנראה תקופה עות'מאנית.

כתב מינוי לקצב כשר שמואל [שם משפחה אבד]. מקום: קהיר. תאריך: [ה']רפ"ח, שהוא 1527/28 לספירה. תקופת המינוי היא שנתיים עם שכר חודשי של 40 מדינים.

קבלה עבור עלות הדפסת ספרו של רבי יוסף ענייבי - 1916 - בסאטין (בית הקברות) - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 50) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

רקטו: שטר קידושין לאברהם גורן בן שלמה גורן ולאסתר בת אליהו כיאס, ולאחריו רשימת נדוניה - המסמך נראה כלא הושלם. ורסו: שלמה עפרון מתרגל חתימתו.

מסמך משפטי מקהיר, מתוארך י"ז אדר א' ה'תקפ"ט (1829 לספירה). אברהם הלוי מאשר קבלת חלקו מעיזבון אביו המנוח ומשחרר את אמו 'סניורה' מכל תביעותיו.

מתכונים בעברית, כולל לכאב שיניים. כתב יד אשכנזי מאוחר או איטלקי. מזכיר 'יין לבן טוב' ו'קאריטי' המוגדר כ'כמו גרעין של פרנוקולו' (פצע ספיחה?).

שטר אירוסין קראי. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 20 שנה, אלא אם אשתו תישאר עקרה לאחר 10 שנים — כנפוץ בהסכמי נישואין קראיים מתקופה זו.

פנגיריקון המהלל את מנהיגי הקהילה היהודית (נגידים). מוזכרים אלעזר, יפת, ועוזיאל ולאחר מכן עובדיה. יש גם שורת שירה אחת בכתב ערבי (על דמעות).

מכתב מאליהו ב' יצחק לשמואל המלמד. בעברית. תיארוך: כמאה ה-18. עוסק בחזן, ר' שלמה כהן, שאינו בקי בעברית. (מידע חלקי מקטלוג הספרייה הלאומית.)

הוראות קסמים/קבלה על שעות תפילה מאושרות ולחשים שימושיים בים. מסומן עמוד 231. אותו סופר כמו AIU VI.B.78 + AIU VI.B.149 אך אולי חיבור שונה.

חוברת המכילה שירים/תפילות עבריים, עם פתק בעלות: 'דפתר זה שייך לנתנאל בן אלעזר'. יש כמה הערות שוליים בכתב ערבי, אך אין כאן מסמך בכתב ערבי.

מכתב שהוצא על ידי סוחר במוסכי בקהיר - ללא תאריך - בסאטין (בית הקברות) - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 76) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

מכתב קהילתי או אגרת? דורש בחינה. נכתב על גבי מכתב איח'שידי (או אולי שני מסמכים איח'שידים מודבקים יחד), בכתב יד המתאים לתיארוך מהמאה ה-10.

כנראה קינה שכתב אנטולי (כנראה אנטולי ב' יוסף שפעל בשני העשורים הראשונים של המאה ה-13) לזכרו של שמואל מסוים (שמואל ב' יעקב? הרב הצרפתי).

ספרותי. פתיחת פרק 7 מחיבור מוסרי מאוחר ('האיגרת שאריסטו כתב לאלכסנדר המוקדוני על התנהגות מלכים'). כולל גם תשובת אלכסנדר ותשובת אריסטו.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: ו' תשרי 5561 = ספטמבר 1800 לספירה. החתן: אליה הכהן ב' אליהו. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אברהם הלוי.

רקטו: מסמך משפטי בעברית. ארוך אך מדוהה מאוד. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11. מוזכרים סכומי כסף ואיש בשם נחום בן [...]. נדרשת בדיקה נוספת.

מכתב אל אברהם סקנדראני מדודתו, גברת לא שמה שנפלה על ימים קשים ומבקשת את עזרתו, בעברית. תיארוך: כתב יד מאוחר, כנראה לא לפני המאה ה-14.

מכתב אישי מיהודי תושב ירושלים לאדון דוד ענתבי בקהיר, בהתייחסות לכתובת בתו - כ-1900 לסה'נ - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 95). בעברית.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אליהו הלוי ב' אברהם. הכלה הנשואה לשעבר היא אסתר הידועה כרחל ב' אליהו. תאריך: כ"ז שבט 5341 = 1581 לספירה.

חשבון עבור סכום שהתקבל מבעל בית דפוס בירושלים, שמואל צוקרמן. 1872. מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 50) - בעברית. (ג'ניזה החדשה, MIAC).

חוזה נישואין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: סיון 5500 = 2051 לספירה הסלווקית = 1740 לספירה. חתן: יצחק ב' שלמה ב' יצחק. כלה: רחל ב' יצחק.

שאריות מכתב בצד ימין תחתון של הדף וחשבונות בצד שמאל תחתון - ללא תאריך - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 132). בעברית עם ספרות עבריות.

טבלת קברים בטבריה, צידון, ירושלים וחברון; תיאור קברי טבריה מתייחס למנוחת הרמב"ם; ייתכן שהשבר קשור ל-JRL SERIES A 1739 (PGPID 40637)

מילים קליגרפיות עם פרחים מפוארים, ייתכן שמהכותרת הפיוטית של כתובה, דומה מאוד ל-BL OR 10653.9 (כתובה תימנית מימי הביניים לפי גסטר).

גט קראי. יוסף ב' מרדכי לוי מגרש את אשתו סולטאנה בת אליה כהן. בהסקוי, איסטנבול. התאריך נתון לפי חורבן הבית: 1762 (= 1831 לספירה).

תרשים של מבנה פירושי הרמב'ם על מסכת 'מידות' בתלמוד - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 236). בעברית.

לא מהגניזה. מכתב מיצחק ב' שלמה בצ'ופוט-קלה לשמחה ב' שלמה באיסטנבול. תיארוך: מחצית שנייה של המאה ה-18. בעניינים כספיים ומשפטיים.

נושא דתי הנושא את הכותרת 'שבת תושפ[?]' - גאולת שבת - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 94). בעברית.

פרשנות דתית הנושאת את הכותרת 'הקדימה' או 'מוקדמה' - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 163). בעברית.

ורסו: שיר שנכתב לנכבד (יוסף?) לרגל ברית המילה של בנו אפרים (או אולי תאומים, שאחד מהם נקרא אפרים). כנראה להיקרא בקול בבית הכנסת.

חשבונות בעברית. מפרט טקסטים תלמודיים והלכתיים רבים (ובהם חושן משפט). תיארוך: לא לפני המאה ה-14, ואפשר שמאוחר יותר במידה ניכרת.

ביפוליום מאוחר: שני עמודי פרוזה ואחריהם בתים של קינה, המסתיימים באיור מעניין המכיל אותיות ערביות וחתימת הסופר: משה טאניס. ASE.

מכתב בעברית (צד שמאל בלבד) בכתב יד סופר יפה, מאיש שהיה מגדולי קושטנטינה עד שגלגל המזל נהפך עליו. כעת הגיע ל[מצרים] ומבקש עזרה.

מכתב המלצה מודפס לצדקה. עברית (כתב ידיים תימני?). ממולא בשם יחיא בן סולימאן. תאריך: מאוחר, ה-17–19. צד ב: שאלה ותשובה משפטית.

אזהרות לשבועות מאת רבי שלמה אבן גבירול. יש הערת שוליים (עמ' 18) הנותנת תאריך להעתק זה: 1484 לספירה הסלווקית = 1172/73 לספירה.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. החתן הוא יוסף ב' יהודה הכהן. הכלה היא אסתר הידועה כקמר ב' אליהו. תאריך: כ"ה אדר 5581 = 1821 לספירה.

4 עמודים מאוסף עברי של פתגמים ועצות. לדוגמה: 'אין תרופה לשוטה אלא להתרחק ממנו'. חלק מהשורות חורז, וחלק עוסקות ברפואה ורופאים.

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' ניסים והכלה היא אסתר הידועה כרחל (מצוין שאינה בתולה, כלומר לא היה זה נישואיה הראשונים).

תפילה ביום הכיפורים לזכר נעדרים וחללים של ישראל - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 56). בעברית.

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילות 'בכל מקום'. בעברית. מתוארך לתמוז ה'תרי'א (יולי 1851 לספירה). נראה כמכתב המלצה עבור דוד מויאל.

חוזה נישואין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: אדר 1810 לספירה הסלווקית = 1499 לספירה. חתן: אלעזר. כלה: אסתר סוטייטה ב' יוסף הלוי.

קריאה לצדקה, כנראה. בעברית. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-18 או ה-19. נרחב מאוד, ומלא בדרשות קבליות על השטן ועניינים קשורים.

כתובה קראית מעוטרת מקהיר. תאריך: י"ח שבט 5557 = פברואר 1797 לספירה. החתן הוא ניסים ב' אברהם והכלה היא אסתר ב' אלישע החזן.

כתובה קראית מקהיר. תאריך: כ"ו סיון 5580 = 1820 לספירה. החתן הוא שלמה ב' אברהם. הכלה הבתולה היא אסתר הידועה כחנה ב' אליהו.

מכתב מהרב שמואל בן יעקב הצרפתי, כנראה לחננאל בן שמואל, בעברית. כנראה קשור לאותה מחלוקת קהילתית המתוארת ב-T-S Misc.36.176.

הצהרה על תפילה המיועדת ל'תפילות הרב בערבית' - ללא תאריך - בית הקברות בסאטין - מוזיאון האמנות האסלאמית (מספר 125). בעברית.

מנורה קבלית מוקפת במוטיבים פרחוניים המורכבים ממיקרוגרפיה. מרהיב ויזואלית. גם ענק: 51.5 x 37 ס'מ, וחסר לפחות שליש מלמעלה.

מכתב או טיוטת מכתב, שמורים בו רק השבחים הרבים לנמען בפתיחה. כנראה מארכיון משה בן יהודה. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15.

יצירה ספרותית, או בהסתברות נמוכה מכתב. בעברית. תאריך: מאוחר. עוסק ביחסי אישה ובעלה ומצטט מימרות חז"ל על אורח חיים ביחד.

קטע ממכתב שלמה הכהן גאון בן אליהו, דמשק, לעולא הלוי בן יוסף, פוסטאט. מתוארך: י"ט אדר 1427 לשטרות = 5 במרץ 1116 לספירה.

העתקים של מכתבים, בעברית. האחד מאת שלמה בן עובדיה אל יוסף נשיא(?), והשני מאת עובדיה בן יפת הלוי אל אברהם בן עלי תאג'ר.

מסמך מאוחר בעברית, כנראה הצהרה משפטית, שבה הכותב מבקש לנקות את עצמו מהתלונות נגדו משמואל ואברהם בנוגע לעסקאות מסחריות.

חוזה הלוואה, אולי טיוטה, כנראה מהמאה ה-18 עד ה-19. יוסף פר[נסס?] והגבאי שמואל נעים מלווים 40 מחבובים זהב ליהודה [...].

תוכן עניינים ליצירה עברית אקלקטית, ייתכן על ניחוש באבנים. אינו גאומנסיה רגילה - הדפוסים עשויים מנקודות בלבד ללא קווים.

קטע מכתב לאברהם הכהן ('חמדת הכהנים... המשובח בכל ענינים...') או בנו; גב מכיל חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות-קופטיות

כתובה קראית מקהיר. החתן הוא אברהם ב' יהודה והכלה היא אסתר הידועה כ'עזיזה ב' אהרן. תאריך: כ"ט כסלו 5405 = 1644 לספירה.

מסמך משפטי מאוחר (שבר בלבד) בדבר סכומים שחייבים זה לזה משה חדאד ומשה בן יהודה, שותפים לשעבר. מוזכר גם יעיש אל-מנאווי.