עברית במסמכי הגניזה — עמוד 34

שטר הרשאה שבו קהילת צפת ממנה את ישראל בנבנשתי וחיים מרדכי בונאן לשלוחיה. ראו את השמורה הקודמת. במסמך מופיעות חתימות רבות (או למצער שמות שנכתבו על ידי הסופר), ובהן שמו של מסעוד בונאן, אשר ייתכן שהוא זהה לשליח שנשלח מטבריה לפיזה כעשרים שנה קודם לכן.

הזמנה ממוסד צדקה ומהאיחוד היהודי במצרים להשתתפות בקורס של הוועדה החינוכית והמכון בכיכר אלט'אהר בקהיר. המסמך אינו נושא תאריך, אך ניכר שנכתב לאחר שנת 1923. כתוב בצרפתית, והכותרת בעברית. המידע נלקח מתוך הקטלוג של חסנין מחמד רביעה למסמכי הגניזה החדשה.

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילות 'בכל מקום'. בעברית. מתוארך לתמוז ה'תרי'ט (יולי 1859 לספירה). המלצה עבור יעקב הלוי. חמש חתימות. יש גם תוספת מהקהילה האשכנזית בצפת עם שלוש חתימות וחותמת: Siegel der Grosrabinat Israelitische Gemeinde Aschkenasim Safed.

גלויה בעברית ממשה חיי בן-עים בירושלים ל'מסייה לה-רבין' יוסף גברא בקהיר. מתוארכת לכ"ג אלול ה'תע"ר (1910 לספירה). הגלויה מודפסת מראש לעסק הסופרות של בן-עים כ'פברימנט דה ספרי-תורה, תפילין ומזוזות, בירושלים'. משה חיי בן-עים כותב כי דרוש לו כסף הרבה.

רשומה משפטית (#54) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 14v); בעברית; כ"א סיון ה'תמ"ג (1683 לספירה); הסכם ירושה לאחר פטירת מַרְחַבָּה בת אלעזר לוי דַּגָ'אגִ'י, אשת שבתאי וֻלָאנוֹ/וֻלָאגוֹ; מרחבה נפטרה ללא ילדים; עיזבונה מחולק בין אלמנה ואביה

פתק בלתי־רשמי הממוען לאם, כתוב עברית. משוער לתקופה שבין המאה ה־15 למאה ה־17. השולח מספר כי גוי אחד מטריד אותו ותובע ממנו כסף, אך 'החכם' לא הסכים לתת לגוי יותר משלושה דוקטים (פרחים), והוא אינו יודע מה לעשות. בצד ורסו מופיע שרבוט של דמות מקלות.

העתק של איגרת ששלח רב שרירא בן חנניה, בעת ששימש אב בית דין בישיבת פומבדיתא, אל הקהילות בספרד ובצפון אפריקה. תיארוך האיגרת המקורית: בקירוב 962. הכותב מבקש מהקהילות את תמיכתן, בעוד בתוך הישיבה שוררות מחלוקות סביב הגאון שלהם — נחמיה בן כהן צדק.

מכתב מאברהם בן מנחם ל(אחיו?) יוסף מנחם. בעברית. מאוחר. שולח גם ברכות לשמואל, יוסף, בנימין ואחרים. השולח מדווח על הגעתו בשלום למקום מסוים, שאין לו שום בעיות עם מזון, שתייה או לבוש, ושאם חמותו ברצונה לבוא, הוא ישלח לה חמישה ימים לפני ראש השנה.

רשומה משפטית (#53) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 14v); בעברית; כ' סיון ה'תמ"ג (1683 לספירה); הסכם קהילתי בין שלמה פְּרִימוֹ, גבאי הקהילה הסיציליאנית, לנסים גריאני, גבאי הקהילה המגרבית; הם מקצים כספים לשיפוץ נכסים בקודש של כל קהילה

הודעה מטעם אגודת "אור חדשי" הפונה אל ידיד בירושלים להשתתף בציון יום "פרוץ הצרה בשבת" ובתפילות הנדרשות לכך, אשר השתתפות בהן רצויה. ההודעה נכתבה בעברית ומתוארכת לשנת 1938. המסמך נמצא בבית הקברות בסאתין ושמור במוזיאון לאמנות האסלאם (מספר 207).

ישנם לפחות שלושה מסמכים שונים בשבר זה. המסמך הראשי ברקטו הוא מכתב המעביר דו'ח על סכסוך בין יצחק מסוים ומשה בן חליפה בעיר מוצול בשנת 5521 לבריאת עולם = 1760/61 לסה'נ. הורסו מכיל אולי מכתב אחר וכן סוף שטר משפטי על גט, ב-90 מעלות. דרוש בדיקה.

כנראה אגרת שבח בחרוזים בעברית עבור [...] שמריה הראש. כתובה בכתב סופרים יפהפה באותיות מרובעות על יריעת קלף משורטטת, בשני טורים. מה שנשתמר הוא בעיקר חלק מהכותרת ותריסר השורות הראשונות של הטור השמאלי. נראה כי מקורה במאה ה-11 לערך או קדום מכך.

שירה שנועתקה בכתב ידו של חלפון ב. נתנאל הלוי, כולל שיר לא ידוע בעבר של רבי יהודה הלוי. התגלה על ידי עמיר אשור ושולמית אליצור; ראה https://www.lib.cam.ac.uk/genizah-fragments/posts/qa-wednesday-amir-ashur-finding-lost-poem-judah-ha-levi.

מכתב בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-10. נכתב על גב מגילת אסתר. מאן מציע שנשלח לספרד. זהו מכתב גיוס כספים לטובת ישיבות בגדד. הכסף שנגבה יש להפקיד אצל שאול בן יוסף מקייראון שיעבירו לגזבר מרוואן בן אברהם המערבי שיעבירו למקבלים בבגדד.

הסכם שותפות מנובמבר 1739 לספירה (שליש ראשון של חשוון ה'ת"ק) בין ניסים כספי בן משה לבין משה כהן בן יהודה כהן. חתום על ידי אברהם קסטרו ו[ניסים] כספי ומשה מאגור[ו]. להופעות נוספות של שם המשפחה מאגורו/מאג'ורו, ראו מסמכים נוספים מאותו שם.

מסמך משפטי בעברית על קלף. מעורבים בו [...]דיא המכונה אבן אלצבאע' (בכתיב בן אצבג); אמו של יפת בן ס[...]; אביו של יפת, שהיה גוסס; ארבע בנות; והסדרים הנוגעים לעיזבונו. המסמך קרוע ונעשה בו שימוש חוזר לרישומים מאוחרים שונים ולפיוט בעברית.

ורסו: מכתב פיוטי בעברית עם רווח שורות מורחב במקצת, המופנה אל נכבד. המכתב כולו בנוי משבחים וברכות בלבד. הנמען מכונה בשתי השורות האחרונות "נשיא" ו"נגיד". ייתכן שההמשך חסר, או שמדובר רק בטיוטה של קטע הפתיחה. רקטו כולל פיוט בכתב יד שונה.

בצד הרקטו: "הלכות פסוקות" של רב יהודאי גאון, הלכות עירובין. בצד הוורסו: רשימת קנייה המציינת כי עמרם הכהן ב"ר אהרן הכהן ב"ר עמרם רכש את "הלכות של יהודאי גאון" משמואל הכהן ב"ר נתן הכהן. שמו של הקונה מוקף באותיות קטנות, שרק חלקן השתמר.

החצי העליון של מכתב בעברית הממוען אל המג'לס של (הנגיד) אבו זכרי (יהודה) בן סעדיה. הכתובת בצדו האחורי כתובה בערבית-יהודית. המכתב נכתב במשלב לשוני גבוה, וככל הנראה מדובר בבקשת סיוע כלשהי. יש סיכוי טוב למצוא לו השלמה (join) בשבר נוסף.

קטעים מקודקס המכיל טקסט ספרותי בעברית בשני כתבי יד שונים לפחות, וכן כותרות בלאדינו. אחד מהשירים, החורז על המילה/ההברה "צאן", נושא את הכותרת "נה אישטה לה ייפאנטה די דולור די קוראשון" (משהו־משהו "של כאב הלב"). צירופים: אלן אלבאום.

כתובת הקדשה מעץ מבית הכנסת בן עזרא, אוחסנה בסופו של דבר בחדרי הגניזה; 'בשם האל, נעשה ונצליח, הוא שמגמל את המחייבים עצמם למעשים טובים, הכניסה הזו... ושלמה הלוי בן טוביה'; עקבות של צבע אדום; שמו של התורם הראשון הוסר בשלב לא ידוע

מכתב מצדקה נס, כנראה למשה בן יהודה. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח על ענייני עסקים. מוצרים כוללים: קינמון, אגוז מוסקט, אינדיגו, חומרי רפואה, דאר פלפל, עץ סנדל. השולח מבקש הנחיות, מדווח שיש שמועות על מלחמה ביבשה, ומתפלל לביאת המשיח.

מכתב בעברית. כנראה נכתב בקורפו וכנראה נשלח אל השייח' יונוס. תיארוך: מאוחר, אולי המאה ה-16. דן בתחרות בין הוונציאנים לבין סוחרים אחרים העוסקים במסחר התבלינים, וכן מבקש את מעורבותם של 'השרים' ו'המלך'. מידע ממהדורתו של א. דוד.

שבר עץ מכתובת הקדשה מותקן מתחת לארון התורה, השני מתוך שלושה שברים (החלק הראשון אינו קיים); כתוב: 'בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ' (תהלים ק:ד); שלמה בן יפת, יהי ה' עמו ויברכהו

רקטו (שימוש משני): שיר שבח ל(הרב?) יהודה בן יוסף 'נשיא האל' שה'שפט את בנות פאס על מרדן והגלן מחמדן'. הקהילה מלאת הכרת תודה לאל שהוא שלח להם כ'גואל' ומזין אותם ב'דבשו ובשרו'. ייתכן שכתב היד מוכר מקטעים אחרים. דרוש בדיקה.

מסמך משפטי. בעברית. תאריך: ד', כ"ג תמוז 1837 לספירה הסלווקית = 932 להג'רה = יולי 1526 לספירה. מפרט יישוב מחלוקת זוגית לפחות אחת. הדמויות כוללות סולימאן ב' דאוד ב' הארון אל-מגרבי ובתו אשת יצחק ב' סולימאן הידוע כאל-חקאן.

מסמך משפטי. בעברית. תאריך: י"ג שבט 5501 = 1741 לספירה. נחתם על ידי אליהו רופא חזן הידוע כצעיר. עוסק בירושת משה רופא צעיר וחלוקתה בין בניו אליהו רופא וישועה רופא. הנכסים: 'בית גדול בדרב אל-כניס' ו'בית קטן בדרב אל-חכים'.

ביפוליו מחיבור פילוסופי עברי הדומה מאוד למורה הנבוכים אך נראה כשונה ממנו. אולי פירוש? משווה את חזיונות ישעיה ויחזקאל (כפי שעושה הרמב'ם בתחילת חלק ג'), אומר שיעביר רק כותרות פרקים, ודן במטאפורה במקרא כגון המונח 'נשיקה'.

כתב יד (חלקי) של נביאים וכתובים. קולופון הקדשה בעמוד הראשון מקדיש אותו לקהילה הקראית של מצרים, 'לקריאה בנכס ההקדש'. התורם הוא יוסף בן אהרן הידוע כאל-ע'זי, והתאריך הוא מרחשון 1411 לשטרות (אוקטובר-נובמבר 1099 לספירה).

שטר אירוסין קראי, קרוע לאורך השוליים הימניים. תאריך: י"ז אדר א' ה'תק"ב (1752 לספירה). מיקום: קהיר. החתן: אברהם ב' יוסף ב' יעקב; הכלה: אהלו בת ישעיה ב' נחום. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 500 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

מכתב מאוחר בעברית עם חתימות רבות כולל מתתיה בן בנימין זאב אשכנזי, יעקב מזרחי, המופנה לקהילת עמדייא העליונה והתחתונה (בכורדיסטאן). מתתיה מתייחס לאביו בתואר 'גאון', שהוא נדיר מאוד במסמכי הגניזה המאוחרים. דרוש בדיקה.

קריאה ופנייה הנוגעת לאזהרה לבני הנוער מפני מחשבותיהם של גורמים חיצוניים בנוגע ללימודי ההלכה הדתית. הפנייה יוצאת מטעם אגודת "אַחְבָּאב אל-חַיָאא" (אוהבי הצניעות/החיים) בירושלים. המסמך אינו נושא תאריך וכתוב בעברית.

עמוד ראשון של סידור תפילה (מכיל את תחילת תפילת ליל שבת), שהועתק על ידי עובדיה, הגר הנורמני. מכיל קולופון עם שמו ותאריך התגיירותו ליהדות -- אלול 1413 לספירה הסלאוקית, 4862 לבריאת העולם (אוגוסט-ספטמבר 1102 לספירה).

רשימות ושרבוטים וציורים בפנים ובגב, ובהם מוזכרים אברהם מירון הלוי, יהודה הלוי ויעקב בן משה. חלק מהביטויים חוזרים על עצמם, ובהם "משנה מקרא תלמוד", "אימא לא שנא בן" ו"שלם רב וישע יקרב … נאהב", וכן פסוק ממשלי א׳:ח׳.

פורמולה (נוסח מופת) למכתב בקשת צדקה. בעברית. מדובר בפורמולה משום שכ-11 שורות מלמטה ישנה פנייה לנמענים לסייע ל"פלוני מן העיר פלונית". (התיאור בכתיב שונה: מכתב לרמלה; אברהם בן יצחק, אבן אלבקרה, פעיל במאה ה-11.)

רשומה משפטית (#24) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 6v); בעברית; י"ז אדר ה'תמ"ג (1683 לספירה); כתובה מקוצרת של בני הזוג סולטנה בת משה בן-חיים ומרדכי נסים בן נסים מרדכי (ראה שטר האירוסין - PGPID 40893)

פתיחת מכתב בעברית, ככל הנראה מהמאות ה-13–15. נפתח בנוסחת "בש רח וחנ", ואחריו "לקי" ואוסף פסוקים המסתיימים ב"וג". מועמד טוב לצירוף. למשל, דומה במתכונת ובנוסחאות הפתיחה למכתב אחר (PGPID 8118), אף שכתב היד שונה.

רוב מכתב פנייה נרגש בעברית מחורזת המופנה לאבו אל-פרג' עמרם ב' לוי. גוף המכתב מתחיל בערך בשני-שלישים למטה, אחרי שיר ומחמאות. אין פרטים ממשיים, רק שהכותב עני ומסכן, זר בארץ זו, מנותק ממשפחתו, גר במקום שומם.

רשומה משפטית (#33) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 8v); בעברית; א' ניסן ה'תמ"ג (1683 לספירה); שטר אירוסין של פֶּרְלָה בת אבא דה קַנְיָה (=די כַּנְיָה?) ויצחק בן גרשון קארו; מועד החתונה: חג הסוכות

פתק המתאר את רגע פטירתו של שהלאן ראש הסדר ב' אברהם, בשנת 4851 לבריאה = 1362 לשטרות (1050/51 לספירה). פתק שני מזכיר את פטירת סבו ובן שמו, ביום חמישי, כ' תשרי (ד')תשנ"ה = (א')שו"ו לשטרות (27.9.994 לספירה).

רשומה משפטית (#26) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 7r); בעברית; כ"ה אדר ה'תמ"ג (1683 לספירה); פירוק שותפות והסכם שחרור בין שבתאי מימון ושמואל שלום; שבתאי ישלם לשמואל 11,665 מֶדין על פני 6 חודשים

שטר אירוסין קראי. גדליה ב' עבדיה ב' גדליה מאורס לאסתר המכונה רחל בת נחום ב' ישועה. תאריך: יום שישי י"ד אדר א' ה'תס"ג (1703 לספירה). מיקום: קהיר. תשלומי הנישואין: 50 כסף + 860 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

שבר עץ מכתובת הקדשה מותקן מתחת לארון התורה, חלק 3 מתוך 3 (חלק 1 אינו קיים; חלק 2 הוא S 727e); כתוב: 'וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ' (תהלים ה:ח)

ורסו (השימוש המקורי): נראה כמסמך משפטי בעברית, דהוי מאוד. אפשר שמעורב בו אדם בשם פנחס: "ועוד אמר פנחס דנן דעו רבותי וחיי...". דורש בחינה נוספת. ברקטו מופיעות פסוקיות שגרתיות, ייתכן מתוך מכתב עבור אישה.

שטר קידושין מתוארך י"א באוקטובר 1841 (כ"ו תשרי ה'תר"ב) ליוסף בן משה הלוי המנוח, בייצוג אברהם ג'והר, ולכומיסה בת יוסף חסון. המוקדם 3,000 גרוש אסדי והמאוחר 2,000 גרוש אסדי. נכתב ונחתם על ידי יוסף מוסרי.

מכתב שנשלח מסנדור (בכורדיסטאן) ליעקב בנימין, בירושלים. מאוחר ואינו גניזה. מתוארך: 5462 לבריאת עולם = 1701/02 לסה'נ. השולח מקדיש מקום רב לדיון בתהפוכות שליחה וקבלה של מכתבים דרך חלב. דרושה בדיקה נוספת.

ירמיהו ל״א, ל״ה–ל״ו. מעל ובין שני הפסוקים נראים שרידי טקסט (משפטי?) בדיו דהויה, ובהם המילים "פרוטה" ו"י״ב זוזים". בתחתית הדף כתובים באותה דיו דהויה השמות היבה בן ביחיא (או בהיה? ביהיא) וסותית בת יעקב.

רשומה משפטית (#17) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 5r); בעברית; ה'תמ"ג (1683 לספירה); הודאת חוב על הלוואה של 1,600 מֶדין; יצחק עזריה(?) מסכים להחזיר לאברהם בן יעקב מֻסָאפִיר ב-60 מֶדין לחודש

מכתב רשמי בעברית. תיארוך לא ודאי, ככל הנראה לא לפני המאה ה-16. פונה לבני 'הקהילה הקדושה' בעניינים הנוגעים לכסף, הלכה ואיש בשם זכריה. בין החותמים שם טוב חכים ומשה בן אליה פוליטי. נדרשת בדיקה נוספת.

2 ביפוליות (8 עמודים), כל אחד מכיל טבלה המתאימה לאחד מאבני האורים והתומים, כל אחת נועדה לשימוש בסוג שונה של ניחוש כן/לא (האם פלוני יישפט בצדק... האם פלוני יינצל מסכנה... האם פלוני צדיק או רשע...).

תלונה נגד מורה יהודי שקילל את הדת היהודית ואת היהודים בפני לא-יהודים בבית הספר היהודי בעבאסיה, ובקשה להענישו בפני הלא-יהודים וכן לסלקו מן הקהילה היהודית. המסמך מתוארך לשנת 1946 לסה"נ וכתוב בעברית.

שבר משפטי מוקדם-מודרני בעברית. בהתבסס על הפליאוגרפיה, התיארוך הוא ככל הנראה המאה ה-17 עד ה-19. מסמך זה קשור או אולי מצטרף ל-BL OR 10578R.5 באותה סדרה. אותו בעל דין אברהם עפיף מאוזכר בשני השברים.

שבר עץ מלוח המקשט את פנים בית הכנסת בן עזרא; הותקן מתחת לכתובת עובדיה בן יפת, מעל ארון התורה; תרגום: '...פרי צדקה מאת האלהים מִשְׁגַּבּוֹ. זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ' (תהלים כד:ה-ו)

מכתב נוסחה מקהילת צפת לקהילת איזמיר בנושא שליחים וגיוס תרומות. בעברית. מתוארך לאלול ה'תרי'א (אוגוסט/ספטמבר 1851 לספירה). 7 חתימות, ומוזכרים: חיים שלמה פרנקו (ז'ל), סעיד הלוי אלקבץ, ומשה שוראקי.

חלקו התחתון של טקסט ספרותי, או שמא איגרת פיוטית, בכתב ידו של ידותון הלוי. הכתוב מסתיים באזכור מסקרן (ככל הנראה מטאפורי) של "שטר חירות": וחייך וחיי חמודיך . . . . תכתוב בחסדיך לעבדיך שטר חירות.

סידור תפילה עם קולופון מאת עובדיה הגר. 'עובדיה הנורמני הגר שנכנס בברית אלהי ישראל בחודש אלול שנת 1413 לשטרות [=1102 לספירה] שהיא 4862 לבריאה — הוא, עובדיה הגר, כתב [סידור תפילה זה] בידו שלו.'

מכתב מאת רב שלמה בן יהודה אל יעקב המעותד בן יוסף. התיארוך: ככל הנראה סוף שנת 1015. תוכן המכתב מדגיש את הצורך במנהיגי ציבור, וכולל ציטוטים מן המקרא מתוך עזרא ז, כח; יחזקאל י, יא; ומשלי טז, כ.

כתובות או עותקי כתובות קראיות. נראה שמדובר בשני מסמכים שבריריים נפרדים, שמורים בעמודים נפרדים של קודקס או פנקס. חלק מהשמות שרד, אך אף אחד מהמסמכים אינו שלם. תיארוך: לא ידוע; מסויג כמאה ה-18.

רקטו: שטר ארוסין קראי. מיקום: פוסטאט. תאריך: יום חמישי, י'א כסלו 1360 = 20 בנובמבר 1048 לספירה. החתן: מחפוז בן מנחם. הכלה: פאד'ילה בת אברהם בן מוסלים. המוהר הוא 50 דרהם. המוקדם הוא 25 דרהם.

מסמך משפטי. מקום: פסטאט. מתוארך: 1553 לשטרות (1241/1242 לספירה). רוב התוכן חסר, אך ניתן אולי לפענח חלקו. מוזכרים: התלמיד שלמה בן יפת; ר' דוד; נערה בתולה (בשם מליחה?); ר' יוסף; [מ]שה הדיין.

כתובה. מתוארכת: חשוון ה'תק'ע (אוקטובר/נובמבר 1809 לספירה). ראשי תיבות מקושטים, כתיבה קליגרפית. חתן: יוסף בן יהודה בן שמואל. כלה: [...] בת יעקב בן דוד ארביט. מטבע: גורוש. ראוי לבחינה נוספת.

רשומה משפטית (#13) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דפים 4r-v); בעברית; ו' אדר ה'תמ"ג (1683 לספירה); שותפות השקעה בין ריינה אלמנת משה מוסרי ויצחק הלוי; סכומים של 3,000 ו-18,000 מֶדין

שברים של קליגרפיה עברית מפוארת עם הערה קנטרנית מהסופר: 'ועוד, תושבי המהדייה הרשעים מציקים לי בעבודת ה', מבקשים להרתיעני מכתיבה. ירדפם ה' בחמתו...' יש גם ניסיונות עט נחותים בהרבה בגב הדף.

מסמך משפטי מקהיר, ינואר 1821 (שבט ה'תקפ"א). ככל הנראה הסכם שותפות בין סוחרים, כולל יעקב עדא, יוסף שתיווי, שמעון פרנסס, אברהם חאפיס, משה חנן ומשה מזרחי. חתמו רבים מהם ביחד עם סעד פינטו.

צד א: רשימת שמות נכבדים: סעדיה הרופא, יהודה הנגיד ובנו סעדיה סגן הישיבה, מבורך שר השרים ונגיד הנגידים ובנו ר' משה. צד ב: פסוקי האישה העקרה (ישעיה נד, סב). קלף קטן ומחודד — זכור לקמיע.

שטר אירוסין קראי. החתן, חיים ב' נסים המכונה רֵוַח, מתחייב שלא לשאת אישה נוספת במשך 10 שנה, פרט אם אשתו תישאר עקרה לאחר 5 שנים. הכלה, סֻכַּר בת אהרון הלוי, מצוינת כנשואה בעבר (הבעולה).

מחברת, כנראה שייכת לסוחר ביזנטי מהמאה ה-15, מלאה ברישומי עסקאות שונות. השפה בעיקר עברית, החודשים יוליאניים. שותפים עסקיים רבים בעלי שמות יווניים. החשבונות עשויים לכלול יהודית-יוונית.

מחברת, כנראה שייכת לסוחר ביזנטי מהמאה ה-15, מלאה ברישומי עסקאות שונות. השפה בעיקר עברית, החודשים יוליאניים. שותפים עסקיים רבים בעלי שמות יווניים. החשבונות עשויים לכלול יהודית-יוונית.

מחברת, כנראה שייכת לסוחר ביזנטי מהמאה ה-15, מלאה ברישומי עסקאות שונות. השפה בעיקר עברית, החודשים יוליאניים. שותפים עסקיים רבים בעלי שמות יווניים. החשבונות עשויים לכלול יהודית-יוונית.

מחברת, כנראה שייכת לסוחר ביזנטי מהמאה ה-15, מלאה ברישומי עסקאות שונות. השפה בעיקר עברית, החודשים יוליאניים. שותפים עסקיים רבים בעלי שמות יווניים. החשבונות עשויים לכלול יהודית-יוונית.

דף 1: שבר קטן של גט שנכתב בעמדייא. דף 8: סוף מסמך משפטי. מקום: כירכוכ (כרכוך). מתוארך: טבת 5362 לבריאת עולם = דצמבר 1601 - ינואר 1602 לסה'נ. יש תוספת מתחת עם שמות וכמה פרטים של התיק.

מכתב המלצה. בעברית. מקום: סלוניקה. מתוארך: אדר ה'תר'ט (1849 לספירה). עבור יצחק יוסף בן שמריה מארץ ישראל. הכותבים מעידים שהוא נושא מכתבים מחכמי ספרד, איטליה וגרמניה ומוסיפים את שלהם.

כתב יד חלקי של נביאים אחרונים, שהוזמן על ידי בבשאד בן דוד, אציל קראי ידוע בפסטאט מתחילת המאה ה-11. בנו דוד, הידוע גם ממסמכי גניזה, מוזכר אף הוא, וכן הנשיא הקראי צמח בן אסא בן שאול.

מכתב מרב חב"ד? חתום וחתמת שניאור זלמן מנחם נכד הרב היקר ארי ליב... זצ"ל מחברון ת"ו. החותמת מציגה את מערת המכפלה. ישנם גם ראשי תיבות בלטינית (SML?). שני קטעים. תאריך: כנראה כ-1900.

כתובה קראית מעוטרת. החתן מתחייב שלא לשאת אישה נוספת ב-20 שנה (אלא אם אשתו עקרה — אז לאחר 10 שנים), לנהוג בה טוב ולא לפגוע בה או במשפחתה. היא רשאית לבקר את קרוביה לאחר שתקבל רשותו.

מכתב לקראיים בקרים. מכיל שאלה הלכתית ותשובה בנושא נישואין של שני אחים — האחד נשא את אחות שמחה, ואחיו רצה לשאת את בתה של שמחה. הם רצו לדעת אם נישואין כאלה מותרים. התשובה: כן, מותר.

מכתב בעברית מתוארך 1726/27 לספירה, המבקש צדקה מהקהילה היהודית של פיזה. הכותבים, באיסטנבול, מכנים עצמם 'פקידי א"י' וכותבים בשם הקהילה בירושלים. שליחם הוא משה ישראל. כנראה לא גניזה.

קטע מכתב שנשלח לפוסטאט. בעברית. שמורות רק שורות הפתיחה והטקסט השולי העליון, בשני בלוקים אלכסוניים חריגים. בורסו שרידי כתובת: مِن مُحِبِّهِ لا عَدِمْتُهُ (ממי שאוהבו, אל יחסר לך).

צד א: מכתב עתירה בעברית מן הזקן העני יוסף בן אלעזר הכהן אל אברהם השר בן אלעזר — ברכות, ציטוטי מקרא ובקשת צדקה. צד ב: לוחות לוח שנה עם חישובי מולד לשנים 1122/3, 1125/6 ו-1129/30.

הזמנה מטעם הנהלת חברת "תאג' תורה" להשתתפות בחגיגה מיוחדת לרגל רפורמה בלימוד הדת היהודית המסורתי. המסמך אינו נושא תאריך, אך ידוע כי החברה נוסדה בשנת 1910 (מספר 210). כתוב בעברית.

שטר אירוסין קראי חלקי. תאריך: י"ד אדר ה'ת"ג (1643 לספירה). הכלה: קמר בת שמואל הרופא. החתן: שלמה ב' שמואל הלוי. תשלומי הנישואין של החתן: 50 כסף + 820 מדין + 200 מדין + 800 מדין.

ביפוליו המכיל סיפורים מהיסטוריה הרומית, מעט על ישו, ותחילת תיאור וויכוח יהודי-נוצרי שהתקיים 'כאן באוילה'. היריב היה דייגו מרטין, לשעבר אבנר, מתלמידי תלמידיו של מאסטרו אלפונסו.

שירים (כל אחד נקרא 'קצידה') לכבוד ר' יעקב ב' אבי אל-חצ'רם. בעברית. השיר בכל צד הוא לכבוד יעקב, אולם ייתכן שמדובר בשני יעקובים שונים. תיארוך: לא ידוע, ממוין כמאה ה-14 או ה-15.

שירים לברית מילה. בכתב ידו של ידותון הלוי. כולל לרגל לידת בן לסוחר הבולט משה הכהן אבן ע'ולייב, ולרגל לידת בן בשם אלעזר לשמואל בחיר הלוויים. השוו: T-S NS 140.21 (PGPID 41568).

פירוש לספר איוב, כנראה. בעברית. קליגרפי. 'אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְדַבֵּר אֵלָיו וּלְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ... מְחַבְּרֵי דִּבְרֵי שֶׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִיל כֻּלְּכֶם מְרַגְּלִים'.

מכתב בעברית מתוארך 1759/60 לספירה, מהקהילה היהודית של טבריה לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. כולל פרטים מעניינים על מאבקים פוליטיים ואי-שקט בגליל וצור חודש על טבריה.

מכתב בעברית מתוארך 1781/82 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית. סכום של 8,000 אריות מוזכר. שליחם הוא יוסף בן רובי (?). כנראה לא גניזה.

בצד הוורסו: השורה האחרונה של מסמך משפטי בעברית, המתוארך לפי מניין הבריאה. שאר הפרטים לא השתמרו, ולא ברור אם הקטע היה במקורו חלק ממסמך גדול יותר. בצד הרקטו מופיע טקסט תלמודי.

טיוטה או נוסחה של כתובה קראית מיום רביעי ח' כסלו ה'ת"מ"ח ו-1999 לשטרות (1687 לספירה), מקהיר. החתן: אהרון ב' ברוך ב' אלעזר הרופא; הכלה: אסתר המכונה סולטאנה בת יוסף ב' ישועה.

מכתב מיהוסף הכהן אב בית הדין בן שלמה גאון. בעברית. מתוארך: שבט 1359 לשטרות (ינואר/פברואר 1048 לספירה). אולי שבר מכתב הבקשת סיוע לירושלים. נכתב בחיי אביו רב שלמה בן יהודה.

שטר אירוסין קראי. מיקום: קהיר. תאריך: יום ראשון ח' חשון ה'תקע"ח = 1817 לספירה. החתן: ישועה הלוי ב' חסד ב' סעדיה המכונה קיים; הכלה: רחל בת אהרון הכהן ב' משה (נשואה בעבר).

איור קבלי של פנים סכמטיות ממולאות בטקסט. ארבעה עיגולים מסומנים: אוזן שמאל, עין שמאל, עין ימין, אוזן ימין. מצח למעלה, פאות משני הצדדים, אף, פה וכו'. כנראה לאחר המאה ה-15.

רשימת נכבדי הקהילה הקראית. מיקום: כנראה צ'ופוט-קלה, קרים (ולא קהיר כפי שמסויג). תאריך: י"ח אייר ה'תקס"ה = 1805 לספירה. הרשימה פותחת באב בית דין בנימין אגא ב' שמואל אגא.

מכתב בעברית מתוארך 1791/92 לספירה, מהקהילה היהודית של ירושלים לקהילה היהודית של פיזה, מבקש עזרה כספית, מציין סכום של 70,000 אריות. שליחם הוא מרדכי הלוי. כנראה לא גניזה.

קמע ארוך עבור שמחה בת אסתר (המצביע על מקור מאוחר ואולי ספרדי, שכן שמחה היה שם גברי בתקופת הגניזה הקלאסית), המבקש מהמלאך הראשי מיכאל להפכה לחביבה על בעלה, ששמו לא מולא.

פיוט ו/או שירה חילונית. לפחות שלושה שירים בשני הדפים. אחד מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא (בכתב שונה) ואחר לאפריים. אחד עוסק במשה ובמלאכים הבוכים וצורחים, אולי בעת מתן תורה.

מכתב מאוחר בעברית המופנה לאברהם מסוים במצרים (אולי מאחיו לאור השימוש ב'אחי' בכתובת). בשורה 10 מזכיר הכותב את עריכת מסמכים משפטיים יהודיים ויעקב הלוי מסוים. דרוש בדיקה.

מכתב מחזהו(?) בן אבטליון, בעמדייא, ליונה, במוצול. בעיקר בעברית עם מספר מילים בשפה אחרת (ניאו-ארמית?). יש גם מספר מילים בכתב ערבי (אך לא בהכרח בשפה הערבית) מתחת לכתובת.

רשומה משפטית (#60) בפנקס בית דין רבני בקהיר (BL OR 6356, דף 16r); בעברית; כ"ה תמוז ה'תמ"ג (1683 לספירה); פירוק שותפות ושחרור בין יוסף תְּמִים לנסים גריאני המכונה חֵפֶץ

חוברת קטנה עשויה קלף המכילה את ברכת המזון, מעוטרת בשוליים. בעמוד השער מופיע הכיתוב "שייך לנער הטוב שמואל בן יצחק הרב הגדול בית דין הגון" (אולי שמואל בן יצחק הספרדי?).