תקופות
התקופה האייובית בגניזת קהיר
18 מסמכים באוסף נושאים את התגית הזו.
צלאח א־דין הפיל את השושלת הפאטמית בשנת 1171 והקים את השלטון האייובי, שהחזיר את מצרים לאסלאם סוני. זו התקופה של הרמב״ם, שהגיע למצרים בשנות השישים של המאה השתים־עשרה ושימש רופא ומנהיג הקהילה, ואחריו של בנו אברהם. מה שהשתנה בפועל אינו אופי המסמכים אלא המוסדות. התואר ״נגיד״ הפך בתקופה הזאת למשרה ממוסדת בראש יהודי מצרים, ומרכז הכובד הקהילתי החל לנוע מפוסטאט צפונה. אלה גם שנות פעילותם של הסופרים שלמה בן אליהו ונתן בן שמואל, שכתב ידם מזוהה על מסמכים רבים, ולכן דווקא התקופה הזאת ניתנת לתיארוך מדויק יחסית.
המסמכים
ככל הנראה עצומה בכתב ערבי. הנמען הוא אצילים (מוכתר בכינוי הכבוד 'ח'ָאלִצַת אַמִיר אַלְ-מֻאְמִנִין'). העצומה קשורה לציוד להובלת לבנים (חַמְל אַלְ-טּוּב) וציוד בנייה אחר (אָלָאת אַלְ-עִמָּארָה). תיארוך: מאוחר אייובי או מַמְלוּכּי. בין השורות, הנייר שימש מחדש לשמות אחדים בכתב עברי: 'אני יְחִיאֵל ב. אֶלְיָקִים, אני אֵלִיָּה ב. זְכַרְיָה, אני חֲנַנְאֵל ב. שְׁמוּאֵל.' בשוליים: יִפְתָּח ב. יְהוּדָה. תיארוך: שליש ראשון של המאה ה-13.
עצומה בכתב ערבי. תיארוך: המאה ה-12 בתקופת האייובים. קבוצת פועלים עניים (צֻנָּאע) פונים לח'ליף ומזכירים לו את הבטחתו שלא לגבות מהם הכנסות פרט ל'חלק המקובל' ('אַלְ-חִלְף אַלְ-מַעְמוּל') כפי שנקבע על ידי הקאד'י אַלְ-אַסְעַד מהדִּיוָאן. העצומה מכילה את סעיף הרַאְי 'חֻסְן אַלְ-אָרָאא אַלְ-עַלִיָּה'. מוזכר גם קאד'י אחר בתואר 'אַלְ-אַכְרַם'.
מסמך(ים) מדינה, כנראה אייובי(ים). פנים אולי פותח ב'תוקיע' ואולי מעניק למישהו זכות לעסוק בעסקים עם מחיר המשלוח של משהו (יתצרף פי ת'מן חמל...) עבור הבוסתאן של אל-מלך אל-סעיד בבלביס. ורסו מכיל שתי רשומות נפרדות, כל אחת מזכירה תאריך וכנראה סכום כסף. דרוש בדיקה נוספת.
שבר של מסמך מדינה. אייובי? פריסה מעניינת. גוש טקסט אחד מתחיל ב'אוחד'ר אלי אל-דיואן פי...'; הבא מזכיר את אל-שאם. דרוש בדיקה נוספת. שומש מחדש בפנים לפיוט. (מידע בחלקו מ-CUDL.)
מסמך ממלכתי אייובי. דף מקופל, אולי מפנקס חשבונות פיסקלי. תאריך: שוואל 622 להג'רה, אוקטובר/נובמבר 1225 לספירה. מוזכר אל-מלכ אל-כאמל (שלט 1218–38). דורש בדיקה.
דוח רשמי קצר בכתב ערבי. מסתיים ב'אנהא ד'אלכ וואל-ראי אעלאהו'. תיארוך: ככל הנראה מתקופת האייובים או תחילת תקופת הממלוכים. דורש בדיקה נוספת לתוכנו. ורסו: פיוט.
שבר עתירה/דוח, ככל הנראה תחילת התקופה האייובית. קשה לפענוח. מכיל סימן רישום בדיו דהוי, ונוצל מחדש על ידי משה בן לוי הלוי (מסמכיו מרוכזים כ-1190-1210 לספירה).
גב (שימוש מקורי): חשבונאות פיסקלית. בכתב ערבי. מזכיר את האוצר (בית אל-מאל אל-מעמור). מתחת: 23 דינרים. תאריך: כנראה סוף האייובית או ממלוכית. נדרשת בדיקה.
קבלה או מסמך דומה. פותח בגליף. פריסה לרוחב, המרמזת על תאריך מהתקופה האייובית. מזכיר שם של אדם ויש מספרים בתחתית. דרוש בדיקה נוספת.
מסמך מדינה בכתב ערבי. כנראה דו"ח או בקשה. כנראה פאטמי מאוחר או אייובי. מזכיר 'סולטאן' ומישהו שמונה על ידו.
חשבון בכתב ערבי, לא ברור אם ממשלתי/פיסקלי או פרטי. תיארוך: נראה תקופת האייובים או הממלוכים. דורש בדיקה.
דף מקופל של חשבונות עסקיים בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. דהוי. תיארוך: ככל הנראה תקופת האייובים.
גזרה, שבר. תאריך: פאטמית מאוחרת או אייובית. שומש מחדש לביפוליו ולדף יחיד המכיל קטעים מהתלמוד הבבלי.
עצומה לסולטן אייובי, אולי אל-עאדל הראשון (המאה ה-13), פתיחה בלבד. בגב: פיוט, אולי ליום כיפור.
חשבונות ממלכה אייובית הנוגעים להוצאות צבאיות של שני שליטים סוריים של הסולטן האייובי אַלְ-כָּמִל (נ' 1238) או יורשו הסולטן אַלְ-עָּאדִּל סַיְף אַד-דִּין אַבּוּ בַּכְר (נ' 1240). המסמך מפרט סוגים שונים של ציוד כגון שריון שרשרת, סוסים, אוכפים ושריון עור, כמו גם מחיריהם. הקטע בצד הראשון מוכתר אַלְ-מַוְלָא לְ-מַלִכּ אַלְ-מֻזַ'פַּר, צָּאחִב חַמָּא (שלט 1227/28–44). הקטע שמתחתיו מוכתר אַמְוָאל אַלְ-מַלִכּ אַלְ-מֻגָ'אהִד, צָּאחִב חִמְץ (שלט 1186–1240). לפיכך מסמך זה מתוארך לשנים 1227–40. מקור מצוין למחירי שריון בתקופה האייובית.
מסמך מדינה, ככל הנראה צו, שלוש השורות האחרונות, נכתב לרגל חג עיד אל-נחר. פאטימי לפי הברכות, פאטימי מאוחר/אייובי מוקדם לפי הכתב. חשבונות עסקיים בצד האחורי.
עצומה לפקיד מדינה. בכתב ערבי. שבר (פינה ימין עליונה). נשמרו רק חלק מתארי הנמען: 'אל-מג'לס אל-סאמי אל-אג'לי...אל-אסבהסאלארי'. תאריך: אייובי או ממלוכי.
מסמך פיסקלי, מספר שורות טקסט, קשור לשחרור כספים. ככל הנראה מתקופת האייובים. שימש מחדש לכתב עברי. דרוש בדיקה.