רשימות וחשבונות מגניזת קהיר — עמוד 13

וורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מזכיר: כותנה; כותנה גסה; עבד אל-סלאם; 5 דינרים וקיראט פחות חבה; אבן סאלם; ג'וואהר(?) אל-נצראני; אל-נצראני דאוד; יצחק האדי(?).

רקטו: רשימת בתים ושמות, למשל הנגיד שמואל החבר ובנו, חנניה ושני בנים, אברהם, אלעזר, דוד המשורר, נתן, יוסף, שבתאי, מצליח, צדקה ועוד, כולם עם בנים או אחים. ורסו: ערבית לא מזוהה.

חשבונות בערבית-יהודית. מחוקים בעיקרם. מוזכרים אנשים כגון אבי הסופר, אבן אל-וג'יה ואבו נאצר. מוזכרות סחורות כגון זעפרן ועור. הדף שימש במקורו לביאורים בערבית-יהודית על אשת חיל.

רשימת מזון מאוחרת וכמויות ביהודית-ערבית, כנראה עם קצת עברית. פריטים: שמן, דבש, טחינה (?) בכתיב תי'ו), שום, כוסברה, פלפל, זעפרן, סוגי סוכר שונים, שומשום, אניס, קינמון וציפורן.

רקטו: מספר רפואי ערבי, כולל פתיחת הפרק על הקזת דם מוריד הבסיליקה. ורסו: רשימה בערבית-יהודית של בני משפחות שונות בכותרת 'תרחים' (שירות הזיכרון), אם כי חלק מהאנשים עדיין בחיים.

חשבונות ביהודית-ערבית ובאותיות-ספרות עבריות. לפחות מטבע אחד מופיע כ'בנדוק/bunduq', הדוקט הזהב הוונציאני. על פי הפלאוגרפיה ייתכן שהשבר מתוארך למאות ה-16-17 או מאוחר יותר. MCD.

גב ותחתית הצד הפנימי: חשבונות בערבית-יהודית. בראש הגב: 'מלאי של מה שהבאתי איתי לבוציר'. מוזכרים שמות כגון יעקב; אבו אלח'יר; קאסם; אבן ברכאת; חמאל (חזאם); חמזה; אבן אלוליי(?).

חשבונות ברקטו ובורסו, מוקדם-מודרני. מזכיר כמה שמות קריאים: שעבאן חמאדה, יחיאל בוצינא, מחמד אסבין[?]. מסמך זה הוא מסדרה גדולה יותר של חשבונות וקשור לשם המדף הסמוך ENA 2898.26.

רשימת קניות בעברית; הכותרת קובעת 'אני רוצה לילך לשוק ולקחת'. סוף ימי הביניים או ראשית המודרנה, המאות ה-15 עד ה-17. אחד הפריטים ברשימת הקניות הוא 'חולצה סגולה' (הכמיס מוראדו).

צד פנים וגב הדף: רשימת הנצחה לבית אבו אל-עז הכוללת שמות כגון חלפון, עולה, שלמה, יפת, עוזיאל, גולא וסעדיה. חלק מהשמות מסורקים. כתוב על חתיכת חשבונות עם מספרים יווניים/קופטיים

חשבונות עם חישובים באמצעות רצפים ארוכים של ספרות אלפבית עבריות. כותרת המשנה מפרטת יום בשבוע. תיארוך: מאוחר, ככל הנראה תקופת הממלוכים המאוחרת או העות'מאנים. דורש בדיקה נוספת.

חשבון, אולי רשימת חייבים. מזכיר שמות כגון ר׳ שמואל אסכנדראני, מאיר סרגוסי ושמואל טורטוס. תיארוך: גב המסמך כותרתו 'מביע גאמכית שהר רביע אלאוול ס פבץ' = יוני/יולי 1574 לספירה.

צד פנים: החצי הימני של טבלה מסודרת, ובה תיבות ממוספרות מ-1 עד 39, כל אחת מכילה פסוק מהמקרא. אולי לצורך ספירת העומר? גב הדף: חשבונות פזורים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

רשימת זיכרון או קינה: המנוחים מוזכרים בתוארם ולא בשמם — 'הרופא הדמשקאי', 'האופה הבבלי'. כולל נכבד 'החבר הנכבד בסנהדרין הגדולה' ונשיא שנאלץ להטיל חרם למען הגר ולמען נשיאותו.

חשבונות הקשורים להפעלת 'מעצרה' (בית בד) מסוג כלשהו, אולי לשומשום. מתוארך בכותרת ליום חמישי 14 מוחרם 946 ה'ג' (1539 לספירה). שמות רבים: ישועה עבד-אל-ואחד ואברהם בן-סחל. MCD.

רשימת ספרים. מכילה רשומות ייחודיות כגון 'כתאב פי אלחמש קראן פי רק מדהב' = חמישה חומשי תורה (כאן קראן במשמעות מקרא) על עלה מוזהב. וכן 'גזוין תורה בכט ערבי' = תורה בכתב ערבי.

חשבונות עסקיים. ביהודית-ערבית. עשירים ומפורטים. מוזכרים סחורות כגון שמן ועופרת. מוזכרים אנשים כגון יצחק ואבו עמראן. ייתכן שכולל פרטים על תשלומי מכס. בגב הדף ישנו פיוט עברי.

דו-דף של חשבונות פרטיים בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מסודר לפי ימות השבוע. מוזכרת קַלְיוּב מספר פעמים, וכן שמות כגון אבו אל-ריצ'א, אל-קאצ'י אל-מֻוַפַּק ואבו אל-מכארם.

חשבונות פרטיים, או הסכום החייב למישהו על ידי האנשים המוזכרים במסמך. כל רשומה פותחת ב-'עינד' ואחריה שם (כולל לפחות שתי נשים, חוסן אלמאשיטה וחוסנה אשת זיד, וסכום כסף בדרהמים.

רשימת נדוניה לקראת נישואים. תאריך: כ-1161 לספירה. הסכום: 30 דינר. כלה: מלאח בת אסעד אבן אל-אמשאטי. חתן: אבו אל-חסן יפת בן יצחק. חתמו: הלל בן צדוק אב בית דין ומבורך בן נתן.

רשימת חתימות - מי ומי בתחילת המאה ה-13. שמות כוללים: שלמה ב. אליה, אברהם ב. משה (=רבי אברהם בן הרמב"ם), יחיאל ב. אליקים, חנאנאל ב. שמואל, יפת ב. יעקוב, חלפון ב. אלעזר הכהן

רשימת נדוניה. תיארוך: כה' סיון 1444 = 31 במאי 1133 לסה'נ. חתן: ע'אלב בן חלפון. כלה: סת אל-חוסן בת ברכות. תשלומי נישואין: 20 + 40 = 60 דינרים. ואחריה: מרשם רפואי בכתב ערבי.

חשבונות ביהודית-ערבית. מאוחר. בצד הפנימי, כנראה הוצאות כולל פמוטים. מחיר/כמות כל פריט ברשימה הוא כפולה של 24. בצד האחורי רשומות הכנסה משבת מסוים, כולל רשומה עבור 'החולים'.

שבר נרחב מלוח שנה קליגרפי מפואר בעברית, הנותן התאמות בין הלוחות העברי והאסלאמי. כנראה מהמאה ה-18-19. בתחתית: הערה על (רמת?) הנילוס ב-2 בתמוז ותפילה לשגשוג חקלאי בשנה הבאה.

חשבונות בכתב מסודר ובאותיות-ספרות עבריות המגדירים עמודות עם ימים וחודשים בלוח ההיג'רי (צפר ברקטו, מוחרם בורסו). כל יום מסומן בערך מספרי מקביל. תאריך: המאה ה-16 ואילך. MCD.

חשבונות בלדינו. מוזכרים זהב, כסף ור' שלמה בכותרת הגב: 'נשאר ברשות ר' שלמה 600 סידרס[?] זהב, יש לי 352 בכסף...'. הטקסט בפנים נראה עברית ספרותית עם חתימה בתחתית: ___ל הנבון.

צד פנימי (שימוש משני): חשבונות בערבית-יהודית הנוקבים בשמות כגון ברהון ואבו אלח'יר ויוסף. תיארוך: זמן קצר לאחר 1047/48 לספירה. הכתב אולי מוכר (כנראה הנמען של המכתב המקורי).

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אולי רשימת מכולת: רטל שמן שומשום, חצי רטל סומק, חצי רטל טחינה, כוס אורז, ביצים, רטל שמן פשתן, ועוד. ערך נוסף: 3 אונקיות שמן זית.

מרובה שברים. דף 2: חשבונות מסחריים ביהודית-ערבית. על קלף. תאריך: כנראה המאה ה-11. סכום עצום של 2,033 דינרים מומר בקירואן עבור משלוחי אינדיגו, סוכר וכסף. מזכיר גם את מהדיה.

חשבונות בערבית ברקטו עם ספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות. מהתקופה הימי-ביניימית. הטקסט בורסו נראה כרצף אחד גדול של ספרות יווניות/קופטיות (אולי חישובים). דורש בחינה נוספת.

קטע ערבית-יהודית בכתב יד ראשוני, המציין סכומי כסף אצל אנשים שונים. ככל הנראה מהמאה ה-19, שכן השורה הראשונה מזכירה "אל-קיטארה" שנכנסה אל-מנייא — ומה פירוש הדבר אם לא רכבת?

חשבון ביהודית-ערבית. מזכיר תשלומים לפי ימות השבוע; בזאז; אבן לועלוע; קצאר; בו סעד; אבו מנצור; קצאר; אפר פוטאש (אשנאן); משהו 'בידי האמה' (בי-יד ג'אריה); אבו אל-פרג'; טחאן.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. צד אחד מפרט תאריכים שונים ברג'ב והצד האחר תאריכים בשעבאן. ייתכן שניתן לקבוע את השנה שכן רבים מהתאריכים ניתנים יחד עם יום השבוע.

חשבונות בכתב ערבי ומספרים יווניים/קופטיים. מוזכרת המילה 'מטבח' מספר פעמים. בצד האחורי הכותרת 'אלמלך אלצאלח' (בכתב ערבי, אולי אזכור לטלאאיע בן רוזיק) ו'אחשוורוש' (בעברית).

צד ראשון: רשימת שמות, כולל אִבְן חֻסַיְן אַלְ-שַּׁרָּאבִּי, אבו ל-ח'יר, אבו נַצְר, אבו סַעִיד, אבו ל-כַּתִיר ואִבְן אַלְ-כֹּהֵן; ספרות עבריות. צד שני: מסמך ערבי לא מזוהה.

רשימת חלוקת חיטה בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–38 לספירה). עשרות שמות מוזכרים, כולל כמה עם מחלות ו/או מוגבלויות (למשל, אל-מבתון, אלמבתלאיה). כמעט כולם מחוקים.

תרגילי כתיבה של האלפבית העברי על-ידי תלמיד בשם המשפחה מוסרי (מוצרי בכותרת). המאה ה-18 או ה-19 על-פי הפליאוגרפיה. המורה סיפק את האלפבית בכתב-יד לדוגמה לחזרה על-ידי התלמיד.

רקטו: רשימת שמות ברקטו; רבים מהם מחוקים. מהתקופה הימי-ביניימית. רשימה זו והמסמך הערבי הממוחזר בורסו עשויים להיות קשורים ל-T-S AS 187.115 (PGPID 39973). דורשת בחינה נוספת.

חשבון מסיציליה המפרט 63 עורות בקר מסירקוזה ו-76 עורות איל. הסכומים נקובים ברבאעיאת (רבעי דינרים). מתוארך לאמצע המאה ה-11. נכתב בידי ישועה בן אסמאעיל אלמח'מורי (לפי גיל).

רשימת תרומות, כתובה בכתיבה קליגרפית. עם ספרות קופטיות. 32 שמות שמורים, אופייניים ליהודים בסוף ימי הביניים (מאות 13-14): נצראללה (פעמיים), עבד אל-כרים, ח'דר, עבד אל-עזיז.

חשבון הוצאות לחלוקת לחם (100 ליטראות בעלות 31.5 דרהמים) ולתשלומים לנשיא, למורים ולפקידים אחרים במהלך השבוע האחד-עשר של השנה הליטורגית (דצמבר 1241/תחילת טבת 1553 לשטרות).

חשבון ביהודית-ערבית. כתב יד ראשוני. חלק מהרשימה או כולה מיועד לבית הכנסת בדמוה, כולל: 'שמן חם' (שמן פנסים, כנראה זרעי פשתן), 'שמן טוב' (זית), עופות, אבטיח, סבון וגופרית.

חשבונות ביהודית-ערבית. קיימת הערה נוספת ביהודית-ערבית חתומה בידי שלמה [בן אליהו?], המתארת כנראה את תוכן החשבון. תאריך: יום שלישי, ט' באייר 1540 לשטרות, שהוא 1229 לספירה.

על פני הקלף: חשבון בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. דרוש בדיקה. על גב הקלף: ציטוט מן המקרא, כנראה בכתב ידו של נתן ב"ר אברהם אב. בתחתית: "חזק למכארם ב"ר אליה יונה אמן."

חשבונות ביהודית-ערבית שהם איחוי ברור לשם המדף השכן C62, שבו עשוי להיות מוזכר קונסול אירופאי. ברשימת הרקטו כאן מוזכרים: מנצור, מוסטפא, יוסף, נסים קליפה, גבריאן[?] ואחרים.

צד אחורי: רשימה בכתב ידו של אבו זכרי כהן. מוזכרים: זעפרן; מזאוויר; מנשפה במטפחת כחולה; ארג'יס (=נרג'יס?); 'חרבות' (סיוף); ושקדים. גויטין מציע שזהו מלאי של פריטים לחתונה.

חשבונות בערבית-יהודית. כתב היד אולי מוכר. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. יש רשימה בולטת של שמות ומספרים בזווית של 90 מעלות, כולל שמות כגון אלדמשקי, אבן רג'א, יוסף, ואבו שמעה.

ורסו: רשימת תורמים? אבו סהל: 2. אבן אל-דמיאטי: 3. אבן אל-רב: 1. אבן כוג'ח': 5. אבן שעיה: 5. אבן אל-קרקסאני: 12. לאחר מכן המספר 51.5 (או 11.5?). תיארוך: ככל הנראה מאה 12.

חשבונות בכתב ידו של עארוס ב' יוסף. דורש בחינה נוספת להערכת תיארוך ותיאור קטלוגי מלא. שורה 4 בורסו מציינת 'פלפל במשקל ___ 575 רטל' ושורה 6 ברקטו אולי מזכירה את אלכסנדריה.

חשבון מסחרי עם ערכים כספיים ומספר שמות (כגון אבו אל-מופדל' ואל-טראבלסי) הרשומים לאורך הרקטו והורסו. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. כתב-ידו של ערוס בן יוסף. ראוי לבחינה נוספת.

רקטו: עבודה על מסורה בעברית. וורסו: חשבונות בכתב ערבי. סעיף אחד בראשו 'יום שישי' (יום אל-ג'מעה). מזכיר סחורות וכמויות (קדח, אוקיה). הסעיף התחתון כנראה בראשו 'אל-ג'ומלה'.

חשבונות ביהודית-ערבית. תיארוך: כ-המאה ה-12. מוזכרות הוצאות בדרהמים לעובדים שכירים כגון מפקחים (מפתישון), שליח (ראקאס), אמין ושוער (בוואב), ואנשים כגון אבו עבד אל-רחמאן.

רשימת אזכרה פגומה. נשתמרו רק מספר שמות: אברהם, בנו אהרן, בנו צדוק, שני בניו מנשה ו[...]. בשורה הבאה מופיע מישהו שבשמו או בתוארו מופיע 'יסוד'. הורסו מזכיר לוי בשם אלעזר.

רשימה בכתב ערבי גדול. אולי חומרי רפואה? מופיע זעפרן (זעפראן). נעשה שימוש חוזר לרישומים בערבית-יהודית של ניסוחים שגרתיים ממכתב ותחילת מתכון ל-hiera (איארג') הכולל זעפרן.

קטע קטן וקרוע שנכתב על ידי חלפון ב"ר מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה) מכיל שמות חלקיים וסכומים לתשלום או לגבייה. אחד הרשומות הוא על סכום שגבה "סיידנא" בליל רביעי

חישובי חשבונות. מתוארך כ"ו אלול 5539 (1779 לספירה). ייתכן שאינו באותו כתב יד, אך התאריך כנראה חופף לשימוש בקטע לטיוטות שירה עברית, שם הסופר מציין בגב 'שיר שהיו אומרים'.

חשבונות בלדינו עם מגוון רחב של ערכים מפורטים, שלפי זרימת המספרים עשויים לייצג רווחים כספיים והוצאות. שבר זה הוא איחוי ברור עם שם המדף JRL SERIES C 89. דרוש בדיקה נוספת.

חשבונות ביהודית-ערבית עוסקים בחיטה ואולי סחורות אחרות. מתוארך [ה']תק"צ (1829/30 לספירה). בין השמות הנראים: אברהם עפיף, חיים בילובוס, מרדוך רומנו, אליהו לוי סקנדרי. MCD.

רשימת חשבונות קהילתית כוללת אחזקות וערכים כספיים, כנראה הוצאות או תרומות. מתוארך ה'תקע"ז (1816/17 לספירה) בורסו. תיק JRL זה הוא ברובו או כולו חשבונות מהמאות ה-18 וה-19.

צד אחד: חשבונות בערבית-יהודית ובספרות קופטיות. הצד השני: שורה אחת בכתב ערבי, כנראה מהמקור המקורי הגדול יותר. ייתכן שקוראת '...הרווחים מהסחורה השוטפת בנכסים הפרטיים...'.

צד פנימי: חשבונות בערבית-יהודית. מוזכרים שמות כולל מפרג', יחיא, אבו מעמר, גאלב, אבו אלפצ'ל, אבו אלפרג', אבן אלעאנאני, דאוד, מעאלי, אבו אלח'יר סלאמה, ואבו אלחסן בן הלאל.

חשבונות פרטיים/מסחריים. שמות רבים שמורים. תיארוך: רשומה אחת מזכירה 'החל מ-1 ד'ו אל-קעדה 579' ורשומה אחרת מזכירה 'עד סוף אל-מחרם 580'. מזכיר מי ורדים. ראוי לבדיקה נוספת.

חשבון. כנראה מתקופת הממלוכים. כותרת: 'נגבה ביום ברוך ה-19 בחמישי ברג'ב, בעניין האישה המנוחה, על ידי הבנקאי היהודי עבד אל-ווהאב הידוע כאל-דג'אג'.' השאר טעון בחינה נוספת.

חשבונות בערבית ברקטו ובורסו, אולי רשומות פרטיות בהתחשב בשימוש בספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות. מהתקופה הימי-ביניימית. שני צדדי המסמך שמורים היטב. דורשים בחינה נוספת.

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. פורמט לוח יוצא דופן. רשומות נפרדות מוצגות תחת המילה חט' או ח'ט עם קו אופקי מוארך. קשה לקריאה אך שמות כגון יוסף ומוחמד קריאים

חשבונות שוחט. ביהודית-ערבית. מקבל דרהם 1 עבור 2 ראשים. שבוע ראשון של אלול: 43 ראשים, 22 דרהם. שבוע שני: 24 דרהם. שבוע שלישי: 23.75 דרהם. ואחר כך מפרט פריטים שרכש בקהיר

רשימת ספרים שנמכרו בבית הכנסת הארץ ישראלי בפסטאט ששייכו לאברהם החסיד המנוח, בנוכחות הנגיד רבי אברהם בן הרמב"ם בשני ימי שלישי רצופים. מוזכרים שמות קוני הספרים והמחירים.

חשבון מסוג כלשהו ביהודית-ערבית המזכיר מוצרי טקסטיל יקרי ערך כולל ברוקד (דיבאג'), סת אל-אהל ובית אל-קאצ'י אל-מווּפּק. בכתב ידו של חלפון ב' מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה).

חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. הפלאוגרפיה מתאימה לתאריך של המאה ה-16 עד ה-17. ערך אחד מזכיר רכישת שמן זית על ידי משה סורמאני/סורמאגי. ערך אחר מזכיר קפטן ספינה ודיוואן.

חשבון או מסמך רשמי בכתב ערבי. פותח בשם בו אל-טאהר, ולאחר מכן מתחיל במילה קבד'. ייתכן שמכיל את הביטוי אל-[...] אלד'י [...]נא אל-דיוואן. מספר מספרים מוזכרים. דרוש בדיקה.

חשבונות ביהודית-ערבית מתוארכים כ-[ד'ו] אל-קעדה 1013 להג'רה, 1605 לספירה. בהמשך הרקטו מוזכרת גם שנת [ה']שס"ד (1603/4 לספירה). הסחורה 'חריר / משי' חוזרת רבות ברקטו. MCD.

חשבון גדול בכתב ערבי. לא ברור למה. סכומי כסף מפורטים יחד עם חודשי השנה. השנה 497 מוזכרת = 1103/04 לספירה. נעשה שימוש חוזר לעברית (פיוט?) בצד החיצוני. דרוש בדיקה נוספת.

שבר זעיר. בכתב ידו של חלפון בן מנשה? מזכיר כמה מילים (אל-ח'יר... אל-ברכאת... אללה...), שכולן עשויות להיות חלק משמות. בורסו ישנה כותרת ערבית וכמה ספרות יווניות/קופטיות.

חשבונות ביהודית-ערבית. בעיקרם מזונות וכמויות: עוגה, חומוס, צימוק, פלפל, קרטאס, זעפרן, סוכר, כיזאן. ורסו: ייתכן שסיום מכתב. חתימת אליה בן זכריה, ככל הנראה אליהו הדיין.

חשבונות עם מגוון שמות ומטבעות עות'מאניים. תאריך: 19 מוחרם 1058 להיג'רה (1648 לספירה). שמות: מח[מד] בשה, מח[מד] אל-אשרא מחלב, חוסיין שאוויש (צ'אווש), מרדכי מזרחי ועוד.

טבלה של חומרי מרפא או בשמים וערכם בדינרים. ביהודית-ערבית. הפריטים כוללים שלושה סוגי עוד, ענבר, בושם, שמן בן ושני סוגי זעפרן. צד אחורי: גוש טקסט בכתב ערבי. דורש בדיקה.

חשבונות בכתב ידו של עארוס בן יוסף. מוזכרות סחורות כגון פלפל, שמן, כמון, זפת, עץ ברזיל, סוכר וסירופ. מוזכרים שמות כגון אבו נאצר, אבו עלי, השיח' אל-טרבלסי ואבו אל-קאסם.

רישומי חשבונות עסקיים בעברית. מאוחרים. מוזכרים אנשים שונים החייבים שכר דירה: אברהם בן חיים בן זיכרי; תשובה בן סעדיה. בגב רישומים נוספים וטיוטות חתימות מאת יהודה חאמי.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. רשימת שמות בעמודה הימנית ומספרים בשמאלית. השמות כוללים מוכר תרנגולות, כמה רוקחים, מוכר בדים, יצרן סוכר ואדם בשם סיד אל-אהל.

חשבון מאוחר בערבית יהודית. מזכיר את ה'מצודה' (קלעה) מספר פעמים ואת התואר העות'מאני שויש (צ'אווש). מזכיר גם את יצחק ארוך ויוסף ארוך (השווה T-S NS 32.53 (PGPID 25364)).

שבר גדול של פנקס קהילתי, הנייר מקופל באחידות לשמונה חלקים. מתוארך בכמה מהכותרות, למשל: 16 בטבת ה'תקמ'א (1781 לספירה). תיק זה מכיל בעיקר חשבונות מהמאה ה-18 והמאה ה-19.

גב: רשימת אזכרה בכתב ידו של עלי בן עמרם, ראש הקהילה הארץ ישראלית בפוסטאט 1055-1066 לסה'נ, אך פעיל כבר כדיין מ-1026. המסמך המתוארך האחרון שמזכיר אותו בחיים הוא מ-1075.

חשבון עסקי. תיארוך: ככל הנראה מהתקופה הממלוכית (התאריך המדויק ניתן בתחתית, 25 רמדאן של שנה שקשה לקריאה). מזכיר את מוסא היהודי, בני (או עבדי) סלמון, ופרג'אללה ואיסחאק.

רשימה בתערובת של יהודית-ערבית ולדינו, אולי מלאי או חישובי חשבונות. המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. מילה חוזרת אחת נראית בלדינו בורסו: 'פילאש', אולי מציינת 'שורות'.

מחברת גדולה של תרגילי אלפבית עברי. 11 דפים. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה והנייר המשורטט מראש. השם אליקים דיין והתאריך כ'ז סיון מופיעים על גב העמוד הראשון.

רשימה בערבית בורסו עם עמודת ספרות יווניות/קופטיות אלפאנומריות. מהתקופה הימי-ביניימית. ישנו טקסט שני בלתי-קשור בערבית ברקטו - לא מזוהה, אולי ספרותי. דורשת בחינה נוספת.

רשימת אנשים המקבלים תמיכה צדקה מן הקהילה. הרשימה כוללת אנשים שונים המתוארים כרוּמִי (כלומר, יוצאי ביזנטיון). לפי גויטיין, הרשימה כתובה בכתב ידו של מוסא בן אבו אלחיי.

רקטו: חשבונות בכתב ערבי. ורסו: רשימות פריטי בית ביהודית-ערבית. ללא ערכים. רשימות נפרדות לבגדים (מוקמל, נצפיה חדשה, גלימה, שתי עממות) ולכלים/ריהוט (קערה, כיסא, קנקן).

רשימת ספרים שונים, כולל ספרי מקרא ופירוש על תהלים המזכיר שמות כגון אבו אל-מג'ד אבן בשר, אבו סעיד אבן אל-שומר ויוסף אבן אל-קדורי. השוליים הערביות מזכירות שמות נוספים.

רשימת פריטים ביהודית-ערבית עם ספרות עבריות. בעיקר חומרי תרופות ותבלינים: משהו שאמיה; אניסון; לשון שור; קינמון; כאבולי; אמלג; שני סוגי זרעים; וסוכר טברזד. דורש בדיקה.

חשבונות שונים. ביהודית-ערבית. חלק אחד עשוי לפרט את הוצאות הלוויה, ובהן החופרים (ḥaffārīn) ובשמים לגופה או נוזל החניטה (ḥanūṭ). אותו גוש טקסט, בהמשך, מזכיר אישה חולה.

חשבונות ובהם רישומי עסקאות רבות הכוללות המחאות כספיות (הקרויות כאן רקעה). הזקן אבו אלח'יר מופיע בהם תכופות. נזכרים גם אבו עמראן; אבו עלי; מרואן אלכֻּרדי; ואבו מנצור.

חשבון בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מזכיר את הביטוי 'מא אקתטע מן X' ומפרט ערכים המתאימים לחיטה ולשעורה. הצד האחורי הוא טקסט ספרותי בכתב מגרבי. דורש בדיקה נוספת.

רשימת שמות ותרומות כספיות, כנראה קהילתיות. תאריך: כנראה המאה ה-19, לא לפני המאה ה-18 על פי אזכור הקורוש. הרשימות נרשמו על ביפוליו שהיה כנראה חלק מפנקס רחב יותר. MCD.

ורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מציין מספר חומרי מרפא. רקטו: טקסט לא מזוהה ומסקרן ביהודית-ערבית בכתב יד גס. אולי תפילה או דרשה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פנים: חשבונות המתארים מניות שניתנו לאברהם בן פראח וחיים בן עמאר כפיקדונות. ורסו: מזכיר מחירים, כמויות (של סחורות?) ואת השם אבו יוסף. תאריך: המאה ה-11. (מידע מ-CUDL.)

חשבונות בערבית בורסו שנעשה בהם שימוש חוזר על ידי לפחות שני סופרים שונים מהימי הביניים. סופר מנוסה יותר רשם שירה ליטורגית עברית, והשני תרגל כתיבת מגוון מספרים בעברית.

חשבונות ביהודית-ערבית ברקטו ובורסו. תאריך: המאה ה-16 ואילך על-פי הפליאוגרפיה. מספר שמות מופיעים בערכי החשבונות בורסו: מנחם זלמני[?] ויצחק ___[?]. דורשים בחינה נוספת.

צד ב: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. שורות מסודרות מאוד. כותרות כוללות מונחים כגון 'אל-אצל', 'אל-אדאפה' ואולי 'אל-טארמה'. בצד הקדמי טקסט ליטורגי בעברית.

חשבונות בכתב ערבי ובמספרים יווניים/קופטיים. תאריך: רביע I 8[.]2 להיג'רה, אולי 822, שהוא 1419 לספירה. רבים מהסכומים הם באלפים של המטבע הנידון (מוזכרים 'כסף' ו'זהב').