ישיבות וגאונים במסמכי הגניזה — עמוד 8

ספר שטרות של רב סעדיה גאון, 8-9, 12-13, מכיל שטר שותפות, הצהרת שכיב מרע, וצוואה. (נתונים מ-FGP מאת דן גרינברגר)

רשימת ספרים. בעברית וביהודית-ערבית. חלק מהפריטים או כולם מיוחסים ליוסף ראש ישיבת גאון יעקב ב. יעקב ראש בי רבנן.

שבר זעיר מתחתית שטר משפטי שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) ברשות מצליח גאון (1127–1138).

ייפוי כוח מאת אברהם בן שלמה גאון, רמלה, אוקטובר–נובמבר 1039. רידא בת בנימין ממנה פלטיאל בן יפת להשיג גט מבעלה.

מכתב משמואל בן עלי גאון למצרים ממנה תלמיד כגובה תרומות לישיבה, אפריל–מאי 1176. בכתב יד יוסף בן יעקב ראש הסדר.

מסמך משפטי. ייפוי כוח שנערך בפוסטאט. אחד הצדדים הוא משוחרר בשם מֻח'תאר, שבעבר שימש כמשרת של הגאון אביתר הכהן.

קטע משטר שחרור. בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה). נערך בסמכות מצליח גאון (1127–1139)...

מכתב מיאשיהו גאון לשלמה בן סעדיה ולקהילת רפח, בענין סכסוך ירושה שבו הצד המפסיד פנה לבית דין מוסלמי. כ-1020.

מכתב משמואל בן עלי גאון, בגדד, לחברי קהילה בבקשה לקבל את פניו של שמואל בן שלמה הכהן מאשכנז שנאלץ לעזוב ביתו

שבר זעיר, מספר מילים בלבד, מזכיר את [...] השלישי (בישיבה) ב. [...]. אולי בכתב ידו של יוסף ב. יעקב ראש הסדר?

שבר משפטי בנוגע לשותפות. עוסק בטוביה הכהן, מנית אל-קאיד, 20 דינרים, חלוקת מניות שוות, וצדקה נאמן [הישיבה].

רק תחתית הדף שמורה, אולי מכתב פיוטי או פנגיריקה. מתייחס לנת'אניאל השר (הגאון נת'אניאל בן משה מהמאה ה-12?).

שבר זעיר. שרידי טקסט 'השר הגדול, שר התורה, גאון הישיבה'. כמו כן טביעת מראה ממסמך אחר של השם אבן אל-תיניסי.

שבר זעיר מתחתית שטר משפטי שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי ברשות מצליח גאון (1127–1138). דרוש בדיקה נוספת.

עדות משפטית. פינה עליונה ימנית. מזכיר את מצליח גאון. אדם מוסר הצהרה הפותחת במילים: "שמונה _____ לפני...".

מכתב נשלח ככל הנראה לקיירואן. מוזכר חמדת הישיבה. ייתכן כתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. בכתובת: 'אל-ג'זי'.

רצועה קטנה מהצד הימני של מסמך משפטי. מזכיר שמות (רובם קטועים) וישיבת גאון יע[קב]. (מידע בעיקר מתוך CUDL)

שבר זעיר משאלה הלכתית לרב האי גאון, מקביל להרכבי, מספר 200. שמורות רק שורות חלקיות ספורות. עברית וארמית.

כתובת מכתב, בכתב ערבי. מראש הישיבה (ראאס אלמת'יבה) לרמלה. 'אלרמלה יצל אן שא אלל-ה'. שם הנמען מימין חתוך.

קמיע להגנת מצליח הכהן גאון בן שלמה גאון (1127–1139 לספירה), להשמדת אויביו הפוליטיים ולהצלחה לפני השלטון.

העתק מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה לשמואל חמדת הישיבה; כ-1007–1055 לספירה; על גב מסמך מדינה פאטמי

מסמך משפטי המזכיר ראש הישיבה (שמו נשבר). ככל הנראה נערך בקהיר החדשה (אלקאה]רה). (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב או תפילה לעזרא ראש הישיבה. בכתב נתן בן שמואל (פעיל 1128–1164). גויטיין מזהה: 'עזריה גאון דמשק'.

רקטו: טיוטת מכתב מרבי אפרים בן שמריה ל'הר היופי' רב שלמה בן יהודה, שכיהן כגאון בין 1025–1051 לספירה.

אוסף תשובות קצרות הנוגעות לנידה. בצד הקדמי מספר שורות מחיבור של רב סעדיה גאון על תפילות, עם קולופון.

שרידים משפטיים. בערבית-יהודית. מקום: פוסטאט. חתום בידי אברהם ברבי שמעיה החבר נבתויא נין שמעיהו גאון.

תשובה של רב האי גאון; דיון בדיני כשרות בארמית ובערבית-יהודית; שיר 'יודעי יגוני' מאת רבי יהודה הלוי.

מכתב מרב שלמה בן יהודה גאון (בכתב יד בנו אברהם) למצרים. מזכיר חוקים מדכאים ומסים כבדים ומבקש עזרה.

שבר מכתב מרב דניאל בן עזריה, כנראה לעלי בן עמרם, פוסטאט. מזכיר התנגדות הגאון ליפת בן דוד בן שכניה.

שרידי מכתב מרב שרירא גאון, כ-970, דומה למכתביו ב-T-S 28.24 ו-T-S 10J1, בבקשת תמיכה לישיבת פומבדיתא

מכתב ניחומים לחמדת הישיבה על מות אישה (אל-כבירה); ייתכן בכתב ידו של חלפון בן מנשה הלוי (1100-1138)

ייתכן מכתב (FGP). קטע מאוחר מלא בטקסט עברי משני הצדדים, בעיקר שבחים למישהו. מוזכר רב שרירא גאון.

מכתב ברכות לגאון שר שלום הלוי, לאחר שחזר לכהן כראש יהודי מצרים. תאריך: ייתכן שסביב 1176 לספירה.

פתיחת שאלה משפטית, ייתכן לגאון מצליח ('ראש ישיבת גאון יעקב'). ביהודית-ערבית. פנים: טקסט בארמית.

עדות משפטית. מוזכרים אביתר השלישי, אליהו הכהן ראש ישיבת גאון יעקב, ועיזבון אברהם אבן אלזיאת(?).

מכתב משמואל בן עלי הגאון, בגדד, עם שבחי פתיחה, שהועתק בכתב ידו של תלמידו יוסף בן יעקב ראש הסדר.

מכתב מראש היהודים שר שלום הלוי גאון בן משה לקהילת קליוב, המאשר את משה בן לוי כשוחט, חזן ומלמד.

מכתב משלמה ב' יהודה לאפרים ב' שמריה. כ-1048 לספירה, בזמן שלמה ב' יהודה שימש כגאון (1025-1051).

פתיחת מכתב משמואל בן עלי גאון בכתב ידו של תלמידו יוסף בן יעקב ראש הסדר, מזכיר את בית הראש גלות

העתק מכתב לגאון ר' סעדיה מתלמיד תלמידו (נשמר רק השיר הארוך בסוף) ותשובתו; פורסם: שכטר, סעדיאנה

רשימת ספרים. כתובה על קלף. כוללת ספר אל-טלאק; מספר ספרים של רב סעדיה גאון; ופירושי מקרא שונים.

קטע ממכתב המופנה לגאון שלמה (ב' יהודה? או אולי בנו). בעברית. נשמרו רק ראשי ארבע שורות מהתחלה.

העתק פתיחת מכתב מרב שרירא גאון ובנו האי ליעקב בן יוסף בן אוקאל, על מכתבים ותשובות ששלח הגאון

רשימת ספרים. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11, שכן המחבר האחרון המוזכר הוא רב האי גאון (נ. 1038).

שבר מפתיחת מכתב, ממצליח הכהן גאון בן שלמה הכהן גאון. (מידע מתוך CUDL.) בגב חלק מרשימת ספרים.

ממחברת. בשוליים רשימת ספרים. מוזכר ראש הישיבה בשוליים שבגב. ייתכן בכתב ידו של יוסף ראש הסדר.

שיר שנכתב על ידי אבו אל-מחאסן ב' אבו נצר אל-חסיד. על פי CUDL, זהו עותק של פולמוס נגד גאון.

ספר השטרות של רב האי גאון בן שרירא גאון. הסופר/הבעלים לפי קטלוג בודלי: יצחק בן שמואל החבר.

שבר קטן ממכתב בערבית יהודית. כתב יד ספרדי? עשוי להזכיר את ראש הישיבה, וכן את [קצר] אל-שמע.

צד פנימי: פירוש על פרשת עקב. גב: ייתכן שהערות בעלות לאלעזר הכהן בן אליהו ולגאון אביתר הכהן

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכר ראש ישיבת גאון יעקב (כלומר, מצליח?). מוזכרת גם עסקת קניין.

שרידי מכתב מרב שרירא גאון לשני אחים, ספטמבר 971, כנראה אל-חסן ואבו עלי אל-חוסיין בן יוסף

אולי שבר ממכתב חוזר של מצליח גאון, עם היחוס בראש הרקטו וחלק מהכתובת (משער הישיבה) בורסו.

כתובה, חתן: יהודה בן עמרם, כלה: סוטייט בת שמואל גאון, בתולה, ירושלים, סוף המאה העשירית.

מכתב מרב שלמה בן יהודה גאון לקהילת פוסטאט, כ-1025. על הגב: משל על מלך ואישה בכתב ערבי.

אחד-עשר עמודים קליגרפיים מספר הנוסחאות של הי גאון (לא שימשו במהדורת אסף, ירושלים 1930)

גרסה יהודית-ערבית של 'ספר המקח והממכר' של רב האי גאון; עוסקת בפרק: אל-בויוע ואל-אשריה.

מכתב תנחומים מרב דניאל בן עזריה על מות יוסף הכהן אב בית דין בן שלמה גאון, תחילת 1054.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. הנמען מכונה 'הנשיא הגאון'. מוזכר ר' יהודה. שאר התוכן פורמולי.

עמוד מפנקס בית דין, פוסטאט, דצמבר 1026, בכתב אברהם בן הגאון: פסיקת בית הדין בפוסטאט.

שרידי מכתב קצר ליוסף בן יעקב בן אוקאל, פוסטאט, כנראה מישיבה בעיראק, אישור קבלת שאלות

תחילת מכתב לראיס: [...] ב' עזריה (ז"ל) ראש הישיבה. ביהודית-ערבית, עם הכתובת בערבית.

ספר הודו II,54: מכתב מהישיבה במצרים לח'לף בן יצחק ויוסף בן אברהם בעדן, קהיר, כ-1132

39 שורות שבח לדיגניטר בתואר גאון; גויטיין מכנה אותו מאוחר, אך ייתכן שהוא מהמאה ה-13

מסמך משפטי שנכתב בדמיאט, תשרי 1136, ואושר בפוסטאט תחת סמכות הגאון מצליח, מרץ 1137.

מגילת אביתר, כנראה חוברה בידי אביתר גאון ונקראה בבתי הכנסת. כנראה חוברה בשנת 1094.

מכתבים ספרותיים. עתק השאלות ששלח חסן בן ניסי הסופר/התופר לרב סעדיה (בן יוסף) גאון.

מכתב עתירה לצדקה המופנה לגאון נתנאל הלוי (שנות ה-1160 לספירה), בגב הדף טיוטת פיוט

קטע מכתב בעברית, מכיל ברכות ליכין השר ומזכיר את התואר יסוד הישיבה ובנים ושני אחים

מכתב מאבו זיכרי כהן לאבו סעיד חלפון בן משה, אמין הישיבה. יש להוסיפו לספר הודו V.

שבר קטן. חלק תחתון של מכתב חתום על ידי [... ב.] שלמה ראש הישיבה. אולי מסלח גאון.

רשימת נפטרים. חלק מהשמות: יפת המלמד בן שלה; אלעזר הדיין; אלישע הלוי רצוי הישיבה.

מכתב מאליהו הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, 1007–1055.

מכתב עתירה לצדקה מאבו דניאל למצליח גאון. הבית שבו הכותב גר עם כל משפחתו מתמוטט.

רשימה גנאלוגית בראש מכתב מהגאון מצליח הכהן, בערך 1120. מכתב חוזר לקהילת דמסיס.

שאלה לגאון שלמה בן יהודה (שו' 1–7) עם תשובתו בכתב ידו (שו' 8–15). כ-1025–1051.

מכתב למשיח גאון (1127–1139) ועליו ארבע-עשרה שורות שירה בכתב נתן בן שמואל החבר.

מכתב משלמה בן נתנאל השולחני מפוסטאט לצדוק בן לוי הלוי, ראש הישיבה, בערך 1030.

שירה לכבוד ראש הישיבה של מתא מחסייא (= סורא). בכתב יד סופר, כנראה חלק מדיוואן

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים [ראש?] הישיבה, הכפר ומס הגולגולת (אל-ג'אליה).

שבר ממאמרו של רב סעדיה גאון על מילים יוצאות דופן במקרא (כתאב אל-סבעין לפצ'ה).

טיוטת מכתב המלצה של אליהו הכהן בן שלמה גאון לסופר הישיבה שמואל בן צמח החזן.

ספר הודו II,45: מכתב מסופר הישיבה ליוסף בן אברהם בן בונדאר, קהיר, כ-1128-39

מכתב מאפרים מסוים לאיזשהו כבוד ([...] הישיבה). ביהודית-ערבית. מוזכרת סמנוד.

עדות שנכתבה בירושלים בתקופת גאונות רב דניאל בן עזריה, אוקטובר 1057. טיוטה.

מכתב מאליהו הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, 1055.

מכתב מיוסף הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה. כ-1050 לספירה.

פיוטים, כולל אחד מאת רב האי גאון על שמו של ר' אברהם בן יצחק בן מילקטה החזן

מכתב קטעי עם מעט שמור. מוזכרים 'חכמי הישיבה, התנאים, הסופרים והתלמיד[ים]'.

פיוט מאת רב סעדיה גאון. ברקטו יש קולופון הנוקב בשמו של דניאל בן יצחק החזן.

רשומה שבורה של סכסוך קהילתי שבו התערב שלמה הכהן ראש הישיבה, נכתב בפוסטאט.

מכתב בעברית; חתום בידי [...]הל בן שלמה גאון; מוזכרים בני הנמען שמריה ומשה

בעיקרו פיוט, אך נראה כמכתב פיוטי בעברית לכבוד מנהיג, ייתכן גאון; אינו שלם

שטר החזרה שנכתב בירושלים בעניין מזונות, מאת הגאון אליהו הכהן, יוני 1071.

מכתב (ראשיתו בלבד) ממוסא בן יוסף ליאשיהו גאון, בערך 1020. ברכות רחבות.

מכתב משלמה הכהן גאון בן יהואף לרבי אפרים בן שמריה בפוסטאט, אביב 1025.

פתיחת מכתב בכתב אברהם בן הגאון ליצחק הכהן בן פורת, פוסטאט, המאה ה-11.

חיבור הלכתי על שטרות משפטיים מאת רב סעדיה גאון (הפנים עוסקות בכתובות)

קטע מספר תשובות של רב סעדיה גאון בערבית-יהודית. ראו FGP לתיאור מפורט.

שבר זעיר ממסמך, ככל הנראה משפטי, המגייס את סמכות ראש ישיבת גאון יעקב.