משי במסמכי הגניזה — עמוד 5

איגרת מסחרית בערבית-יהודית. מתוארכת ככל הנראה למאה ה-11 או לראשית המאה ה-12. רוב התוכן חסר הקשר ועמום במידת מה, אך מתייחס לעסקאות מסחריות שונות, ובהן עסקאות במשי מסוג דֻסְתַרִי מעורב (ח'זז). בצדו האחורי של המסמך נראה כי שרדה שארית של איגרת מוקדמת יותר, שעליה נכתבה האיגרת שבצד הקדמי בידי אותו סופר. האיגרת המוקדמת יותר מזכירה חבילת בד גס (אלרזמה אלח'יש) ואת ביתו של אבו אלח'י[ר].

מכתב מנסים בן חלפון אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לערך 1055, שנשלח כתוספת למכתב קודם שטרם זוהה. נסים בן חלפון שולח אליו מי ורדים וצימוקים, מתעניין במחירי טקסטילים ומבקש מנהראי למכור את המשי (לאסין) ששלח לפוסטאט. (המידע על פי גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, עמ' 960.) כמו כן הוא מודיע לנהראי כי צי הספינות שיצא מצור צפוי להגיע במהלך השבוע. (המידע מתוך הערות גויטיין המקושרות.)

מסמך מנהלי עות'מאני, המתוארך לחודש ג'מאדא אל-אוּלא בשנת 1238 לה'. דף פנקסני הקשור לדיוואן אנואל אל-חריר (Dīwān Anwāl al-Ḥarīr) באלכסנדריה, כאשר רוב שמו של המוסד מופיע בשורה השנייה של הכותרת. במובן הרחב יותר, המסמך עוסק בפיקוח השלטוני על ייצור המשי ועל ייבואו וייצואו — כשהמילה "אנואל" כאן מציינת ככל הנראה נולי משי. בתחתית המסמך ניתן להבחין בחותם דהוי. נדרשת בדיקה נוספת.

מספר עמודים מחשבונות סוחרים ביהודית-ערבית וערבית. משי לאסין נמנה בין הסחורות. מוזכרים שמות אנשים. הסכומים גבוהים למדי, למשל 70 דינרים ושני קיראטים. אחד הסעיפים פותח ב'חשבון מה שהגיע מסיציליה... ומה שהיה עם ר' יוסף ב' [?].' ישנם תרגילי כתיבה. ממחברת חשבונות (דפתר) סוחר? בולט: מפורטים עלויות הובלה והוצאות אחרות (חמלים, שומרים, סרסורים).

רשימת שמות וסכומים המבוטאים בספרות אלפאנומריות קופטיות, מקופלת במרכז אנכית ליצירת ארבעה טורים של כתיבה. השמות כוללים: בורהאן אל-דין, שרף אל-דין, ג'מאל אל-דין; שמואל, נצ'ר, עבד אל-עזיז. מוזכרים גם: תוניס, ואולי מס הנפש (ג'ואלי); ושוב ושוב, 'טרטיל', מילה בטורקית עות'מאנית (מארמנית) לזחל - אולי חשבון הקשור לייצור משי? דורש בחינה נוספת.

שטר משפטי בעברית, הסכם שותפות להשקעה. מתוארך ל-30 באייר ה'תקנ"א (יוני 1791). מקום: קהיר. דוד קריו (Carillo) השקיע כמויות של משי, כותנה וסחורות אחרות בהקשר לבית מרחץ ("המרץ") בשכונת היהודים בקהיר (בחארת אליהוד). המונח "המרץ" מופיע ישירות לאחר שמו של מקבל ההשקעה, שלמה שמחון, מה שמרמז על כך שככל הנראה היה הבעלים של בית המרחץ.

מכתב בערבית-יהודית, העוסק כמעט כולו במכירת כמויות קטנות של משי. נזכרים בו עסקים במצרים העילית (אלצעיד), וכן חיטה וספינה. נזכרים בו אנשים כגון שבת, אבו אליֻמן, גיסו של הנמען אבו יצחק, אבו אלחסן, ואבו סעיד בן ת'אבת (אולי זהה לזה שמופיע במסמך אחר). הכתובת לא נשתמרה. (חלק מהמידע מבוסס על כרטיס ההערות של גויטיין.)

מכתב מצמח מפלרמו אל נהראי בן נסים באלכסנדריה, מתוארך לסביבות שנת 1055. המכתב מזכיר את ייבוא הפשתן ממצרים לפלרמו, ולעומת זאת את יצוא המשי והעופרת מסיציליה למצרים. בנוסף נזכרות במכתב מספר ספינות: ספינתו של אבן אלבעבאע (בשורה r19 ובשורה v7), הקֻנבַּאר של האמיר (v7) והקַארב של הוזיר (v7). המידע מבוסס על גיל.

מכתב מנתן בן נהראי באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט, מתוארך לסביבות שנת 1065. במכתב מוזכרת אדרת משי שנהראי הזמין, וכן זוג נעליים שנשלחו אליו אך לא הגיעו ליעדם. נתן בן נהראי מבקש מנהראי לשלוח לו מעט יין. (המידע מבוסס על גיל, מלכות ישמעאל, כרך 3, עמ' 426, ועל הערות גויטיין.)

מכתב מאב לבנו אבו אלרצ'א הרופא. בערבית-יהודית. עוסק בענייני כספים ומשפחה שונים. האב במצוקה מאבטלה ('ואתה יודע את אופי אמך...'). החלק בצד האחורי מזכיר את אבו אלפרג' הנוצרי סוחר המשי. האב שלח ספר שחיטה ומבקש עותקים של ספרים אחרים. כולם דואגים ממס הגולגולת.

רשומה משפטית (#28). שטר שחרור, קווי מתאר. מציין שיש לנסח מסמך שבו אבו יצחק אל-חרירי ויצחק בן צדקה ישחררו אותו (=אבו אל-מכארם אל-דמשקי) מכל תביעות (בתמורה להתחייבותו שלא להתחרות בסחר משי).

קטע משפטי בכתב ערבי (פינה שמאלית תחתונה). תאריך: כנראה תקופת הממלוכים או מאוחר יותר. עשוי להתייחס למשי מחומס ואלכסנדריה. דורש בדיקה נוספת.

מסמך מאוחר בערבית-יהודית המופנה לקארו י-פרנסס וחברה. לא נראה שנותר מכתב ממשי, אך עמוד 1 עשוי להכיל הודעה לא פורמלית. נדרשת בדיקה.

רשימת שמות וכסף שהתקבל; חשבונות מונופול המשי הממלכתי באלכסנדריה. מתוארך ט"ז רביע ת'אני 1237 היג'רי (1822 לספירה).

מכתב מדאוד בן עמאר, אלכסנדריה, לנהריי בן נסים, פוסטאט, בערך 1065. עסקי משי ואירועים בסיציליה.

חלקו העליון של צוואה שכיב מרע של אבו אל-עלא עלי בן יפת. מזכיר סחורה ומשי, ובן דודו (אבן עם).

חשבון מפורט בערבית-יהודית, רובו עבור הוצאות הכרוכות בצביעת משי.

חשבון פרטי של נהראי בן ניסים, כ-1055, מזכיר משי מסיציליה וספרד