שירה עברית בגניזת קהיר — עמוד 6

מסמך בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. שבר קטן. על גב הדף מופיעה שירה יהודית-ערבית המספרת מחדש את סיפורו של יוסף.

קטע זעיר, מכיל בעיקר משפטים מחורזים, אולי ממכתב או שיר לכבוד חלפון מסוים, אך נשאר מעט מדי טקסט. תיארוך: המאה ה-12.

שירים אוטוגרפיים של מישהו בשם אהרון הכהן, אולי מכתב פואטי, שכן נאמר בפינה השמאלית העליונה 'מאת אוהבו, אהרון הכהן'.

כשבע-עשרה שורות שירה עברית בכתב נתן בן שמואל (פעיל 1128–1164), כנראה פתיחת מכתב. על הגב: חיבור על סבלנות הצדיקים.

מדיח (שיר שבח) לנגיד; כולל השורה 'היה סבלני ואל תבוז לשירי; אני חולה ומחשבותי ענונים(?)'; שירה עברית נוספת בצד ב'

שיר לכבוד אדם חשוב, אולי חתן, מכיוון שהצד הגב מכיל (באותו כתב יד) גם ברכות לכלה. בכתב יד של נאצר אל-אדיב אל-עבري.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. כתב יד יפה. מוזכרים: אבי הנמען, השכנים, ועלייה לפגוש את הרייס. בצד האחר: שירה בכתב ערבי.

כרזות קליגרפיות בכתב נסתעליק. בגב יש 4 בתי שירה ערבית ופרסית. כנראה זה אינו מהגניזה, אלא מרכישות אדלר ממזרח יותר.

אולי שירה, הן בערבית יהודית והן בעברית. על קלף. תיארוך: נראה עתיק, ככל הנראה מאה 11. ברקטו ישנו פזמון 'אין שאלה'.

מסמך או טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. אולי שירה? כ-10 שורות נשמרות בפורמט יוצא דופן של שורות מזווגות. קשה ביותר לקריאה

שירה עברית. מתחתיה מילים ספורות בכתב ערבי, ובהן הביטוי "הלב כואב מחמת פרידתך" וביטוי אדוק הכולל את המילה tawfīq.

שיר שבח וברכות על לידת בן ומילתו, נראה שמופנה למישהו בשם חנניה. המילים 'מר יפת' כתובות מעל השם חנניה לאורך השיר.

גב: טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. כנראה שירה או ספרות. מזכיר סיגלון (בנפסג') ואמרלד (זמורוד). כתיבה יפה. נדרשת בדיקה.

חשבונות. ככל הנראה מהתקופה הממלוכית. מזכיר שמות אחדים, כולל מישהו מדמנהור. ייתכן גם שיש כמה שורות של שירה ערבית.

שירה ביהודית-ערבית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי; לפחות שתי יצירות; כולל פרק על אורגי סלים ופרק על מוכרי פול

שבר בשירה עברית, אולי ממכתב. אולי גם טקסט ספרותי. מתייחס להגעת מכתב או מכתבות, 'אותות ומופתים', 'שרינו קראוהו'.

רקטו: ראש מכתב בשירה עברית המופנה לנכבד, אולי הנגיד: 'ויודע דעת עליון שר הזמן ונסיכו... ייי דרכו נגיד מישרם...'

טיוטה של מכתב (או תרגיל כתיבה) בכתב ערבי ביד גסה. השם שלמה מופיע בין השורות בכתב עברי. בצד הרקטו יש שירה עברית.

גזירה, כנראה; 3.5 מילים מסוף שורה; שומש מחדש לתרגילי כתיבה (כולל שיר בערבית-יהודית על נבוכדנאצר שחרב את המקדש)

פנים: אסטרולוגיה או אסטרונומיה; גב: רישומי שירה ערבית כולל מספר עותקים של שיר אל-מוטנבי 'אנא צח'רת אל-ואדי...'

פנים הדף: שירת אהבה, בכתב ערבי. פותחת בבסמלה ומסתיימת בחסבלה. גב הדף: תפילה בכתב ערבי, כל שורה פותחת ב'יא רב'.

ארבע שורות בכתב ערבי, מחוקות. ככל הנראה שירה (...al-ḥāl... al-wiṣāl). נעשה בהן שימוש חוזר לטקסט ספרותי בעברית.

ספרותי. תפסיר על שיר השירים. ורסו: מכיל גם שתי שורות בכתב ערבי, חלקן או כולן שם (אבו אל-ריד'א... אבו אל-פד'ל).

פנים: טיוטת מכתב לסעדיה בן נתן(?) הדיין. ייתכן שיר לכבודו. גב: שבחים מחורזים ביהודית-ערבית. ייתכן קשור לפנים.

רשימת ספרים, בעיקר רבניים. מוזכרים מסכתות תלמוד ומספר מדרשים, כולל מכילתא, מדרש שיר, בראשית רבה ומדרש תנחומא.

רשימת ספרים, בעיקר רבניים. מוזכרים מסכתות תלמוד ומספר מדרשים, כולל מדרש שיר, מדרש תנחומא, בראשית רבה ומכילתא.

כתובה. כלה: נאג'ייה בת חבה. שבר (פינה ימנית עליונה). בצד האחורי שיר תהילה בחרוזים עם אקרוסטיכון '...בן יצחק'.

חשבונות פיסקליים, כנראה. השנה מצוינת (5[..] AH?) אך קשה לקריאה. קופל לדפדפת ונעשה בו שימוש חוזר לשירה בעברית.

חשבונות מסחריים בכתב ערבי. מזכיר קינמון, פלפל, כוסברה, תמרים. נכתבו ברווח הפנוי שנותר בביפוליו של שירה עברית.

מכתב על נייר אדום בידי עוזרו של רב דניאל בן עזריה (לפי גויטיין). על הגב: טיוטת שירה עם ציטוט מתהלים ל"ג:י"א.

מכתב בכתב ערבי. שבר קטן (פינה עליונה ימנית). מוזכר אל-ראייס אבו סעיד. נעשה שימוש חוזר בפנים הדף לשירה עברית.

שיר בעברית. חרוז בסיומת -ים. אולי נועד להשיג פיוס עם הנמען? ישנם שרידים של כמה מילים בכתב ערבי בראש ה-verso.

שירה, כנראה. בערבית-יהודית. כולל גם תרגול האלפבית ומספרים בספרות ערביות מערביות (ומכאן שהתאריך מאוחר יחסית).

מסמך בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות, כנראה חשבונות. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ערבי-יהודי, כנראה שירת אהבה.

צד אחד: שירה בערבית-יהודית על עִשְׁק אל-מע'אני (ראה T-S Misc.25.44). הצד השני: הוראות לקריאת שמע שעל המיטה.

שלושה בלוקי טקסט נפרדים בכתב ערבי, לפחות שניים מהם הם בוודאות שירה, והאמצעי נראה גם כן שירה. ברקטו יש פיוט.

דו-דף המכיל שירה ביהודית-ערבית ועברית; הפסוק ביהודית-ערבית לכאורה לועג לאמיר ועשוי להכיל חידה מתמטית או אחת

מכתב ברכות לנישואין. החלק העליון הוא שיר עברי, והחלק התחתון הוא פתקה ביהודית-ערבית. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב לשמואל החזן עם שיר עברי ארוך ומספר שורות ביהודית-ערבית הכוללות בקשה ל'כתאב אל-ענצרה' מאת אבן ג'יאת'.

מכתב עברי המורכב כמעט כולו משיר שבח, שנכתב על ידי החזן אהרון ב' אפרים לאיש בשם שלמה. שירים נוספים בצד ב'.

מכתב בכתב ערבי. שמורות רק ראשיות ארבעת השורות הראשונות. נוצל מחדש בצד הרקטו לשירה עברית או לטקסט ליטורגי.

מכתב עסקי, כנראה. בכתב ערבי. קטעי (פינה עליונה ימנית). נעשה בו שימוש חוזר בגב לשיר עברי. דורש עיון בתוכן.

פנים: עצומה או דו'ח לוזיר פאטימי, סיום בלבד, כולל ראי, חמדלה וחסבלה. מאה 5 הג'/11 לספירה. גב: שירה עברית.

שירה בערבית-יהודית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. סוף שיר אחד (קינה) ותחילת שיר נוסף 'למי שמת בטביעה'.

טיוטת מכתב, כנראה. בערבית-יהודית. כנראה בכתב ידו של הדיין שמואל בן סעדיה. מרמז לבית שיר ולדברי שלמה המלך.

שירה עברית בשני כתבי יד ספרדיים או מגרביים שונים (אחד בצד הראשון, אחד בצד השני). תיארוך: ייתכן המאה ה-12.

פנים: שיר, כנראה, בכתב ערבי. ורסו: פיוט; תרגילי כתיבה; רשומות בעברית, ערבית-יהודית וערבית. (מידע מ-CUDL.)

מכתב עתירה לצדקה. עברית ויהודית-ערבית. מיחיא הסופר (?) לנגיד דוד א' (בן אברהם מיימון, שירת כ-1237–1300).

פנים הדף: שירים קצרים בערבית-יהודית עם כמה כותרות ערביות בתחילתם. גב הדף: שיר בערבית-יהודית ושיר בערבית.

בצד הפנימי שורות שיריות בעברית, אולי מתוך מכתב לאדם בשם חלפון, או קינה או שיר אחר. בצד החיצוני ליטורגיה.

רקטו: שיר עברי, אולי בשבח נמען מכתב. ורסו: שרידי מילים בערבית ושתי שורות הנותנות סכום כסף ביהודית-ערבית.

שירה ביהודית-ערבית. הראשון הוא גרסה של 'יא-אייהא אל-מעשוק באללה מן' מאת תמים אל-פאטמי (נפטר 985 לספירה).

פנים: פתיחת מכתב או טיוטה. בעברית. מלא תארים ושורות שירה לאישיות בכירה ('הפטיש החזק', 'צפנת פענח' וכו').

שירה. תמצית מ'אל-לֻזוּמִיָּאת' של אבו אל-עלאא אחמד בן עבד אללה בן סֻלַיְמָן אל-מַעַרִּי (נפטר 449/1058).

פסוקי שירה ערבית על היעדרות מאהוב, מועתקת בשני הצדדים עם שרבוטים; חורי סיכות בשוליים תואמים ENA 3948.5

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. הצד הראשון מכיל כנראה פרוזה דידקטית או תחינות, והצד האחורי הוא ככל הנראה שירה.

צו, כנראה. רק מילים ספורות וגדולות מאוד שמורות, ביניהן עלייהי. נעשה בו שימוש חוזר לשירה ביהודית-ערבית.

שירה בערבית-יהודית ועברית בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. אחד השירים נראה מקרוני (משתמש בשתי השפות).

בלוק טקסט בכתב ערבי וכן שיר עברי מחורזת על קנייה, מילוי וכבישה ביין של התרנגולת הגדולה ביותר בכל הארץ.

10 עמודים של שירים עבריים ו/או פיוטים. הכותרות בלדינו (למשל 'el triste amador' - האוהב העצוב) ועברית.

שיר (כמה שורות) מאת עמרם ב. חלפון הלוי. באותו עמוד גם דיון הלכתי ספרותי האם אישה נאמנת מבחינה משפטית

צד א: מסמך המזכיר מליג' ופסטאט. צד ב: מכתב המתייחס למכתב עבור עמאר אל-שראבי ומבקש שיר ליטורגי (רהט).

צד א': שיר בעברית (ימין) לשבחו של אהרון בן מבורך, שמו מגלה בדרך אקרוסטיכון; צד ב': שרידי שורות ערבית

שני הצדדים מורכבים משירה ערבית המתועתקת לערבית-יהודית. יש פוסטסקריפט מעניין אם כי פגום בכתב יד שונה.

ביפוליו מספר מודפס. סיפור מגילת אסתר בשירה לדינו, בבתים של שמונה שורות כל אחד עם סכמת חרוז ABBAACCA.

טקסט לא מזוהה בכתב ערבי. חלקו או כולו נראה כשירה. פסיקה הנוגעת לרחצה לפי הפסיקה האסלאמית בצד האחורי.

טיוטת מכתב. בכתב ידו של ברכות בן שמואל. מיועד לאבו אלמפצ'ל אלכהן. מורכב אך ורק משירה ושבחים פיוטיים.

שירה, כנראה חידה, עם רמזים למשה, אברהם, כלב בן יפונה והושע בן נון (המרגלים). משבחת נכבד על נדיבותו.

מכתב שירי עברי (פנגיריקה חורזת ב-ים) המופנה לנכבד הידוע כסעדיה. מכיל בעיקר ברכות (כגון לשלום בניו).

תשובה של רב האי גאון; דיון בדיני כשרות בארמית ובערבית-יהודית; שיר 'יודעי יגוני' מאת רבי יהודה הלוי.

שירה ופרוזה על יין בערבית-יהודית. כולל הביטוי 'כפי שיהודים עושים' ומתייחס לחגיגת חג 'בלילה העשירי'.

שיר בעברית המסתיים בדו-שיר בערבית (נכתב פעם בכתב עברי ופעם בכתב ערבי). יש הערה נוספת בכתב ערבי בגב.

חשבונות בערבית ברקטו, מהתקופה הימי-ביניימית. הורסו נעשה בו שימוש חוזר לשירה ליטורגית (פיוט) בעברית.

פנים הדף: שירה ערבית המתועתקת לערבית-יהודית. גב הדף: לחש סתום (?) בערבית-יהודית. דורש בדיקה נוספת.

צד פנים: מסמך בכתב ערבי. רוב השורות מסתיימות במילה הכוללת קו אופקי ארוך. שירה? גב הדף: שירה עברית.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, וגם גליף.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, וגם גליף.

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, וגם גליף.

שיר ערבי מועתק לערבית-יהודית, מוצג כצוואת אל-בג'ידי לבנו על ערש דווי. הפייטן ידוע גם כאל-ואעיזי.

שירה ארוטית בערבית-יהודית. 'אוי לו אם עיני הייתה מודלקת (רמידת)... אוי לו אם הייתה עיוורת' וכו'.

תפילה בתערובת ערבית-יהודית ועברית הנגמרת ב'האל יתעלה הוא המבוקש שירים את מסך הבורות מעלינו, אמן'

קטע מכתב, ככל הנראה. שמורה הכתובת בלבד. מופנה ליחזקאל הכהן החזן בן חסד. שאר הדף מלא שירה עברית.

מכתב שירי לרבי שמואל הנגיד, עם רישומים בעברית (שורות חוזרות מאסתר א') ובערבית (ראה רישום נפרד).

קבלת מס, או אולי מכשיר אשראי? מכיל אולי עלאמה בפינה הימנית העליונה, חתימת ג'הבד' בתחתית, וגליף.

יצירה ספרותית בכתב ערבי. לקסיקוגרפית? מצטטת פתגמים ובתי שיר, ונראית מסבירה את השימוש ב'אעוור'.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. אותו כתב יד כמו T-S 12.271. דרוש עיון. פנים (שימוש משני): שירה עברית.

העתק מכתב לגאון ר' סעדיה מתלמיד תלמידו (נשמר רק השיר הארוך בסוף) ותשובתו; פורסם: שכטר, סעדיאנה

שיר גרשוני מחרוז על '-ני' (כגון אל-אוטאני, אינסאני, אח'ואני), כל סעיף מנוקד בפזמון חוזר (קפל).

שיר בעברית; 17 שורות שבח לנכבד, ואחריהן 2 שורות ברכה ביהודית-ערבית; 'מעבדך הכפוי טובה, שמואל'

פנים הדף: שירה ערבית בכתב ערבי. שתי השורות הלפני-אחרונות הן מאבו תמאם. גב הדף: תפילות עבריות.

שיר לכבוד(?) יהודה בן שמואל המזכיר את אלכסנדריה. בצד האחורי טיוטות בכתב כורסיב, אפשרות שירה.

שיר/מכתב בכתב ערבי, ככל הנראה מלקוח לפטרון המביע הכרת תודה ושירות. ḥamdala ו-ḥasbala בתחתית.

מסמך בכתב ערבי, ייתכן שעתירה ממלוכה, עם אזכור חומה ('צור'); שימוש חוזר לשירה ביהודית-ערבית.

ספרותי — מילים עבריות מסודרות בלוחות אלפביתיים. נעשה בו שימוש חוזר לשירה עברית, אפשר שמדיר.

רקטו: תשובות בכתב ידו של יוסף בן יעקב ראש הסדר. ורסו: שיר וקינה בערבית-יהודית שכתב גם יוסף.

צו, שבר, נעשה בו שימוש חוזר לפיוט/שירה עברית. הטקסט השמור קורא 'ועל אחיו' - wa ʿalā akhīhi.

שירה עברית אנדלוסית, כולל מווששח עם ח'רג'ה חלקית בערבית, המזכירה 'אריות סביליה בלבוש סוחר'.

שיר חתונה, ואחריו מכתב משלה בן נחום (כנראה מצור) לאבו אל-ח'יר אפרים, כ-1085, ממשיך על הגב.

שיר שנכתב על ידי אבו אל-מחאסן ב' אבו נצר אל-חסיד. על פי CUDL, זהו עותק של פולמוס נגד גאון.

שירה ביהודית-ערבית. פותח: 'אנו מבקשים ממך, אדון הקיום, שלח לנו את מורה דרכם של היהודים...'