תפילה וליטורגיה בגניזת קהיר — עמוד 3

עתירה. בכתב ערבי, בכתב קנצלריה מרשים. שמורים חלקים של 4 שורות. כולל את פסוקית הראי (في هذا الباب عالي الرأي إن شاء الله). בוורסו מופיעות הוראות ליטורגיות ביהודית-ערבית ואחריהן תפילה בעברית (המיוחסת לאל-זִנְגָ'ארי?).

רקטו: מכתב בערבית יהודית. מופנה לדיין יו[סף?]. מכיל ברכות פתיחה ארוכות, תפילה שנפטר ימצא רחמים ושהאל 'יצנן את מקום מנוחתו' (כלומר, לא גיהינום). לאחר מכן דן בעניין של כמה דינרים. בוורסו ישנם שרידים של מסמך בערבית.

מידע לוח שנה למחזור 19 השנים 259 (מתחיל ב-1142 לספירה) ו-261 (מתחיל ב-1180 לספירה). רשימות בעברית ובכתב ערבי. הרשימות בערבית כוללות תאריך שהועתק מספר פעמים, 1419 (= 1096-1097 לספירה) או 1417 (1094-1095 לספירה).

צד אחד: תפילה בעברית (כל ביטוי מתחיל ב'תתברך') בכתב ידו של נאצר אל-אדיב אל-עברי. הצד האחר: שירה בערבית-יהודית, גם בכתב נאצר. אחריה מתכון הכולל שמן פשתן, ייבוש בשמש 4 ימים, זרעי אבטיח ירוק, ושמש נוספת של 7 ימים.

תפילה לטינית מתועתקת (שאולה מטקס נוצרי ללכידת גנב), גרסה ערבית של מאמר גנוסטי של סקונדוס הפילוסוף השותק, שבח עברי לאל, מתכון ארמי לקפיצת הדרך, ותחילת מתכון ארמי (לגילוי?) לביצוע לפני ארון הקודש של בית הכנסת.

תפילה לכבודו של נציגה הנוכחי של משפחה מיוחסת של כהנים, משה הכהן (חי סביב שנת 1200), הפותחת בתפילה לזכר אבותיו וקרובי משפחתו האחרים שנפטרו (המכונים תרחים). לרשימת מסמכים קשורים ראו את המסמך המקביל בקבוצה זו.

מסמך סתמי ביהודית-ערבית. אולי מכתב או שברים משני מכתבים. דן בליטורגיה וקריאת התורה. מזכיר ר' סעדיה בן אלעזר הלוי. כתוב הפוך ב-45 מעלות, בכתב שונה, עם תאריך (493[.] לאלף הששי, שנות ה-1170) וסיום מכתב טיפוסי.

"בתקופת הגניזה היה הקדיש דוקסולוגיה חגיגית, שכללה תפילה למען החיים, ובפרט למען מנהיגיה הרוחניים של הקהילה" (לפי גויטיין). השוו למסמך מקביל. ביבליוגרפיה: פליישר, קובץ על יד 13 (1995–96), עמ' 94–95.

גב: קטע גדול מלא בכתב ערבי. נראה כתפילה יהודית: 'יא אללה' (שורה 6), 'אני צמא לרחמתך כמו האדמה צמאה למים' (שורה 17), 'למען הברית עם אבותינו אברהים יצחק ויעקב...' (שוליים, שורות 12-13). דרוש בדיקה.

רשימת ספרים, אולי מספריית רופא. הספרים כוללים את 'אל-מג'וסי, אל-כאמל פי אל-צינאעה'; פירוש למגילת אסתר; חמישה חומשי תורה; סידור תפילה; פירוש לרות; עותק שיר השירים; וקודקס ללא כותרת. (מידע מ-CUDL.)

לוח שנה שכתב אבן יג'ו לשנת ספטמבר 1149 – ספטמבר 1150, בעת שהותו בתימן. מן המסמך עולה כי תכנן לארגן ולהנהיג בעצמו תפילה בציבור פרטית בתימן, כפי שעשה קודם לכן בהודו וכפי שיעשה מאוחר יותר במצרים.

מכתב עברי רשמי, אולי מחזורי (עתה אחינו...). מרווח רחב בין השורות. רק חלק קטן מהמקור שמור כאן, ללא מידע מזהה ברור. זהו ההיפך מהמקרה הרגיל: מכתב עברי רשמי שנעשה בו שימוש חוזר לחשבונות בכתב ערבי.

דו-עלה של חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. חלק מכותרות הסעיפים הן לימי השבוע. שומש מחדש לרשימות שונות כולל קדיש, עיגולים קטנים (גיאומנציה?) ושמו של מישהו (בו עמראן בן אל-שיח' [...]).

פתקים בלתי פורמליים על הסדר של סכסוך משפטי (או כמה), הכולל [...] החזן בן אברהם, אבו אלח'יר צדקה, יוסף בן ברכאת, שלמה בן יצחק, ואמו של מישהו, ברובם סביב בתים וסידורי מגורים. דרוש בדיקה נוספת.

טיוטת מכתב/עצומה בכתב ערבי הפונה לעזרה מ'מולאי אל-ריס' בשם 'אישה מבודדת' שבעלה עזב אותה עם שלוש בנות שאינה יכולה לפרנסן. פונה לערך 'הגנת נשים מבושה'. שימוש חוזר לליטורגיה עברית. דורש בדיקה.

מכתב מחזורי שנכתב על ידי שלמה ב. אליהו, בפוסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: קיץ 1229 לספירה. מכתב המלצה לנושא אברהים ב. חסן, עני מבגדד הזקוק לצדקה. אושרר בגב על ידי השופט יחיאל ב. אליקים מחלב

חצי מכתב (צד שמאל של פנים, צד ימין של גב) ממשה ב' לוי הלוי, קליוב, לבן משפחה בפסטאט. הוא מזכיר געגועים בחג, סידורים עם בגדים וכסף, מנשה, שמריה והראיס, ואת העובדה שאבו אל-יוסר חולה אנוש.

פתק בלתי רשמי בכתב ערבי. פותח במילים: "העבד מדווח (=אני מדווח) כי המשלוח/חבילה (חַמְל) הנ"ל עודנו בידי, ואם תורה לי לשלוח אותו — אשלח אותו..." נעשה בו שימוש חוזר לצרכי ליטורגיה בגב הדף.

רשימת מוצרים יקרי ערך עם מחירים בעשרות דינרים. שם שמואל בן משה מופיע פעמיים. כנראה רישומי חשבונות (או חלק מרשימת נדוניה?). באותו כתב: שיר או תפילה יהודי-ערבי. בכתב שונה: פסוקים עבריים.

צו בכתב ערבי. תחילתן של שתי שורות נשמרו וראשי אותיות מן השורה השלישית: بِمُقْتَضَى مَا هُوَ... مَنْ أَعَانَهُ مِنْ... עובד מחדש לליטורגיה עברית (תפילה לשמיני עצרת בוורסו והגדה ברקטו).

מסמך ממלכתי, קשור לאקטאע. תיארוך: ככל הנראה תקופת הממלוכים. שמורות 11 השורות התחתונות. מוזכרים המשטרה, אסואן וה'דיאר אל-מצריה ואל-שאמיה'. נעשה שימוש חוזר בפנים הדף לליטורגיה עברית.

מסמך משפטי בעברית. דהוי מאוד. קטע (חלק תחתון בלבד). תאריך: אולי המאה ה-10 או ה-11. מוזכרים אברהם, משה, יוסף ב' אהרון, ויוסף ב' [...]. בצד ב' שתי שורות בכתב ערבי, כנראה קריאת תפילה.

שבר ממכתב קהילתי. ארבע שורות שמורות. רווח רחב בין השורות. מתייחס לנוכחות השכינה כאשר אנשים מתכנסים ללימוד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מתכנסים לתפילה בבית הכנסת. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב או מכתבים. סוף מכתב אחד בכתב ערבי, ולאחריו מיד תחילת מכתב אחר ביהודית-ערבית עם ציטוטי מקרא. הכותב מזכיר את מחלת לבבו ותפילה עבור הנמענים על ספר התורה בכנסיית השמאיין ובקהיר.

לוח אותיות ערביות ועבריות. ייתכן שסמלים ו/או אותיות משפות אחרות מופיעות אף הן. קטע זה עשה אולי שימוש כעזר לימוד, אך סידור האותיות והסמלים נראה מורכב מדי לכך. נדרשת בחינה נוספת.

דף מתוך חיבור משפטי העוסק בכתיבת הגט (שטר גירושין). הכתב הוא של שלמה בן שמואל בן סעדיה, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-13. ייתכן שמדובר בדף מסידורו של ר' נתן, אך הדבר טרם אושר.

מכתב ממשרד יהושע הנגיד (נפטר 1355), קהיר, לקהל פוסטאט בדבר סכסוך בין שני קצבים שהסבו נזק למתלונן מופוק. הוראה לחזור לסידור המקובל שבו אחד עובד שלושה ימים והשני שלושה ימים.

שבר נרחב מלוח שנה קליגרפי מפואר בעברית, הנותן התאמות בין הלוחות העברי והאסלאמי. כנראה מהמאה ה-18-19. בתחתית: הערה על (רמת?) הנילוס ב-2 בתמוז ותפילה לשגשוג חקלאי בשנה הבאה.

טקסט לוח שנה המסתיים ב'ושלום' (כמו מכתב או אגרת) וחתום על ידי סעדיה הכהן. מוזכר מחזור 262 (שהשתרע על השנים 1200–1218 לספירה). מתייחס לחישוב שמשי (שמסיה) ומצטט את רבנו תם.

מכתב בכתב ערבי. מופנה אל 'אח'. דהוי למדי. בגב המסמך מופיעה הכותרת 'אל-חמדו ללה חמד אל-שאכרין' ולאחריה תפילה: אללהֻמַּ צלי עלא ל-אֻמה אל-טאהרה אל-מעצומה... נדרש עיון נוסף.

מכתב משפחתי ו/או עסקי ביהודית-ערבית. מופנה לאישה. מוזכרים תפילה, 'אל-שאמיין' (ככל הנראה בית הכנסת), הצום, ספר 'אלפאת' אל-משנה', שליחת משהו לפני הצום, סמנוד וסירה גדולה.

קטע מכתב, אולי טיוטה שכן ביטויים רבים מחוקים. נראה שמורכב בעיקר מסידור חשבונות - מסחריים או הנוגעים לירושה - המזכיר שמות כגון אבו אל-כ'יר, סעדיה וסכומים שונים בדינרים.

ורסו: פתק (מכתב?) בגוף ראשון ביהודית-ערבית. ביטויים: '... יציאתי מ... השבת י"ט סיוון של השנה... לאחר התפילה... והפרשה הייתה...' ברקטו יש טקסט ספרותי או ליטורגי בעברית.

ורסו: חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מציין מספר חומרי מרפא. רקטו: טקסט לא מזוהה ומסקרן ביהודית-ערבית בכתב יד גס. אולי תפילה או דרשה. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

פתק לא רשמי מסעדיה לנמען לא מזוהה. בערבית-יהודית. מבקש לדעת אם זוהי השנה ה-3 או ה-4 של מחזור 263 (כלומר 4982 לבריאת העולם, 1221/22 לסה'נ, או 4983, 1222/23 לסה'נ).

חלק עליון של פנים: שאלה משפטית כנראה בכתב ידותון הלוי לרמב"ם, על חזן שנשבע שלא להתפלל מאחורי בן קהילה ועכשיו מתחרט ורוצה לשוב לתפילה עם הקהל, בערך 1168-1204 לסה"נ

תשובה עצמאית של רבי אברהם בן הרמב"ם (מסתיימת ב'וכתב אברהם') הנוגעת לבעל ואישה ולסידורי מגורים. רבי אברהם בן הרמב"ם שימש כריאס אל-יהוד בין כ-1205 ל-1237 לספירה.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. כנראה תפילה או סוג של מדריך הוראות. מכיל מספר פסוקים קוראניים כגון 'אל-נבי אל-אומי', ו'ולא חולא ולא קוואה אלא בילאה אל-עלי אל-עז'ים'.

סוף צו עם חמדלה וחסבלה באותיות גדולות (אל'ף של 2 ס'מ), ממוחזר לסידור יהודי עם חמישה ביפוליו. לפחות שלושה מהביפוליו מכילים שאריות מהכתב הערבי של מסמך המדינה.

מסמך משפטי. תאריך: 1448 לשטרות = 1136/37. דהוי מאוד. עוסק בסידורי גירושין של אלעזר בן סעדיה ואשתו. חתומים: משה בן צדוק הצדיק אב בית דין ומשה החזן בן יהודה.

שריד מכתובה מן המאה ה-11. כתב יד יפהפה ומנוקד חלקית (למשל המילה כימֻכְֿת/kaymukht, עור שגרין). בצד ה-verso מופיעות מספר שורות מתפילה המיוחסת לר' עלי החבר.

גב: תפילה המופנית לאל או בקשה המופנית לנכבד. בכתב ערבי. '...אלוהים... אני שואל אותך להאיר לנו את חיי [...] הזוהר, ואת האורות האדיריים, ואת המעמד הנוצץ...'

שתי תשובות: 1. בנוגע לליטורגיה בשמיני עצרת. 2. בנוגע לאדם שקנה ספר גנוב, ובעל הספר המגנוב דורש להחזירו. פורסם על ידי גליק, 'שרידי תשובות', עמ' 370-399.

למעלה: תפילה בעברית על שחרור מאויבים. למטה: שורות מחורזות (שיריות?) ביהודית-ערבית המכילות התייחסויות ליופי ולאופן שבו יש לשפוט אדם לפי מעשיו המכוערים.

ב-verso רשימת שמות, ייתכן שמרשימת הנצחה. דהויה מאוד ורוב השמות חלקיים בלבד: שר שלום; יוסף ב. [...]; [...] הלוי ב. משה; שמואל. ב-recto ליטורגיה. AA/ASE

מסמך משפטי בכתב ערבי. שמורים תחילותיהן של 6 שורות. מוזכרים קאדִ'י, נוצרי, ואפשר ש-16 דינרים. ניזוק למדי. נעשה בו שימוש חוזר לפיוט או תפילה בדף האחורי.

ורסו: שבר של מסמך גדול בערבית, חלק זעיר של שלוש שורות גלוי. מהתקופה הימי-ביניימית. הרקטו נעשה בו שימוש חוזר לליטורגיה/ברכות בעברית. דורש בחינה נוספת.

פלימפסאסט, הכתב העליון הוא אוסף קרובות מאת יניי ממחזור שלו מהמאה ה-10(?). הכתב התחתון הוא הברית החדשה (יוחנן יד:כה–טו:טז) בארמית ארץ ישראלית נוצרית.

חשבון או אולי קבלה (רשמית?) עבור Ṭāhir al-ʿAṭṭār. נדרש בדיקה. נעשה שימוש חוזר ברקטו לברכות מן הליטורגיה (לפני ההפטרה וקידוש לשבת החלה בשמיני עצרת).

קטע מסמך השומר את תחילת פנייתו של תובע שמרגיש שנעשה לו עוול, ומממש את זכותו להפסיק את התפילה הציבורית עד שיתברר עניינו. מעורב אבו עלי ב' אל-עאביד.

הוראות להלכה/נימוס בנהגות עצמו בשעת העמידה, כולל למקרי שיעול, מתן שתן או דימום מן האף. בכתב יד בסיסי, מסודר בשתי עמודות לכל צד. מסידורו של רסג'.

מסמך משני: חשבונות בכתב ערבי ומספרים יווניים/קופטיים. מוזכרת קאעה קטנה וקאעה גדולה. זהו מסמך שבו מכתב עברי רשמי שימש למחזור לחשבונות בכתב ערבי.

רשימת ספרים שנערכה על ידי יוסף בן יעקב הבבלי כחלק מהמבוא לפירוש על סידור רב סעדיה גאון. מזכירה יצירות ופירושים של מלומדים יהודיים רבים.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. מסודר מאוד. בגב הדף ישנו לוח שנה בכתב עברי, המפרט שנים במאה ה-12 לספירה (מחזורים 256 ו-257).

ככל הנראה שבר ממכתב. בערבית-יהודית. מתייחס לסַיִּידְנָא ומכיל ברכות ותפילות ופסוקי מקרא. שימש מחדש בצד הראשון לרשימת תפילה של חזן.

טקסט ספרותי, בכתב ערבי. רוב השורות, בעיקר בגב הדף, הן מהתפילה לחודש רמדאן מה'צחיפה אל-סג'אדיה' שכתב עלי בן חוסיין זין אל-עאבידין.

כנראה שבר חשבון פיסקלי; ארבעה גושי טקסט בסידור רשת, כל אחד כותרתו שם אדם באותיות גדולות: נצר בן אחמד אל-מוצלי ומחמוד בן חסן ועוד

מכתב מברכות בן שמואל ל[...] בן שמואל הרב הגדול. מזכיר לו בנימוסיות לקיים הבטחתו בנוגע למכירת הסידור(?). מוזכר התלמיד אבו אל-בקא.

מכתב או ייתכן שמסמך משפטי עם דיבור בעל-פה. מוזכר סידור התפילה של רבנו שלמה (סיג'למאסי?). נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לחשבונות.

שבר קטן מראש כתובה. החתן: ישועה ב. שלמה. מישהו השתמש ברווחים שבין השורות כדי להעתיק ולשכפל את נוסח הכתובה. בצד האחורי ליטורגיה.

הטקסט הראשי הוא שיר/תפילה בערבית-יהודית. בגב בזווית של 180 מעלות ישנן כמה שורות חשבונות בערבית, המזכירות את השמות יהודה ואברהים

פנים: חשבונות? בכתב ערבי ובמספרים יוונים/קופטיים. הערבית מסודרת יוצאת דופן ונכתבת עם כל הנקודות והניקוד. מזכיר 'קריאת התפילה'.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. כתב יד גס. הקטע השמור כולל ברכות וגעגועים, וגם תפילה לביאת המשיח (אלג'אל) בחיי 'אדוננו ועמאמת ראשנו'.

פנים: קטע ממכתב (או שמא שירה עברית?), המזכיר את אברהם. גב: טקסט יוצא דופן, אולי חלק מתפילה. מספר מילים כתובות באותיות חלולות.

קולופון לפירוש ר' סעדיה גאון על תפילת שמונה עשרה, נכתב באשקלון, 1061. על הגב: תחילת הפירוש הערבי של ר' סעדיה לאותה התפילה.

קטע תבנית של קמיע/קסם: מספר מילות תפילה ואחריהן לחש 'פלאן בן פלאן', ואחר כך: 'עוור את לבו וסתום את ראייתו וחרש את לשונו'.

הצהרת יחסי פטרונות? לאחר ציטוט ישעיהו נ:ז, מספר שורות של פרוזה רהוטה בסידור אמנותי, הפותחות ב'אני עבדך, לא לשחרור לעולם'.

שתי תשובות: 1. בנוגע לליטורגיה בשמיני עצרת. 2. בנוגע לאדם שקנה ספר גנוב. פורסם על ידי גליק, 'שרידי תשובות', עמ' 370-399.

אולי מסמך משפטי, או משהו הקשור לנידוי. שבר קטן. ...להם אחד ולא יעאמלהם... [ול]א יכמל בהם קדיש ולא ידבח... ארבע אמות...

סיפור הכולל את סוקרטס ומלך הודו ושאלות פילוסופיות, למשל: 'מה קדם, הלילה או היום?' (תשובה: הם במחזור שלא היה לו התחלה)

שבר פגום עם טקסט לא מזוהה בעברית, אולי תפילה או מכתב, אך קשה לוודא. מכיל ביטויים כגון 'רב טוב ורב חסד לקוראיך'.

גב הדף: חשבונות בכתב ערבי ובספרות קופטיות. מוזכרים זהב ו"שני קיראט". צד הפנים (השימוש המקורי) מכיל תפילה עברית.

שבר עצומה בכתב ערבי. השולח רוצה לגבות כסף המגיע לו ולחזור למשפחתו וצריך את עזרת הנמען. בגב הדף ליטורגיה ארמית.

פנים הדף: שירת אהבה, בכתב ערבי. פותחת בבסמלה ומסתיימת בחסבלה. גב הדף: תפילה בכתב ערבי, כל שורה פותחת ב'יא רב'.

שבר קטן. לא ברור מה זה. ישנה תפילה לביטול גזרות רעות, ולאחר מכן אזכור הנשיאות (אולי מכתב/עצומה המופנה לנשיא).

תפילה או ח'וטבה? רוטולוס אנכי ארוך עם שורות דחוסות וורסו ריק. T-S AS 179.286 + T-S AS 176.204 (PGPID 37254).

טקסט לוחי המכיל אלגוריתמים וסימני זיכרון והוראות לחישוב. תאריך: לא לפני 1255 לספירה, שכן המחזור ניתן כ-265.

צד פנימי: חלק עליון של מכתב או נוסחת מכתב. בכתב ערבי, עם כל הדיאקריטים והניקוד. צד חיצוני: תפילה בכתב ערבי.

צד ב: ככל הנראה מסמך משפטי המזכיר יפת שר [...] ואבו אל-מ[...]. נעשה בו שימוש חוזר בצד הקדמי לתפילה עברית.

מכתב/עצומה משני אנשים לאיש חשוב. מתייחס ליום ראשון ח' בטבת. תיארוך: כנראה המאה ה-12. צד פנים: קדיש מנוקד

בצד הפנימי שורות שיריות בעברית, אולי מתוך מכתב לאדם בשם חלפון, או קינה או שיר אחר. בצד החיצוני ליטורגיה.

תפילה יהודית בערבית (בכתב ערבי). כולל אזכור של ניסים שנעשו לנביאים המקראיים (לדוגמה, יהושע, יונה, יוסף).

עלים מספר נוסחאות קראי: נוסחי שידוכים, גירושין וליטורגיה לאבל, לשימוש בירושלים וברמלה. שנת 1009 לספירה.

קטע זעיר. בורסו שריד של מסמך משפטי שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138). בורסו ליטורגיה. AA

פתק, נראה בכתב יהודה ב' משה ב' סיגמאר, המזכיר סידורים הנוגעים לעניין בית ומבקש מידע על עניינים שונים.

מכתב או תפילה לעזרא ראש הישיבה. בכתב נתן בן שמואל (פעיל 1128–1164). גויטיין מזהה: 'עזריה גאון דמשק'.

חוברת מקלף עם לוח שנה למחזורים 256 ו-257; כל שנה כתובה על פיסת נייר קטנה נפרדת; מתחילה ב-1095 לספירה

מספר מילים מסוף צו: واعـ[ـلم هذا] واعمل عليه وبحسبه وو . . . . נעשה בו שימוש חוזר לליטורגיה עברית.

תפילה בתערובת ערבית-יהודית ועברית הנגמרת ב'האל יתעלה הוא המבוקש שירים את מסך הבורות מעלינו, אמן'

מסמך/ים משפטי/ים או שבר מכתב. ביהודית-ערבית, בכתב יד ספרדי. מזכיר עצי הסקה, סידורי עבודה והסכם.

שני קטעים: הראשון ככל הנראה פיוט או תפילה; השני פיסה קטנה מטקסט ספרותי מודפס, ככל הנראה מהתנ"ך.

טקסט ספרותי, כנראה תפילה, בכתב ערבי. 'אלאנעאם תווסל ביה' - 'הבהמות מבקשות ממנו שיתווך בעדן'.

קולופון לסידור תפילה מתוארך לשנת 1476 לעידן הסלאוקי (= 1164/65 לספירה). (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב (או תפילה) תלונה בעברית, לפחות צד אחד מחורז. ייתכן שהוא נוסח. ייתכן שקשור ל-T-S 12.330

רקטו: שבר מכתב לאדם נכבד, המסתיים במוטו 'ישועה קרוב'. ורסו: ליטורגיה בכתב ידו של סופר פורה.

תפילה בכתב ערבי. מכיל רמזים לקוראן כמו 'קול הוא אללה אחד' ו'ולא אלאה אלא אללה'. דרוש בדיקה.

מסמך ממלכתי, אולי. בכתב ערבי. שבר: החלק התחתון בלבד. מכיל סיום תפילה עבור אמיר אל-מואמנין.

ליטורגי; תרגום הליטורגיה (קורבנות) (זוהה על ידי א. גוטוירת). בספרדית קליגרפית (כתב לטיני).

ייתכן שמדובר במכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים האביב (יבול השעורה), החגים ותפילה. זקוק לבחינה.

תחתית של מסמך משפטי בכתב ערבי. דורש בדיקה. נעשה בו שימוש חוזר בצד הרקטו לליטורגיה עברית.