רבי אפרים בן שמריה במסמכי הגניזה — עמוד 2

מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה). תיארוך: בערך 1026 לספירה (לפי גיל). המכתב מתייחס לנאום שנשא אבו אסחאק (אברהם בן סהלאן), חבר הישיבה הבבלית, בעניין דעיכת הסמכות השיפוטית הבלעדית של הישיבה הארצישראלית — קרי, סמכותו של רבי אפרים בן שמריה עצמו.

מסמך משפטי הכולל אזכור של "זקני הישמעאלים". מדובר בשטר הרשאה שבו האם ממנה את בנה לייצגה מול שני אחיה בעניין גביית חוב, בבית דינו של רבי אפרים בן שמריה (שורה 22r). השטר נכתב בצור ואושר בפוסטאט. תיארוך משוער: בערך 1007–1055 לספירה, על פי שנות פעילותו של רבי אפרים בן שמריה.

מכתב מהמחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה ובו פנייה לעזרה בפדיון שבויים. המכתב נשלח מקהילת אלכסנדריה אל רבי אפרים בן שמריה ואל הקהילה הארץ-ישראלית בפוסטאט. התיארוך משוער לשנים 1007–1055 לערך לספירה, על פי תקופת פעילותו של רבי אפרים בן שמריה. (המידע מבוסס על פרנקל.)

מכתב מקהילת ירושלמים בפוסטאט, בכתב ידו של החזן יפת בן דוד בן שכניה, מתמוז (יולי) 1028. ר' שלמה בן יהודה מונה זה עתה לראש החדש של הישיבה בירושלים, ובני קהילת הירושלמים שבפוסטאט פונים אליו במכתב זה כדי לקבל את אישורו המחודש למנהיגם ולדיינם — רבי אפרים בן שמריה.

טיוטת מכתב מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה. מהקטע שרד רק החלק העליון בלבד. תיארוך: ככל הנראה שנת 1028 לספירה, על פי הערכתו של גיל. במכתב משבח הכותב את ניצחונו של הצבא. המסמך נכתב על צדו הקדמי ועל גבו של קטע מצו רשמי מבית המלוכה (ראו PGPID 35179).

מכתב מאת רב שמואל בן חפני אל שמריה בן מצליח, ככל הנראה אביו של רבי אפרים בן שמריה, מנהיג הקהילה היהודית הארץ-ישראלית בפוסטאט במחצית הראשונה של המאה ה-11. השתמרו רק חלק מן הפתיחה בצד הפנים (recto) והכתובת בצד האחור (verso). המידע מבוסס על גיל, מלכות.

רקטו: הסדר פשרה שנערך בבית הדין של פוסטאט בין מפרג' בן יפת בן שעיב הדמשקי לבין יעקב בן יוסף העיראקי. הדיין התייעץ עם הגאון — ככל הנראה רב שלמה בן יהודה — שפסק כי על אחד משני הצדדים להישבע. טיוטה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (בערך 1020–1050).

רישום בית דין בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בשנים 1007–1055 לספירה). בעל דין בשם משה טוען שהלוואה שנתן לצדקה בסך 50.5 דינרים הייתה מובטחת בערבותו של חסד הזקן אלצירפי (אולי אבו נצר אלתסתרי?), והוא מסרב שההכרעה תאושרר בבתי הדין המוסלמיים.

עדות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה בנוגע לחלום של יוסף אלסג'למאסי. תיארוך: בסביבות 1030 לפי גיל, או בערך 1007–1055 לספירה, על בסיס השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל. במהדורה שלהלן, השבר בין שני הקטעים מסומן בסימן הבא: /

מסמך/מסמכים משפטיים. בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה? צד א': בעברית, מזכיר אלחנן ראש סידרא ושמואל חמדת הישיבה בן אברהם. צד ב': ביהודית-ערבית, מזכיר את היהודים בפסטאט ואבן אל-פ[...] ו-[...] אל-דולה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

רקטו (שימוש משני): קטע משטר שחרור עברי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל בין 1007–1055 לספירה). ייתכן שמדובר בטיוטה או בנוסח לדוגמה, שכן כל הנשמר נראה כנוסח סטנדרטי ואין בו חתימות. נכתב על גבי מסמך ערבי קדום יותר.

רקטו: שאילתה הלכתית בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לסה"נ) בעניין נגר שהניח לעובדיו המוסלמים להמשיך במלאכת ייצור דלתות ביום השבת. חלק מן החכמים פסקו להלקותו, ואילו אחרים ביקשו להוסיף על כך קנס ונידוי.

שטר משפטי דהוי מאוד שנכתב בידי רבי אפרים בן שמריה (ראו ברקת, יהודי מצרים, עמ' 217). בצד הרקטו תיאור של תביעה משפטית בין חושיאל וקבוצתו (עדתו) בקירואן, ומוזכרים בו חיים בן משה ושמואל בן סהל. השטר ממשיך בצד הוורסו.

מסמך משפטי. המסמך הראשי דהוי מעבר לקריאה. חתום על ידי יוסף הכהן השופט בן שלמה, סעיד בן [ ], אברהם הלוי בן שמואל, שלמה בן סעדיה, יפת החזן בן דוד. הקיום חתום על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה).

פנים (שימוש משני): מכתב או טיוטת מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (נפ' כ-1055 לסה'נ). בעברית (אולי עם יהודית-ערבית בתחתית). תאריך: בסביבות 1019-1029 לסה'נ. מופנה כנראה ל'קהל' ומזכיר 'בית דין קבוע'.

מסמך ממלכתי, שבר צו, בכתב ערבי. קורא 'עליהא לא מח-'. נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ליטורגי עברי או אולי תשובה ברקטו ובורסו, בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. עשוי להיות קשור ל-T-S G1.25 (PGPID 38394).

צד קדמי (שימוש משני): ייפוי כוח (שטר אורכתא) בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). יעקב מסוים ממנה את אבו סעד בן זנדבור(?) ... אל-עמאני כסוכנו. בצד האחורי יש מסמך בכתב ערבי.

קטע מתקנה הנוגעת לקהילת הירושלמים בפוסטאט. הקהילה מחליטה לבחור עשרה אנשים אשר ינהלו את ענייני הקהילה יחד עם רבי אפרים בן שמריה. ככל הנראה נכתב ב-7 ביולי 1028, בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה.

טיוטה של שטר פיצוי בכתב ידו של סופר בית הדין יפת בן דוד שכניא, מסביבות שנת 1030 לסה"נ. השטר נכתב עבור רבי אפרים בן שמריה ה'חבר', ראש קהילת הירושלמים בפוסטאט, שפעל בין השנים 1007–1055 לסה"נ.

טיוטת מסמך/ים משפטי/ים שנכתבה על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). כתיבה בשני הצדדים. שימוש חוזר במסמך מדינה ערבי קדום יותר. מוזכרים [ ] בן שמואל ויחיא בן משה אל-מג'אני.

הסכם בין אבו אל-פרג' יעקב בן אברהם בן אלאן לשותפו עסקיו אפרים בן ישמעאל אל-ג'והרי, המטפל בענייניו המסחריים במגרב: פרטי שכר השותף והסחורות. בכתב רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055).

גב הדף: מכתב מרבי אפרים בן שמריה לנתן בן אברהם. מצטט תהילים מ"ה:ט"ז כברכה. מזכיר את אבו אל-סרור המנוח. תיארוך: כ-1007–1055 לספירה, על פי השנים שבהן היה רבי אפרים בן שמריה פעיל.

ורסו: מסמך משפטי בכתב ערבי. שבר (צד שמאל). אינו נראה ככתב ידו הערבי של רבי אפרים בן שמריה. כמו ברקטו, מורכב מעדות על משהו שקרה ביום ראשון; לא ברור אם או כיצד שני הצדדים קשורים.

מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה), לכאורה טיוטה. מכיל שבחים מחורזים ופונה, בין השאר, לאברהם המורה. מתייחס לעקיבא בן יוסף בשוליים. (מידע מתוך CUDL)

שימוש מקורי: מסמך ממלכתי בכתב ערבי. שימוש משני: תשובות או דיון הלכתי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה, הדן בדיני טהרת המים. עשוי להיות קשור ל-Moss. II,94.3 (PGPID 38150).

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, עם כתובת הפוכה בגב; שבר. תאריך: כ-1025-1051 לספירה, בהתבסס על השנים שבהן רב שלמה בן יהודה כיהן כגאון. (מידע מתוך CUDL)

צד פנימי: מכתב רשמי בכתב ערבי. תחילות ארבע שורות שמורות. מתייחס לתחילת שפל הנילוס. השאר קשה להבין ללא הקשר. שימוש חוזר בצד הפנימי למכתב של רבי אפרים בן שמריה.

צו, כנראה. קטע קטן. בצד האחורי טקסט הקשור לפורים בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. ENA 3695.4, ENA 3695.5, ו-ENA 3695.8 נראים דומים מאוד, אולי ממסמך מקורי אחד.

שטר משפטי: עדות אישה על חובה וירושת בעלה. בכתב יפת בן דוד, הסופר של בית דין רבי אפרים בן שמריה. מזכיר את יצחק הכהן (כנראה בן פוראת). רבע ראשון של המאה ה-11.

סוף מסמך משפטי פגום, מפוסטאט המאה ה-11, חתום על ידי ישועה בן יוסף. מתחת נותרים שרידי קיום שנכתב על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). ארמית.

שני שטרות משפטיים בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה). הראשון: עדות של יהושע לזכריה. השני (בגב): שטר שחרור חוב ככל הנראה של אותו יהושע.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה. תאריך: כ-1030 לספירה (לדעת גיל?), ובאופן כללי כ-1025–1051 לספירה, השנים שבהן רב שלמה בן יהודה כיהן כגאון.

קטע משפטי, ככל הנראה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (ששמו מופיע גם שלוש שורות מהסוף). דורש בדיקה. הערה: מסמך זה הוא למעשה ENA 2727.9c (PGPID 6647).

ורסו (שימוש מקורי): כנראה חשבון פיסקלי. מזכיר סכומי כסף שונים. בתחתית מופיע השם מֻחַמַּד בן סעיד. נעשה בו שימוש חוזר על ידי רבי אפרים בן שמריה.

ורסו: טיוטת שטר משפטי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה; מוזכרים שמות רבים כגון שלמה, אברהם בן חגי, דוד בן ישעיה, שמואל בן סהל, סיבאע בן משה הלוי

מסמך משפטי, אפשרות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה, בנוגע לעניין בין יוסף הרופא לחבר אפרים מסוים. מתייחס לתאריך 1352 סלאוקידית (= 1042 לספירה).

טיוטת ערעור למען שמואל בן נסים ואשתו, בת יוסף (מקום שמה נותר ריק), בכתב ידו של יפת בן דוד (או רבי אפרים בן שמריה?). (מידע חלקית מתוך CUDL)

ורסו: טקסט הלכתי, אולי חלק מתשובה, שנכתב על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה), העוסק בנידוי ובתשובה. (המידע בחלקו מתוך CUDL.)

טיוטה של מכתב מאת רבי אפרים בן שמריה אל רב שלמה בן יהודה. התיארוך: בקירוב 1025–1051 לספירה, על פי השנים שבהן כיהן רב שלמה בן יהודה כגאון.

טיוטת קבלה בכתב רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055). אם מתחייבת לשחרר את בנה מכל תביעה מצדה או מצד בתה מנישואים קודמים. תאריך: כ-1038.

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. ייתכן בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. השולח שלח 10 ממשהו ומבקש את הנמען למכור אותם. ברכות לבני הנמען יוסף.

שבר צו פאטימי, המאה ה-11. הטקסט השמור: 'וה-עבד הזה אכן הגיע אל ה-...'. שומש מחדש על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לסה'נ).

שאלה משפטית בכתב יד רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה) בנוגע לאירוסין של שתי כלות אפשריות (אחת קטנה ואחת בוגרת/בָּאלָגָ'ה)

ייתכן מסמך משפטי. אופי הקטע לא ברור — ייתכן טיוטה. ככל הנראה בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1051 לספירה). ביהודית-ערבית.

גזרה מהקנצלריה הפאטמית, שבר קטן, שומשה מחדש על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לסה'נ). ראו גם PGPID 35336 ו-PGPID 30851.

שבר ממכתב המעניק את הזכות לשחיטת עופות, שנכתב בכתב ידו של יפת בן דוד בן שכניה (או רבי אפרים בן שמריה?). (מידע חלקית מתוך CUDL)

טיוטות מסמכים משפטיים בפנים ובגב, בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה). עוסק במתנה שניתנה לנערה בשם סת אל-דאר.

מסמך/מסמכים משפטיים. בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה? מזכיר את יפת ראש הקהל, שלמה בן עלי הרוקח ובית הדין. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר קטן של מסמך משפטי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). עם רשומות ערביות בשוליים. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

צד א: שאלה משפטית הנוגעת לגזל, ביהודית-ערבית ובעברית. נראה שבכתב-ידו של רבי אפרים בן שמריה. צד ב: חלק ממסמך רשמי בערבית.

צד ב': קטע משמאל של גזרה פאטמית מוקדמת; מצד א' שמש רבי אפרים בן שמריה להעתקת חלקי תרגום רב סעדיה גאון לבראשית א:ג-א:טו

מסמך משפטי, ייתכן נוסח או העתק; הצדדים: יחזקאל בן אברהם הבבלי ודוד בן שעיה; ככל הנראה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה

שטר משפטי בנוגע לירושת קרקע שנרשם בידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). יש גם מסמך בכתב ערבי בצד השני.

מסמך משפטי בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה), המזכיר פרח ויוסף, ודינרים. (מידע מתוך CUDL)

מספר מילים בכתב ערבי גדול (שבר של גזירה?). בגב הדף דיון על פורים בערבית-יהודית בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה.

מסמך חליצה בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה). בתחתית: השמות מפרג' בן צאלח וסרור בת [...].

אולי הכרזה קהילתית הקשורה לתלונה או בעיה (שַׁכְּוָא, שורה 1); ייתכן בכתב יד רבי אפרים בן שמריה; דורש בדיקה

מכתב לרבי אפרים בן שמריה מחברו יצחק: מבקש כסף לתשלום לגובה המסים ולמנוע מאסרו. מחצית ראשונה של המאה ה-11.

מכתב נשלח ככל הנראה לקיירואן. מוזכר חמדת הישיבה. ייתכן כתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. בכתובת: 'אל-ג'זי'.

העתק מכתב בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה לשמואל חמדת הישיבה; כ-1007–1055 לספירה; על גב מסמך מדינה פאטמי

רקטו: טיוטת מכתב מרבי אפרים בן שמריה ל'הר היופי' רב שלמה בן יהודה, שכיהן כגאון בין 1025–1051 לספירה.

מכתב מאלכסנדריה לרבי אפרים בן שמריה בפוסטאט, בבקשת תרומה לפדיון שבויים הביזנטים, המאה האחת עשרה.

קינה של רבי אפרים בן שמריה לאחר פטירת רב שלמה בן יהודה, מאי 1051, בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה

מכתב מצדוק הלוי בן לוי, ראש בית הדין של ישיבת ארץ ישראל, ברמלה, לרבי אפרים בן שמריה, כנראה 1029

פתיחת מכתב לרבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לספירה). החלק השמור מורכב בעיקר משבחים פואטיים.

מסמך משפטי, שבר קטן. בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. מוזכרים 'כל מיני סחורות' (בשוליים).

מכתב מאליהו בן אהרן החבר בן יאשיהו, נשיא בית הדין, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט. כ-1030.

גב: קטע ממכתב שנכתב על ידי רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007-1055 לסה"נ), כנראה קשור לפנים

שבר מכתב (הסוף בלבד) מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, בעניין חוב, 1025–1051.

מכתב מאליהו הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, 1007–1055.

מכתב מיוסף בן אליהו לרבי אפרים בן שמריה, 1007–1055. הכותב מתאר את מסעו לצהרג'ת.

מכתב מהלל החבר בן ישועה החזן, טבריה, כנראה לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט. כ-1050.

מכתב משמואל בן אברהם לרבי אפרים בן שמריה (בקירוב 1007-1055 לספירה). כתובת בגב.

מכתב מאליהו הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, 1055.

מכתב מיוסף הכהן בן שלמה גאון, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה. כ-1050 לספירה.

שבר מכתב משמואל החבר בן משה, צור, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, 1007–1055.

מכתב מרווח הכהן החזן הבגדדי בן פנחס, מרמלה, לרבי אפרים בן שמריה, סוף 1029

מכתב מצדוק הלוי בן לוי, ירושלים, לרבי אפרים בן שמריה, פוסטאט, בערך 1030.

מכתב משלמה הכהן גאון בן יהואף לרבי אפרים בן שמריה בפוסטאט, אביב 1025.

רשומות משפטיות בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה)

תשובה הכתובה בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה (פעיל 1007–1055 לספירה).

שבר מכתב מרב שלמה בן יהודה, כנראה לרבי אפרים בן שמריה. כ-1025–1051.

שטר משפטי, טיוטת ייפוי כוח בכתב ידי רבי אפרים בן שמריה ויפת בן דוד.

שבר צו פאטימי, ייתכן צו מינוי. נוצל מחדש על ידי רבי אפרים בן שמריה.

סליחה שחיבר אפרים בן שמריה לאחר מות הגאון שלמה בן יהודה, מאי 1051.

שבר מכתב מטעם מצורעי טבריה לרבי אפרים בן שמריה בפוסטאט, 1007–1055.

שבר מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה. כ-1025–1051.

פתיחת מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה. לפני 1048.

פתק ליוסף השופט, בעיקרו שבחים. כתב יד של רבי אפרים בן שמריה?

שבר מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1025.

שבר מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1040.

מכתב מאנשי ירושלים, כנראה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1030.

מכתב מקירואן לרבי אפרים בן שמריה בפוסטאט, 23 ביולי 1035.

מכתב מיאשיהו גאון, כנראה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1015.

מכתב מיוסף הכהן בן שלמה גאון לאפרים בן שמריה, בערך 1035.

מכתב משלמה בן צמח, רמלה, לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1030.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה. כ-1025–1051.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, כנראה 1039.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1028.

מכתב מרב שלמה בן יהודה לרבי אפרים בן שמריה, בערך 1035.