פלפל, הסחורה שהניעה את דרך הודו — עמוד 3

מכתב מנהראי בן עלאן בעידאב אל בנו עלאן בן נהראי באלכסנדריה, בעניין משלוחי סחורה. על סמך מכתב מסוחר הודו אחר והעובדה שהתאריך במכתב הוא ח' בסיוון, המכתב נכתב ככל הנראה ב-16 במאי באחת מהשנים שאחרי 1141 לספירה. נהראי מוזכר לעתים קרובות כבן דורם ושותפם של מצ'מון, נציג הסוחרים בעדן, ואבו זכרי הכהן, המקבילה בפוסטאט. נהראי כותב כי הוא מפליג יחד עם סוחרים מוסלמים ויהודים על ספינת אלדיבאג'י ("סוחר הרקמות") — או ליתר דיוק אלדיבג'י ("איש האיים המלדיביים"), כפי שטוען נאזים סטאר. בעידאב מכרו הסוחרים חלק מסחורתם והחליפו את השאר במוצרים משווקי המזרח. הוא מתאר שהזמן להפלגה קרב, ולכן התחלקו הסוחרים לשתי קבוצות כדי לכסות שטח רב יותר: הסוחרים המוסלמים ביצעו רכישות בשוקי הפלפל ועץ הברזיל, ואילו היהודים פעלו בשוק הלכה ומכרו חלק מסחורתם תמורת מזומן. נהראי רכש 330 ליטראות לכה (שרף מחרק הלכה, המשמש לוורניש, שעווה וצבע אדום), שילם שני דינרים לצורך הכנת האריזה, יריעות הבד והחבלים, ורכש כמה פריטים נוספים, ובהם סארי שנועד להיות מתנה; כל אלה הותירו אותו בסופו של דבר בלי מזומן למשלוחים נוספים. בנוסף שילם לאבו אלפצ'ל בן אבו אלפרג' אלדמיאטי ("איש נמל דמיאט המצרי") דינר עבור הוצאות הלכה. אלדמיאטי היה אמור למסור את הלכה, העתק של החשבון ורשימת החלוקה לאבו זכרי יהודה הכהן, שימכור את המשלוח ויחלק את החלק המגיע לו לשותפיו, ואת היתרה יעביר יחד עם החשבון לעלאן. נהראי מזכיר גם שיחיא בן שר שלום נשא משלוח שני, ובו שתי חבילות עץ ברזיל במשקל שני בהארים (שווי ערך ל-600 ליטראות) ועוד 70 ליטראות, שתי חבילות של קונכיות קאורי במידת מוד אחד (כנראה המוד הירושלמי או דומה לו, השווה ל-100 ליטרים), חמישה מנא (כשתי ליטראות) של עץ אשבאה, וחצי מנא של קמפור ישן. במשלוח היו גם עשרה גלימות קצי שהיו אמורות להימכר כדי לכסות את מסי המכס וההוצאות הנלוות. יחיא היה אמור לרשום חשבון, לנכות את המכס וההוצאות האחרות, ולאחר מכן למכור כפי שייראה לו נכון, אך ליידע את עלאן, שיורה אם למכור את כל המשלוח או רק חלק ממנו; הוא מציין למשל שאולי ימכרו את קונכיות הקאורי בספרד. נהראי שולח דרישת שלום לעלאן, לנכדיו, לאשתו שלו, לאשת עלאן, לאחיו ולאחייניו, ומפציר בעלאן לדאוג למשפחה. הוא מבקש מעלאן לשמור על מכתבים שהשאיר מאחור, מכיוון שהם כוללים חשבונות. נהראי מסיים באמירה שאינו מצפה שההפלגה תניב רווח רב; בסופו של דבר שלח 100 דינרים למצ'מון בתקווה שאלה יניבו רווחים מוצלחים יותר. הוא מנחה את עלאן להפריש 15 דינרים לקראת שובו, ולאחר מכן לקחת עשירית מהרווח מהמשלוחים הנזכרים ולהשתמש בה להפקת רווחים נוספים.

רשימה בערבית-יהודית, כתובה בכתב נקי ובמצב השתמרות טוב, ובה כמויות של מוצרי מזון וחומרי רפואה (מטריה מדיקה) בצד הרקטו. הרשימה ערוכה בשלושה טורים מימין לשמאל המפרטים את החומרים, יחידות המידה, ואולי כמויות בספרות קופטיות. בין הסחורות המופיעות ברשימה ניתן למצוא שני סוגי סבון ("בלדי" ו"שאמי"), פלפל ושזיפים. נעשה שימוש במגוון רחב של יחידות מידה, ובכללן הרטל והוויבה, שלפי גויטיין "כללה כ-15 ליטרים (בערך 4 גלונים), והאירדבּ הורכב משש ויבּות". פרטים אלה מסייעים לתארך את המסמך לתקופה שבין המאה הארבע-עשרה למאה השש-עשרה. בצד הוורסו מופיעה יד שונה, המונה סחורות דומות כמו פלפל, שקדים ושעווה, אך ללא מבנה הטורים המסודר של יחידות מידה וכמויות מספריות שמאפיין את הרקטו.

רשימה של ירקן או רוקח, או שמא רשימת קניות. בערבית-יהודית. כתובה ביד מגושמת או למצער חפוזה. מופיעים בה שמות רבים של מאכלים ועשבי תיבול לצד כמה שמות אנשים. בין הפריטים: סומק, מנגולד (סלק), רוטה/פיגם (סד'אב), בצל ירוק (בצל אח'צ'ר) או לחלופין סוג אחר של בצל (בצל [...]), מלוח'יה, טחינה, כוסברה, שמן זרעי פשתן (זית האר), שמן זית טוב (זית טייב), דבש ("ממטבח/בית-החרושת (מטבח') של בו [...]"), זעפרן (ובעקבותיו השם בו מנצור), מסטיק (ובעקבותיו השם בו אלפצ'ל), פלפל (ובעקבותיו השם בו עלי בן בו דאוד) וקינמון (ובעקבותיו השם סלמון [כך במקור!] אלעטאר). בשורה השלישית נראה שהכותב מציע אפשרות בחירה: "ואם נראה לנו/לך [לנכון] (ואן כאן נראה [או יראה?]... או מלוח'יה...".

מכתב מאת כותב לא ידוע, השוהה בדמשק, אל הוריו. בערבית-יהודית. מתוארך ליום חמישי, כ"ה בתמוז שנת ה'שמ"א לבריאת העולם = 1581 לסה"נ (אלא אם כוונת הכותב היתה שיש לקרוא רק את הספרות שמעליהן חצים, ובמקרה כזה התאריך הוא ה'ש"א = 1541 לסה"נ; יום השבוע עשוי לסייע בהכרעה בין שתי האפשרויות). עבד אללטיף "בן הדוד" (אבן עם') ופרג' אללה "הנער" מוסיפים נספח (פוסטסקריפט) בסוף המכתב. עיקר המכתב עוסק בענייני מסחר ומזכיר שמות רבים, וכן את המטבע אשרפי. הכותב מספר שהגיע זה לא מכבר לדמשק בחבורה של עשרה מטיילים, מדווח על המחירים הגבוהים של הפלפל והזנגביל בדמשק, ומביע צער על שלא הביא עמו סחורה מסוימת כדי למוכרה שם. בברכות הסיום נזכרים אנשים רבים. דרוש עיון נוסף.

מכתב עסקי בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-12. ייתכן שכתב היד מוכר. עוסק במסחר בפלפל, עץ ברזיל, זעפרן (זרנבא), דם התנין (קאטר), בקבוק חמציץ (בטה אלחמאץ') ופריטים נוספים. מוזכרים גם הזכאת (כאן אולי במשמעות מכס), אדם שמת בביירות, אדם שעובד כצורף זהב במצודת הסולטאן, רכישת שפחה ('שתיובא מ-[...]'), אמירים שונים, הקאדי ג'עפר, ואדם המכונה רק "המקולל" (אלארור). מתחת למכתב בצד ה-verso מופיעות מספר שורות נוספות בערבית-יהודית, בכתב יד שונה, ככל הנראה חשבונות עסקיים שנוספו מאוחר יותר (בקית אלחסאב אלדי ענדכם פי אלאוראק...). כמו כן ניתן לראות שרידים של כמה מילים בכתב ערבי, ככל הנראה מכתובת המען של המכתב. ראוי לבחינה נוספת.

רשימה של פיקדונות והוצאות של אבן יג'ו לאחר הגעתו לפוסטאט. ברשימה מוזכרות כמויות גדולות של תכשיטים, כסף וסחורות שאבן יג'ו הפקיד אצל אבו אלפח'ר (אבן אלאמשאטי) ואצל אחרים בפוסטאט, וכן הוצאות יומיומיות, ובעיקר עבור לחם, שמן ומצרכי בית. במסמך מוזכר באמא (העוזר ההודי האישי שלו) שלוש פעמים. מצוין גם סכום של 197 ושלושה רבעי דינרים שהתקבל ממכירת משא של פלפל לאבו נצר בן פתיח, אשר הופקד גם הוא בידי אבו אלפח'ר אבן אלאמשאטי. בנוסף, נמנות סחורות הודיות נוספות שאבן יג'ו הביא עמו למצרים, ובהן ברונזה (ככל הנראה מבית המלאכה שלו), חרסינה, קמפור (כופר), מושק וצבע לכּה.

מכתב המיועד למשה בן יהודה. בעיקרו בעברית עם מקצת ערבית-יהודית. תאריך: הרבע האחרון של המאה ה-15. מכיל דיון נרחב בעסקאות, בעיקר בחומרי רפואה 'לרוקחים' ו'לרופאים'. מטבעות: פרחים ומואידים. מוצרים: פלפל, אמוניה, ציפורן, עץ ברזיל, אגוז מוסקט (גוזה), עץ סנדל. מוזכרים שמות שונים, כולל מישהו הנקרא 'אלגרמני' (הגרמני או האשכנזי).

פרוטוקול בית דין בכתב ידו של אפרים ב' שמריה. מתוארך: יום חמישי, 21 באלול 4798 לבריאת העולם = 24 באוגוסט 1038 לספירה. שבו זכיה בת יצחק ב' אפרים משחררת את יפת ב' מבשר אבן אל-מופלפל מכל תביעות הנוגעות ל-80 דינארים שהופקדו אצלו לצורך חתונתה (תוך שימוש במונח 'קידושין' לגבי החתונה עצמה). מסמך גדול, טעון בחינה נוספת.

מכתב מצדקה נס, כנראה למשה בן יהודה. קטע: צד שמאל בלבד. מדווח על ענייני עסקים. מוצרים כוללים: קינמון, אגוז מוסקט, אינדיגו, חומרי רפואה, דאר פלפל, עץ סנדל. השולח מבקש הנחיות, מדווח שיש שמועות על מלחמה ביבשה, ומתפלל לביאת המשיח.

פנים: מכתב עסקי/משפחתי בעברית, אולי מהמאה ה-16. מזכיר מאיר סאול... ומברך אמו. גב: רשימת סחורות בכתב עברי בתערובת שפה רומנסית (אולי ספרדית) וערבית: אגוז, שומשום, פלפל פרסי, מסטיק, אורגנו.

חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות. אבו אלפצ'ל; עז אלדין; עמר; אחמד; אלצאיג'; יוסף. ייתכן שמוזכר פלפל. נעשה בו שימוש חוזר לשירה/תפילות עברית.

חשבונות מסחריים בערבית-יהודית. בכתב ידו של ארוס בן יוסף. מזכיר אנשים כגון אבו זכרי, אבו יוסף וברהון, וסחורות כגון פלפל וקינמון.

מכתב עסקי. שבר קטן. בערבית-יהודית. תיארוך: כנראה מאה ה-11 או ה-12. מוזכרים פלפל ולָכָּה.